חידת ההתקבלות המאוחרת

עמוד:12

מנור הקדישו לה גיליון ( 2005 ) וניסו להחזיר את סגנון שירתה לשירה הישראלית העכשווית . בשנת 1980 הופיע לראשונה ספר עליה ועל יצירתה , פרי עטו של טוביה ריבנר . מאז התפרסמו שמונה ספרים וקובצי מאמרים עליה ועל יצירתה , עבודות מחקר אקדמיות חשובות , ועשרות רבות של מאמרי ביקורת ומחקר על יצירתה לסוגיה שכתבו טובי חוקרי הספרות . ההכרה בחשיבותה חרגה מגבולותיה של קריית ספר : ב 1991 הופק בדואר ישראל בול הנושא שלושה דיוקנים של לאה גולדברג . ב 2014 יופיע דיוקנה על שטר כסף ישראלי . ב 2010 הוסר הלוט מעל לוח זיכרון שנחנך בקאונאס ( קובנה ) שבליטא , ועליו נכתב בליטאית , בעברית ובאנגלית : "כלת פרס ישראל המשוררת לאה גולדברג ( 1970-1911 ) למדה בגימנסיון העברי ששכן במבנה זה . " לאה גולדברג הפכה אפוא למה שנהוג כיום לכנות "גיבור תרבות , " יצירותיה וחייה מוכרים , אהובים , נערצים , מייצגים חוויה ישראלית משותפת . זהו התפקיד שהיה בעבר ל"משורר לאומי . " תפקיד כזה מילאו בחייהם חיים נחמן ביאליק ונתן אלתרמן . לאה גולדברג לא זכתה לו בחייה , אלא רק לאחר מותה . מדוע ? אמנם , החל מעלייתה לארץ בשנת 1935 ועד סוף שנות חמישים היא זכתה לפרסום ולאהבת הקהל : היא הייתה הראשונה שרואיינה ב " סדרת רשימות על זיכרונות מימי נעוריהן של המפורסמות מנשי הישוב " שהתפרסמה ב " עולם האישה " בסתיו . 1945 שם היא מוצגת כ " הסופרת והמשוררת המהוללת לאה גולדברג , הידועה גם כמבקרת חריפה , הדורשת הרבה מעצמה ומאמנים אחרים . " ואולם , לעומת אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן , היא הייתה גם אז מעין קול שני במקהלה , ובשנות השישים והשבעים נדחקה אל שולי הבמה הספרותית . מדוע חזר והתהפך הגלגל עתה ? האם בגלל השינוי שחל במעמדן של משוררות נשים ? חיה שחם כתבה שלאה גולדברג ( כמו דליה רביקוביץ ) לא זכתה בחייה למעמד של משוררת מרכזית , משום שמעמד זה נתפס על ידי משוררים גברים , ומשום שבביקורת הספרות שלטו סטראוטיפים שוביניסטיים . לאה גולדברג עצמה לא אהבה את הגישה הפמיניסטית ואת הטענות נגד קיפוח נשים . בריאיון שהעניקה ב 1959 לדרורה אידלמן טענה : "כל אישה שיש לה כישרון , נייר ועט יכולה לשבת ולכתוב ודבריה יצאו לאור . כל יצירה הנכתבת בכישרון מתקבלת על ידי העורכים והמו"לים באותו אופן . " היא אמרה שם שמעולם לא הרגישה קושי מיוחד בדרכה הספרותית בגלל היותה אישה . הפריעה לה הנטייה של מבקרי ( ומבקרות ) ספרות בני זמנה לתאר את שירתה כ " נשית , " ובכך להתעלם ממשמעותה הכלל אנושית . היא שאפה להיות משורר ככל המשוררים , לפלס

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר