בקניין על פרשת דרכים, חנוך דגן, מבכירי המלומדים בדיני קניין בישראל, מנתח אוסף רחב של סוגיות המצויות בימים אלה בחזית הדיו והמשפטי בדיני הקניין, ביניהן ההגנה החוקתית על הקניין, דיני ההפקעות והגריעות התכנוניות, דיני התחרות וסוגיית הבעלות הציבורית על המקרקעין בישראל, ולצידן קשת רחבה של נושאים קלסיים בדיני הקניין, כגון מהות הבעלות, סוגיית השיתוף בנכסים, אופי השיתוף בין בני-זוג ודיני הבתים המשותפים.
הספר מציג ניתוח מפורט של החקיקה והפסיקה העדכניים בישראל (בפרט הלכות הולצמן, הורוויץ, קריית בית הכרם, אהרונוב, גנז, כנען, צודלר ויעקובי), של ההוראות הרלוונטיות בהצעות-חוק חשובות (בפרט ההצעות לחוק דיני ממונות ולתיקון פקודת הקרקעות) ושל הספרות העיונית בתחום. הדיון בסוגיות השונות ממחיש את טענתו המרכזית של המחבר כי דיני הקניין בישראל ניצבים על פרשת דרכים בין שתי תפיסות של קניין.
קניין על פרשת דרכים מבהיר כיצד זיהויים של קולות מנוגדים אלה בדיני הקניין וליבון ההבדלים ביניהם מסייעים להבנה טובה יותר של פרטי הדוקטרינות הקניינות השונות במשפט הישראלי.
הבחירה בין התפיסה הפורמליסטית, המוניסטית והליברטריאנית של הקניין לבין זו הריאליסטית, הפלורליסטית והליברלית שלו משפיעה על התפתחות הדוקטרינות השונות של שיני הקניין, ועל-כן על שורה ארוכה של תוצאות מעשיות. המחבר אינו מסתיר את העדפתו את התפיסה הריאליסטית, הפלורליסטית והליברלית של הקניין: הוא עומד על יתרונה התיאורטי על-פני התפיסה החלופית לה ומגן על רציותן הנורמטיבית של התוצאות הדוקטרינריות הנגזרות ממנה.
אל הספר