ההבנה שהמושג קניין מחדד את השאלות הערכיות שדיני הקניין מציגים אך אין בכוחו לפותרן חשובה במיוחד ברגעים חוקתיים אלה של המשפט הישראלי , אשר יוצק ועוד עתיד לצקת בשנים הקרובות תוכן לסעיף 3 לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . לבחירה בדגם בעלות זה או אחר - אפילו אם נגביל אותה להקשר קנייני מצומצם - משמעויות חברתיות , כלכליות ותרבותיות המחייבות דיון משפטי וציבורי פתוח , שתפיסת הקניין כריבונות מדחיקה . ספק בעיני אם דיון זה יביא לידי זניחת התובנה הנורמטיבית הגלומה בתפיסת הקניין כריבונות , שלפיה זכות הקניין מהווה מעוז חשוב של ערך החירות , שהינו , בתורו , אחד הערכים המרכזיים שעל המשפט לקדם . ברור לי שמסקנה זו תהא נמהרת ולקויה . עם זאת נראה לי כי לאימוצה של תפיסת הקניין כריבונות כתפיסה הקניינית המנחה עלולות להיות תוצאות נורמטיביות קשות . המשמעות של אימוץ תפיסת הקניין כריבונות בחזית משפטית רחבה היא אימוץ של השקפת עולם ליברטריאנית , הרואה בשיקול החירות את חזות הכל , מקפיאה בשם ערך החירות את הסטטוס קוו הכלכלי וחוסמת כל הצעה לשנות את חלוקת המשאבים בחברה . כך , למשל , על פי תיאוריית הקניין של רוברט נוזיק , ה...
אל הספר