מתי חדל האל להכתיב את רצונו על העולם ומתי החלו שלוחיו להעלות אליו את תפילות האנשים ובקשותיהם? מה מלמדים שמות המלאכים "דרשיאל", "גימטריאל", "היכלותיאל" על ציפיות בני האדם מהם? ומה בין מלאך ל"מגיד"?
"עולם המלאכים: בין התגלות להתעלות", מטפל בסוגיה שטרם זכתה לתשומת לב ראויה: מעמדם של המלאכים בהגות היהודית, בייחוד בקבלה, במהלך ימי הביניים. מחיבורים שונים בתחום המיסטיקה היהודית דאז עולה תפישה כי המלאכים היו מסודרים במבנה דמות אדם ונחשבו לעתים לאיבריו של האל. אחד המלאכים, מטטרון, שדמותו נדונה בחיבורים רבים, נחשב למלאך הפנים. לפי חיבורים אחרים, חנוך בן ירד הוא שעלה לכדי מעמד של המלאך מטטרון. תפישות אנגלולוגיות יהודיות שנדונות בספר, השפיעו באופן ניכר על התפתחויות דתיות בנצרות, בייחוד מתקופת הרנסנס ואילך.
הפרופסור משה אידל מלמד בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ומשמש חוקר בכיר במכון שלום הרטמן. הפרופסור אידל הוא חתן פרס ישראל בתחום מחשבת ישראל לשנת תשנ"ט וחבר האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.
אל הספר