|
|
עמוד:8
בתקופה מוקרמת מאוד . בין השאר , יש בידינו מסורות שנשתמרו מימי הביניים על אמונתה של כת מסתורית עתיקה , המכונה לפעמים כת המע'ארייה , דהיינו , כת אנשי המערות , במלאך גדול , שהיו חשוב במיוחד ושברא את העולם וגילה את התורה . 1 גם בכת האיסיים , לפי תיאורו של פילון מאלכסנדריה , היתה אמונה במלאכים . ומעמדם הבולט של המלאכים בספרות ים המלח הוא דוגמה לעליית חשיבותם בחיבורים הכתובים עברית וארמית . יש להניח כי העלייה בחשיבותם של המלאכים בשלהי תקופת הבית השני - שבמשנה אין לה ביטוי - קשורה גם בשינויים מסוימים שחלו לעומת תפישות האלוהות שבמקרא . בעוד שבמרכז התפישה המקראית עמדה ההנחה כי רצון האל מתבטא בהיסטוריה ובטבע במישרין , לפי הספרות הבתר מקראית לסוגיה - האל נוטה עתה להסתגר יותר בעולמו ויש לעלות אליו , או שהוא שולח את שלוחיו כדי שיתמלא רצונו . האל פועל עתה יותר כמלך הזקוק למלאכים , ופחות כבעל בית המתערב במהלך האירועים בעולם הזה בצורה שוטפת . ההיקלטות של נושא המלאכים בסוגות הספרותיות השונות , שנבנתה במידה רבה על גבי כמה מהחיבורים השייכים לספרות שהזכרנו לעיל , מובנת מאליה . בימי הביניים ניכרה היטב נוכחותן של תפישות רבות באשר למלאכים , בעיקר בפיוט האשכנזי , בספרותם העיונית של חסידי אשכנז ובחיבוריו של בן דורם - רבי נחמיה בן שלמה הנביא מארפורט . יש להניח כי מחברים אלה , שפעלו בעיקר בשלהי המאה הי"ב ובראשית המאה הי"ג , שאבו את השראתם לא רק מספרות ההיכלות ומהספרות המאגית , שנתחברו ככל הנראה בארץ ישראל , אלא גם מהשלבים המאוחרים יותר של מעבר המסורות הללו . בין השאר , עברו המסורות מן הספרות היהודית המגוונת שנכתבה באיטליה במאות הט' והי"א - הן אל אזור התרבות הביזנטית והן לדרומה ולצפונה של איטליה . כפי שאנו למדים מעדויות שונות , גם בצרפת היתה התעניינות ערה במלאכים , ובכלל זה - הזדקקות 2 לטכניקות שתאפשרנה לקבל מהם תשובות בנושאים שונים . יש להדגיש כי רבי נחמיה היה מחברם של שני פירושים הקשורים למטטרון , פירוש לשבעים שמות של מטטרון וכן פירוש אלפא ביתא
|
|