|
|
עמוד:13
למחברים יהודיים . כך , למשל , הרבה דיונים מימי הביניים קושרים בין שמו של מטטרון ובין השם שדי , שיש להם ערך גימטרי משותף - 314 - ומבקשים להסביר כך את משמעות המימרה הרבנית כי שמו כשם רבו . כמו כן , יש כמה מחברים , בעיקר רבי נחמיה ורבי אברהם אבולעפיה , שמבארים בצורות שונות את הגימטרייה יהואל = אליהו = ואלהי = בן " . 52 = כפי שנראה בפרק הראשון של ספר זה , הזיקות המרובות בין מלאכים ובין אותיות ושמות חוזרות הרבה אצל מחברים יהודים שונים , ומקורן ככל הנראה בתקופה העתיקה . אופיים המתווך של המלאכים כמבצעים את רצון האל , מסביר גם את בולטות תפקידם של המלאכים בהקשרים שונים הדנים במאגיה . תקצר היריעה מלפרט את כל המשאלות שהמלאכים התבקשו למלא , מפתיחת הלב ללימוד תורה ועד למאגיה ארוטית . יש לציין כי בימי הביניים התקיים תהליך של היווצרות שמות חדשים של מלאכים , שקשור , לרעתי , בעליית צרכים חדשים של העת ההיא . כך , למשל , אפשר למצוא בהשבעה מחוגו של רבי נחמיה שמות כגון דרשיאל , גימטריאל , היכלותיאל מרכביאל או תוספתאל , שהם מעין הרחבה של תפישת שר התורה שבספרות ההיכלות , דהיינו השבעת 9 מלאך ממונה על חיבור מסוים כדי להקל על לימודו המהיר . עם התרבות החיבורים שנלמדו , נתרבו גם המלאכים הממונים עליהם , שאפשר להשביעם . במידה מסוימת , ריבוי זה של שמות המלאכים מקביל גם לריבוי ההולך ונמשך עם הזמן של המידות האלוהיות , כפי שאפשר להיווכח מהתרבות מספר הספירות . מבחינה אחרת , אפשר לזהות התעניינות מיוחדת בנושא המלאכים אצל מיסטיקונים יהודים המדגישים את נושא ההתגלות . הדבר ניכר בכתביהם של רבי נחמיה בן שלמה הנביא , רבי יעקב בן יעקב הכהן , ורבי אברהם אבולעפיה - המזכיר במיוחד את התגלותם של שני מלאכים : של רזיאל , שערכו הגימטרי הוא כערך שמו - אברהם - ושל יהואל . נושא ההתגלות מודגש גם בספרות ספר המשיב שנכתבה בשנות השבעים של המאה הט"ו , ואצל רבי משה חיים לוצאטו ( הרמח"ל . ( מעניינת במיוחד בהקשר זה היא העדות על מלאך שהתגלה לנער נסים בן אברהם מאווילה שבקסטיליה , בשלהי המאה הי"ג . המלאך הכתיב לנער - לפי עדות אביו - חיבור ארוך ופירוש
|
|