|
|
עמוד:10
אורי מסטרליסק , ואילו על רבי ישראל מרוז'ין נאמר כי "לקח לו דרך של חנוך , מלאך מטטרון " . ועם זאת , השוואת הספרות החסידית הענפה לקבלה של מקובלים אשכנזים בפולין במאה הי"ז , שהיתה 3 רצופה בדיונים על מלאכים , מצביעה על ירידה זו . בצורה עקיפה יותר , אפשר להסיק על ירידת קרנם של המלאכים בספרות החסידית , מן העובדה שהבעש"ט בחר לו כמורה את אחיה השילוני , ולא התגלויות שמקורן באליהו , במלאכים או במגידים . 4 סביר להניח כי התחדשות חשיבותה של ההגות הפילוסופית בתקופת ההשכלה והשפעתה על האליטה היהודית במרכז אירופה ובמערבה , תרמו גם הן לשינוי עמוק ביחס למלאכים בקרב האליטות היהודיות שם , החל בשלהי המאה הי"ח . האמונה במלאכים היתה מן הנפגעים העיקריים בשל התקבלותם של רעיוניות ההשכלה , גם אם השפעתה על המוני העם היתה קטנה הרבה יותר . יש לציין כי כפי שאירע לנושאים רבים בהגות היהודית , גם משמעות המונח מלאך ותפקיד המלאכים עברו שינויים רבים ביותר במהלך הדורות . בתקופה הקדומה ההדגשה היתה על היות המלאכים שליחים המוציאים אל הפועל את רצון האל . ראייה זו הלכה והתעמעמה בחוגים שונים עם היווצרותן של מערכות מתווכות חזקות , גם אם במסגרתן היה למלאכים מקום בעל משמעות . הדבר ברור לגמרי בהגות הפילוסופית היהודית , שבה עלתה חשיבותה של החוכמה האלוהית על זו של הרצון האלוהי , והמלאך הפך לשכל קוסמי שאין בינו ובין המושג "רצון אלוהי" ולא כלום . הדבר ניכר במידה רבה גם בכתביו של רבי אברהם אבולעפיה , מחדש הקבלה הנבואית . השפעת הרמב"ם על הגותו ברורה לגמרי , אך את ההתעניינות בנושא המלאכים שאב מהמקורות האשכנזיים , שהטביעו את חותמם על הגותו ועל 5 המיסטיקה שלו . אולם , גם בענף המרכזי של הספרות הקבלית , בקבלה התיאוסופית תיאורגית , שהושפעה מההגות הפילוסופית הרבה פחות , נצטמצם הקשר הישיר בין המלאכים ובין האל ונצטמצם תפקידם כמוציאים לפועל ישירים של רצון האל . את חשיבותם היחסית של המלאכים בנפח הדיונים ובמעמד האונטולוגי , תפשו המערכות השונות של עשר ספירות , והדיונים הרבים שעסקו בבירור מהותן ותפקידן . יתר על כן , כפי שנראה במיוחד בפרק הראשון להלן , מבנים אנגלולוגיים
|
|