מהי חשיבותה ומהם אפיוניה של תקשורת בין-אישית במסגרת חינוך הומניסטי? איך מטפחים אותה הלכה למעשה? איך מגבירים את מעורבותם של התלמידים בתוכני הלימוד, ואיך מאפשרים לכל תלמיד לתת ביטוי הולם למחשבותיו ולרגשותיו?
הספר מעגלים של קשר מציג את "מעגל הקשר" ככלי לטיפוח ביטוי אישי ותקשורת בין-אישית של מורים ותלמידים במוסדות חינוך המעוגנים בהשקפת עולם הומניסטית. הספר מתאר מאפיינים אחדים של חינוך הומניסטי וקווים לרקע העיוני ש"מעגל הקשר" מבוסס עליו; הוא מצביע על דרכים ליישומו בתחומים השונים של חיי המוסד החינוכי; ומעלה אחדים מן הקשיים ומהבעיות הכרוכים בהפעלתו.
בנוסף לכך הספר מציג אוסף של טקסטים – ספרותיים ועיוניים – הנוגעים בחינוך, המאירים את הנושאים הנדונים בספר מזווית ייחודית ומהווים בסיס לדיון של מחנכים בנושאים אלה.
במידה רבה של נחת אני מבקש להעיד על "מעגל הקשר", שהוא משמש דוגמה למשאב חינוכי המגלם למופת את האיכויות של חינוך הומניסטי ... הפעילות ב"מעגל הקשר", מצד אחד, ראשיתה בקבוצה, ומכאן גם בפיתוח של כישורים חברתיים, אינטליגנציה רגשית ותרבות שיח, ומן הצד האחר, המשכה בכתיבה אישית, ומכאן גם בפיתוח "קול אישי", זהות אותנטית ויכולת אוריינית, במישור התוכני "מעגל הקשר" מזמן, מצד אחד, התמודדות אינטלקטואלית עשירה עם ידע ציבורי מתחומי הדעת, התרבות והאקטואליה, ומן הצד האחר, הוא מזמן פתיחות, תמיכה בין-אישית ואהדה והקפדה על פלורליזם, על סובלנות ועל ריסון עצמי. שילובים אלה מגלמים, למיטב הכרתי, את האיזונים הנכונים והנדרשים בימינו בין הציפייה להתקדמות ולהישגיות בתחומי הדעת, בתשתיות התרבות והאזרחות הדמוקרטית, לבין מחויבות פדגוגית להצמיח את אישיות התלמידים באקלים תומך המאפשר לסייע להם לממש בצורה המרבית את היכולות ואת הנטיות הגלומות בהם (מתוך: נמרוד אלוני, הקדמה).
אל הספר