מחבר:

שנת ההוצאה: 1984

מילות מפתח: תקופת המשנה והתלמוד; ארכיאולוגיה; ארכיטקטורה רומית; ארכיטקטורה ביזנטית; תלמוד; משנה; חפירות ארכיאולוגיות; עתיקות; אדריכלות רומית

ספר זה מבקש להציג במבט כולל את המימצא הארכאולוגי והאמנותי של ארץ־ ישראל בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזאנטית. אל הספר

נושא/נושאים: , בית שני, משנה ותלמוד, ימי הביניים

תוכן הספר:

• ארץ־ישראל מחורבן בית שני הכיבוש ועד המוסלמי

• תוכן העניינים

• פתח דבר

• רשימת האיורים

• קיצורים לספרים ולכתבי עת

• מבוא — איפיונה של התקופה וחלוקתה הכרונולוגית

• התקופה הרומית המאוחרת 324-70 לספירה

• שרידים יהודיים מלאחר החורבן ועד מרד בר־כובבא

• נרות חרס מיהודה, אופייניים לתקופה שבין מלחמת החורבן למרד בר־כוכבא.

• מטבעות מלחמת בר־כוכבא.

• מערכת מסתור מימי בר־כוכבא בעין ערוב. במערה ארבעה אולמות טבעיים, ששוטרו על-ידי חציבה וחוברו בעזרת מחילה צרה ונמוכה. משמאל תכנית המערה; מימץ חתכי אורך ורוחב של חלקי המערה. על־פי י ' צפריר, קדמוניות, ח (חשל"ה‭,(‬עמ' 25

• עין ערוב, האולם המרכזי (אולם ב') שים לב לפתח המחילה (מוגבה מעל פני הקרקע) בקצה האולם . האולם נחפר בידי שודדי עתיקות, אך נתגלו בו שברים של יותר מ־400 קנקני אגירה. י' צפריר, שם

• מנהרה מימי בר־כובבא בהרודיון. המנהרות נחצבו בבטן ההר והתחברו אל מערכת בורות המים של מבצר הרודיון מימי הורדוס. באדיבות א' נצר

• כניסה לחדר במערכת מסתור מימי בר־בוכבא בחורבת נקיק, בדרום השמלה. התצלומים מחורבת נקיק באדיבות אגף העתיקות

• חדר מרכזי מול מערכת מסתור בחורבת נקיק. מימין: מחילה המובילה אל החדר; במרכז: כניסה לחדר צדדי; למעלה משמאל: פתח איוורור.

• מחנה ארעי של יחידת הצבא הרומי מעל מערת האיגרות בנחל חבר, לאחר שיחזור חלקי. מעל יסודות האבן הוקמו אהלים, או מבנים מחומר קל. שים לב לשער המחנה, בחומה הרחוקה, המחייב כניסה עקיפה. ידין, המימצאים במערת האגרות, לוח 9

• ארבעה מפתחות של בתים, ממערת האיגרות בנחל חבר. מפתחות המתכת בעלי ידית העץ הם מטיפוס 'מפתח הארכובה', הנפוץ בתקופה הרומית. שיני המפתח דחפו לאחור שיניים קפיציות במירווחים תואמים, אשר תפסו בבריח הדלת. המפתחות הם מבתיהם של אחרוני הלוחמים, אולי אנשי עין גדי, שנמלטו למערת האיגרות. (קנה מידה 2:1) שם, לוח 26

• סכינים ממערת האיגרות בנחל חבר. שם, לוח 24

• סנדלים ממערת האיגרות בנחל חבר. שם, לוח 57

• סל נצרים ובו כלי ברונזה, פכים, מחתות וקערות‭,-‬ אולי כלי פולחן של יחידה רומית שנלקחו שלל.

• למטה: הכלים שנתגלו בסל. י' ידין, שם, לוח 12

• חצים מימי בר־כוכבא שנתגלו במערה בנחל צאלים. ראש החץ עשוי מחבת ולו שלוש כנפיים.

• בנייה ממלכתית רומית בארץ־ישראל

• קסדות רומיות מראשית המאה השנייה לספירה, שנתגלו בהר חברון, יחד עם חלקי שריון נוספים. ייתכן שהיו בשימוש של חיילי הלגיון העשירי ששהו במקום בימי מרד בר־בוכבא. למעלה: קסדת מצעדים טקסית של פרש רומי. בעמוד ממול: קסדה של חייל לגיון עם מגיני לחיים. הקסדות עשויות ברזל עם עיטורי ברונזה. S.S Weinberg, Antike Kunst, 22 (1979) Pls. 23, 26

• מחנות צבא ומבצרים

• לבני חומר, רעפים וענודות חרס, ממלבנת הלגיון העשירי בירושלים. א. רעפים במצודה בירושלים (חפירת גיוהנס‭.(‬ שים לב לשברי הרעפים השטוחים ‭,(icgulae)‬ שהונחו על קורות הגג, זה לצד זה, והרעפים הקמורים ‭,(imbrices)‬ שכיסו על שוליהם. באדיבות אגף העתיקות

• ב. רעף קמור ‭(imbrex)‬ עם טביעת החותמת של הלגיון העשירי, מסביבות הר הבית. באדיבות מי בן דב

• תכנית של מצד (castellum) רומי, בדרום עבר־ הירדן, על 'דרך טראיאנוס' בין אדרוח' (אדרו) ועין צדקה (צדקתה). תכנית המצד אפיינית לסוג המצרים הקטנים — מבנה כמעט רבוע 39.50X41 מ') בנוי חדרים המקיפים חצר מרכזית. שם, I, איור 538

• תכנית מחנה לג'ון (לגיו; ביתירו) שבמואב, אשר שימש כפי הנראה כמחנה המפקדה של הלגיון הרביעי, Martia IV, הנזכר בספר ה'נוטיטיה דיגניטאטום' אשר מתאר את מצבת הצבא הרומי במזרח סביב שנת 400 לספירה (וראה על כך בכרך הראשון עמ' 365 ואילך). צורת המחנה מלבנית (כ־190X242 מ') ולו 24 מגדלים מעוגלים. שים לב לארבעת שערי המחנה הקבועים במוצאי שתי הדרכים הראשיות: ; Via Principalis - הדרך הרחבית שכיוונה באן מצפון לדרום וה-Via Principalis- הדרך הארכית הנחסמת, כמקובל, סמוך למקום ההצטלבות על-ידי מבנה המפקדה, ה-Principia.

• ג. שברי רעפים עמ חותמת הלגיון העשירי ‭')‬של המיצרים‭FRE(iensis) L E(gio) X ('‬ וסמלי הלגיון, מן הרובע היהודי. באדיבות ני אביגד

• מצד תמר בנגב המזרחי; תוכנית אופיינית של מצד (castellum) בעל ארבעה מגדלי פינה (tetrapyrgos) מ' גיחון, קדמוניות, ז (תשל"ד) עמ' 115

• מצד תמר. צילום כללי בעת החפירה. מבט למזרח.

• הדרכים

• מפת הדרכים הרומיות בארץ־ישראל. י' רול, קדמוניות, ט (תשל"ו) עמ' 39

• שרידי דרך רומית מדרום לבית גוברין, ליד רוג'ום חנדל, שים לב לריצוף הכביש ולאבני השפה.

• קטע של הדרך הרומית מירושלים (איליה קאפיטולינה) לבית גוברין (אלותרופוליס), באיזור המעבר מן ההר לשפלה, מערבית לנתיב הל"ה. הירידה נחצבה במדרגות על־מנת למנוע החלקה על פני הסלע החלק. סביר להניח שהמדרגות כוסו חלקית באדמה ואבנים, כדי להקל על מעבר עגלות.

• קטע הכביש הרומי בית גוברין-לוד (אלותרופוליס-דיוספוליס) ליד תל צפית. התמונות מאזור בית גוברין באדיבות י' דגן

• גשר בדרך רומית בערוץ של נחל זרד, ליד קלעת אל חסה, מדרום מזרח לים המלח. מיפתח הקשתות המרכזיות הוא כ־3.90 מ'. ברינוב-דומשבסקי, פרובינקיה ערביה, II, איור 574

• קבוצת אבני מיל הניצבות באתרן, כמיל השלישי מדרום לבית גוברין במעלה להר חברון. חלקן העליון של האבנים שבור. באדיבות י' דגן

• קבוצת אבני מיל בדרך בית גוברין—חברון, מדרום לכפר דורה. במרכז התמונה אבני מיל שלמות בעלות בסיס מרובע. משמאל אפשר להבחין בתושבת רבועה עשויה אבן, עליה הונחה אבן המיל.

• אבן מיל מימי הקיסרים מרקוס אורליוס ולוקיוס ורוס (162 לספירה) בדרך ירושלים — בית גוברין (סמוך לגבעת ישעיה). הכתובת הלאטינית (ארבע שורותיה העליונות חסרות) כוללת את תוארי הקיסרים ואבותיהם עד דור חמישי, ואת שנות הקונסולאט והסמכות הטריבונית שלהם, המשמשות גם כציון תאריך. בחלק התחתון — ציון המרחק: 24 מילין מן הקולוניה איליה קאפיטולינה, בלאטינית וביוונית. גובה האבן שנשתמר, עם הבסיס, כ־1.60 מ'; בשלמותה הגיעה עד 2 מ'. כיום היא מוצבת לצד הדרך מחדש (לא באתרה) על גבי כן־תושבת עשוי אבן ששימש אותה באתרה (והשו

• שבר בסיס וגזע עמוד של אבן מיל בדרך ירושלים —בית גוברין, ליד נתיב הל"ה. הקטע שנשתמר מן הכתובת מספק את המידע החיוני לעוברי הדרך והוא כתוב ביוונית, לשון בני הארץ: מאלותרופוליס (בית גוברין) י"ב מילין

• אמות־המים

• אמת־המים 'הגבוהה' של קיסריה, על חוף הים מצפון לעיר. האמה נבנתה בימי הורדוס ותוקנה עלידי חיילי הלגיונות בימי אדריאנוס. התקנת האמה על גבי קשתות איפשרה הכנסת מים העירה כמפלס גבוה, כ־8 מ' מעל פני השטח, מצב שסייע לחלוקה נוחה של המים בצינורות חימר בעזרת גראוויטאציה (וראה כתובות באמת־המים המספרות על תיקון האמה בידי יחידות משלוח של הלגיון העשירי, בכרך הראשון עמ' 10).

• קטע של 'סיפון־ עשוי חוליות אבן מתחת לבניינים חדשים בבית לחם, חלק של אמת המים העליונה לירושלים. באדיבות מ' בן־דב

• קשתות הנושאות את אמת־המים של פיליפופוליס בתוך העיר סמוך לבית המרחץ. המיפתח בין הקשתות 6.20 מ'. ברינוב-דומשבסקי, פרובינקיה ערביה, III, איור 1045

• חוליית 'סיפון' של אמת המים 'הגבוהה' לירושלים, ליד בית לחם (כיום במוזיאון רוקפלר). על צידה של החוליה חרותות (שאין להבחין בהן בצילום) עם שמות מפקדים מן הלגיון העשירי (אולי שמם של הממונים על בנייתה או תיקונה של האמה), כפי הנראה במאה השנייה לספירה.

• צילום אוויר של תימגאד ‭,(Thamugadi)‬ כיום כאלג'יר; תימגאד, מימי טריאנוס (לערך שנת 100 לספירה‭,(‬ מהווה דוגמא מובהקת של תיבנון רומי קפדני. היא נוערה לאכלס וטראנים של הלגיון, שחנה במחנה לאמבזיס בקרבת מקום,ואולי יש בכך משום הסבר לאופי הנוקשה במיוחד של תיכנונה. העיר נבנתה בצורת ריבוע בעל צלעות של 200 ו רגל ‭en 355)‬מחולק לרבעים בנויים ‭insulae)‬ )על-ידי רשת רחובות מקבילים וצולבים. בחומה שלושה שערים ושני פשפשים \ השער המערבי עוטר לאחר זמן בקשת נצחון. רחובותיה הראשיים הם רחובות עמודים. הרחוב הראשי בכי

• ערים — תיכנון ובנייה

• מפת איליה קאטיטולינה בראשית המאה הרביעית לספירה,לפני ימי קונסטאנטינוס (על־פי יי צפריר, עיץ, עמ' ‭.(18‬ המפה מבוססת על נתוני השטח, על מימצאים מהתקופות הרומית והביזאנטית ועל מקורות ספרותיים, אך חלק ניכר ממנה שוחזר על־פי כללי תיכנון של ערים רומיות. העיר היתה קרובה בשטחה לעיר העתיקה של ימינו, אך חלקים ניכרים בתוכה היו מיושבים רק בדלילות רבה. ההומה נבנתה בשנת 00ג לערך. שרידים שלה, נמצאו במערב ובצפון.על שיחזור החומה בדרום ראה י' צפריר,קתדרה, 8 (תשל"ח‭,(‬עמ' ‭.155-147‬על מחנה הלגיון ראה לעיל,עמי ‭-41‬ג

• רחוב עמודים רומי בלאודיקיאה (לטאקיה) שבסוריה, אשר הפך לבזאר מזרחי בתקופה הערבית. הצבע השחור מעיין קירות ועמודים רומיים שעדיין נמצאים באתרם. באופן דומה יש לשדוזר את בניית שלושת השווקים במרכז העיר ירושלים על גבי ריצוף הקארדו הרומי. ‭J. Sauvaget, Bulletin d'eiudes 8 4 (1934), p. 100, fig. S‬

• שער נאפוליס במפת מידבא. שרידיו נתגלו מתחת לשער שכם שבחומה התורכית. לטניו רחבת העמוד, על שמו נקרא השער בערבית • 'באב אל עמודי.השווה את כיוון הקארדו הראשי ביחס לשער במציאות, לעומת מרכזיותו על־פי הדימוי בעיני צייר המפה. הקארדו המשני,אף הוא רחוב עמודים, מעוטר בקשת,במקום חיבורו לרחבה.מטעמי נוחות הוטה התצלום;במקור תואר השער בשמאלה של העיר. ראה תמונת העיר במלואה, כרך ראשון, עמי ‭;277‬ באדיבות ר' קליב

• ריצוף של רחוב מהתקופה הרומית, מתחת לרחוב הנוצרים בירושלים. הריצוף שתוקן מדי פעם היה בשימוש עד התקופה התורכית. הרחוב הרומי היה רחב הרבה יותר מן הרחיב בן זמננו. באדיבות שי מרגלית, די חן וני סולר

• מרצפות אבן גיר שנתגלו במנזר 'אחיות־ציון' בירושלים, כפי הנראה חלק מרחבת הפורום המזרחי של איליה קאפיטולינה. האבנים הכבדות והחלקות חרוצות לרוחבן, כדי למנוע החלקה של הולכי רגל ובהמות.

• קטע של ריצוף בקארדו המשני, מחוץ לשער האש&ות. על גבי הריצוף הקדום — מגדל שער מן התקופה הצלבנית וברקע — החומה התורכית. באדיבות מי בן דב

• השער הצפוני של ירושלים (שער נאםוליס) מן התקופה הרומית, מתחת לשער שבט של ימינו. השער נבנה כישער נצחוןי בן שלוש כניסות. למטה משמאל הכניסה הצדדית השמאלית (הכניסה המזרחית) המסתיימת בקשת מעוטרת‭,-‬ משני צדדיה םדסטאלים נושאי עמודים. במרכז ישער שבטי מן התקופה התורכית. מתחתיו הובחנו שרידי הכניסה המרכזית הגדולה מן התקופה הרומית, אשר נסתמה ומעליה, כמעין המשך, נבנה השער התורכי. מעבר לגשר מימין נתגלו שרידי הכניסה הצדדית הימנית אשר נבנתה בסימטריה עם הכניסה השמאלית. תצלום זי רדובן

• תוכנית גרסה בעבר־הירדן. העיר הגיעה לשיא עיעובה האורבני בתקופתהג£רובינ*יה ערביה, במאות השנייה והשלישית לספירה. הרחובות נבנו על־פי השיטה הרומית ומבני הציבור מוקמו בהתאמה לרחובות, אך לא נתגלו בעיר פורום ובאסיליקה, כמקובל. ‭;A. Negev, Arid Land Design and Planning, ed. G. Golany, London 1980, p. 27‬ הציור על־פי גרסה, תוכנית I

• הטטראפילון הדרומי של גרסה, נץ המאה השנייה לספירה. הצטלבות הקארדו והדקומאנוס הדרומי מודגשת על־ידי ארבעה 'פילונים 1 (מגדלים) שכל אהד מהם נושא ארבעה עמודים וגג מעוטר. החנויות שהעניקו צורה מעגלית לכיכר נוספו לקראת סיום התקופה, בראשית המאה הרביעית. גרסה, תוכנית

• הטטראפילון העפוני של גרסה, מן התקופה הסוורית, המעטר את הצטלבות הקארדו והדקומאנוס הצפוני. ארבעת המגדלים בפינת ההצטלבות מעוגלים בצידם הפנימי ונשאו קשתות וביפה. באדיבות »גף העתיקות

• הטטראפילון הדרומי , שיחזור גרסה, תכנית VX

• רחבת היפורום' של גרסה והמשכו של הקארדו, מבט לצפון. משמאל — מקדש זאוס ומעבר לו במרחק, מקדש ארטמיס. באדיבות אגף העתיקות

• אשקלון במפת מידבא. העיר שומרת על חזותה הרומית (וראה להל ן עמי 8וג‭.(‬ מן השער המקושת נכנסים אל רחבה טראפזית מעוטרת בסטווים (אולי הפורום העירוני) וממנה אל הצטלבות רחובות העמודים. בהצטלבות —מבנה קטן נושא כיפה מוזהבת, אולי טטראפילון. באדיבות ‭-7‬ קליב

• רחבת ה'פורום' של גרסה עם פרטי הקולוניה היוונית,מן המאה הראשונה לספירה.קירות מאוחרים, מסוף התקופה הביזאנטית והתקופה הערבית, בנויים מעל הריצוף הרומי (וראה גם להלן, עמי ‭.(320‬ באדיבות אגף העתיקות

• תוכנית השער הצפוני של גרסה, מימי טריאנוס. השער בנוי בצורה בלתי סימטרית.צירו הדרומי הוא המשך הקארדו בתוך העיר; סיפו הצפוני מופנה בלפי הדרך הבאה לעיר מצפון. השער מעוטר בגומחות ועמודים. גרסה, תוכנית XVII

• השער הצפוני של גרסה. שיחזור צידו הדרומי, הפונה אל פנים העיר. שם, לוח XJX

• ?קשת הנצחוך של גרסה מימי אדריאנוס, שיחזור. הקשת כוללת כמה יסודות האופייניים לקשתות הנצחץ במאות השנייה והשלישית: יש בה שלושה מעברים מקושתים‭-,‬ הפתח המרכזי רחב וגבוה במידה ניכרת מן הפתחים הצדדיים; שפע של עיטורים‭,-‬ עמודים הניצבים על פדסטאלים, גומחות שהכילו פסלים, ברכובים וגמלונים וכן כתובת במשטח העליון (אתיקה‭.(‬ שס, תוכנית IV

• יקשת הנצחוך של גרסה, מבט מדרום. הקשת סימנה את הכניסה לתחום העיר מעד דרום, ואולי סימנה כוונות להרחיב את השטח הבנוי של העיר בצד זה, אך מעולם לא חוברה לחומה. באדיבות אגף העתיקות

• ?הנימפיאון' בגרסה לעד הקארדו, מבט לדרום. בחזית התמונה הרחוב המרוצף והעמודים שעיטרו אותו מכל צד,רובם במפולת. הנימפיאון היה מורם מעל מפלס הרחוב והעמודים בחזיתו היו גדולים ומרווחים בהתאמה (ראה התוכנית‭,(‬ והוסיפו על חזותו המונומנטאלית. יותר מכל מונומנט אחר שימש בניין המזרקה, בעל שתי הקומות, תפאורה אדריכלית לרחובה הראשי של העיר. באדיבות אגף העתיקות

• תוכנית הנימפאון . סביב בריכת המים ( קוטרה כ־ 11 מ‭('‬ נבנה קיר חזית, לא עבה יחסיה, גבו גומחות עגולות ומלבניות לסירוגין ולפניהן עמודים. גרסה, תוכנית XXVII

• הנימפיאון, מבט מלפנים, לפני החפירה (וראה גם פרטי העיטור, להלן, עמי ‭.(192‬ באדיבות אגף העתיקות

• אבן מעוטרת בנימםיאון של גרסה ובה ארבעה דולפינים; עיניהם משמשות חורי ניקוז למים. באדיבות אגף העתיקות

• תוכנית הקומה התחתונה של הנימפיאון בםילאדלפיה (רבת עמון‭.(‬ הנימפיאון, המעוי מדרום לרחוב העמודים הראשי של העיר הוא הגדול והמפואר במבני הנימפיאה בארץ־ישראל ובסביבתה. אורכו כ־60 מי וגובהו המשוער (ראה שיחזור) כ־0ג מי‭-,‬ הוא ניזון מאמת־מים המגיעה אליו מאחור ומזרימה דרבו את המים לואדי עמאן. הצבע השחור מעיין חלקים שנשתמרו, החלק הלבן — השלמה. באטלר, סוריה, 11 א, איור 8נ

• הנימפיאון בפילאדלפיה,שיחזור.על אופיו היבארוקי' של המבנה מוסיפיס הגמלונימ שלבסיסם צורת קשת (יגמלון סורי‭.('‬ וראה להלן, עמי ‭.193‬ שם. לוח ו

• rmmr העיר ב»רה שפחורן. ביסודה — עיר בעלת גרעין שמי־נבטי — עוצבה בצרה במאה השנייה כעיר רומית, בפאר ההולם את בירת הפרובינציה ערביה.העיר הוקפה חומה, ורחובותיה סודרו בצורה רגולארית, אמ בי הזוית בין הרחוב הראשי העובד מצפון לדרום (קאדדו) לבין רדווב הערב (דקומאנוס) אינה ישרה (אולי עקב אילוצים שנבעו מן הבנייה המוקדמת במקום‭.(‬ 'אי־הדיוק' במקום המפגש טושטש על־ידי בנייה של שני מונומנטים שיצרו מעין מרכז עירוני — מקרש היקלי3הי והנימפיאון. הדקומאנוס היוצא מן השער המערבי אינו חוצה את העיר לכל אורכה, אלא מגיע

• ‭j//n bv vr/rer‬ עמודים בבצרה. מבט אל אחד הסטווים בפינת הרחוב והחנויות שמעברו. שם, איור 207

• עמוד ברחוב העמודים של בית־שאן הרומית, בעת החפירה. העמוד ניצב באתרו על גבי פדסטאל, שאינו נראה בתמונה (והשווה התצלום להלן בעמי 22ג‭.(‬ בסמוך לו מימץ שרידי עמוד נוסף וכותרת שנפלה מראש העמוד. נמוך מן הכותרת אפשר להבחין במעין ימדןו' מעוטר, שהותירו הסתתים, 'מדפיסי ממין זה שימשו במקומות אחרים (כגון תדמור) להצבת פסלים קטנים שעיטרו את הרחוב, אך שם הם היו נמוכים ורחבים (ואף פחות מוצקים‭.(‬ ייתכן שהבליטה בגזע העמוד באן שימשה במעין 'דרגשי עליו הונחו קורות אבן או עץ, לצורך אדריכלי או עיטורי.

• תצלום אוויר (מדרום מזרח לעפון מערב) של פיליפוםוליס. ניכרים קווי החומה, התוחמים מרובע ששטחו עולה על 860 דונם. קווי הרחובות של הכפר המודרני שובה שומרים על חוואי הרחובות של העיר העתיקה ובולטים בהם הקארדו (מן הפינה השמאלית התחתונה לפינה הימנית העליונה) והדקומאנוס המעטלב עמו. התצלום מאשר את תיקונו של אי סגל (ראה לעיל התוכנית בעמי ‭,(82‬ אשר שיחזר את הדקומאנוס בקו ישר החוצה את הקארדו בזוית ישרה. זאת בניגוד למפה הבסיסית שערך באטלר באתר על־פי מדידות קרקע בראשית המאה (ראה באטלר,לעיל, הערה ‭,(52‬על־פיה המ

• תוכנית של קטע מרחוב העמודים בבערה. הרוחב הכולל של הרחוב ‭8.90‬ו מי. משני עברי הרחוב נבנו חנויות, שפתחיהן פונים אל המדרכות המקורות בגג. שם, איור 206

• תוכנית העיר פיליפופוליס שבחורן, מאמצע המאה השלישית לספירה.העיר נבנתה בתקופת המשבר באימפריה הרומית ועל כן נותרה בחלקים נרחבים ריקה ובלתי מיושבת. ‭A. Segal, Journalof the Society of Architectural Historians, 40 (1981), p. 1 1 1, fig. 8‬

• תוכנית השרידים של פילאדלפיה (רבת עמון‭,(‬ בפי שנראו בראשית המאה. הטיפוגראפיה ההררית הכתיבה את תיבנון העיר יותר מאשר עקרונות התיכנון הרומי. תוואי הרחובות נקבע בערוצי נחל עמאן החוצה את העיר. מעל העיר מתנשא האקרופוליס ועליו שרידים מן התקופה ההלניסטית ועד ימי־הביניים. בעמק, מדרום לאקרופוליס, מרוכזים המבנים הציבוריים העיקריים: הפורום ולצידו התיאטרון וה אודיאון, וכן ה נימפיאון והמרחצאות. באטלר, סוריה, 11 א, ‭,2‬ לוח ו

• תוכנית העיר שומרון (סבאסטיה) בתקופה הרומית. הטופוגראפיה מכתיבה את תוכנית העיר: על פסגת הגבעה מתנשא המקדש העיקרי > מצפון וממזרח לו, במדרון — מקדש קורה והתיאטרון. במזרח מצוי המרכז האזרחי של שומרון: הפורום והבאסיליקה. בשקע טופוגראפי בצפון נבנה האיצטדיון. הרחוב הראשי של שומרון עוקף את הפסגה, המצויה במרכז העיר, מצד דרום. התוכנית מעובדת על־פי שומרון, ‭,1‬ לוח ו

• תוכנית של רחוב העמודים בשומרון וחנויות לצדיו. החנויות בצד הצפוני נסמכות אל קיר סלע חצוב, ? החנויות בצד הדרומי שוחזרו בבעלות שתי קומות‭,-‬ הקומה העליונה נשענת על קשתות של קירות החוצות את הקומה התחתונה. רוחבו של קטע הרחוב שלפנינו ב־ 21 מי (החלוקה הפנימית: ‭.(4-12-5‬ שם, עמי ‭,51‬ ציור 19

• חתך של רחוב העמודים והחנויות בשומרון. שם, ציור 20

• רחוב העמודים בשומרון; שדרת העמודים הצפונית, מבט למערב, לעבר השער המערבי. תצלום זי רדובן

• אפסיס הבאסיליקה של שומרון. באן הוצב, קרוב לוודאי, פסל של אל או פסל הקיסר והוא שימש כמקום משפט ובוררות לעסקות שנעשו בבאסיליקה. מבט לצפון. באדיבות אגף עתיקות

• ‭j u/r'‬ הבאסיליקה של שומרון, על גבי בסיסים אתיים ופדסטאלים. הקירות החיצוניים של הבאסיליקה לא השתמרו. בצד מזרח, בחזית התמונה, היתה הבאסיליקה מחוברת לפורום. תצלום זי רדובן

• מרכז העיר — הפורום והבאסיליקה

• תוכנית הבאסיליקה של אשקלון. הבניין היה גדול במיוחד ועשיר בפסלים, תבליטים וכתובות. אנציקלופדיה לחפירות, עמי ג2

• הפתח המערבי של קשת ה'אקקה־הומו' בכנסיית מנזר 'אחיות ציון 1 ברחוב היויה דולורוזה' בירושלים. המיפתח המרכזי מתנשא מעל הרחוב ומשולב במבנים המודרניים. המיפלס המקורי היה נמוך במידה רבה מן הריעוף הנוכחי. מימין לפתח — גומחה שנועדה להצבת פסלים. המבט לצפון־מזרח. במקורה שימשה אולי הקשת כניסה מונומנטאלית לפורום המזרחי של איליה קאפיטולינה. תצלום ז- רדובן

• שיחזור יקשת הנצחוך בכניסה לפורום בירושלים, בקצהו הצפוךמזרחי (ראה מפת העיר בעמי ‭.(60‬ השידוזור על־פי שרידים (של החלק השמאלי, הדרומי) שנתגלו בחפירות בשטח היאכסניה הרוסית' סמוך לכנסיית הקבר. אורך הקשת ב־20 מי וגובהה המשוער ב־‭12.35‬ מי. מידות הפתח המרכזי ב־ ‭6.60x9.15‬ מי; הפתחים הצדדיים ‭1.30x4.55‬ מי. אין ידיעות כיצד עוטר חלקה העליון של הקשת. הציור על פי ‭Vincent-Abel ,./m/va/1'm /wiiwlk', fig. 13‬

• שיחזור הבאסיליקה כעיירה היהודית בית שערים. הבאסיליקה כאן קטנו? מאלו שבאשקלון ושומרון ונבדלת מהן בתוכניתה. יש בה שני טורי עמודים בלבד ובמה מורמת בתוך האולם: הכניסה דרך חצר (שיחזור הפתחים אינו ודאי‭.(‬ בי מזר, ידיעות, בא (תשי-ז‭,(‬ עמי 158

• המקדשים

• rmn המקדש בקדש שבגליל, למני תחילת החפירה: מבט למערב.

• מקדש ארטמיס בגרסה, מן המאה השנייה לספירה; תוכנית וחתך עם מבט לצפון. הצבע השחור בתוכנית מציין את החלקים שהשתמרו באתרם. הקטעים המשוחזרים מצויינים בקווים אלכסוניים. הקירות המנוקדים הם תוספות מן התקופה הערבית. גרסה, תוכנית ‭\>0‬

• של הפרוטיליאה מקדש ארי^מיס בגרסה, הקטע שממערב לקארדו (והשוה תוכנית העיר, לעיל, עמי ‭.(68‬ המבט לדרום־מערב, לעבר הפתחים של גרס המדרגות המוביל אל עזרת המקדש. שם, לוח ‭XXIV h‬

• הפרונאוס בחזית מקדש ארטמיס בגרסה, מבט לדרום־מערב. העמודים נשאו גג גמלוני, ששיאו יותר מ־ס2 מי מעל הפודיום, ובמעט ‭Sv» '» 2s‬ מיםלס הטמנוס בו התכנסו המעריצים.

• מקרש ארטמיס בגרסה. מבט לצפון־מזרח. באדיבות אגף העתיקות

• תוכנית מקדש זאוס בגרסה, מן המאה השנייה לספירה. גרסה, תוכנית XXVI

• מקדש זאוס בגרסה, מבט לדרום־מזרח. גומחות מעוטרות ביקונביות' מדגישות את עובי הקיר ומוסיפות לבניין, מוקף העמודים, נופך 'בארוקי/ באדיבות אגף העתיקות

• מזבח משומרון; הוקדש ליופיטר על־ידי חיילים מיחידת משלוח שחנתה במקום, וכן על־ידי תושבי ערים מפאנוניה העליונה (ביום הונגריה) בסמוך להם שירתה היחידה לפני שבאה לשומרון. ‭Harvard Excavations at Samaria. PI. 5911‬

• המקדש הפריפ0ר0לי (מקדש הליוס‭(?‬ בקאנאוות (קנתה‭,(‬ מן המאה השנייה לספירה. השתמרו בעיקר עמודי הפטירון המקיף את ההיכל, הניצבים על גבי פדסטאלים. באטלר, הארכיטקטורה, עמי 55נ

• תוכנית המקדש והטמנוס של שומרון, מתקופת הסוורים. מן המקדש השתמרו היסודות בלבד, אשר אינם מאפשרים שיחזור מדוייק של התוכנית. המקדש והחער הם בעיקרם מפעל בנייה הורדוסי, אשר עבר בנייה מחודשת ושינויים אחדים בתקופה הרומית המאוחרת. השרטוט על־פי שומרון. ו, לוח 10

• המדרגות הרחבות שהעלו מן הטמנוס למקדש בשומרון. מבט לדדום־מערב. מדרגות אלו נבנו, במפלס מוגבה, על גבי מערבת המדרגות המקורית מן התקופה הרומית הקדומה. באדיבות אגף העתיקות

• מקדש טיכה מא־צנמין (אירה העתיקה) שבחורן, מסוף המאה השנייה לספירה.מידות המקדש (עם הפודיום )כ ־‭12^17‬ מ‭.'‬ תוכנית המקדש (למעלה משמאל) קרובה לריבוע המחולק בתוכו לדביר ושני חדרי עד.חזית המקדש,מעל הפרונאוס,וחלקו האחורי,מעל הדביר וחדרי הצד, היו מוגבהים (ראה חתך‭.(‬ המקדש עוטר מפנים בעמודים נושאי ארכיטרב מקושת (למטה מימין‭,(‬• האפסיס בדביר המקדש עוטר בקונכית (למטה משמאל‭.(‬ באטלר, סוריה, 11 א, איורים ‭-289‬ו29

• תוכנית וחתך של המקדש הפריפטראלי בקאנאוות. המקדש בנוי על גבי פודיום מוגבה כ־‭2.5‬ ט' מעל פני השטח. גובה העמודים, בולל הכותרות, הוא ביד מ‭.'‬ שם, איור 725

• בתי מרחץ ומבני הבידור להמונים

• תוכנית המרווץ של עין גדי מסיף המאה הראשונה. מימין לשמאל: חדר כניסה, חדר הלבשה (אפודיטריום‭,(‬ חדר סיכה (או^קטוריום‭,(‬ החדר הקר (פריגידאריום) ולצידו בריכה, חדר פושר (קפידאריום‭,(‬ חדר חם (קאלדאריוס‭,(‬ חדר הסקה (פריפורניום‭.(‬ החתך ‭A:A‬ מראה את ההיפוקאוסט מתחת לריצפת הקאלדאריום. החדרים המסודרים בטור נבנו באגף של רחבה מרובעת, ששימשה מרכז ציבורי. ‭B. Mazar and I. Dunayevsky, , IEJ 17 (1967), p. 143‬

• תוכנית המרחץ בכפר רמה שבגליל, מן המאה השנייה לספירה. א. חצר ב. בריכה פתוחה (נטאטיו) ג. אפודיטריום ד. פריגידאריום מעוטר בפסיפסים ה. בריבות קטנות ו. טפידאריום ז. אמבט ח. קאלדאריום והיפוקאוסט. X צפיריס וט 1 שי, קדמוניות, ט (תשל"ו‭,(‬ עמי 84

• תוכנית בית המרחץ הדרומי בבצרה מן המאות השנייה והשלישית.ממדי המרחץ גדולים — ב־40 מי היא בציר דרך הכניסה פורטיקו (מלמטה עם שמונה למעלה עמודים בחרשים אל ) וכ־ האפודיטריום 50 מ' בציר הרוחב — חדר (מימין גדול לשמאל ^־‭x15‬ ב 75 תרשים ^ מי ‭. ( (‬ הכניסה ומפואר בתוכנית מתומן מארך בעל גומחות וכיפה. ממנו עוברים אל חדר רחבי — הטפידאריום ומכאן אל הפריגידאריום אף הוא חדר רחבי. משני עברי הפריגידאריום מסודרים בסימטריה שני חדרי קאלדאריום זצנוודים להם מבחוץ חדרים קטנים נוספים, אולי חדרי הזעה מיוחדים (סודאטוריום

• תוכנית המרחצאות הרומיים בחמת גדר, כפי שנחשפו עד ‭.1982‬המבנה הוקם במאה השנייה לספירה ומאז ועד התקופה הביזאנטית נוספו עליו אגפים ואולמות. G אולם שהכיל את המעיין החם ובו בריכה עגולה להרמת מפלס המים. צמוד לו ממזרח אולם עם בריכת רחצה. A אולם רחצה סגלגל ‭.9x25.8‬ו ו מי ‭40x80)‬ רגל רומיות‭B .(‬ בריכה קטנה ושטח מעבר. C אולם רחצה מעוטר באומנות גדולות ממזרח ומערב ומעבר העמודים המקושתים הצפוני הוא איזור הכניסה למכלול‭1£.‬ אולם רחצה (האולם התיכון‭D .(‬ אולם הרחצה הגדול ביותר (אולם המזרקות‭100) .29.5 ,(‬ ר

• האולם ‭^j^jerr‬ (אולם ‭,( A‬ מבט למערב. בפינת האולם ארבע גומחות ובהן בריבות רחצה.מי המעיין החם הגיעו בתעלה תת־קרקעית. מים צוננים ממעיין מרוחק נמזגו במים החמים דרך מזרקות שהיו מסודרות סביב הבריכה (ראה למטה משמאל והשווה להלן בתצלום אולם ‭.(D‬ ממול — פתחים הטונים לרחבה שממערב למרחץ, ושימשו לאור ואיוורור, ואולי ליציאה. האולם הגדול ‭.90)‬ו1א‭.80‬ג2 מי ‭80x40 =‬ רגל רומית בת ‭29.6‬ ס"מ) הכיל עשרות מתרחצים בעת ובעונה אחת.

• התיאטרון של שבם (נאפוליס‭,(‬ מבט לצנ£ון , אל עבר האורכסטרה. הבמה, וקיר החזית ‭(I Kins scaenae)‬ טרם נחשפו. רוב מושבי התיאטרון, שהיה מן הגדולים בארץ, נשדדו לצורכי בנייה לאחר שיצא התיאטרון מכלל שימוש.

• כסא בעל משענת, מעוטר בדולפינים, ושבר של כסא נוסף, מן התיאטרון בשכם. מושבי הנכבדים נמעאו בשורות התחתונות, או אפילו בשטח האור?סטרה, שיצא מכלל שימוש, ליד הבמה. התצלומים משכם באדיבות יי מגן

• אולם המזרקות והבריכה הגדולה (שטח ‭,(D‬ מבט לדרום. בתקופה הביזאנטית עוטר חלק זה במבנים חדשים. על גבי המדרכה, מימין לבריכה, נתגלתה כתובת — שיר ביוונית, חקוק בשייש, שחיברה הקיסרית אודוקיה (אמצע המאה החמישית) בשבח המרחעאות (וראה להלן התצלום בעמי ‭.(387‬כן נתגלו באולם כתובות הקדשה מימי הקיסר אנאסטאסיוס (ראשית המאה השישית‭.(‬המזרקות הרבות לצדי הבריכה הוציאו מים צוננים, שהועברו אליהן בצינורות עופרת כדי למזג את חום המים בבריכות. הפרצופים שעיטרו אותן הושחתו,כפי הנראה בעת ההתפרצות האיקונוקלאסטית שהיתה באר

• מעבר העמודים המונומנטאלי בשטח C לאחר שיחזור, מבט לצפון; העמודים והמשקוף המקושת מעובדים היטב אף־ על־פי שהם עשויים אבן בזלת קשה לליטוש. המשקוף מעוטר בדגמים צמחיים ומעברו האחר במיאנדרים וביניהם דמויות (שהושחתו‭.(‬ הכותרות אינן זהות והמאוחרת שבהן, על־פי סגנונה, מעידה שהמבוא נוסף למכלול לקראת סוף התקופה הרומית. תצלומי חמת גדר באדיבות י' הירשפלד וג' סולר

• בחלק העליון של התמונה מעיין המים החמים ‭(51 °C)‬ ובריכה עגולה (רק מחציתה השתמרה) אשר שימשה להרמת מיפלס המים. בחזית בריכת רחצה מדורגת (שטח ‭.(G‬מימין,מעבר מקומר לאולם ‭.A‬

• התיאטרון

• התיאטרון בשומרון, מבט אל המושבים ‭,(cavea)‬ לדרום־מזרח. תצלום זי רדובן

• תוכנית התיאטרון של שומרון (מצב החפירה ב־3ג‭.(19‬ בהמשך החפירה נחשפו חלקים נוספים של הקאוויאה ושל הבמה המעוטרת בגומחות עגולות ומרובעות לסירוגין. אך אין אפשרות לשחזר את ?חזית הבמה' (השווה גם התיאטרון של ציפורי, כרך ראשון, עמ י 4ו‭.(1‬ שו מרון, ו, עמי ‭,58‬ עיור 24

• שיחזור התיאטרון של פיליפיפוליס. ה תיאטרון קטן יחסית (קוטרו כ־40 מי) אך השתמרותו מרשימה. האודיטוריום ‭,(cavea)‬ המורכב משתי סדרות של מושבים, נסמך על גבי קמרונות טבעתיים. גם מבנה חזית הבמה ‭(scaenae frons)‬ בנוי בקמרונות, זה על גבי זה. הבמה ‭1)‬ז111ז1ק‭111‬ק ‭,(proscaenium,‬ מוגבהת מעט מעל האורכסטיה. ‭P. Coupel and E. Frezouls, Le theatre tie Philipopolis. PI. XV‬

• התיאטרון הדרומי בגרסה (מסוף המאה הראשונה לספירה) לפני שיחזור ] מבט לעבר רחבתהיפורום' והקארדו, לצפון־מזרח, חזית הבמה, שנתנשאה לגובה שתי קומות, עוטרה בגומחות ובעמודים. באדיבות אגף העתיקות

• התיאטרון של בית שאן (סקיתופוליס) מבט לצפון, לעבר הבמה; ברקע — תל בית שאן. תצלום זי רדובן

• התיאטרון של בית שאן,מבט לדרום־מערב,לעבר הקאוויאה. המושבים, העשויים אבן גיר שהובאה מן הגלבוע, נבנו על גבי תשתית של אבן בזלת מקומית. בבסיס הסדרה העליונה של המושבים פתחי הכניסה המ"ומרים ‭.(vomitoria)‬

• rmam האיצטדיון בשומרון, האיצטדיון נבנה לראשונה בימי הורדוס ושוחזר בבנייה מחודשת בתקופת הסוורים. אורך המסלול ‭600)‬ רגל אולימפיים = ב־92ו מי) מקובל היה במרחק לריצה הקצרה והיוקרתית ביותר באולימפיאדות בזמן העתיק. השרטוט על־פי שומרון, ‭,1‬ לוח 5

• האיצטדיון בשומרון, מבט לצפון. בצילום ניכר השקע הטופוגראפי שבתוכו מוקם האיצטדיון, וכן שרידי הקולונדה הקורינתית, מן התקומה הסוורית. שם, לוח ‭,46‬ ו

• האיצטדיון

• האמפיתיאטרון

• האמפיתיאטרון של בית שאן (סקיתופוליס) מן המאות השנייה והשלישית לספירה בעת ניקוי הדולק המערבי של הזירה ‭.(arena)‬ בין המושבים, במרכז התמונה, אפשר להבחין בפתח הכניסה לארנה. המיתחם הגדול ‭0)‬וו‭67^‬ מי — מידות חילוניות•, ‭45x88‬ מי — מידות הזירה) נתמלא מבנים החל מן התקופה הביזאנטית ואילך‭,-‬ המבט לדרום.

• מושבי האמפיתיאטרון של בית שאן,מבט לצפון. השתמרו שלוש השורות התחתונות של המושבים העשויים מאבן גיר. כעשר שורות נוספות הותקנו מאחור, בפי הנראה, על גבי סוללת עפר או מבנה עשוי עץ.

• מבט לעבר החלק המערבי של הקיר המקיף את הארנה בבית שאן. בציר האורך של המבנה נקבעו פחחים מקומרימ גדולים, במזרח ובמערב,דרכם נכנסו חיות הטרף והגלדיאטורים אל הזירה. בתקופה הביזאנטית נחיזם הקמרון על־ידי בנייה של בית פרטי (דלתו ניכרת בצילום, חסומה בבנייה של שלב מאוחר‭.(‬ קרקעית הארנה היתה עשויה עפר;היא הוקפה בקיר מגן (ב־ ‭.5‬ג מי) ומעליו סודרו המושבים. משמאל — פתח כניסה אל המושבים ומדרגות שהובילו אל השורות העליונות.

• שרידים של אמפיתיאטרון בשכם (נאפוליס‭,(‬ כפי שנחשפו ב־‭;1982‬ מבט לצפון־מזרח. מושבי האמפיתיאטרון נבנו על גבי קמרונות רוחביים (השווה תוכנית ההיפודרום בגרסה‭.(‬ בצילום נראה קיר ההיקף של המבנה, בסיסי הקמרונות ומערכת הכניסות. באדיבות יי מגן

• ההיפודרום

• תוכנית ההיפודרום של גרסה מן המאות השנייה והשלישית.ההיפודרום נבנה לאורך הדרך המובילה אל העיר מדרום, וראה מיקומה של קשת הנעדוון בדרום־מזרדו (למטה משמאל‭.(‬ בתוכנית נראים הקמרונות הרוחביים הנושאים אתהקאוויאה ‭(cavea)‬ בת 6ו שורותהמושבים.תאי הזינוק ‭(carceres)‬ סודרו בצורה בלתי סימטרית, בדי שמסלול בל הרכבים יהיה שווה באורכו. לא נתגלו שרידים של הספינה במרכז ההיפודרום. גרסה, תוכנית vi

• ההיפודרום בגרסה, מבט כללי לצפון. שם. לוח Xlla

• קיר ההיפודרום בגרסה ומושביו, בצפון־מערב. שם, לוח xilb

• אובליסק עשוי גרניט מן הספינה של ההיפודרום בקיסריה. באדיבות אגף העתיקות

• תאי הזינוק של המרכבות בהיפודרום בשכם. מבט למזרח. באדיבות יי מגן

• המגדל המערבי של שער שכם בירושלים (שער נאפוליס‭,-‬ מן המאה השנייה לספירה) במקום חיבורו אל חומת העיר. בתצלום נראים נדבכי המגדל התחתונים, הנושאים גילוף אופייני. ממול נראים נדבכי החומד, התחתונים הם הנדבכים הרומיים אשר נבנו, כפי הנראה, לאחר שהושלם השער, אולי רק בסוף המאה השלישית. הנדבכים העליונים הקטנים שייכים לבנייה התורכית שמן המאה השש־עשרה ‭pi. II, 2 (1944), R.W. Hamilton, QDA1', !()‬

• היסודות והנדבכים התחתונים של חומת ירושלים מסוף המאה השלישית לספירה, בטי שנחשפו בחפירות במצודת ירושלים. החומה בנוייה על גבי שרידים, או מעבור שפכים מתקופות קודמות. הנדבכים העליונים (באבנים קטנות) וכן הקיר הניצב אל החומה משמאל, שייכים לחומת המצודה מימי הביניים. באדיבות ר- סיון וג- סולר

• חומות וביצורים

• מזוזת השער המערבי של הפתח העדרי בישער נאטוליס' בירושלים, ובסיס העמוד הדבוק לקיר, על גבי פדסטאל.

• שרידי מגדל עגול בחזית השער המזרחי של סוסיתא (היפוס‭.(‬ הפתח המקומר היה מצוי בין שני מגדלים עגולים, במו בשומרון ובטבריה. ייתכן שהשער נבנה,כמו בערים אלו, בבר בתקופה הרומית הקדומה, אך המשיך לשמש במשך כל התקופה הרומית והביזאנטית.

• חומת גרסה. מהלך החומה אינו רגולארי, אלא עוקב אחר תוואי השטח (ראה מהלכה, במפת העיר, לעיל עמי ו‭.(4‬ גרסה. לוח 1

• תוכנית השער הדרומי (הגדול) של פיליפופוליס, נון המאה השלישית לספירה. השער נבנה באבני גזית מבזלת ובלל שלושה פתחים ושני מגדלים בעלי חזית של מתומן.מיפחדוי השער נבנו בקמרונות חבית גבוהים, אך פתחיהם הונמבו על־ידי משקוף ומעליו קשת משחררת.רוחב הפתח המרכזי ‭4.60‬ מ‭,'‬ רוחב פתחי הצד ‭2.80‬ מי. השער, הדל יחסית בעיטורים, עוטר באומנות ועמודים דבוקים (פילאסטרים) על פדסטאלים ובכותרות נבטיות. באטלר, הארכיטקטורה, איור 158

• השער הדרומי בפיליפופוליס, עילום. הפתח המערבי (השמאלי) מראה את המשקוף שבחזית ואת קמרון החבית של המעבר המקומר בתוך השער. בפתח הימני נשתמרה הקשת המשחררת שמעל המשקוף. ברינוב-דומשבסקי, פרובינקיה ערביה, ‭,111‬ איור 1040

• תוכנית אינסולה 11 בכפר נחום, מן התקופה הרומית המאוחרת (אשר התקיימה ללא שינויים רבים גם בתקופה הבי1אנ0יח‭.(‬ התוכנית מעיגה תמונה נאה של בנייה כפרית בגליל.הרובע כולל ארבע יחידות משפחתיות, שלכל אחת מהן כניסה נפרדת. שטח הבתים גדול יחסית אבל הבנייה אינה רגולארית וחזית המבנים צנועה. על־פי קורבו. כפר נחום, ‭.1‬ לוח xin

• אינסולה ‭,11‬שיחזור.שים לב למיגוון הגגות: מיעוטם גגות רעפים ורובם גגות טיט,על גבי תשתית עץ. בל בית בולל חצרות פתוחות והערות מקורות וכן סידורי עלייה לגג.הגג שימש לעבודה, לייבוש פרי, או ללינה בקיץ. שם, ‭1<‬יור ‭\\‬

• תוכנית של בית מגורים גדול ‭M1)‬ במירון ) ,מן המאה השלישית לסטירה. שטח הבניין (בולל הרחבות במזרח) הוא ב־400 מ"ר. הכניסה הראשית היא מצפון־מזרח דרך מסדרון ‭B-A‬ לחצר העיקרית K שהיתה מרוצפת אבן ומקורה בחלקה. בקצה הדרומי־מערבי הובילו מדרגות אל גגה; בחצר L בור מים. החדרים הדרום־מזרחיים (מימין למטה) והחדר המרכזי E שימשו אולי בחדרי מלאכה או תעשייה. מדרום לבניין סימטה שרוחבה ‭2.5‬ מי. מאירס, כיאירס וסטרנג ‭, 1‬ מירון. איור ‭j ,2‬

• בית ו M במירון, שיחזור איזומטרי. שים לב למקומה המרכזי של החצר במערך חדרי המגורים של הבניין. שם, ‭1<‬יור ג, 7

• בניינים ברובע המרכזי בכורזין, מן המאות השלישית-רביעית. הבתים א, ב ^־‭30x30‬ מ' כל אחד‭,(‬ בנויים מחדרים המסודרים סביב חצר מרכזית גדולה. ממערב לבניין ב בית־הבנסת של כורזין. זי "בין, חדשות ארכיאולוגיות. עח-עט (תשמ"ב‭,(‬ עמי 9

• מבנה מגורים מפואר ( 'הארמון‭('‬ בבצרה. הבניין ‭13x55)‬ מי) הוא בעל שתי קומות הבנויות מצפון ומדרום לחצר פנימית עם שלושה סטווי עמודים. חזית 'הארמון' המזרחית עו0רה בגומחות עגולות ומלבניות לסירוגין, ולפניה נבנה סטיו עמודים. בתוכנית מיפלס הקומה התחתונה בצפון (מימין) ומיפלס הקומה העליונה, בה נבנה אולם תלתני מפואר, בצד הדרומי. למעלה — מבט כלפי האגף הצפוני; למטה — חתכים שונים באגפי הארמון. באטלר, הארכיטקטורה. איור 229

• בניין XII בממשית, ששימש מן התקופה הנבטית המאוחרת ועד התקופה הביזאנטית. הבניין הוא מכלול של הערות פנימיות וסביבן חדרים בשתי קומות. החלק הדרומי־מזרחי (למעלה מימין) הוא אורווה. ‭A. Negev, . ANRW II, 8, p. 562, fig. 27‬

• תוכנית וחתך של בניין א בנסג‭.'‬ מ- בן דב, ארץ־ישראל, ינ (תשל־ה‭,(‬ עט' ‭,774-773‬ איורים ‭4 ,2‬

• חזית בניין א בנסגי. האולם המרכזי של הבית מעוטר בדולון עגול, האגפים — בחלונות רבועים.

• סבכות של חלונות עשויים אבן, עם עיטורים מגולפים, מן הכפר גיבה במזרח הגולן. שם, עמי ‭,181‬ציורים 9 ו - ו 2

• פרע של הכניסה והסטיו המקושת כחזית בניין א בנ0גי. התצלומים מנסגי באדיבות מי בן דב

• בתי המגורים והבנייה הפרטית

• קבורה וקברים

• תוכנית קבר ‭E220‬ בשומרון, מן המאה השלישית לספירה.בחזית הקבר חצר חצובה ומדופנת בבניית גזית,ממנה נכנסים אל שני חדרי קבורה מקומרים בעלי כוכים. בחצר — סארקופאג מוגבה ומערבת איסוף מים לבוד. שומרון יו איור ו4

• ‭-\xnn‬ הקדמית של קבר ‭E220‬ בשומרון, מבט לצפון. שם, לוח ‭I ,LXXX‬

• טנים החךר המזרחי בקבר ‭E210‬ בשומרון. באדיבות אגף העתיקות

• קברים מלבניים במהמורות דועובות במערכה מס' ג בבית שערים. מזר, בית שערים, א, לוח ‭,XXX‬ ל‭4-‬

• מראה כללי של אולם קבורה י"ד, במערכה מסי 1 בבית שערים. האולם מעוטר בעמוד מגולף בסלע ומנורת שבעה הקנים. שם, לוח ‭2 ,xvii‬

• תוכנית מערכת הקבורה מסי 14 בבית שערים. בחזית (בתחתית התרשים) חצר הכניסה. מן החצר נכנסים דרך שני פתחים (בחזית בעלת שלוש כניסות מקומיות, שאחת מהן 'עיוורת‭('‬ אל חדר מוארך. בקצה השמאלי של החדר (בפינתו הדרומית מזרחית) — קברו של רבי שמעון‭-,‬ בחדר החצוב פנימה, בהמשך על אותו ציר האורך, ראשון מימין הוא קברו של רבי גמליאל. שני הקברים הגדולים בקצה הדרומי־מערבי של אותו החדר מיוחסים על־פי ההשערה לרבי יהודה הנשיא ואשתו (וראה הכתובות מקבר זה בכרך הראשון, עמי ‭.(113‬ אביגד, בית שערים, ג, ציור 8ו

• תוכנית מערכת הקבורה מס' 20 בבית שערים r מערכה זו היא המסועפת והמפוארת ביותר שנתגלתה עד בה במקום. בית שערים. ג, ציור 43

• שיחזור של מערכה מסי 14 המראה את החצר, הכניסה ומבנה הספסלים. ששימש להתכנסות ותפילה בימי זכרון. הגומחה מציינת את כיוון ירושלים. וראה גם צילום בכרך ראשון, ענד 472 הקבר שמימין; משמאל — מערכה מס' ‭.20‬ שם, 'גיור 24

• מבנה הספסלים מעל מערבה מסי 14 בעת הז־ופירה. באדיבות המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית

• חזית מערבה מסי ‭,20‬ כפי שנתגלתה בחפירה. שם, לוח ‭,XXXI‬ ו

• דוזית מערכה מס' ‭,20‬ לאחר שיחזירה (והשווה גם הצילום בכרך ראשון, עמי 2וו‭.(‬ שם, לוח ‭2 ,XXXI‬

• דלת אולם ג במערכה מסי גו בבית שערים. הדלת עשויה אבן כחיקוי של דלת עץ עם מסמרי מתכת. על המשקוף פרצוף אדם והכתובת ישל סוקראטס' מימין לו. משמאל חקוקה מנורה, להדגיש אח יהדותו של הנפטר כנגד הרושם של הלניות, המתקבל מגילוף פני האדם והשם היווני. ייתכן שהנפטר הובא מעור (וראה הדיון אצל אביגד,שם, עמי ‭.(62‬ שם, לוח ‭1 ,XXV11‬

• חצר הכניסה של מערכת הקבורה מסי גו בבית שערים. סביב הדוצר הצרה (מידות מירביות ‭0.60‬וא ‭2.20‬ מי) מצויים, במיפלסים שונים, פתחיהם של שנים עשר אולמות קבורה. למטה במרכז נראה פתח אולם ד, המרכזי והמפואר ביותר במערכה זו. שם, לוח vill

• דלת של מערכת קבורה מיפו עם עיטור שחקן המחזיק מסכה.הגילוף משובח מזה שבבית שערים. האופי ההלני המובהק של העיטור רומז על כך שהנקבר הוא פאגאני, אך אין בכך ודאות. באדיבות אגף העתיקות

• סארקוטאגים מאבן גיר במערבה מסי 20 בבית שערים תצלום זאב רדובן

• סארקופאג מאבן גיר במערבה מס' 20 בבית שערים עם הכתובת: בן הן מנחות אטיו בתו שלרבי גמליאל בן נחמיה שמחה בתולה בת עשרין ושתים שנה ואטיון בתו שלרבי יהודה בנו שלרבי גמליאל שמתה בת תשע שנים וששה חרשים עטידתנן עם העריקים] בית שערים, ג, לוח ‭.XXXIX‬ ו

• ארון עופרת בקבר חיצוני בבית שערים, לאחר הסרת אבני הכיסוי. שם. לוח ‭5 XXI‬

• קברים בנויים עם קמרונות. מימין: פנים קבר מקומר, מן המאות השלישית־רביעית בכרם א-שייחי (מקום מוזיאון רוקפלר) בירושלים. משמאל: צילום מבחוץ של גג של קבר מקומר, בנוי בחולות, באשקלון, מן המאה הרביעית. הקמרון הבנוי שימש באזורי החולות תחליף למערה החצובה. באדיבות אגף העתיקות

• תוכנית 'מערת הציפורים" בהר הזיתים בירושלים. עי קלונר, קדמוניות, ח (תשל"ה‭,(‬ עמי 28

• שיחזור הקבר ליד אור הנר. לצידי החדר המרכזי, המעוטר בתמשיחים, בנויים ארבעה חדרי קבורה רבועים, הגג היה בנוי מיציקת מלט ואבני כורכר. יי צפריר, קדמוניות, ב (תשכ"ט‭,(‬ עמי 64

• פנים החדר המרכזי בקבר ליד אור הנר, מבט לעבר הפתח. שים לב לפתחים של חדרי הקבורה בקירות האורך ולשתי שורות המדאליונים ברום הקירות. באדיבות אגף העתיקות

• ‭dv) nnpn nnb‬ אבן הסתימה) ליד אור הנר. לצדי הפתח ציור (נשתמר רק מצד שמאל) של לפידים או פמוטים עם נרות שעווה והכתובת היוונית: 'היכנס, אין איש בן אלמותי.

• סארקופאגים בחזית קבר בשכם (השווה גם תצלום הסארקופאגיס מקבר שומרוני‭(?!‬ בעסבר ליד שכם, בכרך ראשון, עמי ‭.(261‬ באדיבות י- מגן

• anxBipiKD סביב מבנה מאוזוליאום בשומרון, מן המאה השלישית לספירה. באדיבות אגף העתיקות

• שיחזור המאוזוליאום בגוש חלב (והשווה ציור המאוזוליאום הידוע ביקבר בנות יעקב' בציפורי, בברך ראשון, עמי גגו‭.(‬ פי ויטו וגי אדלשט"ן, קדמוניות, ז (תשל"ד‭,(‬ עמי 50

• פנים המאוזוליאום בשומרון. מימין מבט לעבר הפתח ובסיס הןנךנטיוויס הנושאים את הכיפה. משמאל מבט לעבר הכיפה והפתח (אוקולוס) שבמרכזה. באדיבות אגף העתיקות

• צילום חזית המאוזוליאום בגוש חלב והגג עם הסארקופאגים. שם, עמי 51

• המאוזוליאום המפואר ימקאם נבי יחיא' ליד מזור שבשפלה. מבט אל הפרונאוס שבחזית הקבר. תצלום זאב רדובן

• למעלה " שרידי הקבר של גדמנוס בגרסה. בעילוס ניכרלם עמודי החזית עם הארכיטרב ושרידי מבנה הקבר מאחור. באדיבות אגף העתיקות

• למעלה משמאל ו תוכנית וחתך של קבר מפואר בעטמאן שבחורן. הקבר כולל עשרים וארבעה כוכי קבורה בנויים בקומות. למטה: חזית הקבר בעטמאן. לקבר חזית מקדש והוא מעוטר בגומחות, בעמודים דבוקים ובגמלון סורי. באטלר, סוריה, ‭,11‬ א, איור 280

• בתי־הכנסת בתקופה הרומית

• מפת האתרים שבהם נתגלו שרידים של בתי־כנסת עתיקים בארץ־ישראל מלאחר חורבן בית שני ועד סוף התקופה הביזאנטית. בבמה מן האתרים נתגלה יותר מבית־כנסת אחד.

• בית־הכנסת בכפר נחוס, בתוך סביבתו הבנויה, מן התקופה הרומית־נילאנטית. בדרוס (הדולק התחתון של התוכנית) — הכנסייה הביזאנטית המחומנת על גבי הבית הנחשב כיבית פטרוס 1 (והשווה תוכנית בית־הכנסת בכורזין בתוך סביבתו, לעיל ע»י ‭.037‬ קורבו, כפר נחום, ‭,1‬ לוח 1

• ‭srayr/7‬ בית־הכנסח בכפר נחום, לפני החפירה והשיחזור, מבט לדרום. קוהל-וואצינגר, בתי־הכנסת, ציור 4

• שיחזור איזומטרי של בית־הבנסת בכפר נחום. חזית בית־הכנסת מעוטרת בשלושה פתחים מפוארים, בחלונות ובגמלון סורי. המבנה יחד עם החצר בנויים על גבי פודיום מוגבה, שניגשים אליו מן הצד, אולי משום שהמבנה מוקם בתוך יישוב צפוף ולא הוקצה שטח נוסף לרחבה וכניסה ישירה מן החזית. ‭G. Orfali. Capharnaum, Paris 1922, pi. IX‬

• שיחזור איזומטרי שלי בית־הכנסת היהודי בדורה־אירופוס (השלב השני) מאמצע המאה השלישית לספירה. שים לב לתיכנון הפונקציונלי הדומה בשני המבנים, אשר שימשו קהילות של מיעוטים דתיים בדורה־ אירופוס; בשני המקרים מרוכזים חדרי הפולחן וחדרי השרות של הקהילה סביב חצר פנימית. ‭0u Mesnii du Boiv-on.‬ s‭Les peintures (le la ynagogue‬ I‭de Doura-Euwpos, Roma 1939, pi. II‬

• שיחזור איזומטרי של 'בניין הקהילה' הנוצרי בדורה־אירופוס, מן המחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה. החדר המארך משמאל הוא חדר הפולחן‭,-‬ מולו בפינה הימנית מצוי חדר הטבילה (באפטיסטריום‭.(‬ קראוטהיימר, אדריכלות נוצרית וביזאנטית, עמי 27

• תוכנית בתי־הכנסת בכפר נחום (מימין) וחורכת העמודים (משמאל) — נציגים אופייניים של בתי־ הכנסת מן הטיפוס יהגלילי־הקדוםי (וראה תצלום חורבת העמודים בכרך הראשון, עמי ‭.(155‬ בתי־הכנסת העתיקים, עמי ‭3-12‬ו

• שיחזור בית־הבנסת בכפר ברעם. המבנה זהה בתוכניתו לבתי־הכנסת הגליליים האחרים,אך יוצא מן הכלל בפרונאוס הגמלוני שנבנה בחזיתו. בהבדל מן המקדשים הרומיים, פרונאוס זה נמוך מן הבניין העיקרי ובנוי עד גובה הקומה הראשונה בלבד. קוהל־וואצינגר. בתי־הכנסת, ציור ו9ו

• שיחזור פנים בית־הבנסת במירון, מן המאה השלישית לספירה. מעל סטווי הסיטראות שוחזר יציע, ובקיר הדרומ י , הפונה לירושלים — היבלית של ארון קודש. בחזית הבניין מדרום, שוחזר פרונאוס גמלוני כדוגמת ברעם, אך דומה ששיחזור זה אינו נשען על מימצא ארכיאולוגי מספק. מירון, איור ‭5 ,2‬

• ‭npwn nnan‬ של בית־ הכנסת בכפר ברעם. מעל המשקוף יקשת משחדרתי ההולמת את מבנה הגמלון הסורי של בית־הכנסת. לצירי משקוף הפתח קונסולות עם עיטור סלילי ומעליו אפריז קמור עם תבליט של שריגי גפן יוצאים מתוך אמפורה. התבליט העיקרי היה של שתי אלות נצחון (ניקות) מרחפות, נושאות זר. דמויות אלו הושחתו במתכוון בזמן ההתפרצות האיקונוקלאסטית (כפי הנראה בסוף הרבע הראשון של המאה השמינית לספירה‭.(‬ תצלום זאב רדובן

• שיחזור בית־הבנסת בגוש דולב. הגג מתואר בגג באסיליקלי 1 הגמלון של אולם התווך מוגבה יותר מגג הסיטראות. אולם התווך נהנה מתאורה של חלונות מיוחדים ‭')‬תאורה קלרסטורית ‭( 1‬ והשווה גם השיחזור בכרך הראשון, עמי 30ו. מאירס, קדמוניות, יג (תש"ם‭,(‬ עמ ו4

• תוכנית בית־הכנסת בחורבת א־די?ה. בגלל רוחבו המעומעם יחסית (רוחב חיצוני — ב־2ו מי ‭40 =‬ רגל רומיות; רוחב פנימי — כ־‭0.40‬ו מי) אץ במבנה שלושה טורי עמודים, אלא שני טורים אורכיים בלבד. קוהל־וואצינגר, בתי־זלכנסת, לוח XVI

• 1ויחזור החזית של בית־הבנסת בא־דיבה. שם, בתי־הכנסת, ציור 251

• שבר מחלק עליון של ארון קודש עשוי אבן, מנברחין ‭.32)‬ו מי ‭; ?» 0.47 x‬ העובי ‭0.47 —‬ מי‭.(‬הארון עשוי בדמות חזית היכל עם גמלון סורי ומעליו צמד אריות מעוצבים באופן גס, אך מביעים עוצמה. בראש ארון הקודש נראה נקב ששימש לתליית נר שמן. אי מאירס, קדמוניות, טן (תשמ"ב‭,(‬ עמי 79

• אבן בזלת מעוטרת בדגם של קונכית מבית־הכנסת של כורזין.הקונכית היא עיטור אופייני לפתחים, חלונות או גומחות בבתי־הכנסת ובמקדשים מן התקופה הרומית. באדיבות אגף העתיקות

• תוכנית בית־הכנסת בנברתין. המגנה מן המאה השלישית חרב בתקופה מאוחרת ונבנה מחדש במאה השישית לספירה. לבית־הכנסת בנברתין פתח יחיד (בצד הדרומי) ושני טורי עמודים בלבד. אי מאירס וקי מאירס, ארץ־ישראל, טז (ספר אורלינסקי‭,(‬ עמי ‭77*‬ו

• חלקי כרכוב עשוי בזלת מבית־הכנסת בכורזין. אופייני השילוב בין אלמנטים קלאסיים מובהקים לדגמים צמחיים. עיבוד הבזלת משובח, אך ניכרת מוגבלותו של חומר זה לעומת השיש או אבן הגיר המשובחה, מבחינת הפלאסטיות וחדות התבליט. באדיבות אגף העתיקות

• אמנות ועיטור אדריכלי

• פרטים אדריכליים של קשת הנעחון בגרסה, משנת סג1 לספירה (וראה לעיל עמי ‭.(77-75‬ לצד הפתח מתנשא פדסטאל מוגבה ועליו בסיס אתי מחוטב היטב. בבסיס העמוד הדבוק לקיר עיטור צמחי, מעין חלק תחתון של כותרת קורינתית. עלי האקנתוס מתוארים, על־פי המקובל במאה השנייה, בחיקוי ווי של עלה טבעי, ולא במערך מסוגנן של צורות גאומטריות — תכונה המאפיינת את העיטור בסוף התקופה הרומית ובתקופה הביזאנטית. באדיבות אגף העתיקות

• עיטור הקומה השנייה של הנימפיאון בגרסה, מסוף המאה השנייה (ראה לעיל עמי ‭.(78-76‬ בבסיס מעין ארכי0רב יוני עם שלוש מדרגות ‭(fasciae)‬ ולמעלה אפריז צמחי וגמלונים קטנים בעלי קדמות ונסגות, בהתאמה לגומדזות שלמטה. בעיטור ניכר גודש,המאפיין את המגמה היבארוקית/ שנסתמנה בעיטור האדריכלי במזרח מן המאה השנייה ואילך. באדיבות אגף העתיקות

• שיחזור חזית המקדש בעתיל (אטילה העתיקה) שבחורן, מאמצע המאה השנייה לספירה. החזית עשירה בעיטורים ומצוידת בגומחות לפסלים. בחזית פרונאוס עם גמלון סורי,הנישא על גבי אומנות ועמודים בעלי כותרות קורינתיות. באטלר, הארכיטקטורה, איור 121

• כותרות הפרונאוס של מקדש ארטמיס בגרסה, מן המאה השנייה לספירה (ראה לעיל עמי ‭(98-95‬ הכותרות העשויות אבן גיר מעוצבות עיצוב ידויי ובעל תבליט מחודד. באדיבות אגף העתיקות

• פסלי אלות מן המיתולוגיה היוונית בערי ארץ־ישראל. מימין ו תבליט על אומנה,מן הבאסיליקה של אשקלון (התקופה הסוורית‭.(‬ גובה התבליט נ־‭3.5‬מי; שברים של שני תבליטים דומים נוספים נמצאו במקום. אטלס כורע על גבי פדסטאל, נושא על כתפיו את כדור השמים; על גבי הכדור ניצבת ניקה, אלת הנצדוון (ויקטוריה‭,(‬ שפניה נשחתו. התבליט מצטיין בעיעובו ובפרטיו,כגון שריריו של אטלס או קפלי הגלימה של ניקה, המשקפים את תווי רגליה, והוא נמנה על יצירות הפיסול היותר משובחות שנמצאו בארץ מן התקופה הרומית. משמאל ו פסל שיש של האלה קורה (

• פסלים רומיים מקיסריה. מימין: פסל שייש של 'ארטמיס מאפסוס' שנתגלה בתיאטרון בקיסריה (כיום במוזיאון ישראל; גובהו, בשלמותו, כ־2 מי‭.(‬ האלה, שפולחנה המיסטי נערך במקדשה המפורסם בעיר אפסוס, היתה נערצת גם בערים אחרות במזרח, ונראה שפסל זה יובא מאפסוס, שבאסיה הקטנה, על־ידי מעריציה. על בגד האלה (וכובעה) סמלים בעלי משמעות פולחנית. את העיטור על חזה ובטנה יש מפרשים כסמל פריון (שדיים מרובים או, לפי דעה אחרת,אשכים של פר‭.(Anlike Well, 10 [1979], pp. 3-16 G. Seiterle..‬ ‭:bKWDn‬ פסל עשוי אבן םורפיר שנתגלה בקיסרי

• מדליון משיש עם דמות פאן, מאשקלון, מן המחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה. המדליון (קוטרו ‭42 —‬ ס"מ; גובה התבליט ‭43 —‬ ס"מ) שובץ במזרקה, ופיו של האל שימש כמוצא המים. לפאן, הלבוש עור עזים הבעה של הוללות ההולמת את אופיו. עיבוד התבליט נעשה בעזרת מקדח (ניכר בעיקר בשיער) בטכניקה שהיתה מקיבלת על 'אסכולת אפרודיסיאס' באסיה הקטנה, וייתכן שיובא ממקום זה. ‭.i.n. HiiTe, qdai>. ?. (1934), pi. l.xvi‬

• פסל ברונזה של הקיסר אדריאנוס, ממחנה הלגיון השישי בתל שלם, דרומית לבית שאן (ביום במוזיאון ישראל‭.(‬ הקיסר עוטה שריון ועליו תאור מלחמה, בטי הנראה מלחמת איניאס, מייסד רומא, באויביו. אולי יש בתאור זה רמז לנצחון על בר־בוכבא. לקיסר הבעה של סמכות ושל מתח פנימי המובע בעיקר דרך העיצוב המסולסל של שער הראש והזקן. ממדי הפסל עולים במעט על הגודל הטבעי (ראה גם תצלום הראש בכרך הראשון, עמי ‭.(4.3‬ באדיבות אגף העתיקות

• ‭: ^^^^^^‬ סארקוטאג מיובא עשוי שייש, שנתגלה בתל מבורך, מזרחית לקיסריה (כיום במוזיאון רוקפלר‭.(‬ התבליט מתאר את מלחמת האתונאים באמזונות, נושא חביב על האמן היווני עוד מן התקופה הקלאסית — סמל למלחמת יהטבע הנבון' על אויביו החריגים ? גברים נשיים בני ארצות רחוקות. על המכסה דמויות של גבר ואשה המסמלים את הנפטרים, שפניהם עובדו רק בצורה גלמית וניתן להתאימם לתוי פניו של הנפטר.

• למטה: הצד הצר של הסארקופאג. פני היווני המנצח מביעים צער על בורח המלחמה, יותר מאשר שמחת נצחון.

• סארקופאג מיובא,עשוי שייש,שנתגלה כתורמוס עיא שבשומרון.הארון הושלם משברים,וחלקים מן הדמויות חסרים. במרכז עומד דיוניסוס הצעיר ומעבריו ארבע העונות: משמאל, החורף בצייד לבוש מעיל קצר (כלאמיס) ו לידו, דמות האביב נושאת סל פרחים; מן העבר האחר של דיוניסוס, הקיץ עם סל שבולים והסתיו, שנשא אשכולות ענבים (לא השתמרו‭.(‬ בין רגלי החורף דמות האדמה (נ;ךה) עם קרן שפע ובין הסתיו והקיץ, דמות אוקיאנוס. ברקע דמויות בני לוויתו של דיוניסוס. אמצע המאה השלישית לספירה.

• הצד הצר של סארקופאג מן הקבר המקורה בכיפה (ראה לעיל עמי 59ו-ו6ו) בשומרון. במרכז העיטור שתי דמויות של איברים: השמאלי נושא אשכול ענבים וסל טירות, הימני נושא תרנגול ועגל על כתפו. הסארקופאגים, טרי עבודה מקומית, רחוקים בעיצובם מארונות השייש המיובאים.

• סארקופאג (אדור) עשוי אבן גיר מן הקבר בשומרון מן המאה השלישית לספירה. שלושה עמודים בעלי כותרות נושאים זרים (גירלאנדות) כבדים ומעליהם ראשי גורגונה. תצלומי הסארקופאגים באדיבות אגף העתיקות

• פסל של גריפון עשוי שייש, שנתגלה ליד קיבוץ ארז (ביום במוזיאון ישראל את ; גובהו ‭0.50‬ מי‭.(‬ החיה המיתולוגית מסמלת ן^זיס, אלת הגמול והנקם על חטאים או יהירות, ובכםה גלגל מרכבה לציין את מהירותה (וראה ‭.([1958], pp. 141-148 J. l.eibovitch, ILJ, 8‬ בחזית הטבלה הקדשה של בוהן משנת 0ו‭-2‬וו2 לספירה. באדיבות אגף העתיקות

• ראש פסל קטן עשוי שייש שנתגלה בעמאן. הפסל מן המאות השנייה־שלישית, מתאר גבר בעל סגר רעיני עטור זקן קצר (אופנה מקובלת מימי אדריאנוס ואילך‭.(‬ הפסל שימש כמצבה במערת קבורה. באדיבות אגף העתיקות

• טבריה ! מטבע מימי טריאנוס. על גב המטבע, היגיאה אלת המרפא יושבת על סלע, ממנו מפכים המעיינות הדומים. בידה נחש אובל מקערה. הכתובת: טבריה קלאודיה והתאריך: ו‭100) 8‬ לספירה‭.(‬

• סבאסטיה (שומרון‭:(‬ מטבע מימי קומודוס. על גב המטבע, אלת העיר קורה־פרספונה מחזיקה לפיד ושכולים (והשווה לעיל עמי ‭.(194‬ הכתובת: סבאסטיה של סוריה והתאריך: 215 ‭191-190)‬ לספירה‭.(‬

• פניאס ו מטבע מימי יוליד, סואימיה. על גב המטבע, האל פאן עם חליל ליד גזע עץ ועז מאזינה לנגינתו. הכתובת: קיסריה פניאס קדושה ועיר מקלט והתאריך ‭220) zzs ,‬ לספירה‭.(‬

• היפוס (סוסיתא‭:(‬ מטבע מימי אנטונינוס פיוס. על גב המטבע, טיכי ליד סוס. הכתובת‭.-‬ של האזרחים האנטיוביאים של היפוס, קדושה ועיר מקלט, אוטונומית.

• נא פוליס (שכם‭:(‬ מטבע מימי פיליפוס (לערך 245 לספירה‭.(‬ על גב המטבע, נשר ומעליו הר גריזים; בפיסגתו האחת, מקדש ובשנייה, מזבח. טור מדרגות עולה להר מרחוב העמודים של העיר. הכתובת (בלאטינית‭:(‬ קולוניה סרגיה נאפוליס.

• עזה: מטבע מימי אנטונינוס פיוס. על גב המטכע, ראש של אלת המזל (טיבי) של העיר ולה כתר חומות. הכתובת: עזה, הסימון: ר‭=) 4‬מי פיניקית) — סמלו של מרנאס האל העירוני והתאריך: ו ‭50=) 21‬ו לספירה‭.(‬

• איליה קאפיטולינה (ירושלים‭:(‬ מטבע מימי הוסטיליאנוס (שנת 250 לערך‭.(‬ על גב המטבע, טיבי של העיר מביטה לעבר נס לגיונות עס הנשר. מאחוריה עמוד וניקי קטנה מכתירה אותה. הכתובת (בלאטינית‭:(‬ קולוניה איליה קאפיטולינה, קומודיאנה, פיה פליבס.

• דורה (דאר‭:(‬ מטבע מימי טריאנוס. על גב המטבע, ראש האל המזוקן דורוס (אחי זאוס‭.(‬ הכתובת: דורה הקדושה ועיר מקלט, אוטונומית, השליטה בימים והתאריך: 75ו (לערך גוו לספירה‭.(‬

• פטולמאיס (עכו‭:(‬ מטבע מימי טריאנוס. על גב המטבע, הקיסר חורש את תלם ייסוד העיר בצמד שור ופרה. ברקע נסימ של ארבע לגיונות: ‭;>01 ;* ;V ;111‬ הכתובות (בלאטיניח‭:(‬ קולוניה פטולמאיס.

• אשקלון ; מטבע מימי אנטונינוס פיוס. על גב המטבע, האלה המקומית ךרקטו ניצבת על טריטון ומחזיקה יונה. הכתובת: אשקלון והתאריך: ‭157) 260‬ לספירה‭.(‬

• בוחרות קורינתיות ויוניות מן החורן והגליל. מימין: מבנה בפיליפופוליס שבו שולבו בבנייה מאוחרת כותרות קורינתיות. שים לב לכותרות היוניות הימנוונות' בחלק התחתון של התמונה.משמאל: בסיס וכותרת של אמנה מבית־הבנסת של כורזין. הכותרת היונית 'המנוונת' אופיינית גם לבתי־הבנסת בגולן (וראה גם הדיון לעיל, עמי ‭.(175‬ התצלום מפיליפופוליס מתוך באטלר, סוריה ‭,11‬ א, עמי ‭:379‬ התצלום מכורזין באדיבות אגף העתיקות

• תבליט על אבן שנתגלתה בעין סמסם שבגולן. באדיבות ‭1 y‬ מעוז

• פרטי התבליט מעין סמסם. למעלה: דמות אדם בין שני אריות;

• משמאל: הנשר וחלק מרעמת האריה בקצה השמאלי.

• למטה מימין: הנשר בקעה התבליט הימני;

• 'ארון הנשרים' ממערכת קבורה מסי 20 בבית שערים, מן המאה השלישית לסטירה. משמאל: 'ארון הנשרים‭,'‬ מראה מן הצד. בית שערים, ג. לוח ‭1 .XL11 ,1 ,XLI‬

• שבר משקוף מבית־הכנסת בא־ליכה, עליו דמות ניקה נושאת זר, שפניה הושחתו. ניקה דומה ה־תה מעוצבת, בצורה הראלדית בקצהו הימני של המשקוף. באדיבות צי מעוז

• יארון הניקותי ממערכת קבורה מסי 20 בבית שערים. האלות המכונפות מחזיקות זר, ופניהן כלפי המסתכל. בית שערים, ג, לוח ‭,xlvi‬ ו

• ‭/nD0«n pnK'‬ ממערכת הקבורה מסי 20 בבית שערים. שם, לוח ‭2 ,XLV‬

• פסלי מצבה מקבר בשומרון, מן המאה השלישית לספירה. הדיוקנים, העשויים במתכונת הדיוקן הקלאסי (השווה הראש מעמאן, לעיל עמי ‭,(200‬ מעוצבים באופן סבמאטי ויאבסםרסיוניסטי/ האופייני לאמנות המזרחית, ומושפע מפסלי מצבה תדמוריים. ההדגשה היא על גודל העיניים ועומק המבע. באדיבות אגף העתיקות

• פסל מצבה מבית שאן. עשרות פסלים ממין זה עשויים אבן גיר או בזלת מן המאות השלישית־ רביעית נתגלו בבית שאן ואזורה, לפעמים עם כתובת המציינת את שם הנפטר. פסלים אלה מהווים דוגמא להתפתחות הזרם ה'תת־קלאסי' המזרחי לקראת האכספרסיוניזם הביזאנטי. באדיבות אגף העתיקות

• קטע מתמשיחי התקרה של קבר 'מערת העיטורים' בירושלים. בתמשיחים עשירי הצבעים מראה האמן יכולת רבה של דיוק בפרטים הזואולוגיים והבוטניים. עי קלונר, קדמוניות, n (תשל־ה‭,(‬ עמ ‭29 1‬

• ‭/7.017‬ הפסיפס של וילה משכם מן המאה השלישית לספירה. מרכזה נעקר בידי שודדי עתיקות. במסגרת, תאורים של בני אדם וחיות בתוך מדליונים (וראה פרטים בכרך הראשון,עמ' ‭;(140‬בחלק התחתון, תאורים מיתולוגיים מחיי אכילס. ‭cm. Dauphin, /£/. 29 (19791. P1. 1‬

• פסיפס משליחי זוויד, דרומית לרפיח, המתאר תהלוכה בחגיגת מיסתורץ של דיוניסוס (גודל תמונת הפסיפס ב־‭1.5x2.5‬ מי‭.(‬ דיוניסוס משמאל למעלה, על גבי מרבבה רתומה לשני קנטאורים מנגנים. מעליו הכתובת ‭Aiovuaoc; - TAexr.\‬ חגיגת המיסתורין של דיוניסוס. הרבב הוא ארוס מכונף המזוהה גם על־ידי כתובת מעל לראשו. לפני דיוניסוס, בני לווייתו סאטירים ומנאדות. אחד הסאטירים מזוהה בשמו סקירטוס (יהקפצן‭.("‬ בין הדמויות בשורה התחתונה 1 פאן, עם רגלי התיש, והראקלס עם האלה בידו, מובל בידי סאטיר נושא מקל רועים ו?דום‭.(‬ בסצנה אח

• דמויות של גבר ואשה בתמשיחים הצבעוניים מקבר ליד אור הנר (וראה לעיל עמ' ‭,(159-157‬ כפי הנראה מן המאה הרביעית לספירה (כיום מוזיאון ישראל‭.(‬ ניכר הנסיון, המוצלח יותר בדיוקן הגבר מאשר בדיוקן האשה, לשמור על מידה של פלאסטיות בעיצוב על־פי המסורת הרומית.על־פי הדמיון לציורי החנוטים המאוחרים ממצרים מן המאה הרביעית, אפשר אולי להניח שמקור ההשראה הוא מצרי. ‭Y. Tsafrir, IEJ. 18 (1968), Pis. 16-17‬

• דמות ה'קיץ' מפסיפס המתאר האנשה של עונות השנה, מבית בגרסה, מן המאה השלישית. הקיץ בדמות אשה ולידה הכתובת: ‭= sipoc,‬ קיץ. גרסה, לוח LXXXVa

• 'ארון האריות' ממערכת קבורה מסי ‭,20‬ בבית שערים. תאור אופייני של דמויות חיות בבית הקברות היהודי המכובד שבגליל בתקומת המשנה והתלמוד. תצלום ז רדובן

• אפריז קמור עם דמויות של בוערים, בבית־הכנסת של כורזין. באדיבות אגף העתיקות

• משקוף של בית־כנסת‭(?)‬ מטרונה שבגליל התחתון, עם מנורה בת שבעה קנים ולצדדיה ציפורים (והשווה לעופות הדורסים במשקוף בית המדרש של r אליעזר הקפר מן הגולן בברך הראשון, עמי ‭.(179‬ באדיבות אגף העתיקות

• שבר פסל חפשי של אריה, שנמצא בבניין בית־הכנסת של כורזין. באדיבות אגף העתיקות

• ‭Dn13»K‬ שלי רועים ונוודים בהר הנגג, מן המאות הראשונות לספירה. אמנות זו, כביכול ?פרימיטיבית/ היתה כלי ביטוי של רועים ונוודים שסבבו ושהו בספר היישוב בהר־הנגב, ותיארו נושאים מחיי היום־יום: חיות בר ובהמות מרעה, רועים וציידים. למטה ו סלע מצויר מסביבות עבדת. בקצה העליון גמל ורוכבו‭,(?‬ משמאל דמויות אדם מתוארות בצורה 'פרונטאלית' בתחתית הסלע דמויות של יעלים עטורי קרניים. למעלה מימין: סצנה של ציד (י‭,(‬ שתי חיות מסתערות זו על זו, על גב השמאלית רוכב. למעלה משמאל: אדם שידו הימנית המונפת מצוידת במקל וידו ה

• התקופה הביזאנטית 640-324 לספירה

• מבוא

• האדריכלות הנוצרית — בנייני הכנסיות

• תוכנית יהמיבנה ‭(insula)‬ הקדישי בכפר נחום. מן התקומה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזאנטית. על גבי מיבנה זה הוקמה במאה החמישית לספירה הכנסיה הימתומנח' (ראה לעיל עמי 75 ו, ולהלן עמי ו‭.(262-26‬ לדעת החופרים זהו ביתו המסורתי שלפטרוס,תלמיד ישו; באן הוקם בית כנסיה ‭(domus ecclesiae)‬ שבו התרכז הפולחן הנוצרי בתקופה הקדם קונסטאנטינית לפני שנבנו כנסיות הפולחן הרגילות (והשווה בניין דומה בדורה־אירופוס, לעיל עמי 77ו‭.(‬ המבנה המרובע ‭10x27x27-0)‬ מי) הכיל אולם מרכזי רבוע ‭d)‬־‭ca 6x6‬ חצוי בקשת, חער קדמ

• שיחזור הימיבנה הקדוש' — ביתו המסורתי של פג1רוס, בכפר נז־וום. שם, לוח vin

• שיחזור כנסיית פטרוס ופאולוס בגרסה (שנת 540 לספירה‭.(‬הפנסיה היא באסיליקה,המחולקת לאולם תווך ושתי סיטראות על־ידי עמודים בעלי כותרות קורינתיוח נושאי ארקדות. הבמה מוקפת סורג נמוך והיא מגיעה אל תוך האולם עד קו העמוד השני מן האפסיס. מן הבמה בולטת במת ההטפה (יאמבוי; על־פי־רוב ממוקמת במת ההטפה ביצר האחר, הצפוני של הבמה‭.(‬ המזבח הוצב על מיתר האפסיס ומאחריו הרליקוויאריום (ראה התצלום בעמי ‭;(232‬ סידור זה של הרליקוויאריום הוא נדיר. באפסיס מצוי היסינתרונוך — מושב הכוהנים,והאפיסקוםוס במרכזו.החלונות עשויים

• הכנסיה במנזר קאתרינה בסיני,מבט לדרום־מערב. במרכז התמונה הגג (המודרני) של אולם התווך, המתנשא במידה ניכרת מגג הסיטראות. לפניו — גג האפסיס ועליו ציפוי עופרת מן המאה הי"דו. הכיפות מעל שתי קאפלות הצד הן חדשות. בתדותית התמונה, הגג של קאפלת הסנה. מגדל הפעמונים הושלם ב־ ו 87 ו על גבי מגדל ביזאנטי נמוך. פורסייט־וייצמן, מנזר קאתרינה בסיני, לוח XXXV

• אולם התווך של הכנסיה בסיני,מבט לעבר הבמה, דרך הפתדו המרכזי של האולם.לעומת החיצוניות הצנועה יחסית (ראה התצלום מימין, עמי ‭,(228‬ מצטיין טניס הפנסיה בעושר וצבעוניות. קורות התקרה המחוטבות היו צבועות או מוזהבות (לוחות התקרה שהונחו בין הקורות הם תוסטת מאוחרת‭.(‬ גם הריצוף הנוכחי והנברשות הס מאוחרים, אך אין ספק שקדמו להם ריצוף ונברשות מהודרים לא פחות. וראה גם הדיון והתצלומים להלן, עמי ‭.260-257‬ שק, לוח xliii

• אגן טבילה בבאפטיסטריום (בלשון הכתובת שבפסיפס ? פוטיסטריום — מקום האור) במנזר על הר נבו, משנת 597 לספירה. פנים אגן הטבילה מסודר בדמות צלב. בין דמויות הפסיפס (שנהרסו בהתפרצות האיקונוקלאסטיח במאה השמינית) אילים, המסמלים אולי את הגאולה של מי הטבילה, מלשון יבאיל תערג על אפיקי-מים כן נפשי תערג אליך אלהיםי (תהלימ מב, ב‭.(‬ סאלר. הר נבו. לוח ‭.105‬ ו

• אגן טבילה בצורת צלב במכלול הפנסיה הדרומית בשבטה,מבט מלמעלה ומן הצד. האגן עשוי אבן גיר אחת והוא דופן בלוחות שייש. שרידיהם ושרידי הטיח שבו הוצמדו, עדיין ניכרים בתצלומים. האגן שימש לטבילת מבוגרים.באיזור הנגב וספר המדבר בכלל נמשכה תנועת ההתנצרות של בוגרים מקרב שבטי הנודדים (הסראקנים) במשך בל התקופה הביזאנטית. לאגן הטבילה צמוד אגן קטן, שהביל אולי שמנים או נוזלים אחרים הנחוצים לטקס,ואפשר שהיזו מתוכו מים בעת הטבלת תינוקות. באדיבות אגף העתיקות

• תיבת שרירים (ו־ליקוויאריום‭,(‬ שהוטמנה מתחת למזבח הבנסיה, באפסיס של כנסיית באסיליוס הקדוש בריחאב בעבר־הירדן, משנת 594 לספירה. תיבת השייש הוטמנה במהמורה מיוחדת שהותקנה לשס כך, במרצפה (שים לב לשקעים שבהם הרוגבו רגלי המזבח‭.(‬ ‭M. Piccirillo, LA. 30(1980), p. 35, foto 11‬

• תיבת השרידים בכנסיית פטרוס ופאולוס בגרסה ‭540)‬ לספירה‭.(‬ התיבה, המחולקת לשלושה מדורים (ומכוסה במכסה‭,(‬הוצבה באפסיס, בין המזבח לבין ה'סינתרונוך — מקום ישיבת הכוהנים (והשווה שיחזור הבנסיה להלן, עמי ‭.(226‬ גרסה, לוח XI ו

• הדודר הצדדי (מצפון לאפסיס) בכנסיה הדרומית (יהמארטיריום של תאודורוס הקדישי) שבעבדת, המאה השישית. שים לב למקום תיבת השרידים, בבסיס האפסים של החדר. בחזית החדר, לפני הסורג, לוח כיסוי (עם כתובת קבורה) של קבר בו נקברו אחדים מאנשי הקהילה. ‭A. Negev, KB. 81 (1974), P1. XXII. a‬

• תיבת שרידים (רליקוויאריום) משייש, שנתגלתה בכנסיה הצפונית בעבדת. תיבה זו היא מטיפוס שביה: אורכה כ־25 ס"מ, ותבניתה בדמות סארקוםאג קטן.היא מחולקת למדורים,בהם הונחו שרידי עצמות הקדושים, או שרידים מקודשים אחרים. במכסה מצוי נקב דרכו שפכו שמן על השרידים, שנאסף לאחר מבן בבקבוקים או נספג במטלית בד. שם, לוח xx

• תוכנית וחתך משוחזר של כנסיית א לאונה על הר הזיתים בירושלים. ‭Vincent- Abel. ./<t</40/<77j nouvfllv. tig. 154‬

• תוכנית כנסיית המולד בבית לחם מימי קונסטאנטינוס, בטי ששוחזרה על־פי החפירות בכנסיה ובאטריום, וחתך המראה את מיפלס הרצפות של הפנסיה. פסיפסי הכנסיה, בפי הנראה מן המאה החמישית, מסומנים בקווי מסגרת בלבד. ‭), p. 66. fig. 1‬י)י‭E.T. Richmond. QDAP, 6 (19‬

• איזור הבמה של כנסיית המולד בבית לחם, בעת החפירות משנות השלושים, מבט למזרח. ברקע נראית מחיצת האיקוניות (יאיקונוסטאזיסי) מן התקופה המאוחרת ולפניה, משמאל, המדרגות הצפוניות היורדות אל מערת המולד. מתחת למרצפות החדשות שהוסרו ניכרים יסודות המדרגות החוגרות, בצורת מתומן, את הקיר הטבעתי, המקיף את פתח מערת המולד. מעבר לקיר טבעתי זה ניתן היה להציץ אל תוך מערת המולד מלמעלה. דגמי הפסיפס שביאמבולאטוריום' מסודרים אף הם בהתאמה, בצורת מתומן. באדיבות אגף העתיקות

• כבםייוז שיחזור * המולד המתומן ,מן והאולם התקוו של ה הקונסט ‭f the‬ ניויניח ‭The , Church o‬ מבס Hamillon לדרוס־מערכ ‭Nativity, , , Bethlehempr 16 R . .W.‬

• שידוזור כנסיית המולד בבית לחם,מן התקופה הקונסטאנטינית,מבט לדרום־מזרח.השיחזור מציג את האטריום (עם הכניסות אל אולם הבנסיה) המסתיים במזרח במבנה מתומן,שנכנסים אליו דרך שלוש כניסות, ולא באטסיס כמקובל. קראוטהיימר, אדריכלות נוצרית וביזאנטית, עמי ו‭,6‬ איור 26

• כנסיית המולד בעת החפירות והשיחזורימ, מבט למערב, לעבר נ'תח האולם. הפסיפסים,שהונחו כפי הנראה במאה החמישית לספירה, נמצאים מעל למיפלס הקונסטאנטיני ומתחת לריצוי הנוכחי, במיפלס שנקבע בימי יוסטיניאנוס. קידות אולם התווך, שבהם נשתמרו קטעי פסיפס מימי הביניים, נישאים על גבי כותרות העמודים על גבי ארכיטרב ולא על גבי קשתות (ארקדות‭;(‬ באופן זה הוקנה לבניין אופי קלאסי. מודגשים היטב גובהו ומרכזיותו של אולם התווך בהשוואה לסיטראות; קירוי הבאסיליקה עשוי מחדש, על־פי השיטה העתיקה. באדיבות אגף העתיקות

• כנסיית הקבר במפת מידבא, מן המחצית השנייה של המאה השישית לספירה. בציוד נדאזח המדרגות המוליכות, מבין עמודי הקארדו, אל שלושת פתחי הבאסיליקה. מעבר לבאסיליקה ‭?)‬המארטיריום‭('‬ מתוארת הרוטונדה המוזהבת ‭')‬אנאסטאזיס‭('‬ שנבנתה מעל הקבר הקדוש וביניהן, באבנים כהות, החצר (האטריום) הפנימית. הכנסיה תוארה, מטעמים הקשוריט בשיטת התאור, כשהיא מהופכת (והשווה צילום הפסיפס בכרך הראשון, עמי ‭.(277‬ באדיבות רי קליב

• תוכנית כנסיית הקבר בסוף המאה הרביעית, שיחזור ש' קואנון על־פי החפירות בשנות השישים: ו) מסלול הליכה היקפי (אמבולאטוריום) ברוטונדה‭(2;‬ הרוטונדה והקבר הקדוש ו ג‭(4-‬ מבואותצדדיים; ‭(5‬ אטריום פנימי־דרומי, ליד הגולגותה; ‭(6‬ החער הפנימית (אטריום) לפני הרוטונדה; ‭(7‬ באפטיסטריום‭(8;‬ קאפלת הגולגותא י ‭(9‬ מקום הצלב הקדוש ‭0 -,‬ו) הבאסיליקה של קונסטאנטינוס; וו) הקריפטה של הלנה; 2ו) האטריום המזרחי; 3ו) הכניסה הראשית; ‭(14‬ הקארדו מאכסימוס; 5ו) קצה הפורום העירוני. ‭Ch. Couasnon, The Churchof the Holy Se

• שיחזור מקום הקבר הקדוש לפני הקמת הרוטונדה ואחריה. בשיחזור מימין מתואר הקבר בתוך הרחבה בקדמת האטריוט, כשהוא מתנשא, חצוב בסלע מול סביבתו הפתוחה (בשיחזור נראים גם תוואי הרוטונדה ועמודיה שנבנו בשלב מאוחר יותר‭.(‬ משמאל מתוארת הרוטונדה והחזית המונומנטאלית שלה שהוקמו מעל הקבר וצימעמו את שטח האטריום. בשיחזורים נראים גם גג הבאסיליקה הגמלוני ושני הגגות הכיפתיים של הבאפטיסטריום ממערב (מימין) ושל קאםלת הגולגותא. שם, לוחות ‭XV11 ,VII‬

• שיחזור הפנסיה של חורבת ברבות בהר חברון, כנראה מן המאה החמישית לספירה. משני עברי האפסיס נכנו חדרי צד או קאפלות גדולים במיוחד, שבלטו מגון) הכנסיה כלפי מזרח. מסביב לאטריום נבנו חדרי מגורים אחדים שאולי שימשו כמנזר.

• האפסיס של הכנסיה המרכזית ברחובות בנגב. בתמונה נראים שרידי ריצוף השייש של הבמה, והסינתרונון — מקום ישיבתם של הכוהנים נוכח פני קהל המתפללים.

• איזור הבמה והאפסיס של הכנסיה המרכזית ברחובות בנגב,בפי הנראה מן המאה הרביעית לספירה 1 מבט לעפון־מזרח.

• כנסיית המנזר של בורסי, מן המאה החמישית לספירה, מבט למזרח. הכנסיה כוללת אפסיס פנימי ושני חדרי צד / החדר הימני הפך לבאםטיסטריום והותקן בו אגן טבילה.לצידי אולם הכנסיה,קאפלות וחדרי שרותים. בחזית הכנסיה, אטריום שהוקף במקורו מבפנים בסטווי עמודים. בשלב מאוחר נבנו בין העמודים קירות והסטווים הפכו חדרים. באדיבות אגף העתיקות

• תוכנית הבנסיה הצפונית ברחובות בנגב,מן המאה החמישית לסטירה.הכנסיה היא באסיליקה תלת־ אפסידאלית, שמתחת לבימתה נבנתה קאפלה תת־קרקעית (קריפטה) מקומרת,ולה שני טורי מדרגות המוליכים אליה וממנה. מעפון צמודה לכנסיה קאפלה ובחזיתה אטריום רחב ידיים ובו בור מים. החדרים סביב האטריום שימשו אולי במנזר. יי צפריר, קדמוניות, יב (תש־נז‭,(‬ עמי 150

• האפסיס הצדדי הצפוני בכנסיה הצפונית ברחובות בנגב. חדר זה שימש כפי הנראה כיפרותזיס' ובו נראה בסיס שולחן, או מזבח, עליו הבינו את הלחם והיין לפני שהעבירוהו בתהלוכה אל המזבח שבאפסיס המרכזי. בחזית התמונה גרם המדרגות (שהיה מקורה) אשר הוליך אל תוך הקריםטה מצפון.

• 'כנסיית הפרוטיליאה' בגרסה. זוהי דוגמא נדירה של שילוב כנסיה מן המאה השישית בשרידי מבנה רומי מונומנטאלי, שהיה קשור בפולחן הפאגאני (אם כ י לא היה דולק מן המיתחם המקודש עצמו‭.(‬ בנאי הכנסיה ניצלו את קירות מבנה השערים (פרופיליאה) שהוליכו אל מקדש ארטמיס, במאה השנייה לספירה. בחלק הקרוב של התמונה — האטריום; במרכז התמונה — שדרת העמודים הרומית, אשר יחד עם שדרה נוספת משמאל (שהתמוטטה‭,(‬ נשאה את גג הבאסיליקה, בין אולם התווך והסיטראות; במזרח — אפסיס ביזאנטי שנבנה בין אומנות השער הרומי המונומנטאלי. באדיבות אג

• תוכנית 'כנסיית הקאתדרלה' בגרסה,מן המחצית השנייה של המאה הרביעית לספירה.הבניין הגדול ‭22 x42^)‬ מי) הוא דוגמא של באסיליקה עם אפסיס פנימי ושני חדרי צד בקצה הסיטראוח.האפסיס הוא אטריום בעל גדול ממדים וקאפלה קטנים צמודה מן המקובל לה מדרום ואילו הבימה . חפ יי בולטת אל תוך האולם יותר מן הרגיל גרסה .לפני . לוח הבנסיה ‭, XXXI‬

• תוכנית כנסיית פרוקוםיוס (משמאל) וכנסיית פטרוס וטאולוס (מימין) בגרסה, מן המחצית הראשונה של המאה ‭0*0.‬ הכנסיות הן באסיליקות בעלות שלושה אטסיסים. גרסה, לוחות ‭XL m ,XXXIX‬

• איזור הבמה והאפסיסים של הכנסיה הצפונית ברחובות בנגב, בעת החשיפה.

• תוכניתהכנסיה העמונית בשבטה. הבנסיה (מידותיה הפנימיות ‭{?km x23.5^‬ היאבאסיליקהתלת־ אפסידאלית. באפסיסים הצדדיים גומחות (אפסידולות) נוספות. בבסיס הגומחה בצד הצפוני נתגלו שרידי רליקוויאריום. מדרום לאולם, קאפלה ובצמוד לה, קאפלת באפטיסטריום. האטריום מוקף עמודים, משלושה צדדים, וחדרים שאולי שימשו כחלק ממנזר. הכניסות הן מצפון ובעיקר מדרום, מכיוון העיר. ‭R. Rosenthal, Das heilige Land, 108 (1976), p. 12‬

• הפנסיה הצפונית כשכטה, מכט למזרח. נחזית האטריום ומעברו — אולם הפנסיה והאפסיסים, מדרום — הקאפלה והבאפטיסטריום. השתמרות האפסיסים היא מן הטובות בארץ; באבני הגיר של האפסיסים מצויים חורי מסמרים המעידים על דיפון האפסיסים בלוחות שייש. תצלום זי רדובן

• הפנסיה הצפונית בשבטה. מבט למערב מראש האפסיס הצפוני לכיוון האולם והאטריום. באדיבות אגף העתיקות

• הכנסיה הדרומית בשבטה, מבט למזרח. גובה האפסיסים נמוך יחסית לרוחבם, ועל בן הם יוצרים רושם פחוס במקצת. והשווה הפרופורציות התמידות והנאות יותר בכנסיה הצפונית של שבטה (לעיל, עמי ‭.(251‬ באדיבות אגף העתיקות

• פרוזדור הכניסה הרוחבי (ינרתקסי) בכנסיה של חורבת ברכות. מן הנרתקס הוליכו שלושה פתחים שספיהם נראים בצילום, אל תוך הבנסיה. מן האטריום (לא חפור) הוליכו שלושה פתחים (שניים מהם נראים בצילום) אל תוך הנרתקס. הנרתקס רוצף בפסיפס גס יחסית ובעל דגם פשוט (ניצנים ועלים על רקע לבן‭,(‬ הנופל בטיבו בהרבה מפסיפס אולם הבנסיה.

• הקריפטה לאחר שיחזור הקמרון. חלקה העמוק של הקריפטה נחצב בסלע וחלקה העליון נבנה באבנים. שרידי לוחות שייש, חורי מסמרים ומסמרי ברזל וברונזה מעידים שהקריפטה היתה מדופנת בולה בלוחות שייש.

• הקריפטה ברחובות בנגב.מימין — מבט מן הפתח הצפוני אל עבר גרם המדרגות הדרומי.על הריעפה עמוד סורג עשוי שייש, שנפל מן הבמה מעל הקריפטה בעת התמוטטות הקמרון משמאל — האפסים של הקריפטה. בבסיסו מגרעת לתיבת הרליקוויאריום עם השרידים הקדושים שלכבודם הוקמה הקריפטה ואולי הפנסיה בולה.

• תוכנית כנסיית המולד בבית לדום מימי יוסטיניאנוס במאה השישית לספירה. השינוי העיקרי חל בחלק המזרחי של הבנסיה. מבנה ההנצחה המתומן מימי קונסטאנטינוס, שלא איפשר עריבת ליטורגיה כמקובל, הוסר ובמקומו הוקם מבנה תלתני רחב ידיים. האמבולאטוריום, ממנו העיצו בתקופה הקודמת אל מערת המולד מלמעלה, סולק ונבנו שני גרמי מדרגות שהוליכו אל המערה וממנה באופן שאיפשר עריכת תהלוכות וביקור במערה מבלי לפגוע בטקס העיקרי על בימת הכנסיה. סידור זה של הפנסיה נשמר ומשמש גם בימינו. ‭1:.l. Richmond , QDAP, 6 (1936), p. 72. fig. 1‬

• תוכנית משוחזרת של הכנסיה בחורבת ברכות, כפי הנראה מן המאה החמישית לספירה, במיםלס הריצםה מעל לקריםטה. שים לב לטורי המדרגות היורדים אל הקריטטה מתחת לבמה. המדרגות הוצמדו אל עמודי הכנסיה בדי שלא יחסמו את המעבר אל החדרים־קאפלות שבעברי האטסיס. טסיםסי האולם, בהם דגמים הנדסיים ודמויות של חיות, מתוארים כאן רק בקווי המסגרת (וראה טרטי הפסיפס להלן, עמי ‭.(403‬

• הקריפטה של הכנסיה בחורבת ברבות.הקריפטה ‭^!)‬נמי) רוצפה בפסיפס ושני טורי מדרגות הובילו אליה, מצפון ומדרום. היא קורתה בקימרון חבית, שרק בסיסו נשתמר, אשר נשא מעליו את בימת הכנסיה.

• תוכנית הכנסיה של מנזר סנטה קאתרינה כסיני. המבנה הביזאנטי כולל תוספות רבות מתקופות מאוחרות: בין הבמה לאולם מפרידה מחיצה של איקוניות (יאיקונוסטאזיסי‭.(‬ בצידה הימני של הבמה מוצב הסארקופאג — הרליקוויאריום — ובתוכו עצמות קאתרינה. באפסיס נבנה סינתרונון למושב הכוהנים והארביבישוף. מושב זה אינו בשימוש ביום ובס הארכיבישוף מצוי באולם, סמוך לעמוד השלישי מן הפתח, בטור הדרומי. מולו, סמוך לעמוד השלישי בטור הצפוני, יש מעמד לאיקוניות המוחלפות מדי יום, לפי ימי הזברון של הקדושים. סמוך לעמוד השני באותו הטור נמצאת

• הבימה בכנסיית סיני, מבט לדרוס. שים לב לציפוי השייש הצבעוני של הקירות ולפסיפס באפסיס. בדוזית — סורג שייש ועליו תאור שני אילים לצד הצלב על גבעת הגולגותה. במרכז — מזבח הפנסיה מעוטר במבנה עץ משובץ מתקופה מאוחרת. שם, לוח ‭i.xxxiv‬

• מבנה קורות הגג של הכגסיה בסיני, מן המאה השישית לספירה. שם, לוח ‭LXX1I .1‬

• תוכנית כנסיית באר יעקב בשכם על־ פי תאורו של ארקולפוס באחד מכתבי-היד (כתב־יד וינה ‭.(458‬ הכנסת: שנועדה להנציח אח הבאר, תוכננה כצלב. הבאר נמצאת במקום חיבור הזרועות ומעליה התנשא גג מוגבה שהיה מקורה, קרוב לוודאי, בקונוס או בכיפה. ‭Sancih, Dublin 1958 I). Median (ed.). Adamnan's De Locis‬ מול עמוד השער

• חתך משוחזר לאורך הפנסיה המתומנת בכפר נחום, המאה החמישית לספירה. השרידים מתחת לריצפה שייכים למבנה המקודש המזוהה כביתו של פטרוס. שם, לוח v

• תצלום אווירי של חורבות כפר נחום. הכנסיה המסומנת,הבנויה על גבי יבית פטרוס' המסורתי נראית בדרום, בחלק העליון של התמונה. בצפון, בקדמת התצלום, שרידי ביח־הבנסת, וראה גם התוכנית, לעיל עמי ‭.172‬ קורבו, בפר נחום, ‭,1‬ לוח IV

• למעלה — תוכנית מכלול הכנסיות של יוחנן המטביל, גאורגיוס (משמאל) וקוסמאס ודאמיאנוס (מימין) בגרסה, מן המחצית הראשונה של המאה השישית לסטירה. כנסיית יודונן היא בעלת תוכנית מרכזית בלתי שגרתית. האולם הוא בניין רבוע שהוצמד לו אטסיס במזרח. פנימו מעוצב כעיגול נושא כיפה עם ארבע גומחות. הכנסיות הצדדיות הן באסיליקוח. חדרי הצד של הבנסיה במרכז (בולל הבאפטיסטריום שמצפון לאפסיס) משותפים לה ולבאסיליקות הצדדיות.

• למטה — תוכנית הכנסיה על התל של בית שאן,בפי הנראה מן המאה השישית לספירה. הפנסיה היא בניין מעגלי שקוטרו החיצוני ‭38.8‬ מ' (התיבנון נעשה על־פי הקוטר הפנימי של המעגל החיצוני,ללא עובי הקירות ‭120 —‬ רגל של וג ס"מ ‭7.20 =‬ג מ‭,('‬ בתוספת אפסיס במזרח. סטילובאט פנימי נשא עמודים שיצרו מעגל שקוטרו הפנימי ‭27.45‬ מי ‭80)‬ רגל‭.(‬ על העמודים ארקאדות שנשאו את גג המסדרון (אמבולאטריום) המעגלי.השרידים המעטים שנתגלו אינם מאפשרים לשחזר אתדרך קירויו של המרחב הפנימי גדול הממדים. התוכנית מגרסה על־פי: גרסה, לוח ‭;XXX

• תוכנית כנסיית הנביאים, השליחים והמארטירים בגרסה, מן המחצית השנייה של המאה החמישית. הבנסיה, שיש לה תוכנית מרכזית, נבנתה במבנה כמעט רבוע בעל אםסיס במזרח. אך מבפנים הוקנתה לכנסיה צורה של צלב, שזרועו המזרחית הוקצתה כבימה לכנסיה. גרסה, לוח xui

• המנזרים

• תוכנית האקרופוליס של עבדת. התוכנית מכוונת למזרח: משמאל — הבנסיה הצפונית, מימין — הכנסיה הדרומית (המארטיריום על שם תאודורוס הקדוש ו מן המאה השישית לספירה‭,(‬גוש החדרים ממערב לכנסיה הדרומית וסביב האטריום שלה מזוהה כמנזר. ‭A. Negev, Antike Well. 13, 2 (1982). p. 10‬

• תוכנית המנזר סביב הפנסיה הצפונית של ניצנה (על שם הקדושים סרגיוס ובבחוס‭.(‬החדרים שבמזרח (למעלה) ובצפון (משמאל) בנויים במיפלסים נמוכים ממיפלס הבנסיה. מכלול הכנסיה והמנזר נבנה על גבי האקרופוליס של היישוב לעד המצודה (כמה מחדריה נראים מדרום‭.(‬ אי נגב. שם, עמי 9ו, על־פי: ‭H.D. Coll (ed.). Nessana. 1. PI. 1,\111‬

• התוכנית של מנזר א־דיר בחורן. חדרי המנזר מסודרים בעורה סימטרית (חלקם בדרך שיחזור) סביב האטריום של הבנסיה. באטלר, סוריה, 11א, איור 61

• תוכנית המנזר על שם 'הגבירה מרים' מבית שאן, מן המאה השישית לספירה. המנזר מצוי בפאתי העיר, מצפון לנחל חרוד והוא נסמך אל חומת העיר הצפונית. פיצגיראלד, מנזר בית שאן, איור ו

• תוכנית הכנסיה והמנזר בהר נבו, מן המאות רביעית-שישית לספירה. סאלר. הר נבו, לוח

• תצלום אווירי של מכלול המנזר בהר נבו. שם, איור 9

• קאפלה ותא נזירים דועובים בסלע בביר אבו־סווירה בסיני. בקיר המנימי אפשר להבחין באטסיס, בקיר המטויח ובחרותות עולי הרגל מן המאות האחרונות. החלק הקדמי הושלם בקירות בנויים.

• אפסיס ושתי גומחות בקיר המזרחי של תא־קאטלה חצוב בסלעי האלמוגים לצד החוף, בביר אבו־ סווירה. קירות הקאפלה האחרים ה תמוטטו במפולת ולא נותר מהם שריד.

• קאפלות ותאי נזירים בביר אבו־סווירה. המכלול חצוב באבן חול וחלקו הקדמי הושלם בבנייה. בקאפלה מימין שחי גומחות לצירי האפסים ובפינתה מרזב מים חצוב בתקרה. בחדרון הצמוד דרגשים, תאי אחסנה ובור מים.

• תוכנית וחתך של מערת נזירים 3נ>צוק הצפוני של נחל צץ, בעין ענדת, ב־40 מי מתחת לראש המצוק וב־60 מי מעל הערוץ. המערה כוללת חדר גדול ‭4.50x4.80)‬ מי) וחרר קטן ‭1.60x1.50)‬ מי‭.(‬ בקירות הותקנו גומחות ששימשו בארונות קיר, כמו בן ניתן להבחין בשקעים למוטות עץ ששימשו כמיתליס. משל-עפריר, 0קר ארכיאולוגי בעין עבדת, ציור 2

• תוכנית מנזר קאתרינה בסיני. הקירות המסומנים בשחור הם הקירות שהשתמרו מן המאה השישית לסטירה. השטחים הלבנים שמחוץ לחומות מעיינים מגדלים וטראסות־מגן משופעות מתקופה מאוחרת יותר. אחדות מן ההערות שבתוך שטח המנזר,ובמיוחד החצר שלפני חדרי הנזירים,נמצאות על מבנים בקומה יותר נמוכה. צפריר. קדמוניות, ג (תש"ל‭,(‬ עמי ‭,13‬ על־פי: ‭G.H. Forsyth, Z>£j> p . 22 (1968), fig. 1‬

• מנזר קאתרינה בסיני, מבט ממורדות ג'בל א־דיר לדרום. ברקע הקדמי: החומה הצפונית שנבנתה מחדש בימי נאפוליון. מעבר לה הגג המשופע של הפנסיה ולצידו מגדל הפעמונים שנבנה ב־ו187 וצריח המסגד שמימי הביניים. במרכז התמונה — קאפלות, בנייני שרותים ותאי נזירים. למעלה — האכסניה החדשה. מימין — חצר הכניסה החדשה וגן המנזר.

• תעלום אוליד של מנזר קאתדיגה בסיני . המנזר ממזקם בערועו של ואדי א־דיר ‭')‬נדול המנזר‭('‬ בין מורדות גיבל א־דיר ‭')‬הר המנזר‭('‬ שמצפון (משמאל) וג'בל מוסא (־הר משה‭,'‬ הוא הר סיני המסורתי) שמדרום (מימין) למנזר. במורד הנחל, ממערב, מצוי הגן ובתוכו בית הקברות וקאפלת הקבורה של המנזר. על מורדות ג'בל מוסא אפשר להבחין בשבילו עולי הרגל, העולים מן המנזר אל הפסגה המקודשת.

• ‭p^n‬ מן הכנסיה החצובה במנזר א־דיר. למטה משמאל עקבות הסורג המגביל את במת הפנסיה מן הצד הדרומי, מעברו פסיפס של קאפלה צמודה, מעוטרת ממזרח כגומחת־אפסיס חצובה בסלע. התצלומים מא־דיר באדיבות יי הירשפלד

• מראה כללי של מנזר א־דיר, בחלק העילי של נחל ערוגות שבמדבר יהודה. ב»רבז התמונה המבנה המרכזי של המנזר, שכלל את חדר האוכל (רפקטוריום‭,(‬ המאפייה והמחסנים ומעברו שביל מדרגות שעבר בין תאי הנזירים והפנסיה החצובה בסלע המצוק שמאחור.

• מדרגות חצובות בסלע ותעלת מים חצובה במכלול של מנזר ביזאנטי בואדי מכוך במדבר יהודה, צפונית־מזרחיח לירושלים. באדיבות חי גולדפוס

• כנסיה חצובה בסלע במנזר א־דיר, בחזית התמונה — חלק הבמה המרוצף פסיפס ועקבות הסורג. מעבר לו — אולם הפנסיה מעוטר בפסיפס גיאומטרי וכתובת יוונית; 'זכרני ה' ברצון עמך פקדני בישועתך לראות בטובת בחיריו' (תהילים קו, ד-ה‭.(‬

• ‭ninninn nn ninvn‬ של יואנס הזיבסטס במכלול הלאורה של סבא בנחל קדרון, מן המאה השישית לספירה. בחזית המערה נבנה קיר מגן שסגר על מכלול ההתבודדות והקשה על הגישה אליו.

• רוחך משוחזר של מערת ההתבודדות של הנזיר יוחנן 'השתקן' (יואנס הזיבסטס) בלאורה של סבא הקדוש (מר סבא) שבנחל קדרון, מבט לצפון. משמאל — חזית המערה; מימין למעלה — הקאפלה של המערה. החתך מראה את המיפלסים השונים של המכלול ואת דרכי החיבור ביניהם. התצלום והתרשים באדיבות " פטריך

• ‭^ r.qrticnrcr‬ מקורה בבימה) על מקום ההתבודדות של הנזיר קיריאקוס, במורד נחל תקוע במדבר יהודה, באיזור קשה ומרוחק יחסית ממנזרי המדבר האחרים.

• שריד מגדל מן התקוטה הביזאנטית במנזר חריטון (מנזר סוכה או 'הלאורה הישנה‭('‬ בנחל תקוע (ואדי חריטון‭.(‬ התצלומים באדיבות י 1 הירשפלד

• ‭nr:»‬ גאורגיוס מכוזיבה, על י המצוק הצפוני של נחל פרת (ואדי קלט‭.(‬ המנזר נוסד במאה החמישית לספירה וסבל הרס במאה השביעית: בעת הכיבוש הפרסי ב־4ו‭,6‬ ולאחר הכיבוש הערבי. המבנים הצמודים אל קיר הסלע נבנו בתקופה מאוחרת, על מקומם של כנסיות ותאי נזירים מן התקופה הביזאנטית. על פני קיר הסלע החשוף אפשר עדיין להבחין בשרידי חציבות וטיח עתיקים אשר שרדו מתקופת פריחתו של המנזר. הכנסיות העתיקות שולבו בתוך הבנייה החדשה. ת*לוס זי רדובן

• בתי־הכנסת

• תוכנית בית־הבנסת באשתמוע. הבניין רוחבי. כניסותיו בקיר הצר המזרחי,ובקיר הצפוני הרחב במה ומעליה שלוש גומחות. ז 1 "בין, בתוך: בתי כנסת עתיקים, עמי 20ו

• תוכנית בית־הבנסת של סוסיה; במקורו — בניין מן המאה הרביעית לספירה. אל האילם הרזחבי, המעוטר בפסיפסים, בבמות ובגומחה מוגבהת, נכנסים מן האטריום ©במזרח. ש- גוטמן, זי ייבין וא' נצר, קדמוניות, ה (תשל-ב‭.(‬ עכל- 47

• מבנה 'קבר דודי בהר ציון, שאולי הוא חלק מבניין בית־הבנסת שעמד בציון, לטי מקורות בני הזמן, עד אמצע המאה הרביעית לספירה. הקירות מן התקופה הרומית־ביזאנטית מצוינים בצבע שחור מלא‭,-‬ הקיר המקווקו, החוסם כיום את מבנה הקבר, הוא מן התקופה הצלבנית־ ממלובית וקיר המחיצה הפנימי שבקבר הוא מן התקופה התורכית. הגומחה הקטנה היא ימחראב' מוסלמי מאוחר. במאה הרביעית סופח המבנה לכנסיית ציון וכימי הביניים הותקנה בו 'מצבת דוד' ובקומה שמעליה 'חדר הסעודה האחרונה' ה'קנקולום‭.'‬ הרוחב הפנימי של הבניין המקורי הוא ‭10.50‬ מי,

• תוכנית בית־הכנסת משלב 2א בחמת טבריה. הבניין הרוחבי, הפונה לדרום־דרום־מזרח, חולק למרחבים על־ידי טורי עמודים וביניהם שטיחי טסיפס. הכניסות בקיר הצפון־מערבי. מי דותן, קדמוניות, א (תשב"ט‭,(‬ עמי 121

• בית־הכנסת בחורבת שמע מן השלב השני, לאחד שיחזורו, מב^ לעפון מזרח. מאירס, קראבל וסטרנג‭,'‬ חורבת שמע, תצלום 0ג‭3.‬

• בית־הכנסת בקצרין שבגולן, בשלב קיומו שמן התקופה הביזאנטית.המבנה הקרוב לריבוע ‭15x17.2)‬ מי) מחולק לאולם וסיטראות על־ידי שני טורי עמודימ, בני ארבעה עמודים כל אחד. בפרטי הבנייה הוא דומה לבתי־הכנסת הגליליים, אך שונה מהם בתוכניתו 1 יש לו פתח אחד,בצר הצפוני,נגד ביוון התפילה. תצלום זי רדובן

• מימין — תוכנית בית־הבנסח בחורבת שמע. בשלב הראשון (למעלה} נבנה בניין רוחבי ‭18x9‬ מי שזמנו אמצע המאה השלישית לספירה. מבנה זה חרב, בטי הנראה, ברעידת אדמה. בשלב השני (למטה‭,(‬ בראשית המאה הרביעית, שוקם הבניין ונבנתה בו במה לצד הקיר הדרומי.

• למטה — שיחזור בית־הכנסת בחורבת שמע מן השלב השני, מבט לדרום־מערב. בצפון, פתח עם משקוף שעוטר במנורה. בדרום, הבמה ועליה שוחזרה היכלית (אדיקולה) עשויה עץ ‭(?)‬ אשר שימשה כארון קודש (ראה תצלום בכרך ראשון, עמי ‭.(175‬ א מאירס, בתוך: בתי כנסת עתיקים, עמי ‭75-72‬

• תוכנית בית־הכנסת בבית אלפא, מן המאה השישית לסטירה. זהו 3ית-ה,כנ5וח המפורסם ביותר מן הטיפוסי המאוחר. המבנה (ממדיו החילוניים ‭14.20x27.70‬ מי בקירו© מגזזלק, כדרך הכנסיות, לשלושה דולקים: להט־ (אקדייטן, פרוזדור (נרתקס) ואולם תפילה, אך‭1»<‬ול‭[11‬ק»ולה אינו מלבני אלא קרוב לריבוע. האולם מחולק לשלושה מרחבים על־ידי שני טורי ענגודיבנ. האפס»ק פונה לירושלים והפתחיט ממיקמיט בקיר לזצפוני הנגדי. חיצוניות בית־הבנסת אינה ‭,?warm‬ אך פנימו עשיר בעיטורים ובמיוחד ב&סיט»ימ (וראה תעלום בעמי ‭9 ,408‬ו‭.<4‬ סוקנ

• בית־הכנסת של בית אלפא, צילו0 בעת החפירה (למטה) ושיחזור (למעלה‭.(‬ שם, לוחות ג, 5

• בית־הכנסת במעוז חיים, מראה כללי, מבט לדרום. ‭V. Tzaleris, /EA 32 (1982),‬ A ‭pi. 30‬

• תוכנית בית־הכנסת במעוז דויים, מן המאה החמישית לספירה. האפסיס בקצה הדרומי ושני טורי העמודים מדגישים את חלוקתו של הבניין לאורך. שם, עמי ‭,219‬ איור 4

• תוכנית וחתך משוחזר של בית־הכנסת בעזה, ראשית המאה השישית לסטירה. רוחבו הגדול של הבניין ‭26x10)‬ מ‭('‬ חייב התקנה של ארבעה טורי עמודים המחלקים את הבניין לחמישה מרחבי אורך. הגג משוחזר בגג באסיליקה, עם קורות עץ וכיסוי רעפים. ‭?k‬ עובדיה, בתוך: בתי כנסת עתיקים, עמ- 129

• מימין — תוכנית ביח־הכנסת של רחוב, בעמק בית שאן. לבניין שלושה מרחבים ונרתקס,אך ייחודו בהעדר אפסיס בקדמת הבמה, בצד הדרומי. רצפת בית־הכנסת עוטרה בפסיפסים. במרכז הנרתקס מצויה כתובת הלכתית גדולה הדנה במצוות התלויות בארץ (וראה התצלום בכרך הראשון,עמי ‭.(38:5‬ משמאל — תוכנית משוחזרת של בית־הבנסת בחמת טבריה משכבה 1א מן התקופה האומיית, המאות השביעית-שמינית לספירה.המבנה בדמות באסיליקה מוארכת בעל אפסיס נבנה על גבי בית־ הכנסת הרוחבי (לעיל,עמי ‭.(290-289‬ בתוכנית דומה משחזרים החופרים גם את ביח־הבנסת משכבה 1ב

• מנורת ברונזה קטנה (רוחבה 22 ס"מ) בעת חשיפתה בבית־הכנסת בעין גדי. מנורות גדולות הניצבות משני צירי ארון הקודש מתוארות בבמה פסיפסים בבית־ הכנסת, וראה להלן עמי ‭423-421‬ די בר-ג ויי פורת. קדמוניות, ג (תש"ל‭,(‬ עמי 99

• למעלה — קטע מחומת ירושלים מן המאה החמישית לספירה (יחומת אודוקיהי) במורד הר ציון. הרישום מראה אבנים חסרות זיז ומוחלקות ואבני שוליים עם זיז בטול. ‭Bliss-Dickie, Excavations at Jerusalem 1X94-1897,‬ 1‭PI. 11‬

• סיתות שוליימ ואבן עם זיז מחולק לשניים במצודת עין בוקק,מן המאה הרביעית לספירה.חלוקת הזיז המרכזי לשניים באה בפי הנראה מטעמים אסתטיים בלבד. מי גידוון, קדמוניות, ג (תשל"א‭,(‬ עמי 159

• קיר של הקריפטה בכנסיית ברכות (בחלק העליון, המוגבה מעל פני הסלע‭,(‬ מן המאה החמישית לספירה. סיתותי האבן הם מטיפוסים אחדים: אבן עם סיתות מוחלק ללא שוליים (מימין לחלון‭,(‬ אבנים עם שוליים וזיז בלתי מיושר, ואבן עם סיתות שוליים וזיז מיושר עם עיטור צלב (מעל החלון‭.(‬ בניגוד לימי בית שני לא הקציעו כאן את אבני הגזית בצדדים הפנימיים, אלא השאירום בלתי מהוקצעים. הרווחים מולאו בתלכיד אבנים ומלט.

• האדריכלות האזרחית

• הבנייה — חומרים ושיטות

• קיר בנוי באבנים ולבנים שטוחות מוטבעות במלט, בראש הקמרונות שמתחת לכנסיית הינאהי בירושלים, מן המאה השישית לספירה. שים לב לעיצוב הקמרון על־ידי לבנים מוארכות ומלט בקצה הימני התחתון של הצילום. נ- אביגד, העיר העליונה של ירושלים, עמי 224

• קיר הכנסיה במצדה, כפי הנראה מן המאה החמישית לספירה. הקיר מצופה בטיח בהיר ובו טבועים, בדגמים שונים, שברי חרס ואבנים שטוחות שצבען חום־אדמדם.

• קטע של בניין ביזאנטי, מדרום־מזרדו לשער ציון בירושלים. הקירות בנויים אבן ומחופים בשכבות טיח אחדות. השכבה הראשונה מחליקה את &ני בניית האבן, השנייה עשויה חריצים בדמות אידרת דג, והשלישית (שלא נשתמרה) היא טיח סופי מוחלק הנצמד בעזרת החריצים אל השכבה הפנימית. הבניין מרוצף בפסיפס. למטה מימין: שבבת הטיח התחתונה ועליה טיח בדמות אידרת דג. למטה משמאל, פרטי הריצפה ו על הריצפה הבנויה אבנים קטנות מהודקות הונח מצע טיט שאל תוכו הוטבעו אבני הפסיפס (חפירת יי מרגובסקי‭.(‬

• קטעי קירות של הכנסיה בתל מחרד שבטיראן, בדרוס סיני. על גבי בסיס של אבני גוויל וחלוקי נחל גדולים מתנשאים קירות בנויים לבני חומר בלתי שרופות.הקידוח צופו מבפנים ומבחוץ בשכבות טיח עבות. השימוש בלבנים בלתי שרופות, העלולות להישטף בגשמים חזקים, מאפיין את בניית הלבנים באזורים השחונים של הארץ.

• בתי מגורים

• משמאל — רעפי גג עשויים חרס מן המנזר של מארטיריוס במעלה אדומים (חירבת מרסאס‭.(‬ בט י הנראה הוסרו הרעפים בתקופה הערבית כדי להשתמש בהם שימוש משני, אך הם נותרו במקום ללא שימוש.

• inn צדדי בכנסיה הצפונית, ברחובות בנגב. הצד החיצוני של הקירות (אינו נראה בתצלום) בנוי באבני גיר מסותתות היטב ומותאמות זו לזו. הצד הפנימי , לעומת זאת, מסתיים בפן עשוי אבני גיר שהותאמו זו לזו רק באופן מקורב. הקיר כוסה מבפנים בשכבה של טיח־בוץ ועליה חריצים גסים בדגם אידרת דג. על גבי מצע זה הונחה שכבת טיח לבן, שאינה מצליחה לחפות על הבנייה הבלתי מדויקת. אך בחדר זה נתגלו גם קטעי פרסקו צבעוניים מרהיבים (וראה להלן התצלום) שנשרו מן הקירות. הריצפה עשויה לוחות של אבני גיר.

• מימין — שישה סימנים שונים של יוצרים על גבי רעפי חרס,מן הכנסיה בחורבת ברבות.סביר להניח שהסימנים שימשו לספירת התוצרת לצורכי תשלום. התצלום ממעלה אדומים באדיבות י 1 מגן

• שיחזור מבנה מגורים (יהדר ‭(?A‬ בעל שתי קומות בחורבת שמע שבגליל. מאירס, קראבל וסטרנג/ חורבת שמע, עטי 2ו1

• תוכנית של בית מגורים בחורבת סוסיה ביהודה, נגן המאה השישית לספירה. יי הירשפלד, ארץ־ישראל. יז (תשמיד‭,(‬ עמי 70ו

• wm• הגדול (יהטרקלץי) בחורבת סוסיה, מבט לצפון־מערב. שים לב לשתי הקשתות החוצות אח החדר, אשר נשתמרו במפולת. באדיבות יי הירשפלד

• תוכנית בניין יבית ליאונטיס' ויבית הכנסת הקטן' בבית שאן. ייתכן שהבניין, ששטדוו גדול במיוחד, שימש באכסניה. ד' בהט, קדמוניות, ה (תשל"ב‭,(‬ עמי 55

• גוש מבנים בירושלים מדרום להר הבית מן התקופה הביזאנטית. במבנים חדרים מקורים בקשתות חוצות ומרוצפים בפסיפס, חצרות פנימיות ומערות חצובות בסלע. בצפון (מימין‭,(‬ חומת הר הבית. בי מזר, ארץ־ישראל, י. ציור 8

• ‭mb2m‬ חלקי של הבניין ליד שער חולדה המזרחי (וראה גם התצלום בכרך הראשון, עמי 0גנ‭.(‬ בי מזר ומי בן דב, ממצאי החפירות ליד הר הבית, עמי 43

• דולק של הבניין הביזאנטי 3067 בירושלים, מדרום להר הבית. הגג נישא על גבי קשת חוצה ו הריצטה עשויה פסיפס. מזר, לעיל (עמי ‭,(310‬ לוח ו

• שיחזור בניין בעל שלושה מיפלסים ליד שער חולדה המזרחי. במרכז התרשים — החצר הפנימית דרכה נכנסו אור ואוויר. מזר ובן דב, לעיל (עמי ‭,(310‬ עמי וו

• שיחזור של בניין סמוך לבריכת המים בשבטה. k סגל, שבטה, איור 26

• nnn של בניינים בשבטה. הבניין הימני השתמר בחלקו לגובה של שתי קומות. שים לב לעיטורי הצלבים על משקוף הכניסה. תצלום זי רדובן

• מימין — תוכנית בניין בכפר נסגי שבחורן (ראה לעיל, האיורים בעמי 40ו‭42-‬ו‭,(‬ לאחר שנוספו לו חלקים והוא הפך לבית חצר. משמאל — חזית של בית עם חלון מעוגל באם א־גיימאל בחורן. הצלב החקוק מעל החלון מעיד על בך שהבית היה בשימוש בתקופה הביזאנטית, אך ייתכן שהבניין עצמו נבנה בתקופה מוקדמת יותר. התוכנית מנסגי על־פי מי בן דב, ארץ־ישראל, יב, עמי ג8ו התצלום מאם א־גיימאל באדיבות אגף העתיקות

• אינסולת מגורים אופיינית מאם א־גיימאל שבחורן, כפי הנראה מן התקופה הביזאנטית. הבניינים ממשיכים את מסורת הבנייה הרומית בעיר זו ועיקרם אגפי חדרים מסודרים סביב חצרות מרכזיות גדולות. הבנייה מתנשאת לגובה בעזרת קשתות חוצות (השווה החתך בעמי ‭.(315‬ מספרי הבתים, עלפי הסקר של באטלר. באטלר, סוריה 11 א, איור 178

• תוכנית הבניין בשבטה. שם, איור 24

• ‭— nbsnb‬ שרידי בית 17 באם א־גיימאל.

• למטה — חתכים בבניין 18 (הש1וה התוכנית בעמוד מימין‭.(‬ חתך ג-ד מתאר שיחזור של האגף המזרחי; אולמות רחבים ‭6.40-6.78)‬ מי) מקורים בקשתות ולצידם חדרים בעלי רוחב מעומעם יחסית (בין ‭3.55-2.21‬ מי) עם קירוי שטוח (על שיטת הקירוי להלן עמי ‭.(316‬ חתך א-ב מתאר את שיחזור החזית של האגף המזרחי בטי שנראתה מן החצר. באטלר, שם, איורים 79ו, ‭1 81‬

• בניינים באם א־ג'ימאל ובהם דוגמאות של קירוי באבן, האופייני לאזורים מעוטי עצים. חדרים בעלי רוחב מצומצם יחסית (עד 4 מי) קורו בעזרת דירוג פנימי ‭.(corbelling)‬ אבנים מוארכות שחלקן בולט פנימה אל תוך החדר הונחו על גבי הקירות, לעתים בשתיים־שלוש קומות, תוך הקפדה על מרכז הכובד שלא יסטה פנימה מן הקיר. באופן זה צומצם החלל הפנימי עד אשר היה ניתן לקרותו בלוחות אבן ארוכים. באולמות הרחבים הונחו 'אבנ י הדירוג' על גבי קשתות החוצות את החדר. שיטה זו התאימה במיוחד לאזורי הבזלת בהם מצויים לוחות אבן ארוכים וחזקים במי

• ערים ובנייתן

• העיר עזה לסי מפת מידבא. בפסיפס נשתמר רק החלק הדרומי של העיר. לעזה חזות של עיר רומית: הקארדו (מימין לשמאל) והדקומאנוס (הרחוב הניצב) מעוטרים בעמודים וסטווים. במקום שהם מצטלבים ניכרים כיכר ומונומנט בנוי, כפי הנראה טטראפילון. בקעה הימני למעלה (דרום־מזרח העיר) — התיאטרון ולפניו — רחבה ומבנה נושא כיפה, אולי מכלול הפורום העירוני, הממוקם סמוך להצטלבות המרכזית. הרובע הדרומי מלא בציור הכנסיה הגדולה דמוית הצלב (כנסיית ‭1«‬ודוקסיה) שנחנכה במקום בראשית המאה החמישית. באדיבות ו! קליב

• למעלה — מבנים שחדרו אל רחבת היפורומ' של גרסה. זהו השלב האחרון בתהליך של תפיסת 1 שטחיס עירוניים 'בלתי מנועליס שהחל בתקופה הביזאנטית והגיע לשיאו בתקופה הערבית.

• למטה — תוכנית של החלק הצפוני של רחבת ה יפורוםי וחלק מן הקאררו היוצא מן הרחבה בלפי צפון (ראה תוכנית ותצלומים בעמי ‭-68‬ג‭.(7‬ שים לב לשלבי החדירה של מבנים אל סטווי הרחוב,אל חלקו הפתוח של הרחוב ואל ה'פורום' בתקופה הביזאנטית (קירות מסומנים בקיווקוו) ובתקופה הערבית (קירות המסומנים בניקוד‭.(‬ התצלום באדיבות אגף העתיקות‭,-‬ התוכנית מתוך גרסה, לוח XXIV

• תוכנית של החלק המרכזי של הקארדו בירושלים מן התקופה הביזאנטית (באחור הרובע היהודי‭.(‬ לצורך בניית הרחוב פולס הסלע היורד במדרון כלפי מזרח. במערב (צד שמאל כשיחזור) אפשר להבחין בחציבת הסלע ומעליה קיר מאסיווי שאליו הוצמדו קורות הגג של הסטיו המערבי. במזרח (מימין‭,(‬ בצד הנמוך נבנתה חזית בעלת קשתות (ששימשו כפתחי חנויות‭,(‬אליה נסמכו קורות הגג של הסטיו המזרחי. בסיסי עמודים וכותרות שנמצאו במקום מאפשרים להשיג שיחזור מדויק של הרחוב. מתחת לריצוף משני צירי הרחוב מצויות תעלות לניקוז מי גשמים ומי ביוב. שים לב

• עמוד ברחוב העמודים של בית שאן. שים לב לבסיסו המקורי של העמוד,מן התקופה הרומית,על גבי סטילובאט (בתחתית התמונה) ולריצוף הרחוב הביזאנטי, שהותקן כמטר מעל הרחוב המקורי.

• שיחזור של הקארדו בירושלים מן התקופה הביזאנטית, באזור הרובע היהודי. במערב (משמאל) סטווים הנשענים אל קיר מאסיבי שהושתת על חציבה בסלע.במזרח (מימין‭,(‬סטווים הנשענים אל קיר מאסיבי בנוי קשתות, ששימשו כטתחי חנויות. אביגד, שם, איור 271

• תוכנית העיר שבטה (מעובדת על־פי תצלומי אוויר‭.(‬ מן הבריכות הפתוחות שבמרכז העיר יוצאים קווי רחובות בלתי רגולאריים, המתפתלים בין גושי המבנים. החלק הציבורי העיקרי — רחבת הבריכות ושלוש הכנסיות, שאפשר לזהותן בתרשים על־פי טורי העמודים. ‭B. Brimer, IEJ, 31 (1981), p. 228‬

• ‭^ bn‬ הצפוני של שבטה.תצלום מן האוויר כלפי מזרח.במרכז — מכלול הכנסיה העטוניח והמנזר ‭(?)‬ הסמוך. מחוץ לעיר — שרות חקלאיים ותעלות של מי נגר.

• תצלום אוויר של רחובות בנגב. עיר זו צפופה יותר משבטה, וכפי הנראה גם תיבנונה מעט יותר רגולארי. בקצה העיר, בררום — בריבת מים פתוחה / מררום לה (בנחל) — מבנה בית המרחץ ולידו באר, בקצה הדרומי, מחוץ לעיר (בתחתית התמונה) — מכלול 'הבנסיה הדרומית/ מצפון־מערב, בקצה התמונה העליון — מכלול 'הבנסיה הצפונית/ בתחום השטח הבנוי של העיר זוהו שתי בנסיות נוספות.

• תוכנית העיר של תל בית שאן בתקופה הביזאנטית. התל שימש כעין אקרופוליס של העיר והמבנים שהוקמו עליו נבנו ללא מדר רגולארי, המגנה העיקרי בתקופה הביזאנטית היה הכנסיה העגולה שבדרום התל,אולם זו יצאה מכלל שימוש בתקופה הערבית ועליה נבנו מבני מגורים.שער העיר מצוי בצפון־מערב וממנו מוביל רחוב מרוצף אל תוך העיר ולכיוון הכנסיה. בתקופה הערבית כוסה התל במבנים מרובים המשתלבים בתיכנון הביזאנטי, או מתעלמים ממנו. מעובד על־פי: ‭Fit/gcrM,Beth Shan, III‬ (תוכנית בסוף הכרך)

• ‭— SN)3wn‬ רחוב בבית שאן מן התקופה הביזאנטית (כפי הנראה סוף המאה החמישית או ראשית המאה השישית‭.(‬ הרחוב מצוי בדרום העיר,סמוך לאמפיתיאטרון הרומי שיצא מכלל שימוש בתקופה זו (ראה לעיל עמי ו2ו‭23-‬ו‭,(‬ וחיבר בין מרכז העיר לבין איזור ההרחבה של העיר בדרום. הרחוב מרוצף באבני בזלת כבדות ומותאמות היטב.

• מימין — צינור מים עשוי חוליות חרס בבית שאן,סמוך לרחוב הביזאנטי. שים לב לשברי החוליות של צינור קודם שהוסר והושלך במקום, בגלל סתימת הצינור בחומר גירי המצוי במי בית שאן.

• תוכנית העיר ירושלים (בתוך החומות) בתקופה הביזאנטית. השוואת התוכנית של העיר הביזאנטית לתוכנית איליה קאםיטולינה הרומית (לעיל עמי ‭,(60‬ מלמדת על אופיים של השינויים. בחלק הצפוני של העיר המשיך מיתווה הרחובות הרומי להתקיים בתוכניתו הקודמת. בדרום, בשטח ההרחבה של חומת אודוקיה צורף אליו חלק נוסף, בלתי רגולארי. הכנסיותהן מבני הציבור העיקריים של ירושלים הביזאנטית. הקטעים המנוקדים הם אזורי מבנים, אשר התגלו בחפירות השונות.

• תרשים של ירושלים במפח מידבא, על־פי העתקת גיזלר מ־2ו9ו ובדיקה לפי תצלומים חדשים (השווה התצלום בכרך הראשון, עמי ‭.(277‬ A השער הצפוני ‭(porta Sancti Stephani; porta Ncapolis)‬ ביום שער שכם‭B ,-‬ רחבת העמוד; C רחוב העמודים הראשי (קארדו מכסימוס‭,(‬ ביום בקו רחוב בית־הבד והמשכו בקו רחוב היהודים ורחוב חב"ד ו נ1 רחוב העמודים המשני, כיום בקו רחוב הגיא ו ‭V.‬ רחוב המוליך אל השער המזרחי, ביום רחוב 'ויה־דולורוזה‭F ;'‬ השער המזרחי, על מקום שער האריות כיום‭G ,-‬ השער המערבי ‭(porta David)‬ מפנים לשער יפו של

• החלק הדרומי של ירושלים במפת מידבא. במרכז התצלום: הבאסיליקה הגדולה של 'ציון הקדושה' והבאסיליקה של ה'נאה/ ניכרים היטב קווי הסיום של רחובות העמודים, כנסיית הינאה' ומעבר לה במזרח, השער במוצא הקארדו ושני השעריר של מיתחם כנסיית ציון, סמוך למוצא רחוב האורך המערבי (מתחת לסטווי הקארדו‭.(‬ קו שערים זה מסמן את חומת איליה המצומצמת שנבנתה בסוף המאה השלישית. המשכה של חומה זו מתואר, בטי הנראה, מדרום (מימין) לכנסיית ינאהי. בולט הניגוד בין החלק שמצפון לחומת איליה המצומצמת, הבנוי לאורך רחובות העמודים על־פי השיטה

• תוכנית וחתך של קצר אל־בעיק שבחורן,המתוארך על־פי כתובת לשנת 412 לספירה.המצודה בנויה על־פי המתכונת שנתקבלה עוד בתקופה הרומית: מבנה רבוע ‭'»41x41)‬ לערך) מוקף חדרים,בגובה שתיים או שלוש קומות,היוצרים חומת היקף מוגבהת. אך אין המצודה מצוידת במגדלי פינה (מסוג הטטרפירגוס, לעיל עמי ‭,(47-46‬וחצרה הפנימית תפוסה בבנייה י בצפון, בור מים גדול שמעליו חצר פנימית מוקפת חדרים. בדרום כנסיה s ממערב ומדרום מצויים שטח נוסף של חצר הכניסה,מבנים ובור מים גדול. באטלר, סוריה, ‭,kII‬ איור 61

• חומות וביצורים

• ‭-0‬צ‭\-\-\‬ך אל־וואלאבאת בקרבת אם א־גיימאל שבדוורן. התאריך, ראשית המאה החמישית לספירה, נקבע על־פי הדמיון למבנים ביזאנטיים אחרים ועל־&י כתובות נוצריות וצלבים שנחקקו על קירות המצודה. אך אפשר שהמבנה ביסודו קדום יותר אבל עבר תיקונים והמשיך לשמש גם בתקופה הביזאנטית, כפי שארע במבצרים רומיים מרובים בעבר־הירדן ובסוריה הדרומית. המבנה בנוי בתוכנית של חצר פנימית מוקפת חדרים, עם קאפלה הנסמכת מבחוץ אל הקיר המזרחי. בפינה הדרומית־מזרחית צוידה המצודה במגדל גבוה, המתנשא מעל יתר חלקיה. במרכז תוכנית המצודה; למעלה

• למעלה מעודת אם א־גיימאל, מבט לדרום־מזרח. בחזית בולט המגדל הפינתי הגבוה. מימין — מגדל הפינה עם כתובות נוצריות וצלבים. אורכן של במה מאבני הבזלת מגיע למטרים אחדים. במרומי המגדל מיתקן לשפיכת שמן רותח, או מימ, על אויבים מתפרצים. באדיבות אגף העתיקות

• תוכנית, חתבינז ושיחזור של מצודת רוגיום אל־קצר בהר חברון, מסוף המאה הרביעית או ראשית המאה החמישית לספירה. יי הירשפלד, קדמוניות, יב (תשל"ט‭,(‬ עמי ‭-80‬ו8

• תוכנית היאקרוםוליס' של ניצנה שבנגב. בראש הגבעה עמדה מצודת העיר, ששימשה את חיל המשמר שהוצב במקום. החצר צוידה בבור מים והיא נועדה להכיל את תושבי ניצנה בעת סבנה.סמוך למצודה, מצפון (מימין) — מכלול הבנסיה הצפונית והמנזר,ומדרום־מערב על גבי גבעה סמוכה — הבנסיה הדרומית. חומת אבן חלשה הקיפה את המקום ושרידיה נראים בין שתי הכניסות וכן במורד, מפינת המנ1ר בצפון כלפי מזדדו. ו ויו ‭\amna. 1,‬

• ‭D'tyin‬ החזית הדרומית־מערבית של מנזר קאתרינה בסיני,צויר בידי עי דונאייבסקי.אורכה ‭80.50‬ מי וגובה הבנייה המקורית שהשתמרה מגיע לבדי ‭8-6‬ מי. ו) הפינה המזרחית ובה (ביום) הספרייה (למעלה) ואכסניה לצליינים (למטה‭(2 ,-(‬ סוללות תמך מאוחרות; נ) חלון של קאפלה מן המאה השישית בנויה בעובי החומה; ‭(4‬ אגף מגורי הארכיבישוף (למעלה) ואכסניה לצליינים (למטה‭.(‬ החלונות בחומה מעוטרים במשקופים עם גילוםי אבן. יי צפריר, ארץ־ישראל, יא (ספר דונאייבסקי‭,(‬ עמי 6נ

• החזית הדרומית־מערבית של מנזר קאתרינה בסיני,מבט למזרח.החלק הבנוי באבני גרניט מסותתות הוא מן התקופה הביזאנטית. שים לב למשקופי האבן המעוטרים מעל לחלונות.

• שער ‭?Minn‬ המקורי, מימי יוסטיניאנוס, שנחסם בבנייה מאוחרת, כפי הנראה לאחר הכיבוש הערבי. שים לב לסידור משקוף השער באבנים מדורגות הנסמכות על שתי אבנים כברות שהוצבו מעל למזוזות. מעל למשקוף, קשת שנועדה להקל את כובד המשקל של הקיר העליון.סידור זה בא למנוע היסדקות המשקוף מחמת הכובד שמעליו, לו נבנה המשקוף מאבן גרניט יחידה. פורסייט־ווייצמן, מנזר סיני, לוח ‭|. ! \||‬

• פשפש מן המאה השישית בעל תקרה מקומרת, שנבנה בתקופה הביזאנטית בסמוך לשער המקורי. אל פש&ש זה נסמן־ בית־שער מן המאה הי"ט (ראה התצלום בעמי 42ג‭,(‬ והוא מהווה כיום פתח כניסה בלעדי למנזר.

• החזית הדרגמית־מזרחית של המנזר, מבט לצפון. המגדל המרכזי נבנה בתקופה מאוחרת על ראש אגף בתי הכיסא של המנזר (החלק הנמוך הבנוי גרניט מסותת‭.(‬ המגדל העגול בעפון (מימין) הוא שיחזור מימי נפוליאון.

• קשתות מסד בבסיס החומה הצפונית־מזרחיה של מנזר קאתרינה, אליהן נסמכת בנייה של תקופות מאוחרות. חלק זה של מסד המנזר התגלה רק ב־972ו, לאחר שריפה שפרצה במקום. באדיבות אי גורן

• החזית הצפונית־מערבית של המנזר. במרכז התמונה בית־שער מן המאה הי"ט הנסמך אל פשפש מן המאה השישית; מימין — השער הראשי מן התקופה הביזאנטית, חסום בבניין אבן, ומעליו משפך לשפיכת שמן או מיס רותחים הנושא כתובת יוונית: יזה השער להי צדיקים יבואו בוי. הכתובת מזכירה את שמו של הקיסר יוסטיניאנוס.

• מהלך החומה המקיפה את ממשית בהר הנגב המזרחי. החומה, שנבנתה בתקופה הרומית,הוכפלה בעוביה בתקופה הביזאנטית. במהלכה היא עברה על גבי מבנים קודמים מן התקופה הנבטית. שער העיר הראשי מצוי בצפון, מעל בנין ‭.111‬ אי נגב, קדמוניות, ב (תשכ''ט‭,(‬ עמ' 18

• מבנה השער של ממשית מן התקופה הביזאנטית. שים לב לשרידי רעועת הברזל,שדיפנה את דלתות העץ, אשר נמצאו בתוך שכבת שריפה. באדיבות אי נגב

• ‭ivu;‬ בחומת ירושלים מן המאה החמישית לספירה ‭')‬חומת ‭1<‬ודוקיהי) בדרום העיר, ממערב לשילוח. בתצלום, מזוזת השער והמפתן. משמאל ומימין,המנהרות שחצבו בליס ודיקי חופרי ירושלים בסוף המאה הי"ט, באשר גילו את השער לראשונה, ‭K.M. Kenyon. Oi^in^up Jerusalem, London 1974, PI. 6‬

• החקלאות

• מימין — תרשים סבמאטי על גבי תצלום אוויר המתאר הטיית מים לשדה הנמצא על גדות נחל בעל אגן ניקוז גדול ושטפונות חזקים.התעלה המובילה אח המים עוזבת את נחל עבדת בנקודה מוגבהת מן השדה ויורדת אליו בשיפוע מתון.

• תצלום אוויר של שדה חקלאי בהר הנגב, בסביבות שבטה. הסברים המדורגים יצרו ערוגות מפולסות לרוחב האפיק. משהוזנח השדה נפרצו הסכרים והנחל שב לערוצו המצומצם. שים לב לגדר שנבנתה סביב השדה כדי להגן על הגידולים מפני גמלים וחיות מרעה.

• משמאל — תרשים סבמאטי המתאר ארבעה שלבים בהתפתחות ובהרס של שדה באפיק נחל,שנבנה בעזרת סכרים מדורגים. למעלה מימין, נחל במצבו הטבעי; למעלה משמאל, נחל לאחר הקמת הסכרים ו למטה מימין, השדה מוכן לעיבוד, לאחר הצטברות הסחף בסכרים י למטה משמאל,השדה לאחר נטישתו: הסכרים נפרצו ונוצר ערוץ נחל חדש. י' קירר. החקלאות הקדומה בהרי הנגב, ירושלים תשכ"ז. עמי 165 ולוח חי

• מראה סבר (באורך 20ו מי) לרוחבו של נחל רחץ ליד עבדת (מימין‭,(‬ וחתך לרוחב הסכר (משמאל‭.(‬ בעד השמאלי של הסכר אפשר להבחין באדמת סחף שהצטברה עד מיפלס ראש הסכר. הסבר בנוי משני פנים של אבנים גדולות וביניהם מילוי אבני שדה וחצצים. י- קידר. שם, לוח ט

• מ‭./<‬גר מים פתוח בשולי העיר רחובות בנגב. חלק מן המאגר היה מקורה בסלע שהתמוטט‭,-‬ המים שימשו את תושבי העיר לצרכים שונים וייתכן ששימשו גם להשקאת עזר של שתילים וגידולים יקרים בעונת הקיץ.

• טי הבאר ברחובות בנגב.חריצי החבלים הם תוצאה של שאיבה בלתי פוסקת מאז התקופה הביזאנטית ועד ימינו. באר זו היא מן העמוקות בנגב, כ־60 מי. בחלקה התחתון (שאינו נראה בתצלום) היא חצובה בסלע ורק חלקה העליון בנוי באבן.

• ריכוז של תלוליות סיקול ‭')‬תולילאת אל־ענב‭('‬ על מדרון ליד שבטה. הסידור הרגולארי של התלוליות היא תוצאה של עבודת סיקול שנעשתה במשך תקופה ארובה. ניקוי המדרונות מאבנים וצמחייה איפשר זרימה טובה יותר של מי נגר, בייחוד בעת גשמים בעלי עצמה בינונית או קטנה.

• למטה — בלי עבורה עשויים מתכת מן הכטר השומרוני בקדומים, במערב השומרון. הציור על־פי: ‭; I'itzgcr;11d, Beth Shan. III , PL 37‬ התצלום מקדומים באדיבות י- מגן

• למעלה — בלי עבודה חקלאיים עשויים מתכת, שנתגלו בבית שאן. משמאל לימין: סכין לבעיר וגיזום, את חפירה, מעדר, מגל, קרדום, סכין חיתוך.

• בעמוד ממול — לוח החודשים בפסיפס ממנזר 'הגבירה מרים' בבית שאן, מן המאה השישיו לספירה. במרכז הלוח — אל השמש, הליוס (סול) ואלת הירח,סלנה (לונה?.(? סביבו — האנשה ש> חודשי השנה, כשהדמויות עוסקות בעבודות ההולמות את העונה.לרגלי הדמויות כתובות ביוונית ענ שם החודש ומספר הימים בו. למעלה מימין (מול אלת הירח) — דמות ינואר,הרוסה.מכאן נגד כיוו השעון: פברואר — נושא מעדר בן שתי שיניים ?(bidens)? ושתיל. מארס (חודש הלחימה על־שם א> המלחמות, כי אז מתייבשת האדמה) — לוחם חבוש כובע ומגן. אפריל — נושא גדי. מאי — נוש<

• ?ריחיים של חמורי עשויים בזלת שנתגלו בכפר נחום. לידם — אבן רכב מריחיים של דחף שהונעו ביד בדחיפה ומשיבה. שי אביצור, אדם ועמלו, איור 6ו2

• למטה מימין — דריכת ענבים בגת, מן הפסיפס של יאל־ תמאסי בבית שאן. פיצגיראלד, מנזר בית שאן, לוח ‭2 ,XVII‬ התצלום מיאל־חמאם' באדיבות אגף העתיקות

• למטה משמאל — תמונת ביציר והובלת ענבים אל הגת, ממנזר 'הגבירה מריסי בבית שאן.

• תוכנית וחתך של גת חצובה בסלע ליד אמאוס. משמאל — משטח הדריכה החצוב בסלע ובמרכזו בור לסחיטת הגפת. הסחיטה נעשתה בעזרת קורה המעוגנת בגומחה חצובה. מימין — בור לאיסוף התירוש. סחיטת הזגים והגרעינים באה בדי להקנות צבע אדום ליין. יי הירשפלד, ארץ־ישראל, טו (ספר אחרוני‭,(‬ עמי 184

• גת מן התקופה הביזאנטית בחורבת בית לויה שבשפלה, סמוך לבית גוברין. מאחור משטח הדריכה ובמרכזו שקע לבורג הסחיטה. לפנים בור שיקוע קטן ממנו גולש התירוש אל בור האיסוף. משטח הדריכה, בורות האיסוף ומשטח העבודה שלצידם מרוצפים בפסיפס לבן גס.

• תוכנית של גת משבטה. מימץ — משטח הדריכה מרוצף אבן גיר ומוקף תאים לאחסנת הענבים. משמאל — בורות האיסוף של התירוש. התאים מסביב למשטח הדריכה מעידים שמדובר ביבולים של אנשים פרטיים. הפעלת שני בורות איסוף איםשרה טיפול מהיר מבלי להמתלן להורקת הבור; חשיבות הדבר בלטה במיוחד כאשר ביקשו להשהות את התירוש עם זגי הענבים par מה כדי שהיין יאדים. גי מזור. קדמוניות, יר (תשמ"א‭,(‬ עמ ‭52 1‬

• גת משבטה. שים לב לשני הפירים השקועים במשטח הדריכה, שבהם סחטו את גפת הענבים. מבאן זרם התירוש לבורות בתעלה שהותקנה מתחת לריצוף. שיפוע תאי האחסנה לאחור בא למנוע זרימה של מיץ הענבים הנסחט מעצמו, אל משטח הדריכה, בעת שדורכים את יינו של אדם אחר. באריכות גי מזור

• ni משבטה. מיקום הגת הינו סמוך לגוש המזוהה במנזר. העדרם של תאי אחסנה פרטיים ומציאותו של בור איסוף יחיד — מעידים שהיתה זו גת השייכת למנזר. בתצלום ניכרים שני פתחים להובלת התירוש אל בור האיסוף: העליון מצוי בגובה משטח הדריכה, התחתון הוא מוצא התעלה שהותקנה בתחתית פיר הסחיטה. בור האיסוף מרוצף באבנים דמויות פלחים.השקע במרכז נועד לאפשר איסוף מירבי של התירוש. באדיבות אגף העתיקות

• דרגש האבן ביקב ‭(?)‬ בעבדת, עם השקערוריות להצבת קנקנים. היקב ממוקם במערה חצובה, המשולבת בבניין מגורים. k נגב, עבדת, הוצאת מטכ"ל (ללא שנת הוצאה‭,(‬ עמ' 91

• שיחזור בית בד מן התקופה הביזאנטית בכורזין. במרכז — מערבת פריכה הזיתים: אבן המפרבה ‭')‬ממלי) שהונעה בעזרת מוט על גבי הייםי, משמאל — מערבת הסחיטה: מכבש שהונע בעזרת בורג המותקן בקורת בית הבד. זי דו) 1 עתיקות. ג (תשכ"ו‭,(‬ עמי 62

• למעלה — בית בד מן התקופה הו־ומית־ביזאנטית בקדומים, במערב השומרון. במרכז — ה'יםי ושברי היממל‭-,'‬ משמאל — משקולות האבן בעלות :קב, אשר חוברו אל קורות בית הבד. הקורה, שקצה האחר נקבע בגומחה שבקיר, שימשה בעין מנוף שלחץ על עמודות העקלים.

• למטה — שיחזור של בית בד (אחר) בקדומים. מימין, מתקן הפריכה ו במרכז, עמודת העקלים נלחצת על-ידי קורת בית הבד. השמן ניגר אל בור איסוןו סמוך החצוב בסלע. משמאל, מיתקן הסחיטה; שתי קורות אנכיות מעוגנות בתוך שקעים משני צדדיה של אבן גלילית. על גבי הקורות מונחת קורה אופקית ובה מקובע בורג עץ, שהקורה נעה על סלילו. התצלום באריכות י 1 נוגן: השידוזור מתוך י' מגן, מוזיאון קדם (לעיל, הערה ‭,(581‬ ללא ציון עמוד

• שרידי בית בד בחירבת אל-קצר, במזרח הר חברון, כפי הנראה מן החלק המאוחר של התקופה הביזאנטית. בתקופה זו המצודה שוב לא היתה בשימוש ונראה שהמקום הפך מנזר. במרכז התמונה ?הים' ומשמאל צמד אבנים (יאבני בתולה ‭( 1‬ עם תעלות חצובות לאורכן, שאיפשרו העלאת מכבש העץ והורדתו על גבי עמודת העקלים. באדיבות יי הירשפלד

• בית בד מסורתי מתקופת המנדט בבית גוברין. במרכז — קורת בית הבד המעוגנת בגומחה שבקיר ונעה מעלה ומטה על גבי בורג עץ. מאחור — היממל' והייםי. בית הבד מראה את השתמרות הטכניקה של סחיטת השמן במרוצת השנים. באדיבות אגף העתיקות

• כלי החרס וכלי יום־יום בתקופה הרומית־ביזאנטית

• מימין — אבניים מן התקופה הביזאנטית שנתגלו בבית שאן. אבן הרבב, שחלקה התחתון עשוי בצורת קונוס מלוטש, מסתובבת בתוך השבב המצויד בשקע תואם. השבב קבוע בקרקע, ואבן הרבב מונעת, בפי הנראה, בידי שוליית הקדר. לוח עץ רחב שהוצמד לאבן הרכב שימש כמעין מנוף והקנה לה מהירות מתאימה. משמאל — שני כבשני צריפה מסוף התקופה הרומית או ראשית התקופה הביזאנטית בנחף שבגליל. שים לב לריצפת הטין המנוקבת, ששימשה כמשטח להנחת כלים בקומה העליונה של הכבשן, ששימשה כמקום ההסקה. תצלום האבניים באדיבות אגף העתיקות: התצלום מנדוף: פי ויטו

• כלי כתישה וגריסה

• ‭n>i>yn‬ מלמעלה ומהצד של קערת כתישה ‭(mortarium)‬ גדולה עשויה הרס, מן המאות שלישית-רביעית לספירה. קוטר הקערה 25 ס"מ ומשקלה כ־0ו ק"ג. ההרס הוא גס ועשיר בחצצים, כדי ליצור פני שטח מחוספסים המקילים על הכתישה והגריסה. על שפת הקערה, בשלושה מקומות, טבוע שמו של היצרן, ביוונית. סביר להניח שהקערה יובאה לארץ ממרכז ייצור בחוף הצפוני של סוריה. יי ישראלי, עתיקות, ו (תש"ל‭,(‬ לוח 24

• כלי איסום ואגירה

• קנקנים טיפוסיים שנתגלו בארץ־ישראל בתקוטה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזאנטית. גובהם מגיע לכמה עשרות סנטימטרים וקיבולם גדול. למעלה — קנקנים רחבים,רבי תכולה, אשר שימשו בעיקר לאחסנת יין (במקורותינו יחביותי‭.(‬ מימין ן קנקן שנתגלה ביהודה מן המאות השנייה-שלישיח לספירה, ואופייני לאתרים בדרום הארץ. במרכז — קנקן מן הגליל, בעל כתף מזווה, מן המאות השנייה או השלישית לספירה, ואופייני לאתרים בצפון הארץ. משמאל: קנקן דומה מן הגליל, מן המאות השלישית-רביעית לספירה. שים לב לעיטורים העשויים משח לבן על גוף הבלי. עיטור

• אגן אבן מרחובות בנגב, מן התקופה הביזאנטית. האגן שהוצב בכלי קיבול בפינת חדר,שקוע בחלקו מתחת למיטלס הרצפה.

• למטה — קנקנים צרים מייצור מקומי, הודות לעובי החרס ולצורת הבלי הנוחה לקשירה ונשיאה, שימשו כלים אלה בעיקר להובלה בים וביבשה. מימין: קנקן מן המאה השלישית-רביעית. במרכז: קנקן מן המאה הרביעית לספירה, מאיזור החוף הדרומי, מוגף בפקק (מגופה‭;(‬ משמאל: קנקן מן המאה החמישית-שישית לספירה. הגיזרה הצרה במיוחד ועיבודו הגס מאפיינים את האמפורות מן התקופה הביזאנטית (מאוספי מוזיאון הארץ י הבלים למעלה במרכז ומשמאל מאוספי מוזיאון חיפה‭.(‬ באדיבות מוזיאון הארץ

• שני קנקנים מבית טואן, מן התקופה הביזאנטית. הקנקנים עשויים חרס חום־שחור (צבע בהה במיוחד מאפיין את המימצא באיזור בית שאן) ומעוטרים בדגמים המצוירים במשח לבן.על כתף הקנקן מימין מצוי נקב, אשר שימש ליציאת אדי היין שהותסס בקנקן יין והיה נאטם במגופה (או לפי סברה אחרת שימש למילוי ולתוספת חומרים אל הקנקן האטום‭.(‬ גובה הקנקנים ב־45 ס"מ. באדיבות אגף העתיקות ונ ‭'7ry 1‬

• קנקנים ערים (אמפורות) שיובאו לארץ, כפי הנראה עם תכולה של יין (במקורותינו, 'קנקני נכרים‭.('‬ מקורות ייצורם השונה הוא הסיבה לגיוון הרב בצורתם. מימין — קנקן עם צמידה ימית שנתגלה באזור החוף. במרכז — קנקן מן המאה השלישית-רביעית. משמאל — קנקן מן המאה הרביעית, שנתגלה בחפירות שקמונה. מאוספי המוזיאון בחיפה, הכלי מימין מאוספי אגף העתיקות, באדיבות מוזיאון הארץ

• פכיט ופכיות — כלי קיבול בינוניים וקטנים. למעלה — פף בעל פה עבוט, אשר שימש גם בקומקום לחימום מים (ימין‭;(‬ פך בעל פה צר, עשוי מחומר אופייני של סירי בישול, אשר שימש גם לחימום מים (במקורותינו ייורהי‭.(‬ שני הבלים הם מן המאה השנייה לספירה ונתגלו בעין השופט; פך בעל פייה רחבה מן המאה השלישית לספירה (משמאל‭.(‬ באמצע — פך בעל פייה רחבה מן המאות הרביעית-חמישית לספירה (ימין‭.(‬ שים לב להתפתחות הצילוע על גוף הכלים — מן העדין יחסית בתקופה המוקדמת אל התבליט הבולט הגס בשלהי התקופה; פכית קטנה מסוף התקופה הביזא

• פך (לגין) מברונזה מן התקופה הביזאנטית, שנתגלה בבית שאן. ני צורי, קדמוניות, ג ‭68 ?nv £'‬

• בקבוקי זכוכית רב־צלעיים מן התקופה הביזאנטית ועליהם עיטורים שנעשו על־ידי ניפוח הזכוכית לתו דפוס. הכקבוקים שימשו,כפי הנראה, במזכרות לעולי־רגל.שלושת הבקבוקים שבתמונה עשויים זכוכית חומה. משמאל — בקבוק עם עיטורים גיאומטריים, שנתגלה בכפר־במא בגליל; גובהו כ־0ו ס"מ. במרכז — בקבוק עם עיטור מנורה בת שבעה קנים; גובהו ב־8 ס"מ. מימין — בקבוק עם עיטור צלב, נתגלה באיזור דמשק; גובהו כ־5ו ס"מ. ‭D. Barag, Journalof Glass Studies. 12 (1970), figs. 8, 18, 2c‬

• סירי בישול 'סגורים/ בעלי ידיות אנכיות היורדות מן השפה לכתפיים. את הפייה שהיקפה קטן יותר מגוף הסיר אפשר לכסות במכסה. מימין — סיר מן המאה השנייה או השלישית י משמאל — סיר מן המאה השישית, שנתגלה בבית שאן.הידיות,השפה והצילוע של הסיר המאוחר מעוצבים עיצוב עבה וגס יותר מאשר אלה שבסיר הקודם. באדיבות מוזיאון הארץ

• כלי בישול

• סירים 'פתוחים/ בעלי ידיות אופקיות. היידית' במרכז המכסה מצוידת בנקב לשחרור אדים בעת הבישול. למעלה מימין — סיר מן המנזר הביזאנטי בתל משוש שבנגב; גובהו עם המכסה כ־30 ס"מ. למעלה משמאל — קדרה מעוטרת במשה לבן מבית שאן; גובהה עם המכסה כ־18 ס"מ. למטה מימין — קדרה שטוחה; גובהה עם המכסה כ־סו ס"מ. למטה משמאל — קדרה שטוחה (ימחבתי) עם יידית אתנח 1 מחפירות שקמונה; גובהה ב־6 ס"מ. באדיבות אגף העתיקות וני צורי (הכלי מבית שאן‭,(‬ ויי אלגביש (הכלי מ שקמונה‭.(‬ הסיר מתל משוש: ‭Y. Aharoni, V. Fritz & A. Kempinski .

• כלי מטבח עשויים מתכת (ובן עליים, ווים וידיות) שנתגלו בבית בנערן, כפר של יהודים ליד יריחו, מסוף התקופה הביזאנטית או מראשית התקופה הערבית. באדיבות יי מגן

• כלי הגשה, אכילה ושתייה

• קערות וקעריות מייצור מקומי, שהתגלו במטבח של מנזר מארטיריוס במעלה אדומים. הקעריות המעוגלות (קוטרן ‭13-9‬ ס "מ) שימשו גם כספלי שתייה. באדיבות י- מגן

• קערות הגשה מחרס, באיכות גבוהה, ששימשו לעד קערות החרס הרגילות. מימין — קערה מעוטרת נתבליט ובצבע מן המאות החמישית-שישית; מבט מלמעלה ומן הצד. באמצע — קערת חרס מיובאת מצפון־אפריקה (ממשפחת 'הכלים האמריקאיים המחופים אדום‭('‬ מן המאה החמישית לספירה עם עיטור מקדה; מבט מלמעלה ומן הצד. משמאל (למעלה) — קערה מיובאת עם עיטור צלב מן התקופה הביזאנטית,מבית שאן;קוטרה ב־22 ס"מ;משמאל (למטה) — קערת חרס מיובאת,משקנ1ונה,מן התקופה הביזאנטית;קוטרה ב־27ס"מ. הקערות מימין באדיבות מוזיאון הארץ: הקערות משמאל באדיבות אגף העת

• צלחת זכוכית מפוארת חסרת צבע, מראשית המאה השנייה לסטירה שנתגלתה במערת האיגרות שבנחל חבר. קוטרה ב־34ס"מ; עובי הזכוכית ‭4-3‬ מ"מ.הצלחת יובאה לארץ,בנראה מאלכסנדריה. משמאל — הצלחת מלמעלה ומן הצד. מימין — אריזה עשויה סיבי תמר שהכילה את הצלחת,ועוד שתי צלחות נוספות; באריזה זו הובלו ונשמרו הכלים בנחל חבר. יי ידי‭,/‬ הנזימצאים מימי בר־בוכבא. לוה ‭50-29‬

• טס גדול (במקורותינו יאסקוטלאי) עשוי זכוכית, מבית שערים, מן המאה הרביעית לספירה. מבט מלמעלה ומן הצד. מימין — תרשים, משמאל — תצלום. אביגד, בית שערים, ג, ציור 100 ולוח ‭1 XXIX‬

• מימין — נר שמן יהודי מן המאה הרביעית לספירה, שנתגלה בחפירות הכותל, סמוך להר הבית. משמאל — נר שמן שומרוני מן המאות הרביעיתחמישית, שנתגלה ליד עין השופט. הנר לא היה בשימוש ועינו סתומה,כפי שיצאה מן הדפוס, מבלי שהסירוה. הנר מירושלים בתוך ב־ מזר ומי בן־דב, ממצאי החפירות הארכיאולוגיות ליד חומות הר־הבית; הנר מעין השופט, באדיבות מוזיאון הארץ

• שלושה נרות ביזאנטיים טיפוסיים מן המאות החמישית-שישית לספירה‭,-‬ אורכם ב־8 ס"מ. על הנר האמצעי כתובת ביוונית: ‭— rf \c, Seotukod‬ ישל אם האלוהים‭.'‬ באדיבות המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית

• דפוס של נר, עשוי אבן, מן התקופה הרומית. ‭1. pi. XXIX , 2 tzgerald, Beth Shan‬

• בלי הגשה ושתייה מזכוכית. למעלה — ספלי שתייה, מן המאות השנייה-שלישית לסטירה.באמצע — עלדות מן המאה השנייה לספירה; קוטרה כ־25 ס"מ. למטה מימין — צנצנת קטנה מן המאות השלישית-רביעית לספירה‭,-‬ גובהה ב־7 ס"מ. למטה משמאל — קערה שנמצאה בקבר בנהריה, מן המאות השלישית-רביעית לספירה. הכלים בריבות ניוויאון הארץ: הקערה מנהריה, מתוך די בר"ג, קדמוניות, ד (תשל"א‭,(‬ עמי 96

• נרות חרס מנ!וארים מגרסה, מן המאה השנייה לספירה. משמאל — נר עם ידית בצורת ראש סוס; מימין — נר תלוי עם שתי פיות. הנר משמאל, באדיבות אגף העתיקות; הנר מימין, באדיבות מוזיאון הארץ

• כלי מאור

• חלקים עליונים עשויים בדפוס של נרות מן המאה הרביעית לספירה. החלקים שנתגלו בבית יוצר סמוך לכפר בית נטיף-נתיב הל"ה (טיפוס יבית נטיףי) מעוטרים בדמויות מן החי והצומח ובן בעיטורים הנדסיים. באדיבות אגף העתיקות

• מימין — 'פמוטי מסוף התקופה הביזאנטית (המאות השישית-שביעית‭.(‬ משמאל — שלושה נרות מסוף התקופה הביזאנטית, המאות השישית-שביעית. נרות מטיפוס זה היו בשימוש גם בראשית התקופה הערבית. הפמוט מימין באדיבות מוזיאון הארץ: הנרות באדיבות המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית

• נר מתכת מעוטר מבית שאן, מן המאות החמישית-שישית לספירה. ני צורי, קדמוניות, ג (תש"ל‭,(‬ עמי 68

• נברשות מתכת עם גביעי זכוכית. מימין — חישוק מתכת (במקורותינו: ?כלילה‭(?'‬ עם גביע זכוכית, מן המאה השישית לספירה; במרכז — קערת זכוכית ששימשה בנברשת תלויה על גבי מיתלה מחבת;משמאל — גביע־בזיך זכוכית , אשר שימש בנר בנברשת (אך לפי דעה אחרת שימש כגביע־שתייה‭,(‬מן המאות הרביעית-חמישית לספירה. באדיבות מוזיאון הארץ

• קברים ותכולתם.

• קבר חצוב בסלע מן המאות הרביעית-דומישית בעין יברור, שבשומרון. הקבר קטן הממדים ‭d)‬־‭4x4‬ מ‭('‬ הביל שלושה משכבי קבורה עט מקמרים (ראה תוכנית למעלה מימין‭,(‬ ובהם שלדים מרובים, שהונחו במשך תקופה ארובה ונתפזרו כל פעם שהונחה גופה חדשה. כלי המנחה שנצטברו בקבר רבים ומגוונים, ביניהם כלים עשויים אבן, דורס, מתכת וזכוכית וכן עמידים וחרוזים. בולטים בכמותם הנרות. במו בן נמצאו מטבעות. השתמרות המימצאים בקברים טובה לעין ערוך מזו של בתים ויישובים ועל בן מהווים הקברים מקור ראשון במעלה להכרת בלי היום־יום, החפצים ה

• כתובות וחומרי כתיבה בתקופה הביזאנטית.

• כתובות וחומרי כתיבה בתקופה הביזאנטית. למעלה — פסיפס מחמת גדר; באמצע מימין — מצבה מרחובות בנגב; באמצע משמאל — מצבה מסיני; למטה מימין — מצבה מצוער; למטה משמאל — לוח עצם מניצנה (וראה הפירוט לעיל, בעמי ‭.(386‬

• תמונות של כתובות וחמרי כתיבה מהתק' נביזאנטית

• שפע של כתובות ודברי ספר נשתמרו בידינו, הדול בפסיפס וחקיקה על אבן ובלה בכתיבה על עץ, ריקוע על מתכת או רקמה על בד. ספרים,ובעיקר ספרי קודש,נכתבו על קלף. החשוב במימצאים הוא היקודכס סינאיטיקוס' — בתב־יד של המקרא והברית החדשה ביוונית, שנתגלה במנזר סנטה קאתרינה בסיני (כיום במוזיאון הבריטי‭.(‬ בגלל הידורו סבורים שנכתב בקונסטאנטינופוליס והועבר לכאן כמתנה קיסרית. בתצלום העתק של קטעים מן הקודכס (למטה מימין‭;(‬לצורכי יום יום השתמשו בפאםירוסים, עליהם כתבו בעיקר איגרות, חוזים ותעודות משפטיות ומינהלתיות. בתצלו

• האמנות בתקופה הביזאנטית

• פסל שייש קטן של ישו בדמות 'הרועה הטוב/ שנתגלה בסביבת עזה, מן המאה הרביעית לספירה. זוהי דוגמא נדירה בארץ של פיסול חופשי מן התקופה הביזאנטית. ישו מתואר בדמות רועה צעיר לבוש טוניקה, הנושא על כתפיו כבשה או איל. טיפוס זה של 'הרועה הטוב' אומץ על־ידי האמנימ הנוצרים מן האמנות הקלאסית והרומית והיה נפוץ במיוחד באמנות הנוצרית הקדומה, עוד בטרם עלתה הנצרות לשלטון, או בתקופה הראשונה לשלטונה. פסל נוסף של 'הרועה הטוב' נתגלה בקיסריה. דמות ישו כ'רועה הטוב' מדגישה את מעמדו כרועה הרחמן של בני האדם‭,-‬ לימים תפסה את

• גילוף אבן וכותרות

• מימין — שתי מצבות עשויות אבן כורכר מבית הקברות של אל־חווינאת (ליד אוסטרקינה העתיקה) בחוף הצפוני של סיני. המצבות מתארות דמות סכמאטית של אדם בעל תווי פרצוף גסים. הכתובה על המצבה משמאל: יהיה בעל חלק טוב, בעל רוח טובה, יוסף ‭,(?)‬ אין איש בן אלמוות‭.'‬על המצבה מימין כתובת דומה. הפנייה היא אל אישה בשם פיליה. משמאל — מצבה מבית הקברות של רחובות בנגב. המצבה מתארת דמות סבמאטיח בעלת חזה וראש, אך במקום חווי פנים מופיע צלב בתבליט, לציון הנפש. הכתובת על המצבה מביאה את שם הנפטרת: אאונה, בפי הנראה שם של אישה מ

• שלושה עיטורים מעל 'חלונות הירי' במגדל המרכזי, בחומה הדרומיח־מערבית של מנזר סנטה קאתרינה בסיני (ראה לעיל, התרשים בעמי ‭.(340‬ העיטורים החקוקים בגרניט קשה מתארים צלבים וטבלאות לכתובות ‭')‬טבולה אנזטהי‭.(‬ בעיטור המרכזי, בעלי חייט, כאילו גוחנים לשתות משני עברי הצלב.

• ובה אכן גרנמ דמות ‭,1‬ עם המשולבת הילה גסעינה בחימד! בלתי העפמית־ כרודה מערבית : סםק מרים של מנזר המחזיקה סנטר• קאתריגד כישו הילד ‭, ,‬ ,לעד ספק ישער אברהם הארכיבישוף נוכה המזבח / בעקידת יעהק.

• לוח סורג עשוי שייש עם תאורי אילים משני צידי העלב, מכנסיית מנזר סנטה קאתרינה מן המאה השישית (וראה גם לעיל, תצלום מסי ‭.(259‬ המבנה המשולש של הגבעה עליו ניצב הצלב הוא סמל אופייני של גבעת הגולגותה. פורסייט־ווייצמן, מנזר קאתרינה בסיני, לוח ‭A ,LXXXV1‬

• אבני משקוף ומזוזה עשויות אבן גיר רבה יחסית שנתגלו בערי הנגב.למעלה משקוף מחלועה: למטה משקוף (מהופך) משבטה. באדיבות אגף העתיקות

• חלקי סורג באתרם, כפי שנתגלו בקאפלה של הבנסיה הצפונית ברחובות שבנגב,מן המאה החמישית לספירה; מבט למזרח. הקאפלה היא חסרת אפסיס. המזבח הרצב על גבי עמודים שהונחו בשקעים שבריעפה כשהוא נשען אל הקיר, בין שתי האומנות שבמרכז התמונה. חוליית העמוד שבתמונה, נשאה חוליה נוספת ושימשה בתמיכה לשולחן המזבח. השקע בו הוצב הסורג ניכר בין המרצפות לרוחב הקאפלה, במרכז התמונה. נראים היטב שני עמודי סורג כפולים (משמאל ובמרכז) ושני לוחות סורג (מימין‭.(‬ החלקים עשויים אבן גיר ועיטוריהם מגוונים ובלתי אחידים.

• תמונות של אבני משקוף

• בסיסים וכותרות מן התקופה הביזאנטית שהתגלו באתרים שונים בארץ־ישראל. למעלה — מימין, בסיס מכנסיה בבית גוברין‭,-‬ משמאל, כותרת מבית־הבנסת בחמת טבריה (חפירות סלושץ‭.(‬ באמצע — מימין, כותרות מכנסיית המולד בבית לחם‭,-‬ משמאל, כותרת עם עבודת מקדח ‭')‬כותרת תיאודוסיאנית‭('‬ מחיירבת מגיאדיל שבשפלה. למטה — כותרות עשויות גרניט מכנסיית מנזר קאתרינה בסיני. בעמוד ממול: למעלה — כותרת ובסיס ויכותרת סלי ממנזר מארטיריוס ליד מעלה אדומים. שורה שנייה — כותרת של אמנה מרובעת וכותרת 'דורית' עם שמו של בואטוס בן מקדוניוס,

• משקוף עשוי אבן גיר שנתגלה בבית גוברין, כפי הנראה מאמצע המאה הרביעית לספירה. הכתובת מספרת על בניין אכסניה בימיו של הקומס והדוכס (המפקד הצבאי) של פאלסטינה, פלאוויוס קינטיאנוס. במדאליונים האופקיים מתוארות חיות בר שונות ובמדאליונימ הניצבים — ארוסים מחזיקים ברמחים, כאילו בעת ציד. וראה דיוניהם של יי צפריר (על הכתובת) ומי פישר (על התבליטים) בתוך יי דגן (עורר‭,(‬ שפלת יהודה, תל־אביב תשמ"ג, עמי ‭.81-75‬ באדיבות יי דגן

• ללא כותרת

• מימין — לוח סורג עשוי שייש, מכנסיה בניצנה‭,-‬ משמאל — לוח סורג עשוי אבן גיר רכה, מן הקאפלה הצפונית ברחובות שבנגב (ראה לעיל התצלום בעמי ‭,(398‬שעיטוריו עשירים במיוחד, אף־ על-פי שיכולתו האמנותית של האמן מוגבלת למדי. הסורג מניצנה מתוך: ‭Colt (ed.), Nessana, I, pi. XIX‬

• סורגי שייש עשויים עבודת תחרה. מימין — שברי סורג של כנסיה מהר נבו ‭-,‬ משמאל — סורג עדין במיוחד מבית־הכנסת בעזה. הסורג מימין: סאלר, הר נבו, לוח 24ו, ‭;2‬ הסורג משמאל: בתי־כנסת עתיקים, עמי 132

• מימין — סורג עשוי שייש מבית־הכנסת ברחוב, עם סמל המנורה. משמאל — סורג מבית־הכנסת בטבריה, עשוי בטכניקה של תחרה, ובראשו עיטור של מנורה וציפורים. באדיבות אגף העתיקות

• הפסיפסים

• דגמים גיאומטריים בפסיפס של חדר סמוך לבאפטיסטריום ככנסיה, בחורבת בית לויה בשפלה,סמוך לבית גוברין.

• שילוב של דגמים גיאומטריים ודגמים צמחיים בפסיפס מן הבנסיה של מנזר א־דיר במדבר יהודה (וראה לעיל התעלום בעמי ‭.(278‬ באדיבות י- הירשפלד

• קומפוזיציה של משושים בעלי קצוות מעוגלים המשולבים זה בזה — בפסיפס של כנסיה בחורבת ברכות (ראה לעיל התרשים בעמי ‭.(256‬ שילוב המשושים יצר מדאליוניס עגולים ומתומנים, שבהם שובצו דמויות של חיות שונות‭,-‬ שולי השטיח עוטרו בדגמי קונכיות. בהיקף מסגרת של מיאנדרים כפולים וביניהם ציפורים ענודות בסרטים. משמאל — דגם של אחת היאיננ1רקולומניאציוחי. קומפוזיציה זו איפשרה לאמנים להציג עושר בלתי שיגרתי של דגמים ושל צבעים.

• ריצפת הפסיפס של הסי‭1!‬רה העמונית בכנסיית כורסי. במסגרות שולבו לסירוגין ציורי טירות ועלים וציורי עוטות וחיות. דמויות בעלי החיים הושחתו בעת הפעולות האנטי־איקונית, כפי הנראה במאה השמינית לספירה. באדיבות אגף העתיקות

• שטיח בפסיפס של ר1נפת הקריפטה בחורבת ברכות (ראה לעיל התצלום בעמי ‭.(256‬ פרחים ונוצנים מסודרום על רקע לבן, בתוך מסגרת תשליב ‭.(guillochc)‬ סידור הפרחים הוא לסירוגין, עשוי הן על ־פי הדגמים הן על־פי הצבעים. גם עלי הכותרת של פרחו ה'ציפורך מחולקים לאורך ולשני צבעים: ירוק עם שחור, חום עם אדום, בצורה מנוגדת לטבע.

• מדאליונים עשויים שריגי גפן ובהם דמויות של חיות ועופות על גבי פסיפס, מן הנארתקס של הפנסיה בחורבת בית לויה שבשפלה.

• פסיפס של בית־הבנסת בעזה. במדאליונים העשויים שריגי גפן משולבים לסירוגין עופות הניצבים במנוחה וחיות מזנקות ( בצדדים חיות טרף, ובמרכז הקורבן הנצור‭.(‬ וראה גם הפסיפסים עם מדאליונים דומים, מבית שאן, לעיל ענ‭.354 '>‬ באדיבות אגף העתיקות

• גלגל המזלות בבית־הבנסת של נערן. את הדמויות, שהושחתו בעת ההתפרעות האיקונוקלאסטית אפשר לזהות בעיקר על־פי הכתובות העבריות שנשתמרו. מדמות הליוס נשתמרו בעיקר גלגלי המרכבה, חלק מן הגוף וכן הקרניים היוצאות מראשו. תצלום זי רדובן

• פסיפס של ריצפת בית־הבנסח בסוסיה. הפסיפס הגיאומטרי החליף פסיפס קדום יותר ששרידיו ניכרים בקצה השמאלי של התמונה,והוא כולל חלק של עיגול מחולק ליפלחים/ קרוב לוודאי דגם של גלגל המזלות. במו כן ניכר קצה הכנף של אחת מ'תקופות השנה/ תצלום ז 1 רדובן

• גלגל המזלות במרכז פסיפס הריעפה של בית־הכנסת בחמת טבריה, מן המאה הרביעית לספירה. במרכז, הליוס, אל השמש, במרכבתו. שנים־עשר המזלות וארבע תקופות השנה (בפינות) מזוהים בעזרת כתובות עבריות. ‭m. Dothan, Hammath Tiberias, pis. 10-11‬

• גלגלי המזלות בבית־הכנסת של בית אלפא מן המאה השישית לספירה. ההבדל בין פסיפס זה לפסיפס מחמת טבריה אינו רק ביכולתם של שני האמנים, אלא בעיקר בשינוי הערכים שחל במרוצת הזמן, שינוי שהתבטא בהתרחקות במודע מן היקלאסיות' הרומית שאיפיינה את ראשית המאה הרביעית. התצלום באדיבות המכון לארכיאולוגיה. האוניברסיטה העברית

• דמות השמש (הליוס; סול) והירח (קלנה, לונה) במרכז לוח החודשים, בפסיפס של מנזר 'הגבירה מריסי בבית שאן (וראה הפסיפס במלואו לעיל עמי ‭.(353‬ ב‭1<‬דיבות אגף העתיקות

• תצלום פסיפסי הכנסיה ליד כיסופים, בסידור מקורב. הכניסה לכנסיה היתה מיצר מערב (משמאל‭,(‬ מעבר לכתובת היוונית, המספרת על הנחת הפסיפס בכנסיה בשנת 576 לספירה. השטיח המרכזי הושחת כולו ומן הפסיפסים שבעד הדרומי נשמרו רק מסגרות היאינטרקולומניאציות/ במרווחים שבין העמודים, המכילות רגמים גיאומטריים. בין העמודים בצפון מצויות דמויות שתי הנרבניות ובן דמות איש בשם יאורביקוןי המוביל גמל. משמאל כתובת המעידה על הנחת הפסיפס בסיטרה הצפונית בשנת 578 לספירה. הפסיפסים בסיטרה הצפונית נשתמרו משני צדדיו של קבר שנכרה בתוך

• דמזתו של אלכסנדר בפסיפס הסיטרה העפונית בכנסיה ליד כיסופים. הכתובת 'עבודת אלכסנדר' מכוונת שתאורו , כפי באמנות הנראה נקבע , לא , מאז לעבודת התקופה הפסיפס ההלניסטית שעשה , אמן כפרש בשם לוחם זה, או אלא ^ייד למפעלות . אלכסנדר שם, שער הגדול קדמי ,

• דמות של •אורביקוך מוליך הגמל בפסיפס בכיסופים. שם, שער אחורי

• דמויותיהן של יקליאורהי (שעה טובה, שעת בושר) ויהגבירה של סילטוי המפזרת מטבעות, בפסיפס מכיסופים. גודל העיניים וחומרת המבע, הפרונטאליות של הדמויות וחוסר התייחסותן זו לזו הן מסימני האמנות הביזאנטית. באדיבות אגף העתיקות

• דמותה של יגי‭,'‬ אלת האדמה (ךוץ־) מן העיר נבו. סאלר־בגאטי, עיר נבו, לוח ‭2 ,10‬

• מימין — פסיפס של כנסיה מבית גוברין (מחטת אל־עורדי‭.(‬ בעיר המרכזי של הפסיפס — מדאליונים ובהם ארבע דמויות של נשים המסמלות את עונות השנה (מלמטה למעלה‭:(‬ החורף, האביב, הסתיו והקיץ.

• משמאל — דמות הסתיו, המכונה בטעות יאדמהי (גי‭,(‬ נושאת סל עם פירות ועטורה זר. באדיבות אגף העתיקות

• משמאל — דמות אורפיאוס בפסיפס מירושלים, מצפון לשער שבם. כיום במוזיאון באיסטנבול. באדיבות אגף העתיקות

• נחפר בית־הכנסת והפסיפס נוקה בשלמותו ב־‭,1968‬ נתגלתה דמות דוד ללא הראש. והשווה דמות דוד לאחר שיחזור, בכרך הראשון, עמי ‭.295‬ מימין — דמות דוד המלך באורפיאוס המנגן בנבל, בריצפת בית־הכנסת בעזה, מראשית המאה השישית לספירה. תמונה בלתי ברורה זו שצולמה לפני מלחמת ששת הימים היא היחידה המצויה בידנו, שבה נראה ראשו של דוד בשלמות. באשר

• אוקטאגונים מן היקחדראלול' של מידבא ובהט דמויותיהם של שנייט מבין ארבעה נהרות גם העדן: הפישון (מימין) והחידקל (טיגריס‭.(‬דמויותהנהרות נשחתו בחלקן,אולי עקב פעולה איקונוקלאסטית, וניתן לזהותן על־טי הכתובות בלבד. ‭m. Pk-driiiu, la. 31 (1981), Fotos 25-26‬

• פסיפס מבית ליאונטיס בבית שאן עם דמותו של אודיסיאוס בפות לתורן הספינה (למעלה מימין‭;(‬ מתחת לספינה הסירנה המחללת — חציה אדם חעיה עוף, לצידה ספן הנלחם במפלצת ים. נ' צורי, ארץ ־ישראל, יא, לוח מז, ו

• lwn ארון הברית בתוך היבלית ולפניו הסנה בוער, באפסיס של כנסיית הי תאוטוקוס' (אם האלוהים) בהר נבו. סאלר, הר נבו ‭,11‬ לוח ‭,109‬ ו

• עקידת יצחק בפסיטס של בית־הבנסת מבית אלפא. התאור מציג על גבי משטח אחד את כל גיבורי הסיפור. מימין לשמאל! אברהם מחזיק במאכלת ומעלה בידו האחרת אח יצחק על המזבח עם האש. במרכז: ייד אלוהים' עם הכתובת 'אל תשלחי, ומתחת לה — עץ ואיל תלוי בו, עם הכתובת 'והנה אילי. חציו השמאלי של הספין מלא בדמויות משניות — נעריו של אברהם המובילים את החמור. באדיבות אגף העתיקות

• דמויותיהם של שם ויפת (השתמרו רק הכתובות‭,(‬ לצד במה מן החיות העולות אל חיבת נוח, על גבי פסיפס בית־הכנסת מגרסה. גרסה, לוח ‭a. LXIV‬

• מימין — יונה הנביא שוכב בצל הקיקיון, בתוך מתומן בסיטרה הצפונית של כנסיה בבית גוברין. בכנסיה נמצאו, כפי הנראה גם תמונות נוספות מחיי יונה. משמאל — צלב בפסיפס הריצטה של הכנסיה בשבי ציון, על הצלב הגן שולחן או מזבח שהותקן מעליו, ואשר בסיסי עמודיו נראים בפסיפס. שולחן זה גונן על הצלב שלא יהרסוהו בהתאם לצו האוסר על עשיית צלבים ברצפה. התצלום מימין באדיבות אגף העתיקות; התצלום משמאל: ‭<\‬ץ ‭M. Pmusnitz. .S'/1<7vi>/-Z/on. pi.‬

• ללא כותרת

• מנורה עם לולב ושופר והכתובת 'שלום על ישראלי במרכז הפסיפס של בית־הכנסת מיריחו (וראה לעיל עמי ‭.(298‬ התצלומים מבית שאן ויריחו באדיבות אגף העתיקות

• תוכנית משוחזרת של הכנסיה במידבא עם ציון קטעי רצפות הפסיפס שהשתמרו בה. מפת הפסיפס מצויה בטרנספט (אולם הרוחב) של הכנסיה, שמידותיו d־‭22x7‬ מי. המפה מסודרת בכיוון הנבון (הצפון במפה מופנה כלפי הצפון הגיאוגרפי) אך סידור המפה וכיוון הכתובות הוא כלפי מזרח, לנוחות הצופה הניצב בכנסיה ופניו לאפסיס. מי ‭/<‬בי יונה, ארץ ־ישראל, ב (תשי"ג‭,(‬ עמי גגו

• תצלום כללי של מפת מייבא כפי שהיא מוצגת ביום בכנסיה. שים לב לעמוד המרובע מימין אשר הוחדר אל תוך הפסיפס ופגע בו במידה ניכרת. במרכז המפה — הירדן וים המלח‭,-‬ מעבר להם, הרי מואב והנחלים ארנון וזרד. בקדמת התמונה — ירושלים, יהודה ועיקר שטחי ארץ־ישראל המערבית, מבט למזרח.

• למעלה — תאורי ממפיס (מימין) ואלכסנדריה (משמאל) בפסיפס הפנסיה של פטרוס ופאולוס בגרסה, מן המאה השישית. תאור הערים הוא סבמאטי ואין להבדיל ביניהן אלא על־פי הכתובת. סמוך לאלכסנדריה משמאל הכתובת יפארוס/ מעל המגדלור המפורסם, שציודו נשחת לחלוטין.

• למטה — אל נהר הנילוס בתוך ינוף הנילוס־ ומשמאל, בניין המסמל את העיר אלכסנדריה עם כתובת המציינת את שמה ולצידה נילומטר — מבנה מעוגל עם סימוני גובה באותיות יווניות. מן הפסיפס של ?בית ליאונטיס' בבית שאן. הפסיפס מגרסה מתוך: גרסה, לוח ‭;a lxxx‬ הפסיפס מבית jkiw מתוך: ני צורי, ארץ־ישראל, יא. לוח מדו

• תאור של נוף הנילוס במצרים עם צמחיית קנים ונ'אפירוס ועופות מים שונים בכנסיית ריבוי הלחם והדגים בטבחיה. פסיפס זה מצטיין במידת הדיוק הזואולוגי של תאורי העופות. האמן השתדל לדייק בפרטים ולא הסתפק, במקובל, בתאור אסתטי, אך סתמי, של בעלי החיים. ‭M. Schneider. Die Broivchiungskirche von Et-Tabga, PI. A‬

• כנסיה עם גמלון וכיפה בסמל העיר ניקו&וליס (אמאוס‭.(‬ אחת מן הערים הכנסייתיות בארץ־ישראל ועבר־הירדן המופיעות בשולי הפסיפס של הכנסיה במעין שבמואב. ‭R. De Vaux. Jill. 47 (I93S). pi. XII‬

• יישובי בקעת הירדן ושפך הירדן אל ים המלח. מעבר לירדן — עינון היא צפצפה, וממערב לירדן: יריחו עיר התמרים עם מעיין אלישע; ארכלאיס‭,-‬ בית חגלה; הגלגל, מקום שתים־עשרה האבנים, ובית עברה,מקום טבילת ישו בידי יוחנן. שים לב לתאור המעברה בירדן ו חבל מתוח מצד לצד לרוחב הנהר, ודוברה סמובה אליו.

• סירה בים המלח עם שני ספנים שתיאור גופם הושחת; אלה הם השרידים היחידים של דמויות אדם, ששרדו על גבי הפסיפס. תעלימי הפסיפס ממיז־בא באדיבות ר' קליב

• פסיפס מבית ביזאנטי מקיסריה עם המדאליון וביו הפסוק מתהילים ד,ח בתרגום השבעים: 'מפרים ודגגם ויינם ושמנם רבו‭.'‬ באדיבות אגף העתיקות

• למעלה — כתובת הלכתית הממלאה את עיקר שטחו של הנאדתקס בבית־הכנסת ברחוב.

• למטה — כחובות פסיפס עבריות וארמיות מבית־הכנסת בעין גדי. הכתובות ממלאות את שטח הסיטרה המערבית, ובהן גם תחליף מילולי לסצינות במו גלגל המזלות ושלושת הנערים בכבשן, המצויות באמנות היהודית והנוצרית. הכתובת מרחוב מתוך: פי ויטו, קדמוניות, n (תשל"ה‭,(‬ עמי 22ו: הכתובת מעין גדי: די בר"ג ויי פורת, בתי־כנסת עתיקים, עמי ו4ו

• פסיפסי הקיר

• סצינת ההשתנות (מטאמורפוזיס, טראנספיגוראציה) במרכז האפסיס בכנסיה של מנזר קאתרינה בסיני. ישו במרכז עטור הילה בתוך 'שקדי (מנדורלה) כחול. קרני אור יוצאות ממנו ופוגעות במשה (מימין) באליהו (משמאל) ובשלושה התלמידים: יעקב (מימין) פטרוס (במרכז) ויוחנן (משמאל‭.(‬ האפסיס מוקף בדמויות שנים־עשר השליחים (למעלה‭,(‬ דמויות הנביאים (למטה‭,(‬ובדמות המלך דוד למטה במרכז, הבן המפואר הקדום של המשפחה עליה התייחס ישו (מתי, פרק א‭.(‬ במדאליונים שבקצות הקשת, כשראשיהם מובלטים על רקע מלבני, נראים שניים מראשי המנזר, לונגינו

• הפסיפס בסיני, מעל קשת האפסיס. למטה — דמויות המלאכים, יוחנן המטביל ומרים. במרכז — ציור הכבש (שה האלוהים‭,(‬ סמל הקורבן של ישו (יוחנן א, כט‭.(‬ למעלה (מימין ומשמאל לחלון הכפול) — שתי תמונות הקשורות באופן ישיר למקום. משמאל — משה חולץ סנדלו לפני הסנה הבוער; מימין — משה מקבל את התורה בהר סיני. שם. לוח clxxiv

• ראשו של משה המקבל את הלוחות (מימין) ומשה הניצב לפני הסנה (משמאל) (פרט מן התצלום הקודם‭.(‬ התצלום המוגדל חושף את הטכניקה של הנחת האבנים: אבני הרקע המוזהבות מרוחקות מעט זו מזו, ומכוונות לכיוונים שונים ואינן יוצרות משטח אחיד מתוך כוונה למנוע הבהקת יתר של הרקע לבל יאפיל על פרטי התמונה. האיכות הפלאסטית של תאורי הפנים, השיער והלבוש מושגת על־ידי שימוש בגוונים מרובים של חום, שחור, אפור, כחול, ירוק, אדום, ורוד ולבן. סידור אבני הפסיפס הנראה גס למדי בצילום מקרוב משיג את התוצאה הרצויה בעיני באי הכנסיה, הרוא

• ציורי הקיר

• ציורי קיר עשויים ביצבעי שעווה 1 (טכניקה אשר שימשה, בדרך כלל לציור איקוניות על עץ) על האומנות התוחמות את האפסים של הבנסיה במנזר סנטה קאתרינה. מימין — הציור על האומנה הצפונית, מתאר את עקדת יצחק, סצינה מקובלת של קורבן,הן באמנות היהודית (למשל בבתי־בנסת של דורה אירופוס ושל בית אלפא‭,(‬ הן בכנסיות (כגון סאן ויטאלה ברוונה‭.(‬ אברהם (לבוש בלבן) מקרב את הסכין אל גופו של יצחק,העקוד על המזבח (לבוש באדום‭.(‬ אברהם מפנה ראשו לצד,כאילו אינו יכול להישיר עיניו אל המחזה. להצבת הציור בקרבת המזבח משמעות נוצרית ברו

• ‭mtt7nn‬ קיר (פרסקו) בקאפלה מן המאה השישית, הבנויה בתוך החומה הדרומית של מנזר קאתרינה בסיני (ראה לעיל, עמי ‭.(276‬ ציפורים בצבעי ירוק וצהוב עם מקור ורגליים אדומות מצוירות בתוך מסגרות בצבעי ירוק ואדום. מיתווה הציור עשוי ביד קלה ומיומנת והנושא הבלתי מחייב מאפשר לאמן להקנות לעיטור אופי עליז. שם, לוח ‭cxcvill B‬

• קטע של תמשידו מן הבנסיה הצפונית ברחובות בנגב המתאר פני אדם (אולי קדוש נוצרי‭;(‬ מיתווה הפנים עשוי בקו דוום־אדום ומילוי השטח בצבעים בהירים.

• ‭n^nn‬ קיר בקבר מלוחמי הגטאות בגליל המערבי, ובו סמלים נוצריים מרובים. במרכז כד (יקנטרוסי) המסמל את ימעיץ החיים 1 ומעבריו שני טווסים, שנודעו באמנות הנוצרית כסמל האלמוות. מן הכד עולים שריגי גפן עם עלים ואשכולות וביניהם ציפורים. במרכז — צלב מעוטר ולמרגלותיו האותיות היווניות ‭w— \‬ (האות הראשונה והאות האחרונה של האלף־בית היווני‭.(‬ זהו סמל נפוץ של ישו כיראשון ואחרון/ על־פי דבריו בחזון יוחנן (א, ח) 'אני האלפא והאומגה' ‭=)‬ 'אני האלף והתיוי‭.(‬

• המשיח מלוחמי הגטאות המתאר את דניאל בגוב האריות — סצינת הצלה ידועה מן האמנות היהודית ומן האמנות הנוצרית. התצלומים מלוחמי הגטאות באדיבות אגף העתיקות וגי פרסטר

• קטעי תמשיחים בדגמים צמחיים המעטרים כתובת הקדשה מבית־הכנסת ברחוב. פ' ויטו, לעיל, הערה ‭?4S2‬

• אמנות זעירה

• המזוזות, המשקוף ודלתות העץ של מנזר סנטה קאתרינה בסיני נין המאה השישית. בל דלת מחולקת לשני דפים (ראה תצלום הדלתות המתוחות, לעיל בעמי ‭(229‬ ו ובבל דף שורה אנכית של פנלים עם חיטובי צמחים וחיות. בחזית המשקוף כתובת ו 'במקום זה דיבר הי אל משה לאמור י אנכי הי אלהיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. אנכי הוא לעולם' ו ובחלק הפונה כלפי מטה 1 יזה השער להי צדיקים יבואו בו/ פורסייט־ווייצמן, סיני, לוח XLHI

• נובחר פנלים מדלתות העץ של מנזר סנטה קאחרינה בסיני. שם, לוחות ‭LI, XLVlll‬

• קטעים של קורות עץ מחוטבות בתקרת הבנסיה במנזר סנטה קאתרינה בסיני, מן המאה השישית. הקורות היו גלויות לעין הצופה ויש להניח שהדגמים והדמויות הודגשו על־ידי צביעה. שם, לוח ‭LXXIII CD XXXII A‬

• חיטובי העץ של היארכיטרב' הנישא על כותרות העמודים באולם כנסייתהמולר בבית לחם.לפי דעת רוב החוקרים חיטובי העץ הם מתקופת יוסטיניאנוס, אם בי קטעים אחדים נשחתו והוחלפו בחדשים בתקופה מאוחרת יותר. אלה, יחד עם חיטובי העץ בכנסיית סנטה קאתרינה בסיני, הם השרידים הקדומים ביותר של חיטובי עץ בחלקי בניינים, הממשיכים לשמש בתפקידם המקורי עד זמננו. העיטור מורכב משני ענפי אקנתוס השזורים זה בזה ויוצרים מדאליונים עם פרחים. במרכז המלדווח שבין העמודים — זר ובתוכו צלב. באדיבות אגף העתיקות

• תחריט עצם ותחריט שנהב של הדאקלס ‭(?)‬ מן התקופה הביזאנטית. מימין — לוחית עשויה שנהב ‭12x5^‬ ס "מ מניצנה, עם רמות גבר ערום נושא אלה וחפץ עגול בידו, בפי הנראה הראקלס הנושא תפוח מגן ההספרידות, שהשגתו היתה המטלה האחת־עשרה מבין שתים־עשרה המטלות שהוטלו על הגיבור. משמאל — לוחית ע1גם מחפירות ממשית, ועליה תאור גבר ערום. אם החפץ שבידו הימנית הוא אכן אלה, בי אז יש לזהותו עם הראקלס. לוחיות אלו מעובדות באופן גס ופרימיטיבי למדי,אך דווקא משום כך יש בהן כדי ללמד על המסורות ההלניסטיות, שעדיין רווחו בחוגים בארץ־י

• צלמיות חרס חלולות עשויות בדפוס מבית נטיף,מן המאה הרביעית לספירה (וראה הנרות מבית נ0יף, התצלום לעיל בעמי ‭.(382‬ הצלמיות, שאורכן כ־2ו ס"מ,הן חלק מקבוצה גדולה של צלמיות שנתגלו באותו בית יוצר. עיצובן מצטיין במיטב התכונות של היאמנות המזרחית 1 (ראה לעיל עמי ו‭0-20‬ו‭,(2‬ דהיינו ו ויתור על בל מאמץ להשיג פרופורציות נבונות ולדייק בפרטי הגוף ן מתן חזות 'פרונטאלית' הן לעין הסוס הן לפני הרוכב בניגוד למצבן הטבעי ו סגנון טבעי של רעמת הסוס וזנבו ושל שיער הרוכב. עם זאת מצטיינות הצלמיות בדון רב (וראה במיוחד הדי

• גביע זכוכית מגרסה עם דמויות כבשים משני צירי הצלב, אשר שימש, בפי הנראה, כקובעת היין בליחורגיה (אוכריסטיה‭.(‬ למטה מימין — צטחת ‭(ampulla)‬ חרס לשמן קדוש או מי ברבה,שעולי־הרגל נשאו עמם לבתיהם כברכה ‭chl-oyia‬ על דופן הכלי (גובהו כ־0ו ס"מ ועוביו ב־2 ס"מ) תיאור ה'בשורה' ‭,(annunciation)‬ עשוי בטכניקה של דפוס: מרים יושבת על בס גבוה, טווה חוטים ולראשה הילה. מימינה המלאך המבשר, אף הוא עטור הילה. בין ראשיהם,סימן הצלב. הכתובת מסביב מביאה את דברי המלאך (לוקאס א, בה‭:(‬ 'שלום לך אשת חן הי עמךי. בארץ נתגלו

• מימין — ידית של נר בת תשעה קנים (ושבע להבות, וראה על עניין זה לעיל, התצלום בעמי ‭(30‬ עשויה ברונזה, מבית־הכנסת הצפוני (השומרוני‭(?‬ בבית שאן. משמאל — פסלון זעיר של יעל עשוי ברונזה (גובהו ב־5 ס"מ‭,(‬ מבית ביזאנטי ברחובות בנגב. ידית הנר מתוך: ני צורי, קדמוניות, ג (תש"ל‭,(‬ עמי 67

• שתי אמפולות מתכת, ביום באוצר הקאתדרלה של מונעה באיטליה. מימין — תיאור 'ספקנותו של תומאס' (יוחנן כ‭.(‬ ישו לאחר תחייתו ניצב במרכז, עטור הילה ונושא ספר. מצדדיו שנים־עשר השליחים. חומאס (ראשון משמאל בשורה התדותלנה) מתלאר בפרלפיל,נל» בעידו של ישו,לוודא שאכן חזר מן המתים. הכתובת: 'אדוני ואלהי' (יוחנן כ, בח‭.(‬ משמאל — תיאורי הצליבה והתחייה. למעלה ישו הצלוב ומצדדיו שני הגנבים. ליד ראשו השמש והירח ולמרגלותיו חיילים רומאים מפילים גורל מי חבה בבגדיו. למטה קבר ישו מעוטר בצלב. משמאל שתי הנשים שבאו לסוך את ג

• שתי קעריות זכוכית עם דיוקני קדושים, שנמצאו באפסיס של הכנסיה ברחובות בנגב. הקעריות (קוטרן כ־6 ס"נ‭(>‬ משוחות בצבע בצירן הפנימי,הקעור. עליהן דמויות של קדושים בעלי הילה, אשר אין לזהותם (ראה תצלום צבעוני בשער האחורי של חוברת 48 של קדמוניות, יב נתש"מ‭.([‬ הטכניקה של משיחת משטחי צבע על גבי זכוכית, בניגוד לחריתה או צביעה בקווים חדים,היא נדירה ולפי שעה אין לקעריות אלו שום הקבלות. דומה שאלו הן שתיים מתוך ארבע קעריות (או יותר) שהיו טבועות בדטנותיה של תיבת רליקוויאריום, או יותר סביר, בזרועותיו של צלב גד

• מכסה של ארון מתים עשוי עופרת שהתגלה באשקלון,כנראה מסוף המאה הרביעית לספירה.מידות הארון ‭0.27x0.57x2.30‬ מי. הדגם מוטבע בעזרת דפוס (ימטריצהי) של שריגי גפן מסוגננים ולולאות חבל, אשר נודעו בסמל של אלמוות. על דפנות הארון הוטבעו דגמים דומים.הקבורה בארונות עופרת נפוצה בארץ־ישראל עוד בתקופה הרומית. השתמשו בהם פאגאנים, יהודים (ראה תצלום הארון בבית שערים, לעיל עמי 55ו) ונוצרים (וראה הדיון אצל ‭.(311-312 M. Avi-Yonah , ///.S, ' 50 (1930), pp.‬

• תאור של ישו ושל מרים על לוחית עופרת (כ־‭4>0‬ ס"מ‭,(‬ שנתגלתה במנזר 'הגבירה מרימי בבית שאן מן המאה השישית לספירה. פיצגיר^לד, מנזר בית שאן, לוח ‭4-3‬

• משמאל — איקונית מן המאה השישית ממנזר סנטה קאתרינה בסיני. התמונה מתארת את מרים על בס מלכות, בחיקה ישו ולצדדיה שני הקדושים הלוחמים: תאודורוס (הדמות המזוקנת) וגאורגיוס. למעלה שני מלאכים הצופים אל יד אלוהים הקורנת אור. האיקונית הגדולה ‭50x68^)‬ ס"מ‭,(‬ היא אחת היצירות המשובחות מן הבחינה האמנותית שנשמרו בסיני; ייתכן שהובאה במתנת הקיסר יוסטיניאנוס, אך בכל מקרה קשה להטיל ספק שמקורה בקונסטאנטינופוליס.

• מימין — איקונית של יוחנן המטביל ממנזר סנטה קאתרינה בסיני, ביום במוזיאון של קייב. זוהי דוגמא ליצירה אמנותית ממקור ארץ־ישראלי, אולי מירושלים, מן המאה השישית לספירה. התקלפות הצבע מגלה את פני העץ שעליו צוירה האיקונית. וייצמן, איקוניות סיני, לוח ‭XIV , IV‬ וראה הדיונים שם, עמי 8ו ‭35-32 ,22-‬

• סוף דבר

• מפתח שמות ועניינים

• CONTENTS

עמודים:

א  ב  ג  ד  ה  1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  
21  22  23  25  26  27  29  30  31  33  35  37  38  39  40  41  42  43  45  46  47  49  51  53  54  
55  56  57  59  61  62  63  64  65  66  67  69  73  74