פסיפסי הקיר על פסיפסי הקיר בארץ ישראל ידוע אך מעט . ללא ספק היה מספרם קטן בהשוואה לפסיפסי הרצפות , ותפוצתם היתה רובה ככולה בכנסיות . בדרך כלל נעשו פסיפסים אלה באבנים קטנות יותר מאבני פסיפס הריצפה וגם גיוון הצבעים היה רב יותר . נפוץ מאוד היה השימוש בקוביות עשויות זכוכית , בעיקר לצורך השגת גוונים מיוחדים , כגון כחול , ובזכוכית מוזהבת , שהיתה פופולארית ביותר , בעיקר לצורך עיצובו של רקע מוזהב לסצנות המתוארות . הנושאים המרכזיים היו קשורים תמיד בדמותם של ישו , מרים , קדושים בכלל , או קדושים מקומיים ודמויות מקראיות . לעתים תוארו בפסיפסים דמויות בנות הזמן — קיסרים ושרים , ראשי כנסיות ומנזרים . הפסיפסים העיקריים מוקמו תמיד באפסיס ובקיר האפסיס , בכיפת הכנסיה ( אם היתה הכנםיה בעלת כיפה , ( בקירות הצד של האולם , מעל לארקדות , בכנסיות מטיפוס הבאסיליקה . על התפוצה המצומצמת של פסיפסי הקיר בארץ ישראל אפשר לעמוד מן החפירות , שבהן לא נתגלה אפילו פסיפס אחד באתרו , אבל במקומות אחדים הופיעו קטעי פסיפס קיר במפולת . על טיבם של הפסיפסים אפשר ללמוד מפסיפס מאוחר , שחלקים ניכרים שלו נשתמרו , בכנסיית המולד בבית ל...
אל הספר