פכיט ופכיות — כלי קיבול בינוניים וקטנים. למעלה — פף בעל פה עבוט, אשר שימש גם בקומקום לחימום מים (ימין;( פך בעל פה צר, עשוי מחומר אופייני של סירי בישול, אשר שימש גם לחימום מים (במקורותינו ייורהי.( שני הבלים הם מן המאה השנייה לספירה ונתגלו בעין השופט; פך בעל פייה רחבה מן המאה השלישית לספירה (משמאל.( באמצע — פך בעל פייה רחבה מן המאות הרביעית-חמישית לספירה (ימין.( שים לב להתפתחות הצילוע על גוף הכלים — מן העדין יחסית בתקופה המוקדמת אל התבליט הבולט הגס בשלהי התקופה; פכית קטנה מסוף התקופה הביזא
מתוך:
ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי - הממצא הארכיאולוגי והאמנותי, כרך ב
>
ארץ־ישראל מחורבן בית שני הכיבוש ועד המוסלמי
>
התקופה הביזאנטית 640-324 לספירה
>
כלי החרס וכלי יום־יום בתקופה הרומית־ביזאנטית
>
כלי איסום ואגירה
אל הספר