|
|
עמוד:54
אמות המים אמות המים היו אף הן מסימני ההיכר המובהקים של הקיסרות הרומית . התקנת האמות ואחזקתן נחשבה לא רק לחובת השלטון כלפי אזרחיו , אלא גם מפעל שכל עיר המכבדת את עצמה חייבת בו . ראשיתה של מערכת אמות המים בערי ארץ ישראל וביישוביה , קרוב לוודאי , בתקופה החשמונאית ופיתוחה נמשך בימי הורדוס ובימי הנציבים אחריו ( פונטיוס פילאטוס , דרך משל , נתפרסם בכך שנטל מכספי המקדש , למורת רוחם של היהודים , כדי להתקין , או לשפץ , את אמות המים לירושלים קדמ' יח . ( 60 , אך לשיא פיתוחה הגיעה מערכת אספקת המים במאות השנייה והשלישית . דומה , שמן המאה הרביעית ואילך , לא נתעשרה המערכת בהרבה , אלא נעשו בה שיפוצים ושיכלולים כלבד . אפשר לומר שלא היתה עיר אחת בארץ בתקופה הרומית , אשר לא ניזונה ממימי אמה . מערכות משוכללות נתגלו בירושלים , קיסריה , שומרון , דור , טבריה , סוסיתא , גרסה ( גרש , ( עכו , ציפורי , בית גוברין , אמאוס ועוד . העיר הרומית הקפידה על 31 ראה די עמית ( עורך , ( אמות המים הקדומות בארץישראל ( קובץ משוכפל בהוצאת יד יצחק בן צבי , ( ירושלים תש"ם , והרשימה הביבליוגראפית בעמי . 29-28 אמת המים 'הגבוהה' של קיסריה , על חוף הים מצפון לעיר . האמה נבנתה בימי הורדוס ותוקנה עלידי חיילי הלגיונות בימי אדריאנוס . התקנת האמה על גבי קשתות אינ'שרה הכנסת מים העירה במפלס גבוה , כ 8 מי מעל פני הש 0 ח , מצב שסייע לחלוקה נוחה של המים בצינורות חימר בעזרת גראוויטאציה ( וראה כתובית באמת המיט המספרות על תיקון האמה בידי יחידות משלוח של הלגיון העשירי , בברך הראשון עמי . ( 10
|
|