מחבר:

שנת ההוצאה: 1982

מילות מפתח: פרה-היסטוריה; ארכיאולוגיה פרה-היסטורית; תקופה ניאוליתית; תקופה פליאוליתית; תקופה כלכוליתית; פרה היסטוריה; פרי-היסטוריה; פרי היסטוריה; ארכיאואסטרונומיה; פרה-היסטוריה - ארכיאולוגיה; פרהיסטוריה - ארכיאולוגיה; תקופות; ניאוליטי; ניאוליתי; תקופה פליאוליטית; תקופה כלקוליטית; תקופה כלכוליטית; תקופה כלקוליתית

"ההיסטוריה של ארץ-ישראל" היא סידרה המביאה סקירה שלמה, ראשונה ויחידה מסוגה של ארץ ישראל לתקופותיה. בית ההוצאה "כתר" בשיתוף עם מערכת מדכעתשל יד בן-צבי וטובי החוקרים בישראל חברו יחד להביא לפני כל שוחרי הארץ ולומדי עברה תמונה רחבת היקף, מעמיקה ורצופה של תולדות ישראל כחטיבה היסטורית אחת. נפרסות בה תקופות ידועות יותר וידועות פחות, על היבטיהן השונים: היסטוריה מדינית, פני הארץ וישובה, ריבודי החברה, המבנה הכלכלי והמינהלי, ההרכב הדמוגרפי, חיי תרבות ורוח ועוד.
תולדות האדם בארץ י־שראל הנסקרות בכרך זה משתרעות על פני אלפי דורות. ראשיתן בזמן קיומן של קבוצות הציידים ה־מלקטים הקטנות ששרידיהן נתגלו בבקעת הירדן ובגליל המזרחי וסופן טמוך להופעתם של בני ישראל. רוב התקופה הזאת, שבה חלו תמורות עצומות בציביליזאציות שהתקיימו בארץ, היא בחזקת תקופה פרהיסטורית. אל הספר

נושא/נושאים: , תפילה ומועדים

תוכן הספר:

• התקופות הקדומות

• תוכן־העניינים

• בפתח הסדרה

• ארץ־ישראל כיחידה גיאוגראפית־היסטורית

• פתח־דבר

• חלק א ארץ־ישראל בתקופה הפריהיסטורית: התקופה הפליאוליתית, התקופה הניאוליתית התקופה הכלקוליתית (עד האלף הרביעי לפני הספירה)

• פני התקופה: ראשיתה של החברה האנושית

• קערת בזלת שטוחה ואבן השחיקה שנמצאה בתוכה, שנתגלו באתר מנחתה. זמנן כ־?6,500? לפני הספירה. התקופה הקדם־קראמית בי.

• 1. מטרות המחקר הפריהיסטורי ושיטותיו

• התמורות בחברה האנושית על רקע הנוף הפיסי

• שיטות שחזור של המערך החברתי הפריהיסטורי

• טבלה ?.1? כרונולוגיה מוחלטת של מכלולי התרבויות ההיסטוריות במזרח התיכון (קנה המידה הוא לוגאריתמי)

• השינויים האקלימיים העיקריים שחלו בתור הרביעון

• הגדרת התרבויות הפריהיסטוריות

• 2. התקופה הפליאוליתית הקדומה

• עיצוב תכונות בנוף של ארץ־ישראל

• תפרוסת היישובים בארץ־ישראל בתקופה הפליאוליתית,

• כלי אבן מהתרבות האשלית: כלי קיצוץ; אבן יד; כלי כדורי.

• טבלה ?.2? סכמה של התפתחות הגזעים האגושיים

• חפירות ?- car"? בעמק הירדן התיכון. מפלסי המגורים של האדם הקדמון נמצאו באתר זה נטויים. על גבי המפלסים נמצאו כלי צור, בזלת ואבן גיר וכן עצמות בעלי־חייס שונים.

• חט פיל שנמצא באתר גשר בנות יעקב, מהתקופה הפליאוליתית הקדומה (התרבות הא^לית הקדומה?.(?

• 3. התקופה הפליאוליתית התיכונה

• התהפוכות והתנודות באקלים ובסביבה הטבעית

• כלים אופייניים לתרבות המוסטרית, המייצגת את התקופה הפליאוליתית התיכונה בארץ־ ישראל ?40,000-100,000)? לפני הספירה?:(? נתז לוולוא; חוד מוסטרי ; מקרצף; חוד אבו־זיף.

• 4. התקופה הפליאוליתית המאוחרת

• התפתחות התנאים האקלימיים בתקופת הקרח האחרונה

• שתי המסורות הטכנולוגיות בתקופה הפליאוליתית המאוחרת

• התקופה האפי־פליאוליתית

• תפרוסת היישובים בארץ־ישראל בתקופה האפיפליאוליתית.

• חקלאיות לחברות0 ציידימ־מלקטי מחברות המעבר בעת סיני וצפון ארץ־ישראל בחבלי התרבויות תפרוסת. 3טבלה

• כלים מיקרוליתיים המאפיינים תרבויות שונות מן התקופה האפי־פליאוליתית: ?.1? התרבות הכבארית ו ?.1? התרבות הכבארית הגיאומטרית; ?.3? התרבות המשאבית; A התרבות החריפאית.

• מערת היונים בגליל המערבי, צפונה לעכו (על אדמות מלךל שמס?.(? במערה זו נמצאו שרידי יישוב ובית־ קברות נאטופיים. (כמו כן נמצאו מתחת לשכבה הנאטופית שרידים מהתרבות הכבארית, האוריניאקית והמוסטרית?(.?

• קבר אישה מהתרבות הנאטופית שנמצאה במערת היונים. האישה היתה עדויה במחרוזת ךנטליום (שן הים) ולירכיה אבנט עשוי שיני שועל מרווררות. מתחת לזרועה הימנית נמצא כלי עצם מלוטש ושטוח, שאורכו 30 סנטימטרים.

• כלי צור ומכתש אבן מהתרבות הנאטופית, ממערת היונים ?2-1 ;? י להבי מגל; ?:4-3? סהרונים: ?? 5? מכתש מאבן גיר.

• מימין: פריט מקושט (שבור) שנמצא במערת היונים ביישוב הנאטופי. שימושו לא ידוע, אך ייחודו בעיטור. שכן בתרבות הנאטופית מוצאים בפעם הראשונה כלי עצם מעוטרים במספר רב ובמגוון עיטורים. משמאל: ידית מגל ממערת אל־ואד (מערת הנחל?.(?

• האוכלוסייה הנאטופית וכלכלתה

• ההפרדה בין חברות ים תיכוניות לחברות מדבריות

• תפרוסת היישובים בארץ־ישראל בתקופה הניאוליתית.

• 5. התקופה הניאוליתית הקדם־קראמית

• תהליך היווצרות התרבות החקלאית בארץ־ישראל

• המגדל (בנוי מאבני גוויל?,(? המהווה חלק מהבנייה האינטנסיבית של היישוב ביריחו בתקופה הניאוליתית הקדם־קראמית אי ?8300)? לפני הספירה?.(?

• סגנונות שונים ראשי מהתקופה הניאוליתית: . חוד חריף; . חוד ?^<?ל־חיאם; ?.3? חוד ?A oarer? חוד גבל; ?,5? חוד עמוק ?,6 ;? חוד הרצליה; ?.7? חוד ניצנים; ?.8? חודי הפרסה.

• למעלה : כלי אבן שבור ששימש לורו משחק, מאתר ואדי טביק, בדרום סיני. התקופה הניאוליתית הקדם־ קראמית בי.

• ההבדלים בבסיס הכלכלי של האוכלוסיות הכפריות ויושבי המדבר

• אתר מגורים מהתקופה הניאוליתית הקדם־קראמית בי, באתר ואדי טביק. המבנים המעוגלים בנויים לוחות אבן רוול וקוטרם בין ?2.5? ל־?3.5? מטרים.

• 6. התקופה הניאוליתית הקראמית

• הכרונולוגיה של התקופה הניאוליתית הקראמית

• שבר חרס משער הגולן. התקופה הניאוליתית (התרבות הירמוכית?.(?

• 7. התקופה הכלקוליתית

• אופיה של התקופה הכלקוליתית בארץ־ישראל

• א. התקופה הכלקוליתית הקדומה

• כלי חרס (פערור) מעוטר משני צדדיו. בתבליט נראה אדם במעמד פולחני, שראשו הוא ראש של בעל־חיים (כנראה מסיכה?.(? נמצא כעין גירבה (עמק יזרעאל?,(? מן התקופה הכלקוליתית הקדומה.

• התרחבות היישוב באלף החמישי

• תפרוסת היישובים בארץ־ישראל בתקופה הכלקוליתית.

• ב. התקופה הכלקוליתית המאוחרת: התרבות הע'סולית

• תכנית של מקבץ בתים בתלילאת עיסול, התקופה הכלקוליתית המאוחרת, חדרי המגורים מצויים באחד מהאגפים הצרים של החצרות הפתוחות, והס מודגשים בשחור.

• עבר הירדן המזרחי ובקעת הירדן

• למעלה ? מרובצת חרס מחורבת בתר (באר שבע?,(? התקופה הכלקוליתית המאוחרת. מחבצות אלו, שנוצרו כחיקוי למחבצות שנעשו מעור של בהמה דקה, שימשו אף הן להכנת חמאה וגבינה. משמאל: המקדש ליד מעיין עין גדי (שחזור?,(?

• התקופה הכלקוליתית המאוחרת. המקדש מורכב מארבעה מבנים נפרדים, הבנויים סביב חצר קטורה: בדרום בית השער; בצפון הדביר, שבו נחשפו מזבח וכלי פולחן מחרס; בצפוךמזרח שער נוסף; ובמזרח —חדר שיעדו לא ברור.

• צפון הנגב

• כלי צור (בעל חתך משולש) המתחדד בקצהו. אורכו 76 סנטימטרים, וזהו כלי הצור הארוך ביותר שנחשף עד כה במזרח הקרוב. ייתכן ששימש לצורכי פולחן. נמצא באתר "מ" בנחל בשור. התקופה הכלקוליתית המאוחרת.

• מישור החוף

• השפלה וההר

• פסלי בזלת בצורת עמוד ועליהם דמות אדם. הפסלים שימשו מזבחות או כנים למנחות. רמת הגולן, התקופה הכלקוליתית המאוחרת.

• חבלי הצפון

• שני כלי חרס דמויי ציפורים (כנראה יונים) ממערת קבורה ליד פלמרוים. התקופה הכלקוליתית המאוחרת.

• תכנית כפר ליד עין אל־חרירי ברמת הגולן, התקופה הכלקוליתית המאוחרת. רוב הבתים צמודים זה לזה ובנויים שורות מקבילות. בתים אחרים עומדים בפיזור.

• רמת הגולן

• חלק ב ארץ־ישראל בשחר ההיסטוריה: תקופת הברונזה הקדומה ותקופת הברונזה הביניימית (2000-3300 לפני הספירה בקירוב)

• פני התקופה: הופעתה וקצה של חברה עירונית ראשונה בארץ־ישראל

• 1. תקופת הברונזה הקדומה (2200-3300 לפני הספירה בקירוב)

• חילופי התרבויות בארץ־ישראל במעבר מהתקופה הפריהיסטורית לתקופה ההיסטורית

• תקופת הברונזה הקדומה: שלושה שלבים

• טבלה כרונולוגית: תקופת הברונזה הקדומה בארץ־ישראל

• השלב הקדם־עירוני (3050-3300 לפני הספירה בקירוב)

• ארץ־ישראל בשלב העירוני של תקופת הברונזה הקדומה.

• השלב העירוני (2350-3050 לפני הספירה בקירוב)

• תל אל־פארעה הצפוני: תכנית כללית של ביצורי העיר ורובע מגורים (החומה והשער?.(? תקופת הברונזה הקדומה, השלב העירוני.

• העי. מראה מלמעלה. העיר שכנה בראש כיפת הר מדורגת ותוואי החומה נמשך לאורך קו הגובה של אחת המדרגות.

• חומת מגידו. יסוד האבן של החומה (שכבה ?(XVIII? בראשית השלב העירוני של תקופת הברונזה הקדומה. רוחב החומה מגיע עד ל־8 מטרים. מעל יסוד האבן נבנתה החומה מלבני חומר.

• חרר מגורים מטיפוס "בית־רוחב" משירו' עוואד, דרום סיני, תקופת הברונזה הקדומה, השלב העירוני. הרצפה נמוכה מפני השטח שמסביב. הפתח (בקיר הארוך ממול) נראה מימין לעמוד. העמוד עשוי אבן אחת והוא שימש לתמיכת גג החדר. סביב הקירות בנויים ספסלים.

• ערד, תכנית המתחם המקו־ דש: ?.1? צמד המקדשים הגדול, על חצרותיו, המזבח והאגן; ?.2? צמד המקדשים הקטן, ולו שני מזבחות; ?.3? המבנה הטקסי, ובו אולם ענקי, חדר צדדי וחצר גדולה.

• כלכלת ארץ־ישראל בתקופת הברונזה הקדומה

• טביעות של חותמות־גליל מצריים מימי השושלת האי, על גושי טין לא צרוף. מעין בשור, תקופת הברונזה הקדומה (השלב העירוני?,(? גושי הטין שימשו בתקופה זו במצרים לחתימת נאדות יין, שקים ותרמילים.

• פך שמן מעוטר בקווים ובמשולשים מארץ־ישראל או מסוריה (טיפוס פכי אבידוס?,(? שנמצא במצרים התחתונה בקבר מימי השושלת הא 1

• טביעות חותם על קנקני חרס, תקופת הברונזה הקדומה. בטביעות החותם מתוארת שורת דמויות על גג מקדש.

• השלב הבתר־עירוני וסופה של תקופת הברונזה הקדומה (2200-2350 לפני הספירה בקירוב)

• 2. תקופת הברונזה התיכונה 1 (הביניימית 2000-2200 לפני הספירה בקירוב)

• דלדולה של החברה הכפרית

• היישובים, בתי־הקברות ומקומות הפולחן

• ארץ־ישראל בתקופת הברונזה התיכונה 1 (תקופת הברונזה הביניימית?.(?

• אתר באר רסיסים (הר הנגב?.(? בית מגורים עגול. הקירות, הפתח, העמוד שתמך בגג, וכן קטע מן הגג — שיחזרו באבני המפולת שנחשפו באתרם. תקופת הברונזה התיכונה 1 (תקופת הברונזה הביניימית?.(?

• הכלכלה: חקלאות, רעייה, ציד ומלאכה

• כלי נשק ממתכת, מתקופת הברונזה התיכונה 1 (תקופת הברונזה הביניימית?.(? מימין לשמאל: ראשי חניתות, אחורי חניתות וחרבות נחושת. למעלה: גרזן קרב מברונזה מטיפוס גרזן עיניים (גרזנים אלה נדירים בין ממצאי התקופה?.(?

• מבחר כלים מהתקופה הפליאוליתית המאוחרת. שורה ראשונה: כלי עצם — מרצעים וחודים. שורה שנייה: להבי צור וחודי צור (חוד אל־ואד?.(? שורה שלישית: מגרדים טיפוסיים לתרבות האוריניאקית.

• למעלה ן נטיפות עצם ומחרוזת חרוזי ךנטליום (שן הים?,(? שנמצאו בקבורות הנאטופיות במערת היונים.

• למטה ן פסלון בבון ודמות אדם סכמאטית על לוחית אבן מנחל אורן (היישוב הנאטופי?.(?

• ללא כותרת

• למטה ו גלוסקמאות חרס לליקוט עצמות בצורת בתים, ממערת קבורה באזור. התקופה הכלקוליתית המאוחרת.

• למעלה: מטמון כלי נחושת מנחל משמר. התקופה הכלקוליתית המאוחרת.

• למטה: צלמיות חרס מגילת. התקופה הכלקוליתית המאוחרת. מימין ו אישה יושבת על כן, ועל ראשה מחבצה. משמאל; איל נושא על גבו שלושה בזיכים.

• משמאל: ראשי רמרוים עשויים נחושת. מטמון כפר מונש. תקופת הברונזה הקדומה (השלב העירוני?.(?

• למטה: במת פולחן עגולה באיזור המקודש של מגידו. תקופת הברונזה הקדומה (השלב העירוני?.(?

• מימין' חרפושית נושאת היירוגליפים. תקופת הברונזה התיכונה 2ב?.'?

• למטה ו דפוס אבן ליציקת צלמיות וצלמית שנוצקה ממנו, מנהריה. תקופת הברונזה התיכונה ?.2? הצלמית עוצבה בדמות אישה עירומה החובשת כובע דמוי חרוט וזוג קרניים לראשה.

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• מימין' גרזני פותה עס שקע בתחתית הלהב. המאה השמונה־עשרה לפני הספירה.

• למטה: טביעה של חותם־גליל מעכו. תקופת הברונזה המאוחרת.

• לוח בכתב היתדות שנשלח מפקיד גבוה באוגרית אל הנציב המצרי בכנען. המאה השלוש־עשרה לפני הספירה. נמצא באפק.

• חלק ג ארץ־ישראל בתקופה הכנענית: תקופת הברונזה התיכונה ותקופת הברונזה המאוחרת (1200-2000 לפני הספירה בקירוב)

• פני התקופה: מערכת ערי־הממלכה והתרבות הכנענית בארץ־ישראל באלף השני לפני הספירה

• ראשית העידן ההיסטורי בתולדות הארץ

• תחומי ארץ כנען

• המעמד הגיאופוליטי של ארץ־ישראל

• ערי־הממלכה הכנעניות

• CJ c a

• המשבר באמצע המאה השש־עשרה

• 1. מערך היישוב בראשית תקופת הברונזה התיכונה (1800-2000 2 לפני הספירה בקירוב)

• 2. ארץ־ישראל בתקופת הממלכה המצרית התיכונה

• מבוא: המינוח הארכיאולוגי והמסגרת ההיסטורית

• שער העיר דן: שער מסוף תקופת הברונזה התיכונה 2אי שהתגלה בשלמותו בתל דן בתוך הסוללה שהקיפה את העיר. בתמונה — הקשת הבנויה לבנים שנישאה מעל השער, ומדרגות האבן שהוליכו אליו מתוך העיר.

• מצרים וכנען בימי הממלכה המצרית התיכונה

• אורחה באורחה של גברים אסיאנים ,נשים (עאמו וטף, ) יורדת ואתם מכנען חמורים למצרים , כלי . מלא קטע כה מתמשיח , כלי נשק שנמצא וגם כלי בקברו נגינה של . ראש חנומחןנפ השיירה בבני־חסן מכונה . בתואר "חקא חאסת" (מושל ארץ נכרייה?.(?

• פסלו של תחותחוח:פ, פקיד מצרי גבוה ששירת כנראה בכנען בימי הממלכה המצרית התיכונה. נמצא בחפירות מגידו בשכבת המילוי של מקדש מתקופת הברונזה המאוחרת.

• כתבי המארות ומערך ערי־הממלכה בארץ בסוף ימי הממלכה התיכונה

• צלמית חימר בדמות שבוי כפות ועליה כתב מארה בכתב הייראטי. על הצלמית נרשמו שמותיהם של מושלים ומקום מושבם, והיא שוברה בטקס מאגי, בבחינת כזה יהיה גורלו של השליט ששמו מופיע בכתובת ואשר יעז לפגוע במלך מצרים.

• ארץ־ישראל בכתבי המארות.

• צמיחת מערך המעצמות השמיות־מערביות בתקופה הבבלית הקדומה

• חצור "ראש כל הממלכות האלה": שלוחה דרומית של עולם הממלכות השמיות־מערביות

• תיאור טופוגראפי של תל דן. שטחו הכולל 200 דונם בקירוב, ובתקופת הברונזה התיכונה 2 הוקף סוללה גדולה של עפר. שער העיר מתקופה זו נחשף בפינה הדרומית־מזרחית (מסומנים האזורים שנחפרו?.(?

• הצפייה בכבד שימשה לחיזוי העתיד והיתה נפוצה בכל רחבי "הסהר הפורה?."? כאן, דגם חימר של כבד בהמה שנמצא בחפירות מקדש בחצור, על גבי החימר עוצבו סימנים שונים ולצדם כתובות בכתב היתדות, המבארות את הצפוי אס אותו סימן יתגלה לכוהן שיערוך תחזיות ממשיות בכבדים של בהמות.

• תושבי הארץ: הנוודים ויושבי הקבע

• 3. ארץ־ישראל בתקופת הביניים השנייה

• החיקסוס וכיבוש מצרים

• יחסי ארץ־ישראל ומצרים בתקופת החיקסוס

• פני היישוב והתרבות החומרית בתקופת הברונזה התיכונה "11

• חרפושיות מתקופת הברונזה התיכונה 2בי שנמצאו בתל אל־עגיול. למעלה: דמות האל הורוס המחזיק בפרח הלוטוס ומולו נחש הקוברה. למטה; נחש הקוברה וספיראלה בקומפוזיציה מקבילה.

• המערך העירוני בארץ־ישראל בתקופת הברונזה התיכונה 2בי.

• חרפושיות שנתגלו בקבר מתקופת הברונוה התיכונה 2בי בתל נגילה. למעלה! האלה חתחור ולראשה שתי הצמות האופייניות לה, מימינה ומשמאלה: — נחשי קוברה.

• כלי חרס בדמות דג מטיפוס "כלי תל אל־ יחידיה?,"? תל פולג, מתקופת הברונזה התיכונה /אי.

• ייסוד הממלכה החדשה במצרים וסוף תקופת הברונזה התיכונה בארץ־ישראל

• 4. היסטוריה מדינית של ארץ־ישראל בימי השושלת הי"ח

• כרונולוגיה ותיעוד

• לוח טין שנמצא באל־עמאלנה ובו מכתב של אחד משליטי כנען לפרעה. הלוח כתוב בכתב היתדות בשפה האכדית, שהיתה השפה הבינלאומית שבה התכתבו שליטים זרים ברחבי קדמת אסיה בתקופת הברונזה המאוחרת.

• ערי־הממלכה העיקריות וערי־השלטון בתקופת אל־עמארנה.

• החורים וייסודה של ממלכת מיתני

• המאבק הצבאי בין מצרים ומיתני בימי תחותמס השלישי

• שבר מצבה מצרית שנמצאה בתל כנרות. נכתב בתקופת המסעות של תחותמס השלישי נגד ממלכת מיתני. בקטע נאמר: "הדפתי את הנכרים של מיתני עד שהיו כלא היו?."?

• קטע מהכתובת הטופוגראפית של תחותמס השלישי, שנחקקה על קירות מקדש אמון בכרנך. בקטע מופיעות דמויות שבויים כפותים וחרותים שמות ערים (גת, לוד, אונו, אפק ושוכה) שלכד המלך בשנת כ"ג למלכו.

• צמיחת מאזן הכוחות ביחסי מצרים עם מיתני

• תקופת אל־עמארנה וכיבוש סוריה בידי החתים

• תבליט המראה את אחינאתן (א?>??נחסנפ הרביעי) ואת המלכה נפךתיתי נוסכים נסך. מעליהם גלגל החמה של האל אתן שולח קרניים שקצותיהן נוגעות בכפות ידיו של הזוג המלכותי,

• לוח שנהב שנמצא בארמון מגידו ויובא מהממלכה החתית. עיצובו אופייני לאומנות הגילוף החתית: שש שורות, זו על גבי זו, כשכל שורה תומכת בזו שמעליה. דמות המלך, המופיעה פעמיים בשורה העליונה, וגלגלי החמה המסונפים שמעליו, אופייניים לאמנות החתית.

• 5. שלטון ומנהל בתקופת הברונזה המאוחרת

• מערך השלטון המצרי בכגען

• מצבה שנמצאה במקדש בבית שאן מהמאה החמש־עשרה לפני הספירה. את המצבה הקים פא־רע־מ־חב לזכר אביו הבנאי אמנ־מ־אפת והיא הוקדשה ל?>5"?כל האל, אדון בית שאן?."? בתבליט נראה האל יושב על כס ולפניו שתי דמויות (כנראה האב ובנו) המביעות לו הערצה.

• חברה ומשטר בערי־הממלכה הכנעניות

• אחת הדפנות של קופסת שנהב שנמצאה בתל אל־פאךעה הדרומי. זמנה; סוף המאה השלוש־עשרה לפני הספירה בקירוב. בתחריט נראה המלך יושב על כס מלכותו, לפניו ניצבת אישה (נסיכה?(!? ומאחוריה רקדנית הרוקדת לצלילי חליל. מאחורי המלך ניצב משרתו.

• צלמית ברונזה מרוקעת שנמצאה בחצור, במקדש מהמאות השש־ עשרה-חמש־עשרה לפני הספירה. בצלמית נראית דמות של נסיך או מלך כנעני לבוש גלימה ארוכה, הכרוכה סביב גופו, וידו הימנית מושטת בתנועת ברכה או תפילה.

• מושל עיר־הממלכה והממשל המצרי בכנען

• השלטון המצרי בכנען, תמונה כללית

• .6 חברה ותרבות בתקופת הברונזה המאוחרת

• מערך מדיני ותפרוסת יישובית

• קופסת שנהב מארמון מגידי. הדמויות גולפו בתבליט גבוה מאוד והן יוצרות רושם תלת־ממדי. בשתיים מדופנות הקופסה מתואר אריה ובשתי הדפנות האחרות — ספינקס. כל החיות מתוארות במצב הליכה.

• החברה והתרבות העירונית

• למעלה ?\!npn i? המצבות מהמאות הארבע־עשרה-שלוש־עשרה לפני הספירה שנמצא בעיר התחתית בחצור. המצבות חצובות מבזלת ובמרכזן מצבה ועליה מגולפות שתי ידיים וסמל האלוהות בדמות סהר ובתוכו גלגל. ייתכן שזהו סמלו של אל הירח, שלכבודו נבנה המקדש י מצד ימין — תבליט של אריה רובץ, ומשמאל — פסל של אל או מלך היושב על כיסא נמוך. הדמות מחזיקה ספל ביד ימין ועל חזה ענק בדמות סהר מהופך. מלפנים ניצב שולחן מנחות.

• למטה: דגם המקדש בחצור, מהמאה הארבע־עשרה לפני הספירה. שלושה חלקים למקדש י אולם כניסה רחב שהיה מצופה לוחות בזלת מסותתת (אורתוסטטים?,(? אולם רוחב שני ודביר שגומחה בקצהו. קירות הדביר צופו אף הם באורתוסטטים, ובמרכזו שני עמודים לתמיכת התקרה. בחזית המקדש נמצאת חצר הכניסה.

• תבליט בזלת שנמצא בבית שאן בשכבה מהמאה החמש־עשרה לפני הספירה. בתבליט מתוארות סצנה של מאבק (למעלה) וסצנה של התרגעות (למטה) בין אריה לכלב. על כל אחת מכתפי האריה מעוצב מעין כוכב. לסצנות אלה לא נמצאו עד כה מקבילות באמנות המזרח הקדום.

• הסחר הבינלאומי ביבשה ובים

• צלמית ברונזה מצופה בעלי זהב מתקופת הברונזה המאוחרת שנמצאה במגידו. הצלמית עוצבה בדמות גבר היושב על כיסא ולובש בגד ארוך המכסה את כל גופו עד קרסוליו. לראשו כתר דמוי חרוט, ידו הימנית מושטת בתנועת ברכה וידו השמאלית אחזה כנראה שרביט.

• תחריטי שנהב שנמצאו במרתף ארמונו של מלך מגידו והשתייכו לאוסף השנהבים (ובו 380 חפצים) שנאסף במשך שנים רבות בידי מלכי מגידו. משמאל — דמות האל בס. מימין — צמחי לוטוס ופפירוס.

• כתיבה, כתיבים והמצאת האלפבית

• ציור אחת הכתובות הפרוטו־סינאיות שנתגלתה במכרה בצראביט אל־חיאדם. הוצע לקרוא את הכתובת כך: "אנת שפנ דקמ לאבבמלכ שמעא מרא רבע?") "...?אתה שפן מחץ למען אבימלך?-,? שמעה נושא הכלים של אדון?("...? התאריך המשוער — המאה החמש־עשרה לפני הספירה.

• מימין / פגיון ברונזה ועליו חרותה כתובת פרוטו־כנענית. הפגיון מיוחס למאה השבע־עשרה לפני הספירה וארבעת הסימנים שעליו נקראו כנראה מלמעלה למטה. מיעוט הסימנים אינו מאפשר לקבוע בוודאות את הלשון ואת ערכי האותיות החרותות.

• למעלה י לוחית קטנה שנתגלתה באוגרית ובה רשום האלפבית האוגריתי לפי הסדר. האלפבית האוגריתי כלל שלושים סימנים, וצורות הסימנים שאולות מכתב היתדות הבבלי. למעלה — תצלום הלוח: למטה — העתקו.

• ה"עפרו" איגודי השבטים והעברים במקרא

• תבליט ממקדש אמון בכרנך מימי סוני הראשון ?1291-1304)? לפני הספירה?.(? תיאור בני שוסו שנשבו בעת המסעות בכנען כשהם מובלים למצרים בדרך העוברת בצפון סיני בצד ימין של הרצועה התחתונה מתוארת התעלה המזרחית של ךלתת הנילוס, שהפרידה בין סיני למצרים.

• 7. היסטוריה מדינית של ארץ־ישראל בימי השושלות הי''ט-כ'

• תקופת הידוק האחיזה המצרית בכנען

• מצבה של סרני הראשון ?1291-1304)? לפני הספירה) שנמצאה במקדש בבית שאן. במצבה מסופר על דיכוי המרד שפרץ באיזור בית שאן בשנה הראשונה למלכו. בצד שמאל של התבליט נראה המלך כשהוא נוסך נסך לאל הורוס. מעליהם השמש המכונפת, סמלו של האל רע. למעלה: פרט מוגדל מן המצבה.

• ארמון המושל מהמאה השלוש־עשרה לפני הספירה באפק. בתצלום — הכניסה לארמון ולידה אגף ובו מערכת חדרים, ומולה מגדל מדרגות שבו עלו לקומה השנייה וחצרות פנימיות וביניהן מעברים. בארמון ישב פקיד מצרי ואולי אף חיל־מצב מצרי.

• שרטוט של לוחית זהב מרוקעת ממקדש בלכיש, מסוף תקופת הברונזה המאוחרת. בלוחית נראית אלה עירומה ניצבת על גבי סוס, על ראשה כתר גבוה, שערה יורד על כתפיה,ושני פרחי לוטוס בכל אחת מידיה. בעיצוב בולטת השפעת האמנות המצרית על מלאכתו של האמן הכנעני. (וראה תמונת צבע?(.?

• פלישת "גויי הים" וסופה של תקופת הברונזה המאוחרת

• עגלות ומרכבות של "גויי הים?."? למעלה: פרט מתיאור קרב היבשה של י צבאות רעק>סס השלישי ?(1162-1193)? ב"גויי הים" בתבליטי מדינת האבו. בחלק התחתון של התמונה נראות עגלות רתומות לארבעה שוורים שבהן הובלו הנשים, הטף והאספקה של "גויי הים?."? גלגלי העגלה מוצקים, בלי החישוקים האופייניים למרכבות הקרב. למטה י פרט מתיאור אותו קרב, שבו נראות המרכבות הפלשתיות הרתומות לצמד סוסים ובכל מרכבה שלושה לוחמים — אחד נוהג במרכבה ושניים מחזיקים רמחים. לראש הפלשתים קובע נוצות מעוטר. ממול ניצנים המצרים במערך קרב.

• ליח כרונולוגי של תולדות המזרח הקרוב וארץ-ישראל באלף השני לפני הספירה

• ביבליוגראפיה נבחרת

• מפתח

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11