מערך מדיני ותפרוסת יישובית מעבר מרכז הכובד היישובי המעבר מתקופת הברונזה התיכונה 2 לתקופת הברונזה המאוחרת עמד בסימן של המשכיות בתרבות החומרית ושל שינוי בתפרוסת היישוב העירוני והכפרי בארץ . מרכז הכובד היישובי עבר למישור החוף , לעמקים ולשפלה , בעוד שבאזורי הנגב , ההר המרכזי ובקעת הירדן חלה נסיגה בתפוצת יישובי הקבע . במשך כל תקופת הברונזה המאוחרת נפל היקף היישובים ומספרם באופן בולט בהשוואה לתקופת הברונזה התיכונה . לאורך נחל הבשור , גבולה הדרומי של הארץ , שכנו עוד בתקופת הברונזה התיכונה 2 ב' ערי הממלכה הדרומיות בארץ . החשובה שבהן , שרוחן ( תל אל עג'ול , ( נהרסה בראשית תקופת הברונזה המאוחרת וירדה מגדולתה , ואת מקומה בגבול עם מצרים תפסה עזה . בצפון סיני , בין סילה ( שבמבואות מצרים ) ועזה , נבנתה בימי הממלכה המצרית החדשה מערכת מצודות ותחנות דרכים לאבטחת עורק התחבורה העיקרי ממצרים לכנען , ובמסגרת מערכת זו נבנתה בתל אל עג'ול מצודה , שנועדה לשלוט על המעבר מצפון סיני לכנען . מערן היישובים
אל הספר