|
|
עמוד:9
ממנה" — יכתוב הרמב"ן — "לא ק 3 לה אומה ולשון וכלס משתדלים להושיבה ואין לאל ידם" ן ובמקום אחר ו "רבה העזובה בקרב הארץ השמנה והרחבה , גם הם אינם הוגנים לך וגס את אינך ראויה להם . " דומה הדבר לאהבת ירושלים לאלוהיה , שאינה אלא בת הד של אהבת אלוהים למשכן שאיווה למושב לו . התודעה ההיסטורית של הקשר בין עם לארצו הונצחה בתפילות שמתפלל אדם מישראל כל יום מימות השנה ובשמירה על לוח ארץ ישראל בגולה — התפילה על הטל ועל המטר , על הביכורים ועל הקציר העלתה את נופי ארץ ישראל ועונותיה באקלימים המרוחקים בארצות נכר . ביקורי נוסעים , העליות לרגל , נסיונות היאחזות והמתחים המשיחיים שהסעירו את תולדות העם — כל אלה העמידו פן רוחני של ארץ ישראל , שאינו נתון למרותם של מושגי הזמן והמקום , והיקפו ועצמתו אינם דומים לכל מה שנוצר במקום מן המקומות עלי אדמות . יתרה מזו , קשר זה שבין העם לארצו , בגלגוליו השונים , קבע יחס דתי והגותי מיוחד מצד בני דתות ולאומים אחרים לארץ ישראל . וכך — ואף זה חיזיון יחיד במינו —עתידות היו תולדות ארץ ישראל להיות מושפעות לא רק ממאורעות פוליטיים שאירעו בנסיכות שהזמן גרמן בארץ ישראל ובשכנותיה , ולא רק מן ההתנגשויות בין מעצמות העל , החל בימי קדם וכלה בימינו , מן התחרות שביניהן וחישוביהן הכלכליים והאסטראטגייס , אלא אף מאידיאולוגיות דתיות והגות תיאולוגית ומתביעות פוליטיות שיסודן בנכסי צאן ברזל של תרבות ישראל , בגדולה שביצירת האומה — כתבי הקודש של עם ישראל . מנבכי ההיסטוריה עולים על במתה של הארץ בזה אחר זה אותם ראשוני יצורי אנוש שאכלסו את בקעת הירדן ואת מערות הכרמל , השבטים השמיים ועממי כנען , שבטי ישראל , חילות בבל ופרס , כוהני מודיעין ומלכי בית חשמונאי , צבאות הסלווקיס והתלמיים , ציי רומא וקלגסיה , המון צוהל של מתייוונים בתיאטראות בית שאן וקיסריה , לגיונות ביזנטיון הנוצרית , נזיריה וכמריה , גדודי פרס ופרשי ערב , אבירים צלבנים וקשתים רוכבים ממלוכים , יאנציארים תורכים וצבאות נפוליון , העותמאנים והבריטים , שבי ציון וערביי ארץ ישראל , לוחמי העצמאות , ניצולי השואה ומקימי מדינת ישראל . כל אלה , ורבים אחרים , שייכים לכאן , ונוכחותם מתחרזת חוליות חוליות בשרשרת הרצף ההיסטורי . והרצף אינו רק זה של קיום פיסי של שטח גיאוגראפי , אלא גם רצף שבתחושת אחדות ומשמעות ייחודית — ממדי תפיסתו של עם ישראל . דברי הימים של ארץ ישראל מעולם לא נכתבו ולא זכו לתיאור רצוף . פרקים פרקים , תקופות תקופות , נחקרו ותוארו על ידי חוקרי עם ישראל והעמים . יש שחקרום מתוך שאיפה להגיע לידי הבנה היסטורית של תקופות היסטוריות מסוימות , או של העולם העתיק בכללותו , ויש שהתעמקו בהם מתוך רצון לרדת למשמעותן של הדתות השליטות בעולם י ויש שהתחקו על תולדות קבוצה אתנית או דתית מסוימת שהתקיימה בארץ ישראל . לראות את כל דברי ימי ארץ ישראל כאחדות , להרגיש צורך בעיצוב תמונה רצופה של תולדותיה — דבר זה לא עלה על הדעת ולא נתאפשר אלא כאשר שב העם למולדתו , שיקם את מדינתו והריהו יורש את הארץ על כל מה שנרשם ונחרט כה , על כל מה שנחרש ונקצר בשדמותיה .
|
|