שתי המסורות הטכנולוגיות בתקופה הפליאוליתית המאוחרת שלבי המסורת האוריניאקית במרחב הגיאוגראפי הכולל את הר הלבנון , ארץ ישראל וצפון סיני אפשר להבחין בתקופה זן 1 שראשיתה לפני כ 40 , 000 שנה , שתי מסורות טכנולוגיות : האחת , המבוססת על ייצורם שק נתןים ו < 7 הבים עבים ומלףוה בשלבים מסוימים בייצור להבונים , קרויה בשם " המסורת האוריניאקית , " והשנייה , המבוססת על ייצור להבים ולהבונים , קרויה בשם " המסורת האחמרית . " השימוש בשתי טכנולוגיות אלו נעשה בידי קבוצות של ציירים מלקטים , שעל פי השטחים של מפלסי המגורים שלהן היו בעלות גודל אוכלוסייה זהה ( משפחה אחת , שתי משפחות או שלוש משפחות . ( הן התקיימו על ציד יונקים שנמצאו להן בסביבתן ( יחמור , צבי , שור הבר , יעל ועוד ) ולקט של מזון צמחי ( שטיבו המדויק אינו ברור , מחמת אי השתמרותם של פירות וזרעים באתרים . ( ההבדל העיקרי בין הקבוצות השונות היה באופן הייצור של כלי הצור ששימשו אותן כראשי חניתות , ככלים לעיבוד עורות ולעיבוד כלי עץ , ככלי חיתוך וכיוצא בזה . להופעת המסורת האוריניאקית באתרי הגליל , הכרמל , שומרון ויהודה קדמו שרידים של תרבות ציידים שאינה י...
אל הספר