ההפרדה בין חברות ים תיכוניות לחברות מדבריות התרבות החריפאית במדבר של ברצף ההתפתחותי התרבויות ה ^ פי פליאוליתירת נוצרה , בתרבות הנאטופית המאוחרת , ההפרדה בין החברות שחיו באיזור הים תיכוני ובין אלו שחיו במדבר . את הביטוי הארכיאולוגי להפרדה זו שנוצרה בין החברות האלה אנו מוצאים בסופו של האלף התשיעי לפני הספירה , בתרבות החיאמית באיזור הים תיכוני וכתרבות החריפאית באיזור המדברי . התרבות החריפאית התקיימה במשך כמה מאות שנים בנגב ובצפון סיני . אנו יודעים זאת על פי כמה בדיקות שנערכו באתריה בשיטת פחמן . 14 אתריה נמצאו עד כה למן חבל יתיר , דרך הר הנגב , הנגב המערבי ועד גיבל מע'אךה בצפון סיני . אפשר להגדיר אתרים אלה , על פי תכולתם , כאתרי כסיס ובאתרים עונתיים . האתרים העונתיים הם הקטנים ביותר בשטחם ( מכמה עשרות עד כמה מאות מטרים רבועים ) ובהם נמצאו בעיקר כלי צור רבים . הכלי השכיח ביותר בהם הוא "חוד חריף , " שהוא ראש חץ בעל צורה מעוינת , לעתים בעל עוקץ מעוצב היטב . יתר מכלולי הצור כוללים שפע של מיקרוליתים , במיוחד סהרונים , להבים משובררים , מעט מגרדים ועוד . העובדה ש"חוד חריף" והמיקרוליתים מעוצבים מל...
אל הספר