קול הדם : מבחר מאמרים ומחקרים על יצירת ש“י עגנון - קול הדם : מבחר מאמרים ומחקרים על יצירת ש“י עגנון

	קול הדם : מבחר מאמרים ומחקרים על יצירת ש“י עגנון - קול הדם : מבחר מאמרים ומחקרים על יצירת ש“י עגנון - כרך א מחבר: הלל ויס שנת ההוצאה: 2022 מילות מפתח: עגנון, שמואל יוסף; ספרות עברית מודרנית; עגנון; עגנון, שמואל י.; עגנון, ש. יוסף; עגנון, ש. י.; עגנון, שמואל-יוסף מבחר מן המאמרים והמחקרים ביצירת עגנון, פרי עבודתו של הלל ויס משך חמישים שנה כלולים בשני הכרכים של 'קול הדם' 2022 ,הוצאת 'ספרא' המשכו ואחיו של ספרו 'קול הנשמה', הוצאת אוניברסיטה בר־ אילן 1985. יצירת עגנון ספוגה בזיכרון דמי נקיים ובתביעת האדם מן הא-ל, עד אנא, עד מתי? 'קול הדם' מהדהד תביעת הא-ל, בורא העולם ומנהיגו נגד קין: "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה" ותביעתנו היהודים ממנו, מן הא-ל לזכור בני עמנו הטבוחים מאז חורבן ירושלים ועד הנה תוך אמונתנו ומבטחנו בו: "כי כל דרכיו משפט". עגנון בנה ויצר מתוך ביוגרפיה משיחית כאילו נולד בתשעה באב, כך כתוב גם על קברו. ביוגרפיה שעימה הזדהה בכל תג של יצירתו. ומתוכה ילד את שליחותו כסופר. ביצירתו במיטבה הוא ראה ניסיון נואש לתיקון מעשה הבריאה. גם סיפורי האהבה הגדולים של עגנון, הסיפורים הביוגרפיים הלא מוסווים והמוסווים הם דרמות טראגיות, ניסיונות תיקון נואשים של זיווגים פגומים שיש בהם חוטים אלגוריים, לרבות הרומנים "החילוניים" שלו ואף הללו הנחשבים לאתיאיסטיים ומרדניים כדוגמת הרומן 'שירה'. מתח תמיד שרוי בין אנרכיה ותוהו לבין משמעות וייעוד נסתר. הנסיון לאחות את היריעה הפגומה הוא האתגר המשיחי של יצירת עגנון אותו התאמצנו לחשוף ולהנהיר. אל הספר נושא/נושאים: , ספרות, שירה ואומנויות, ספרות עברית תוכן הספר: קול הדם: מבחר מאמרים ומחקרים על יצירת ש“י עגנון - כרך א תוכן העניינים - כרך א דברי ברכה וזיכרון ומה שביניהם א. יסודות הסיפור א. על הסיפור ״העגונה״ ומקורו החסידי רוח על פני המים רבי יונתן אַיבְּשיץ החטא וכפרתו שילוב לא מכוון של שני סיפורים מאוצר המדרשים השוואה בין הסיפור ״העגונה״ מאת ש״י עגנון ובין מקורו החסידי: ב. עגונות פתח דבר משמעות המושג העגינות: תשתית המקורות ב”עגונות” התהווּת המושג שכינה במקורות הדמויות והכינויים של הישות הנקבית המופיעה ב”ספר האגדה” הם: המקורות של יחסי ה”דוד” וה”רעיה” מוטיבים מקראיים ומדרשיים בסיפור ג. עידו ועינם "ביקורת תהיה" - דיון ניסיון למיון מאמרי הביקורת – וטעמיו 1. מאמרים ראשונים – הכללות מועילות 1.1 לאה גולדברג — על קו המעגל 1.2 ברוך קורצווייל – מבית ומחוץ 1.2.1 סמלים מרכזיים בסיפור – הבית והלבנה 1.2.2 מקבילות, מקורות, סוגים ספרותיים 1.2.3 קריאה לתוך הטקסט 1.3 יעקב בהט — ״החולם הסנטימנטלי״ 1.4 הקרב על הצופן 1.4.2 דן מירון – ‘תמרור אזהרה’ 1.4.3 ישראל רוזנברג – עושר השמור לרעת בעליו כיצד מחפשים מקורות יהודיים? 1.5.1 עמיהוד גלעד — שיטות בפרשנות 1.5.2 גרשון שקד – בין רובד לרובד 1.6 יואב אלשטיין — הנחות אורגניסטיות השינוי וההתחדשות 1.7 התרחבות המעגל 1.7.1 הלל ברזל – גבולות הסמל 1.7.1.1 הבבואה 1.7.2 ״סיפורי אהבה מיטאריאליסטיים״ 1.7.3 עדי צמח – ‘מהרהורי לבו’ 1.7.4 שלמה צוקר – “וְדַע מה שתשיב” 1.7.5 חיים ברנדויין – ‘עידו ועינם’: - סיפור פרודי פתחי דברים - גינת, עידו ועינם (קטע מתוך כתב־יד שלא ראה אור) בעל ומֹת בכתבי אוגרית 1.7.6 גרשון שקד – חיפוש אחר אינטרפרטציה 1.8 מיכל אורון – מִסּוֹדות הקבלה וחוקריה 1.9 סיכום ד. עידו ועינם תשמ״א [1981] פרקים 3.1־3.3 ב״עידו ועינם”: הנושאים והסמלים המרכזיים נושא א. הסיטואציה הגרעינית 3.1 מצוקת העגינות: ‘הקונספציה הבסיסית’ ב’עידו ועינם’ 3.2 הסמלים המרכזיים: לבנה (גֵרוּת) - בית (אַדְנוּת) 3.2.1 לבנה, בית, גאולה ימי שלמה 3.3 נושא הגלגולים בסיפור נושא ב׳: הרקע ההיסטורי של סמל הבית ודרכי עיבודו 3.4 גלגולי הבית הירושלמי נושא ג׳: הילקוטים המסורתיים — התגבשותם ודרכי עיבודם בתוך הטקסט 3.5 הז׳אנר של הילקוט ושילובו ב״עידו ועינם״ אוטופיה (גן עדן) זמן עבר או ״על־זמן” 3.5.1 ״ילקוט סגולות־מזלות־מלאכים״ 3.5.2 ״ילקוט בני-בנימין” 3.5.3 ״ילקוט קהילת התנאים״ 3.5.4 ״ילקוט שבט גד” 3.5.5 ״ילקוט גבריה” 3.5.5.1 סיכום־ביניים 3.5.6 ״ילקוט קהילת גולי בית ראשון״ (״קהילת הפייטנים״) ניתוח הילקוט: נושא ד׳: גמולה — מיתוס־ארכיטיפ־מוטיב־ילקוט 3.6 דמותה של גמולה – מקורות ותבנית 3.6.1 ״היא היא מזל בתולה״ 3.6.2 למקורותיה האליליים של גמולה אילת השחר אשְׁתָּר־עַשׁתּוֹרֶת־אֲשֵׁרָה 3.6.3 משקעים היסטוריים בדמותה של גמולה — מספר משלי ועד ספרות הקבלה שכינה כלי אומנותו של הקדוש ברוך הוא אמירת תורה 3.6.4 ״ילקוט גמולה״ 3.6.4.1 סיכום־ביניים: רובדי המקורות והאנלוגיות המשוקעים בגמולה ובגינת המערכת גמולה 3.7 הידוקן של מערכות־משנה: צליל, תמונה, תפקיד 3.7.1 הוויות, דמויות ומערכותיהן נושא ה׳: השוואת נוסחים ובעיות בחקר הטקסט הספרותי 3.8 לבעיית הקליטה של טקסט ספרותי — בפרט ״עידו ועינם״ 3.9 נושא החידתיוּת בסיפור נושא ו׳: המשמעות הפילוסופית של הסיפור ודרכי עיצובה 3.10 מאפייני הטקסט של ״ספר המעשים” ומקומם ב״עידו ועינם״ 3.10.1 חשיבותה של המילה ״דבר״ ב״עידו ועינם״ ב. השואה ביצירת עגנון ה. פירוש לסיפור "כיסוי הדם" מידה כנגד מידה סמלי הירושה ומנחיליה רבי הלל תיבת הנגינה אדולף ו. תרומת 'ספר המעשים' וגלגוליו להבנת תפיסת השואה ביצירת ש״י עגנון הפקר לילה מן הלילות הממד האמנותי והתמטי המתמודד עם השואה ביצירת עגנון במאפיינים הבאים: הפסיכולוגיה של האשמה עצמית והזיקה לאשמה הלאומית ארוטיקה וסדיזם: מעין מודל “מין ואופי” נוסח ווינינגר טיפולוגיה גרמנית, תרבות אירופה ותרומתה לשואה כבכורה בטרם קיץ סכין של מחלוקת מטא-ביוגרפיה ז. על השיר אשר לא הושר השיר אשר הושר ח. לבית אבא מבוא לבית אבא ט. עין של אש: מיתוס, זיכרון, היסטוריה ופולקלור מיתוס, זיכרון, היסטוריה ופולקלור – משמעותם ועיבודם בסיפור ׳בחנותו של מר לובלין׳ מבנים פסיכו־פואטיים ב׳לובלין׳ המנהרה האנכית, ה׳פיר׳ ההיסטורי והאגדה העממית ההיסטוריוגרפיה והזיכרון פרשת פאול דה לאגארד ההופעה השלישית: בעיצומו של החלום, עמ' 157: חלום קרל הגדול ומשמעותו בתהליכים הנפשיים מקורות היניקה של יעקב שטרן י. 'עד הנה' כמבוא לשואה הסיפור כסוגיה – בעיית הרצף המעבר מ"האני״ ל״עצמי״ צורות שרשור, הידוק וכפילים יא. סיפורי החזנים לעגנון יב. שמונים שנה ל'אורח נטה ללון' בן המלך וה"אני"- אשמה, ענווה, גאווה כמוסת זמן ומקום דמיוניים גלות וגאולה הנושא הארוטי בעייתיוּת הסמל לפי עגנון בעיית המלך והמלכות כסמל גבעת החול (1920) על כפות המנעול, עמ' 371 ימים נוראים עמוד 197 ג. הדום וכסא – סיפור חתימה - מיתוביוגרפי יג. סיפור חתימה אוטוביוגרפי פתח דבר מבנה 'הדום וכסא' אפיון הפרשות הכותרת – מקורות ומשמעות הכותרת באגדה הכותרת ב״זוהר״ ומשמעותה במערכת העולמות הכותרת ומשמעותה למספר חוויות המוות וביטויה הספרותי הסיטואציה הקפקאית הסיטואציה של המוות ואביזריה פענוח הצופן האלגורי בפרשה ראשונה סימן אחד ומשמעויות שונות משפט הפתיחה של הסיפור כמשפט אלגורי ״אשתי ובתי״ — שתי הוויות של הנשמה המזוודות הסבּלים שלוחו של בעל־הבית האין המוחלט הבגדים – המלבושים האקלימים והבגדים פרשה ראשונה ומקורותיה ההיסטוריוגרפיים תמונת עקידת יצחק אישה דמונית וסמל של עבודה זרה ריתמוסים תימאטיים: חטא וגאולה, היסטוריה ושירה הריתמוס ההיסטורי המשתקף בילקוט כך מציין עגנון את ימי דוד: וכך הוא מתאר את ראשית ימי שלמה: הילקוט – אחדות שבריבוי האם מתן ספר התמונות מכוון לייעודו של הוולד כאמן? חיבת הליקוט והשיזור של עגנון הקהילה הנפלאה בעיית ההלכה והמנהג של הקהילה הנפלאה, ושאלת המשמעות של העיסוק בנושא לגבי המסַפֵּר המקורות לסיפורי הקהילות הנפלאות ודרכי עיצובם א. ישראל – ילדים קטנים ב. מנהיגות ג. קהילת הל"ו: צדיקים מכפרים ד. התכשיט עכס לעומת כומז ה. החלפת זהויות כאמצעי לדינמיקה של הילקוט ולשזירתם של מקורות מחדש ו. מנהג פרק יד ׳דושנה של תורה׳ פרק טו ׳משפחות סופרים׳ פרק טז ׳לוז׳ פרק כו ׳יפתח׳ פרק לא: ׳פרשת שבט בנימין׳ התאריך המקשר שתי קהילות נפלאות פרק לב: ׳בני בנימין׳ מוטיב הקריעה פרק לד: ׳בית האלוקים בשילה׳ פרק לה: ׳חיבתן של נשים׳ אלקנה ומשפחתו פרק מג: ׳קהילת גדעון׳ שמואל כמנהיג הקהילה הנפלאה ימי דוד וראשית ימי שלמה העולם כקהילה נפלאה קהילת חזקיהו ישראל ויהודה עוד על הלוויים ותולדותיהם כקהילה נפלאה אִפיון הקהילה הנפלאה ג. בני דן קהילות נפלאות מחורבן בית ראשון ואילך יד. עשרת השבטים, בני משה ובני רכב מאז ועד היום בין אוטופיה לדיסטופיה ביצירת עגנון נספח:
	עמודים: 1 2 3 4 5 6 8 9 10 11 12 14

קול הדם : מבחר מאמרים ומחקרים על יצירת ש“י עגנון - קול הדם : מבחר מאמרים ומחקרים על יצירת ש“י עגנון - כרך א