כיצד מחפשים מקורות יהודיים?

86 קול הדם | הלל ויס המקור, מתוך הנחה שהקשרי המילה במקרא עשויים להיות גם הקשרי המילה בתודעת המספר . למשל : ״עידו״ . רוזנברג לא שׂם לב לסמיכות ״עִדּוֹא גִנְּתוֹי״ שבפסוק זה ( נחמיה יב, ד ) . רווה או לא רווה החוקר נחת מקריאתו זו – עדיין עליו לחפש מה משמעות המילה בתלמוד 73 ובמדרש . לשם כך עליו לפנות לספר תורה הכתובה והמסורה של א’ היימאן . קודם לפנייה זו, יש לראות מה אמרו המפרשים המסורתיים במקראות גדולות על המילה הנחקרת . ניקח, למשל, את המלה ״עינם״ בפסוק : ״ואמר מה היא ויאמר זאת האיפָה היוצאת, ויאמר זאת עֵינָם בכל ארץ״ ( זכריה ה, ו ) . ״עינם״ : אבן עזרא כל הפעילויות הללו כרוכות בסכנות נפתלות, כמו הניסיון להעמיס על הטקסט את כל המקורות שהחוקר טרח בגילויָם . אילוץ אפשרי שהחוקר עלול להיכנס לתוכו הוא הניסיון ״לחייב״ את הטקסט בחשבון הזמן שהקדיש החוקר לחיפושים . לפעמים חולפות עשרות שנים עד שמתגלה מקור לטקסט, למרות חיפושיהם האינטנסיביים של חוקרים רבים . מציאת מקור היא פעמים רבות תוצאה של צירוף לשוני שנקרה לפני החוקר שלא כתוצאה מחיפוש ישיר . מציאת מקור מזדמן עדיפה על תוצאות של חיפושים ישירים ומוזמנ...  אל הספר