104 קול הדם | הלל ויס 114 לדעתו הסופר יוצר בכך אפקט מאגי וסטירי כאחד . בלהט הבאת אמה״ . שפעת הדוגמאות מעיר ברזל הערה-הבזקה, שאין הוא מפתחהּ ואין הוא מזכירהּ בהמשך דבריו : “בבית הגרייפנבכים, על ההיסטוריה הארוכה שלו, על גלגוליו המשונים, ניתן 115 לראות בבואה ליישוב החדש, הנתון בסכנת פורעים ושוד” ( שם, עמ’ 200 ) . אמצעי ספרותי נוסף הקשור לממד הצופן, שברזל מרחיב עליו את הדיבור, הוא התפלגויות של שמות ועצמים הפותחים ב״עין״ וב״גימל״ מתוך שמו של עגנון – רעיון שכבר בהט עמד עליו, אבל ברזל פיתחוׁ לכדי עקרון הבלעת שם האמן ביצירה, כמו הראָיָה מרבי דוסא ברבי פנואל הפייטן, שלא היה חותם את שמו על פיוטיו, אלא מבליעו ( ״עידו ועינם״, עמ’ שעה ) . ממש כך נוהג לדעתו 116 בסעיף ו׳ של מאמרו מביא ברזל שפע של שמות מן הסיפור המתחילים עגנון . באותיות שמו של המספר – מהם משכנעים ומהם מוזרים, כמו וינה ( ״וינא״ ) , גבעת- שאול, ור׳ שמואל, ראש הישיבה – או שהוא מדגיש את היוד המצויה בשמות ״ירמיה, ירושלים, ארץ-ישראל״ ; אך מה אם נגלה שעגנון השתמש בשמות הללו לגופם ? שרבי שמואל רוזנברג אכן היה ראש הישיבה באינסדורף, ושאינסדורף ...
אל הספר