326 קול הדם | הלל ויס 31 בן שלושים שנה עלה לארץ - ישראל ולמד תחילתו של אותו איש כך היתה . 32 ולפרנס את אשתו ובניו . אחר ימים לסדר אותיות והיה שמח לאכול מיגיע כפיו קצה נפשו במלאכתו, שרוב הדברים שניתנו לו לסדר לא היתה רוחו נוחה מהם, שרובם דברי שחוק או מחקר . ולעבוד בבתי דפוס של ספרי יראים מלאכתם מרובה ושכרם מועט . עמד ולקח לו קצת ספרים מאותם שאין הפסד בקריאתם 33 מזכירו לשבח, הביא לי והציע לי ומחזר עמהם בעיר . ספר אחד, שאף רבינו 34 כדי לקנותו . עם שאני מביט בספר סיפר כדרכו, דבר תורה או סיפורי מעשיות, 36 35 ושכח מתוך כך להניח את החבילה מידו . לקרבני קצת למה שקרוב ללבו . 38 ושאלתי אותו היאך אדם 37 והושבתיו על הכסאנטלתי את החבילה מידו 39 חלוש כמותו מטלטל חבילה כבדה כל כך . חייך ואמר קשים מזונותיו של אדם . אמרתי לו הרי קרוביך שבאמריקה מבקשים ממך לבוא אצלם והם יפרנסוך 40 חייך ואמר קרובי עשירים גדולים, אלא שאין להם הרגשת ארץ - בכבוד . 42 הגאון 41 שמדמים בלבם שאפשר לצאת מארץ - ישראל בשביל פרנסה . ישראל, 44 לעולם לא בטל . קשים 43 היה אומר כל מה שנתנו חכמים קצבה לדבריהםמווילנא 31 . ראה מרק, 2011 ,...
אל הספר