מחבר: זהר לבנת

שנת ההוצאה: 2010

מילות מפתח: שפה עברית; רטוריקה; כתיבה טכנית; כתיבת עבודות; עברית; שפות; ידיעת הלשון העברית; לשון עברית; לשונות; נאום; נאומים; כתיבה מדעית

המאמר המדעי הוא סוגה בעלת חשיבות רבה בקרב קהיליית השיח המדעית. השליטה בכתיבה המדעית היא מאבני היסוד להצלחתו של המדען-החוקר, שכן קידומו וביסוס מעמדו תלויים כמעט לחלוטין ביכולתו להעלות על הכתב ברציפות ובהתמדה את מחקריו ולהביא לידי פרסומם בכתבי עת נחשבים. כיצד התפתחה סוגה זו? מהן המטרות שהחוקר מבקש להשיג באמצעותה וכיצד הן מושגות? מיהו 'הדובר' במאמר המדעי? כיצד הוא יוצר איזון בין הדרישה לאובייקטיביות מדעית, לצניעות ולזהירות ובין הצורך לטעון את טענותיו בקול בהיר וסמכותי? כיצד הוא מבסס את המרחב המחקרי שבתוכו יוכל לטעון טענות חדשות?
ספר זה מציע תשובות לשאלות אלה ולשאלות נוספות. באמצעות ניתוח לשוני ורטורי של מאמרים מדעיים עברית מתחקה המחברת אחר האסטרטגיות הלשוניות והרטוריות של כותבי המאמרים להשגת תכליתם העיקרית – להבטיח שהטענות החדשות תתקבלנה על דעת עמיתיהם ותהיינה ל'עובדה מדעית', כלומר, לחלק ממאגר הידע הדיסציפלינרי המוסכם. בלשון בהירה ומדויקת מתארת המחברת את עבודת הכתיבה המדעית מזווית מקורית הזורעת אור על מקומה בעולם המחקר. (גב הספר). אל הספר

נושא/נושאים: , בלשנות ושפות

תוכן הספר:

• הרטוריקה של המאמר המדעי

• תוכן העניינים

• בפתח הספר

• מבוא 'שיח מדעי' מהו?

• קורפוס

• מבנה החיבור

• חלק ראשון המאמר המדעי וקהיליית השיח

• פרק 1 המאמר המדעי ו'העובדה המדעית'

• 1.1 הכתיבה המדעית

• 1.2 המאמר המדעי: נקודת מבט היסטורית

• 1.3 מהי 'עובדה מדעית'?

• פרק 2 אופיו השכנועי של המאמר המדעי

• 2.1 מהו 'טקסט שכנועי'?

• 2.2 המאמר המדעי כטקסט שכנועי

• 2.3 התפקיד השכנועי של מבנה המאמר

• 2.4 המטרות השכנועיות של המאמר המדעי

• חלק שני הדובר וקהלו: דיאלוגיות בשיח המדעי

• פרק 3 היבטים דיאלוגיים של השיח

• 3.1 המאמר המדעי – מונולוג או דיאלוג?

• 3.2 ציטוטים מספרות המחקר

• 3.3 משפטי שאלה

• פרק 4 מבני ויתור

• 4.1 הוויתור כיחס ארגומנטטיבי

• 4.2 היבטים תחביריים ולקסיקליים

• מילות הקישור המופיעות במבני הוויתור השונים

• 4.3 הוויתור כמשקף את אופיו הדיאלוגי של הטקסט

• 4.4 המטרות השכנועיות של מבנה הוויתור

• 4.5 סדר האיברים במבנה הוויתור

• 4.6 ויתור מדומה

• חלק שלישי נוכחות הדובר בשיח המדעי: אובייקטיביות, אחריות וסמכות

• פרק 5 המיתוסים של הכתיבה המדעית

• 5.1 הטקסט המדעי – טקסט ללא דובר?

• 5.2 'אובייקטיביות' בשיח המדעי

• פרק 6 רטוריקה של אובייקטיביות

• 6.1 צורות סבילות

• 6.2 נושא תחבירי שאינו מבצע פעולה

• 6.3 מסקנה העולה 'מאליה'

• 6.4 שם עצם לציון פעולה של החוקר

• 6.5 שם הפועל

• 6.6 פועל בבינוני רבים

• 6.7 התייחסות החוקר אל עצמו בגוף שלישי

• פרק 7 הבלטת נוכחות המחבר בטקסט

• 7.1 ביסוס האתוס בשיח המדעי

• 7.2 צורות הגוף הראשון

• חלק רביעי הבעת הספק בשיח המדעי

• פרק 8 מודאליות בשיח המאמר המדעי

• 8.1 קטגוריות של מודאליות

• 8.2 בעיות בקטגוריזציה של המודאליות

• 8.3 תיאור סינכרוני של משמעות הרכיבים המודאליים

• 8.4 רכיבים מודאליים רב-משמעיים

• פרק 9 הבעת ספק – תחום סמנטי וביטויו הלקסיקלי

• 9.1 מודאליות ומונחים קרובים לה

• 9.2 שילוב המסגרות הקונספטואליות השונות

• 9.3 ביטויים מחזקים

• 9.4 הביטוי הלקסיקלי של הבעת הספק

• פרק 10 התפקידים הארגומנטטיביים של הבעת הספק

• 10.1 מקומו של הספק בעבודה המדעית

• 10.2 הסתייגות קונוונציונלית

• 10.3 מקומו של הספק במערך הטיעון המדעי

• 10.4 דיון ברכיבים מיוחדים

• 10.5 הבעת הסתייגות מפורשת

• סיכום הלשון וקהיליית השיח

• נספח: רשימת המאמרים בקורפוס

• מראי מקום

עמודים:

א  1  2  3  4  5  6  7  9  11