אזכורים של ספרות המחקר הם רכיב הכרחי בכתיבת מאמר מדעי . מבחינה היסטורית ניתן לראות כי הם הולכים ומתרבים . על פי בדיקה דיאכרונית שעשה מונטגומרי , ( 1996 ) במאמרים שנתפרסמו בכתב העת Physical Review בשנת , 1900 נמצאו ברוב המאמרים שלושה או ארבעה אזכורים ביבליוגרפיים בלבד ( גם כמות הטקסטים המדעיים המועמדים לציטוט הייתה כמובן קטנה . ( ב 1950 גדלה כמות זו באופן ניכר , וכיום אפשר למצוא 5 ראו להלן בסעיף . 7 . 2 . 2 רשימות ביבליוגרפיות המשתרעות על פני שני עמודים ויותר ( שם , עמ' . ( 39 בטקסטים בקורפוס שקבעתי לחיבור הזה הממוצע עומד על כ 40 פריטים ביבליוגרפיים למאמר . הציטוטים רווחים בעיקר בתחילת המאמר ובסופו . כמות הציטוטים , אופני הציטוט והפונקציות שלהם ניתנים לבחירה , ואולם השימוש בציטוטים נשען גם על מוסכמות ועל התניות דיסציפלינריות . בכר , 1981 ) עמ' ( 112 בדק מה חושבים חוקרים מדיסציפלינות שונות על הסיבות לאזכורים מספרות המחקר . חוקרים מתחום הביולוגיה והפיזיקה הסבירו שטבעה המצטבר של הדיסציפלינה מחייב לפתוח בסקירה של ספרות המחקר , כדי להבטיח שאין חזרה מדויקת על ממצאים שכבר הוצגו בידי אחרים , ...
אל הספר