הטיעון הנבנה במאמר המדעי הוא למעשה שרשרת של היסקים הנגזרים זה מזה . יש חשיבות מכרעת לכך שהמסקנות ייראו הכרחיות , או לפחות בעלות סבירות גבוהה יחסית . אשר על כן " מסקנות של מאמר עשויות כך שייראו כאילו הן נובעות באופן לא בעייתי מהוכחה אמפירית" ( היילנד , , 1998 עמ' . ( 18 תהליך הסקת המסקנות יכול לבוא לידי ביטוי לשוני בטקסט בדרכים אחדות , הנבדלות זו מזו הן בדרגת המפורשות שלהן והן באופן הייחוס שלהן לאובייקט כלשהו המבצע את פעולת ההיסק . הדרך המפורשת ביותר היא הצגת הדובר בגוף ראשון כמבצע את הפעולה . דרך זו נמצאה פעמיים בלבד בכל הקורפוס : ( 238 ) על בסיס מאפיינים אלה של המדגמים [ ... ] אנו מסיקות כי תחלופת חלק מן המרואיינים בין מועדי המחקר לא פגעה בתוקף ממצאיו . ( 138 ) ( 239 ) לפיכך הסקנו שהמדגם ייצג היטב את כלל הבוגרים של מוסד זה בתקופה הנחקרת . ( 266 ) והנה דווקא שתי הדוגמות הנזכרות לעיל לדרגת מפורשות מרבית קשורות במסקנה שחשיבותה מעטה ושאינה קשורה ישירות בהצגת טענה חדשה , אלא בהצדקה של פרט מסוים משיטת המחקר . דרגה נמוכה יותר של מפורשות מתקיימת כאשר יש ביטוי מפורש לפעולת ההיסק , ואולם הפעולה...
אל הספר