השימוש בלשון כרוך בפעולה אין סופית של בחירה . בחירה זו לעולם אינה ניטרלית . יש בחירה הנראית ניטרלית , זוהי הבחירה של המונח הרגיל , שאין צורך להעיר עליו . ואולם גם בחירה זו עשויה להיות בעלת ערך ארגומנטטיבי ( פרלמן ואולברכטס טיטקה , 1958 עמ' . ( 19 " הלשון יודעת להסתיר את עצמה , " כותב רועה , 1994 ) עמ' , ( 132 " וכאילו להתבטל ולהשיג אפקט של שקיפות . במה דברים אמורים , בכך שהלשון יודעת ' להעמיד פנים' כאילו היא נייטראלית ופסיווית , כאילו אינה מתערבת בתוכן הדברים וכאילו איננה משתתפת בתהליכי תקשורת על מרכיבי הכוח , האינטרס , השכנוע והאידיאולוגיה הכרוכים בהם תמיד . " בפרק הזה לא אדון בשאלת האובייקטיביות כערך במדע , אלא בבחירה בלשון אובייקטיבית , ב'רטוריקה של אובייקטיביות , ' כלומר בשאלה כיצד מושג בטקסט של המאמר המדעי הרושם של אובייקטיביות . רטוריקה של אובייקטיביות פירושה בראש ובראשונה רושם של ' דיווח על עובדות . ' המאפיין הלשוני העיקרי של דיווח עובדתי ' אובייקטיבי' הוא לשון אימפרסונלית , לא אישית , המציבה בקדמת הבמה את ה'עובדות' ולא את הדובר . למונח ' אימפרסונליות' הגדרות שונות במחקר הבלשני ...
אל הספר