יחס הוויתור יכול , כאמור , להיות מובע בארבע דרכים תחביריות שונות : . 1 שיעבוד בדמות פסוקית ויתור משועבדת פסוקית הוויתור , המבטאת את הלוויין , תיפתח במילים כגון : למרות ש , אף על פי ש , אם כי , אפילו אם , הגם ש . בכל אלה יש סימן שיעבוד ' ) ש , ' ' כי' או ' אם , ( ' המסמן את מעמדה של הפסוקית כפסוקית משועבדת חסרת מעמד תחבירי עצמאי , ולפיכך מחייבת את השלמתו של המשפט בפסוקית עצמאית . . 2 שיעבוד בדמות תיאור ויתור פשוט תיאור הוויתור ייפתח במילים כגון : למרות , על אף , חרף . אלה באות לפני צירוף שמני שיבטא את לוויין הוויתור . . 3 איחוי בדמות פסוקית מאוחה הכוללת חובר ( conjunct ) החלק המאוחה המציין את הגרעין ייפתח במילים כגון : למרות זאת , אף על פי כן , עם זאת , לעומת זאת . כל אלה כוללות יסוד אנפורי ' ) זאת , ' 'זה' או 'כן , ( ' המכוון לתוכן הלוויין . . 4 איחוי בדמות יחס של ניגוד לפני הגרעין באות מילים כגון : אך , אולם , אבל . המילים המוזכרות בקבוצה 4 נחשבות בדרך כלל כמילות ניגוד . עובדה זו מעלה על הפרק את שאלת ההבדל בין ויתור לבין ניגוד . בשונה מן הוויתור , שהוא יחס של שיעבוד , דהיינו יחס ב...
אל הספר