אופן ההסתייגות המפורש ביותר ננקט במילים כגון ' סייגים , ' ' הסתייגות' או ' זהירות . ' זוהי ההבלטה המרבית של ההסתייגות בתוך הטקסט , ואין היא שכיחה כלל . במאמר אחד בקורפוס נמצאה כמות רבה של ביטויים כאלה במסגרת הדיון בממצאים , ואביא שני קטעים שידגימו זאת : ( 519 ) הסבר אפשרי לממצאים אלה כרוך בהבדל בין נבדקים . [ ... ] לפני הדיון בכך , ראוי להעיר שתי הערות של זהירות . ראשית [ ... ] שנית [ ... ] בכפוף לסייגים שהצבנו זה עתה , אפשר לדון בהסברים אפשריים להבדלים אלה . ( 293-292 ) בדוגמה ( 519 ) ההסתייגות מופיעה קודם שמתחיל הדיון בממצאים , בבחינת ' הקדמת רפואה למכה . ' מבנה זה יוצר מבנה שיח הדומה למבנה הוויתור : לוויין ואחריו גרעין . כבר עמדתי ( בסעיף 4 . 6 לעיל ) על משמעותו הארגומנטטיבית של הסדר הזה , המתאים למבנה המידע האופייני לעברית : הוא מציב בעמדה הראשונה את החלק שהדובר מבקש להחליש את מעמדו הארגומנטטיבי , ובכך מחזק את הטענות המוצבות בעמדה השנייה , שהיא עמדת הגרעין . ה"הסברים האפשריים" שיציגו המחברים בהמשך יקבלו מעמד ארגומנטטיבי מועדף בדומה לגרעין הוויתור . על רקע זה נתבונן במבע אחר מאותו ה...
אל הספר