נמצאו 1337 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: נילי פורטוגלי
תיאור: ספרה השלישי של האדריכלית והיוצרת הרב תחומית נילי פורטוגלי מזמין אותנו למסע אינטימי של זיכרונות בצפת, מקום הולדתם של בני משפחתה מראשית המאה ה-19, שם הקימה סבתה מלון בקצה של סמטה בעיר העתיקה. הספר - ממשק בין אדריכלות, תרבות, אמנות, קולנוע, רוחניות ומורשת יהודית, על סודם של המקומות האל-זמניים שבהם האדם מרגיש "כבתוך ביתו" - כולל מסה פיוטית לצד גלריית תמונות, שהופקה מסרטה של פורטוגלי, ואת הסמטה היא סיידה בתכלת. הספר דו לשוני (עברית ואנגלית), וכולל קישור לצפייה בחינם בסרט.
מאת: נתן כהן
תיאור: ספרות יפה או עיתונות? מדע, פרוזה או שירה? פנטזיה או מתח? מה היה טעמם הספרותי של יהודי הקיסרות הרוסית לפני מלחמת העולם הראשונה? מה היו התכנים שסיפקה להם יידיש, שרבים ראו בה ז'רגון שיש להשליך ולשכוח? ומי היו הקוראים והקוראות? יידיש בסימן קריאה – מלשון דיבור לשפת תרבות עוקב אחר תמורות שחלו ביהודי הקיסרות הרוסית דרך שוק הספרים התוסס, שסיפק תכנים מגוונים ביידיש לקהלי יעד שונים; ודרך התפתחות הספרייה הציבורית, העיתונות, המו"לות, התרגומים מול ספרי מקור, ומעמדה המשתנה של יידיש, "שפת ההמון", לעומת רוסית מכאן ועברית מכאן. הספר סוקר שינויים שחלו בהרגלי הקריאה ביידיש בקיסרות הרוסית בין השנים 1860–1914. הוא מגיש לקוראיו מחקר מקיף ומעמיק בתחום ההיסטוריה התרבותית, המתאר, באמצעות הסתעפותה רבת הפנים של הקריאה החילונית ביידיש, חברה הנמצאת בתהליך מעבר ממסורת למודרניות.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: שמואל פיינר
תיאור: המאה השמונה עשרה, הפותחת את העידן המודרני של היהודים, מסחררת בדמויותיה ובאירועיה. תקופה זו, שעמדה בסימן התעצמות האוטונומיה של הפרט, התאפיינה בסתירות ובניגודים. מן הצד האחד נרקמו חזונות מרהיבים על עולם מתוקן ומואר של תבונה והומניזם, ומן הצד האחר צבעו חשדנות ושמרנות את המציאות בצבעים קודרים. תנועות של התחדשות דתית, דוגמת השבתאות והחסידות, פרצו לעולם, וקריאות לנאורות ולהרחבת גבולות הידע ערערו מוסכמות רבות. עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1700—1750 בא לשרטט את מלוא פניה של התקופה. כרך זה, ראשון מבין שניים, מקיף את מחציתה הראשונה של המאה השמונה עשרה באמצעות תיאור כרונולוגי של אירועים וסיפורי חיים. מתוך האזנה רגישה לקולות המחאה ולשאיפות לתיקון עולם ולהשגת אושר ליחיד ולכלל, מציג הספר עת חדשה את הביוגרפיה המפותלת של מאה שנים מנקודת מבטם של יהודי אירופה. עת חדשה עוקב אחר סיפוריהם של מנהיגים ורבנים, מקובלים ומשכילים, משרתות, קבצנים והרפתקנים. יומנה של גליקל בת לייב, חייו האינטימיים של הרב יעקב עמדן, רדיפתו של רמח"ל, פרשת "היהודי זיס", מחשבי קץ ועולים לארץ ישראל, עלילות הדם בפולין וגירוש יהודי פראג – כל אלה נארגים ביד אמן ויוצרים את סיפורה של תקופה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: רחל ליבנה-פרוידנטל
תיאור: בשליש הראשון של המאה התשע עשרה התחולל מפנה דרמטי בהתפתחותה של היהדות המודרנית באירופה, אם כי באותה עת עוד לא ניתן היה לראותו במלואו. פריחתו של המדע והתפתחות חברה אזרחית ברוח רעיון האזרחות הליברלי עוררו תקווה חדשה לחברה המבטיחה שוויון זכויות לישויות שונות בייחודיותן. כדי להבטיח את חירותה של היהדות במציאות חדשה זו היה עליה להגדיר מחדש הן את זהותה הייחודית הן את השתייכותה לתרבות האירופית. על הרקע הזה נוסד האיגוד לתרבות ומדע של היהודים, שביסודו תכנית ליצירת מדע היהדות ושינוי הגדרת היהדות מדת לתרבות.

האיגוד: חלוצי מדע היהדות בגרמניה מציג את הופעתו של מדע היהדות בגרמניה ואת סיפורם של יוצריו, חברי האיגוד, אשר ביקשו לחולל מהפכה הן בקרב בני עמם הן בחברה האזרחית כולה, כדברי לאופולד צונץ: "ההיסטוריה החיצונית וההיסטוריה הפנימית, כאחיות, יאחזו זו בזו, יתמכו זו בזו ויתרגמו זו את זו".

האיגוד: חלוצי מדע היהדות בגרמניה מביא את סיפורם של החלוצים שהציעו את דיסציפלינת מדע היהדות כדרך להתמודדות יהודית עם קריאת המודרנה; דרך שאין היום יהדות בלעדיה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: היינץ שילינג
תיאור: אירופה אחרי הרפורמציה: דינמיקה של תמורות מושתת על סדרת הרצאות שנשא פרופסור היינץ שילינג בשנת 2006 במסגרת במת ירושלים להיסטוריה על-שם מנחם שטרן. הספר מציג בפני הקורא העברי לראשונה את תרומתו הייחודית של שילינג להבנת היווצרותה של מערכת המדינות הלאומיות באירופה. שילינג טבע את המושג "קונפסיונליזציה" - גיבוש הכנסיות האזוריות והעמקת הדת הנוצרית לגווניה במרכז אירופה ובמערבה, תהליך שהחל עקבות הרפורמציה במאה השש עשרה והוביל לעיצובן של זהויות לאומיות. במסגרת התפתחויות אלה שילינג בוחן את השפעותיהן של ההגירות מטעמי דת ואת התפקיד שמילאו מיעוטים דתיים בתמורות בחברה, בכלכלה ובתרבות בעת החדשה המוקדמת. אירופה אחרי הרפורמציה מעלה טיעון מקורי, שהחילון של המדינה ושל החברה המערבית המודרנית לא נבע מפנייה נגד הדת אלא מן העימותים הדתיים דווקא, שכן הם חייבו הגדרות ברורות של מעמד הכנסייה ותפקידה ושל יחסי כנסייה-מדינה. "השבר בכנסייה", גורס שילינג, "מקבל משמעות חיובית – הוא נתפס כפיצול תאולוגי, תרבותי, פוליטי ומוסדי בתוך העולם הנוצרי: מהמערכת הכנסייתית האחידה בימי הביניים לריבוי הכנסיות והכתות בעת החדשה המוקדמת, וממנו לפלורליזם הדתי והחברתי בעידן המודרני". את העשורים שסביב שנת 1600 – תקופת השיא של תהליך הקונפסיונליזציה – שילינג מכנה "תקופת הבשלת המודרניות". שורשי המודרניות במערב, שהבשילה רק במאה התשע עשרה, נעוצים אפוא כבר בהפרדה בין מדינה לכנסייה בימי הקיסרות הרומית ואחר כך בהרס האוניברסליזם של הכנסייה הקתולית אחרי הרפורמציה ובעלייתן של הכנסיות הפרוטסטנטיות. טענה זו של שילינג נועדה בין היתר לבלום במקצת את המגמות האופנתיות של היסטוריוגרפיה פוסט־לאומית, פוסט־אירופית וגלובלית, ולשוב ולמקד את הדיון בצמיחתה של מדינת הלאום ובגיבוש הזהות הלאומית באירופה המודרנית.
החברה ההיסטורית הישראלית
מאת: גלן ו' באוארסוק
תיאור: אימפריות מתנגשות בשלהי העת העתיקה מבוסס על הרצאות שנשא ההיסטוריון הנודע גלן ו' בָּאוּאֶרסוֹק במסגרת 'במת ירושלים להיסטוריה על שם מנחם שטרן', מטעם החברה ההיסטורית הישראלית. בחיבור מציג באוארסוק בירור מעמיק של ההתפתחויות הפוליטיות בחצי האי ערב על סף עלייתו של האסלאם. הוא דן בצמיחת אתיופיה הנוצרית ובסכסוך עם היהודים בחצי האי ערב ומתאר את נפילת ירושלים לידי הקיסרות הסָסָנית-הפרסית בראשית המאה השביעית. בתיאור האירועים בירושלים מבליט באוארסוק את חשיבותה של תבוסת הכוחות הססניים-הפרסיים בידי הקיסרות הביזנטית, וטוען שהדבר ערער את יציבות האזור ויצר הזדמנות לעליית האסלאם ולהצלחתו הצבאית בכיבושיו במאה השביעית. בהסתמכו על קריאה מדוקדקת בטקסטים ששרדו, באוארסוק מעמיד באור חדש את היחסים המורכבים בין הכוחות הביזנטיים, האתיופיים והפרסיים לבין כוחות האסלאם המתעוררים והולכים.
החברה ההיסטורית הישראלית
מאת: אסתי אייזנמן, זאב הרווי
תיאור: ר' חסדאי קרשקש (1340 לערך – 1410/11) היה פילוסוף דגול, איש הלכה מקורי ומנהיג נועז של יהודי ממלכת אראגון בסוף המאה ה-14 ובתחילת המאה ה-15. הוא פעל על רקע הפְּרעות הקשות של שנת קנ"א (1391) בספרד, שבהן נרצחו אלפי יהודים ובכללם בנו יחידו על קידוש השם, וכמאה וחמישים אלף יהודים נאנסו להתנצר. הקורא תאב הידע, המעוניין להרחיב את ידיעותיו על ר' חסדאי קרשקש, ימצא בספר זה שלל היבטים היסטוריים והגותיים על האיש ועל תקופתו. שערו הראשון של הספר עוסק במפעלו של קרשקש בראי ההיסטוריה, השער השני דן בהלכה ופולמוס במשנתו של קרשקש, שערו השלישי של הספר מציג עיונים בהגותו הפילוסופית הייחודית של ר' חסדאי, מבקרם החריף של הרמב"ם, אבן רשד והרלב"ג, והשער האחרון – בהשפעת הגותו של קרשקש על הדורות הבאים, מימי הביניים ועד למחקר המודרני. שבעה עשר מאמרי הספר משקפים את פירות המחקר העדכני על אודות ר' חסדאי קרשקש ומציירים את דמותו במגוון היבטים: מהמישור הביוגרפי וההיסטורי, דרך פועלו ההלכתי והפילוסופי ועד להשפעתו על דורות מאוחרים; תוך עיסוק ברלוונטיות של משנתו לסוגיות העיוניות והמעשיות המעסיקות את האדם בן זמננו, כאן ועכשיו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: סטיוארט אייזנשטאט
תיאור: ב־26 במרס 1979 רשם ג'ימי קרטר את הישגו הגדול ביותר כנשיא ארצות הברית. באותו יום הוא התייצב עם מנחם בגין ואנואר סאדאת על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון כדי לחתום על הסכם השלום הראשון בין ישראל ואחת ממדינות ערב — הסכם שהנשיא קרטר היה האדריכל שלו. קצת יותר משנה אחר כך ספג קרטר את מפלתו הצורבת ביותר. זה קרה ב־24 באפריל 1980, כאשר שמונה חיילים אמריקאים נהרגו בניסיון כושל לחלץ עשרות בני ערובה אמריקאים שהוחזקו בשגרירות האמריקאית בטהרן בידי סטודנטים חסידי האייתולה ח'ומייני. כישלון המבצע פגע קשה בתדמית של קרטר, והיה מהסיבות המרכזיות להפסדו בבחירות לרונלד רייגן. אחד האנשים שעמדו לצד קרטר במהלך כל החודשים האלה של קידום יוזמת השלום ושל המשבר באיראן היה יועצו הבכיר סטיוארט אייזנשטאט, שבמקביל לעבודתו השוטפת תיעד בדפדפות הצהובות שלו את האירועים. עכשיו, כמעט חצי מאה אחר כך, אייזנשטאט מפרסם את ספרו ג'ימי קרטר, ישראל והיהודים. כשהוא חמוש ביותר מ־5,000 עמודי הדפדפות שבהן תיעד את כל המגעים שהיה נוכח בהם, ומגובה בראיונות עם עשרות מהאישים שהיו מעורבים בשתי הפרשות, אייזנשטאט מציג מבט מרתק, מבפנים, על האירועים הכבירים ההם שהשפעתם מורגשת עד היום בישראל ובעולם כולו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: בארי שטראוס
תיאור: עיר קטנה וענייה למדי נעשתה לשליטה נערצת. יותר מ־1,000 שנים משלה בעולם. יותר מ־1,000 שנים משלו בה גברים תאבי כוח. הם ניהלו אותה, ואת המרחב שעיצבה, בתערובת של אכזריות ונדיבות, תככים וחוכמה, אגו ומידות טובות.

הקיסרים של רומא מהלכים קסם על מי שצופים בהם ממרחק הזמן. הם דוגמה נצחית לערמומיות פוליטית, אומץ לב מדיני, קור רוח. 12 קיסרים משלו ברומא לקראת ובמהלך המאה הראשונה. 9 קיסרים במאה השנייה. 29 בשלישית. 21 ברביעית. חלקם שמות מוכרים לכול, כמו יוליוס, אוגוסטוס, קליגולה. חלקם מוכרים פחות, אבל לא בהכרח חשובים פחות, כמו דיוקלטיאנוס, רודף הנוצרים, או טריאנוס, מדכא מרד היהודים.

בארי שטראוס בחר עשרה מהם. את עשרת החשובים ביותר. כמובן —החשובים ביותר לדעתו. לא כולם יסכימו עם הבחירה שלו. מה שרק מוסיף עניין לספר. ובכל מקרה, שטראוס הוא המומחה המתאים לבחור, והמומחה המתאים לנמק את הבחירה, והמומחה המתאים לתאר את חייהם הססגוניים של העשרה שבחר, מאוגוסטוס ועד קונסטנטינוס. לכל אחד מהגברים האלה סיפור מרתק. לכל אחד מהם הייתה דרך משלו לעצב מחדש את האימפריה הגדולה. מכל אחד מהם אפשר ללמוד משהו על כוחה של מנהיגות ועל מגבלות השלטון, על חשיבותה של אישיות ועל משמעותו של חזון.

כל הקיסרים, כותב שטראוס, ״רצו להפגין שליטה פוליטית בבית, להקרין כוח צבאי החוצה, להנהיג שגשוג, לבנות את העיר רומא וליהנות מיחסים טובים עם האלים. וכל קיסר רצה למות במיטתו ולהעביר את הכוח ליורשו הנבחר.״ הצלחותיהם - הביאו את רומא לפסגה. כישלונותיהם - קירבו את סופה הבלתי נמנע. ירושתם – זו גם הירושה שלנו. כאשר עיצבו את העולם העתיק שלהם, עיצבו גם את העולם שלנו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: פיליפ סאנדס
תיאור: יולי 1949. גבר כבן חמישים מת לבדו בבית חולים ברומא. המידע שיש עליו דל מאוד ורובו אינו נכון. אפילו סיבת מותו אינה ברורה. יותר מחצי מאה אחר כך, בעקבות פגישה עם בנו של המת, מתחיל המשפטן והסופר פיליפ סנדס להתחקות אחר חייו ומותו של האיש - הפושע הנאצי אוטו פון וֵכטֶר, מי שהיה מושל חבל גליציה בפולין הכבושה בידי גרמניה הנאצית.

המסע המרתק בספר כולל בין השאר פגישות עם אישים שהכירו את וכטר, שיחות עם שלל מומחים וחשיפה של אלפי דפי היומן והמכתבים שהותירו וכטר ואשתו. דמותו וסיפור חייו נפרשים במלואם, מילדותו באימפריה האוסטרו־הונגרית ועד מותו, ארבע שנים לאחר המלחמה.

נתיב העכברושים הוא סיפור בלשי עוצר נשימה, שיש בו נאצי בכיר, רצח המונים, אהבה, ריגול בימי המלחמה הקרה, מוות מסתורי ברומא וגם חמש קבורות של רוצח אחד.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: לינדה ג'יווין
תיאור: סין גדולה מכדי לא לדעת עליה. היא חשובה מכדי לא לדעת עליה. סין מעצבת את העולם של היום בדרכים רבות, גלויות ונסתרות, ומן הסתם תעצב עוד יותר את העולם של מחר. אבל כמה אתם יודעים על סין? ננסה אחרת: כמה אתם יודעים על סין לעומת כמה אתם יודעים על ארצות הברית, על צרפת, על איטליה, על בריטניה? נדמה לי, שלרובנו קל מדי להשיב על השאלה הזאת. אנחנו יודעים הרבה יותר על לינקולן ונפוליאון, על ניטשה ועל המלכה אליזבת. ולעומתם, הרבה פחות על שושלת האן, על לאו־דזה, על סוּן יַאט־סֶן. על שלוש הממלכות. על סין ומעצביה אנחנו יודעים לא רק פחות מאשר על הרבה מדינות אחרות, אלא פשוט פחות מדי. סין המודרנית היא הרבה דברים להרבה אנשים. היא מעצמה כלכלית כבירה, סמל של שלטון סמכותי. עירונית, דכאנית, צומחת, צפופה, תוססת, אימפריאליסטית. ההיסטוריה שלה ארוכה, הגיאוגרפיה מסובכת, הפסיפס האנושי מגוון. כדי להכיר אותה באמת, מן הסתם צריך להקדיש לה חיים שלמים. אנחנו מציעים, בסך הכול, ביקור קצר, ססגוני וקצבי. ביקור של סקרנים וסקרניות. כמה אנחנו יודעים על סין? אם, כמו שקרה לי לפני כמה שנים, יתברר לכם לפתע שאתם יודעים פחות מדי, הרבה פחות מכפי שראוי לדעת, הספר הזה, - ההיסטוריה הכי קצרה של סין - יהיה לכם שער כניסה מצוין לעולם מרתק. הוא יהיה לכם כמו השורה הכי מפורסמת מתוך הדאו דה ג'ינג: "מַסָּע שֶׁל אֶלֶף לִי מַתְחִיל מִתַּחַת לְכַף הָרֶגֶל".
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שפרה שינמן, נפתלי שם טוב, סמדר מור
תיאור: הספר תיאטרון לקהל צעיר: מחקר, יצירה ושיח מציע חידוש רעיוני ואיכותי בחקר תיאטרון לקהל צעיר. מכונסים בו מאמרים פרי עטם של שמונה-עשר חוקרים, יוצרים, מורים ומתווי מדיניות שחברו בפעם הראשונה להוצאת אסופת מאמרים בעברית, שבה הם נותנים ביטוי למחקר עיוני ואמפירי, לעדות אישית, למעשי יצירה ולהתוויית מדיניות. הקורא ימצא פרקים העוסקים בנושאים הקשורים לתיאטרון לקהל צעיר כגון תיאטרון רדיקלי לילדים, ילדים יוצרים משמעות בעת צפייה בהצגה, היסטוריה מזרחית בהצגות לילדים, מוטיבים מקראיים וגבולות התיאטרון לילדים, ילדות ישראלית בתיאטרון, מסעות פנטסטיים והגירה, ייצוג השואה בתיאטרון לקהל צעיר, רב-לשוניות כפרפורמנס, מתבגרים במגמות תיאטרון, דרכי הוראה והפקות, יוצרים מספרים ומתלבטים, מורכבות ומדיניות מוסדית בעבר ובהווה.

השילוב בין הכתיבה המחקרית לבין הכתיבה המסאית-רפלקטיבית הוא חלק מחזון הכותבים ששמו להם למטרה לפתח דיאלוג מפרה בין חוקרים ומבקרים לבין אנשי יצירה והוראה.

הספר בהיר, קריא ומתאים לקהילות של מורי תיאטרון, מחזאים, במאים, שחקנים, מעצבים ושוחרי תיאטרון. חוקרי תיאטרון ימצאו בו עניין מיוחד משום שהוא מהווה מסמך חשוב ומעניין המשקף את המחקר הנערך בארץ בתחום זה.
מכון מופ"ת
מאת: אפרים דוידי
תיאור: צ'ה גווארה – סיפורו של מהפכן מביא בצורה עדכנית, קולחת וסוחפת את סיפור חייו המלא של ארנסטו צ'ה גווארה – לראשונה בעברית.

מי האיש שעומד מאחורי המיתוס? מאחורי ההתעניינות העולמית הבלתי פוסקת בדמותו? זה שהיה זה מכבר לאייקון פופולרי הן בעולם השלישי והן במערב הקפיטליסטי, זה שהיה למעין ישו-מודרני אשר דמותו הכריזמטית מתנוססת בגאווה על חולצותיהם של בני נוער בכל רחבי תבל. כל חייו הציבוריים של המהפכן הקובני-ארגנטינאי ארנסטו צ'ה גווארה (1928-1967) לא ארכו יותר משלוש עשרה שנה. מתמיכה נלהבת בממשלה נבחרת שחפצה לחלק את האדמות לאיכרים העניים בגואטמלה בתחילת 1954 ועד להירצחו בבוליביה ב-1967, היה צ'ה גווארה: רופא שטיפל במחלות מדבקות, מומחה לרפורמה אגררית ולמדיניות חקלאית, גולה, מובטל, רופא וחוקר, צלם רחוב בעיר מקסיקו, עיתונאי, רופא של כוחות הגרילה בקובה, לוחם גרילה מן השורה, מפקד חיל החינוך, מספר שתיים במהפכה הקובנית, שגריר נודד של המהפכה הקובנית, שר התעשייה, נגיד הבנק המרכזי, אידיאולוג בעל שם עולמי, לוחם בקונגו ובבוליביה. הוא גם התחתן פעמיים, היה אב אוהב לחמשת ילדיו, לא שכח לרגע את משפחתו בארגנטינה, כתב ספרים וקרא רבים עוד יותר, נפגש עם ידידים, שתה מאטה לרוב ועישן אינספור סיגרים קובניים. אין פלא שבאמריקה הלטינית לא קוראים לגיבורנו "צ'ה גווארה" אלא "הצ'ה גווארה".
רסלינג
מאת: טלי חתוקה, רחל קלוש
תיאור: הספר תרבות אדריכלית: מקום, ייצוג, גוף מכיל מבחר מאמרים שכתבו הוגים, חוקרים ואדריכלים, אשר דנים בנושאים הקשורים בתרבות אדריכלית. הדיון מתמקד ביחסי הגומלין של האדריכלות עם מבני הכוח, אשר היא חלק מהם ואשר בתוכם היא פועלת. הוא רואה במוצר האדריכלי ובשיח עליו חלק ממערך כוחות אלה ומתעניין באופן שבו הם מכוננים סביבות ומעצבים אותן. על כן נמנע הספר מדיון אוטונומי סגור בתוך גבולות התרבות האדריכלית ופותח את הזירה גם למיני דיון אחרים. מטרתו לפתוח את הדיון האדריכלי לקהל הרחב ולמקדו במשמעויותיה הייחודיות של תרבות אדריכלית במציאות הישראלית.

המתחים המשפיעים על התרבות האדריכלית בישראל ממקדים את הדיון בספר בשלוש סוגיות מרכזיות: מקום, ייצוג וגוף. סוגיות אלה, התלויות זו בזו ואינן ניתנות להפרדה, מעוגנות בעשייה ובמחשבה האדריכליות, אך קשורות גם בתהליכים אחרים המעצבים את הסביבה במסגרות ידע שאינן בהכרח בגבולות הידע המקצועי הגבוה, ומכירות במקום כחלק מדרך חיים ומשימוש שגרתי בסביבות יומיום. שלוש הסוגיות מהוות מסגרת לדיון בסדר יום אדריכלי הממקם את האדריכלות בישראל בתוך מהות החשיבה והעשייה האדריכליות, בתוך מסורת של חיפושים קודמים, בניסיון ליישב את המתח בין תיאוריה לפרקטיקה, בין קונקרטי לאבסטרקטי, בין חזון ליומיום.
רסלינג
מאת: עינב רוזנבליט
תיאור: ספרה של עינב רוזנבליט סוקר את אמנות המחול כתעודה חברתית; הוא בוחן את המעבר מאמנות קולקטיבית-מגויסת לאמנות אישית-חתרנית. ביסוד הספר עומדת ההנחה שאמנות יכולה לחולל אצל נמעניה שינוי בתפיסה. אמנות המחול הנה ייחודית בכך שהיא פונה אל התבונה הגלומה בגוף, ולכן יכולה לחצות את גבולות השכל ולכוון ישירות ללב – כך גדל ערכה הטרנספורמטיבי עבור הקהל. שלושת פרקי הספר תפורים בחוט המשמעות שיש באמנות ביחס למציאות. בפרק הראשון מוצגת תכליתה של האמנות הביקורתית ונסקר ערכה של אמנות אוטונומית ככלי לערעור על מציאות דכאנית. הפרק השני סוקר את האופן שבו שירתה האמנות הישראלית את האידיאולוגיה הציונית בימי הראשית, ואגב כך בוחן גם את החתרנות של האמנות העכשווית ביחס לתפיסה ההגמונית. הפרק השלישי מתמקד במיתוס הגבורה וההקרבה הישראלי ובהשלכותיו על תפיסת הזהות הלאומית; הוא סוקר יצירות מאמנויות המופע אשר מערערות על היצמדות הרסנית לערכים מן העבר. הכתבים של תורת הנפש הבודהיסטית מתייחסים להרגלים מנטליים שעיצבו את תודעתנו בעבר, ולעיתים מגבילים את המפגש שלה עם המציאות העכשווית. אחד הדפוסים מכונה "רוח רעבה", המאופיינת בקורבניות, בתשוקה בלתי ניתנת לסיפוק וברעב מתמיד אשר אי אפשר להשביעו. יחידים וקבוצות עוברים במהלך חייהם דרך מצב זה של "הרוח הרעבה". ההיחלצות מ"הרוח הרעבה" אפשרית באמצעות התבוננות קפדנית בהווה וְויתור על דפוסים מנטליים שאומצו בעבר ואינם מיטיבים עוד. ספר זה מתייחס לתודעה הלאומית הישראלית כמי שנוטה לשעתק הרגלים מן העבר, ומניח שהאמנות, ואמנות המחול בפרט, מציעה התבוננות ביקורתית בדפוסי התנהגות מיושנים ומפגש טרי עם מציאות ההווה.
רסלינג
מאת: גבריאל שרייבר
תיאור: ספרו של גבריאל שרייבר עוסק במשמעות ההבדלים בין דינמיקה ליניארית ללא-ליניארית ובין תוצריהן הגיאומטריים: אובייקטים אוקלידיים ופרקטליים, מושכים פשוטים ומוזרים. דיון זה תורם להבנת ההבדל בין המודע ללא-מודע הפרוידיאני ובין המדומיין לסמלי הלאקאניאני, כמו גם להבנת היצירתיות, החלום, הפסיכוזה והדינמיקה של הטיפול הפסיכואנליטי. דמיון עצמי וביטול הגבולות מאפיינים אובייקטים פרקטליים. חוקי יצירתם כוללים עיבוי, התקה, חזרתיות והסמלה – מאפייני חשיבה בלא-מודע אשר מובנה כאובייקט פרקטלי. גילוי זה עשוי להירתם לטובת השגת התפתחות ושינוי בתהליך הפסיכואנליטי. במהלך המסע אשר אליו לוקח אותנו הספר מתברר לנו שספרות, מתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה ופסיכואנליזה – כולן חלקים פרקטליים של השלם, אשר בעומקן, מעבר לגבולותיהן האוקלידיים, הן היבטים של האחד. מערכת זו של דמיון עצמי, שבה החלק משחזר את השלם הגדול, שונה במהותה מהלוגיקה של המודע, מכיוון שיש בה הצעה לסינתזה ולהתחברות אינטר-סובייקטיבית בינינו לבין עצמנו ובינינו ובין העולם.
רסלינג
מאת: אסתר פלד
תיאור: הספר פסיכואנליזה ובודהיזם עוסק בהשוואה בין חשיבתם של פסיכואנליטיקאים כגון פרויד, קליין וביון, לבין תפיסת העולם הבודהיסטית. מן הצד הבודהיסטי הספר סוקר את הזרם של הבודהיזם המוקדם (תרוואדה) וכמו כן את נקודת המבט של הזן-בודהיזם. אך ספר זה אינו עוסק באינטגרציה בין מזרח ומערב, או ביישומים של החשיבה הבודהיסטית בפסיכותרפיה, אלא בהנחות יסוד מטא-תיאורטיות. השאלה המרכזית הנתונה להשוואה היא על אודות צמיחה מנטלית והקשר בינה לבין אמת. המושג "ידיעה", יחד עם המושגים "מודעות" ו"אמת", משמש תשתית הן לחקירה הפסיכואנליטית והן להגות הבודהיסטית. בשתי השקפות העולם הנבדלות הללו מוצגת בחינתה הביקורתית של יכולת הידיעה של האדם כמטלה מרכזית. אבל לא מדובר בבירור תיאורטי בלבד; נקודת השיתוף המושגית המשותפת לפסיכואנליזה ולבודהיזם היא ההנחה שלפיה ידיעה שיש בה ערך היא ידיעה טרנספורמטיבית, כלומר ידיעה שאמורה לחולל שינוי הכרתי עמוק באישיותו ובחייו של היודע. אולם נדמה שהפסיכואנליזה של התקופה הנוכחית הולכת וזונחת את תפקידה זה לטובת גישה פשטנית יותר וביקורתית פחות. בעידן שבו התרופה הפסיכיאטרית ופתרונות חומריים אחרים תפסו את מקומו של התהליך הממושך והמכאיב של הצמיחה המנטלית, יש בנקודת המבט הבודהיסטית של מושג ה"ידיעה" כמו גם בנקודת המבט של וילפרד ביון כדי להאיר מחדש את תפקידן של תורות ההכרה והנפש.
רסלינג
מאת: רועית דהן
תיאור: במהלך חייו נדרש האדם לקיים בחירות רבות ומגוונות בתחומי חיים שונים. הוא אינו חופשי שלא לבחור על פי עיקרון, אולם בפועל רבים המקרים שבהם הוא פונה לסמכות חיצונית שתכריע עבורו. אומנם בהיותו חלק מעולם הטבע הוא נושא עמו מבנה נטורליסטי, אולם בתרבות הוא נתבע לאחריות. השאלה המתעוררת היא איך מתוך מבנה נטורליסטי יכול האדם לשאת באחריות על חייו ולכונן הוויה אנושית. ספרה של רועית דהן מזמין חשיבה מחודשת ומעמיקה בשאלת חירותו של האדם וזיקתה לסוגיית האחריות והאושר. קאנט והגל, פרויד וסארטר מציגים בהגותם עמדות מפורשות ביחס לתפיסת מידת החופש האנושי ולאחריות הנגזרת מכך. בהצגת רצף ההגויות בנושא זה מושגת ראיית החירות והאחריות כהתפתחות דיאלקטית, אשר באה תחילה לידי ביטוי בפילוסופיה ובעקבותיה בפסיכואנליזה. בדיון זה נחשפת הנחה משותפת שלפיה החירות, בין אם היא יכולת של התבונה, או פוטנציאל של תודעה עצמית, היא תנאי נדרש לקיום אדם מוסרי שכשיר לשאת באחריות למעשיו. הכשירות המוסרית היא נגזרת של מבנה נפשי שבו האדם "הבריא בנפשו" הוא האדם החופשי שיכול היה לנהוג אחרת ממה שנהג בפועל. משמעות הדבר שחירות לא רק שאינה הפקרות, אלא אף מטילה על האדם עול כבד של אחריות. בהצגת ביקורתו של מרקוזה הן על תפישת החירות של סארטר והן על תפיסת החירות של קאנט, הגל ופרויד ישנה הזמנה למקם את סוגיית החירות כשאלה העומדת בפני עצמה מחד גיסא, וככזו אשר יש להמשיך ולדון בה בתוך הקשרים של רצון, אושר ותרבות, מאידך גיסא. כך, לצד התובנות שאותן מספק הספר, מוצגת אמירה בין-אישית-חברתית אשר אינה רואה בהכרח סתירה בין אושרו של היחיד לבין כיבודה של החברה.
רסלינג
מאת: שלומי מועלם
תיאור: אדם נוטל על עצמו את משימת תיאורו של העולם. ברְבות השנים הוא יוצר מרחב דמיוני ומאכלסו בדמױותיהם של מחוזות, ממלכות, הרים, מפְרצים, ספינות, אײם, דגים, חדרים, מכשירים, כוכבים, סוסים ובני אדם. רגעים אחדים לפני מותו הוא מגלה כי מבוך הקװים הסבלני הזה משרטט את קװי המִתאר של תװי פניו". חורחה לואיס בורחס כתב מילים אלו על עצמו, באחרית הדבר של אחד מספריו. באורח דומה משימתו של קובץ תרגומים ועיונים זה היא כפולה: לתאר בקװים רחבים ודקים נושאי ליבּה ביצירתו המְבוכית של בורחס, ובד בבד להניח לקולו להישמע ולדמותו לבצבץ מבעד למילותיו. בחלק הראשון מוצגים, לראשונה בעברית, תרגומים לארבעת הסיפורים של הקובץ הזיכרון של שײקספיר (1983), ספר הפרוזה האחרון שהוציא בורחס בימי חײו. בחלקו השני מכונסים ארבעה מאמרים פרשנײם רחבי היקף העוסקים באופן רוחבי ובמבט סינופטי ברעיונות ונושאים מרכזײם שהעסיקו את בורחס לאורך כל יצירתו: יחסי תרבױות מזרח ומערב, הפילוסופיה של הזמן ומצב הקיום האנושי בתוך הזמן, עיצובה של הזהות האישית מתוך ובאמצעות מעשה הכתיבה הספרותית, וטבעם האניגמטי של האובײקטים הפנטסטײם.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: ישראל קורן
תיאור: יהדות ואנתרופוסופיה − מחלוקות עתיקות בלבוש חדש הוא מחקר חדשני, יצירתי ומקורי, שבו דן ד"ר ישראל קורן בתפיסה של היהדות ושל קיומו של העם היהודי במשנת רודולף שטיינר, אבי התורה האנתרופוסופית. הכרך השני מתמקד בהשקפותיו של שטיינר על הציונות, על היהודים, ובפרשנותו ליהדות. המחבר מציע השוואה מקיפה בין תפיסת שטיינר את היהדות, לבין פרשנות הנשענת על מקורות היהדות עצמם.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: ישראל קורן
תיאור: יהדות ואנתרופוסופיה − מחלוקות עתיקות בלבוש חדש הוא מחקר חדשני, יצירתי ומקורי, שבו דן ד"ר ישראל קורן בתפיסה של היהדות ושל קיומו של העם היהודי במשנת רודולף שטיינר, אבי התורה האנתרופוסופית. הכרך הראשון כולל מבוא מקיף לתורה האנתרופוסופית − המבוא הביקורתי היחיד והמקיף ביותר לתורה זו בשפה העברית. בכרך זה דן המחבר בתפיסת התפתחות היקום והאנושות של שטיינר, במרכיב הכריסטולוגי במשנתו, בעקרון מדע הרוח שלו ובמחשבתו הפילוסופית.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: ארז כסיף
תיאור: מאמץ אינטלקטואלי-תרבותי עצום הושקע בחידת פיצוח חוטריה ההיסטורײם של היהדות, שלו היו שותפים – להוציא היסטוריונים של היהדות – חוקרים ממנעד דיסציפלינרי רחב וביניהם סוציולוגים, פילוסופים ופסיכולוגים. שערו הראשון של חיבור זה מציע לקורא הצצה ביקורתית בחלק מנכסי צאן הברזל הספרותײם הללו. שערו השני שוזר נרטיב חדשני לענײן מקורותיה של היהדות. הוא מציע להבין את משמעותה ההיסטורית של היהדות כנעוץ בפרקטיקה הפולחנית שלה כעבודת גװיל כדת ספר – ופחות מתוך חומרי המשקע הרעיונײם-תיאולוגײם שסיפקה. על פי הטיעון שעומד במרכז הדברים, יהדות הגװיל היא במקורה מיזם אימפריאלי-פרסי אחמני(, הקשור בטבורו באתגרים הגיאו-פוליטײם והכלכלײם, שעמדו בפני האימפריה הדריוסית באמצע המאה החמישית לפנה"ס יותר מאשר בתרבות היהודאית העתיקה מתקופת הבית הראשון. שערו השלישי מבקש להציג לקורא חלק מההשלכות ההיסטוריות לטװח הקצר והארוך של דינמיקה היסטורית זו. בטװח הקצר, הוא מציע להבין את ההיסטוריה של תקופת הבית השני לאור התפקיד הכלכלי שמילא בית המקדש, החל מתקופתם של עזרא ונחמיה 'מקדשי הגװיל' ועד החרבתו במרד הגדול. בטװח הארוך, יהדות הגװיל העזראית היא הפיגום ההיסטורי למופעיה של הקנאות הפונדמנטליסטית לצורותיה ביהדות, בנצרות וביתר שאת באסלאם – והיא מבשר חשוב של לאומיות 'הדם והאדמה' על גלגוליה המודרנײם. כמו כן מציג החיבור בפני הקורא העברי את הרעיון, כי יהדות ההלכה היא במידה רבה תגובה להצלחתה הפנונמנלית של הנצרות החל מהמאה השנײה, כך שהאחרונה השפיעה על היהדות לא פחות משהושפעה ממנה.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: רינה לפידוס
תיאור: ספר זה, בנות לבנה בזעם החמסין, הוא כרך שני לאחר שקודמו, בעל אותו השם, ראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2009, ועוסק גם הוא במגוון עשיר של זיקות בין הספרות העברית ובין הספרות הרוסית. הספר דן בתחומים כגון: השקפות עולם ואידאולוגיה, נושאים ומוטיבים, סגנון לשוני, עיצוב פואטי של ההיגד וזרמים ספרותיים וסוגות ספרותיות. החיבור מנתח אתיצירותיהם המקוריות ותרגומיהם מהספרות הרוסית של המחברים העבריים: י"ל גורדון, א"ד גורדון, ח"נ ביאליק, א"נ גנסין, י"ח ברנר, י"ד ברקוביץ', ש"י עגנון, רחל המשוררת, חיים הזז, אברהם שלונסקי וחיים לֶנסקי. הוא אף דן בקצרה גם ביצירותיהם של מנדלי מוכר ספרים, גרשון שופמן, יעקב שטיינברג ואהרן אפלפלד. הפרק האחרון מציג את הרקע האירופי של הספרות הרוסית ובכך מעניק מבט־על הפורשׂ יריעה רחבה על הספר כולו.
כרמל
מאת: רינה לפידוס
תיאור: החיבור עוסק ביצירתם של מנדלי מוכר ספרים, ישעיה ברשדסקי, י"ח ברנר, שאול טשרניחובסקי, י"ד ברקוביץ', חיים לנסקי, אלכסנדר פן וחיים הזז. יוצרים אלה הטביעו את חותמם על הספרות העברית ואף עיצבו את רוח וסגנון התרבות הישראלית בת-זמננו. בספר זה נבחנות השפעות של הלשון, הספרות והתרבות הרוסית על יוצרים אלה, וכן נחשפים בו צדדים חדשים ובלתי צפויים בפרשנותן ובחקר מקורותיהן של יצירותיהם. החיבור מתייחס לסופרים רוסים הבאים: לרמנוטוב, גוגול, טורגיניב, ל"נ טולסטוי, פט, יסנין ועוד. החיבור כולל גם פרק תיאורטי, הסוקר את המתודות והמגמות בחקר ההשפעות הספרותיות המקובלות היום בספרות העולם. כל החפץ ללמוד יותר על כור מחצבתה של הספרות והתרבות היהודית והישראלית ימצא עניין בספר זה.
כרמל
מאת: שולמית וולקוב
תיאור: על ההיסטוריה של גרמניה וגם על ההיסטוריה של יהודיה נכתבו ספרים ומחקרים רבים מספור. אולם באופן מוזר שני התחומים נחקרו כמעט תמיד במנותק זה מזה, כשתי דיסציפלינות נבדלות. פרופ׳ שולמית וולקוב, מחשובי ההיסטוריונים של גרמניה ויהודי גרמניה, מציעה לנו בספר מרתק זה זווית ראייה חדשה ומקורית: זווית הבוחנת את ההיסטוריה הגרמנית ממבט יהודי. וולקוב פורשת את סיפורן של מאתיים וחמישים שנות היסטוריה – החל במשה מנדלסון ומערכת היחסים המורכבת בין ההשכלה היהודית לנאורות הגרמנית באמצע המאה השמונה-עשרה, עבור בתקופות של תקווה והצלחה וזמנים של אפלה וייאוש, וכלה בחיפוש הדרך של הקהילה היהודית בגרמניה המאוחדת של ראשית שנות האלפיים.
כרמל
מאת: שולמית שירן
תיאור: יצירתו של חיים גורי מלווה את התרבות העברית מהשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל עד לימינו. מחקרה של ד"ר שולמית שירן מאיר באור חדש את כתיבת השירה של גורי מתוך נתינת דגש לקולו האישי להשפעה של הסביבה הספרותית והפוליטית על יצירתו. המחקר מצביע על מקומו הייחודי של גורי בנוף השירה העברית מתוך בחינה של ההשפעות משוררים בני דורות קודמים ויוצרים בני זמנו. שירן מתארת כיצד המבט הפרטי והאישי משתלב בהבט הלאומי ובתיאור החוויה הקולקטיבית בשיריו של אחד מן המייצגים המוכרים ביותר של דור הפלמ"ח בספרות, כמי שמדבר עבור המכלול אך גם מבקש להתבדל ממנו. המחקר מצביע על ההתפתחויות בכתיבה של גורי וכן על העוגנים אשר בכתיבתו לאורך כשבעה עשורים.
כרמל
מאת: טליה הורוביץ
תיאור: איתור קשרים בין מוקדם למאוחר הוא מסע מפעים החושף את עוצמתה של מורשה נצחית. המוקדם בספר זה הוא המקרא ופרשניו לדורותיהם. המאוחר הוא תחום הדעת של הספרות לדורותיה, לסוגותיה, לדרכי עיצוביה, לבשורותיה ולמגוון יוצריה: זוכי פרסים לאומיים ובין־לאומיים; בני זמננו ובני דורות קודמים; קנוניים וטרום־קנוניים; מודעים להיותם חלק מחבורה יוצרת וגם מי שלא הגדירו את עצמם חלק ממנ. ר' יהודה הלוי, אורי צבי גרינברג, נתן אלתרמן, חיים נחמן ביאליק, ּ יעקב פיכמן, יעקב כַהן, מיכאל קשטן, בלפור חקק, יורם טהרלב, ניב־יה דורבן, נאוה סמל, דליה רביקוביץ, רחל בלובשטיין־סלע, חביבה פדיה, אנטואן דה סנט־אכזופרי, קונסטנדינוס קוואפיס, ויסלבה שימבורסקה, אסתר שרה שניאורסון־גרי, אסתר שקלים, תמר יפרח, חביבה פדיה, נורית צדרבוים (וגם אלבר קאמי וזוז'ה סאראמאגו - המסייעים ותומכים ממקום אחר) - כולם עד אחד חברו יחדיו בספר זה להצדיע לספר הספרים, ולשיר לו שיר מזמור.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: נגה רובין
תיאור: חשיבותם של הטקסטים הכתובים ביהדות אינה מוטלת בספק. הטקסטים נכתבו ובהמשך נדפסו, הועברו ויצרו את הרצף הבין-דורי. כדברי המשורר נתן אלתרמן באחד משירי 'הטור השביעי': ״דומה כאילו פתע מתאחה הגשר/ וקם בין התקופות הערוכות בסך […] כל זה שכבות בוקע – שבע, תשע, עשר/ בחרס ובנייר/ בנחושת ובקלף/ מאז ימי יבוס ועד תגלת פלאסר/ ועד חשמונאים אין דור שלא כתב״. העברת החלקים הסיפוריים, שנמסרו הן בעל-פה הן בכתב, היו בעיקר תחת אחריותהּ של האמא היהודייה, הבאָבע. מה הייתה דמותה של אותה באָבע? עת ליטפה בידיה מבלי משים את ראשיהם של המיידל והייִנגל שלה על ערשם וסיפרה להם סיפור לפני השינה, דמתה יותר מכל ליאנוס, האל בעל שני הראשים. בראשה האחד הביטה לאחור ונזכרה בסיפורים ששמעה בילדותה מאמהּ וסבתהּ, או קראה במקורות יהודיים עתיקים שתורגמו ועובדו לשפת הדיבור, היידיש. אך בראשה השני, הביטה הבאָבע לעתיד וכך סייעה לצאצאיה לחלום. שכן הבאָבע הייתה שוזרת בתוך הסיפורים שינויים קטנטנים, תך נסתר בגוון שונה לבגד הסיפור, כפתור צבעוני. עיטורים אלו שנוספו על סיפורי ילדותה, כללו רמזים ותקוות לעתיד טוב יותר ומתוקן עבור ילדיה. סיפורים אלו, על תכיהם וכפתוריהם, הם נושא הספר.
תבונות
מאת: חגית הלפרין
תיאור: המחזה "עוץ לי גוץ לי" מאת אברהם שלונסקי נכתב בשנת 1965, והוא מבוסס על מעשייה של האחים גרים בשם "רומפלשטילצכן". "עוץ לי גוץ לי" עובד למחזמר ונחשב להצגת ילדים מופתית המוצגת בתיאטרון הקאמרי קרוב לשישה עשורים. שלונסקי הפך את המעשייה האכזרית למחזה מלא אופטימיות, הומור ושמחת חיים. ספרה החדש של חגית הלפרין מציג פרשנות חדשנית ומקורית למחזה; הוא מגלה שניתן לקרוא את "עוץ לי גוץ" לא רק כמחזה לילדים אלא גם כמחזה שנון, חכם ועמוק הפונה לקהל המבוגרים. הספר בוחן את הקישורים שנבנו בין "עוץ לי גוץ לי" לסיפור גן העדן שבספר "בראשית", לסיפור הישועה של מגילת אסתר ולאקטואליה של התקופה שבה הנהיג ראש הממשלה דוד בן גוריון את המדינה. כמו כן, הספר בוחן את מקומו של המחזה ביחס ליצירתו הענפה של שלונסקי לילדים ולמבוגרים. במיוחד מושם דגש על המקום החשוב שתופסים בעולמו של שלונסקי השקפת העולם המאגית, הכישוף, הנס, החידה והסוד. המחברת עומדת על קסמיה של הלשון המכשפת ב"עוץ לי גוץ לי": לשון הרוויה חריזה עשירה, פתגמים, חידודי לשון וחידושי מלים, ויש לה תפקיד חשוב בבריאת עולמה של האגדה. בדומה לשֵדון עוץ לי גוץ לי שידע להפוך קש לזהב, שלונסקי ראה בסופר המוכשר אלכימאי אשר הופך את המלים לזהב. אפשר לומר שב"עוץ לי גוץ לי" הצליח שלונסקי להפוך את המעשייה של האחים גרים לזהב-אמת, למחזה עשיר ורב-גוונים, מחזה מרהיב ומושך לב.
רסלינג
מאת: עידן צבעוני
תיאור: קורפוס כריסטי מציע יקום טקסטואלי מסועף ומרובד, עתיר הערות שוליים המציעות טקסט צל לצד הטקסט המואר. ביקום זה כל מחשבה פשוטה היא אשליה, כל מה שחי הוא מדומיין-שפה. זהו ספר הכתוב בלשון דחוסה, פרטית, המבקשת להעמיק ולהרחיב. בבסיסו התעקשות לקיים דיאלוג עם יצירות תרבותיות שהותירו חותם במחבר. צבעוני מטה אוזן לקולות עתיקים, עובר התגלות בתיאטרון כשהוא נפגש במדיאה ובאיפיגניה, מתחקה אחר אסוציאציות פרטיות ומתעתעות לנוכח צפייה בסרט "מושל הלבנט", מפעיל התבוננות רגשית בחזיונות תעתועים שמוצגים על במה, חושב על גופים קדושים, על הגוף-טקסט של כריסטוס והיקשרותו למרחב היודו-פלסטיני, על נבואות נקמה שקולותיהן עדיין רודפים אותנו; צבעוני מדמיין מרחבים אוטופיים שנבראו לאחר אסונות, ולצד זאת עומד על חשיבותן של אהבות אסורות שהותרו מכבליהן. קורפוס כריסטי מאגד ארבע מסות, כולן עוקבות אחר מפגשים בין כוחות המניעים את המבט ובין כוחה המתעתע של השפה. המבט עוקב אחר הסתעפות עולה של סמלים ואסוציאציות, ואילו השפה מאתרת מבני משמעות סמויים. הפרק הראשון דן בשתי הַמְחָזוֹת, של "מדיאה" ושל "אדיפוס בקולונוס", על ידי אנסמבל אורקל. קולה של האורקל נשלח מן העבר ואין אפשרות שלא להיענות לו, לשוחח עם "העתיקים" ולגרום לברק הנסתר של הנבואה לזהור. הפרק השני עוסק במחזהו של יוסף מונדי, "מושל יריחו", כפי שעובד לסרט הקולנוע "מושל הלבנט" בידי חסן אגבריה ומיכל גורני, ובמרכזו דמותה החצויה של לילה, חצי ערבייה חצי יהודייה, תקוות חוט השני של המחבר. הפרק השלישי מוקדש להתבוננות אמפתית בהמחזת "איפיגניה" על ידי אנסמבל אורקל, תוך כדי התרכזות בדמותה של איפיגניה-ישועית הממוסמרת לצלב. הפרק הרביעי עוסק בשני סרטים של אגבריה-גורני: "אוטופיה 2084" אשר מדמיין מרחב ערבי-יהודי משותף, פוסט-אפוקליפטי, ו"הנעצבים" אשר עוקב אחר יחסי קרבה עדינים הנרקמים בין ערבי ויהודייה באי יווני.
רסלינג
מאת: רקפת אפרת-הולצר
תיאור: קריסה לתהום, אובדן שאין להשיבו, נפילה שנחווית כעצב תהומי, תחושת מוות, אי-קיום, תעתוע וחוסר פשר במישור האישי, לצד שקיפות חברתית, דיכוי וניצול במישור החברתי – אלה החוויות שבהן מתבונן באופן רב-תחומי ומעמיק הספר אין קץ לאין שובך. רקפת אפרת הולצר מציעה המשגה חדשה להתנסויות אלה – ״שלילה כפולה תהומית״ – על יסוד ההנחה שלמופעיהן בתחומי החיים השונים קיים מבנה משותף. ההמשגה נשענת על הפרה של ״חוק השלילה הכפולה״ הלוגי. במקור, חוק זה קובע ששלילה של שלילה שקולה לחיוב (״לא לא״ פירושו ״כן״). במבנה החריג המוצע כבסיס להבנת ההתנסויות הנדונות, שלילת השלילה מייצרת שלילה נוספת, עמוקה יותר, והיא למעשה מניעה תנועת שלילה רקורסיבית, אינסופית – כמעין מערבולת חסרת מפלט. פעולות מודעות או לא-מודעות כגון הטלת ספק, הכחשה, שלילה פסיכולוגית או אי-הכרה באדם כשווה ערך, הן כולן אקטים של שלילה שהכפלתם מניעה את אותה תנועת סחרור לופתת והרסנית. הספר פותח בסקירת משמעות השלילה ו״עבודת השלילי״ בלוגיקה הקלאסית, בפילוסופיה ובפסיכואנליזה. חלקו המרכזי מראה כיצד המבנה המוצע מכונן את תפיסת הספקנות הפילוסופית, את המבנה הנפשי המלנכולי ואת ״שפת השלילה״ של המלנכולי/ת כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתיבה פואטית ובקליניקה, כמו גם את הדיכוי החברתי של נשים הממוקמות ב״שוליות מצטלבת״ ועוד. נושאים אלה ואחרים נידונים בצורה נגישה ומרתקת, בין השאר באמצעות קריאה ביצירות מהספרות והשירה העולמית. ״שלילה כפולה תהומית״ יוצרת מצב שממנו יקשה על היחיד או הקבוצה החברתית להיחלץ בכוחות עצמם. אולם אין זה מצב חסר תקווה. היציאה ממנו אפשרית, לטענת המחברת, בעזרת יחסים עם זולת מחייב ומחויב. כפי שמנסח זאת עמנואל לוינס: ״רק האחר יכול לומר הן, החיוב מגיע ממנו״.
רסלינג
מאת: שלומית אהרוני ליר, ליאת איילון
תיאור: עקבות האור על העדשה בוחן את היצירה הקולנועית כמשקפת מקום, תקופה והווי תרבותי. הספר מנתח את עולם הקולנוע בפריזמה שדרכה ניתן לראות תהליכים ושינויים חברתיים, אבל בה-בעת כמדיום בעל השפעה רבה על זהות החברה ועל חלוקת התפקידים הגילאית והמגדרית המקובלת בה. הספר פותח צוהר להתבוננות בעולם הקולנוע באמצעות בחינת הדמויות הניצבות מאחורי המצלמה ובקדמתה, כל זאת לצד התייחסות להיבטים מצטלבים של מגדר, גיל וזמן כאבני בוחן לבחינת סוגיות הנוגעות במעמד חברתי, יצירה, תנועה ושינוי. ספר ייחודי זה מפלס נתיבים לניתוח יצירות קולנועיות מתוך התייחסות למקומו של הבמאי הטוטלי בתהליך היצירה, בחינת ייצוג מערך היחסים בין נשים וגברים בגיל מבוגר על המסך הגדול, והמשמעות הקריטית של הזמן בעולמם של במאים ובמאיות בישראל.

עקבות האור על העדשה מציע לראשונה בחינה מחקרית של עולמם של במאים ישראליים מוכרים המצויים במחצית השנייה של החיים; הוא מתחקה אחר דבריהם ביחס ליצירתם, תנועת MeToo והאופן שבו תעשיית הקולנוע מתייחסת אליהם עם התבגרותם. הצלחתו של הספר לחבר ולקשר בין הנעשה בקולנוע הישראלי לקולנוע הבינלאומי, התמקדותו בסרטים ארס-פואטיים המתארים את תהליך היצירה, והדרך שבה הוא מעניק מקום לנקודות המבט האישיות של במאים ובמאיות באמצעות התייחסות לראיונות איתם, – כל אלה מהווים מראה תרבותית משמעותית לאופן שבו היבטי מגדר, גיל וזמן באים לידי ביטוי בחברה ובתרבות בישראל ובעולם לאורך השנים.
רסלינג
מאת: ויקטור הוגו
תיאור: בשנת 1827 פרסם ויקטור הוגו (1802-1885) את המחזה "קרומוול" ואת ה"הקדמה לקרומוול" המוגשת כאן תחת השם מסה על הגרוטסקי. מדובר במניפסט עז הבעה פרי עטו של צעיר נלהב ומסמך מכונן של הספרות הרומנטית; אוסף הערות מעשיות לכותבי מחזות במאה ה-19 וסיפור בריאה רצוף תובנות תיאולוגיות; כתב הגנה על הגרוטסקי וכתב האשמה נגד השמרנות – כל אלה נמצאים בספר זה. כאמור, תכליתו המקורית של הטקסט הייתה לשמש הקדמה ל"קרומוול", אבל בחלוף השנים המחזה נשכח ודווקא ההקדמה נקראת ונלמדת עד היום.

המושג המרכזי שהוגו מציג בהרחבה וטוען בזכותו הוא הגרוטסקי. לפי הוגו אמנות נדרשת לייצג את כל הקיים במציאות, ואם לא תעשה כן תחטא בגאווה שכן תציב את עצמה מעל לאל אשר ברא בעצמו את הגרוטסקי. בכך קושר את עצמו הוגו לאסתטיקה שרווחה גם בגרמניה בתקופה הרומנטית, ושבה ניתן לראות את שורשי הריאליזם, שכן הבחירה לייצג את המציאות על צדדיה הגרוטסקיים לא הייתה זרה לכותבים כמו גתה ופרידריך שלגל. מתוך תפיסה דומה של הגאונות גם הם הטיפו "לא להותיר דבר בחוץ", שכן האינדיווידואל כולל בתוכו גם צדדים גרוטסקיים.
רסלינג
מאת: מחמוד נעאמנה, סלים אבו ג'אבר
תיאור: ספרם של מחמוד נעאמנה וסלים אבו ג'אבר בוחן את השימוש שנעשה באינטרטקסטואליות בשירה הערבית המודרנית ביחס לטקסטים מהמורשת הצפית. במרכז הספר נבחנים שיריהם של ארבעה משוררים: מחמוד דרויש, אדוניס (עלי אחמד סעיד), צלאח עבד אל-צבור ועבד אל-והאב אלביאתי. כל אחד מהמשוררים עושה בשירתו שימוש במורשת הצוּפית, זרם מיסטי באסלאם (הצוּפים כונו "הפוסעים בשבילי הדרך הרוחנית") שהתפתח במאה ה-8 ונרדף לא אחת על ידי השלטונות השונים. מבין האלמנטים שבהם נעשה שימוש ניתן לציין מונחים, רעיונות, דמויות ושמות השירים עצמם. הספר מתמקד בחמש מסכות צוּפיוֹת שבהן השתמשו המשוררים: מחיי אל-דין אבן ערבי, ג'לאל אל-דין אל-רומי, אל-חוסין בן מנצור אל-חלאג', פריד אל-דין אלעטאר ובשר אלחאפי. בהקשר הזה המסכה הצופית נבחנת כטכניקה אינטרטקסטואלית, שכן באמצעות המסכה שהמשורר כמו עוטה על עצמו הוא מבטא עמדה ביקורתית נוקבת ביחס לתרבות הערבית הנסוגה, ביחס לבעיות בחברה הערבית, כמו למשל אי נחת ביחס לפיקוח וצנזורה על הספרות, שלילת החופש להבעת דעה, נסיגה במעמד הספרות בחברה, חוסר שוויון ואי צדק. דרך השיחה המרתקת שמשוררים אלה מקיימים עם המסורת הצופית הם מבטאים בצורה מתוחכמת את שאיפתם ליצור אדם חדש, או שמא תרבות חדשה שתנסה להגשים את האוטופיה שמגולמת בשירה.
רסלינג
מאת: קרן צדפי
תיאור: ספרה של קרן צדפי עוסק בניתוח ההופעה ותהליכי ההתאמה וההטמעה של הקריקטורה כתוצר תרבות זר, אירופאי, במרחב הציבורי המצרי בעידן הלאומי הסֶמִי-קולוניאלי – יוזמה של קבוצה מצומצמת של "סוכני תרבות", ברובם המוחלט בני קהיליות מיעוטים, מהגרים וזרים, שהגיעו למצרים מהרבע האחרון של המאה ה‑19 עד שנות ה‑40 של המאה ה‑20. המקרה המצרי משמש כאן מקרה בוחן למורכבות תהליכי התעביר התרבותי בהקשר הקולוניאלי המודרני, לחשיבות ההון החברתי והתרבותי של סוכני התרבות, יזמי הקריקטורה במצרים, ולמקומם בתהליכי האימוץ, ההתאמה וההטמעה של הסוגה האמנותית-עיתונאית בתרבות המצרית. בראש ובראשונה שיקפה הקריקטורה במצרים, כיצירת אמנות, את נטיותיהם והעדפותיהם של האמנים הזרים-המקומיים שביטאו בה ובאמצעותה את עמדותיהם הייחודיות. עמדות אלה הושפעו הן מהרקע החברתי שלהם והן מההכשרה המקצועית שקיבלו – בעיקר באירופה. באמצעות דיון בייצוגיו של הציבור המצרי (מחד גיסא "המצרי הממוצע", ומאידך גיסא "האזרח המצרי המודרני האידיאלי") והאישה המצרית, ולצד זאת ייצוגיו של האחר (הכובש הבריטי והנכבש הסודני), הספר מבקש לחשוף כיצד המבט הפנימי-כחיצוני של אמני הקריקטורה במצרים עיצב את הרפרטואר הקריקטורי ואת כתבי העת שבאמצעותם הוא הופץ לציבור כמרחב ספק מצרי, "מזרחי", מקומי, ספק זר, "מערבי". היותם של יזמי הקריקטורה במצרים זרים-מקומיים הבנה את הקריקטורה בעידן הלאומי הסֶמִי-קולוניאלי כמרחב חזותי שלא ניתן להגדירו באופן מובהק כשיח-נגד. למרות שעיתוני הסאטירה והקריקטורה ביקשו לקדם את המאבק הלאומי המצרי לעצמאות מהכובש הבריטי, ולמרות שחלק ניכר מהקריקטוריסטים ראו במאבק הלאומי המצרי את מאבקם שלהם, לא אחת התוצרים התרבותיים שלהם שיקפו את נקודת המבט של הכובש, כלומר את תפיסת העולם הקולוניאליסטית-אוריינטליסטית.
רסלינג
מאת: ג'ון לוק
תיאור: הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק (1704-1632) נמנה, לכל הדעות, עם אבותיו הרוחניים של העולם המודרני. לרעיונות שפיתח בכתביו הפוליטיים נודע תפקיד מכריע בעיצוב שיח הזכויות ומושג הסובלנות החקוקים בתשתית הסדר הליברלי. ואולם, למרות חשיבותם הכבירה של הרעיונות האלה, פסגת הגותו של ג'ון לוק היא ללא ספק החיבור הגדול מסה על שכל האדם, שראה אור ב-1689. בחיבור קאנוני זה, שנכתב בהשראת ההישגים המדעיים פורצי הדרך של התקופה, מתנער לוק הן מן המסורת הסכולסטית של ימי הביניים הן מן הרציונליזם האירופי של דקארט וממשיכי דרכו, ומציע כנגדם צורת חשיבה חדשה ומהפכנית, המבקשת לבסס את הידע האנושי על הניסיון לבדו: אמפיריציזם.

כדי להעמיד את הרעיון האמפיריציסטי על מסד תיאורטי איתן, לוק נוטל על עצמו משימה כבירה: למפות באופן שיטתי ומקיף – שאין לו תקדים בספרות הפילוסופית – את כוחות השכל האנושי. התוצאה היא חיבור שאפתני להדהים ורחב יריעה, הדן בתפיסה החושית לסוגיה, במקורותיה, בדמיון, בתפיסת החלל והזמן, ביכולת ההפשטה וההַמשֹגה, בהיקשים לוגיים, בתפקידה של השפה ובתנאי הידיעה. בה בעת, לוק מצביע גם על גבולות ההכרה ומזהיר – בדומה לקאנט אחריו – כי חריגה מן הגבולות האלה עלולה להניב מסקנות חסרות שחר.

מסה על שכל האדם מוגשת כאן לראשונה לציבור הקוראים הישראלי במהדורה מדעית מלאה ומוערת. הטקסט המקורי, שתורגם לעברית בהירה ונגישה בידי עפר קובר, והמבוא המקיף שחיבר דוד הד מציגים לפנינו את אחד ההישגים המונומנטליים בתולדות ההגות המערבית: יצירת מופת פילוסופית ששינתה את דרך התבוננותנו במציאות החיצונית והפנימית ושהניחה בכך את היסודות למודרניות.
הוצאת שלם
מאת: דן לאור
תיאור: קשה ונפתלת הייתה דרך חייו של המשורר דוד פוגל: בצעירותו הסתכן וחצה את גבול רוסיה הצארית ואוסטרו־הונגריה כדי להגיע לעיר הבירה וינה, שאותה בחר לאמץ כביתו. בשלב מאוחר יותר נטש את וינה והגיע לפריז, ואז גמלה בליבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל. הניסיון לא עלה יפה, והוא חזר לאירופה – תחילה לברלין, אחרי כן לפריז. בימי מלחמת העולם השנייה נלכד פוגל בידי הגסטאפו בעיר קטנה בצרפת, הועבר למחנה דראנסי שליד פריז, ומשם נשלח למותו במחנה ההשמדה אושוויץ.

פוגל סבל תדיר מחוסר פרנסה עד כדי עוני ממש, ממחלות שפקדו אותו ואת משפחתו, מהיעדר הכרה מספקת בהישגיו כסופר וגם מרדיפה בשל היותו "נתין זר". זה היה הרקע לכליאתו במחנות ריכוז הן בידי האוסטרים והן בידי הצרפתים.

ספר זה מגולל את סיפור חייו של דוד פוגל, ובתוך כך מפגיש אותנו עם יצירותיו המופלאות, בשירה ובפרוזה - ובכללן לפני השער האפל, חיי נישואים, לעבר הדממה ורומן וינאי. כמה מן היצירות האלה פורסמו בחייו, ואחרות – רק לאחר מותו, ובהן פוגל מתגלה כסופר חדשן ופורץ דרך, שהשכיל להוליך את שפת השירה העברית ואת הסיפור העברי בנתיבים שלא נודעו קודם לכן. מי שהיטיב להבחין בשיעור קומתו של פוגל ובייחודו הספרותי היה המשורר נתן זך, שבמאמר מכונן שפרסם על אודותיו בשנת 1954 חילץ אותו מן השכחה והתניע תהליך ששינה את מעמדו מסופר שולי יחסית בספרות העברית שבין המלחמות לדמות מרכזית, מרתקת ומתסיסה בסצנה הספרותית העכשווית.
עם עובד
מאת: דב הכהן
תיאור: אוצר הספרים בלאדינו הוא ביבליוגרפיה מקיפה, מפורטת, מעודכנת וביקורתית של הפרסומים בלאדינו (ספרדית־יהודית) שמציגה סקירה חדשה ונרחבת של ספרי הדפוס בלאדינו בהקשרם ההיסטורי והגאוגרפי. עם 4,000 פריטים כמעט, זאת הביבליוגרפיה המקיפה ביותר של דפוסי לאדינו שיצאה לאור.

בספר מובאים פרטים על כל הדפוסים בלאדינו הידועים לנו כיום ברחבי העולם. כל ערך כולל ניתוח ביבליוגרפי מעמיק של ספר, עיתון, חוברת או עלון מודפס, ומשקף מחקר פורץ דרך. בספר ערכים החושפים פריטים רבים שלא תועדו עד כה – חלקם קדומים מאוד - שאותרו בספריות ובאוספים יהודיים וכלליים, ציבוריים ופרטיים, במדינות רבות בעולם.

הספר שלפנינו מאפשר לראשונה מחקר על בסיס מכלול ספרות הלאדינו שראתה את אור הדפוס למן שנת,1490 והוא כלי יקר ערך לכל חוקר של הספר והספרות בלאדינו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אלן ק' גלזו
תיאור: "לינקולן הצליח, בנסיבות הקשות ביותר שאפשר להעלות על הדעת בהיסטוריה של הרפובליקה, לשמר את אחדות המדינות הצפוניות של הדרום, ולאחר מכן לכתוש את הדרום לכדי כניעה. הוא פיקח על שחרור גזע שלם של אנשים משועבדים. לינקולן הצליח לעשות את כל זה בלי להישבר או להיבהל ולו פעם אחת, גם אם מדי פעם אולי הפגין כעס ואף נקמנות" אברהם לינקולן, הנערץ מכל מנהיגי ארה"ב, האיש שצעד איתה לתהום של מלחמת האזרחים והוציא אותה ממנה חזקה ומאוחדת יותר, האיש החתום על מיגור העבדות, הנואם הדגול – היה הרבה יותר מזה, וגם הרבה פחות מזה: הוא היה אדם. הוא טיפס משולי החברה אל פסגתה במאמץ מפרך. הוא היה אדם זהיר בהשקפותיו ושוחר פשרות, שהיה חייב להכריע הכרעות קשות – ועמד באתגר. הוא האמין שההשגחה גזרה את ההיסטוריה מראש, אך דווקא משום כך ראה כחובתו להשפיע עליה בכל כוחו – ובסופו של דבר האל יעשה כטוב בעיניו. הוא דגל בעשייה פוליטית אפרורית, גמישה, בתוך גבולות המציאות וטבע האדם, ודווקא משום כך הצליח לפרוץ אותם לרווחה. הביוגרפיה הנשיא שקרא דרור מלווה את עגלת חייו העמוסה של לינקולן. מתוך מעקב צמוד אחר המעשים הנראים לעין, היא מרימה ראשה אל מקורות הרוח הנסתרים שנתנו לו את השראתם. * איזה ספרון של לינקולן הושמד בידי חבריו – כדי שלא יסתבך?
* מדוע התנגד לינקולן בתוקף למסורת הפוליטית של תומס ג'פרסון?
* מה היה תוכן הקפיטליזם המוסרי של לינקולן, שבשמו נלחם נגד העבדות?
* מדוע הביע, במהלך הצגת התיאטרון שבה נרצח, את שאיפתו לבקר בירושלים?
הוצאת סלע מאיר
מאת: סטיבן ר"ק היקס
תיאור: הכישלון לא העלים את הסוציאליסטים, הוא רק גרם להם להתחפש. לפני מחצית המאה, הפוסטמודרניזם היה ראש החץ החדשני בחוגים אינטלקטואליים. היום הפוסטמודרניזם הוא כבר בבחינת מובן-מאליו בעולם האקדמי, ורעיונותיו הם הבסיס להקצנה נוספת של דור המשכילים הבא. הוא מערער על האמת בשם החירות, על החירות בשם השוויון, על השוויון בשם הזהותנות, ועל הזהות בשם הפירוק. דובריו הבכירים רואים במערב את אויב הקדמה, מציגים את מתנגדי ההעדפה הגזעית כפשיסטים, טוענים שהתבונה היא מנגנון דיכוי, וכי הגבריות היא דבר רעיל. האם תפיסת עולם קיצונית זאת היא רק תגובת נגד להתרסקותן של האידאולוגיות הגדולות של המאה העשרים? סטיבן היקס מתחקה אחר שורשי הפוסטמודרניזם אצל קאנט והפילוסופים הגרמנים שעסקו בביקורת התבונה, ומראה כיצד כישלונו המעשי והמוסרי של הסוציאליזם במאה העשרים, הוביל לאימוץ גישה המבקשת לפרק את יכולתנו להבין אמת ולדעת אותה, כדי להחריב את המערב הליברלי והקפיטליסטי."הפוסטמודרניזם", כותב היקס, "דוחה את מפעל הנאורות בדרך העמוקה ביותר האפשרית: מתקפה על יסודותיו הפילוסופיים. הוא דוחה את התבונה ואת האינדיבידואליזם שעליהם נשען עולם הנאורות כולו. הוא תוקף בסופו של דבר את כל תוצאותיה של פילוסופיית הנאורות, מהקפיטליזם וצורות המשטר הליברליות עד למדע ולטכנולוגיה". האם תצליח התבונה למצוא מענה משכנע לפוסטמודרניזם?• כיצד הפכה המשפחה מערך למוסד מדכא ומשעבד?• איך מתנגד הפוסטמודרניזם להפעלת כוח, אך תומך בעריצות התקינות הפוליטית?• האם מקרה הוא שכל ההוגים הבולטים של הפוסטמודרניזם הם אנשי שמאל קיצוני?• מדוע הפוסטמודרניזם סולד מגברים, מעשירים ומלבנים?
הוצאת סלע מאיר
מאת: תמר קטקו
תיאור: הספר מקרח ברא אותו מציג לראשונה טקסטים מקוריים מספרי לימוד נאציים שהוצאו לאור בין השנים 1933-1945, תוך כדי ניסיון לפענח את משמעותם, כוח השפעתם המאגית והפסיכולוגית וסוד הצלחתו של הנאציזם על בסיס תוכנם המגויס והמגמתי. זהו ניסיון להבין את תהליך כישופם של מיליוני גרמנים, להסביר כיצד נרתמו מיטב ההיסטוריונים, הפילוסופים, המדענים והאמנים למימוש תוכנית החינוך מחדש של ההנהגה הנאצית.

הספר, אשר חושף את כוחן של שיטות הוראה וחינוך בסביבה פנטית ולאומנית, נועד לטלטל את המכחישים המתכחשים, לזעזע את האדישים ואת המקלים ראש באמונות אזוטריות שהופכות לשפות פוליטיות. בניתוח טקסטואלי יוצא דופן מראה המחברת איך נשזרה תיאוריה פאגאנית וגזענית בתוכניות הלימודים של הרייך השלישי על אודות מוצאו של העם הגרמני, לצד הצגת כוחו של הכתב הרוּני ותכונותיו של העל-אדם הארי.

הנאציזם, כדיו שחור, התפשט לאיטו, נספג, חלחל בתודעה וקידש כל אמצעי להכתים את ראייתם של מאמיניו; הוא רוקן אותם מתבונתם ומהכרתם השכלית, כלא אותם באזיקי צייתנות, מנע מהם כל ערעור וספק, החריב את טבעם האנושי ושדד את שיקול דעתם עד כדי התמכרות טוטלית לפולחן הדם, הקורבן והשררה. כמו כן, המחברת מעלה תהיות ביחס ל"היום שאחרי": מה עלה בגורלם של מיליוני הספרים הנאציים ובתי הספר המיוחדים שנבנו? האם אפשר בכלל למחוק את כל זה, כך לפתע, בתום המלחמה ובשנים אחר כך?
רסלינג
מאת: אלון מרק
תיאור: הספר לצחוק על הבודהא חוקר את ההומור הזן-בודהיסטי. הוא מדגים כיצד מאחורי הסיפורים המוזרים, המגוחכים, האבסורדים ואף הגרוטסקיים לעיתים של תורת הזן ישנה מתודולוגיה שתכליתה להביא את המתרגל למטרה הנכספת – שחרור. חלקו הראשון של הספר עוסק בהתפתחות הגדרת השחרור המיוחל במהלך התפשטות הבודהיזם לסין ויפן; הוא מבחין בין תפיסתו בעולם הזן-בודהיסטי לבין תפיסות בודהיסטיות קדומות יותר.

בהמשך עוסק הספר במגוון השיטות ההומוריסטיות שבהן משתמשים מורי הזן על מנת לחולל טרנספורמציה תודעתית בתלמידיהם. המנעד העשיר של האמצעים שנועדו להביא להתעוררות רוחנית נע משירה סאטירית וציורי קריקטורות, דרך בדיחות, מעשי מהתלה, צחוק נטול רסן ועד להתנהגויות מטורפות. הספר מראה כיצד מורי הזן משתמשים במיומנות בכל אלו על מנת לשחרר את תלמידיהם ממכשולים בדרך הזן, למשל גאווה, יומרנות, יראה מפני סמכות קדושה והמשגה עודפת. אפילו הפחד מפני המוות זוכה להתייחסות מבודחת.

לצחוק על הבודהא דן בטבעה יוצא הדופן של התופעה שאותה הוא חוקר, שכן מדובר בממד פרובוקטיבי ואף איקונוקלסטי לעיתים של הבודהיזם. הלעג וההלצות אינן נעשות על ידי יריבים אידיאולוגיים או דתיים, אלא זאת שהצוחקים על הבודהא הם אלה אשר מבקשים לתרגל את דרכו הרוחנית. במובן הזה, השימוש בהומור עצמי ובאירוניה ביחס למיתוס הקדוש הוא עניין חריג בעולם הדתות.
רסלינג
מאת: ניב גולדשטיין
תיאור: ישעיהו ליבוביץ (1994-1903) ואסא כשר (נולד 1940) הם שניים מהוגי הדעות הבולטים והמעניינים בישראל למן הקמתה ועד ימינו. לדעותיהם של ליבוביץ וכשר בנוגע לסוגיות השונות של המחשבה המדינית והדתית נודעת עד היום חשיבות מרובה, וגם מי שאינם מצדדים בהן אינם יכולים להתעלם ממקוריותן ומחריפותן.

במהלך השנים התייחסו ליבוביץ וכשר באופן ישיר בכתביהם זה לעמדותיו של זה. כשר מרבה להעיד על עצמו שהוא תלמידו של ליבוביץ; ואילו ליבוביץ טוען ש"ביני ובין פרופ' כשר, אשר בענוותנותו מציג את עצמו לפעמים כתלמידי, קיימת קרבה רעיונית רבה שעיקרה הבנה הדדית עמוקה, אם כי לא תמיד הסכמה מלאה".

בספר זה בוחן ניב גולדשטיין את עמדותיהם של שני ההוגים, על הדומה והשונה שביניהם, במגוון נושאים שעודם רלוונטיים לחיים בישראל של ימינו. גולדשטיין מתמקד בבחינת משנותיהם המוסריות, הפוליטיות והדתיות של ליבוביץ וכשר, אגב פריטתן לשלל סוגיות משנה מרתקות: יחסם לציונות; עמדתם ביחס לסרבנות; מחשבותיהם על הכיבוש; אופן ראייתם את האל ואת תכלית היהדות; השפעות שונות שנודעו לרמב"ם ולקאנט על משנותיהם; גישתם לדמוקרטיה; תהיותיהם באשר לצורך בהפרדה בין דת ומדינה בישראל ועוד.
רסלינג
מאת: אורן בן יוסף
תיאור: לאורך ההיסטוריה נמדדו ונשקלו בעלי החיים על פי כלים אנושיים ומאנישים, ומתוך כך אולצו להיכנע לדרישה לתכלית אנושית עבור חייהם ומותם. זו חשיבה מגויסת שמציבה את האדם בראש סדר העדיפויות ומצמצמת את ראיית עולמו לכדי שאלה אחת – כיצד עומד כל השאר מול היצור האנושי? מודל לעומתי כזה, שנכפה על מי שאינם אנושיים, לא רק שחושף את ההומניזם כאמצעי רדיפה אלים ביחס לבעלי החיים אלא גם מעוות את העולם על מנת שיתאים, בכוח, לרצונו של האדם. הספר חיה ללא תכלית מגיח מתוך השקפה חתרנית שכופרת בריבונות האדם ובהחלת תכלית אנושית על בעלי החיים; הוא אינו מנסה לגשר בין בעלי החיים ובני האדם, אלא להכיר בתהום הבלתי ניתנת לגישור ביניהם, ומתוך הכרה פעורה זו לקבל את בעלי החיים הלא-אנושיים ככאלו שחייהם הם שווי ערך גם ללא צורך בכלי מדידה אנושיים. מתוך ניסיון זה נולדת האבחנה המתוארת בספר בין המבוית והמפלצתי. מתוך כוונה להתרחק מהכפייתיות האנתרופוצנטרית, ספר זה יוצא אל מסע רעיוני הרחק מהמסגרת האנושית שניתנה לעולם. דרך הגדרה מחדש של יחסי האלימות בין האדם ליצור שאינו אנושי, כמו גם דרך חשיבה מחודשת במושגים גיאוגרפיים, הספר פותח צוהר לעולם שבו לבעלי החיים יש מקום ומשקל בפני עצמם והם אינם עונים עוד לדרישת התכלית האנושית על חייהם. השיח בנושא זכויות בעלי חיים נתקל, לרוב, בחומה של אי הקשבה בשל הרצון להשאיר את בעלי החיים תחת מרותם המוחלטת של בני האדם. חיה ללא תכלית היא החיה שאינה מחכה למיצוי תרגומן של זכויות בעלי החיים לכדי אמנה אנושית, אלא יוצאת לדרך חדשה, לאדמה ריקה מריבונות האדם.
רסלינג
מאת: 354-430 אוגוסטינוס, פאול פיליפ לבר-טוב
תיאור: וידויי אוגוסטינוס הקדוש, בתרגומו מלטינית של פאול פיליפ לבר-טוב, נחשב לאחד מיצירות המופת המשפיעות ביותר בספרות האירופאית, הפילוסופיה המודרנית ותרבות המערב בכללותה. לפנינו אוטוביוגרפיה רוחנית של אוגוסטינוס הנהנתן ורודף התענוגות, שהפך לקדוש בעל־חזון. היא מבטאת אדם מחפש־אלוהים שלא מצא את מבוקשו בעולם הפילוסופיה והאקדמיה . אוגוסטינוס הזר הנודד, המשתוקק למנוחה ונחלה, מוצא לבסוף את מקום מנוחתו באל - לא דרך עיון ביקורתי אלא דרך חוויה מיסטית-קיומית.

התרגום העברי הראשון של המומר פאול פיליפ לבר-טוב (1954-1878), חובר בהשראת הכתיבה המוקדמת של מרטין בובר. לבר-טוב, כסופר עברי מובהק, יכול היה להיחשב אחד מצעירי חבורת ברנר-גנסין-שופמן, אולם מאחר שהמיר את דתו - נדחה ונשכח. עם זאת, השפעתו על הוגים יהודים כמו הלל צייטלין, י״ח ברנר ור׳ בנימין עומדת בעינה.

בתרגומו ביקש לבר-טוב להציג בפי היהודי המודרני את הדרך לתור אחר האלוהים במקומות הנעלמים מעיני הפילוסופים, וכך להשפיע על כינון דמות יהודי חדש; יהודי, שלצד צדיקים חסידים, יכול לקבל השראה דתית אפילו מקדוש נוצרי. המבוא לספר ממקם את התרגום בהקשריו ההיסטוריים והספרותיים, ורואה בו ביטוי למגמות הגותיות בנות הזמן הנוגעות לאוריינטליות ומיסטיקה. המתח השורר בטקסט שלפנינו בין המקור הנוצרי לתרגום העברי, מעניק לו פוטנציאל ספרותי ייחודי ופותח צוהר מרתק אל עולם המחשבה היהודי בראשית המאה העשרים.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: מאיר מיכאל בר-אשר, אריה קופסקי
תיאור: הדת העלווית, שברוב תולדותיה הייתה ידועה בשם נציריה, הופיעה בעיראק לפני למעלה מאלף שנים. זוהי דת סודית שבה נמזגו יסודות מדתות שונות. מוצאה של הדת עודנו לוט בערפל, אך מראשיתה הייתה לה זיקה אמיצה לאסלאם השיעי. ליסודות השיעיים נוספו במרוצת הדורות אמונות וריטואלים שמקורם בדתות פגאניות, בדת הזורואסטרית ובנצרות, והם שהקנו לדת את אופייה המיוחד. לאורך כל תולדותיהם היו העלווים מיעוט דתי נרדף. בשנות השבעים של המאה העשרים תפסו בני המיעוט העלווי את כס השלטון בסוריה, ועוצמתם לא התערערה עד לאחרונה. ריכוז גדול נוסף של מאמינים חי במחוז אתאי שבדרום תורכיה.ַ האנתולוגיה המוגשת כאן לקוראים היא פרי עיסוקם רב־השנים של המחברים בדת העלווית, והיא מציגה לראשונה מבחר מכתביה העלומים של הדת. בראש האסופה נוסף מבוא רחב יריעה שבו נפרס הרקע למגוון הנושאים שנקבצו בה: סוד האלוהות של הדת העלווית; פולחן וטקסים; לוח השנה והמועדים; תורת גלגול הנשמות; זהותם של בני הדת והגדרתם העצמית; יחסם לאסלאם ולדתות אחרות; החניכה וההצטרפות למעגל יודעי הסוד.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אריה קופסקי, סרג' רוזר
תיאור: ספר זה פורש תמונה רחבה של התפתחות רעיונות מרכזײם באמונה הנוצרית הקדומה — מראשיתם ביהדות של המאה הראשונה לספירה, שממנה צמחה הנצרות, ועד מערכת אמונית כוללת ומשוכללת במאה החמישית. המחברים דנים בתמורות הדרמטיות שחלו באמונות היסוד של הנצרות במהלך תקופה מוקדמת זו, ומתמקדים בהתגבשותן מתוך מתח מתמיד ודיאלקטיקה פנימית. גישה זו מאפשרת לראות כיצד התפיסות המגװנות ולעיתים אף הסותרות הביאו בדרך נפתלת ופרדוקסאלית לגיבוש ההשקפה הדתית שתהפוך לדומיננטית במהלך המאות הראשונות לספירה, העידן המכונן בתולדות הנצרות. הספר מבקש להציג בפני הקוראים תמונה מורכבת ומושכלת של הנושא ובכך למלא, ולו במידה מסױמת, את החלל הקײם בתחום זה בעברית.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אברהם אלקיים, עסאן מנאסרה, רוברטו ארביב
תיאור: "אדון השלום" הוא סידור תפילות חדש ומיוחד במינו, ראשון מסוגו בעולם, ופורץ דרך בתולדות הדתות הגדולות. זהו ספר תפילות לשלום משלוש הדתות הגדולות: היהדות, הנצרות והאסלאם ובשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. את הסידור ערכו בעלי ניסיון רב שנים בדיאלוג בין־דתי לשלום, לאהבה ולסבלנות: פרופ' אבי אלקיים, השיח' ע'סאן מנאסרה והרב רוברטו ארביב.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: Binyamin Abrahamov
תיאור: In the Middle Ages Muslim scholars from various fields used the system of examining issues from different points of view. Some of them emphasized the relativity of religious values and others explained problems by providing relationships between pairs of principles or entities. However, the Greatest Master Ibn al-'Arabī (d. 1240) took this methodology farther than any other Muslim scholar by employing the devices of perspectives, relationships and relativity in order to discuss religious matters. His profound thoughts regarding metaphysics, mysticism, religious law and theology are imbued with these systems to such an extent that in his view it is inconceivable to know something unless one is aware of all its aspects. According to our author, from the rational perspective God is considered transcendent but from the imaginal perspective He is immanent. Likewise, from the cosmic point of view all religions are equal but from the terrestrial point of view they are different. Moreover, his philosophy includes God, who acts by employing perspectives that pertain to Him, to the Messenger and even to the human beings. Without doubt, his system of thought was revolutionary for his time and comes very close to modern ideas.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: בן מקנטייר
תיאור: מלחמת העולם השנייה נחקקה בזיכרון הקולקטיבי כתקופה של שפיכות דמים, עוינות מרה בין אויבים ואובדן צלם אנוש. אך בלב כל הטירוף, על צוק נישא במזרחה של גרמניה, עמדה טירה שבין חומותיה התנהלו החיים אחרת – זו היתה קולדיץ. בטירה זו, בת מאות שנים, החזיקו הנאצים את השבויים הבכירים ביותר מקרב בעלות הברית – מקצינים רמי דרג, חלקם יהודים, ועד להרפתקנים שנמלטו בעבר ממחנות שבויים אחרים.

טירת קולדיץ נחשבה למקום שאי אפשר לברוח ממנו, אך לאסירים הכלואים בה היו תוכניות אחרות – הם חפרו מנהרות, עסקו בבניית הסוואות ואפילו בנו כלי טיס מאולתר. אחדים אכן הצליחו להימלט ממנה באופן פלאי כמעט.

ספרו של בן מקנטייר, קולדיץ, עוסק במובלעת אחת של שפיות יחסית בתוך התופת. יש בו פסיפס מרתק של דמויות אנושיות, הנתונות משני צידי המתרס – גרמנים מול מתנגדיהם, גיבורים מול בוגדים, וגם מאבקי מעמדות ובריתות חשאיות. חיי השבי קשים, משפילים ועלולים להביא את השבויים עד לגבול השפיות, ולעתים אף מעבר לו. אבל בתוך העולם הקיצוני של שבויים וסוהרים, הם עדיין נוהגים זה בזה בכבוד הדדי, לפעמים אף בהומניות, תוך עצימת עיניים בלתי נתפשת מהזוועות המתחוללות בחוץ, קילומטרים ספורים מהטירה, ביערות, במחנות הריכוז ובמפעלים בהם עובדי כפייה מנוצלים עד מותם.

בן מקנטייר, שספריו על פרשות הריגול המסעירות של המאה העשרים (המרגל והבוגד, מבצע קציצה) זכו לשבחי הביקורת העולמית, מגולל בקולדיץ את אחד הסיפורים המדהימים, ואולי הפחות מוכרים, של המלחמה, על סיפורי הגבורה שבה ובעיקר על השניות שבנפש האדם.
תכלת הוצאה לאור
הצג עוד תוצאות