נמצאו 294 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: מרק פישר
תיאור: לאחר קריסת ברית המועצות הצליח הקפיטליזם להציג את עצמו כמערכת הפוליטית־כלכלית האפשרית היחידה, ונוצרה מציאות של ריאליזם קפיטליסטי, שבה קל לנו יותר לדמיין את סוף העולם מלדמיין את קיצו של הקפיטליזם.
בספרו ריאליזם קפיטליסטי, שתורגם ל־29 שפות והיה למניפסט של השמאל החדש בראשית המאה ה־21, מביא מבקר התרבות מרק פישר ניתוח נוקב ומאתגר של התפתחות הריאליזם הקפיטליסטי ושל תחומי החיים שהוא חודר אליהם ומשפיע עליהם. תוך שהוא משתמש בדוגמאות מהפוליטיקה ומהקולנוע, ממערכת החינוך ומבריאות הנפש, מראה פישר כיצד חילחלה ההשפעה המעקרת והמדכאת של ההון הגדול אל כל תחומי החיים, אבל גם מראה דרכים אפשריות ליציאה מהמבוך ולשינוי המיוחל.
"האירוע הקטן ביותר יכול לנקב חור זעיר במסך האפור של הריאקציה, שהגדירה את אופק האפשר במסגרת הריאליזם הקפיטליסטי", כותב פישר. "ממצב שבו דבר אינו אפשרי, לפתע הכל יכול להיות אפשרי שוב".
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שרגא פישרמן, שלמה קניאל, יובל שרלו
תיאור: מחנכים, מורים, יועצים חינוכיים והנהלות בתי ספר מקבלים החלטות רבות בכל יום. החלטותיהם מושפעות משיקולים רבים ואנו מעוניינים שאחד הקריטיים יהיה השיקול האתי. מטרת הספר היא "לאמן את שרירי האתיקה" של העוסקים בחינוך. בשלבים הראשונים, איש החינוך יהיה זקוק ל'וייז' מלאכותי על מנת לנווט את תהליך קבלת ההחלטה ולהכניס לתוכו את השיקול האתי, בהמשך, וככל שיתנסה בשימוש ב'מצפן המוסרי' יהפוך התהליך לחלק ממנו והזמן הדרוש לקבלת ההחלטה על פי השיקול המוסרי יקטן.
לספר שני חלקים: הראשון תיאורטי ומתמקד בהסבר המושגים, במטרת הספר ובדרך השימוש המוצעת. בחלק השני תשע עשרה דילמות מחיי מחנכים, מנהלים ויועצים חינוכיים. לכל דילמה מספר חלקים: סיפור הדילמה; רקע תיאורטי קצר; תיאור הדילמה, צדדי הדילמה ושיקולי הדעת; 'בעין יהודית' (מקורות היהדות הקשורים לדילמה) ובחירת החלופה שאנו מציעים לדילמה.
ניתן לעשות שימוש בספר הן לעיון והן לסדנאות בהן מוצע לאמן את עצמנו בבחירת חלופות לאור שיקולי דעת אתיים. לחיבור הספר חברו שלושה: הרב יובל שרלו- מומחה לאתיקה, פרופסור שלמה קניאל- מומחה לפסיכולוגיה חינוכית ופרופסור שרגא פישרמן- מומחה לייעוץ חינוכי.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: עוזי וייל
תיאור: מחשבות, זיכרונות, ציתותים לשיחות אקראיות במרחב הציבורי, געגועים לאלה שמתו ול"טעמה הרקוב של הנוסטלגיה", לתסביך משיח, או "סתם כלום יפה" – כל אלה מרכיבים את קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה, מבחר המכנס את מיטב רשימותיו של עוזי וייל, מהמצחיקים, מהמושחזים ומהרגישים בכותבים הישראלים ב־30 השנים האחרונות.
המבחר נפתח בהקדמה המפורסמת של וייל לאסופת שיריו המתורגמים של ריימונד קארבר, ונחתם ב"עשרים מחשבות על תפילה", רשימה שטרם התפרסמה ובה מבקש המחבר להשתהות על אפשרות קיומו של "קשר דק, אך יציב, עם המקום הזה".
דרך מפגש עם חבר ילדוּת שהיה לפושע, היתקלוּת באהובה ישנה, מחווֹת קריאה ליוצרים כמו המינגוויי וקניוק, או דין וחשבון משעשע ונוקב עם המדינה שנגנבה או הלכה לאיבוד – וייל כותב על ההווה, על העבר, ולפעמים השנה היא תמיד 1947. הוא מעצב את ההתבוננות כמעשה אמנות, מעשה שכוחו הוּעם בעידן שטוח מדי של רשתות חברתיות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מתניה אורי מאלי
תיאור: "[...] אַי אֱלֹהַי אוֹ מִי שֶׁתִּהְיֶה .
אָז גָּדַלְתָּ מְאוֹד, כְּשֶׁהִפְלֵאתָ לְהַסְווֹת
אֶת הָרִיק הַדָּוֶה
בָּאַשְׁלָיָה שֶׁיּוֹדְעִים אֲנַחְנוּ מַשֶּׁהוּ" (יונדב קפלון)
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים
אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם
וְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁרוֹצָה בָּם לָגַעַת [...]
וְאֶת הָאָדָם הוּא יָצַר
שֶׁהָאִישׁ הוּא תְּפִלָּה וְהוּא חוּט
נוֹגֵעַ בְּמַה שֶׁאֵינֶנוּ
בְּמַגָּע שֶׁל רֹךְ וְדַקּוּת" (רבקה מרים)
איך מתפללים לאין של אלוהים? איך אפשר להאמין בהיעדר? ספר זה פורש את מקורות התאולוגיה השלילית והתאולוגיה השלילית הרדיקלית במסורת הפילוסופית, במסורת הנוצרית והמוסלמית ובעיקר במסורת היהודית. במסורת היהודית מתנסחת התאולוגיה השלילית בשני שבילים של שלילה: האחד הוא מונותאיזם מופשט שבמרכזו מתגלה האלוהים בערפל ללא דמות וללא דימוי. השני הוא הסתר הפנים המופיע כהסבר תאולוגי בעת משבר, כאשר הפער בין ההבטחה והברית למציאות ההיסטורית העגומה הופך בלתי נסבל. בשני השבילים הולכים המאמינים בניסיון הפרדוקסלי להתקרב לאינות של אלוהים.
רבקה מרים ויונדב קפלון , שני משוררים המעזים להישיר מבט אל הריק הדווה ואל השמים שבעצם אינם, וליצור משם שפה חיה וכנה לחבור בין אדם לאלוהים. בספר מוצעים לראשונה קריאה מקיפה ומעמיקה בשירתם ופירוש להיבטים התאולוגיים העולים ממנה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מרית גורן
תיאור: "ספרה של מרית גורן הוא ספר מרתק וטורד מנוחה העוסק באחת המובלעות החסרות החשובות ביותר בשיח הפסיכואנליטי: הרוע. זהו ספר בעל השלכות חשובות לא רק ביחס לשיח התיאורטי אלא גם ביחס לשיח הקליני הנוטה, כבבואה של השיח התיאורטי החסר, לשמוט מתוכו את הדיון ברוע ולאפשר כתוצאה מכך כשלים קריטיים בטיפול בו. במובן זה הוא בגדר קריאת חובה לכל מטפל.ת, ולא פחות מכך לכל אדם".
פרופ' דנה אמיר, פסיכואנליטיקאית, אוניברסיטת חיפה
"ספרה המטלטל והעמוק של מרית גורן, "פסיכואנליזה של הרוע", הוא חקירה חודרת ונכוחה בפני מציאות הרוע בנבכי נפשו של האדם. ההתבוננות הנוקבת ויוצאת הדופן הזאת אינה רק פרק חשוב לניתוח יחסה של המסורת הפסיכואנליטית לשאלת הרוע, היא גם תרומה חשובה ומקורית של המחברת, אשר צומחת מתוך ניסיונה הטיפולי להבנת אחת השאלות הקשות ביותר של החיים האנושיים ופשרם".
פרופ' משה הלברטל, החוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית
ד"ר מרית גורן היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית.
ספר זה נכתב לפני פרוץ המלחמה באוקטובר 2023. אינני יכולה לפרסמו מבלי להביע את הזעזוע העמוק ממעשי הזוועה המצמררים שביצעו מחבלי החמאס, המגלמים את חשיבות העיסוק ברוע.
רסלינג
מאת: אורית ונטורה-חן
תיאור: בעשורים האחרונים אנו עדים לרנסנס פורה של העיסוק ברוחניות אשר לא פעם קורא תיגר על הבניות מערביות יסודיות. תסיסה זו באה לידי ביטוי גם בשדות הטיפוליים, הן הרעיוניים והן הקליניים, בבחינה מחודשת של מהות החיבור בין הגוף לנפש ובין האדם לזולתו. על אף הדימוי הרווח בימינו, רעיונות אלו אינם חדשים לשדה הפסיכואנליטי שניהל עוד מראשיתו מאבק פנימי סוער סביב שאלות אלו, כדוגמת הקרע שהתגלע בין פרויד ליונג. דימויה המדעי-סטרילי של הפסיכואנליזה התקבע לא בכדי, כאשר לאורך ההיסטוריה הפתלתלה של השדה ניכרת העדפה בולטת של דיכוטומיה, דואליות ופיצול, לצד ניכור והדיפה של מודלים כוליים. עם זאת, במרוצת השנים ניכר שההדחקה ההיסטורית של אלמנטים אחדותיים ורוחניים היא זו אשר מגבילה את הישג ידה של תורת הנפש לתאר את האנושי, על מכלול חוויותיו. עליית קרנן של תורות ומסורות שהשותתו על הבנה פנומנולוגית או פאן-פסיכיסטית של העולם והאדם עשויה להצביע על חסך תיאורטי זה והשלכותיו הקליניות.
ספרה של אורית ונטורה-חן בוחן תרומות תיאורטיות מהפילוסופיה של ההומאופתיה הקלאסית להמשגה הפסיכואנליטית. דימוי הידע של "הכוח הוויטלי", כינוי לממד הרוחני בהומאופתיה, מוצג כמבטא רכיב ייחודי של הפרט ושל נפשו הפרטיקולרית ומנוסח כתשתית רחבה שבה חולי הוא אבן דרך אינהרנטית במסע לבריאות. המשגה זו עשויה לאפשר נקודת מבט טיפולית שתתווה את תהליך האיחוי בין ממדיו השונים של המטופל, כך שיוכל לפעול כישות אחדותית בעולמו שלו.
רסלינג
מאת: יוזף שומפטר
תיאור: "פתיחתם של שווקים חדשים, זרים או מקומיים, וכן ההתפתחות הארגונית, מבית המלאכה והמפעל ועד הקונצרן ממחישים את אותו תהליך המחולל ללא הרף מהפכה מתוך המבנה הכלכלי פנימה, הורס ללא הרף את הישן, יוצר ללא הרף חדש. תהליך זה של הרס יצירתי הוא העובדה המהותית ביותר לגבי הקפיטליזם. ממנו הקפיטליזם עשוי, ובתוכו חי כל עסק קפיטליסטי"
המאבק בין הקפיטליזם לסוציאליזם חורג הרבה משאלות של כלכלה: זהו ויכוח על טבע האדם, על האפשרות לתקנו, על מקומו של יצר התחרות, על תפקידה של המדינה בחייו של הפרט, על השוויון והיתכנותו ועל האיזון בין שוויון לחופש. מקום של כבוד בתולדות הדיון הזה שמור לספרו הקלאסי הגדול של יוזף שומפטר, שנכתב בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.
קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה מציע ניתוח מקורי לכל אחד משלושת המרכיבים של שמו. שומפטר מנסח קפיטליזם שבמרכזו היוזמה והדינמיות, ומעדכן את התפיסה הליברלית הקלאסית בהראותו מדוע שיווי משקל במשק אינו אפשרי ואינו רצוי. אך לא פחות מכך הוא מעמיק בסוציאליזם, שבימים ההם נמצא בתנופה פוליטית ברחבי העולם. שומפטר מגיע למסקנה שהקפיטליזם יפנה את מקומו לסוציאליזם בנסיבות פרדוקסליות: דווקא בגלל העושר והפנאי שהקפיטליזם מייצר. מתוך כך הוא מציע ניתוח מקורי למשנת מרקס, מראה כיצד ייתכן סוציאליזם דמוקרטי, ומציע הגדרה מחודשת ונטולת-אשליות לדמוקרטיה.
● כיצד תוכל הדמוקרטיה, שהתפתחה בחסות הקפיטליזם, להתקיים במשטר סוציאליסטי?
● מדוע תחזיתו של שומפטר על ניצחון הסוציאליזם עודה רלוונטית?
● למה נוטים אינטלקטואלים לנשוך את היד הקפיטליסטית שמאכילה אותם?
● ועל מה מבוסס עיקרון "ההרס היצירתי" הקפיטליסטי המזוהה עם שומפטר?
הוצאת סלע מאיר
מאת: מייקל אוקשוט
תיאור: הרציונליזם בפוליטיקה, ספרו המוכר ביותר של הפילוסוף האנגלי השנון מייקל אוקשוט, הוא פסיפס ססגוני ומרהיב של רעיונות בנושאים מגוּונים. אוקשוט, המבקר בחריפות ובאלגנטיות את הרציונליזם ויוצא להגנת חופש הפרט מפני התערבות המדינה, מעמיד כנגד תכניות "רציונליות" לתיקון חברתי תפיסה ספקנית, פלורליסטית ושמרנית של החיים הפוליטיים.
הוצאת שלם
מאת: עזגד גולד
תיאור: סיפורי נסים הם נכסי צאן ברזל בקרב דתות רבות. מהו נס? מה היחס בין תופעת הנס לאל? האם הנס מעיד על מציאות האל, או שמא 'נסים' נעשים רק למי שמניח מראש את מציאותו של האל? האם נסים הם תופעה אובייקטיבית בעולם, או אולי הם תופעה אפיסטמית, פנימית, המתרחשת רק בתודעתו הסובייקטיבית של האדם באמצעות מתן פרשנות אישית לתופעות חיצוניות? שאלות אלו ואחרות נידונו במישור הפילוסופי והתאולוגי, וריתקו את התודעה האנושית במשך אלפי שנים.
בספר זה זוכה סוגיית הנס לחקירה שיטתית ורחבת-היקף מנקודת מבט חדשנית שכמעט לא עסקו בה בעבר , הפילוסופיה של ההלכה. סוגיות הלכתיות שונות ומגוונות שעוסקות בגלוי או במובלע בנושא הנס והטבע מוארות מנקודת מבט פילוסופית, באמצעות דיון בהשלכות המעשיות-נורמטיביות הנגזרות מתפיסת עולם המניחה את קיומם של נסים. תרומתו הייחודית של הספר וחשיבותו נובעות הן מהעיון המחודש בסוגיית הנס והטבע והן מבחינת המתודולוגיה שעומדת בבסיסו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עינת פלדחי
תיאור: מה הקשר בין אמונה ופסיכואנליזה? האם אלה מושגים מתנגשים וסותרים או שמא הם יכולים לדור זה לצד זה ואף להשתלב זה בזה? ספרה החשוב של עינת פלדחי בוחן את מושג האמונה בחשיבה הפסיכואנליטית; הוא טוען שבבסיסן של תיאוריות פסיכואנליטיות עכשוויות מצויים רעיונות אמוניים ואף דתיים. תפיסה זו ניצבת כנגד העמדה המרכזית ששררה במשך עשרות שנים בחשיבה הפסיכואנליטית שראתה בפסיכואנליזה מקצוע מדעי ואתאיסטי שתפקידו לגאול את בני האדם מאמונתם הדתית.
בפסיכואנליזה ואמונה מצביעה המחברת על שלושה יסודות אמוניים המצויים בתפיסות התיאורטיות של וילפרד ביון, ז׳אק לאקאן ומייקל אייגן: אמונה כאמון, ביטחון והתמסרות לאחר; אמונה כחיפוש משמעות, ואמונה כהתעלות וחיבור לממד הטרנסצנדנטי. היא מראה כיצד מבעד למושגים התיאורטיים המורכבים של הוגים אלה מסתתרים זרמים תת-קרקעיים של אמונה (ושל אי-אמונה) שהמפגש עמם והניסיון לעוררם לחיים ולשקמם מהווים מרכיב משמעותי בעבודת הטיפול.
פסיכואנליזה ואמונה מבקש לגעת מחדש בגרעין הטראומטי של הנתק שהתרחש בין פרויד ליונג בראשית ימיה של הפסיכואנליזה. המחברת טוענת שנתק זה, שנוצר על רקע התנגדותו של פרויד לטענה שקיים מרכיב דתי ״טבעי״ בנפש, הוביל אמנם להדרה של יסוד נפשי בסיסי זה מהחשיבה הפסיכואנליטית ברמה המודעת והגלויה, אולם ברמה הלא-מודעת והסמויה הוא המשיך להיות נוכח ופעיל בתוכה, וחשיבותו הולכת וגדלה. על כן הניסיון לשוב ולהתבונן בהיבטים האמוניים והאי-רציונליים בנפש האדם מתוך עמדה סקרנית ואותנטית, ולא מתוך עמדה צינית וספקנית, עשוי להיות חשוב מאין כמותו להבנת המתרחש בארץ ובעולם בעת הנוכחית.
רסלינג
מאת: אסתר פירק
תיאור: הוויכוח המפורסם בין ארנסט קסירר למרטין היידגר בדאבוס בשנת 1929 נחשב לנקודת מפנה בהבנת המחשבה הקאנטיאנית בפילוסופיה של זמננו. אסתר פירק משרטטת באופן בהיר ומרתק את אשר עלה מהשיח בין קסירר להיידגר על רקע המתח בין תפיסותיהן השונות של שתי האסכולות הניאו-קאנטיאניות של התקופה שאליהן הם השתייכו בהתאמה – זו של מרבורג וזו הדרום מערבית. המפגש מוצג כרגע מרכזי שבו עומדת על הפרק, על רקע עליית הפשיזם באירופה, השאלה על אודות טבע האדם. האנתרופולוגיה הפילוסופית נמצאת כאן במוקד, כלומר עמדת האדם ביחס לעצמו ולסך כל הקיימים, מיקומו בסדר העולמי. קריאתו הרדיקלית של היידגר את קאנט, שחבר מאוחר יותר למפלגה הנאצית, מוצגת בספר כהרת משמעות.
אל מול אלה, כמו היידגר, שראו בעבודתו הענפה של קסירר רק תיאור היסטורי של התרבות האנושית על ענפיה השונים, המחברת עונה לצורך שעלה בהצגת השיטתיות הפנימית לפילוסופיה עשירה זו, כסוג חדש של אידיאליזם פונקציונלי; אידיאליזם שנבנה על היכולת האנושית להתעלות מעל המיידי והאינטואיטיבי אל עולם שאנו יוצרים באופן סימבולי. האדם מוצג כבעל כוח לנהל את חייו בדרכים שונות בהתאם לאופי הייחודי של התצורה הסימבולית שנושאת מובן עבורו. קסירר חושף באופן מקורי ומפתיע חוקיות בניסיון האנושי שמתבססת על פונקציות תודעתיות שמייצרות באופן רציף אלמנטים סימבוליים, אבני בניין ליצירת צורות חיות של משמעות בכל תחומי התרבות, כמו מיתוס, דת, שפה ומדע. החוקיות הפנימית לצורות מעניקה להן אפשרות של חופש בניהול ההתקדמות שלהן על בסיס פונקציונלי אוניברסלי. בעת ההיסטורית של הוויכוח, קסירר כבר לא יכול היה לקבל את עמדתו של היידגר שנגעה להיות האדם מושלך בעולם, כפוף לגורלו.
לספר מצורפים תרגומים מקוריים מגרמנית של המחברת לפרוטוקול הוויכוח בדאבוס ולהערות המכינות של קסירר להרצאות.
רסלינג
מאת: נועם תירוש
תיאור: בעידן דיגיטלי שבו אנו שוגים באשליה שניתן לזכור הכול, כל הזמן ומכל מקום, מבקש נועם תירוש לקרוא בכתביו של פרנץ קפקא ולדבר בזכות השכחה. קפקא הותיר אחריו מורשת ספרותית ענפה, אולם לקראת מותו ביקש לגנוז את מרבית יצירותיו. ספר זה מבקש להיכנס לנבכי העולם הקפקאי באמצעות קריאה חדשה בחלק מיצירותיו של קפקא, כמו גם בחלקים ממכתביו ויומניו, ולאור משאלתו הברורה להישכח, ומציע שקפקא הוא מבשרה הגדול של השכחה והחירות הגלומה בה. עבור קפקא דווקא הזיכרון והניסיון המתמיד לזכור הם כוחות דכאניים המבקשים להכפיף את האדם הזוכר למרותם. אל מול כוחות אלו עומדת השכחה ככוח משחרר; זהו כוח היכול להפוך את האדם הקורס תחת עול הזיכרון לאדם חופשי יותר.
ספרו של תירוש מציע התייחסות ראשונה מסוגה בעברית למרכזיות הזיכרון והשכחה בחייו ובכתיבתו של קפקא, ובכך מרים תרומה משמעותית לדיון בתהליכים אלו בעידן הדיגיטלי. השכחה מוצגת בספר ככוח אקטיבי, מעין תרופת נגד להיותו של הזיכרון כוח המבקש לקבע לנצח את תמונת העבר, ובכך מטיל את אימתו על האדם הזוכר. השכחה היא פתח ליצירה מחודשת, לבריאה והתהוות. היכולת לשכוח, אומר לנו קפקא, היא היכולת להשתנות ולהמשיך הלאה. בעזרת קפקא אנו יכולים לחשוב מחדש על תפקיד הזיכרון בחיי היומיום של חברה אנושית-דיגיטלית זוכרת כל ולהבין את פוטנציאל החירות הגלום בשכחה, בעיקר בימינו.
רסלינג
מאת: ואלרי סולאנס
תיאור: מניפסט החלאה, אשר תורגם לעשרות לשונות, תוך שהוא חי ונושם בביביה התת-קרקעיים של התרבות המערבית, רואה עתה אור גם בעברית. מאז הופץ לראשונה בשנת 1968 אין למניפסט אלא להטריד, להצחיק, להפחיד ולהפריע לכולנו בפרץ של חזון אפוקליפטי הדובר עם עבר נגוע ופגוע של נשיות ונושק לתזזיתיוּת הפמיניסטית, הקווירית, הפילוסופית, הפסיכואנליטית, התמהונית ועוד רבות אחרות.
מניפסט החלאה, אשר נודע, ואף הוכחש, בשמו המלא: "חבורה לקיצוץ הגבר" (SCUM Manifesto – Society for Cutting Up Men), נכתב משולי הסצנה הניו-יורקית בשנות אנדי וורהול והדהד במהלך השנים אל לב-לבה של "התרבות" אשר בה הוא מהפך ואשר עליה הוא מאיים:
"[הגבר] פסיבי מבחינה נפשית, מתעב את הפסיביות שלו, ולכן משליך אותה על נשים, מגדיר את הגבר כאקטיבי, ואחר כך יוצא להוכיח שהוא אכן אקטיבי ("להוכיח שהוא גבר"). אמצעי ההוכחה העיקרי שלו הוא הזיון (גבר גדול עם זין גדול מזיין זיון גדול). מכיוון שהוא מנסה להוכיח דבר מוטעה, הוא נאלץ 'להוכיח' אותו שוב ושוב. זיון הוא אפוא ניסיון כפייתי נואש להוכיח שאינו פסיבי, שאינו אשה. אבל הוא פסיבי והוא רוצה להיות אשה". מתוך: "מניפסט החלאה"
ואלרי סולאנס (1988-1936) נולדה בפרוורי ניו-ג'רזי, לסבית א-מינית, חלק מחבורת אנדי וורהול של שנות ה-60, זו שאף ירתה בוורהול, זו שפספסה, כמו תמיד, ונכלאה; תוצר של גילוי עריות מצד אביה והתעלמות מצד אמה, עיתונאית לרגע, מחזאית להשכיר, מדענית בפוטנציה ומעל הכול – זו שהטיחה בנו את זעקתה/כתיבתה, זו שלא ישבה בצל חלאת הפטריארכליות אלא המציאה את החלאה הרומסנית בשרותן של "הנשים-נשים".
מניפסט החלאה רואה אור בעברית בליווי הקדמתה של פרופ' אביטל רונאל – אחת החוקרות האמריקאיות החשובות ביותר הפועלות כיום בשדה ביקורת התרבות העולמי; ראש החוג לספרות גרמנית באוניברסיטת NYU ומחברת הספר Stupidity. רונאל ממקמת את "מניפסט החלאה" בצומת תרבותי עשיר – בין ניטשה לדרידה, בין אובידיוס לג'ודית באטלר, בתוך התרבות הפופולרית ומחוץ לה, בין השיח המגדרי לאמנותי, כשהיא מקפצת בין בעיטותיו של "המניפסט" לבין בקשתו לנחמה… ובמילותיה של רונאל:
"היא הייתה לא-ליברלית, לא-ניתנת לשיווק, מחזיר אור של פמיניזם לא-בורגני, אם אכן היה זה פמיניזם"
רסלינג
מאת: אנתוני מקגאוון
תיאור: למונטי היו חיי כלב מאושרים: הוא יצא לטיולים ארוכים עם הבעלים שלו, אנתוני, רדף אחרי כלבי פאג שמנמנים ואפילו ניהל סכסוך עתיר נביחות עם הרוטוויילר השכן. העימותים עם הכלב התוקפני הובילו את אנתוני למסקנה שהגיע זמנה של שיחה משמעותית מלב אל כלב, על הדברים שהופכים את מונטי לכלב טוב או רע.
מאותו רגע, ובכל טיול, ניהל אנתוני עם הלב דיונים פילוסופיים כבדי משקל, תוך שהוא נעזר בתורותיהם של סוקרטס, קאנט, אפלטון ואחרים. הכלב השיב והשניים תהו יחדיו: מהו מעשה מוסרי? האם יש לנו באמת רצון חופשי? ומתי, אם בכלל, זה בסדר להשתין על פנס רחוב?
פילוספיה כפי שלימדתי את הכלב שלי הוא מסע פילוסופי מחכים ומשעשע, שתחילתו בסיור בגינות ציבוריות וסופו שאלות חשובות ומהותיות, כמו מי מבין השניים באמת יודע מהי הדרך הנכונה ביותר לחיות את חייו.
תכלת הוצאה לאור
מאת: שלמה יעקובוביץ
תיאור: אוהבים להתפלסף? רוצים לקחת חלק במסע הפילוסופי הבלתי נגמר של האנושות? מה הייתם אומרים אם היו מציעים לקפל עבורכם יותר מאלפיים שנה מאוצרות הידע של ההוגים והפילוסופים הכי הגדולים בעבר הרחוק והקרוב לכדי ספר קטן ומיוחד?
כל הפילוסופיה על רגל אחת מציע לכם, בשפה יומיומית ועכשווית, להיחשף לתחום מרתק, מורכב, מעמיק, מפתיע וייחודי.
ספר זה יכול לרענן את החיים שלכם תוך מפגש עם הגותם של עשרות פילוסופים, מוכרים יותר ומוכרים פחות מרחבי הגלובוס. כחלק מהמפגש, תוכלו לטעום את הגותו של הפילוסוף, להיחשף לאנקדוטות משעשעות וגם לציטוטים שנכנסו לפנתיאון.
אוריון הוצאה לאור
מאת: רחל מאורי
תיאור: הספר מציג את גישתה של הפסיכולוגיה התהליכית (Process-oriented psychology) דרך סיפור המסע האישי של המחברת. הספר מאיר עיניים ונוגע בלב. הוא מתאר בגילוי לב את דמותה של רחל ואת סיפור הדרך שלה, את משפחתה וחייה, את התנסויותיה ואת תובנותיה, וכך הוא מזמין גם את הקוראים להתבונן במבט נטול פניות בחייהם ובדרכם, להתעורר לאמת ולגלות אושר פשוט – גן עדן, ממש ברגע הזה.
אוריון הוצאה לאור
מאת: משה גרנות
תיאור: משה גרנות חושף בספר זה את ההונאה – שאחראי לה הוא מחבר ספר דברים – הונאה שקבעה את גורל העולם.
הכוהן חלקיהו ״מצא״ במקדש ספר תורה, שגרם למהפכה, לא רק באמונה הישראלית, אלא גם באמונתם של כמחצית מאוכלוסיית העולם – הנוצרים והמוסלמים. הספר ״שנמצא״ הוא בוודאות ספר דברים, או חלק מרכזי ממנו, והוא מביא חידושים מבהילים בעבודת האל, המנתבים את המאמינים לקנאות בלתי מתפשרת ולשפיכות דמים ללא תכלה וקץ, וכופה שנאה לתרבות ולקדמה. מחבר ספר דברים פעל להעניק לכוהני ירושלים מונופול בתחום הפולחן (אינטרס כלכלי מובהק!), וקבע כי הוא מצטט את משה, שקיבל כביכול את הצווים הנוראים האלה מהאל.
אוריון הוצאה לאור
מאת: קלאודיה אידן
תיאור: לשקט שני צדדים — הוא יכול להיות הנאה אך גם סיוט. המילים שקט או שתיקה אינן מכסות את שני ההיבטים הללו של השקט. המילה דממה נבחרה כמתאימה הרבה יותר, לכן לרוב היא המודגשת. היא יוצרת ברית עם תנועת הדחף בכך שמערבת את דחף המוות.
מדוע לנסות לכתוב על הדממה? גם אם היא "רועשת" בדרכה? הרי היא מייצגת את ההופכי של הדיבור. הפסיכואנליזה נשענת דווקא על הדיבור, ודרכו היא חותרת להגיע לעצם, לגלעינו של הסימפטום. היה זה הכרח לנסות ללמוד את הנושא, כי הייתה זאת אחת הדרכים לשבור את הדממה, שהפכה למעין עצם מוצקה בגופה של המחברת. חקירת נושא זה משמעה כניסה לשדה הדחפים, ומובן שהסוגייה מעלה שאלה קשה: כיצד להתייחס לממד המאופיין בכך שלרוב אין בו מילים, אפילו אם משתיקים או גורמים לעצמנו להשתיק מחשבה או דעה מסוימת. לאקאן טוען שהשפה היא כלי רע ולכן אין לנו מושג כלשהו על הממשי, כי היחסים בין הדיבור לבין מה שמושמט ממנו דורשים התייחסות לפן ה"לא מושלם", הרע של השפה. בהוראתו האחרונה ביותר, הבורומאית, מקנה לאקאן לשלושת הסדרים מעמד שווה, והריק הקושר ביניהם הוא מקום משכנו של האובייקט a, מה שמבליט את מקום הדממה כְְּמה שגם יוצר קשירה בין הסדרים.
כתיבת דפים אלה הייתה דרך שנראתה לכותבת ראויה כדי להתייחס למה שניתן בנוגע לדממה, ללמוד ממנה וכמובן להשתמש בכך כניסיון נוסף לשבור את השתיקה, אותה עצם הנעוצה בגופה. הדבר לימד אותה לדעת להבחין בין מה שרצוי לשתוק לבין מה שרצוי לומר.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מיכל גבעוני
תיאור: העתיד, כך נדמה, הוא לא מה שהוא היה פעם. עליית הפופוליזם, הכרסום ביסודות הדמוקרטיה, העמקת הגזענות, משברים כלכליים, מגפות חדשות ושינויים אקלימיים אינם מותירים מקום רב לאופטימיות. האבחנה שההיסטוריה מתקדמת אל עבר אופק מבטיח של צדק ושוויון אינה עומדת עוד במבחן הזמן. במקום לנוע בבטחה קדימה, החיים מקרטעים שוב ושוב סביב מציאות של משבר. בישראל ובמקומות אחרים, התקיעוּת והסחרור הם המקצב החדש של החיים הפוליטיים והרקע לצמיחת מחאות שמבקשות לחדש את התקווה שאבדה.
כיצד החיים בהווה מושפעים מנסיגת העתיד ומהתקיעות שתופסת את מקומו? מה קורה לחיים הפוליטיים כאשר התקווה מידלדלת, והאם אופטימיות נחושה היא הדרך לאשש אותם? אל מול הערך שמיוחס כיום לרגשות נמרצים ולתפקידם במצבי משבר, עתיד לשעבר מפנה את המבט להרגשות אהודות, אמביציוזיות ומבטיחות פחות. הספר בוחן מקרוב את תחושות הייאוש, אוזלת היד, הדשדוש והאבדון שמתפתחות על רקע ההתנגדות לכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים, המחאה נגד שלטון נתניהו והפעולות לבלימת משבר האקלים. הוא מראה כיצד הבחירה בין התקווה לייאוש מסתמנת בתקופה שלנו כהכרעה הפוליטית החשובה ביותר, וטוען שדווקא התחושות העמומות שבין התקווה לייאוש יכולות לתרום לפיתוח עמידות וחוסן. הספר מנתח יצירות קולנועיות, מוזיקליות ואמנותיות שחוקרות את התחושות הללו ומצביע על החלופה שהן מציבות לשיח הפוליטי ולהסדרה הרגשית הנחרצת שלו. התחושות הירודות שמשקפות את ניוון האופק הפוליטי נתפסות כשם נרדף לשיתוק ותבוסתנות, אולם הספר מבקש להראות שבמצב של מבוי סתום ראוי להקדיש להן מחשבה נוספת – ולו כדי להרחיב את מרווח התמרון ולהקל על תחושת המחנק.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסף פדרמן
תיאור: הדרך הוא מדריך מעשי שמציע לקוראים אסטרטגיות חדשות ועתיקות לשינוי החיים לטובה. אחרי שהציג בספרו הקודם את תרגול המיינדפולנס ככלי פסיכולוגי, פדרמן מתפנה כאן לעסוק באתגרים שאימון תשומת הלב לבדו לא יכול להם: יחסים בין־אישיים, אתיקה, תקשורת, דעות ואמונות. הדרך בת שמונת החלקים שהתווה גוטמה, מורה הודי שחי במאה הרביעית לפני הספירה וידוע יותר בכינוי "בודהה", מובילה להתגברות על אתגרים אלה ומסתיימת בהתעוררות מהחלום המסויט שהתודעה הסובלת נמצאת בו. הדרך הזו היא ההשראה לספר והלב שלו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יוחאי עתריה
תיאור: ספר זה מבקש לתאר את המאפיינים המרכזיים של החיים בעידן הטכנולוגי תוך התמקדות באנדרואיד – רובוט דמוי אדם. מתוך ניתוח של יצירות מרכזיות בתרבות המערב (איש החול, פרנקנשטיין, בלייד ראנר ועוד), התעמקות בכתביהם של הוגים מרכזיים (דקארט, פרויד, היידגר ועוד) ומחקרים שונים שעוסקים במפגש עם רובוטים דמויי אדם ("עמק המוזרות") אנו למדים שהמפגש עם אנדרואידים מעורר חרדה קיומית: בשלב הראשון אנו טועים לחשוב שהאנדרואיד הוא אדם בשר ודם, בשלב שני אנחנו חושבים בטעות שאדם בשר ודם הוא אנדרואיד, ובשלב האחרון הספק מופנה פנימה ואנו תוהים אם אנחנו בני אדם או אנדרואידים – אוטומטונים נטולי רצון חופשי. התוצאה קטלנית: מי שנתקע בשלב הראשון מאבד את שפיותו, מי שנתקע בשלב השני הורג את הקרובים לו ביותר, ומי שנתקע בשלב השלישי מתאבד. האנדרואיד הוא הנורא והמופלא, המדהים והמחריד, הנשגב והמאיים – האנדרואיד הוא האלביתי. את אותו מתח אלביתי ניתן לאתר כבר בשורשי המחשבה היהודית – מ"ספר יצירה" ועד סיפור הגולם. אומנם האנדרואיד הוא אפשרות חדשה מבחינה הנדסית, אך אין בו דבר חדש מבחינה רעיונית: האנדרואיד מגלה שבלב המדע מפעמת אותה תשוקה שאפשר למצוא באלכימיה ובדת – ליצור רפליקה של האדם; שבלב הנאורות ישנה חרדה עמוקה שמא דווקא האדם המוּאר יהפוך לאוטמטון נטול כוח רצון – מי שהופך את הרע בנאלי; שההוויה הטכנולוגית אינה יכולה להשלים עם "האנושי מדי". האלביתי והטכנולוגיה מנסה אפוא להתחקות אחרי הפנטזיה, אחרי המופלא, אחרי האיום והנורא.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סטיבן פולדר
תיאור: בקהילה בעלת חזון אקולוגי בגליל המערבי מחליט יונה לבנות את ביתו מאבנים פראיות. במו ידיו הוא מניח אבן על אבן, ובתוך כך ניצב בפני אתגרים פנימיים וחיצוניים אדירים ועובר חוויה רוחנית משמעותית. זהו סיפור מסע אישי מהפנט ורב־עוצמה המבוסס על מאורעות אמיתיים שהתרחשו בשנות ה־ 80 . סיפורו של יונה, בן דמותו של המחבר, מוכיח שכל אחד ואחת יכולים לזכות בהארה — לא רק בישיבה על כרית מדיטציה, אלא גם בכור ההיתוך של היומיום. בעדינות, ברגישות ובהתמדה מאיר אבן בינה את המקום שאליו נוכל להגיע אם נדבק בדרך המוּדעות. זהו ספר העוסק ביחסי גומלין בין רוח האדם לטבע, וביכולתנו לחיות בטבע בלי לזרות הרס — הבנה שאנו כה זקוקים לה בעידן המעורער והבלתי יציב שבו אנו חיים. כמו משב של רוח טובה הוא מלווה את קוראיו, ולא מרפה מהם ימים רבים מתום הקריאה בו. בניית הבית בכליל התאפשרה הודות לשיתוף המופלא והמבורך עם רחל והילדות. וכמובן עם השכנים; החברים בישוב ותושבי הסביבה, שחיו דורות רבים בחיק החורש הטבעי, ושנתנו יד, ידע וכתף.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: איציק אלחדיף, אליעזר פרנקל
תיאור: הכותבים:
אליעזר פרנקל 1929-2012 אדריכל, צייר ומחנך. ייסד את 'מכללת הסביבה'- סדנא לעיצוב ואדריכלות (1981-2003) ועמד בראשה. נודע בזכות עבודות השיקום האדריכלי בערים העתיקות יפו, ירושלים וצפת. פרסומים: "כרונולוגיה של תולדות האמנות" 1996, "פאטריק גדס, דוח תוכנית העיר תל אביב" 1997 "תיאוריות באדריכלות" 2003. ערך והוציא לאור את כתב העת "לחיות בעיר".
איציק אלחדיף אדריכל, מנחה ומרצה באוניברסיטת אריאל בשומרון ומרכז מגמת הנדסאים לאדריכלות ועיצוב פנים במכללה למינהל. עבד במשרדי אדריכלים בלוס אנג'לס ובתל אביב, אצר והציג שתי תערוכות בגלריה סנטה מוניקה. פרסומים: ערך את ספריו של אליעזר פרנקל: כרונולוגיה של האמנות, תיאוריות באדריכלות ועוד. עורך ראשי, בשיתוף ד"ר עדנה לנגנטל, של כתב העת 'ארכיטקסט' בבית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל בשומרון.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: בן-עמי שרפשטיין
תיאור: ספר שכותרתו רוח סין הוא משימה בלתי אפשרית. והנה, כמעשה קסם ואולי מין כישוף, נולד ספר המשרטט את הדנ"א של סין ההיסטורית מתוך מאגר ידע אין סופי והחודר לקרב התודעה שאותה שימרו בחיים האומנות, הספרות, ההיסטוריה והפילוסופיה המסורתיות של סין.
רוח סין ראה אור לראשונה בשנת 1972, ואף שסין השתנתה כמעט לבלי הכר, הספר עדיין רלוונטי ומרתק מתמיד.
בכתיבה חכמה, חושנית, מכבדת ומלאת אהבה צולח רוח סין את מבחן הזמן. הקול הייחודי של בן-עמי שרפשטיין נוגע בלב לִבּה של התרבות הסינית, בהיבטים המרתקים שלה וברוחה המפתיעה לעיתים. מתוך ההתבוננות בתרבות האחרת ובנו - צומחת הדדיות של עולם ומלואו.
הוצאת אסיה
מאת: אליק פלמן
תיאור: ספר דרך הוא ספר שיש בו חידוש של מחשבה ושל סגנון. הספר נישא על גב רוח התקופה של המשבר האקולוגי בצורה ייחודית ומעוררת מחשבה, שתדבר ללבם של עירוניים (כחומר למחשבה) ושל אנשי אדמה (באופנים אולי מעשיים יותר). זהו ספר פילוסופי-מעשי שחושב על צורת חיים אחרת, על צדדיה המעשיים והמחשבתיים, ואין רבים כאלה הנכתבים כאן.
ספר דרך ממשיך שיחה ארוכה שתחילתה בעת המודרנית במסות הטבע של הנרי דיוויד ת'ורו, ואצלנו בכתבי הטבע של א"ד גורדון.
דרור בורשטיין
הוצאת אסיה
מאת: אביבה זריהן ויזמן, חיה קורן, צבי איזיקוביץ'
תיאור: בעשורים האחרונים ישנה התעניינות גוברת והולכת במושגים הנקשרים עם הפסיכולוגיה החיובית של הזרם ההומניסטי ובמושגים רוחניים, בין השאר במושג סליחה כשיטת התמודדות אנטי-פתולוגית המעצימה רווחה אישית. סליחה נדרשת אל מול חוויה של פגיעה קשה המפרה חוזה או נורמה בסיסית בין אנשים. בשני העשורים האחרונים הסליחה נחקרה רבות, אך המשגתה והממדים המרכיבים אותה נשארו שנויים במחלוקת. ספר זה הוא בבחינת אוסף של הסתכלויות ותובנות על סליחה. הדילמה של לסלוח או לא לסלוח הנה עתיקת יומין, היא חלק מחיי היומיום שלנו ושזורה בחיינו האישיים, הבינאישיים והחברתיים. עוולות בחיינו מלוות בדילמות גלוית או סמויות בהקשר של סליחה.
הספר הנוכחי הוא פרי יוזמה של חוקרים מדיסציפלינות שונות שחושפים את האתגרים הכרוכים בנבכי תהליכי הסליחה סביב עוולות בינאישיות, כמו למשל אלימות ביחסים אינטימיים, גילוי עריות, לצד עיסוק בעוולות חברתיות – השואה והקונפליקט הישראלי-פלסטיני. הספר נע בין חשיפת ההתגלמות היומיומית של הסליחה בחייהם של אנשים לבין ההבניה החברתית של התופעה וההקשר התרבותי-ערכי ודתי שלה. לפיכך, מוצגת בספר המשגה תיאורטית של הסליחה, לצד הצגת היחס של היהדות והאסלאם אליה. כמו כן, מוצגות התייחסויות מתוך עולמם הפנימי של נפגעים, כמו גם התייחסות לסליחה בהקשר של עוולות וקונפליקטים בין עמים. לבסוף מוצגת הסליחה בתוך מערכי התערבות חברתיים מובנים, כמו למשל בתהליכי צדק מאחה וטיפול.
רסלינג
מאת: ז'ק דרידה
תיאור: המסה "נפתולי בבל", פרי עטו של ז'אק דרידה (2004-1930), שבה למקורות, לפרשת בבל, כדי לפרוש תמצית מרעיונותיה, דאגותיה ושאלותיה של הדקונסטרוקציה: מה בין מקור לבין נוסח; מיהו הקורא המובהק, הפרשן המובהק, המתרגם המובהק; כלום אפשר לומר שהניסיון הוא תרגום וכי, אחרי ככלות הכול, אין דבר רציני מתרגום?
בלב עיונו של דרידה ניצב חיבורו של ולטר בנימין "משימתו של המתרגם", דברי מבוא שכתב בשנת 1921 משסיים לתרגם את "תמונות פריזאיות" מאת בודלר. "נפתולי בבל" מארחת אפוא את לשון ספר בראשית, את הפרוזה הלירית של ולטר בנימין וקולות נוספים – נאורים, רומנטיים, מודרניסטיים ובני-זמננו. הדרמה שהיא מחוללת מאפשרת לנו להתוודע למישורים שונים בכתיבתו של דרידה, החל בהליך הקריאה הדקונסטרוקטיבי ועד להיגיון הלשוני, האסתטי, האתי, הדתי והארוטי המעניק השראה למהלכיה.
רסלינג
מאת: בינה ניר
תיאור: ההצלחה בחברה המערבית המודרנית הפכה להיות מושא שאיפתם של רבים הבונים את ערכם העצמי, ובמובנים רבים גם את זהותם על פי קריטריונים מקובלים של הצלחה, בעיקר במישור המקצועי והכלכלי. כשהחתירה להצלחה קונה לעצמה אחיזה בכל תחומי החיים מתקשים אנשים רבים בחברה לחיות עם כישלון ולהודות בכישלון. ובכן, היכן החל המרוץ להצלחה במערב? האם מדובר בתופעה ייחודית לזמננו? ספר זה בוחן את הערך התרבותי של ההצלחה ואת מקורותיו במערב באמצעות המתודה הגנאלוגית. כמתודה ביקורתית, האינטרס שמניע את המחקר הגנאלוגי הוא הבנת המציאות העכשווית וביקורת עליה באמצעות פירוש מחדש של העבר. חשיפת העבר מפגישה אותנו עם הקונטינגנטי ומצמצמת את שליטתו של ההכרח בחיינו. התזה המרכזית המוצעת בספר זה היא שמקורותיהם של המושגים "הצלחה" ו"כישלון", שהם מבני יסוד בתרבות, שוכנים בלב-לבה של תרבות המערב, נטועים עמוק בשורשיה של תרבות זו ואינם בבחינת תוצרים מאוחרים של התרבות הקפיטליסטית הצרכנית.
בינה ניר מאתרת שלושה מרכיבים אשר היה להם תפקיד מרכזי בהתהוותם של מבנים אלו בתרבות: הפרדת האדם מהטבע, השיפוט היהודי-נוצרי ותפישת הזמן במערב. אף אם אין לראות בהם סיבות ותוצאות ברורות, מבנים אלו מזוהים ומסומנים כחלק מהכוחות שהובילו להתהוות המצב העכשווי. אי אפשר להגיע לרשימה הסופית של כל המבנים והכוחות שיצרו את מבני-העל הנדונים - אך חשיפה של שלושה מהם תאפשר לנו להבין שהמבנים הנוכחיים של הצלחה וכישלון לא היו חייבים להיווצר כפי שנוצרו, כלומר שמה שנראה לעתים כבלתי נמנע אינו הכרח היסטורי.
רסלינג
מאת: אתי חגי
תיאור: ספרה של אתי חגי מציג תשתית רעיונית המציעה משמעות לעשייה חינוכית – כינון אדם כתכלית וכיסוד לקיומה של חברה, לקיומו של עולם. למעשה מדובר בפיתוח סובייקט שעצמיותו נוכחת באופן אותנטי, יוצר, ממומש ומסופק; סובייקט נראה ורואה "אחר", אשר בוחר בנטילת אחריות כעמדה אתית, תוך כדי כך שהוא חווה את עצמו כחלק מקיום רחב, כולל, הוליסטי. "אפיון זה של המעשה החינוכי", כך כותב פרופ' שלמה בק, פילוסוף חינוכי, "שונה מהתפיסה הרווחת שקושרת בין חינוך לידע, בין ידע לציונים, והוא מחייב הבהרה (למה בדיוק הכוונה) והצדקה (מדוע הוא נכון). הספר מתמודד עם שתי משימות אלה בהצלחה. הוא דן בשאלה מיהו האדם, ומדגיש את חיפוש המשמעות כמאפיין המרכזי של חייו. חגי מציעה לראות האדם כמערכת פתוחה וסבוכה, לא בהכרח קונסיסטנטית, שבה הכול נמצא בזרימה מתמדת ובהשתנות רציפה. הפסיכואנליזה משמשת אותה כתאוריה המספקת הבנה מעמיקה על אודות 'היות אדם'... המשימה שלקחה על עצמה חגי היא רחבת היקף ומרחיקת לכת, כפי שניתן להיווכח ממבנה הספר ומתכניו". גבי בונוויט, פסיכואנליטיקאי ומדריך, מוסיף: "זהו ניסיון נועז וחדשני להפגיש בין דיסציפלינות אשר לכל אחת מהן הנחות יסוד ומטרות שונות. במהלך קריאת הספר נגלה כיצד חינוך, פילוסופיה ופסיכואנליזה, למרות הגבולות המפרידים ביניהם, מחזיקים מכנה משותף שקשור קשר הדוק לטבע האדם ולתהליכי התפתחות וצמיחה אנושיים... חגי עושה שימוש בתפיסת זרם 'העצמי' מתוך השדה הפסיכואנליטי וממירה את ליבת התיאוריה לתפיסת עולם ולמושגים שיוכלו לשמש כל איש או אשת חינוך.
רסלינג
מאת: יגאל ורדי
תיאור: הספר פוסטמודרניזם - ומה הלאה?בחיפוש אחר הניאומודרניזם קורא תיגר על הפרדיגמה הפוסטמודרנית אשר משפיעה, זה למעלה מחמישה עשורים, על אורח החיים המודרני על כל היבטיו: ההגותיים, החברתיים, הפוליטיים והטכנולוגיים. המחבר, ד“ר יגאל ורדי, מוכיח בספר זה כי הפוסטמודרניזם לא מת, וגם אין הוא אופנה חולפת; ההפך הוא הנכון: הוא חי, נושם ובועט. ורדי מתפלמס עם האסכולה הפוסטמודרנית באשר להנחות היסוד הפילוסופיות שהיא מייצגת, זאת באמצעות הצגת המחלוקת הנוקבת בין שתי אסכולות נוגדות: הסטרוקטורליזם והפוסט-סטרוקטורליזם. במחקרו המוצג בספר, ורדי מראה כיצד המחלוקת התהומית בין שתי האסכולות האלה יוצרת למעשה סינתזה פילוסופית חדשה, שאותה הוא מכנה ״ניאומודרניזם״. ורדי מציג את הפילוסופיה הניאומודרניסטית פרי הגותו כביקורת על הפוסטמודרניזם, במטרה לעצב גישה אפיסטמולוגית חדשה המבוססת על שילובם יחדיו של ההיבט הפרגמטי, האמפירי והרציונלי בגיבוש הידע לגבי העולם. בד בבד, ורדי מציג תפיסה אתית חדשה המבוססת על שילוב בין שתי תפיסות אתיות קוטביות ומוקצנות: הגאולה הלבנה והגאולה השחורה. התפיסה האתית החדשה המוצעת בספר זה מניחה את היסודות למנעד אתי גמיש המאפשר את המשכו של פרויקט הנאורות, שטרם נשלם.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אורן בן יוסף
תיאור: במשך אלפי שנים מיקמו את עצמם בעולם בני האדם ביחס לשאר היצורים הלא-אנושיים החיים סביבם. מאוחר יותר, וככל שחקר החלל התפתח, הצטרפה לכך התהייה באשר למקומו של המין האנושי ביקום החומרי, במיוחד ביחס לצורות חיים מחוץ לכדור הארץ. עוד טרם למחקר הקסנולוגי - זה של חיים בעולמות אחרים - הספר "טורפי עולמות" דן בסוגיית המבט האנושי על החיים הפוטנציאליים הקיימים מחוץ לכדור הארץ, על משמעותם של חיים אלה ועל היחס האנושי המתבקש כלפיהם; כל זאת הן מתוך התייחסות למדע הבדיוני והן למתודה המדעית, ותחת צילה הכבד של האלימות האנושית, אלימות אשר אותה אנו כבר מכירים ביחס ליצורים שאינם אנושיים, כאן, בכדור הארץ. החשש של בני האדם מפני מגע עם תרבויות טכנולוגיות מעולמות אחרים ניצב מול משאלת הלב שלהם שתרבות חיצונית וזרה כזו תצוץ יום אחד ותגאל סוף-סוף את בני המין האנושי מבעיותיהם הכלכליות, התרבותיות והחברתיות. בין שתי התייחסויות קיצון אלו, של פחד ותקווה, עומדות שתי שאלות נוספות, גם הן שזורות זו בזו: הראשונה דנה בגורלם של יצורים חוצנים שאינם מפותחים טכנולוגית, כאשר ביום מן הימים בני האדם יגלו אותם לראשונה. השאלה השנייה, המרחפת מעל הדיון כולו, נשאלת מתוך נקודת מבט שחורגת מהעולם שלנו גם אל עולמות אחרים: מיהו האדם – האם הוא יצור שנוכחותו מטיבה עם סובביו או שהוא אלים ביחס לכל מי שאינם בני מינו? האם האדם רואה לפניו אופק של תקווה או שמא מדובר במי שכבר התאהב בדיסטופיה, ומתוך ייאוש זה אינו מאמין בגאולה אפשרית עבורו ועבור יצורים לא-אנושיים, בעולם הזה ובעולמות אחרים? במשך אלפי שנים מיקמו את עצמם בעולם בני האדם ביחס לשאר היצורים הלא-אנושיים החיים סביבם. מאוחר יותר, וככל שחקר החלל התפתח, הצטרפה לכך התהייה באשר למקומו של המין האנושי ביקום החומרי, במיוחד ביחס לצורות חיים מחוץ לכדור הארץ. עוד טרם למחקר הקסנולוגי – זה של חיים בעולמות אחרים – הספר טורפי עולמות דן בסוגיית המבט האנושי על החיים הפוטנציאליים הקיימים מחוץ לכדור הארץ, על משמעותם של חיים אלה ועל היחס האנושי המתבקש כלפיהם; כל זאת הן מתוך התייחסות למדע הבדיוני והן למתודה המדעית, ותחת צילה הכבד של האלימות האנושית, אלימות אשר אותה אנו כבר מכירים ביחס ליצורים שאינם אנושיים, כאן, בכדור הארץ. החשש של בני האדם מפני מגע עם תרבויות טכנולוגיות מעולמות אחרים ניצב מול משאלת הלב שלהם שתרבות חיצונית וזרה כזו תצוץ יום אחד ותגאל סוף-סוף את בני המין האנושי מבעיותיהם הכלכליות, התרבותיות והחברתיות. בין שתי התייחסויות קיצון אלו, של פחד ותקווה, עומדות שתי שאלות נוספות, גם הן שזורות זו בזו: הראשונה דנה בגורלם של יצורים חוצנים שאינם מפותחים טכנולוגית, כאשר ביום מן הימים בני האדם יגלו אותם לראשונה. השאלה השנייה, המרחפת מעל הדיון כולו, נשאלת מתוך נקודת מבט שחורגת מהעולם שלנו גם אל עולמות אחרים: מיהו האדם – האם הוא יצור שנוכחותו מטיבה עם סובביו או שהוא אלים ביחס לכל מי שאינם בני מינו? האם האדם רואה לפניו אופק של תקווה או שמא מדובר במי שכבר התאהב בדיסטופיה, ומתוך ייאוש זה אינו מאמין בגאולה אפשרית עבורו ועבור יצורים לא-אנושיים, בעולם הזה ובעולמות אחרים?".
רסלינג
מאת: ג'ים הולט
תיאור: האם הזמן באמת קיים? מהו בדיוק האינסוף? ולמה הראי הופך לנו את הכיוון ימין־שמאל אבל לא את למעלה־למטה? בספר המבריק הזה, ג'ים הולט מאיר למעננו פינות שונות בחשיבה האנושית, בעולם סביבנו וביקום כולו, ומוביל אותנו במסע היכרות עם מיטב החוקרים שפרצו את הדרך אל תחומי ידע חדשים ולא־נודעים. בשילוב האופייני לו של כתיבה בהירה והומור, הולט מזמין אותנו להתוודע אל מסתרי מכאניקת הקוונטים, אל חיפוש יסודות המתמטיקה, אל טבען של הלוגיקה ושל האמת, ועוד. לכל אורך הדרך הולט מעטר את סיפורו עם פרטים ביוגרפיים – מסעירים לעיתים – מחייהם של גאונים שלא תמיד זכו בחייהם להכרה הראויה, כמו הפיזיקאית אֶמי נֶתֶר, חלוץ המחשבים אלן טיוּרינג, או מגלה הפְרַקְטָלים בֶּנוּאָה מַנְדְלְבּרוֹט. ובאותה עת אנחנו זוכים בהצגה קלה־להבנה ומשעשעת של רבים מן הרעיונות המדעיים המורכבים והמרהיבים ביותר של המדע המודרני – מתיאוריית היחסות של איינשטיין ועד תורת המיתרים. כפי שמעידה כותרת המישנה שלו, הספר הזה הוא "מסעות אל גבול המחשבה", ואלה מסעות מרתקים במיוחד.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: מאיר בוזגלו
תיאור: הקריאה "שמע" היא בין היתר הדרישה להבין. הוגים מן השורה הראשונה כרב סעדיה גאון, רבינו בחייא אבן פקודה ורמב"ם עשו מאמץ עליון להבין את "ה' אלוהינו ה' אחד". אולם, ניסיון זה היה נושא למחלוקת עזה מצד מתנגדים מן המחנה האמוני ומצד פילוסופים. כתוצאה מעימות זה נדחק העיון בייחוד ה' לתולדות הרעיונות. החיבור שלפנינו הוא ניסיון לחדש את העיון המטאפיזי בייחוד ה', תוך התדיינות עם ההתנגדויות הללו. הספר מציע הנהרה של "שמע" הנאמנה מצד אחד למקורות היהודים המכוננים, ומצד שני מקיימת דיאלוג עם ההגות המודרנית. הודות להנהרה זו ניתן להמיר את המחלוקת בחברותא רב קולית על אמונת הייחוד.
כרמל
מאת: אבי שגיא
תיאור: הספר טקס, טקסט והמאבק על הזהות ממשיך ומשלים את ספרו הקודם של המחבר: עם, מולדת וספר, על הטקסטואליזציה של העם היהודי, שהתמודד עם שאלת היחס בין היסודות המכוננים את הקיום היהודי: היסוד הרוחני – הטקסט מצד אחד, והיסוד הריאלי – העם והמולדת, מצד אחר. הניתוח שהוצע בספר עם, מולדת וספר מתמודד עם העמדה, שלפיה גם המולדת והעם הם מושגים המסמנים מסומנים רוחניים: העם מכוּנן על ידי מערכת הערכים, והמולדת היא מכלול הטקסטים המכוננים את הקיום היהודי. הספר הצביע על המאבק המתמשך בין מגמת הרחנת העם והמולדת לבין השבתם לקיום הריאלי. בספר שלפנינו, המודחק הריאלי שב אל קדמת הבימה. טענת היסוד של הספר היא כי טקסים וטקסטים מכוּננים על ידי קהילות יהודית ממשיות, ולא על ידי רוחות רפאים. הטקס והטקסט הם מרחבי מאבק על הקיום היהודי. אבל, מאבק זה מתחולל בלב הקיום היהודי הממשי על ידי בני אדם ממשים, שהם בשר ודם, ולא על ידי רוחות רפאים החיים בתוך טקסטים או בספריות. טענות יסוד אלה באות לידי ביטוי בניתוח מפורט, העוסק במשמעותם של טקסים, כטקסטים הנשזרים על ידי בני אדם.
כרמל
מאת: הלן פלקרוז, ג'יימס לינדזי
תיאור: "תאורטיקני הצדק החברתי יצרו דת חדשה, מסורת של אמונה העוינת בפועל את ההיגיון, את ההפרכה ואת כל סוגי המחלוקת"

"גבר לבן פריבילג" ו"מרחב בטוח", "ניכוס תרבותי" ו"קציני גיוון", "מדע גברי" ו"גזענות מערכתית", "תרבות הביטול" ופיטורים בגלל שימוש ב"מילים אסורות" ובשל התנגדות לביזה, קורסי חובה לעובדי מדינה ב"תיאוריית גזע ביקורתית" והתנגדות עקרונית למכשירי שמיעה – המושגים והתופעות הללו חרגו בעשור החולף מתחומיהם הצרים של חוגים מוגדרים באקדמיה ושל חסידי מה שמתכנה "תיאוריות ביקורתיות" או "תיאוריות הצדק החברתי", והשתלטו על התקשורת והאקדמיה, מקומות העבודה ובתי הספר במדינות המערב. הלן פלקרוז וג'יימס לינדזי, שני אקדמאים אמריקנים ליברלים, התמסרו לחקר היסודות ההגותיים של התופעות הללו. בספרם תיאוריות ציניות הם מתחקים אחר התגלגלותו של הפוסט-מודרניזם הביקורתי והמפרק לכדי משנה יישומית המחליפה את הספקנות הקיצונית בוודאות קנאית. בניתוחם מראים המחברים כיצד נשמרים העקרונות הפוסט-מודרניים הציניים גם בגלגוליהם המאוחרים – אלה הפועלים עתה, באותו חרון נחוש, נגד המודרנה, הליברליזם וחופש הפרט כמו גם נגד אבות הפוסט-מודרניזם עצמם.
הוצאת סלע מאיר
מאת: גסטון בשלאר
תיאור: בספרון זה, האחרון שהתפרסם בחייו והאינטימי ביותר מכל ספריו, מזמין אותנו בשלאר אל לילות שימורים של בדידות מזהרת, לחלום בהם יחד עם המשוררים והפילוסופים אל מול להבה אחת בודדה של נר. להבתו של הנר תכניס אותנו בשער החידות הגדולות של החיים והיקום, תזכיר לנו את האינטימיות של הביתיות הקדומה ותסייע בידינו להתוודע אל הצללים, הגוונים, ומשחקי האור–צל של חיי הנפש. בימים שבהם האורות הקטנים הולכים ומתמעטים בסביבת חיינו, הזמנתו של בשלאר לחלום אל מול "האור הקטן" היא הזדמנות להתבונן מחדש באור, לעורר לחיים את תשומת לבנו אל אותו אלמנט כה מכריע שמשפיע על מצב רוחנו וגופנו, ולהיזכר בברית הקדמונית שלנו עמו.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: אסתי אייזנמן, זאב הרווי
תיאור: ר' חסדאי קרשקש (1340 לערך – 1410/11) היה פילוסוף דגול, איש הלכה מקורי ומנהיג נועז של יהודי ממלכת אראגון בסוף המאה ה-14 ובתחילת המאה ה-15. הוא פעל על רקע הפְּרעות הקשות של שנת קנ"א (1391) בספרד, שבהן נרצחו אלפי יהודים ובכללם בנו יחידו על קידוש השם, וכמאה וחמישים אלף יהודים נאנסו להתנצר. הקורא תאב הידע, המעוניין להרחיב את ידיעותיו על ר' חסדאי קרשקש, ימצא בספר זה שלל היבטים היסטוריים והגותיים על האיש ועל תקופתו. שערו הראשון של הספר עוסק במפעלו של קרשקש בראי ההיסטוריה, השער השני דן בהלכה ופולמוס במשנתו של קרשקש, שערו השלישי של הספר מציג עיונים בהגותו הפילוסופית הייחודית של ר' חסדאי, מבקרם החריף של הרמב"ם, אבן רשד והרלב"ג, והשער האחרון – בהשפעת הגותו של קרשקש על הדורות הבאים, מימי הביניים ועד למחקר המודרני. שבעה עשר מאמרי הספר משקפים את פירות המחקר העדכני על אודות ר' חסדאי קרשקש ומציירים את דמותו במגוון היבטים: מהמישור הביוגרפי וההיסטורי, דרך פועלו ההלכתי והפילוסופי ועד להשפעתו על דורות מאוחרים; תוך עיסוק ברלוונטיות של משנתו לסוגיות העיוניות והמעשיות המעסיקות את האדם בן זמננו, כאן ועכשיו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: גבריאל שרייבר
תיאור: ספרו של גבריאל שרייבר עוסק במשמעות ההבדלים בין דינמיקה ליניארית ללא-ליניארית ובין תוצריהן הגיאומטריים: אובייקטים אוקלידיים ופרקטליים, מושכים פשוטים ומוזרים. דיון זה תורם להבנת ההבדל בין המודע ללא-מודע הפרוידיאני ובין המדומיין לסמלי הלאקאניאני, כמו גם להבנת היצירתיות, החלום, הפסיכוזה והדינמיקה של הטיפול הפסיכואנליטי. דמיון עצמי וביטול הגבולות מאפיינים אובייקטים פרקטליים. חוקי יצירתם כוללים עיבוי, התקה, חזרתיות והסמלה – מאפייני חשיבה בלא-מודע אשר מובנה כאובייקט פרקטלי. גילוי זה עשוי להירתם לטובת השגת התפתחות ושינוי בתהליך הפסיכואנליטי. במהלך המסע אשר אליו לוקח אותנו הספר מתברר לנו שספרות, מתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה ופסיכואנליזה – כולן חלקים פרקטליים של השלם, אשר בעומקן, מעבר לגבולותיהן האוקלידיים, הן היבטים של האחד. מערכת זו של דמיון עצמי, שבה החלק משחזר את השלם הגדול, שונה במהותה מהלוגיקה של המודע, מכיוון שיש בה הצעה לסינתזה ולהתחברות אינטר-סובייקטיבית בינינו לבין עצמנו ובינינו ובין העולם.
רסלינג
מאת: רועית דהן
תיאור: במהלך חייו נדרש האדם לקיים בחירות רבות ומגוונות בתחומי חיים שונים. הוא אינו חופשי שלא לבחור על פי עיקרון, אולם בפועל רבים המקרים שבהם הוא פונה לסמכות חיצונית שתכריע עבורו. אומנם בהיותו חלק מעולם הטבע הוא נושא עמו מבנה נטורליסטי, אולם בתרבות הוא נתבע לאחריות. השאלה המתעוררת היא איך מתוך מבנה נטורליסטי יכול האדם לשאת באחריות על חייו ולכונן הוויה אנושית. ספרה של רועית דהן מזמין חשיבה מחודשת ומעמיקה בשאלת חירותו של האדם וזיקתה לסוגיית האחריות והאושר. קאנט והגל, פרויד וסארטר מציגים בהגותם עמדות מפורשות ביחס לתפיסת מידת החופש האנושי ולאחריות הנגזרת מכך. בהצגת רצף ההגויות בנושא זה מושגת ראיית החירות והאחריות כהתפתחות דיאלקטית, אשר באה תחילה לידי ביטוי בפילוסופיה ובעקבותיה בפסיכואנליזה. בדיון זה נחשפת הנחה משותפת שלפיה החירות, בין אם היא יכולת של התבונה, או פוטנציאל של תודעה עצמית, היא תנאי נדרש לקיום אדם מוסרי שכשיר לשאת באחריות למעשיו. הכשירות המוסרית היא נגזרת של מבנה נפשי שבו האדם "הבריא בנפשו" הוא האדם החופשי שיכול היה לנהוג אחרת ממה שנהג בפועל. משמעות הדבר שחירות לא רק שאינה הפקרות, אלא אף מטילה על האדם עול כבד של אחריות. בהצגת ביקורתו של מרקוזה הן על תפישת החירות של סארטר והן על תפיסת החירות של קאנט, הגל ופרויד ישנה הזמנה למקם את סוגיית החירות כשאלה העומדת בפני עצמה מחד גיסא, וככזו אשר יש להמשיך ולדון בה בתוך הקשרים של רצון, אושר ותרבות, מאידך גיסא. כך, לצד התובנות שאותן מספק הספר, מוצגת אמירה בין-אישית-חברתית אשר אינה רואה בהכרח סתירה בין אושרו של היחיד לבין כיבודה של החברה.
רסלינג
מאת: רקפת אפרת-הולצר
תיאור: קריסה לתהום, אובדן שאין להשיבו, נפילה שנחווית כעצב תהומי, תחושת מוות, אי-קיום, תעתוע וחוסר פשר במישור האישי, לצד שקיפות חברתית, דיכוי וניצול במישור החברתי – אלה החוויות שבהן מתבונן באופן רב-תחומי ומעמיק הספר אין קץ לאין שובך. רקפת אפרת הולצר מציעה המשגה חדשה להתנסויות אלה – ״שלילה כפולה תהומית״ – על יסוד ההנחה שלמופעיהן בתחומי החיים השונים קיים מבנה משותף. ההמשגה נשענת על הפרה של ״חוק השלילה הכפולה״ הלוגי. במקור, חוק זה קובע ששלילה של שלילה שקולה לחיוב (״לא לא״ פירושו ״כן״). במבנה החריג המוצע כבסיס להבנת ההתנסויות הנדונות, שלילת השלילה מייצרת שלילה נוספת, עמוקה יותר, והיא למעשה מניעה תנועת שלילה רקורסיבית, אינסופית – כמעין מערבולת חסרת מפלט. פעולות מודעות או לא-מודעות כגון הטלת ספק, הכחשה, שלילה פסיכולוגית או אי-הכרה באדם כשווה ערך, הן כולן אקטים של שלילה שהכפלתם מניעה את אותה תנועת סחרור לופתת והרסנית. הספר פותח בסקירת משמעות השלילה ו״עבודת השלילי״ בלוגיקה הקלאסית, בפילוסופיה ובפסיכואנליזה. חלקו המרכזי מראה כיצד המבנה המוצע מכונן את תפיסת הספקנות הפילוסופית, את המבנה הנפשי המלנכולי ואת ״שפת השלילה״ של המלנכולי/ת כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתיבה פואטית ובקליניקה, כמו גם את הדיכוי החברתי של נשים הממוקמות ב״שוליות מצטלבת״ ועוד. נושאים אלה ואחרים נידונים בצורה נגישה ומרתקת, בין השאר באמצעות קריאה ביצירות מהספרות והשירה העולמית. ״שלילה כפולה תהומית״ יוצרת מצב שממנו יקשה על היחיד או הקבוצה החברתית להיחלץ בכוחות עצמם. אולם אין זה מצב חסר תקווה. היציאה ממנו אפשרית, לטענת המחברת, בעזרת יחסים עם זולת מחייב ומחויב. כפי שמנסח זאת עמנואל לוינס: ״רק האחר יכול לומר הן, החיוב מגיע ממנו״.
רסלינג
מאת: ג'ון לוק
תיאור: הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק (1704-1632) נמנה, לכל הדעות, עם אבותיו הרוחניים של העולם המודרני. לרעיונות שפיתח בכתביו הפוליטיים נודע תפקיד מכריע בעיצוב שיח הזכויות ומושג הסובלנות החקוקים בתשתית הסדר הליברלי. ואולם, למרות חשיבותם הכבירה של הרעיונות האלה, פסגת הגותו של ג'ון לוק היא ללא ספק החיבור הגדול מסה על שכל האדם, שראה אור ב-1689. בחיבור קאנוני זה, שנכתב בהשראת ההישגים המדעיים פורצי הדרך של התקופה, מתנער לוק הן מן המסורת הסכולסטית של ימי הביניים הן מן הרציונליזם האירופי של דקארט וממשיכי דרכו, ומציע כנגדם צורת חשיבה חדשה ומהפכנית, המבקשת לבסס את הידע האנושי על הניסיון לבדו: אמפיריציזם.

כדי להעמיד את הרעיון האמפיריציסטי על מסד תיאורטי איתן, לוק נוטל על עצמו משימה כבירה: למפות באופן שיטתי ומקיף – שאין לו תקדים בספרות הפילוסופית – את כוחות השכל האנושי. התוצאה היא חיבור שאפתני להדהים ורחב יריעה, הדן בתפיסה החושית לסוגיה, במקורותיה, בדמיון, בתפיסת החלל והזמן, ביכולת ההפשטה וההַמשֹגה, בהיקשים לוגיים, בתפקידה של השפה ובתנאי הידיעה. בה בעת, לוק מצביע גם על גבולות ההכרה ומזהיר – בדומה לקאנט אחריו – כי חריגה מן הגבולות האלה עלולה להניב מסקנות חסרות שחר.

מסה על שכל האדם מוגשת כאן לראשונה לציבור הקוראים הישראלי במהדורה מדעית מלאה ומוערת. הטקסט המקורי, שתורגם לעברית בהירה ונגישה בידי עפר קובר, והמבוא המקיף שחיבר דוד הד מציגים לפנינו את אחד ההישגים המונומנטליים בתולדות ההגות המערבית: יצירת מופת פילוסופית ששינתה את דרך התבוננותנו במציאות החיצונית והפנימית ושהניחה בכך את היסודות למודרניות.
הוצאת שלם
מאת: סטיבן ר"ק היקס
תיאור: הכישלון לא העלים את הסוציאליסטים, הוא רק גרם להם להתחפש. לפני מחצית המאה, הפוסטמודרניזם היה ראש החץ החדשני בחוגים אינטלקטואליים. היום הפוסטמודרניזם הוא כבר בבחינת מובן-מאליו בעולם האקדמי, ורעיונותיו הם הבסיס להקצנה נוספת של דור המשכילים הבא. הוא מערער על האמת בשם החירות, על החירות בשם השוויון, על השוויון בשם הזהותנות, ועל הזהות בשם הפירוק. דובריו הבכירים רואים במערב את אויב הקדמה, מציגים את מתנגדי ההעדפה הגזעית כפשיסטים, טוענים שהתבונה היא מנגנון דיכוי, וכי הגבריות היא דבר רעיל. האם תפיסת עולם קיצונית זאת היא רק תגובת נגד להתרסקותן של האידאולוגיות הגדולות של המאה העשרים? סטיבן היקס מתחקה אחר שורשי הפוסטמודרניזם אצל קאנט והפילוסופים הגרמנים שעסקו בביקורת התבונה, ומראה כיצד כישלונו המעשי והמוסרי של הסוציאליזם במאה העשרים, הוביל לאימוץ גישה המבקשת לפרק את יכולתנו להבין אמת ולדעת אותה, כדי להחריב את המערב הליברלי והקפיטליסטי."הפוסטמודרניזם", כותב היקס, "דוחה את מפעל הנאורות בדרך העמוקה ביותר האפשרית: מתקפה על יסודותיו הפילוסופיים. הוא דוחה את התבונה ואת האינדיבידואליזם שעליהם נשען עולם הנאורות כולו. הוא תוקף בסופו של דבר את כל תוצאותיה של פילוסופיית הנאורות, מהקפיטליזם וצורות המשטר הליברליות עד למדע ולטכנולוגיה". האם תצליח התבונה למצוא מענה משכנע לפוסטמודרניזם?• כיצד הפכה המשפחה מערך למוסד מדכא ומשעבד?• איך מתנגד הפוסטמודרניזם להפעלת כוח, אך תומך בעריצות התקינות הפוליטית?• האם מקרה הוא שכל ההוגים הבולטים של הפוסטמודרניזם הם אנשי שמאל קיצוני?• מדוע הפוסטמודרניזם סולד מגברים, מעשירים ומלבנים?
הוצאת סלע מאיר
מאת: ניב גולדשטיין
תיאור: ישעיהו ליבוביץ (1994-1903) ואסא כשר (נולד 1940) הם שניים מהוגי הדעות הבולטים והמעניינים בישראל למן הקמתה ועד ימינו. לדעותיהם של ליבוביץ וכשר בנוגע לסוגיות השונות של המחשבה המדינית והדתית נודעת עד היום חשיבות מרובה, וגם מי שאינם מצדדים בהן אינם יכולים להתעלם ממקוריותן ומחריפותן.

במהלך השנים התייחסו ליבוביץ וכשר באופן ישיר בכתביהם זה לעמדותיו של זה. כשר מרבה להעיד על עצמו שהוא תלמידו של ליבוביץ; ואילו ליבוביץ טוען ש"ביני ובין פרופ' כשר, אשר בענוותנותו מציג את עצמו לפעמים כתלמידי, קיימת קרבה רעיונית רבה שעיקרה הבנה הדדית עמוקה, אם כי לא תמיד הסכמה מלאה".

בספר זה בוחן ניב גולדשטיין את עמדותיהם של שני ההוגים, על הדומה והשונה שביניהם, במגוון נושאים שעודם רלוונטיים לחיים בישראל של ימינו. גולדשטיין מתמקד בבחינת משנותיהם המוסריות, הפוליטיות והדתיות של ליבוביץ וכשר, אגב פריטתן לשלל סוגיות משנה מרתקות: יחסם לציונות; עמדתם ביחס לסרבנות; מחשבותיהם על הכיבוש; אופן ראייתם את האל ואת תכלית היהדות; השפעות שונות שנודעו לרמב"ם ולקאנט על משנותיהם; גישתם לדמוקרטיה; תהיותיהם באשר לצורך בהפרדה בין דת ומדינה בישראל ועוד.
רסלינג
מאת: אורן בן יוסף
תיאור: לאורך ההיסטוריה נמדדו ונשקלו בעלי החיים על פי כלים אנושיים ומאנישים, ומתוך כך אולצו להיכנע לדרישה לתכלית אנושית עבור חייהם ומותם. זו חשיבה מגויסת שמציבה את האדם בראש סדר העדיפויות ומצמצמת את ראיית עולמו לכדי שאלה אחת – כיצד עומד כל השאר מול היצור האנושי? מודל לעומתי כזה, שנכפה על מי שאינם אנושיים, לא רק שחושף את ההומניזם כאמצעי רדיפה אלים ביחס לבעלי החיים אלא גם מעוות את העולם על מנת שיתאים, בכוח, לרצונו של האדם. הספר חיה ללא תכלית מגיח מתוך השקפה חתרנית שכופרת בריבונות האדם ובהחלת תכלית אנושית על בעלי החיים; הוא אינו מנסה לגשר בין בעלי החיים ובני האדם, אלא להכיר בתהום הבלתי ניתנת לגישור ביניהם, ומתוך הכרה פעורה זו לקבל את בעלי החיים הלא-אנושיים ככאלו שחייהם הם שווי ערך גם ללא צורך בכלי מדידה אנושיים. מתוך ניסיון זה נולדת האבחנה המתוארת בספר בין המבוית והמפלצתי. מתוך כוונה להתרחק מהכפייתיות האנתרופוצנטרית, ספר זה יוצא אל מסע רעיוני הרחק מהמסגרת האנושית שניתנה לעולם. דרך הגדרה מחדש של יחסי האלימות בין האדם ליצור שאינו אנושי, כמו גם דרך חשיבה מחודשת במושגים גיאוגרפיים, הספר פותח צוהר לעולם שבו לבעלי החיים יש מקום ומשקל בפני עצמם והם אינם עונים עוד לדרישת התכלית האנושית על חייהם. השיח בנושא זכויות בעלי חיים נתקל, לרוב, בחומה של אי הקשבה בשל הרצון להשאיר את בעלי החיים תחת מרותם המוחלטת של בני האדם. חיה ללא תכלית היא החיה שאינה מחכה למיצוי תרגומן של זכויות בעלי החיים לכדי אמנה אנושית, אלא יוצאת לדרך חדשה, לאדמה ריקה מריבונות האדם.
רסלינג
מאת: אלי ברודרמן
תיאור: מיהו ג'ו? איך הוא קשור לחיי כל אחד מאתנו, והאם הוא טומן בתוכנו את זרעיו? האם ג'ו הוא ישות עצמאית? האם יום אחד יפַתֵּח הכרה והכרה-עצמית? האם הוא מורכב משברי הרצונות, הבחירות והמאוויים שלנו עצמנו, של משתמשיו, או שמא אינו משקֵף אלא את כוחם הדורסני של חברות המידע והבינה המלאכותית הגדולות?

הספר ג'ו על ענן הוא אריג של תובנות, שאלות וחוויות שנקודת המוצא שלהן היא סוגיית האתיקה של הבינה המלאכותית (ב"מ), והן שזורות בתוך מרקם של וידוי אישי, הגות, הומור עוקצני ודאגה עמוקה לעתיד החברה והתרבות האנושית. המחבר נסמך לא רק על פילוסופים מתחום המדע, הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, כגון אלברט בורגמן, סטיוארט ראסל וניק בוסטרום, אלא גם על כמה מעמודי התווך של הפילוסופיה המערבית – כאפלטון, הגל, קאנט, היידגר, בובר ומרקוזה.

בצד הביקורת על מגמות הפיתוח וההפצה של טכנולוגיות ב"מ מוצע גם פתח לחשיבה אחרת. השינוי נעוץ בהבחנה היסטורית בין אידאולוגיות מודרניסטיות ופוסט מודרניות, שהיו המגדלור וגם אבן הנגף של המאה העשרים ותחילת המאה הנוכחית, ובין תנועות חברתיות קהילתיות, שהמחבר מכנה אותן "היפו- מודרניות". המושג "היפו-מודרניזם" מוצג כמפתח להסתכלות הומנית על האדם והחברה וכמפתח להנחת תשתית אנושית, לא תועלתנית, בפיתוחו של ג'ו. עקב תובנה זו נקראים אנשי הפיתוח בתחום הבינה המלאכותית לאמץ את המושג הזה לחיקם ולהיות לפעילים החברתיים של העתיד. חלקו האחרון של הספר כתוב כולו כדיאלוג סוקראטי, שאחד ממשתתפיו הוא המחבר עצמו. בעזרת הטכניקה הספרותית ששימשה את אפלטון לפני כמעט 2,500 שנה, יוצק המחבר את הסוגיות שעלו לאורך הספר אל תוך תבנית דרמטורגית מלאה חושניות והומור. בשעה שהדמויות בדיאלוג מציגות את הקונפליקטים האתיים, מציעות עצם התמונות החיות המצטיירות בו אלטרנטיבה תרבותית המחבקת את הממשי ואת הגופני, כנגד תרבות דיגיטלית המאיינת את הגוף ואת המרחב.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יובל לוריא
תיאור: האנתרופולוגיה חוקרת את ההוויה האנושית הרווחת בתרבויות אדם. אנתרופולוגיה פילוסופית מאפשרת לנו להרהר על משמעות ההוויה האנושית בתרבויות אדם. אחד המאפיינים של ההוויה האנושית, בשונה מההוויה של יצורם אחרים, הוא היותה הוויה של יצורים בעלי תרבות. במרוצתה בני אדם רוכשים תכונות ונטיות אישיות שונות המאפיינות לא רק אותם באופן אישי אלא גם את בני תרבותם ולעתים גם תרבויות אחרות. משמע, תרבות אנושית היא חלק מההוויה האנושית, כמו שתעופה בשמים היא חלק מההוויה של ציפורים. בין התכונות והנטיות התרבותיות המעצבות את ההוויה האנושית בולטת העובדה שבני אדם משתמשים בשפה אנושית, שהיא פרקטיקה משותפת המעצבת את חייהם, בהקנותה למתרחש בהם משמעות לשונית מעשית, אישית ומשותפת. שפה אנושית גם מחברת וגם מפרידה בין בני אדם, ודרכה נוצרות קבוצות לשוניות ותרבותיות שונות. בה-בעת, השימוש המעשי בה מבטא ומייצר היבטים שונים של חיים אנושיים בעלי משמעות אנושית מעשית, אישית, לשונית, תרבותית ומשותפת. ההכרה בתפקיד המעשי שהשפה תופסת בעיצוב משמעות ההוויה האישית והמשותפת של בני אדם בתרבויות שונות היא הבסיס לספרו של יובל לוריא. אנתרופולוגיה פילוסופית משלב תובנות פילוסופיות מהשיח האקזיסטנציאלי של מרטין היידגר עם תובנות מהשיח הפילוסופי של לודוויג ויטגנשטיין על שפה אנושית כצורת חיים מעשית ומשותפת של בני אדם. בתוך כך הוא דן בתולדות החשיבה הפילוסופית ביחס לתרבויות אדם מאז ביטויה בפילוסופיה היוונית הקדומה עד לחשיבה הפילוסופית המודרנית. הוא מאפשר לקוראים להרהר במשמעות חייהם בהקשר אישי, אנושי, תרבותי ופילוסופי.
רסלינג
מאת: ג'יימס ק' וילסון
תיאור: האם בני אדם נולדים עם חוש מוסרי?
בתקופת השיא של הרלטיביזם המוסרי, פרסם ג'יימס ק. וילסון את הספר 'החוש המוסרי' ובו הוכיח על בסיס מחקרים רבים ממדעי ההתנהגות כי המוסר טבוע באדם. השיפוט המוסרי אינו רק תוצר תרבותי, אלא נטוע עמוק בתבונה, ברגש ובאינטואיציה – באופן המשותף לאנושות כולה.

וילסון זיהה חושי מוסר שונים, ובראשם ההוגנות, ההזדהות עם הזולת, השליטה העצמית ותחושת החובה. התרבות, בתורה, עשויה לעדן את חוש המוסר של היחיד על ידי הרחבת הגבולות מעבר למשפחה והשבט. זהו הישג ייחודי של תרבות המערב מימי הביניים ואילך, אך ההקצנה שלו בזמננו מזמנת למוסר האנושי סכנות מסוג חדש.

ב'חוש המוסרי' תגלו:
• למה אנשים טורחים להצביע בבחירות על אף שהסיכוי שקולם ישנה משהו אפסי?
• מדוע מעדיפה האבולוציה גברים מחויבים על פני אלו שנקשרים לנשים רבות?
• אם גם גברים וגם נשים מצפים להוגנות, מדוע הציפיות שלהם כל כך שונות?
• כיצד פרצו הכנסייה הקתולית והאיכרים האנגליים את הגבולות השבטיים של המוסר?
הוצאת סלע מאיר
מאת: סטפן מוזס
תיאור: ולטר בנימין הוא ללא ספק אחד ההוגים המורכבים, המסוכסכים, הפיוטיים והפוריים של המאה שעברה; יותר מכול הוא מתגלם כאינטלקטואל-העדות הכותב את שקיעת המאה ה-19 ופריצת המודרניות בתחילת המאה ה-20. בנימין נתון בעל-כורחו בקו השבר הזה כעד דיאלקטי של העולם שלפני מלחמת העולם הראשונה, על התפוררות החברה והמדינה תחת הרפובליקה הווימארית, על תפיסת השלטון על ידי היטלר, על זוועות השלטון הנאצי ועל מלחמת העולם השנייה אשר זה עתה פרצה. אין פלא אפוא שאחת התמות העיקריות בחיבוריו של בנימין היא ביקורת רדיקלית על עצם רעיון הקדמה. מחשבתו יוצאת באופן מובהק מתוך הקביעה שההיסטוריה של אירופה במאה ה-20 נראית כשרשרת פורענויות שהפכו את האמונה התמימה בהתקדמות ליניארית לבלתי אפשרית. משמע, אי-אפשר לתפוס עוד את המהפכה האמיתית כנקודה סופית של אבולוציה הצועדת קדימה ברציפות, אלא רק כהתפרצות פתאומית של צורת חיים גבוהה ואינטנסיבית יותר לאין ערוך, אשר מנפצת את "המשכיות ההיסטוריה" ומביאה עמה מהפך רדיקלי. חרף עוצמת הגותו, רק בתחילת שנות ה-80 החל הקורא הישראלי להתוודע לעולמו הספרותי וההגותי הכל כך מגוון, אלא זאת שעד עתה לא הופיעה בארץ סקירה מעמיקה על מחשבתו. ולטר בנימין ורוח המודרניות מבקש להציג את בנימין – על מכלול הגותו – כאחת הדמויות המרכזיות בעיצוב המודרניות במאה ה-20. בכל אחד מפרקי הספר ישנו ניסיון לתאר את מפגשו של בנימין עם עולמם הרוחני של הסופרים וההוגים הגדולים שהשפיעו עליו: גתה, ניטשה, קפקא, רוזנצוויג, ברכט ולבסוף – עם דעותיו של ידידו גרשום שלום. תוך כדי דיון בסדרת המפגשים הללו מצטיירת דמותו האינטלקטואלית של בנימין ככזו העומדת במרכז פרשת הדרכים של הנוף הרעיוני של המאה ה-20. נראה שמבחינה זו מתפקד בנימין כאחד הסַמנים הקריטיים של מפת הרוחניות של המודרניות.
רסלינג
מאת: חיים דעואל לוסקי
תיאור: השאלה "מהי פילוסופיה?" נשאלה על ידי מרטין היידגר בכינוס שנערך בצרפת בשנות ה-50, וכעבור שנים נשאלה שוב על ידי ז'יל דלז ופליקס גואטרי בספרם האחרון "מהי פילוסופיה?" בתחילת שנות ה-90. ספרו המזהיר בעוצמתו הייחודית של חיים דעואל לוסקי, הקדמה לפילוסופיה של פני השטח, מבקש להתבונן בשאלה שנוצרה בין שני קווי המגוז הללו, ההיידגריאני והדלז-גואטריאני, ולהעניק לה ממד נוסף באמצעות הצגה והצבה מחודשת-מאוחזרת של המחשבה הזו עצמה, שאינה נכנעת לצו הנאורות. בספר זה שמונה פרספקטיבות, שמונה סוגיות המפתחות כל אחת לכיוון שונה את מרחב ההבנה שנוצר בין דלז להיידגר, דיון במחשבה שהתהוותה בפריז לאחר מלחמת העולם השנייה. מחשבת "הפילוסופיה של פריז", הפילוסופיה שצמחה בעיקר בהגותם של דלז, בטאיי, פוקו ודרידה, שהלכו בעקבות מוריס בלנשו, מציבה את האי-אפשרות האחרת, את ההדהוד המפריע והפורע כל לוגוס ישותי, מחשבה של ועל הישות וההוויה שפרשנותה מוצגת כאן כהקדמה לפילוסופיה חדשה – הפילוסופיה של פני השטח. קריאה בפילוסופיה של פריז משולה לתנועה של אונייה טרופה החוצה את שלוות הים הרוגע, סערה במה שנדמה היה כמצב הרגיעה שהתבונה הטהורה הייתה נתונה בו. סערה זו, שהתעוררה בפריז שלאחר מלחמת העולם השנייה וגוועה בשלהי שנות ה-80 של המאה, ביקשה – בניגוד גמור לרצונם של המבקרים לכפות עליה עמדה רלטיביסטית – להשיב את האמון בכוחה של המחשבה המטאפיזית להבין את העולם, להניע מחשבה על אודות הניסיון האמפירי הפרטי-יחידאי במציאות, כמו גם על אודות תפקידו בהתנסות הרוחנית הכוללת. עמדת המוצא – לא עוד מחשבה אחרי כמו המחשבה שלפני, ההבנה שמשהו פגום בעולם נאור שבו אושוויץ והירושימה הם באפשר – המריצה את העוצמות הפוסט-ניטשיאניות במרחב הדק והשטוח של הנוכחות המטא-היסטורית. הפילוסופיה של פני השטח מבקשת להעצים כל מחשבה שקדמה לה, את ההקדמה של ההקדמה של המחשבה; להמשיך, ובעיקר לגלות דרך המחשבה המתפתחת עתה בשפה העברית את עוצמת המחשבה ככוח אמיתי הפועל בעולם.
רסלינג
מאת: יוהאן גוטפריד הרדר
תיאור: יוהאן גוטפריד הרדר (1744-1803)הוא אחד ההוגים המרכזיים בהיסטוריה הגרמנית והאירופאית. מחשבתו מושפעת מנטיה דתית, מתוך מענה לחידושים הפילוסופיים של זמנו. הרדר ניהל דיאלוג פורה עם ההוגים החשובים בגרמניה של תקופתו, ביניהם קאנט וגיתה. חיבוריו עוסקים בתחומים רבים: היסטוריה, תיאולוגיה, אסתטיקה ופילוסופיה.

בחיבור על מוצא השפה משנת 1772 מגיב הרדר להוגים רבי השפעה כמו רוסו אשר דנו במוצא השפה האנושית. החיבור מקדם ערכים אשר מאפיינים את הנאורות המאוחרת, ומפתח בה בעת רעיונות חדשים אשר יהפכו להיות מהותיים עבור הרומנטיקה המוקדמת. מצד אחד הרדר מהלל את התרבויות האנושיות שאופיין זר לתרבות המערב – עמים בעלי אופי פראי שלא רוסן בידי הציוויליזציה. בשבחיו אלה גלומה אחת מתרומותיו המרכזיות למחשבת הנאורות: העיקרון שעל אנשי המערב לכבד תרבויות שאינן מוכרות להם ולהעריך את תרומתן להיסטוריה האנושית. בעמדה זו יש משום תרומה לרעיון הקוסמופוליטיות. מצד שני החיבור מדגיש את החוויה האנושית הראשונית והפראית כחיבור מיידי של האדם לטבע – חיבור אשר התקהה עם התפתחות הציוויליזציה. בזאת מבשר "החיבור על מוצא השפה" את הפנייה מהנאורות והלאה, אל הרומנטיקה.

הרדר עשוי לעורר עניין אצל קוראי העברית: הוא מהלל את השירה העברית כאוצר של האנושות. את העברית העתיקה הוא רואה כמשתייכת לשפות האוריינט, לשונות המתאפיינות, לדעתו, בביטוי עז של רגשות האדם ויצריו. שפות אלו הן לדידו עדות חיה לשימוש אנושי בשפה אשר נשאר נאמן לרחשי ליבו של האדם, ומכאן נובעת חשיבותן להבנת ההיסטוריה האנושית והאדם בכלל.

לספר מצורפת הקדמה מאירת עיניים מאת המתרגמת, ד"ר יעל אלמוג, אשר מלמדת ספרות גרמנית באוניברסיטת דורהם, בריטניה. העורכת המדעית של הספר, דנית דותן, היא מתרגמת של פילוסופיה גרמנית.
רסלינג
הצג עוד תוצאות