נמצאו 258 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: גבריאל שרייבר
תיאור: ספרו של גבריאל שרייבר עוסק במשמעות ההבדלים בין דינמיקה ליניארית ללא-ליניארית ובין תוצריהן הגיאומטריים: אובייקטים אוקלידיים ופרקטליים, מושכים פשוטים ומוזרים. דיון זה תורם להבנת ההבדל בין המודע ללא-מודע הפרוידיאני ובין המדומיין לסמלי הלאקאניאני, כמו גם להבנת היצירתיות, החלום, הפסיכוזה והדינמיקה של הטיפול הפסיכואנליטי. דמיון עצמי וביטול הגבולות מאפיינים אובייקטים פרקטליים. חוקי יצירתם כוללים עיבוי, התקה, חזרתיות והסמלה – מאפייני חשיבה בלא-מודע אשר מובנה כאובייקט פרקטלי. גילוי זה עשוי להירתם לטובת השגת התפתחות ושינוי בתהליך הפסיכואנליטי. במהלך המסע אשר אליו לוקח אותנו הספר מתברר לנו שספרות, מתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה ופסיכואנליזה – כולן חלקים פרקטליים של השלם, אשר בעומקן, מעבר לגבולותיהן האוקלידיים, הן היבטים של האחד. מערכת זו של דמיון עצמי, שבה החלק משחזר את השלם הגדול, שונה במהותה מהלוגיקה של המודע, מכיוון שיש בה הצעה לסינתזה ולהתחברות אינטר-סובייקטיבית בינינו לבין עצמנו ובינינו ובין העולם.
רסלינג
מאת: רועית דהן
תיאור: במהלך חייו נדרש האדם לקיים בחירות רבות ומגוונות בתחומי חיים שונים. הוא אינו חופשי שלא לבחור על פי עיקרון, אולם בפועל רבים המקרים שבהם הוא פונה לסמכות חיצונית שתכריע עבורו. אומנם בהיותו חלק מעולם הטבע הוא נושא עמו מבנה נטורליסטי, אולם בתרבות הוא נתבע לאחריות. השאלה המתעוררת היא איך מתוך מבנה נטורליסטי יכול האדם לשאת באחריות על חייו ולכונן הוויה אנושית. ספרה של רועית דהן מזמין חשיבה מחודשת ומעמיקה בשאלת חירותו של האדם וזיקתה לסוגיית האחריות והאושר. קאנט והגל, פרויד וסארטר מציגים בהגותם עמדות מפורשות ביחס לתפיסת מידת החופש האנושי ולאחריות הנגזרת מכך. בהצגת רצף ההגויות בנושא זה מושגת ראיית החירות והאחריות כהתפתחות דיאלקטית, אשר באה תחילה לידי ביטוי בפילוסופיה ובעקבותיה בפסיכואנליזה. בדיון זה נחשפת הנחה משותפת שלפיה החירות, בין אם היא יכולת של התבונה, או פוטנציאל של תודעה עצמית, היא תנאי נדרש לקיום אדם מוסרי שכשיר לשאת באחריות למעשיו. הכשירות המוסרית היא נגזרת של מבנה נפשי שבו האדם "הבריא בנפשו" הוא האדם החופשי שיכול היה לנהוג אחרת ממה שנהג בפועל. משמעות הדבר שחירות לא רק שאינה הפקרות, אלא אף מטילה על האדם עול כבד של אחריות. בהצגת ביקורתו של מרקוזה הן על תפישת החירות של סארטר והן על תפיסת החירות של קאנט, הגל ופרויד ישנה הזמנה למקם את סוגיית החירות כשאלה העומדת בפני עצמה מחד גיסא, וככזו אשר יש להמשיך ולדון בה בתוך הקשרים של רצון, אושר ותרבות, מאידך גיסא. כך, לצד התובנות שאותן מספק הספר, מוצגת אמירה בין-אישית-חברתית אשר אינה רואה בהכרח סתירה בין אושרו של היחיד לבין כיבודה של החברה.
רסלינג
מאת: רקפת אפרת-הולצר
תיאור: קריסה לתהום, אובדן שאין להשיבו, נפילה שנחווית כעצב תהומי, תחושת מוות, אי-קיום, תעתוע וחוסר פשר במישור האישי, לצד שקיפות חברתית, דיכוי וניצול במישור החברתי – אלה החוויות שבהן מתבונן באופן רב-תחומי ומעמיק הספר אין קץ לאין שובך. רקפת אפרת הולצר מציעה המשגה חדשה להתנסויות אלה – ״שלילה כפולה תהומית״ – על יסוד ההנחה שלמופעיהן בתחומי החיים השונים קיים מבנה משותף. ההמשגה נשענת על הפרה של ״חוק השלילה הכפולה״ הלוגי. במקור, חוק זה קובע ששלילה של שלילה שקולה לחיוב (״לא לא״ פירושו ״כן״). במבנה החריג המוצע כבסיס להבנת ההתנסויות הנדונות, שלילת השלילה מייצרת שלילה נוספת, עמוקה יותר, והיא למעשה מניעה תנועת שלילה רקורסיבית, אינסופית – כמעין מערבולת חסרת מפלט. פעולות מודעות או לא-מודעות כגון הטלת ספק, הכחשה, שלילה פסיכולוגית או אי-הכרה באדם כשווה ערך, הן כולן אקטים של שלילה שהכפלתם מניעה את אותה תנועת סחרור לופתת והרסנית. הספר פותח בסקירת משמעות השלילה ו״עבודת השלילי״ בלוגיקה הקלאסית, בפילוסופיה ובפסיכואנליזה. חלקו המרכזי מראה כיצד המבנה המוצע מכונן את תפיסת הספקנות הפילוסופית, את המבנה הנפשי המלנכולי ואת ״שפת השלילה״ של המלנכולי/ת כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתיבה פואטית ובקליניקה, כמו גם את הדיכוי החברתי של נשים הממוקמות ב״שוליות מצטלבת״ ועוד. נושאים אלה ואחרים נידונים בצורה נגישה ומרתקת, בין השאר באמצעות קריאה ביצירות מהספרות והשירה העולמית. ״שלילה כפולה תהומית״ יוצרת מצב שממנו יקשה על היחיד או הקבוצה החברתית להיחלץ בכוחות עצמם. אולם אין זה מצב חסר תקווה. היציאה ממנו אפשרית, לטענת המחברת, בעזרת יחסים עם זולת מחייב ומחויב. כפי שמנסח זאת עמנואל לוינס: ״רק האחר יכול לומר הן, החיוב מגיע ממנו״.
רסלינג
מאת: ג'ון לוק
תיאור: הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק (1704-1632) נמנה, לכל הדעות, עם אבותיו הרוחניים של העולם המודרני. לרעיונות שפיתח בכתביו הפוליטיים נודע תפקיד מכריע בעיצוב שיח הזכויות ומושג הסובלנות החקוקים בתשתית הסדר הליברלי. ואולם, למרות חשיבותם הכבירה של הרעיונות האלה, פסגת הגותו של ג'ון לוק היא ללא ספק החיבור הגדול מסה על שכל האדם, שראה אור ב-1689. בחיבור קאנוני זה, שנכתב בהשראת ההישגים המדעיים פורצי הדרך של התקופה, מתנער לוק הן מן המסורת הסכולסטית של ימי הביניים הן מן הרציונליזם האירופי של דקארט וממשיכי דרכו, ומציע כנגדם צורת חשיבה חדשה ומהפכנית, המבקשת לבסס את הידע האנושי על הניסיון לבדו: אמפיריציזם.

כדי להעמיד את הרעיון האמפיריציסטי על מסד תיאורטי איתן, לוק נוטל על עצמו משימה כבירה: למפות באופן שיטתי ומקיף – שאין לו תקדים בספרות הפילוסופית – את כוחות השכל האנושי. התוצאה היא חיבור שאפתני להדהים ורחב יריעה, הדן בתפיסה החושית לסוגיה, במקורותיה, בדמיון, בתפיסת החלל והזמן, ביכולת ההפשטה וההַמשֹגה, בהיקשים לוגיים, בתפקידה של השפה ובתנאי הידיעה. בה בעת, לוק מצביע גם על גבולות ההכרה ומזהיר – בדומה לקאנט אחריו – כי חריגה מן הגבולות האלה עלולה להניב מסקנות חסרות שחר.

מסה על שכל האדם מוגשת כאן לראשונה לציבור הקוראים הישראלי במהדורה מדעית מלאה ומוערת. הטקסט המקורי, שתורגם לעברית בהירה ונגישה בידי עפר קובר, והמבוא המקיף שחיבר דוד הד מציגים לפנינו את אחד ההישגים המונומנטליים בתולדות ההגות המערבית: יצירת מופת פילוסופית ששינתה את דרך התבוננותנו במציאות החיצונית והפנימית ושהניחה בכך את היסודות למודרניות.
הוצאת שלם
מאת: סטיבן ר"ק היקס
תיאור: הכישלון לא העלים את הסוציאליסטים, הוא רק גרם להם להתחפש. לפני מחצית המאה, הפוסטמודרניזם היה ראש החץ החדשני בחוגים אינטלקטואליים. היום הפוסטמודרניזם הוא כבר בבחינת מובן-מאליו בעולם האקדמי, ורעיונותיו הם הבסיס להקצנה נוספת של דור המשכילים הבא. הוא מערער על האמת בשם החירות, על החירות בשם השוויון, על השוויון בשם הזהותנות, ועל הזהות בשם הפירוק. דובריו הבכירים רואים במערב את אויב הקדמה, מציגים את מתנגדי ההעדפה הגזעית כפשיסטים, טוענים שהתבונה היא מנגנון דיכוי, וכי הגבריות היא דבר רעיל. האם תפיסת עולם קיצונית זאת היא רק תגובת נגד להתרסקותן של האידאולוגיות הגדולות של המאה העשרים? סטיבן היקס מתחקה אחר שורשי הפוסטמודרניזם אצל קאנט והפילוסופים הגרמנים שעסקו בביקורת התבונה, ומראה כיצד כישלונו המעשי והמוסרי של הסוציאליזם במאה העשרים, הוביל לאימוץ גישה המבקשת לפרק את יכולתנו להבין אמת ולדעת אותה, כדי להחריב את המערב הליברלי והקפיטליסטי."הפוסטמודרניזם", כותב היקס, "דוחה את מפעל הנאורות בדרך העמוקה ביותר האפשרית: מתקפה על יסודותיו הפילוסופיים. הוא דוחה את התבונה ואת האינדיבידואליזם שעליהם נשען עולם הנאורות כולו. הוא תוקף בסופו של דבר את כל תוצאותיה של פילוסופיית הנאורות, מהקפיטליזם וצורות המשטר הליברליות עד למדע ולטכנולוגיה". האם תצליח התבונה למצוא מענה משכנע לפוסטמודרניזם?• כיצד הפכה המשפחה מערך למוסד מדכא ומשעבד?• איך מתנגד הפוסטמודרניזם להפעלת כוח, אך תומך בעריצות התקינות הפוליטית?• האם מקרה הוא שכל ההוגים הבולטים של הפוסטמודרניזם הם אנשי שמאל קיצוני?• מדוע הפוסטמודרניזם סולד מגברים, מעשירים ומלבנים?
הוצאת סלע מאיר
מאת: ניב גולדשטיין
תיאור: ישעיהו ליבוביץ (1994-1903) ואסא כשר (נולד 1940) הם שניים מהוגי הדעות הבולטים והמעניינים בישראל למן הקמתה ועד ימינו. לדעותיהם של ליבוביץ וכשר בנוגע לסוגיות השונות של המחשבה המדינית והדתית נודעת עד היום חשיבות מרובה, וגם מי שאינם מצדדים בהן אינם יכולים להתעלם ממקוריותן ומחריפותן.

במהלך השנים התייחסו ליבוביץ וכשר באופן ישיר בכתביהם זה לעמדותיו של זה. כשר מרבה להעיד על עצמו שהוא תלמידו של ליבוביץ; ואילו ליבוביץ טוען ש"ביני ובין פרופ' כשר, אשר בענוותנותו מציג את עצמו לפעמים כתלמידי, קיימת קרבה רעיונית רבה שעיקרה הבנה הדדית עמוקה, אם כי לא תמיד הסכמה מלאה".

בספר זה בוחן ניב גולדשטיין את עמדותיהם של שני ההוגים, על הדומה והשונה שביניהם, במגוון נושאים שעודם רלוונטיים לחיים בישראל של ימינו. גולדשטיין מתמקד בבחינת משנותיהם המוסריות, הפוליטיות והדתיות של ליבוביץ וכשר, אגב פריטתן לשלל סוגיות משנה מרתקות: יחסם לציונות; עמדתם ביחס לסרבנות; מחשבותיהם על הכיבוש; אופן ראייתם את האל ואת תכלית היהדות; השפעות שונות שנודעו לרמב"ם ולקאנט על משנותיהם; גישתם לדמוקרטיה; תהיותיהם באשר לצורך בהפרדה בין דת ומדינה בישראל ועוד.
רסלינג
מאת: אורן בן יוסף
תיאור: לאורך ההיסטוריה נמדדו ונשקלו בעלי החיים על פי כלים אנושיים ומאנישים, ומתוך כך אולצו להיכנע לדרישה לתכלית אנושית עבור חייהם ומותם. זו חשיבה מגויסת שמציבה את האדם בראש סדר העדיפויות ומצמצמת את ראיית עולמו לכדי שאלה אחת – כיצד עומד כל השאר מול היצור האנושי? מודל לעומתי כזה, שנכפה על מי שאינם אנושיים, לא רק שחושף את ההומניזם כאמצעי רדיפה אלים ביחס לבעלי החיים אלא גם מעוות את העולם על מנת שיתאים, בכוח, לרצונו של האדם. הספר חיה ללא תכלית מגיח מתוך השקפה חתרנית שכופרת בריבונות האדם ובהחלת תכלית אנושית על בעלי החיים; הוא אינו מנסה לגשר בין בעלי החיים ובני האדם, אלא להכיר בתהום הבלתי ניתנת לגישור ביניהם, ומתוך הכרה פעורה זו לקבל את בעלי החיים הלא-אנושיים ככאלו שחייהם הם שווי ערך גם ללא צורך בכלי מדידה אנושיים. מתוך ניסיון זה נולדת האבחנה המתוארת בספר בין המבוית והמפלצתי. מתוך כוונה להתרחק מהכפייתיות האנתרופוצנטרית, ספר זה יוצא אל מסע רעיוני הרחק מהמסגרת האנושית שניתנה לעולם. דרך הגדרה מחדש של יחסי האלימות בין האדם ליצור שאינו אנושי, כמו גם דרך חשיבה מחודשת במושגים גיאוגרפיים, הספר פותח צוהר לעולם שבו לבעלי החיים יש מקום ומשקל בפני עצמם והם אינם עונים עוד לדרישת התכלית האנושית על חייהם. השיח בנושא זכויות בעלי חיים נתקל, לרוב, בחומה של אי הקשבה בשל הרצון להשאיר את בעלי החיים תחת מרותם המוחלטת של בני האדם. חיה ללא תכלית היא החיה שאינה מחכה למיצוי תרגומן של זכויות בעלי החיים לכדי אמנה אנושית, אלא יוצאת לדרך חדשה, לאדמה ריקה מריבונות האדם.
רסלינג
מאת: אלי ברודרמן
תיאור: מיהו ג'ו? איך הוא קשור לחיי כל אחד מאתנו, והאם הוא טומן בתוכנו את זרעיו? האם ג'ו הוא ישות עצמאית? האם יום אחד יפַתֵּח הכרה והכרה-עצמית? האם הוא מורכב משברי הרצונות, הבחירות והמאוויים שלנו עצמנו, של משתמשיו, או שמא אינו משקֵף אלא את כוחם הדורסני של חברות המידע והבינה המלאכותית הגדולות?

הספר ג'ו על ענן הוא אריג של תובנות, שאלות וחוויות שנקודת המוצא שלהן היא סוגיית האתיקה של הבינה המלאכותית (ב"מ), והן שזורות בתוך מרקם של וידוי אישי, הגות, הומור עוקצני ודאגה עמוקה לעתיד החברה והתרבות האנושית. המחבר נסמך לא רק על פילוסופים מתחום המדע, הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, כגון אלברט בורגמן, סטיוארט ראסל וניק בוסטרום, אלא גם על כמה מעמודי התווך של הפילוסופיה המערבית – כאפלטון, הגל, קאנט, היידגר, בובר ומרקוזה.

בצד הביקורת על מגמות הפיתוח וההפצה של טכנולוגיות ב"מ מוצע גם פתח לחשיבה אחרת. השינוי נעוץ בהבחנה היסטורית בין אידאולוגיות מודרניסטיות ופוסט מודרניות, שהיו המגדלור וגם אבן הנגף של המאה העשרים ותחילת המאה הנוכחית, ובין תנועות חברתיות קהילתיות, שהמחבר מכנה אותן "היפו- מודרניות". המושג "היפו-מודרניזם" מוצג כמפתח להסתכלות הומנית על האדם והחברה וכמפתח להנחת תשתית אנושית, לא תועלתנית, בפיתוחו של ג'ו. עקב תובנה זו נקראים אנשי הפיתוח בתחום הבינה המלאכותית לאמץ את המושג הזה לחיקם ולהיות לפעילים החברתיים של העתיד. חלקו האחרון של הספר כתוב כולו כדיאלוג סוקראטי, שאחד ממשתתפיו הוא המחבר עצמו. בעזרת הטכניקה הספרותית ששימשה את אפלטון לפני כמעט 2,500 שנה, יוצק המחבר את הסוגיות שעלו לאורך הספר אל תוך תבנית דרמטורגית מלאה חושניות והומור. בשעה שהדמויות בדיאלוג מציגות את הקונפליקטים האתיים, מציעות עצם התמונות החיות המצטיירות בו אלטרנטיבה תרבותית המחבקת את הממשי ואת הגופני, כנגד תרבות דיגיטלית המאיינת את הגוף ואת המרחב.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יובל לוריא
תיאור: האנתרופולוגיה חוקרת את ההוויה האנושית הרווחת בתרבויות אדם. אנתרופולוגיה פילוסופית מאפשרת לנו להרהר על משמעות ההוויה האנושית בתרבויות אדם. אחד המאפיינים של ההוויה האנושית, בשונה מההוויה של יצורם אחרים, הוא היותה הוויה של יצורים בעלי תרבות. במרוצתה בני אדם רוכשים תכונות ונטיות אישיות שונות המאפיינות לא רק אותם באופן אישי אלא גם את בני תרבותם ולעתים גם תרבויות אחרות. משמע, תרבות אנושית היא חלק מההוויה האנושית, כמו שתעופה בשמים היא חלק מההוויה של ציפורים. בין התכונות והנטיות התרבותיות המעצבות את ההוויה האנושית בולטת העובדה שבני אדם משתמשים בשפה אנושית, שהיא פרקטיקה משותפת המעצבת את חייהם, בהקנותה למתרחש בהם משמעות לשונית מעשית, אישית ומשותפת. שפה אנושית גם מחברת וגם מפרידה בין בני אדם, ודרכה נוצרות קבוצות לשוניות ותרבותיות שונות. בה-בעת, השימוש המעשי בה מבטא ומייצר היבטים שונים של חיים אנושיים בעלי משמעות אנושית מעשית, אישית, לשונית, תרבותית ומשותפת. ההכרה בתפקיד המעשי שהשפה תופסת בעיצוב משמעות ההוויה האישית והמשותפת של בני אדם בתרבויות שונות היא הבסיס לספרו של יובל לוריא. אנתרופולוגיה פילוסופית משלב תובנות פילוסופיות מהשיח האקזיסטנציאלי של מרטין היידגר עם תובנות מהשיח הפילוסופי של לודוויג ויטגנשטיין על שפה אנושית כצורת חיים מעשית ומשותפת של בני אדם. בתוך כך הוא דן בתולדות החשיבה הפילוסופית ביחס לתרבויות אדם מאז ביטויה בפילוסופיה היוונית הקדומה עד לחשיבה הפילוסופית המודרנית. הוא מאפשר לקוראים להרהר במשמעות חייהם בהקשר אישי, אנושי, תרבותי ופילוסופי.
רסלינג
מאת: ג'יימס ק' וילסון
תיאור: האם בני אדם נולדים עם חוש מוסרי?
בתקופת השיא של הרלטיביזם המוסרי, פרסם ג'יימס ק. וילסון את הספר 'החוש המוסרי' ובו הוכיח על בסיס מחקרים רבים ממדעי ההתנהגות כי המוסר טבוע באדם. השיפוט המוסרי אינו רק תוצר תרבותי, אלא נטוע עמוק בתבונה, ברגש ובאינטואיציה – באופן המשותף לאנושות כולה.

וילסון זיהה חושי מוסר שונים, ובראשם ההוגנות, ההזדהות עם הזולת, השליטה העצמית ותחושת החובה. התרבות, בתורה, עשויה לעדן את חוש המוסר של היחיד על ידי הרחבת הגבולות מעבר למשפחה והשבט. זהו הישג ייחודי של תרבות המערב מימי הביניים ואילך, אך ההקצנה שלו בזמננו מזמנת למוסר האנושי סכנות מסוג חדש.

ב'חוש המוסרי' תגלו:
• למה אנשים טורחים להצביע בבחירות על אף שהסיכוי שקולם ישנה משהו אפסי?
• מדוע מעדיפה האבולוציה גברים מחויבים על פני אלו שנקשרים לנשים רבות?
• אם גם גברים וגם נשים מצפים להוגנות, מדוע הציפיות שלהם כל כך שונות?
• כיצד פרצו הכנסייה הקתולית והאיכרים האנגליים את הגבולות השבטיים של המוסר?
הוצאת סלע מאיר
מאת: סטפן מוזס
תיאור: ולטר בנימין הוא ללא ספק אחד ההוגים המורכבים, המסוכסכים, הפיוטיים והפוריים של המאה שעברה; יותר מכול הוא מתגלם כאינטלקטואל-העדות הכותב את שקיעת המאה ה-19 ופריצת המודרניות בתחילת המאה ה-20. בנימין נתון בעל-כורחו בקו השבר הזה כעד דיאלקטי של העולם שלפני מלחמת העולם הראשונה, על התפוררות החברה והמדינה תחת הרפובליקה הווימארית, על תפיסת השלטון על ידי היטלר, על זוועות השלטון הנאצי ועל מלחמת העולם השנייה אשר זה עתה פרצה. אין פלא אפוא שאחת התמות העיקריות בחיבוריו של בנימין היא ביקורת רדיקלית על עצם רעיון הקדמה. מחשבתו יוצאת באופן מובהק מתוך הקביעה שההיסטוריה של אירופה במאה ה-20 נראית כשרשרת פורענויות שהפכו את האמונה התמימה בהתקדמות ליניארית לבלתי אפשרית. משמע, אי-אפשר לתפוס עוד את המהפכה האמיתית כנקודה סופית של אבולוציה הצועדת קדימה ברציפות, אלא רק כהתפרצות פתאומית של צורת חיים גבוהה ואינטנסיבית יותר לאין ערוך, אשר מנפצת את "המשכיות ההיסטוריה" ומביאה עמה מהפך רדיקלי. חרף עוצמת הגותו, רק בתחילת שנות ה-80 החל הקורא הישראלי להתוודע לעולמו הספרותי וההגותי הכל כך מגוון, אלא זאת שעד עתה לא הופיעה בארץ סקירה מעמיקה על מחשבתו. ולטר בנימין ורוח המודרניות מבקש להציג את בנימין – על מכלול הגותו – כאחת הדמויות המרכזיות בעיצוב המודרניות במאה ה-20. בכל אחד מפרקי הספר ישנו ניסיון לתאר את מפגשו של בנימין עם עולמם הרוחני של הסופרים וההוגים הגדולים שהשפיעו עליו: גתה, ניטשה, קפקא, רוזנצוויג, ברכט ולבסוף – עם דעותיו של ידידו גרשום שלום. תוך כדי דיון בסדרת המפגשים הללו מצטיירת דמותו האינטלקטואלית של בנימין ככזו העומדת במרכז פרשת הדרכים של הנוף הרעיוני של המאה ה-20. נראה שמבחינה זו מתפקד בנימין כאחד הסַמנים הקריטיים של מפת הרוחניות של המודרניות.
רסלינג
מאת: חיים דעואל לוסקי
תיאור: השאלה "מהי פילוסופיה?" נשאלה על ידי מרטין היידגר בכינוס שנערך בצרפת בשנות ה-50, וכעבור שנים נשאלה שוב על ידי ז'יל דלז ופליקס גואטרי בספרם האחרון "מהי פילוסופיה?" בתחילת שנות ה-90. ספרו המזהיר בעוצמתו הייחודית של חיים דעואל לוסקי, הקדמה לפילוסופיה של פני השטח, מבקש להתבונן בשאלה שנוצרה בין שני קווי המגוז הללו, ההיידגריאני והדלז-גואטריאני, ולהעניק לה ממד נוסף באמצעות הצגה והצבה מחודשת-מאוחזרת של המחשבה הזו עצמה, שאינה נכנעת לצו הנאורות. בספר זה שמונה פרספקטיבות, שמונה סוגיות המפתחות כל אחת לכיוון שונה את מרחב ההבנה שנוצר בין דלז להיידגר, דיון במחשבה שהתהוותה בפריז לאחר מלחמת העולם השנייה. מחשבת "הפילוסופיה של פריז", הפילוסופיה שצמחה בעיקר בהגותם של דלז, בטאיי, פוקו ודרידה, שהלכו בעקבות מוריס בלנשו, מציבה את האי-אפשרות האחרת, את ההדהוד המפריע והפורע כל לוגוס ישותי, מחשבה של ועל הישות וההוויה שפרשנותה מוצגת כאן כהקדמה לפילוסופיה חדשה – הפילוסופיה של פני השטח. קריאה בפילוסופיה של פריז משולה לתנועה של אונייה טרופה החוצה את שלוות הים הרוגע, סערה במה שנדמה היה כמצב הרגיעה שהתבונה הטהורה הייתה נתונה בו. סערה זו, שהתעוררה בפריז שלאחר מלחמת העולם השנייה וגוועה בשלהי שנות ה-80 של המאה, ביקשה – בניגוד גמור לרצונם של המבקרים לכפות עליה עמדה רלטיביסטית – להשיב את האמון בכוחה של המחשבה המטאפיזית להבין את העולם, להניע מחשבה על אודות הניסיון האמפירי הפרטי-יחידאי במציאות, כמו גם על אודות תפקידו בהתנסות הרוחנית הכוללת. עמדת המוצא – לא עוד מחשבה אחרי כמו המחשבה שלפני, ההבנה שמשהו פגום בעולם נאור שבו אושוויץ והירושימה הם באפשר – המריצה את העוצמות הפוסט-ניטשיאניות במרחב הדק והשטוח של הנוכחות המטא-היסטורית. הפילוסופיה של פני השטח מבקשת להעצים כל מחשבה שקדמה לה, את ההקדמה של ההקדמה של המחשבה; להמשיך, ובעיקר לגלות דרך המחשבה המתפתחת עתה בשפה העברית את עוצמת המחשבה ככוח אמיתי הפועל בעולם.
רסלינג
מאת: יוהאן גוטפריד הרדר
תיאור: יוהאן גוטפריד הרדר (1744-1803)הוא אחד ההוגים המרכזיים בהיסטוריה הגרמנית והאירופאית. מחשבתו מושפעת מנטיה דתית, מתוך מענה לחידושים הפילוסופיים של זמנו. הרדר ניהל דיאלוג פורה עם ההוגים החשובים בגרמניה של תקופתו, ביניהם קאנט וגיתה. חיבוריו עוסקים בתחומים רבים: היסטוריה, תיאולוגיה, אסתטיקה ופילוסופיה.

בחיבור על מוצא השפה משנת 1772 מגיב הרדר להוגים רבי השפעה כמו רוסו אשר דנו במוצא השפה האנושית. החיבור מקדם ערכים אשר מאפיינים את הנאורות המאוחרת, ומפתח בה בעת רעיונות חדשים אשר יהפכו להיות מהותיים עבור הרומנטיקה המוקדמת. מצד אחד הרדר מהלל את התרבויות האנושיות שאופיין זר לתרבות המערב – עמים בעלי אופי פראי שלא רוסן בידי הציוויליזציה. בשבחיו אלה גלומה אחת מתרומותיו המרכזיות למחשבת הנאורות: העיקרון שעל אנשי המערב לכבד תרבויות שאינן מוכרות להם ולהעריך את תרומתן להיסטוריה האנושית. בעמדה זו יש משום תרומה לרעיון הקוסמופוליטיות. מצד שני החיבור מדגיש את החוויה האנושית הראשונית והפראית כחיבור מיידי של האדם לטבע – חיבור אשר התקהה עם התפתחות הציוויליזציה. בזאת מבשר "החיבור על מוצא השפה" את הפנייה מהנאורות והלאה, אל הרומנטיקה.

הרדר עשוי לעורר עניין אצל קוראי העברית: הוא מהלל את השירה העברית כאוצר של האנושות. את העברית העתיקה הוא רואה כמשתייכת לשפות האוריינט, לשונות המתאפיינות, לדעתו, בביטוי עז של רגשות האדם ויצריו. שפות אלו הן לדידו עדות חיה לשימוש אנושי בשפה אשר נשאר נאמן לרחשי ליבו של האדם, ומכאן נובעת חשיבותן להבנת ההיסטוריה האנושית והאדם בכלל.

לספר מצורפת הקדמה מאירת עיניים מאת המתרגמת, ד"ר יעל אלמוג, אשר מלמדת ספרות גרמנית באוניברסיטת דורהם, בריטניה. העורכת המדעית של הספר, דנית דותן, היא מתרגמת של פילוסופיה גרמנית.
רסלינג
מאת: איתן מכטר
תיאור: השילוב בין העולם האמיתי לווירטואלי, כמו גם השילוב בין עולם הסחורות לבין מופעי האני הפומביים מחייב דיון עומק ביחס בין הכוח המדמה לחומרי המציאות המזינים אותו. הטכנולוגיה משרתת מגמה של הדמיה, אבל הרפרנס נותר ממשי – שכן לעולם יהיה הדמיון חריגה מהממשות ששימשה לו מקור והניעה אותו לחרוג ממנה. בספרו החדש של איתן מכטר מתגלה מתח מפרה בין עמדתו של גי דבור ביחס לתנאים החומריים ויחסי היצור המצויים מתחת לפני השטח ומדרבנים את הצורך והעניין החברתי בדימוי, לבין עמדתו של ז'אן בודריאר בדבר התנתקות הדימוי מהממשות וכינונה כדבר עצמאי, ללא אפשרות שחזור של מקורה החומרי. אפשר לומר שהקפיטליזם המוקדם, המבוסס על ייצור מוצרים, הביא לאופני ייצוג ותודעה המשרתים מוצרים אלו, ואילו שהקפיטליזם שידע מהפכה טכנולוגית וחזותית רבת-עוצמה הביא להתנתקות הדימוי מבסיסו בחומר ומתנאי ייצורו הראשוניים. ואולם הפתרון המוצע בספר זה מבקש לטעון שישנן מגמות סותרות של חזרה לבסיס חומרי לצד מופעי ראווה המנותקים מכל רקע חומרי או מעמדי. קשה לקבוע כיצד יוכרע המתח, אם בכלל, אבל צלילה לעומק הדיון שמציעים לנו "חברת הראווה" של גי דבור ו"סימולציות וסימולקרה" של ז'אן בודריאר מספקת לנו הבנה באשר לכוחו של הדימוי במרחב התרבותי העכשווי.
רסלינג
מאת: מישקה בן דוד
תיאור: על החיים ועל המוות הוא דיון פילוסופי מרתק שבמרכזו תפיסה מפוכחת של האדם, האהבה והמוות. הספר מיועד לאנשי מדע ולמחפשי דרך רוחניים גם יחד, ומוצגים בו עקרונות התייחסות של האדם לעצמו, לזולת ולעולם, אשר מבוססים על המדע. על החיים ועל המוות מנגיש ומעדכן רעיונות שהוצגו בספרו של מישקה בן־דוד החיים, האהבה, המוות (ידיעות ספרים, 2011 ), שזכה לשבחי הביקורת, ואשר עותק דיגיטלי שלו יינתן במתנה לרוכשי ספר זה.
תכלת הוצאה לאור
מאת: רוג'ר סקרוטון
תיאור: בספר על טבע האדם, מבקש הפילוסוף הבריטי רוג'ר סקרוטון לקעקע את ההשקפות האופנתיות הרואות בברייה האנושית חיה מחוכמת ותו לא. כנגד תפיסות רדוקציוניסטיות אלה, מנסח סקרוטון כתב הגנה פילוסופי על רעיון מותר האדם, ומצביע על האיכויות הייחודיות המאפשרות לבני מיננו לעסוק במוסר, ביופי, בטהרה, בגאולה – וגם ברוע.
הוצאת שלם
מאת: אייל דותן
תיאור: מקריות איננה מתפענחת בקלות, חמקמקותה היא מן המפורסמות, צורותיה רבות. היא ארוגה במרקם ההוויה, בשגרה, במעגלי החיים ובמאורעות קיצון. היא מה שהופך את העולם לחדש, למפתיע, לבלתי-צפוי. לפעמים היא טובה אלינו ולפעמים רעה, ואולי איננה מתייחסת אלינו כלל, ולחינם נבקש את קרבתה או עצתה. מקריות היא תמה אוניברסלית שבה עוסקים כל כתבי הקודש והספרויות, היא מושג מרכזי שבו מתחבטים פילוסופים מתחילת המחשבה עד ימינו. האדם הצליח לביית אותה חלקית ולרתום אותה לשימושים שונים ומגוונים. בהתחלה עשה זאת באמצעות הגרלות דתיות ומשחקיות, ובהמשך גייס לעזרו את המדע והמתמטיקה. אבל מקריות הייתה ונותרה אניגמה בממד החומר, המחשבה, הפסיכולוגיה והאסתטיקה. ספרו של אייל דותן צולל אל תוך הספרייה הענקית של טקסטים העוסקים במקריות ודולה משם 13 סיפורים, עיונים פילוסופיים ופסיכואנליטיים. כל אחד מהם מציע תפיסה ייחודית של מקריות ונעזר בה כדי להבין בעיה מרכזית אחרת. יחד הם יוצרים חבורה מגוונת אשר טווח העניין שלה רחב ביותר. הספר בוחן, בין השאר, כיצד וולטר ואליס מונרו תופסים הזדמנויות והחמצות בחיים, ומה עומד בעיניהם מאחורי מזל טוב ומזל רע; כיצד פרויד ויונג רותמים צירופי מקרים לטיפול נפשי ובאיזה מחיר; מהי דרגת החופש הממשית שלנו לפי ספר יונה ובורחס; כיצד מקריות מעוררת באנדרה ברטון וסופי קאל השראה, ואילו משחקים רציניים הם משחקים איתה; מדוע לוקרטיוס האטומיסט ראה בה את הניצוץ שהעיר לחיים את היקום, על כל ישיו וברואיו. בין גיבורי וגיבורות הספר נמצאים נביא, משרת, אחות פסיכיאטרית, מהמר, משורר, ספנים, הרפתקן, אמנית, פסיכואנליטיקאים, מרגל ואפילו המוות מחופש לאישה. הסיפורים שלהם הם גם הסיפורים שלנו; צירופי המקרים שהם פגשו מוכרים גם לנו. בשפה בהירה, נטולת ז'רגון אקדמי, מציע דותן פנורמה של התבוננויות. כל אחד מפרקי הספר הוא מקרה אוטונומי וניתן לקוראו בנפרד מהשאר, אבל יחד הם יוצרים קלסתר רב-פנים של תופעה חמקמקה זו.
רסלינג
מאת: רודיינה ע'אנם
תיאור: בספר זה מבקשת רודיינה ע'אנם להראות כיצד יכולה משנתו של אבו חאמד אלע'זאלי (1058-1111), אחד ההוגים החשובים והמשפיעים בתולדות האסלאם, להוות מודל פורה שדרכו ניתן לקדם חשיבה ביקורתית בקרב תלמידים ערביים בישראל במאה ה-21; מודל זה יכול לשלב דרכי חשיבה יצירתיים וקידום מורשת פילוסופית. אי לכך מטרת הספר חשיבה ביקורתית בפילוסופיה אסלאמית לעצב מערך הדרכה בינתחומי שנשען בעיקר על החשיבה הביקורתית בהגותו הפילוסופית של אלע'זאלי, במטרה לסייע לטיפוחה של חשיבה מסדר גבוה והטמעתה בהוראה ובלימוד המדעים בבתי הספר התיכוניים הערביים בישראל. חיפושיו של אלעַ'זַאלִי אחר "האמת הוודאית" המקרבת את הפרט "לדרך האמת" הניבו הגות פילוסופית שמבוססת על מתודולוגיה שונה מזו שהייתה מקובלת בקרב הפילוסופים הבולטים באסלאם. המחברת מבקשת להציע קווי מתאר למסגרת שיטתית להוראת המדעים בבתי הספר הערביים בישראל, כאלה המבוססים על גישתו של אלע'זאלי, לצד מחשבתו הביקורתית של קרל פופר. דרך הפריזמה הפילוסופית העכשווית, המצויה בגרסתה המלאה בכתביו של פופר, המחברת שמה דגש על קריאה בשני טקסטים מרכזיים של אלע'זאלי: "הפלת הפילוסופים", ו"הפודה מן התעייה והטעות והמוביל אל בעל העוז והמלכות", כל זאת על מנת לתרגם את פילוסופית המדע המודרנית של אלעַ'זַאלִי לתפיסה דידקטית של הוראת המדעים. חשיבה ביקורתית בפילוסופיה אסלאמית לוקח על עצמו את המשימה לקרב בין הפילוסוף מימי הביניים לדור העתיד בחברה הערבית, לחשוף נקודת מבט נוספת על האסלאם, על הפילוסופיה האסלאמית ועל המורשת המדעית, וכמו כן להראות כיצד הגותו הפילוסופית-חינוכית של אלע'זאלי ועמדותיו ביחס למדעים משתלבת בשיטה הפילוסופית של קרל פופר.
רסלינג
מאת: ערן אביב
תיאור: ניטשה הוא אחד הפילוסופיים החשובים והמשמעותיים ביותר אשר השפעתו פרצה כבר מזמן את גבולות האקדמיה והיא ניכרת בהקשר תרבותי, חברתי ואינטלקטואלי רחב יותר. ספרו של ערן אביב מהווה תרומה משמעותית לחקר משנתו של ניטשה. הספר עורך בירור פילוסופי יסודי בנוגע לתפיסתו האירונית של ניטשה את תורת ההכרה ומקשר בין ההכרה לבין מה שמועיל ומזיק לחיים עצמם. המחבר מציג את עמדתו הביקורתית של ניטשה ביחס לערכים עליונים כמו אלוהים, מוסר, דת ומדע, כמו גם את ביקורתו ביחס ל"תורות" באשר הן. לטענתו של ערן אביב הייחוד והעוצמה של ניטשה נעוצים בכך שהוא לא רק מבקר כי אם גם מציע אלטרנטיבה אפיסטמית, פסיכולוגית וערכית. ספרו של ערן אביב עושה שימוש מקיף ואינטגרטיבי בכל כתבי ניטשה, תוך התמקדות בתורת ההכרה; הוא הופך אותה לרלוונטית ומשמעותית לחייו של האדם הרבה מעבר להקשר האקדמי הצר. הספר כולל ניסוחים יפים וחשובים במספר סוגיות מרכזיות: למשל עמדתו של ניטשה נגד נרמול האדם ונגד נטיותיו העדריות זוכות לדיון עשיר שמקשר אותן לחיים עצמם. כפי שערן טוען, ניטשה רואה את עצמו כמחנך לאינדיבידואליות המכוון את האדם להתנער מדרכו של ההמון ולפעול מתוך ביטוי עצמי אותנטי. באופן הזה הופך ספרו של ערן אביב לרלוונטי גם כספר אקדמי במסגרת קורסי לימוד שעוסקים בתחום, וגם כספר שכל מי שעוסק בתורת ההכרה, מטאפיסיקה, ביקורת תרבות וחברה יוכל למצוא בו עניין .
רסלינג
מאת: אנטוניו גרמשי
תיאור: אנטוניו גרמשי (1891-1937) נחשב לגדול ההוגים האיטלקים במאה ה-20. גרמשי היה ממייסדי המפלגה הקומוניסטית האיטלקית ואף עמד בראשה בראשית ימי המשטר הפשיסטי. ב-1926 נכלא גרמשי על ידי הפשיסטים והיה כלוא במשך 11 שנים, עד מותו בקליניקת אסירים, סמוך לעיר רומא. במהלך מאסרו כתב את חיבורו המונומנטלי "מחברות הכלא", יצירה הגותית מיוחדת במינה שתורגמה לעשרות שפות והייתה לטקסט רב-חשיבות ברחבי העולם – אלפי עמודים העוסקים בשלל נושאים מרתקים בתחומי התרבות, ההיסטוריה, הפילוסופיה, האידיאולוגיה והלשון. גרמשי מצליח להפתיע את הקורא בכתיבתו הייחודית, אשר ללא ספק הושפעה מן הנסיבות: את יצירת המופת שלו כתב בכלא, כמעט ללא ספרים וכתבי עת ובפיקוח מתמיד של שלטונות הכלא. הספר על ההגמוניה מפגיש לראשונה את הקורא העברי עם הגותו של אנטוניו גרמשי, והוא מחולק לפי הנושאים המרכזיים המופיעים ב"מחברות הכלא": האינטלקטואלים ותפקידם החברתי, מערכת החינוך ובית הספר, מקיאוולי, הומניזם ורנסנס, לשון וספרות. כמו כן דן הספר שלפנינו במושג ההגמוניה – מושג מפתח תיאורטי בכתבי גרמשי עצמו, ובעל השלכות תרבותיות ופוליטיות. ההקדמה המקיפה וההערות המלוות את הספר הופכות את הקריאה בו למסע תרבותי מרתק הן בהיסטוריה האירופית והן בהיסטוריה האיטלקית. זאת ועוד, "מחברות הכלא" נותנות בידי הקורא והחוקר כלים תיאורטיים אשר יש בכוחם לסייע בחקר המציאות התרבותית-פוליטית בישראל.
רסלינג
מאת: ספי קופרמן
תיאור: פציפיזם והתנגדות עוסק בשאלה האם כינונה של תודעה עצמית קולקטיבית במהלך ההתנגדות חייב לעשות שימוש באלימות? ספי קופרמן דן בעמדותיהם של פרנץ פאנון, מרטין לותר קינג ומלקולם x ביחס לשאלה זו. הוא טוען שחרף העובדה שתשובתו של פאנון לשאלה זו חיובית, האלימות אינה מהווה עבורו תכלית לעצמה או רפלקס גרידא לאלימות הקולוניאליסטית, שכן האלימות עבור פאנון מעצבת תודעה עצמית קולקטיבית בעלת שילוש תוכני: היא כוללת את התכנים לאומיות, חברתיות ודמוקרטיה. בניגוד לתשובתו של פאנון לשאלת האלימות, מרטין לותר קינג טוען שעל ההתנגדות מוטלת החובה לדחות את האלימות. המחבר טוען שעבור קינג המושג החשוב בהקשר זה הוא האהבה האמונית, מושג אשר מאייך יחדיו את התיאוריה הלא-אלימה ואת הפרקסיס הלא אלים. המקרה של מלקולם x מורכב יותר: מצד אחד הרטוריקה של מלקולם לעיתים אלימה, ומצד שני מלקולם לא פגע באיש ולא ארגן פעולות גרילה מימיו. למעשה, תפיסותיו של מלקולם התפתחו עם השנים: מתומך של רעיון ההפרדה בין שחורים ללבנים מלקולם התפתח לחסיד נלהב של המאבק למען זכויות אדם.
רסלינג
מאת: תמי יגורי
תיאור: אומנות המשמעות היא תפיסה פילוסופית של משמעות וגם כלי מעשי לניסוח וטיפוח משמעות אישית בחיים. פתרון לחידת משמעות החיים במובן הכוללני ביותר כנראה לעולם לא יהיה בהישג ידנו, אבל מענה למשמעות בחיים הוא בידינו. פסיפס אנושי מפעים מתקבל מ-33 הראיונות שמשלבים סיפורי חיים ותפיסות עולם. ספרה של תמי יגורי הוא הזמנה והכוונה לנסח ולטפח את משמעות חיינו.
רסלינג
מאת: ולדימיר פפרני
תיאור: "אדם־תזמורת", כך הגדיר מקסים גורקי את לב טולסטוי: אדם בעל פנים רבות, שהיה נכון תמיד להיות "אחר" לא רק מול הכול, אלא גם כלפי עצמו. לא פעם מחק את כל מה שעשה והשיג כדי לבנות את עצמו מחדש. להיות אחר, ללכת נגד הזרם, למרוד במוסכמות, לפרוץ מסגרות שהציבו לו אחרים ושהציב הוא לעצמו - זה היה גורלו של טולסטוי.

בספר זה נעשה ניסיון לעיין בתופעת התרבות ששמה טולסטוי בבחינת שלמות שמתגלמת הן ביצירותיו הספרותיות ובשאר כתביו, הן בפעילותו ובהתנהגותו בכל זירות חייו (הספרותית, הפילוסופית-הדתית, החברתית והאישית). ההתבוננות בשלמות זו נעשית כאן משתי נקודות מבט: חלקו הראשון של הספר עיקרו בטולסטוי המחבר האחר, הסופר הייחודי השונה בטבעו משאר הסופרים; חלקו השני של הספר יוחד להגותו של טולסטוי, המיוסדת על אוצר הדעת האנציקלופדי האדיר שצבר, והיא הגות ייחודית מאין כמוה שנעה בין הרציונליזם למיסטיקה.
מוסד ביאליק
מאת: אבינועם רוזנק
תיאור: סדקים הוא ספר ביקורתי אשר נוגע בתחום הנפיץ שבין הפוליטי, התרבותי והאקדמי. הספר מקיים שתי רמות דיון שונות ומשולבות: הוא מבקר את כלי הניתוח האקדמיים, והוא חושף את הנחות היסוד הטמונות ביחס המחקר לבית מדרשו של הרב קוק בעודו עוקב אחר גלגוליו של רעיון "אחדות ההפכים" בבית המדרש של הציונות הדתית. אבינועם רוזנק נוגע בכמה מאורעות היסטוריים מרכזיים שישראל חוותה – החל ממלחמת ששת הימים, עבור במפעל ההתנחלויות, הפינויים, הנסיגות, העקירה מגוש קטיף, ועד למשפט קצב. רוזנק מצביע על תורת "אחדות ההפכים" של הרב קוק כמפתח שנעדר עד כה מהשיח המחקרי; הוא מבהיר את הפוטנציאל ואת ההשלכות של המפתח הזה לשיח האקדמי והתרבותי. הספר מצביע על ההשלכות של "אחדות ההפכים" על נושאים כגון מודרנה ודת, חילון, פוליטיקה וחינוך. משנת "אחדות ההפכים", כפי שהיא מוצגת בספר, מציגה חזון פלורליסטי-רדיקלי; מצד אחד היא מבצרת את גבולות הפרטיקולריזם, ומצד אחר היא דורשת ענווה ביחס לעמדת "האחר". משנה זו מאפשרת חשיבה חדשה ביחס לטיבו של הפוסטמודרני והיכולת להעצים את החשיבה הפוסטמודרנית דווקא מתוך ההקשרים הדתיים. העיון המחודש בכתבי תלמידיו של הרב קוק מראה עד כמה מושרש היגיון "אחדות ההפכים" בכתבי תלמידיו, לצד הסדקים והפער שנפערים והולכים בין צורת המחשבה של "אחדות ההפכים" הנמצאת בכתבי הרב קוק ובין זו הנמצאת אצל תלמידיו.
רסלינג
מאת: אהוד גזית
תיאור: הפרויקט החלוצי שלפניכם מייסד, כנראה, שדה דעת חדש. מחברו מכנה אותו 'ביו־לוגיקה'. הלוגיקה של תופעת החיים. שלא כמו הביולוגיה, החוקרת את תכונותיהם של היצורים החיים המוכרים לנו, ומכלילה מתוך תכונות אלה את הגדרת החיים שלה – הביו-לוגיקה פועלת בכיוון הנגדי. היא מתחילה מהשאלה העקרונית ביותר: מהו הדבר שמבדיל חי מדומם? מהו העיקרון היסודי ביותר של החיים? תשובתו של אהוד גזית, פיזיקאי, חוקר ומורה, היא שהדבר החי הוא עצם המסוגל לשכפל את עצמו בעצמו. מתוך תפיסה זו לבדה, באזמל לוגי חד כתער וברוחב יריעה בינתחומי מעורר השתאות, גוזר המחבר את תכונותיהם העיקריות של היצורים באשר הם, על פני כדור הארץ ובעולמות אחרים, בזמנינו ובזמנים אחרים. כעת יופיעו החיים בפנינו, על כל גילוייהם המפליאים בגיוונם, אך גם על אכזריותם ועל הסבל הכרוך בהם – כדבר מה הכרחי לחלוטין. מסע מרתק זה בעקבות יסוד ההכרח של החיים, יוביל אותנו לשאלות כגון:
- מדוע הביסו היצורים בני התמותה (הידועים לנו כיום) את בני האלמוות (שלא מן הנמנע שהתקיימו בראשית החיים)?
- מדוע ניצחה שיטת הריבוי הזוויגי (זכר ונקבה) שיטות אפשריות אחרות, כגון ריבוי אל־זוויגי או תלת זוויגי (זכר, נקבה ומין שלישי)?
- מדוע לא תיתכן סביבת חיים שבה יש צמחונים בלבד? מדוע הטרף וההרג בלתי נמנעים?
- מדוע הכרחי שכל יצור חי ימצא על סף המוות במהלך חייו, ויישא בפועל את הסבל המקסימלי שהוא מסוגל לשאת?
- מה "מרוויח" הטבע מתופעות כמו הנאה ותקווה?

כרטיס הכניסה לעולמו של גזית אינו מהזולים. הוא דורש מהקורא דמיון, חשיבה לוגית, ונכונות לבחון באור חדש את תופעת החיים. אולם מה רב השכר! כי מרגע שיסוד הסבל בחיים מתגלה לנו כהכרחי לא פחות מהצורך לנשום, ההקלה היא בלתי נמנעת. (העורך)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמנואל קאנט
תיאור: "לתבונה האנושית יש גורל מיוחד בסוג אחד של הכרותיה: מעיקות עליה שאלות שאין ביכולתה לסלק אותן, מפני שהוטלו עליה כמטלה על ידי טבע התבונה עצמה, אך אין גם ביכולתה להשיב עליהן, כיוון שהן חורגות מכל יכולותיה של התבונה האנושית".

זהו המשפט הפותח של הספר ביקורת התבונה הטהורה לעמנואל קאנט, שהוא, ללא ספק, החיבור הפילוסופי החשוב והמשפיע ביותר בעת החדשה. קאנט חולל את המהפכה הפילוסופית העיקרית של העידן המודרני, עד שכל תולדות ההגות שלאחריה, לא רק הפילוסופית, ספוגות ברעיונות שבאו ממנו או יוחסו לו בפרשנות כזו או אחרת. החיוניות של מחשבתו ניכרת גם בדורות האחרונים אצל הוגים שונים מאוד גם ממנו וגם זה מזה.

מכל הבחינות הללו ניתן לומר שהבנת קאנט וההתמודדות אתו הן חלק מהבנתנו את עצמנו. אבל רק מעטים מגיעים לקרוא את כתבי קאנט עצמו, בעיקר את שלוש הביקורות, ובראשן "ביקורת התבונה הטהורה", שבהן הפך קאנט את הפילוסופיה הקדם-מודרנית על פיה. המהפכה הקאנטית מציבה במרכז העיון הפילוסופי את היש האנושי, הפועל כסובייקט של שכל, רצון וכוח-מדמה יוצר. בכוחם של אלה הוא מכונן את עולם המושאים האובייקטיבי שבתוכו הוא פועל ומתקיים, ויחד אתו הוא מכונן את העולם האתי, עולם הנורמות והערכים שהוא מטיל על עצמו, וכן את עולם היופי והשגב האסתטי, ואת ההיסטוריה המוסרית, שבהם המין האנושי מוצא הד לייעודו בתוך היקום. אלה רעיונות גדולים, שנפרטים תחת עטו של קאנט לריבוי דיונים מיוחדים שדפי הביקורות גדושים בהם, בעיקר דפי הביקורת הראשונה, זו שלפנינו, שחוללה את עיקר המהפכה והניחה את היסוד גם לאחרות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רז שפייזר
תיאור: הנושא המוגדר כבעיית חופש הרצון מהווה אחד ממוקדי העניין המרכזיים של הפילוסופיה המערבית. גם אם בפילוסופיה האנליטית חלה בתחילת המאה ה-20 – עם עליית הפוזיטיביזם הלוגי – ירידה מסוימת בקרנו, אזי בעשורים האחרונים הוא עובר פריחה מחודשת, ומרחב חדש של שיח נפתח בפניו. כך או כך, בפילוסופיה הקונטיננטלית נושא החופש תמיד היה מרכזי, ודי להזכיר הוגים כמו קירקגור, היידגר וסארטר, כמו גם את דבריו של גוֹטינג הקובע שהנושא המרכזי של הפילוסופיה הצרפתית במאה ה-20 הוא החופש האינדיבידואלי. בתחילתה של המאה ה-20 זהר כוכבו של אנרי ברגסון בשמי הפילוסופיה האירופאית, ואף מעבר לה. כאשר זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1927, הייתה בכך הכרה רשמית בתרומה אשר חרגה הרבה משדה הפילוסופיה גרידא והקיפה תחומי תרבות רבים ומגוונים. הפילוסופיה הברגסונית היא פילוסופיה של הבעיות הגדולות, והיא עוסקת באלו תוך כדי שילוב נדיר של צורה ותוכן. התוצאה היא מבנה אורגני שכל חלקיו שלובים זה בזה, והוא צומח כשלם, ממש כמו המציאות שאותה הוא שואף לחשוף וממנה הוא עולה. בספר זה נפרשת, תוך כדי בנייה מחדש, השקפתו הפילוסופית של ברגסון ביחס לאחת מבעיות היסוד של הפילוסופיה המערבית – בעיית חופש הרצון. תהליך הבנייה חושף את יסודות הפילוסופיה הברגסונית, מהם נובטת השקפת חופש הרצון שלו, ומאפשר הבנה מעמיקה שלהם. עמדתו של ברגסון בשאלת חופש הרצון מעומתת עם עמדות עכשוויות בנושא, בעיקר מהאסכולה האנליטית, והיא מתגלית כרלוונטית מבחינה ביקורתית וקונסטרוקטיבית כאחת. בה-בעת, שילובן של האסכולות הפילוסופיות השונות תחת מטריית הדיון בחופש הרצון יוצר גשר בין שתי המסורות; זאת אף זאת, הוא פותח שער להבנה חדשה – מבעד לפריזמה הברגסונית – של התפתחות הפילוסופיה והיווצרותן של הבעיות הפילוסופיות הגדולות.
רסלינג
מאת: יחיאל גלבוע
תיאור: שתי התפיסות הפילוסופיות, זו של קרל פופר המייצגת את "הנאורות החדשה" וזו של פילוסופיית "דרך האמצע", מתרחקות מפתרונות הקצה, מהרציונליות הלוגית הקשיחה של התפיסה הדיכוטומית; הן מכתיבות רציונליות גמישה יותר המאפשרת עדכון וקבלת החלטות במרחב רב-ממדי של מרכיבים כמותיים ואיכותיים. וכפי שכבר ניסח זאת אריסטו: "כל מדע מצליח להביא את פעולתו לידי שלמות כשהוא מביט אל האמצע ומכוון את מעשיו אליו […] השלמות (כך גם בטבע) מדויקת ונבחרת מכל מלאכה באשר היא, וכך תכוון אף היא אל האמצע". שתי התפיסות הנבחנות בדקדקנות על ידי יחיאל גלבוע גורסות שה"אמת" אינה בהישג ידינו, ולכן כל שאנו יכולים לעשות אינו אלא לקיים תהליכי חִזְרוּר תמידיים: לשער השערות, לבדוק אותן אל מול המציאות באמצעות מאזני התבונה, לתקן את הדרוש תיקון, לעדכן את ההשערות, לבדוק שוב… וכך לנסות להתקרב ל"אמת".

בקרל פופר והפילוסופיה של דרך האמצע נבחנת נקודת המפגש בין משנתו של קרל פופר לפילוסופיית דרך האמצע על פי תפיסותיהם של קונפוציוס, אריסטו והרמב"ם. כמו כן, הספר מזמן עיון ודיון בדוגמאות מתחומי הטכנולוגיה והעסקים אשר עולות בקנה אחד עם תורתו של פופר ועם הפילוסופיה של דרך האמצע, כמו למשל העיכוב בכניסת תעשיית המחשבים העולמית למחקר ופיתוח בתחום המחשוב הקוונטי; התפתחות התקשורת ו"אפקט הפרפר" במרחב הפעילות האנושית-עולמית אשר עשוי להוביל לנקודות קיצון הרסניות.
רסלינג
מאת: אביה שהם לוז
תיאור: טענתו המרכזית של הספר היא – שביסודה של כל מערכת, הן בעולם החומר והן בעולם הרוח, נמצא מידע מאורגן. בדרגות חופש שונות מידע זה מועבר בין מרכיבי המערכת השונים והוא יכול להשתנות ולהתעדכן על פי איתותי הסביבה וצרכי המערכת. מערכות שונות אמנם במידע הספציפי שבונה אותן, אך דומות בכללי ההתארגנות של מידע זה. התייחסותנו לכללים של התארגנות המידע תעמיק את הבנתנו על מערכות, ומשום שהעולם בנוי ממערכות, נוכל להעמיק את הבנתנו גם על העולם. הספר בנוי משלושה חלקים. בחלקו הראשון מוצעים מספר עקרונות המשותפים לעולם החומר ולעולם הרוח. על בסיסם מוצע בחלקו השני של הספר ׳מודל לארגון מידע מכוון משמעות׳ המסביר את אופן התארגנותן של מערכות ותהליכי השתנותן. לפי מודל זה, להתארגנות המידע יש תבנית יסודית בת שלוש רמות, פועלים בה ארבעה כוחות, מתקיימים בה תהליכים של בחירה ומתרחשות בה שוב ושוב ׳פעימות מידע׳ המשנות את המערכת המאורגנת עקב שינוי המידע שהגיע אליה. היישומים התיאורטיים והמעשיים של מודל זה מובאים בחלקו השלישי של הספר.
אוריון הוצאה לאור
מאת: ירון סנדרוביץ
תיאור: כיצד נתון הזמן בניסיון? מה מייחד את המודעות לשטף חיי הנפש בזרימתם, בהתהוותם? כיצד קובעת הזיקה בין זמן ומשמעותיות את ישותו של האדם? שאלות אלה עומדות במרכזו של ספר זה. בחלקו הראשון מציע המחבר פירוש מקורי וחדש של מקורותיה ההיסטוריים של הפנומנולוגיה של הזמן – המחקר הפילוסופי שמתמקד בטבעה של התנסות בזמן ובמודעות לו. במסגרת זו דן המחבר בעמדותיהם של אריסטו, אוגוסטינוס, לוק ויום. חלקיו האחרים של הספר מציעים פירוש מקיף ביחס לעמדותיהם של קאנט, הוסרל והיידגר על אודות נושאים אלה. דגש מיוחד ניתן כאן ליחסים הדיאלקטים בין עמדותיהם, אשר קובעים אף בימינו את מבנה העומק של הפנומנולוגיה של הזמן. ירון סנדרוביץ מבהיר ששלושת ההוגים מאוחדים בדחייתם את הסברה שמאפייני המושא של הניסיון מספיקים לביאור טבעה של תודעת זמן, אך הם חלוקים ביחס למאפייני ישותו של הסובייקט של הניסיון. מקור ההבדל הוא בעמדותיהם ביחס לתפקידיהם של התפיסה החושית, הדמיון הפרודוקטיבי, היכולות המושגיות והזיקה בין זמן ומשמעותיות בכינונה של תודעת זמן. חלקיו השונים של הספר חושפים את מעלותיה וחסרונותיה של כל עמדה, כל זאת בשאיפה לחתור לכינונה של עמדה לכידה שכוללת היבטים של כל אחת מהן.
רסלינג
מאת: יובל לוריא
תיאור: השקפות עולם חברתיות הן חלק בלתי נפרד מחיינו, הן מאצילות על הזהות החברתית והתרבותית שלנו ומתיימרות להנחותנו בדרך חיינו. ספרו של יובל לוריא, על ההוויה החברתית: קריאה מושגית בתנ"ך ובפילוסופיה היוונית, עורך בירור פילוסופי מושגי ביחס להשקפות עולם חברתיות המנוסחות בטקסטים המונחים ביסוד שתי מסורות תרבותיות עתיקות – האחת דתית, השנייה פילוסופית. הן מכונות באופן ציורי על שם שתי ערים עתיקות המסמלות את מוצאן ההיסטורי והרוחני: "ירושלים ואתונה". יחדיו הן מעצבות שער כניסה רעיוני לתרבות המערב ולמאמץ הרעיוני המתמשך בה לאורך השנים לנסח ולבסס השקפת עולם חברתית. ההשקפה של ירושלים הנדונה כאן מנוסחת בחמשת ספרי התורה שבתנ"ך; זו של אתונה מנוסחת בהגותם החברתית של פילוסופים יוונים כגון פרוטגורס, אפלטון ואריסטו. הבירור הפילוסופי המושגי הנערך בספר להשקפות העולם החברתיות העולות משתי המסורות העתיקות האלה מפרש אותן באופן פילוסופי-מודרני, לפי מושגים הרווחים בשיח היומיומי והפילוסופי של ימינו. באופן הזה מאפשר הספר לקורא לקשרן להגות פילוסופית מודרנית ולמאמץ הנמשך בה מימי קדם להסביר את המונח ביסוד ההוויה החברתית של בני אדם ולקבוע כיצד טוב לעצבה וראוי לחיות בה.
רסלינג
מאת: איתן מכטר
תיאור: "המדע העליז", אשר כתיבתו החלה בשנת 1882, נחשב לחיבור האישי ביותר של ניטשה אשר מתוכו מתגלה לו המשבר האפיסטמי של המדע הרציונלי והמשבר המוסרי הנגזר ממנו, שמשמעותו אפשרות של ניוון ורגרסיה של העולם כתוכן רוחני. בחיבור זה ניטשה מפענח את תכונות היוצר ואת אופייה של היצירה בבחינת "יש" שמקורו במעשה פרשנות, כלומר בהבנה של האדם את עצמו ואת מקומו בעולם, וכל זאת על דרך הגיוון והריבוי. הסובייקט הנושא את כוח הרצון וחופש הבחירה, המונע מתוך תשוקה לעולם, אסור שיוגבל תחת האחידות והחוקיות האוניברסלית הנכפית עליו מבחוץ. בכך הטרים ניטשה את המפנה של חילוץ המחשבה המערבית מקטגוריות של "אמת" ו"שקר" לעבר קטגוריות של פרשנות ויצירה. בספר זה בוחן איתן מכטר כיצד "המדע העליז" מַחֲיה את הממד האירוני, תוך כדי קריאת תיגר על כל סוג של סטגנציה, ובכלל זה על כבלי המוסר, התועלתנות, האידאולוגיה והמדע הרציונלי, באמצעות מעשה היצירה. האמנות היא מדיום שדרכו יכול האדם להשתחרר מהסדר הפוזיטיביסטי הכפוי, כשהפירוש והדימוי מבטאים את רוח האדם המכירה את עצמה, תוך כדי עיצוב רוחני בחומר והענקת צורה לרוח; מדובר בסוג של הכרה והתגברות עצמית. האמנות חושפת ומסבירה לנו כמה מיסודות הקיום מבלי שהיא נוקטת לשון מילולית דווקא; היא שבה ומתכתבת באמצעות ייצוגים ודימויים ומובילה אותנו להכרה עצמית ולהגשמה אישית. היות האמנות סוג של שפע המזרים לעורקי הקיום תוכן ויטאלי, מעורר ומרגש, מעיד על זיקתה ליצרים ולתשוקה, תוך כדי התמרה מתמדת שלהם לנשגב. זהו מפגש מפרה בין היסוד ה"אפולוני" ליסוד ה"דיוניסי" המהווה אצל ניטשה תנאי להתגברות ולעוצמה רוחנית.
רסלינג
מאת: שמאי זינגר
תיאור: ספרו של שמאי זינגר מציג ניסיון להבין את ממצאי הקריאה בכרכים מהעיזבון של אדמונד הוסרל שפורסמו על ידי הארכיון בלוביין ושמוקדשים לנושא של הבין-סובייקטיביות. כרכים אלה מרכזים את עבודתו של הוסרל בנושא לאורך שלושה עשורים, תוך כדי הצבעה על מרכזיות בעיית "כינון האחר" שעליה יתבסס הרובד הבין-סובייקטיבי של האני. בשפת יום-יום רגילה, הרובד הבין-סובייקטיבי של האני הוא עולם הרוח: במדע, באמנות, בתרבות, בחברה, באתיקה – כל מה שניתן לייחס ליצירה בעולם האנושי. בתחום זה הוסרל פורץ דרך ייחודית בניסיונו לחשוף את מקורות היצירה הכלל-אנושית, החל בפעולת מודעות היחיד, בבירור התנאים שיאפשרו לו ליצור (לכונן, בשפת הוסרל) את עולמו הוא, ומעולמו העצמי להגיע אל "אני, כמוני, אבל אחר", כך שמעל למרקם היחסים ביני לאחר יתכונן העולם האובייקטיבי שנובע ממנו – הוא עולם הרוח המשותפת. ההצלחה בתיאור פנומנולוגי של כינון האחר היא תנאי לאפשרות כינונם של כל מדע, אמנות וכו'. לכן אין פלא שכמות הטקסטים הגדולה ביותר, בכל סדרת ארכיון הוסרל, מוקדשת לנושא זה. היא מעידה על הגות יצירתית, אבל גם על ביקורת עצמית חסרת רחמים. הצגת הבעיה בספר זה תספק מסגרת שבה יוכל הקורא לגשש בעצמו את דרכו בנושא זה – בפנומנולוגיה ובפילוסופיה בכלל.
רסלינג
מאת: אהד זהבי
תיאור: ז'יל דלז (1925-1995) נמנה עם הפילוסופים היסודיים והפוריים של סוף המאה ה-20. דלז הציע קריאות מבריקות בטקסטים פילוסופיים קלאסיים והעמיד פילוסופיה מקורית משלו, אשר משתייכת למסורת פילוסופית ארוכה אך חוצבת לה בתוכה דרך חדשה. והוא גילה עניין רב בספרות. טקסטים ספרותיים – כמו אלה של הרמן מלוויל, פרנץ קפקא ולואיס קרול – שזורים בכל כתביו, והם אינם משמשים אותו כאילוסטרציה או כאנקדוטה, אלא נמצאים בלב לבו של הטיעון הפילוסופי עצמו. רומן לוגי מנסה לבחון את התפקיד המיוחד שממלאת הספרות בפרויקט הפילוסופי של דלז. תוך כדי דיון מעמיק בספריו החשובים והמשפיעים ביותר של דלז, ואגב התפלמסות עם חוקרים אחרים, מציע ספרו של אהד זהבי נתיב התקדמות בתוך המחשבה המורכבת והמסועפת של ההוגה החשוב הזה, ובכך מאפשר להתוודע לעיקרי הפילוסופיה שלו ולמונחיה הבסיסיים. הנוף נפרש בהדרגה, מילים וביטויים הולכים ומתבהרים; טיעון פילוסופי מוליך לכתיבה ספרותית, ניתוח ספרותי מוביל למסקנות פילוסופיות. למסע הזה בעקבות דלז מתלווים גם אתלטים מהאי W של ז'ורז' פרק ושופטים משונים בסיפור אמיתי ובדוי.
רסלינג
מאת: אביטל וולמן
תיאור: אהבת אלוהים עוסק באופן שבו התמודד תומס אקווינס, נזיר דומיניקני, פילוסוף ותיאולוג איטלקי בן המאה ה-13, עם שאלת היחסים בין אהבתו של אדם לעצמו לבין אהבתו לאלוהים. הנושאים הנידונים בספר נוגעים ישירות בלב לבו של הדיון התיאולוגי הנוצרי לדורותיו: סוגיית הזיקה העמוקה שבין האדם לאל בתיאולוגיה המבוססת על עובדת התאנשותו של האל בדמות אדם. קשה להעלות על הדעת דיון מעמיק בתיאולוגיה קתולית שיוכל להתעלם ממקומו של תומס אקווינס במחשבה הנוצרית כפי שהתגבשה בסכולסטיקה, וכפי שהיא מוסיפה להדהד בעת החדשה המוקדמת ומן המחצית השנייה של המאה ה-19. עד כה לא קיים בשפה העברית מבוא שיטתי כלשהו למחשבה התומיסטית או להגותו של תומס האיש. תומס אקווינס פורץ גבולות של תחומי עיון, זמן ומקום; הוא פילוסוף ותיאולוג, המוצא שפה משותפת עם פילוסופים פגאניים בני העת העתיקה, עם פרשניהם הערביים, עם הוגים יהודיים ועם תיאולוגים נוצריים. זרה לו ההבחנה החדה בין תבונה לאהבה, בין עיון לאמונה כמו גם זו שבין טבע לחסד. יוצר בראשית מתגלה בעולם, הניתן לפירוש רציונלי, בדבריו שהותיר בכתבי הקודש; נוצרי הוא אדם המקבל על עצמו עולם דיאלקטי שבין מציאות אלוהים – בבחינת אישיות שלמה בידיעתה ובאהבתה לעצמה – לבין מתת החינם, שבה נעשה האלוהים לאיש בישוע והקריב עצמו למען בני האדם; נוצרי הוא אדם המעיין בקורותיו לאור אמונתו בפוריותה של אהבת האלוהים את עצמו בהתאם לרז השילוש, מתוך ודאותו באהבתו חסרת המְצרים לבני האדם בהתאם לרז ההתאנשות והגאולה. לאורם של עיקרי אמונה אלה ביקש תומס אקווינס להתגבר על הפער לכאורה שבין דיאלקטיקה פורייה ברמת האלוהים – אהבה, שיתוף וחסד – לבין הסתירה העקרונית ברמתם של בני האדם שבין אנוכיות לבין אהבה לשמה.
רסלינג
מאת: חגי כנען, ירון סנדרוביץ
תיאור: אי אפשר להבין את עצמנו ללא מושג הזמן. אבל מהו הזמן? מדוע הוא כל כך עקרוני למשמעותיות של חיינו? כיצד הוא נוכח ומשורג בחוויה האנושית, ביומיום ובבניית הזהות העצמית שלנו? האם יש דרך ראויה או עדיפה לחיות את הזמן? מראשיתה של הפילוסופיה בעולם העתיק ועד עידן הבינה המלאכותית והמציאות הווירטואלית, הזמן מהווה שאלה מרכזית וקשה לפיצוח. בזמן הקורונה, בעת משבר וסגרים, שני פילוסופים ישראלים נפגשו אחת לשבוע בזום ושוחחו על שאלות אלה. שיחותיהם מובאות עתה בפני הקוראים בזמן: תשע שיחות פילוסופיות. ירון סנדרוביץ וחגי כנען משוחחים, חושבים יחד ולא פעם מתווכחים על פשרן של עובדות שאין מוכר מהן בחיינו, ועם זאת ההרהור על אודותיהן מפתיע ופותח שאלות לא צפויות: חלוף הזמן והכאב שכרוך בו, חמקמקותו של ה"עכשיו", השתנות, צמיחה ואובדן, הנצח, העבר שהווה בזיכרון, הנעורים וההזדקנות, הסופיות והמוות, העתיד והופעתו של החדש. בניגוד לנוסח המקובל של מאמר או ספר אקדמי, שכמעט תמיד כפופים למשטר של כתיבה שדורש להציג עמדה מונוליטית, השיחות בין כנען לסנדרוביץ מזכירות לנו שראשיתה של הפילוסופיה היא בדיבור חי ומתפתח, במפגש ממשי, בידידות אינטלקטואלית שמאפשרת חקירה וגילוי בצוותא, בשני קולות, מתוך דמיון והבדל, קירבה ומרחק, הסכמה ואי-הסכמה. בשיחות המרתקות ביניהם סנדרוביץ וכנען מבקשים להנהיר את חוויית הזמן מבלי לסלק את המסתורין והחידתיות שכרוכים בה.
רסלינג
מאת: ארז פירט
תיאור: התבונה היא היהלום בכתר האנושות – היא מבדילה אותנו משאר היצורים החיים – אבל התקדמות המדע והטכנולוגיה מבהירה שאין לנו בלעדיות עליה. תבונה ניתן ליצור בצורה מלאכותית או למצוא ברחבי היקום. האם נדע לזהות תבונה אל-אנושית כשנתקל בה? האם נצליח ליצור כזו בעצמנו? ואם כן, האם היא תקום ותדרוש את זכויותיה? האם נדע לאמוד את הסכנות וההבטחות הטמונות בה? המאמרים בספר דנים בשאלות אלו ומחפשים להן פתרונות מתחומי הפילוסופיה והמדע. החלק הראשון מנסה לחקור מהי תבונה אנושית, לבחון את מאמציה להבין את העולם ולבדוק אם ניתן לתת לה הגדרה כללית. השני עוסק בתבונה המלאכותית, בעתידה, בסכנות הטמונות בה ובבעיות המוסריות שמכונות העתיד יעמידו בפנינו. השלישי הוא ניסיון להציג ללא הטיה תופעות שרובינו פוטרים כלאחר יד – התופעות הפאראנורמליות.
ספרי ניב
מאת: אבי שגיא
תיאור: האם היהודי הוא ישראלי; בשר ודם, או שמא היהודי אינו אלא הסובייקט המופשט של אידיאות; עם המכוּנן אך ורק על-ידי “הספר”, מעין רוח רפאים ללא קיום ממשי? האם מולדתו היא ארץ ישראל, כברת ארץ ממשית שאליה הוא משתוקק, או שמולדתו של היהודי היא ארון הספרים שאין לו עגינה במקום ריאלי אלא בתודעה שבלב? שאלות יסודיות אלה מסרבות להיעלם מהשיח היהודי כבר מאות בשנים; התשובות להן יוצרות מעין שני עמים יהודיים שונים, ההולכים ומתרחקים זה מזה עד כדי אובדן הדמיון המשפחתי ביניהם: חלק אחד מעוגן בקיום הממשי ובמרחב מקומי, וחלק אחר מכונן על-ידי ספריה ומערך אידיאות. הספר עם מולדת וספר, הוא ניסיון ראשון להתמודדות מקיפה עם שאלה זו. הוא בוחן את רגע לידת הרעיון ההופך את הקיום היהודי ואת המולדת הממשיים לקיום רוחני המנותק מהממשות הריאלית. טענת הספר היא שאידיאות אלה התפתחו כתגובה להגותו של הפילוסוף פרידריך הֶגֶל, שאפיין את היהודי כרוח רפאים שנותק מההיסטוריה הממשית. אינטלקטואלים יהודים רבים אישרו את הניתוח שהציע הגל, אבל טענו כי דווקא מה שהגל שלל – ראוי להוקרה: העם היהודי הוא עם הנצח, כי הוא עם המכונן על-ידי הרוח, ומולדתו היא הספר. הספר מנתח באופן ביקורתי את מכלול הרעיונות שצמחו בהקשר זה. שיאו של הספר מצוי בטענה שהציונות היא התמודדות חזיתית עם הרחנתו המוחלטת של העם היהודי. הציונות בשלל גילויה היא תביעה לשיבה אל הקיום היהודי הממשי, חזרה לחיי בשר ודם הנטועים במקומות. חיים אנושיים קונקרטיים הם ערש לידת האידיאות, ולא הניתוק מהם. הספר מראה כי המהפכה הציונית היא שיבה אל תפיסות היסוד של המסורת היהודית עתיקת היומין, שצירפה את הרוחני לממשי, ושללה את החריגה מהממשי. הספר מציב תפיסה המשלבת עבר בהווה והווה בעבר, ומצביעה על המשמעות הקיומית של חיים יהודיים, המחייבים את מכלול הקיום הממשי.
כרמל
מאת: אלירן בר-אל
תיאור: מחשבת האינסוף מגולל את התשובות השונות שניתנו לשאלות הכי אינסופיות על בריאת העולם, מקור האדם, תפקיד השפה, הסדר החברתי ועוד. תוך קריאה ביקורתית בטקסטים עתיקים וחדשים נִתווה מסלול חקירה שחוצה גבולות בין תחומי ידע שונים: הוא מתחיל בפילוסופיה, ממשיך לתיאולוגיה ובלשנות, ומסיים במתמטיקה וסוציולוגיה. מטרת החקירה היא אתגור שתי צורות החשיבה השולטות כיום – הדתית והחילונית. בעוד שהראשונה נחשבת כחסרת תבונה והאחרונה כחסרת אמונה, אזי ספרו של אלירן בר-אל מבקש לשלב אמונה עם תבונה.

לשם כך, טוען המחבר, יש לסרב לחשוב את הדת בניגוד למדע. תחת זאת הוא מציב את הפילוסופיה כמתחרה של הדת על פרשנות המדע. משם ממריא הספר למחוזות התיאולוגיה לטובת קריאה בסיפורי הבריאה היהודיים ופרשנותם – אז מתבהר מקומה הייחודי של השפה כתווך אלוהי-אנושי. אבל במקום לוותר על מחשבת האינסוף עקב מגבלות השפה ונפתוליה, פונה הספר לתורת הקבוצות המתמטית ומציע אותה כמקור מפתיע אך הכרחי להתרת סבך חיינו. בתנאי סבילותה היא מאפשרת לברוא (ולשנות) יקום אינסופי המתחיל בריק מוחלט. ההשלכות הנגזרות מכך הן ש"האחד איננו", ומכאן נובע העיקרון הסוציולוגי ש"להתקיים משמעו להשתייך" ולהיות במערכת יחסים עם משהו אחר. לכך השלכות אתיות ופוליטיות המנסחות קשר חדש לאינסוף, כנגד האפשרויות הרווחות המבטיחות לנו סופיות ושומרות לאל ולכסף את הנצחיות.
רסלינג
מאת: מרטין בובר
תיאור: לא מעט ביוגרפיות חשובות מרחיבות דעת ומשכילות נכתבו על אודות איש הרוח והפילוסוף מרטין בובר – הוגה עז רושם, שהדי הגותו, אמרותיו וכתביו אוחזים בנו גם היום למעלה מחצי מאה לאחר מותו. יחד עם זאת, כל הביוגרפיות יחדיו, חשובות ומעמיקות כפי שהן, אינן משתוות בעוצמתן הספרותית לספרון זה, שניתן לראות בו מעין אוטוביוגרפיה מזוקקת הכתובה בצורה של פרגמנטים קצרים.
נהר ספרים
מאת: דיוגנס לארטיוס
תיאור: "ישנו טוב אחד בלבד – ידע, ורע אחד בלבד – בורות." דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השני ביצירה: סוקרטס וממשיכיו, ובמרכזו דיון בדמותו המרתקת של סוקרטס, אשר, כשם שמעיד עליו קיקרו, "היה הראשון שקרא לפילוסופיה לרדת מן השמיים." לאחר מכן נסב הדיון על יורשיו של סוקרטס ותלמידיהם של אלה, אשר נתכנו "סוקרטיים". הביוגרפיות מתובלות בשלל אנקדוטות, אמרות כנף ומכתמים – הן משעשעים הן מרחיבי דעת – שהם מסימני ההיכר של דיוגנס כביוגרף.
נהר ספרים
מאת: דיוגנס לארטיוס
תיאור: מספרים שאפלטון ראה מישהו משחק בקוביות ועל כן נזף בו. אמר לו האיש, כי ההימור קטן, "אבל ההרגל," השיב אפלטון, "אינו קטן." שאלוהו אם ייכתבו זכרונות על אודותיו, כשם שנכתבו על אודות קודמיו; השיב: "ראשית עלינו להשיג שם, ואז יהיו זכרונות רבים." [מתוך הספר] על הטוב והרע הוא אמר דברים כאלה: התכלית היא ההידמות לאל. די במידה הטובה כשלעצמה עבור אושר. אך היא זקוקה גם לכלים שהם בחינת יתרונות גופניים: כוח, בריאות, תחושה זריזה וכיוצא באלה, וכן לטובות חיצוניות, כגון עושר, ייחוס ושם טוב. אך החכם כלל לא יהיה פחות מאושר, גם אם דברים אלה יחסרו לו. [מתוך הספר] דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השלישי ביצירה: אפלטון, ובו דיון בחייו, יצירותיו ועיקרי משנתו של הפילוסוף הגדול. "אפלטון – חיי הפילוסופים" הוא הספר השניים עשר בסדרת "זמן לפילוסופיה" בתרגומו של אברהם ארואטי.
נהר ספרים
מאת: דרור ק' לוי
תיאור: בשנים האחרונות אנו עדים לנסיגה מסוימת מהתיאוריה הביקורתית שביקשה לפרק את הדיסציפלינות הפילוסופיות הוותיקות ולהעמיד במקומן שיטה אינטר-דיסציפלינרית חובקת כול. תופעה זו מתבטאת בשיבה אל התיאולוגיה, אל הפילוסופיה הפוליטית, אל האסתטיקה – ובראש וראשונה אל האתיקה, אל ההתעניינות המחודשת בסובייקטיביות וברעיון האחריות הנלווה אליה. אך דומה שהחייאתה של האתיקה מתעלמת מהישגיהם של הפוסט-סטרוקטורליזם ושל התיאוריה הביקורתית ומגלה אדישות להישגי המרקסיזם ולהתפתחויות בשדה הפסיכואנליזה. ספרו זה של דרור ק' לוי מבקש לראות בשיבות הללו את ההיגיון הסימפטומטי של הקפיטליזם המאוחר, שבו קורסת המערכת אל תוך עצמה בהגיעהּ לקצה גבול הטריטוריה שלה. בשיא ההפשטה והסטנדרטיזציה המתחוללות בכול היא מתפרקת והופכת באופן דיאלקטי למרחב הטרוגני של ריבוי והבדלים. זו הדה-קונסטרוקציה של המערכת, נקודת השיא או נקודת ההתכה שלה, הנשורת שלאחר גל המימוש. הספר מנסה לתקוף סוגיה זו ואת נגזרותיה מפרספקטיבות שונות – היסטורית, סמיוטית, מרקסיסטית, פסיכואנליטית – תוך כדי בחינת השלכותיה על מושג הביקורת. כונסו בו מאמרים הנסבים על היבטים שונים של התרבות בתחומי הספרות, האמנות, הצילום והארכיטקטורה. שש המסות בביקורת התרבות שמאגד הספר עוסקות בעליית הקטגוריה המרחבית של הבו-זמניות, במרחוב הזמן בקפיטליזם המאוחר; הן דנות בין השאר במושג הריקות ובחיסולו של ממד העומק בחלל הפוסטמודרני שצומצם לפני שטח בלבד; בעיוותים של ייצוגי הגוף והחלל כעדות למה שמעולל הווירטואלי לממשי; בשיח המלנכוליה וספרות ה"סתיו" שבין שתי מלחמות העולם; ובפונקציות הסמיוטיות של הסמל ושל האלגוריה – נושאים הנסבים על היחס המורכב שבין המודרני לפוסטמודרני.
רסלינג
מאת: יקיר לוין
תיאור: ספרו של יקיר לוין 14 אטיודים מטאפיסיים מעמיד 14 שאלות יסוד מטאפיסיות, למשל: האם העולם נברא בכוונת מכוון? האם המוח והנפש חד הם? האם אנחנו מעין מחשבים מתוחכמים שתוכנתם נפשותינו וחומרתם מוחותינו? האם אנחנו אדונים להכרעותינו ולפעולותינו? האם הזמן אכן זורם, או שמא רק נדמה לנו שכך הדבר? מה אופי הקשר בין סיבה לתוצאתה? כל פרק בספר – אטיוד – מוקדש לשאלת יסוד אחת ובוחן אותה על רקע הדיון הפילוסופי – מודרני וקלאסי – הנרחב בה, תוך כדי התייחסות לממצאים מדעיים רלוונטיים מתחומי מדע שונים. למרות שהדיון משקף את מורכבות השאלות שבהן הוא עוסק, ואינו נרתע מכניסה לעומקם של דברים, הוא אינו מניח כל ידע-רקע בפילוסופיה או במדע, אלא אמור להיות נגיש לקורא המשכיל. מטרת הספר להקנות ידע, אבל בה בעת גם מיומנויות – כלומר ללמד, כדברי קאנט, איך לחשוב ולא רק מחשבות גרידא.
רסלינג
מאת: אריסטו -
תיאור: על הפירוש, המוגש כאן לראשונה לקורא העברי, הוצב במסורת כספר השני בקורפוס ספרי הלוגיקה של אריסטו. בעוד שהספר הראשון, "קטגוריות", טיפל במילים ובמושגים, על הפירוש מטפל במשפטים ובטענות.

המושג "פירוש", כפי שעולה בספר, הוא לאו דווקא ביאור או הסבר המתייחס למבע לשוני או תרבותי קודם, אלא עצם יכולתה של הלשון להעביר משמעות ולבטא מצבים עובדתיים, מחשבות וכוונות. יכולת זו באה לידי ביטוי בראש ובראשונה במשפטים ובטענות שהלשון מייצרת.

הספר בונה מארג לוגי מורכב המבחין בין טענות המחייבות מצב עניינים נתון לבין טענות השוללות אותו; טענות המתייחסות למצב עניינים כולל וכאלו המתייחסות לעובדה פרטית; טענות להכרחיותו של מצב נתון וטענות לסבירותו; שלילה של מושגים הכלולים בטענה מול שלילה של טענה שלמה, וכו'. כל ההבחנות הללו נבדקות על פי יחסן למושגי האמת והשקר, וכמו כן נבדקת השאלה מתי ובאילו נסיבות ניתן לזהות את ערך האמת של אחד מקטבי ההבחנה על סמך ידיעה זו ביחס לקוטב הנגדי?

השאלה החוזרת ומעסיקה את אריסטו לאורך הספר היא מהו הניגוד האולטימטיבי שניתן להציב מול טענה נתונה. הוא מבחין בין השלילה המוחלטת, המובילה לצמד של טענות סותרות, והיא הבסיס לתחשיב הלוגי החמור העומד על "חוק הסתירה", לבין השלילה החלקית, מגוון של יחסי שונות שבראשם עומד מושג ההופכיות, ואלה מתאימים למתודות החשיבה הפחות חמורות – למן השיח הדיאלקטי והרטוריקה עד השירה.

ההבחנות העקרוניות של אריסטו פותחו ושוכללו לאורך התקופה ההלניסטית וימי הביניים, והן מהוות את התשתית ללוגיקה המודרנית.
רסלינג
מאת: אלן באדיו
תיאור: שינוי הוא ללא ספק חידה. הפוליטיקאים מבטיחים אותו, התעשייה מוכרת אותו והמדיה משווקת אותו. לעומתם אלן באדיו מתייחס לשינוי ממקום המורה, כך שאחריותו הראשית היא מסירת מסורת. המסירה מתרחשת באמצעות השלכה של המורה, של האדון, של הפרופסור או של האדם הזקן. המורה שלנו מודע לחלוטין להצבתו "בתחילת ישורת החיים האחרונה". אפשרות המוות של האדם הזקן מחייבת חשיבה על שימור המסירה והיצירה של העתיד. נושא השינוי (2012) הוא סמינר שארך שישה ימים וכלל 11 שיעורים שנושאם העיקרי היה שינוי. מקצת השאלות שנבחנו בו הן: מהו שינוי? האם הוא עדיף מקביעות? מהם סוגי השינוי? ולבסוף, מהו שינוי אמיתי? תשובתו המפורטת של באדיו מפתיעה כשם שהיא מעמיקה, שכן מעבר להגדרת השינוי באדיו מעגן אותו במערכת ההגותית שפיתח. מערכת זו כוללת את המושגים: ישות, עולם, אובייקט, דבר, אמת, סובייקט, וכמובן שינוי שיכול להיות רגיל או סינגולרי. שינוי רגיל, אומר באדיו, "הוא שינוי הדבר מנקודת המבט של אובייקט אחר", כשינוי בהופעה או במיקום של הדבר המשתנה. אך שינוי אמיתי, הטומן בחובו את הופעת הסובייקט, מתאפשר מכיוון "שאמת היא משהו שמתרחש והיא ההתכנסות של התקיימות וישות. וזהו שינוי סינגולרי". הגותו הדיאלקטית של באדיו מתבטאת כמערכת השואפת להסביר הכול, מהקטן לגדול, תוך כדי כך שהיא הראשונה לשלול את קיומו של כל מכלול. כך נקשרת המתמטיקה של תורת הקבוצות יחד עם פוליטיקת האידאה הקומוניסטית, דרך האומנות והאהבה, לכדי הגות משחררת, עקבית ובעלת פוטנציאל אינסופי לשינוי אמיתי.
רסלינג
מאת: לאה אורנט
תיאור: ספר זה עוסק במהותה ובמשמעותה של האמונה על פי ההגות הפילוסופית והתאולוגית הכללית והיהודית, המציעה קשת רחבה של עמדות, הגדרות, אפיונים והנמקות. המחברת מציעה עיון במגוון מייצג של עמדות וגישות בנושא זה, ומגלה כאן צד שווה המשמש תֵזה מלכדת.

לפני הקורא נפרס ריבוי האנפין של האמונה: מצד אחד מופיעה האמונה המסתברת, כאשר היא נשענת על השגות האדם - השגות שכליות, אינטואיטיביות ואחרות, ומצד אחר היא מופיעה כאשר כל ההשגות משתברות לנוכח הטרנסצנדנטי, החורג מכל השגה או הבנה. מתח זה חושף את כפל פניה של האמונה: מלכתחילה אין אדם מאמין, אלא אם כן הוא נאחז באמונתו באמצעות השגותיו הקוגניטיביות, אך מנגד, אמונת האדם היא הכרה בנבצרות כל ההשגות לנוכח הבלתי־מושג. ההגות היהודית נוטה מלכתחילה לראות את יסוד האמונה לא בהשגות האדם, אלא בהתגלות הטרנסצנדנטית הכופה "הר כגיגית". אבל התפיסה של "תורה מן השמיים" קונה לה משמעות רק כאשר "לא בשמיים היא", תורה שתואמת את עולמם של בני אנוש בארץ שניתנה לבני אדם.
מוסד ביאליק
מאת: שלומי ששון
תיאור: די מפתיע, אבל רבים מאיתנו אינם ערים לפוטנציאל של הפילוסופיה לעזור לנו בחיים. חוכמת הפילוסופיה – אימּה ומולידתה של הפסיכולוגיה – היא רבת עוצמה עבור מי שבוחר להכיר אותה אפילו במעט. השימוש התרפויטי בפילוסופיה הוא עתיק יומין, ובמידה רבה לשמו היא הפציעה לעולם. למרות זאת, רובנו שכחנו מה היו מטרותיה המקוריות: לספק הכוונה ועזרה בחיי היומיום שלנו, לסייע בבניית חוסן נפשי, בהתפתחות אישית ובשיפור ההתמודדות עם חיינו. למרות הייעוד הישן והטוב הזה של הפילוסופיה, מושג הייעוץ הפילוסופי חוּדש רק בשנות השמונים של המאה הקודמת. מרצה לפילוסופיה בשם אכנבאך (Achenbach) זיהה את ההחמצה של העידן המודרני שבו נשתכח ייעוד זה, ופתח קליניקה פילוסופית בגרמניה. חוט דק, אך בלתי ניתן לפרימה, מקשר בין פילוסופיה לבין החיים עצמם, בין הגות על הקיום וטבע האדם לבין אתגרי היומיום של כולנו. הפילוסופיה המעשית והיישומית (Practical Philosophy) מציעה לבחון את המשמעויות והערכים האישיים שלנו, את תבניות המחשבה, את מה שראוי בעינינו ומה שאינו, ואת נורמות ההתנהגות והמוסר שלנו (כולנו יצורים פילוסופיים). לא אחת היא גם מצביעה על חיבור וקשר בין הפילוסופיה האישית הזו שלנו לבין מחשבתם מאירת העיניים של פילוסופים אמיתיים בהיסטוריה האנושית. הפילוסופיה המקורית אינה אלא חוכמה אשר נוצרה ונולדה כדי להקל עלינו. כאשר צוללים לתוכה מוצאים בה אסתטיקה, נשגבות ורוממות רוח; מכאן אפשר אולי לשאול: מהי הפילוסופיה אם לא שירה. ספר זה נועד לעורר את המודעות לעולם הפילוסופיה לנפש, להעמיק את ההיכרות עימו ולבחון אתגרים רווחים המעסיקים את כולנו – התמודדויות הקשורות באהבה, ביחסים, בתכלית ומשמעות, במוות ואובדן, במציאות ופרשנות, בבנייה עצמית ושלמות פנימית ועוד. אתגרים אלה הם בעלי הקשרים פילוסופיים עמוקים המאפשרים שגשוג, התפתחות אישית והתמודדות טובה, שמחה ושלמה יותר עם חיינו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שלמה אבינרי
תיאור: קרל מרקס (1883-1818) נחשב אחד מחשובי הפילוסופים וההיסטוריונים הכלכלנים בדורו ובעל ההשפעה הרבה ביותר בעולם המהפכה של העידן המודרני. המשטרים שביקשו לדגול בתורתו של מרקס עברו מן העולם, אך דווקא בימינו - כאשר החברה מתמודדת עם בעיות כלכליות קשות ואי־שוויון הולך ומעמיק בין עניים לעשירים, בין אזורים מוכים לעולם הולך ומתפתח - רבים פונים להגותו, גם אם אינם מקבלים אותה על כל פרטיה. על התרומה הזאת של הספר עמדו גם מבקריו ששיבחו את המחבר על נקודות המבט החדשות שהעלה. עם זאת, אף שהרבו לכתוב על השקפותיו של מרקס, על הרקע היהודי של הביוגרפיה שלו ממעטים לכתוב, ורבים מן הנדרשים לסוגיה מעוותים אותה בדרך כלל. שלמה אבינרי, בביוגרפיה התמציתית והמעמיקה שלו, מציב את “החיים היהודיים“ של מרקס במעמדם הראוי והמאוזן. הוא משרטט את תחנות חייו ואת פרקי הגותו של מרקס על רקע ההתפתחויות האינטלקטואליות, ההיסטוריות והפוליטיות של זמנו.
עם עובד
מאת: הנט דה וריס
תיאור: ניסים לא פסו מהעולם. בניסים, אירועים ופלאים קטנים מראה הנט דה וריס שהמסורת עתיקת היומין של הוגי ומחוללי ניסים עדיין אקטואלית. הניסים רלוונטיים לא רק לקנאים דתיים, שכן הם מגדירים מציאות, ממשית או וירטואלית, שנוגעת בכולנו יותר ויותר, כאן ועכשיו, בין אם בחיינו הפרטיים ובין אם בחיינו הציבוריים. המהפכה האמריקאית, הצרפתית, והרוסית הושוו לניסים על ידי ג׳ורג׳ וושינגטון, ז׳ול מישלה וולדימיר לנין. אירועים עכשווים בלתי ניתנים לצפייה ובלתי צפויים מהמדרגה הראשונה – למשל המעבר החד מכהונתו מלאת התקווה של בארק אובמה למהפך הקטסטרופלי בעקבות בחירתו של דונלד ג׳יי טרמפ, ממש כמו התגברות הלאומנות הקנאית בעולם לאחר האביב הערבי – מבהירים יותר ויותר שהקשת של ההיסטוריה לא נוטה בכיוון ברור. על כן, היום יותר מתמיד, אנו זקוקים למה שעליו אמונים מחוללי הניסים והמאמינים בהם: היכולת לקרוא את סימני הזמן, לחשוב נגד הזרם, נגד החוקים לכאורה, נגד השלטון והשררה. מהפכות פוליטיות והמהפכה הטכנולוגית במדיה החדשה וה"אפקטים המיוחדים" שלהן, כאירועים ממשיים, הם היורשים בני-זמננו של ניסים והאמונה בניסים, טוען דה וריס, ועל כן המסורת התיאולוגית והפילוסופית של הנס (והוגיה פורצי הדרך כגון אוגוסטינוס, תומס אקווינס או בלז פסקל) יכולה להנהיר עבורנו את משמעות הנס העכשווי.
רסלינג
הצג עוד תוצאות