נמצאו 150 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ישי פרס
תיאור: כמעט אף אחד לא רצה שפקיסטאן תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד זה קרה. כמעט אף אחד לא רצה שצפון קוריאה תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד זה קרה. כמעט אף אחד לא רוצה שאיראן תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד... יום אחד נצטרך להתחיל לדבר על האפשרות שגם זה יקרה. נצטרך להתחיל לשאול מה על ישראל לעשות אם וכאשר איראן, ואולי גם טורקיה, סעודיה, מצרים, יתחמשו ביכולת גרעינית.

הספר שנית לא תיפול הוא הזמנה לשיחה. הזמנה לשיחה על נושא שנדמה שרק מעטים רוצים לקיים, אבל אין ברירה אלא לקיים אותה. הוא הזמנה לשיחה על נושא שהוא בו זמנית גם מפחיד — וגם מרתק. למדינות העולם יש רק היסטוריה קצרה בצילה של פצצת הגרעין, אבל ההיסטוריון ישי פרס מוכיח, שגם מהיסטוריה קצרה, משברית ודרמטית, אפשר ללמוד לא מעט על מה שיקרה כאן ביום שבמזרח התיכון יהיו מדינות חמושות בפצצות גרעין. לא תשתעממו בשיחה הזאת היא רוויה במתח, באירועים מסמרי שיער, בקרבות מסוכנים, בחשיבה מהפכנית, במאבקי כוח ויוקרה, בדילמות של מנהיגים, בחדשנות של ממציאים. היא מרתקת במסקנותיה על מה שישראל תוכל לעשות ביום שאחרי, ומה תתקשה לעשות, ועל מה תהיה מוכרחה לחשוב.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אורי כץ
תיאור: רבים מגדירים את סיפורה של כלכלת ישראל במילה נס. אבל המציאות הכלכלית של ישראל רחוקה מלהיות ניסית. זה עשרות שנים שישראל שומרת על מיקום יחסי קבוע בין אומות העולם: מעל המדינות המתפתחות באסיה, אפריקה ואמריקה הדרומית, אבל מתחת למדינות המפותחות של מערב אירופה ואמריקה הצפונית.

בספרו כסף כחול לבן מסביר הכלכלן ד״ר אורי כץ מדוע ישראל נמצאת היכן שהיא נמצאת ואינה מצליחה להצטרף למועדון המדינות העשירות. בתיאור רחב היקף, שמתחיל במרד הגדול ברומאים ומסתיים במחאה החברתית של 2011, עוקב כץ אחר סיפורה ההיסטורי של כלכלת ישראל, ועומד על הגורמים היסודיים שמשפיעים עליה לטוב ולרע ועל כמה מהמקלות ששליפתם מגלגלי המשק תוכל להזניק את רמת החיים של כולנו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: לירון א. ליבמן
תיאור: כעשור ומחצה חלפו מאז מלחמת לבנון השנייה זרעה מוות והרס בישראל ובלבנון. אף שמאז לרוב השקט נשמר, המצב בגבולה הצפוני של ישראל נותר בלתי יציב. החלטת מועצת הביטחון 1701, שהייתה הבסיס לסיום המלחמה, יושמה באופן חלקי בלבד; חזבאללה לא פורק מנשקו, ולפי דיווחי מודיעין הארגון אף התעצם ;מלחמת האזרחים בסוריה החלישה את משטר אסד ושליטתו במדינה והעמיקה את דריסת הרגל בסוריה של איראן וחזבאללה. הסיכון של עימות נרחב בעקבות הסלמה של אירוע מקומי או החלטה מכוונת של חזבאללה או פטרוניו האיראנים הוא אפוא מציאותי.

על רקע זה המחקר המובא לפניכם מתאר את אתגרי המשפט הבינלאומי שישראל עלולה להתמודד איתם בתרחישים של עימות עתידי בצפון, וכיצד ניתן להיערך להם מראש.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גבריאל גורדון, זק הירש, יותם מרגלית
תיאור: בפברואר 2017 התניע המכון הישראלי לדמוקרטיה צוות עבודה רחב שנקרא, בעת הקמתו, "צוות שוק העבודה העתידי". הרקע להקמת הצוות היה הצורך בהיערכות לאתגרים הצפויים בשוק העבודה, לנוכח תהליכים ומגמות רב־שנתיים בשוק העבודה בעולם, שאותם צפו הגופים הבינלאומיים המובילים (אוטומציה, עבודה מרחוק, מעבר תכוף בין עבודות ועוד), לצד מגמות דמוגרפיות ייחודיות לישראל. הצוות ריכז את כל השחקנים הרלוונטיים – לרבות נציגי ממשלה, אנשי אקדמיה ומחקר, נציגי המגזר העסקי, נציגי העובדים, נציגי המכללות וההשכלה הגבוהה ועמותות הפועלות בתחום – לדיון במצב שוק העבודה (לרשימת חברי הצוות המלאה – ראו עמוד 8). פעילות הצוות, אשר נמשכת זו השנה השישית, מתמקדת בגיבוש המלצות מדיניות המבוססות על מחקר יישומי וכן על ניסיונם העשיר של חברי הצוות. הפעילות כוללת מדי שנה סדרת מפגשי חשיבה, המלווים במחקרי עומק, סקרים והשוואות בינלאומיות שעורכים חוקרי המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה (לרשימת המחקרים המלאה – ראו עמוד 88). הצוות שם לעצמו למטרה לגבש תוכנית אסטרטגית מקיפה להיערכות לאתגרי שוק העבודה העתידי, על בסיס כל עבודת המחקר שנעשית במכון במסגרת הליווי של פעילות הצוות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אילן מזרחי
תיאור: “ספר על משכנתא? למה שנרצה לקרוא אחד כזה?” – אתם בטח שואלים את עצמכם עכשיו. אבל אין לכם ממה לחשוש, זהו אינו ספר רק על משכנתא, זהו ספר עליכם, על ההלוואה שלכם ואולי גם על ההחלטה החשובה ביותר שתיקחו בחייכם. לא מפחדים יותר ממשכנתא הוא בדיוק הספר בשבילכם, הוא יחולל בכם שינוי תודעה ואפילו יגרום לכם לבחון מחדש את כל מה שידעתם על משכנתא. בשיטה פשוטה למדי, ואפילו מהירה, תלמדו כיצד לרכוש כלים כאשר אתם מתנהלים מול הבנקים. כאן תרכשו ז’רגון מקצועי כיצד לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר, לשאול שאלות, לתכנן מסלול, להוזיל ריביות ועוד המון סוגיות שונות שכל אדם מהשורה נתקל בהן כאשר הוא צריך להתמודד אל מול הבנק.

הספר הזה נולד מתוך מטרה להנגיש לקוראים את המידע הרלוונטי ביותר על עולם המשכנתאות, ולכל אדם המעוניין לנהל את הפן הכלכלי בחייו בתבונה.

הוא ניחן בשפה ברורה וקולחת ושופע בדוגמאות מהחיים עצמם, אשר הופכות את חוויית הקריאה למהנה ומיוחדת במינה.

תצחקו, תמרקרו דברים חשובים ואולי תרימו גבה – אבל בסופו של דבר תרגישו, אחרי הקריאה בספר הזה, שאתם יודעים יותר ממה שידעתם בעבר.
ספרי ניב
מאת: מנחם טופל
תיאור: החיפוש האינסופי אחר שותפות עובר כחוט השני לאורך ההיסטוריה האנושית ומקבל ביטוי בולט וייחודי בקואופרציה בישראל המתחדשת. החיפוש אחר הסדרי שותפות כלכלית הוא אינסופי, שכן הוא מלווה שוב ושוב בכישלונות ובניסיונות חוזרים ליצירה שיתופית מחודשת. בטוי לכך היה גם בתולדותיה של הקואופרציה בישראל. הצלחותיה הכבירות, כישלונותיה המהדהדים וניסיונות ההתחדשות לא זכו עד כה להצגה כוללת. ספר זה, הבא למלא אחר החסר הזה, הינו פרי יזמתו של ד"ר יהודה פז (ז"ל). פרק אחר פרק, מוצגות בפני הקורא התאגדויות קואופרציה מגוונות שהוקמו על ידי מגזרים שונים בחברה הישראלית למן ראשית ההתיישבות הציונית ועד ימינו ונחקרו על ידי מיטב המומחים בתחומים השונים. לימוד הצלחות וכישלונות העבר הוא בסיס חשוב להמשך יצירתן של התאגדויות קואופרטיביות חדשות, הקשורות אף הן באותו חוט השני של החיפוש אחר עולם משותף טוב יותר.
מוסד ביאליקיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: הלל גרשוני
תיאור: לקנות כחול־לבן זה פטריוטי / חוק שכר המינימום עוזר לחלשים / המדינה צריכה לתמוך בחקלאות / קפיטליזם אולי עובד אבל לא מוסרי / את הפנסיה והבריאות שלנו רק הממשלה יודעת לנהל/ הרובוטים ייקחו לנו את מקומות העבודה / בלי ועדי עובדים נרוויח שכר רעב / נשים מרוויחות 30% פחות מגברים על אותה עבודה / מיחזור עוזר לסביבה / משבר האקלים עומד להרוס את העולם. בספר "כסף של אחרים", בוחן הלל גרשוני את הטענות השגורות בשיח הציבורי בישראל בנושאי כלכלה, חברה וסביבה, ועומד על התקלות וההטעיות מאחוריהן. מגובה בידע עדכני ובהמחשות חיות, מראה גרשוני שהעלאת שכר המינימום דווקא פוגעת בחלשים, שוועדי עובדים החזקים חיים על חשבונו, שהמדינה גרועה בניהול הדברים החשובים לנו ושמיחזור הוא פעמים רבות דווקא מזיק.
הוצאת סלע מאיר
מאת: דוד דוכן
תיאור: מלחמות ההווה בעידן הפוסטמודרני מתאפיינות בלחימה של מדינות דמוקרטיות-ליברליות בישויות תת-מדינתיות (ארגוני טרור וגרילה) – אלה מלחמות שאינן מוכרעות. חרף העובדה שבין הצדדים הלוחמים שוררת א-סימטריה מובהקת לטובת הצבאות המדינתיים בכל פרמטר (אמצעי לחימה, טכנולוגיה, איכות כוח אדם ומשאבים כלכליים), אזי צבאות אלה מגלים חוסר אפקטיביות בלחימה, אי-עמידה ביעדים שהוכתבו להם על ידי הדרג המדיני.

באמצעות ניתוח קרבות שנבחרו בקפידה, אשר משקפים את המציאות בשדה הקרב האורבני בעת הזאת, מעניק ספר זה לקורא הסברים מעמיקים המלמדים מדוע כושלים הצבאות המדינתיים בלחימתם בשחקנים התת-מדינתיים, למרות עליונותם הצבאית הברורה. הלחימה אינה מוכרעת – על פי השיח הפוסטמודרני כל צד בלחימה מכריז על ניצחון צבאי.

ספר זה עשוי להבהיר לקורא הישראלי מדוע צה"ל ומדינת ישראל יתמודדו בסבבי לחימה נוספים מול חמאס וחזבאללה, במחירים אנושיים כואבים. השיח הפוסטמודרני בהקשר זה, הכולל חוסר רצון לשלם את מחירי המלחמה ורגישות יתר לנפגעים מהצד המדינתי, לצד העדר החלטה מדינית להכריע את היריב, הוא חלק ממארג רחב של נסיבות ומאפיינים הגורמים לחוסר אפקטיביות בלחימה.
רסלינג
מאת: עופר ינאי
תיאור: במאה האחרונה הגיעה האנושות להישגים חסרי תקדים: הפיתוחים הטכנולוגיים הטיסו בני אדם לחלל, העניקו למיליארדים גישה למזון וצמצמו למינימום את המרחקים הגאוגרפיים בין מדינות רחוקות. אבל כדי להמשיך במרוץ הקידמה צריך דבר אחד, והרבה ממנו: אנרגיה. הבשורות הרעות הן שמקורות האנרגיה כפי שהכרנו אותם עתידים להיגמר, ומחירי החשמל המזנקים שמפחידים את כלכלות העולם, הם עדות ישירה לכך. הבשורות הטובות הן שמקורות אנרגיה חדשים ומלהיבים פתוחים בפנינו, מחכים שנשתמש בהם. הספר חדש תחת השמש הוא הזמנה למסע פוקח־עיניים אל מהפכת האנרגיה המתחדשת, ובראשה אנרגיית השמש, המציעה דרך אולטימטיבית להמשך הריצה האנושית קדימה: אנרגיה נצחית, זמינה וזולה, שמובילה לעתיד נקי ומשגשג. מדינת ישראל, "ארץ שכורת שמש", עומדת בפני הזדמנות נפלאה להפוך למובילה עולמית בתחום – אם רק לא הייתה שמה לעצמה רגליים. הספר מתאר גם את דרך החתחתים שעוברים היזמים מול הביורוקרטיה הישראלית, ומסביר מדוע ידם של היזמים תמיד חייבת להיות על העליונה. * למה גם מי שלא מקבל את השיח הקיצוני על "משבר האקלים" צריך לתמוך באנרגיה מתחדשת?
* איך משבר האנרגיה העולמי ישמש לישראל קרש קפיצה כלכלי?
* איזה מכתב כמעט גרם לחיסול תעשיית האנרגיה המתחדשת בישראל?
* כיצד ניתן להגיע לשימוש במאה אחוזים אנרגיות מתחדשות בתוך פחות מעשרים שנה?
הוצאת סלע מאיר
מאת: נפתלי בנט
תיאור: נפתלי בנט שהיה בפרוץ המגיפה שר הביטחון של ישראל, מתאר מבפנים את ההתמודדות עם המגיפה בשבועות הראשונים, ואת הכשלים וההחמצות שהובילו אותנו למשבר המתמשך בו מצויה כיום ישראל.

ניסיונו באותם שבועות ראשונים הוביל אותו למחקר ושיח אינטנסיבי עם טובי המומחים באפדימיולוגיה, כלכלה וניהול משברים, במטרה למצוא את הדרך בה תוכל ישראל להביס את הקורונה ולשגשג לצידה.

בספר זה תמצאו מפת דרכים מפורטת, המבוססת על הנסיון המוצלח של מדינות מזרח אסיה להתמודד עם הנגיף, על ידי שימוש מושכל בפטיש ופינצטה, שיאפשרו לישראל לחיות לצד הקורונה. שליטה במגיפה היא רק הצעד הראשון, בנט מצביע על מספר הזדמנויות שיוצרת הסיטואציה העולמית למדינה קטנה, יזמית וקולטת עלייה כישראל, שעשויים לסייע לנו להפוך את המשבר להזדמנות לקפיצת דרך.
הוצאת סלע מאיר
מאת: רחל ארידור-הרשקוביץ, תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור: דומה שאין צורך להסביר היום את עוצמת הנזקים של מתקפות סייבר. החל בפגיעה במערכות מחשוב של בתי חולים ועצירת טיפולים מצילי חיים, עובר במניעת הזרמת דלק לתחנות דלק וכשלים במערכות החשמל והמים, וכלה בדלף של מידע רגיש ואינטימי או חסימת גישה למערכות מחשב בעסקים קטנים. התגברות מתקפות הסייבר נובעת מכשלי שוק היוצרים הגנת סייבר חסרה. כשלים אלה מצדיקים התערבות של המדינה לשם אסדרת ההגנה על מרחב הסייבר. אסדרה כזאת בישראל מחייבת למידה מניסיונן של מדינות אחרות וכן התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים ועם הצורך באוריינות דיגיטלית בקרב מקבלי ההחלטות. אתגר נוסף שיש צורך להתמודד עימו הוא ריבוי הכובעים של המדינה בבואה לאסדר את הגנת הסייבר: כובע של רגולטור, כובע של בעלים על תשתיות, כובע של שחקן במרחב הבינלאומי ועוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: טליה אהרוני
תיאור: בספרה בלי טובות מגוללת טליה אהרוני מסע רעיוני של יזמות והובלת שינוי ליבוא וקידום רעיון האחריות התאגידית בישראל. בשילוב יוצא דופן בין מבט אישי מעורב לבין ריחוק ביקורתי מציג הספר תיעוד עובדתי וניתוח אקדמי, סוציולוגי-רטרוספקטיבי, לצד עדות אישית של מובילת הדרך המשתפת את הקורא בחוויות וברגשות שהיו חלק בלתי נפרד מתהליך ההקמה והניהול של ארגון "מעלה". סיפור התפתחותו של שדה האחריות התאגידית בישראל הוא חלק אינטגרלי מהדיון הגלובלי על אודות תפקידם החברתי של תאגידים והשפעתם על אנשים, על מדינות, על כלכלות ועל כדור הארץ. הספר פורש את תהליך היבוא וההטמעה של רעיון האחריות התאגידית מהזירה הגלובלית לזירה הלוקלית, משלב ההתעוררות והיזמות, דרך פיתוח הרעיון עד להקמת ארגון ייעודי להפצתו. אהרוני בוחנת את אבני הדרך שהניח ארגון "מעלה", תוך כדי ניתוח האתגרים, הדילמות, הכישלונות וההישגים של הארגון, השדה שנוצר סביבו, מערכת היחסים בין החברה האזרחית והמגזר העסקי ומערך הקשרים וההשפעות ביניהם לבין השדה הגלובלי.
רסלינג
מאת: יוסי מלמן
תיאור: סיפורם של גופי המודיעין הישראלי, המוסד, שב”כ ואמ”ן, רצוף מעשי גבורה ומבצעים נועזים, סיכול איומים ונטרול סכנות. אך מאחורי מסך החשאיות הכבד, חוסים לא רק הישגים אלא גם מאבקים פנימיים ומלחמות אגו, תקלות שאי אפשר היה לצפות ובוגדים שאי אפשר היה לנחש.

הרחק מן העין, בעומק הצללים, פועלים אנשי המבצעים, האיסוף וההערכה, מי ברגל ומי בסייבר, בהגנה על המדינה. הם עובדים ללא לאות, לא פעם בחירוף נפש, אך תהילתם תישמר בסוד, והם מהווים חומה בצורה מפני המבקשים להרע, אלה מחוץ ואלה שמנסים שוב ושוב לחדור פנימה.

ספר זה מציג את האירועים הגדולים של קהילת המודיעין הישראלי מקום המדינה ועד ימינו אלה. הוא יורד אל פרטי הפרטים של ההצלחות שקנו לישראל שם בעולם, כמו גם של המבוכות והכישלונות, שכולם חלק מעשייה יומיומית שאין לה סוף.
תכלת הוצאה לאור
מאת: רוני אלשיך
תיאור: כשרוני אלשיך קיבל על עצמו את תפקיד מפכ"ל המשטרה, הוא לא ידע שהוא עומד בפני קדנציה שלא היתה כמוה. שלוש השנים )2015-2018 )שבהן כיהן כמפכ"ל היו אינטנסיביות מאוד, לא רק עבורו אלא עבור מדינה שלמה, ובמרכזן אירוע תקדימי: הגשת שלושה כתבי אישום נגד ראש ממשלה מכהן בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. אירוע שגליו עדיין מתנפצים בתוך החברה הישראלית.

אלשיך, ששירת 27 שנה בשב"כ, חבוי בצללים, מצא את עצמו בבת אחת לא רק חשוף מעצם תפקידו החדש, אלא גם בעין הסערה. אך מאחורי הכותרות הסנסציוניות, באותן שלוש שנים יזם אלשיך והניע שינויים מרחיקי לכת במשטרה: סידור מחדש של גופי המטה הארצי; רפורמת אמו"ן, ששינתה את תפיסת השיטור (בעקבותיה קיבל בשנת 2019 את פרס נשיא האגודה הישראלית לקרימינולוגיה); רפורמת הרצף המודיעיני, שהשביחה את המלחמה בפשיעה; מהפכה טכנולוגית רוחבית; טיפול עומק בנורמות ובערכים ועוד.

הספר מפכ"ל בחזית – ערכים במבחן הוא שילוב של שניים: אלשיך פורש בו את משנתו הערכית, הניהולית והמנהיגותית, אך זו ארוגה בביוגרפיה של מי ששירת שמונה שנים בצה"ל וכמעט שלושה עשורים בשב"כ, ומשובצת באירועים שליוו את כהונתו במשטרה, שאין אזרח במדינת ישראל שלא נחשף אליהם. ספרו של אלשיך, מי שהיה במוקד העשייה ובחזית הציבורית, עשוי לתרום להבנה מהי משטרה, מיקומה ומכלול תפקידיה, ולתרום לתיעוד האירועים ההיסטוריים מזווית נדירה.
תכלת הוצאה לאור
מאת: אורי בר-יוסף
תיאור: חיל האוויר שיצא למלחמת יום הכיפורים נחשב לטוב מסוגו בעולם. בשנים שקדמו למלחמה הוא קיבל כמחצית מתקציב הביטחון, הוציא משירות את רוב המטוסים המיושנים שבאמצעותם ניצח ביוני 1967 והכפיל את מספר מטוסי הקרב שלו. טייסיו היו עתירי ניסיון מבצעי ואלופי העולם בהפלות מטוסים. לכול היה ברור שאם תפרוץ מלחמה, חיל האוויר לא רק יביס את יריביו הערביים, אלא גם יסלול את הדרך לכוחות היבשה. ציפיות אלה נכזבו. בימי המלחמה הראשונים והקשים ביותר חיל האוויר סייע באופן חלקי בלבד לכוחות היבשה, וכמעט עד סוף המלחמה הוא לא הצליח לממש את מלוא יכולותיו ולתרום באופן משמעותי להשגת הניצחון. השאלה מדוע זה קרה לא קיבלה תשובה מלאה עד היום. היא נותרה חור שחור בהיסטוריה של המלחמה. מלחמה משלו הוא המחקר הראשון שמתאר ומנתח את הדרך שבה פעל חיל האוויר לאורך כל המלחמה על סמך תיעוד מקורי מדיוני הקבינט, המטכ"ל ומטה חיל האוויר ופירוט תוכניות החיל ומבצעיו בפועל. אורי בר־יוסף מציג את השורשים והסיבות להתנהלות החיל ושופך אור על החמצותיו הגורליות.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דורון רובין
תיאור: אלוף (מיל') דורון רובין הוא מהדמויות האגדיות בצה"ל. לוחם אמיץ, מפקד מסור ונערץ. מ"פ במלחמת ששת הימים, מג"ד במלחמת יום הכיפורים, מח"ט צנחנים בשלל מבצעים נועזים, מח"ט שריון במלחמת לבנון ומפקד אוגדה בשריון. מופת של דוגמה אישית ויושרה, שהכשיר מאות לוחמים ומפקדים. בדרכי שלי הוא מסע בין תחנות מפתח בקריירה הצבאית של רובין, ובין קרבות ידועים בתולדות צה"ל, במטרה  להפיק מהם תורת לחימה שעיקרה: מתאמנים כמו שנלחמים. • מה המוטו שנטבע בגדוד 202 בקרב ואדי מבעוק?
• מדוע החווה הסינית הוא "קרב גבורה" ללא גבורה?
• למה נהרגו רבים כל כך בגבעת התחמושת ובקרב על החרמון?
• מה אפשר ללמוד על הלם קרב מקרב סולטאן יעקוב?
• האם יש לחלץ פצועים בכל מחיר?
• למה לאמנות המלחמה אסור להתבסס על מיתוסים ועל הקרבה?
• מדוע בצה"ל מעדיפים חלוקת צל"שים על פני עריכת תחקירים? רובין אינו מהסס לשבור מוסכמות. הוא מצביע על הצלחות אך גם על כישלונות – שלו ושל אחרים – מתוך תפיסה שמפקד טוב צריך לקחת אחריות. הוא מנתח אירועים לעומק ומפרק אותם לגורמים. הוא מתבונן במפקדיו ועמיתיו לאורך השנים: רפול, יאנוש, שומרון, קהלני, מרדכי, מופז, ברק ורבים אחרים. כמו בדרכו הצבאית, גם כאן הוא יסודי, שולט בחומר ואינו מוותר על האמת שלו. לכן בדרכי שלי הוא לא רק קריאת חובה לכל מפקד, אלא ספר שירתק כל אדם שערכיה של מדינת ישראל וצבאה יקרים לו. דורון רובין הלך לעולמו בינואר 2018, זמן קצר לאחר שהשלים את כתיבת בדרכי שלי. הספר נפתח בהקדמה מאת הנשיא ראובן ריבלין, ומצורפים לו פרקים מאת אלוף (מיל') דורון אלמוג ואלוף (מיל') יום־טוב סמיה – שניהם פקודיו של רובין וחבריו. דורון רובין נולד ב־1944 בבית יוסף וגדל בבוסתן הגליל. ב־1963 התגייס לצנחנים. במלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגה בגדוד 890. במלחמת יום הכיפורים פיקד על גדוד 202 והוביל אותו בקרב ואדי מבעוק. לאחר המלחמה שימש כקצין אג"ם של פיקוד הצפון, וב־1977 מונה למפקד בית הספר לקצינים. ב־1979 מונה למפקד חטיבה 35, חטיבת הצנחנים הסדירה, והוביל אותה בסדרת פשיטות בלבנון. הוא עבר הסבה לשריון, וב־1982, שלושה ימים לפני שפרצה מלחמת שלום הגליל, מונה למפקד חטיבת השריון 500, שאותה הוביל בקרב עין זחלתא. לאחר מכן היה מפקד אוגדה 194, וב־1983 מונה למפקד אוגדה 162 ופיקד על הגזרה המזרחית בלבנון. באמצע שנות ה־80 עמד בראש חטיבת התורה והפיתוח במפקדת חילות השדה. ב־1987 הועלה לדרגת אלוף והיה לראש אגף ההדרכה במטה הכללי. ב־1991 השתחרר מצה"ל לאחר 28 שנות שירות. רובין היה בוגר החוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, בוגר בית הספר למלחמה בפריז ובוגר המכללה לביטחון לאומי. הוא נפטר בינואר 2018, והותיר אחריו את אשתו הגר, ארבעה בנים ו־14 נכדים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אביתר מתניה, עמיר רפפורט
תיאור: איך מטפלים במפץ עולמי? איך מתכוננים למהפכה? עידן הסייבר הוא מהפכה. מהפכה גלובלית, מואצת, מסחררת. העולם משתנה, כל זירה בעולם משתנה. העסקים והכלכלה, הטרור והמלחמה, התחבורה ומערכות הבריאות, הפשיעה והמשטרה, הפוליטיקה והמדינאות, יחסים בין־אישיים ויחסי הכוחות בין האזרח לבין הממשלה. שום תחום לא נשאר כפי שהיה. שום תחום לא יישאר כפי שהוא היום. בהתמודדות עם המהפכה הזאת, ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם. אחת משלוש, אולי חמש. וזה לא דבר של מה בכך. פרופ׳ אביתר מתניה הוא האיש שמונה להכין את ישראל להתמודדות עם אתגר הסייבר. הוא האיש שיודע מדוע הצליחה כל כך. עכשיו, בשותפות עם העיתונאי והיזם עמיר רפפורט, שניהם מסבירים מהו עידן הסייבר, מה הופך את ישראל למעצמת סייבר, כיצד המדינה נערכת להתגונן מפני איומי הסייבר וכיצד היא מנסה לנצל את הזדמנויות הסייבר. סייברמאניה הוא ספר על מלחמות העתיד, על יזמי העתיד, על פושעי העתיד, על המצאות העתיד.
סייברמאניה הוא ספר על הצלחות העתיד, על סכנות העתיד, על תעלומות העתיד.
סייברמאניה הוא ספר על מהפכה שמתרחשת, בעצם, כבר בהווה. על מהפכה שבלי להבין את עוצמתה ואת משמעותה אי אפשר להבין את העולם של המאה ה־21.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יורם פריד, גדעון ביגר
תיאור: מעורבות צה"ל בהכוונה ותכנון התעשייה והתשתיות האזרחיות מיד עם תום מלחמת העצמאות נבעה ממספר סיבות אשר לא רק תלויות אחת בשנייה אלא גם משפיעות זו על זו: "תפיסת האיום", כלומר החשש מפני סבב לחימה נוסף מול מדינות ערב; התפיסה שהמלחמה המודרנית היא מלחמה טוטלית בין עמים, לא רק בין צבאות; ההבנה שפוטנציאל המלחמה של מדינות ערב גדול לאין שעור מזה של מדינת ישראל; הקביעה שצה"ל הוא הגוף היחיד המוסמך לקבוע את עקרונות הביטחון הלאומי, מכיוון שהגופים האזרחיים אינם מודעים לצרכים הביטחוניים של המדינה. מבחינת צה"ל כל ההיבטים האזרחיים במדינה, בדגש על התעשייה האזרחית, נתפסו כחלק מרכזי בפוטנציאל הלחימה של צה"ל וכגורם מכריע בניצחון ובשיקום המדינה לאחר מכן. מסיבות אלו דרשו בצה"ל להיות מעורבים בכל הקשור למיקומם של מפעלים ותשתיות וצורת בנייתם, באופן כזה שיענה על שתי דרישות מרכזיות: שישרתו את צה"ל ואת המאמץ המלחמתי, ושניתן יהיה להגן עליהן בזמן מלחמה כדי שימלאו את הדרישה הראשונה. מהתיאור ההיסטורי המובא בספר עולות מספר מסקנות ביחס לקשר בין צה"ל לחברה האזרחית: צה"ל לא חרג מכללי המשחק הדמוקרטיים; מעורבות זו לא נבעה מרצון למיליטריזציה או דומיננטיות אלא מחשש אמיתי שהדרג המדיני אינו מבין את צרכי הביטחון; בשנים אלו הייתה דומיננטיות אזרחית אשר באה לידי ביטוי בדחייה והתעלמות מדרישות הצבא; יש לראות את תפיסת הביטחון בצורה הוליסטית ורחבה. זאת ועוד, השאלות אשר נבדקות לאורך הספר, כמו למשל מי אחראי? מי מתכנן? מי מכוון? ולמי יש את הכוח והסמכות להחליט? – שאלות אלה ואחרות עדיין מלוות את יחסי צה"ל עם החברה האזרחית.
רסלינג
מאת: אומי לייסנר
תיאור: לאורך ההיסטוריה היוותה הלידה אתר מרכזי לניהול מאבקי שליטה על גוף האישה. תחילה הייתה ידן של כוחות הדת על העליונה, ועם הזמן התחזקה אחיזת המדינה בתחום. במאות האחרונות נוסף למערכה מאבק פרופסיונלי. במקור דובר בשאיפת הרופאים להוציא מידי המיילדות את רשות הטיפול בלידות רגילות (לא-פתולוגיות), אבל מאז הצטרפו גורמים נוספים לרשימת המרוויחים מאירוע הלידה, למשל מוסדות אשפוז, מיצרי טכנולוגיות רפואיות, עורכי דין ועוד. כך הפכה היולדת למעין "משאב טבע" שאותו ניתן "לכרות", בעוד שצרכיה וזכותה לאוטונומיה גופנית נשארו לרוב הרחק מאחור. ספר זה עוקב אחר התפתחויות אלה כפי שהתרחשו בזירה המקומית; הוא מתמקד בסעיף חוק הביטוח הלאומי (1953) אשר לפיו רק נשים שאושפזו ללידה זכאיות למענק אשר חלקו ניתן לאם לטובת רכישת ציוד לתינוק וחלקו לבית החולים, לטובת הוצאות האשפוז. לימים הסכימו בתי החולים לחדול לדרוש סכומים נוספים מהיולדת עבור הטיפול שקיבלה בפועל, בשל קבלת "מענק אשפוז" אחיד בתמורה לכל יולדת – בתנאי שהסכום עלה על ההוצאות שנדרשו בלידה בדרך כלל. כך הפכו היולדות שנזקקו להכי מעט טיפול למייצרות הכי הרבה רווח עבור מוסדות האשפוז. עם זאת, הלכה למעשה, בתי החולים בארץ מעולם לא היו ערוכים לקבלת כלל היולדות כראוי, ובנסיבות של מצוקה במיטות אשפוז ובתקנים למיילדות התגברה רמת ההתערבות הרפואית השגרתית בלידה והידרדרו תנאי האשפוז. בנסיבות אלה ניתן היה לצפות לפיתוח מערך לניהול לידות חוץ-אשפוזיות, כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם. בפועל העדיפו הרשויות לפתוח את דלתות בתי החולים למגוון שירותים פרטיים ליולדות, כלומר שבמקום לרופף את חובת אשפוז היולדות או לשפר את תנאי האשפוז, הוחלט לנצל אותם ליצירת רווחים נוספים.
רסלינג
מאת: בנימין גדרון, יסכה מוניקנדם־גבעון, ענבל אבו, אורן קפלן
תיאור: המשבר העולמי של השנים 2008-2009 הוכיח בצורה מובהקת את פגיעותם של ציבורים רחבים, מוסדות וארגונים הפועלים במסגרת השיטה הכלכלית הנאו-ליברלית. משבר זה הוציא המונים לרחובות בפעילויות מחאה חברתית בכל העולם, פעילויות שהתמקדו בדרישה לצדק חברתי ושהקיפו מאות-אלפים גם בישראל. במקביל למחאה נגד השיטה המיטיבה עם בודדים ופוגעת ברבים, פיתחו יזמים יצירתיים מערכים עסקיים המשלבים בפעילותם מטרות חברתיות (או סביבתיות), מערכים עסקיים אשר אינם קיימים לצורך מקסום רווחים בלבד. ליד יוזמות אלה, הנקראות בשם הכולל "עסקים חברתיים", התפתחו גם מערכי מימון והשקעה חדשים – המבקשים להפיק, מעבר לתשואה הכלכלית, גם תשואה חברתית (או סביבתית) – הנקראים בשם הכולל "השקעות חברתיות". פעילויות אלה התפתחו במיוחד בעשור האחרון – ניתן לראות בהם תשתית ל"כלכלה החברתית". לשילוב של שיקולים חברתיים בפעילות כלכלית יש היסטוריה של מאות שנים. הדפוסים המאפיינים את ההתפתחויות האחרונות ואשר הופכים את ה"כלכלה החברתית" ל"חדשה" הם מרכיב היזמות של פרטים והתשתית הטכנולוגית הענפה המושפעת בישראל בעיקר מיזמות בתחום ההיי-טק. הספר שלפניכם מנתח את המקורות ההיסטוריים והאידיאיים של הכלכלה החברתית החדשה בישראל; הוא מציג דוגמאות לביטוייה הארגוניים בתחום העסקים החברתיים וההשקעות החברתיות בעולם; הוא מביא ממצאי מחקר של ארגוני כלכלה חברתית בישראל שנאספו במסגרת מחקר השוואתי בינלאומי בכ-50 מדינות.
רסלינג
מאת: אבנר ברנע
תיאור: דניאל כהנמן (חתן פרס הנובל לכלכלה) ציין ש"היכולת להיות מופתעים הוא היבט מהותי של חיינו המנטליים; ההפתעה היא האינדיקטור הרגיש ביותר לאופן שבו אנו מבינים את עולמנו ולציפיות שלנו ממנו". במוקד הספר את זאת לא צפינו עומדת השאלה כיצד מתמודדות מדינות, באמצעות ארגוני מודיעין, עם הפתעות אסטרטגיות, לצד בדיקת דרכי ההתמודדות של ארגונים עסקיים-כלכליים עם התפתחויות בלתי-צפויות. ארגוני מודיעין, קברניטי מדינות ומנהלים בכירים בתחום העסקי משקיעים מאמץ גדול על מנת למנוע הפתעות אסטרטגיות, אבל בפועל הם ממשיכים להיות מופתעים. ארגוני מודיעין עוסקים שנים רבות בשאלה כיצד לשפר את היכולות שלהם על מנת למנוע הפתעות אסטרטגיות. העדר התרעה ביחס לאיומים קריטיים המתפתחים בתחום העסקי מציג בעיה דומה אשר לא זכתה לדיון מספק. ספרו של אבנר ברנע מתמודד עם שלוש שאלות מרכזיות: מה ניתן ללמוד מניתוח השוואתי של כשלונות מודיעיניים, בתחום הלאומי והעסקי, על מנת להעשיר את הבנתנו ביחס לסיבות לכישלונות מודיעיניים? מה ניתן ללמוד מניתוח השוואתי של כשלונות מודיעיניים בשני סוגי הפתעות: הפתעה מרוכזת והפתעה מפוזרת; כיצד יכול המחקר ההשוואתי של כשלונות מודיעיניים בתחום הלאומי והעסקי לתרום לשיפור ההיערכות של מדינות, כלכלות ועסקים להתמודד עם הפתעות אסטרטגיות? הספר בוחן את כשלונות המודיעין מנקודת מבט חדשה המאפשרת לסווג הפתעה אסטרטגית לפי ארבעה ממדים. על סמך ניתוח ארבעה מקרי בוחן של כשלונות מודיעיניים, שניים בתחום המודיעין הלאומי (מתקפת 9/11 והאינתיפאדה הראשונה) ושניים בתחום העסקי-כלכלי (המשבר הפיננסי בשנת 2008 וקריסת IBM בשנת 1993), ניתן להבין טוב יותר את תופעת הכשלון המודיעיני.
רסלינג
מאת: לב גרינברג
תיאור: כיצד ניתן להסביר את המהפך שהתחולל בחברה הישראלית – בין ימי האופוריה והפתיחות לשלום של הסכמי אוסלו לקבורתו הפומבית ימים ספורים לאחר פרוץ האלימות באוקטובר 2000? הספר שלום מדומיין, שיח מלחמה הוא ניסיון ראשון מסוגו להתחקות בצורה מקיפה ושיטתית אחר התהליכים שהובילו לאובדן התקווה. ספרו של לב גרינברג מסביר בצורה בהירה כיצד נוצרה הנכונות המחודשת (בתיווך הפוליטיזציה של צה"ל) להקרבה ולתמיכה בעימות אלים ומתמשך – עד הניצחון. אבל לא מדובר בצייד אשמים, לא בצד כלשהו (הפלסטיני או הישראלי, מתונים או קיצונים) וגם לא במנהיג כלשהו (ערפאת, ברק, נתניהו, פרס, רבין או שרון), שכן המנהיגות אינה אלא ביטוי של הלך רוח ציבורי, של תהליכים פוליטיים וכוחות פנימיים וחיצוניים המופעלים עליה. שלום מדומיין, שיח מלחמה עוסק במנהיגות הישראלית בהקשרה הרחב – בהצלחתם של רבין ושרון, במשבר המנהיגות שנפער בפוליטיקה הישראלית לאחר הסתלקותם הפתאומית, ובכישלונם של פרס, נתניהו וברק, כמו גם הצמד אולמרט-פרץ במלחמת לבנון השנייה. שלום מדומיין, שיח מלחמה דן בתהליך פוליטי מורכב שאפשר לדמיין שלום, לדמיין מציאות חדשה, אך הקשה על מימוש הדמיון. הספר מנתח מדוע בסופו של דבר התהליך קרס והוביל לעימות אלים מחודש, אכזרי וארוך יותר מבעבר, כזה המונע אפילו לדמיין כיצד ניתן לצאת ממעגל האלימות ולשוב להידבר על שלום.
רסלינג
מאת: רוברט ט' סטנפורד, פרנק נ' הורטון, ריצ'רד ס' שווייקר, צ'רלס ו' וולן הבן, גארנר א' שרייבר
תיאור: הספר שלפניכם הוא מסמך היסטורי רב חשיבות, שנכתב על ידי חמישה חברי קונגרס אמריקאים על רקע מלחמת וייטנאם, והשפיע על מקבלי ההחלטות בממשל ניקסון שביטל את גיוס החובה בארה"ב )נושא שהיה גם חלק מהבטחת הבחירות של ניקסון(. בדצמבר 1972 גויס ג'פרי מלינגר, החייל האחרון שגויס בגיוס חובה בארה"ב. הספר שלפניכם מפרט בצורה שיטתית את הסיבות המעשיות והמוסריות בגינן ראוי לעבור למודל צבא מתנדב, כמו גם את הפעולות המעשיות שננקטו בארה"ב כדי לעבור למודל הזה. בישראל מעורר הדיון בגיוס החובה רגשות עזים המונעים לעיתים את הדיון המושכל לגביו. מטרתו של הספר היא להציג את הטיעונים לגבי מודל הגיוס ההתנדבותי־המקצועי בצורה ברורה ומובנת.
על מנת שנוכל לבחור בשיטת הגיוס המתאימה לישראל ראוי לגלות כי קיימות אפשרויות שונות לבנייה של כוח צבאי. כמו גם להבין את ערך הרצון החופשי של המשרתים בצבא כגורם המשפר את יכולותיו ועוצמתו.
הוצאת אנכי
מאת: אלי אבידר
תיאור: מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי? מאז קום המדינה ידעה ישראל מנהיגים משמאל, שגישושי השלום הנלהבים שלהם נענו בטרור ובשפיכות דמים, ומנהיגים מימין, שהכרזותיהם הלוחמניות שידרו לצד שני דווקא חולשה. אלה וגם אלה השיגו את התוצאות ההפוכות מאלה שקיוו להן. למה, בעצם? מה משבש בצורה כה מסוכנת את הדיאלוג שלנו עם העולם הערבי? האם באמת אין פרטנר, או שמא לא למדנו את שפתו? ספרו של אלי אבידר, 'התהום', מנסה להשיב בכנות ובאומץ על שאלות יסוד אלה.
אגם הוצאה לאור
מאת: איל השקס
תיאור: במקום הגישה המוכרת, שגרסה שהסכמים מדיניים מקיפים יביאו לקשרים כלכליים, כיום שולטת גישת גשרי הכלכלה: התמריצים לקשרים כלכליים מסייעים ויסייעו להגיע לקירבה מדינית, בין ישראל למדינות ערב. "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות ובחריין, הם דוגמה מובהקת למגמה זו, אך הם רק קצה הקרחון. מדינות ערב רוצות בקשר עם ישראל, לא כי הן אוהבות את ישראל (הן לא), אלא כי הן אוהבות את עצמן. אלו נאבקות יום יום עם בעיות דרמטיות - שפתרונן נמצא במידה רבה בחדשנות הישראלית ובמיקומה הגיאוגרפי – בנושאי מים, חקלאות, אנרגיה, מסחר, תעסוקה ועוד. הצורך בקשרים כלכליים הוא הדדי ובשונה מחלום העבר בדבר "מזרח תיכון חדש", בפני ישראל, המגזר העסקי והאזרחים ניצבות הזדמנויות כלכליות ומדיניות היסטוריות, שאסור להחמיצן.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: שלמה עוגן גולדמן
תיאור: אתגר הטרור מעורר עניין רב בקרב קובעי המדיניות, המוסדות הכלכליים ואזרחים מהשורה; מוקד העיסוק בו הוא מחקרי-אקדמי ואקטואלי גם יחד. עם זאת, ברוב הזמן אנשי האקדמיה מנהלים את השיח ביחס לטרור בינם לבין עצמם. בה-בעת, בזירה הציבורית רווחות עמדות ותחושות אשר אינן מתיישבות בהכרח עם השיח האקדמי, כך שלעיתים מוצגות "עובדות" ביחס לטרור שאין להן כל אחיזה במציאות. ספרו של שלמה עוגן גולדמן מבקש לגשר על הפער הזה באמצעות הצגה מעובדת, קלילה ומתומצתת של הידע האקדמי הכבד והעמוס. הספר מדגיש את המקרה הישראלי, כך שחלקים מהספר עוסקים בנושאים רלוונטיים לחיים בישראל – למשל הטרור האסלאמי, התפתחות הטרור הפלסטיני לאורך השנים ודרכי ההתמודדות איתו. כך יוכל הקורא ליהנות ממידע מעמיק ומבוסס המוצג באופן פשוט ונגיש, תוך כדי התייחסות לנתונים ולמחקרים שעשויים לעניין את הקוראים בכלל ואת הקורא הישראלי בפרט. בחלק הראשון של הספר יתוודע הקורא לדיון ביחס לשאלות כגון מהו טרור, מהי ההיסטוריה של הטרור ומהי תמונת המצב העולמית העכשווית. בחלק השני ייחשף הקורא למיתוסים הקשורים בגורמים לטרור – גלובליזציה, עוני, דת (בייחוד האסלאם), טרור המתאבדים והיכולת לנצח את ארגוני הטרור – וילמד על מידת אמיתותם.
רסלינג
מאת: יאיר דוד
תיאור: ‫ "בחטיבת מילואי צנחנים צה"לית הייתה מחלקת אנשי מילואים שהתנהגה אחרת. שונה מכל מחלקה אחרת. אנשיה כינו את עצמם לעיתים המחלקה, לעיתים מחלקת סאגר. הם היו צנחנים, כעשרים אנשי מילואים שהתגייסו בתחילת שנות השישים של המאה העשרים. רובם הוכשרו כנווטי טילי נ"ט קלים, טילים שיצאו משירות לאחר כמה שנים, והתפזרו ביחידות צנחנים שונות. לאחר מלחמת יום כיפור הם התקבצו יחדיו, מיוזמתם, מכמה מסגרות לוחמות, התמקמו בחולות של איסמעיליה, ליקטו טילים נגד טנקים מסוג סאגר שהותירו המצרים בחולות סיני ושיגרו כמה מהם על המצרים. גם אל לבנון הגיעו. הם השתתפו בלחימה במלחמת שלום הגליל ומיד עם תום הקרבות, אולי מעט לפני תום הקרבות, חזרו על דפוס פעולתם – חיפשו, איתרו ואספו טילי סאגר בדרום לבנון ושיגרו מהם על הסורים. הם דאגו למנות לעצמם מפקד מחלקה, שלא היה קצין; התנהלו ברמת המחלקה שלא על פי הפקודות; ניהלו שיחות על עתיד המחלקה על דעת עצמם ואף שזכו לתמיכה של מפקדיהם הישירים, המחלקה מעולם לא קיבלה בצה"ל הכרה רשמית כמחלקת לוחמה בשריון האויב.צה"ל ראה בהם לוחמי צנחים רגליים ותו לא". (מאתר האינטרנט של העורך). ‬
מאת: יותם מרגלית, ירדן קידר, גבריאל גורדון
תיאור: מה הן הסיבות לנשירה מוקדמת של מבוגרים ממעגל התעסוקה; אילו ענפי תעסוקה מתאפיינים יותר בפרישה מוקדמת של עובדות ועובדים; אילו אמצעי מדיניות נהוגים בישראל ובמדינות אחרות כדי לטפל בנשירת עובדים בגילים אלו; וכיצד השפיעה מגפת הקורונה על תעסוקת מבוגרים בישראל? שיעור התעסוקה של מבוגרים בני +50 בישראל נמוך במידה רבה משיעור התעסוקה של צעירים, ומדובר בתהליך ירידה הדרגתי ארוך שנים. לתופעה זו השלכות חברתיות וכלכליות קשות: עוני, פנסיה דלה ופגיעה ברמת החיים לאחר הפרישה - מציאות שמובילה במקרים רבים להסתמכות גוברת על תמיכה ממשלתית בדמות קצבאות רווחה והשלמת הכנסה. המחקר תעסוקת מבוגרים בישראל מבקש לאפיין את תופעת הנשירה המוקדמת משוק העבודה, שנים לפני גיל הפנסיה, ולהציע צעדי מדיניות לצמצומה. לצורך כך המחקר מנתח נתונים מינהליים של כלל המבוגרים לאורך תקופה של שני עשורים; בוחן את רמת המיומנויות שלהם בהשוואה למיומנויות של קבוצות גיל אחרות בישראל ושל מקביליהם המבוגרים בעולם; וסוקר את הצעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים הנפוצים בכלכלות מפותחות אחרות ואת הנתונים בעניין מידת הצלחתם. לנוכח הממצאים, המחקר מציג המלצות מדיניות יישומיות שמשקפות גישה חדשה לצמצום התת–תעסוקה בקרב מבוגרים. צעדים אלו, הנוגעים לשינוי היכולות של עובדות ועובדים ולתמריצים המכוונים לעובדים ולמעסיקים כאחד, ירחיבו מאוד את האפשרויות של מבוגרים להישאר רלוונטיים בשוק העבודה גם בגילים מאוחרים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: קרנית פלוג, דפנה אבירם-ניצן, יותם מרגלית, גבי גורדון, רחל זקן, ירדן קידר, עידו חי, רועי קנת-פורטל, זק הירש
תיאור: קשה אולי לזכור, אך ערב פרוץ מגפת הקורונה היה מצב המשק הישראלי טוב למדי: קצב צמיחה איתן, שיעור האבטלה הנמוך ביותר זה עשרות שנים, וביקוש גובר לעובדים שהביא לעלייה מתמשכת בשכר. אך מציאות זו חוותה טלטלה קשה כבר עם זיהוי החולים הראשונים בארץ בפברואר 2020 . כדי לצמצם את התפשטות הנגיף אימצה הממשלה צעדים חסרי תקדים, ובהם סגרים ממושכים, הוצאת עובדים רבים לחל"ת והטלת מגבלות חריפות על אופן העבודה ועל היקף המסחר. לצעדים אלו היו השלכות כבדות משקל על הפעילות הכלכלית בישראל, השפעות שאת חלקן אנו חווים גם עתה: תעשיות שלמות שנפגעו, עסקים שעברו לעבודה מרחוק, ועובדים שנאלצו שוב ושוב לנסות לאזן בין החשש הבריאותי לבין הצורך להתפרנס. מה הייתה השפעת צעדי הממשלה האלה על מצב העסקים? אילו ענפים נפגעו יותר ואילו פחות? אילו סוגי עובדים היו חשופים יותר למגבלות שהטילה הממשלה? האם אוכלוסיות מסוימות נפגעו קשה יותר או לזמן ממושך יותר? האם המדיניות הישראלית בשוק העבודה תאמה את שנעשה בזמן המשבר במדינות אחרות? ועד כמה דומות היו השלכות המשבר על העובדים ועל העסקים במדינות השונות?

בשל קצב האירועים יוצא הדופן מפרוץ המשבר הדיון הציבורי מתמקד באופן טבעי ב"כאן ובעכשיו". עם זאת, ניתוח ההתפתחויות שעבר המשק חשוב לשם הפקת לקחים ולעיצוב מושכל של המדיניות בעתיד. באמצעות ניתוח מגוון של נתונים - נתונים מינהליים, סקרים והשוואות בינלאומיות – מסמך זה מציג סקירת עומק של ההתרחשות לאחר פרוץ המשבר. הממצאים מציעים תובנות חדשות בדבר השינויים שעבר המשק ומכוונים זרקור אל הצעדים הנדרשים לחיזוק שוק עבודה והתאמתו לאתגרי העתיד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שגית אזארי-ויזל, יעל מלצר, אלון פורת, ירדן קידר
תיאור: הכשרות מקצועיות לא רק מעצימות את ההון האנושי, אלא יש להן גם תפקיד מרכזי בפיתוח כלכלי, בהעלאת פריון העבודה ובהקטנת הפערים בחברה המודרנית. לכן בישראל, כמו בארצות אחרות, ההכשרות מפוקחות על ידי המדינה וכמה מהן אף מסובסדות באופן חלקי או מלא על ידה. בשנים האחרונות גדלה החשיבות של מערך ההכשרות על רקע השינויים בשוק העבודה העתידי, והיא הועצמה לנוכח המשבר הבריאותי–כלכלי אשר פקד את המשק מחודש מרץ 2020 . המחקר מלגות קיום בתוכניות להכשרה מקצועית מנסה להתמודד עם שאלות חשובות בתחום: כיצד מלגות קיום משפיעות על הצלחת סטודנטים בתוכניות לימוד והכשרה מקצועית? מהי המדיניות הנהוגה במדינות המפותחות באשר למימון השכלה ולרכישת מקצוע לעומת המדיניות הנהוגה בישראל? האם יש קבוצות אוכלוסייה שמושפעות במידה אחרת ממלגות הקיום? בהתאם לממצאי המחקר מוצגת בסופו שורה של המלצות בתקווה לספק לקובעי המדיניות עדות מהימנה על מידת השפעתן של מלגות הקיום, כדי שיוכלו לגבש מדיניות מושכלת בתחום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: מחקר זה בחן עמדות של עובדים ומעסיקים לא־חרדים כלפי עמיתים ועובדים חרדים במגוון מקומות עבודה משותפים במגזר העסקי בישראל. מכיוון שלמעסיקים ולארגוני מעסיקים, וגם לגורמים הממשלתיים העוסקים בהעצמת אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה, יש תפקיד מכריע בקידום מהלכים לשיפור ההעסקה המגוונת במגזר הפרטי ולהעמקתה, עולות ממחקר זה כמה המלצות העשויות לשפר את אופני הקליטה וההעסקה של עובדים חרדים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, ירדן וייס, דנה עמיר
תיאור: ענף ההיי-טק הוא קטר הצמיחה העיקרי של כלכלת ישראל. הוא מתאפיין בפריון עבודה ובשכר גבוהים ותורם להגדלת הפריון במשק. למרות תרומתו המרשימה למשק, חסרים בו עובדים מיומנים בעלי הכשרה מתאימה וניסיון. אנשים עם מוגבלות ששיעורי התעסוקה בקרבם נמוכים בהרבה מאלו של האוכלוסייה הכללית יפיקו תועלת מהשתלבות בענף זה, שיכול לאפשר להם עבודה בשעות גמישות או עבודה מהבית בשכר גבוה. מחקר זה בוחן לראשונה את שיעורי ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי-טק בישראל, את הפערים ביניהם ובין האוכלוסייה הכללית ואת הסיבות המשוערות לפערים אלו. כדי לצייר תמונת מצב עדכנית של היצע העבודה לאנשים עם מוגבלות בענף ההיי-טק ולאמוד את פוטנציאל ההשתלבות שלהם ואת החסמים המקשים על מימושו, המחקר משלב ניתוח כמותני, המתבסס על קבצים מינהליים וסקרי למ"ס, עם סקירה איכותנית של הפרקטיקות הרווחות בתחום זה, בהתבסס על דוגמאות ממקרי בוחן בעולם. נוסף על הסקירה נערכו ראיונות עם גורמים רלוונטיים: אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי-טק, מעסיקים בהיי-טק ובעלי תפקידים בארגונים המסייעים בהשמת אנשים עם מוגבלות. ראיונות אלו נועדו לסייע לנו להבין את המציאות היום-יומית בשטח ואת הצרכים והרצונות של כלל השחקנים במערכת. למחקר שלושה פרקים. פרק 1 יסקור את ספרות המחקר העולמית ויערוך השוואה בין הגישות הציבוריות והפרטיות הנהוגות בעולם לשילוב אנשים עם מוגבלות בהיי-טק. פרק 2 יסכם תובנות עיקריות מראיונות עם כ-30 בעלי עניין: אנשים עם מוגבלות שמועסקים בהיי-טק; מעסיקים, מנהלות משאבי אנוש ומגייסות בהיי-טק; נציגים של עמותות, מיזמים חברתיים או חברות השמה לאנשים עם מוגבלות בהיי-טק. פרק 3 יציג ניתוח כמותי של פוטנציאל ההשתלבות ואת החסמים המקשים על אנשים עם מוגבלות לקבל משרות בהיי-טק. ניתוח זה התאפשר בזכות מסד נתונים ייחודי המצליב נתונים על מוגבלות מסקרי כוח אדם של הלמ"ס עם קבצים מינהליים המכילים מידע על מאפייני הרקע של אנשים עם מוגבלות (השכלה, שכר, מקום מגורים, מוצא וכדומה). ממצאי המחקר ישרתו הן את המגזר העסקי הן את קובעי המדיניות. מיפוי החסמים המקשים על אנשים עם מוגבלות להשתלב בענפי ההיי-טק ישמש בסיס להמלצות מעשיות בדבר השינויים וההתאמות שיש לעשות כדי לאפשר קליטה מיטבית של האוכלוסייה הזאת בענף. יישום ההמלצות יוכל לתרום לגיוון בענפי ההיי-טק, הסובלים ממחסור בעובדים מיומנים, ובתוך כך להגדיל את התוצר ופריון העבודה; ואנשים עם מוגבלות יצאו נשכרים מבחינה כלכלית משילובם בענפים אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתמר יקיר, גל זהר, רועי קנת-פורטל, גבריאל גורדון, ניסן אברהם
תיאור: בדוח מחקר זה נבחנים שיעורי היציאה מתעסוקה ושיעורי החזרה לתעסוקה במהלך משבר הקורונה בשנים 2020 - 2021 . הניתוח מתבסס על נתונים מינהליים של שירות התעסוקה ועל נתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מתמקד באוכלוסיית השכירים בגילי העבודה העיקריים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתי ברון, איתי שפירא
תיאור: במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על תנאי ההסדרה עם ישראל. כל אלו מתרחשים על רקע משבר פוליטי מתמשך בישראל, המקשה על פיתוח אסטרטגיה עדכנית, ותחרות אסטרטגית בין המעצמות, המובילה לקשיי תפקוד במערכת הבינלאומית. חיסול קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני, בתקיפה אמריקאית בראשית שנת 2020, מעניק בראייתנו משקל כבד יותר להערכתנו בדבר האפשרות להסלמה והצורך לגבש אסטרטגיה ישראלית חדשה. האירוע יוצר הקשר חדש וטומן בחובו פוטנציאל לתפנית אסטרטגית.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ענת קורץ, דרור שלום
תיאור: בפרוס שנת 2022 מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל מאופיין בחוסר הלימה בין עוצמתה הביטחונית, הכלכלית והטכנולוגית, לבין חומרת האתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים הניצבים לפתחה. אלה מציבים איום אסטרטגי מהמורכבים והמדאיגים שידעה ישראל, וחושפים אגב כך את היעדרה של תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מולם.

במוקד האתגרים: איראן - הממשיכה בחתירתה להגיע לסף גרעיני ובה בעת מעצימה ללא הרף את היכולת לאיים על ישראל באש היקפית, מסיבית ומדויקת מכמה זירות; הזירה הפלסטינית — המציבה בפני ישראל סיכונים ממשיים של הסלמה, התפרקות הרשות והיעדר משילות, תוך גלישה למצב של מדינה דו־לאומית אחת וערעור על זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל מעמדה בזירה המדינית והמשפטית הבינלאומית; ובישראל פנימה - השסעים הבין־מגזריים, הקיטוב הפוליטי, אובדן האמון במוסדות המדינה והכרסום בממלכתיות הפכו לאיום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי של ישראל.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ענת קורץ, איתי ברון
תיאור: ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020 , שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות באופן שלא הוביל להסלמה וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה לקידום נורמליזציה עם שורת מדינות במזרח התיכון, שמסמנת צמצום במרכזיותו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני בסדר היום האזורי והבינלאומי.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: איתי ברון
תיאור: השימוש שעשתה ישראל בכוח האווירי שלה במשך יותר משבעה עשורים משקף חשיבה יצירתית, קבלת החלטות נועזת ויכולת ביצוע מדויקת. לאורך התקופה הפך חיל האוויר מגוף קטן ודל במטוסים ובטייסים למרכיב מרכזי בעוצמה הצבאית הכוללת של ישראל. מאז שנות ה־90 מעניקה הצמרת המדינית והצבאית עדיפות ברורה לשימוש בכוח האווירי במבצעים ובמלחמות על פני שימוש בכוחות היבשה. הטענה המרכזית בספר היא כי עדיפות זו התפתחה בעקבות שינויים חברתיים ופוליטיים, התפתחויות טכנולוגיות ותמורות שהתרחשו במאפייני המלחמה, באופי האויבים ובעוצמת האיומים שישראל מתמודדת עימם. על רקע שינויים אלו ידע חיל האוויר להציע למקבלי ההחלטות יכולות ותפיסות שאפשרו הפעלת כוח יעילה וצמצום הסיכונים הצבאיים והמדיניים המאפיינים את הפעלת כוחות היבשה. עם זאת, הספר חושף גם את מגבלותיו של השימוש בכוח אווירי, את רגישותו לצורות הפעלה שגויות, את תלותו העצומה במודיעין, את פערי הציפיות בנוגע ליכולותיו, את הקושי שלו להתמודד עם 'דור האויבים החדש' שהתפתח בעשורים האחרונים ואת האיומים החדשים על העליונות האווירית ארוכת השנים שביסס. לכוח האווירי יהיה תפקיד מרכזי במלחמה הבאה והוא יגרום נזק גדול מאוד לאויב. אבל הוא לא יצליח למנוע הרס והרג בעורף הישראלי. פער בסיסי זה ביכולותיו של הכוח האווירי הוא אחת הסיבות לכך שהנהגה מדינית וצבאית אחראית אינה יכולה לוותר על כוחות יבשה מצוידים, מאורגנים ובעלי תפיסת תמרון רלוונטית לאתגרי ההווה והעתיד.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: לירן ענתבי, נועם רחמים
תיאור: דיפ־פייק (זיוף עמוק) הוא יישום טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר לשנות או לעבד את התוכן של תמונות או סרטונים כך שקשה ולפעמים אף בלתי אפשרי להבחין שמדובר בזיוף. כמו יישומים רבים אחרים בתחום הבינה המלאכותית הפך יישום זה בעשור האחרון זול ופשוט יחסית לשימוש, ובחלק מן המקרים הוא אף זמין לכל מי שיש לו גישה לרשת האינטרנט. הטכנולוגיה מאפשרת שלל שימושים חיוביים בתחומי הקולנוע והטלוויזיה, הרפואה והפסיכולוגיה, החינוך והשימור ההיסטורי וכן בתחום משחקי המחשב, אך היא מביאה עימה גם יישומים מסוכנים ומטרידים המתבססים על אותן יכולות ממש, ובהן יצירת סרטוני פורנו מזויפים, יצירת תוצרים למטרות סחיטה והונאה וכן להשפעה על הפוליטיקה, לביצוע מניפולציה על דעת הקהל ולפגיעה בביטחון הלאומי. הסיכון בטכנולוגיה הזו ממשי עד כדי כך שהיא הוגדרה בשנת 2019 על ידי ארגוני המודיעין האמריקאיים כאיום האסטרטגי החמור ביותר על הביטחון הלאומי. מחקר זה, שבוצע במסגרת תוכנית ליפקין-שחק לפוסט-אמת ופייק ניוז במכון למחקרי ביטחון לאומי, סוקר ומציג את הטכנולוגיה המשמשת ליצירת זיופים עמוקים ואת מגוון השימושים החיוביים והשליליים המוכרים שלה, תוך דיון במקרי מבחן בולטים מן העולם. כמו כן הוא בוחן את ההתפתחויות בתחום ההיערכות וההתמודדות עם האתגר בעולם ובישראל. המחקר מציג מסקנות שעלו מסימולציה שנערכה בהשתתפות מומחים והמלצות למדיניות רצויה בתחום עבור ישראל, על מנת להיערך כהלכה לקראת האיום ההולך ומתגבש של הדיפ־פייק.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: יגיל לוי, עפרה בן ישי
תיאור: השיח הציבורי בישראל משקף את יכולתה של החברה להתכחש לאלימות הצבאית המופעלת בשמה. האלימות המתבצעת על ידי כוחות מדינתיים נתפסת כלגיטימית, אך האידיאולוגיה המצדיקה אלימות זו מבקשת להסתיר את המעשה האלים עצמו, ולהסוות את אופיו האלים של האקט הצבאי. תובנה זו נכונה בעיקר כאשר האלימות מופנית כלפי אזרחי אויב בפעולות שיטור צבאיות, באופן הכרוך באובדן חיי אדם ובפגיעה הומניטרית. מכאן הצורך, ואף החובה החברתית, לחקור את הלגיטימציה להפעלת אלימות. למרות שצורך זה ברור לכאורה מאליו, חקר הלגיטימציה להפעלת אלימות — בין שמדובר בחקר ההצדקה העקרונית לכינון מבנה עוצמה הנשען על הפעלת אלימות, ובין שבחקר ההצדקה של הפעלה מאורגנת בפועל של כוח פיזי כלפי האויב — אינו בולט במחקר בישראל. ספר זה מבקש לתרום להתמודדות עם הריק המחקרי הזה ולעודד דיון ציבורי בסוגיות שהפעלת האלימות מעלה. הספר מורכב משלושה חלקים: המשגה של הלגיטימציה לאלימות, תהליך ניהול הלגיטימציה לאלימות ברמת הכוחות וברמת הארגון הצבאי, והמיקוח החברתי והפוליטי על הלגיטימציה לאלימות ועל הפרשנויות השונות הניתנות לה. הספר כולל מאמרים ממגוון זוויות ראייה ודיסציפלינות, המאפשרים יחדיו הצצה אל מאחורי הקלעים של תהליך הלגיטימציה לאלימות הצבאית בחברה בישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רחל ארידור-הרשקוביץ, תהילה שוורץ אלטשולר, עידו סיון סביליה
תיאור: אישה מתה בשל עיכוב בטיפול בחדר מיון שנגרם בעקבות מתקפת סייבר על מערכות המחשוב של בית החולים; האקרים מפרסמים מידע פרטי על תלמידי בית ספר; פיתוח של חיסון לנגיף הקורונה יורד לטמיון בגלל חסימת הגישה של החוקרים לדאטה שלהם; מדינה זרה מנצלת פרצה בתוכנת ניטור כדי לחדור למערכות הממוחשבות של רשויות ממשל. אלו הן רק דוגמאות לנזקים הפוטנציאליים של מתקפת סייבר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן ששינסקי, עדו קאליר, רחל זקן, דוד יחיעם אהרן
תיאור: במערכת הפנסיה בישראל שלושה רבדים: קצבת הזִקנה, שנועדה לאפשר רמת קיום מינימלית; הפנסיה התעסוקתית, שנועדה לאפשר לחוסכים רמת חיים דומה לזו שהייתה להם לפני הפרישה מהעבודה; חיסכון פרטי וולונטרי. מחקר זה מבקש לתת מענה לקשיים שבמימון מערכת הפנסיה, הנובעים מהתארכות תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה: בשני רבדיה הראשונים — קצבת אזרחים ותיקים של הביטוח הלאומי והפנסיה התעסוקתית (פנסיית החובה) — באמצעות צעדים התומכים במשקי בית ברמת הכנסות נמוכה ובינונית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יואב צוקרמן
תיאור: “מיהושע פרץ ועד אלון חסן, מיצחק בן–אהרון ועד ישראל כ“ץ, מדוד בן גוריון ועד בנימין נתניהו - נמלי הים של ישראל שימשו תמיד זירת קרבות בין הממשלה לבין ועדי העובדים החזקים בישראל. במשך עשורים נדמה היה שדבר לא יעמוד בפניהם. דווקא כשהגיעו לשיא כוחם , תחת הנהגתו של אלון חסן, הצליחה הממשלה להכריע אותם ולהכניס לזירת הנמלים שחקנים גלובליים שיתחרו בנמלים הממשלתיים“. הספר עבודת נמלים מתאר את אחורי הקלעים של אחת הרפורמות החשובות שידעה המדינה. עבודה מאומצת של שנים שידעה עליות ומורדות, חילופי שרים וממשלות, בתוך סבך של אינטרסים ואסטרטגיות מתנגשות. שבירת כוחו של מונופול העובדים האימתני הושלמה רק בשנים האחרונות, עם קבלת ההחלטה בדבר הקמתם של שני נמלי ים חדשים בחיפה ובאשדוד שיופעלו על ידי שתיים מהחברות הגדולות בעולם.
קדמו לכך עשרות שנים של מאבקי כוח, תככים, מפגשים סודיים מעבר לים, דילים פוליטיים, בתי משפט ותמרונים אינספור של התקשורת ושל הציבור.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אודי דקל, לייה מורן־גלעד
תיאור: המזכר מתאר את התכנים והמעטפת של תהליך אנאפוליס 2008-2007 להסדר קבע בין מדינת ישראל לבין המייצגים של הפלסטינים - אש"ף והרשות הפלסטינית. הכותבים, שנשאו תפקידים מרכזיים בתכנון, בארגון ובניהול פגישות המשא ומתן, מתארים את המגעים וההתרחשויות "לפני ומאחורי הקלעים", בניסיון מאומץ לאתר את "שביל זהב" בין האינטרסים המתחרים והעמדות המנוגדות של הצדדים, במטרה להגיע להסדר יציב ובר יישום. הפרטים שמובאים במזכר ותיאור העמדות שהוצגו בחדרי המשא ומתן מהווים תצרף מורכב של מציאות החיים המשותפת והנפרדת של ישראל והפלסטינים. ככל שיורדים לעומק הפרטים ונבחנות גישות ועמדות הצדדים ומרחבי הגמישות שלהם, וככל שמתרחבת המודעות למשקל הרב שמייחסים הצדדים לנרטיבים ולאתוסים שהוטמעו במהלך השנים, כך מתרוממות המחיצות ומתבהרים החסמים שמונעים הסְדרה וגישור על הפערים. כדי לקבל החלטה בדבר קידום הסדר בין ישראל לפלסטינים, שהיא גורלית לשגשוגה ולביצורה של מדינת ישראל - יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית - נדרשת גם הסכמת הצד הפלסטיני. דווקא בשנים שחלפו מאז הניסיון הרציני של שני הצדדים להגיע להסדר כולל בתהליך אנאפוליס, הפערים מתרחבים ומעמיקים, והסדר קבע יציב וכולל הולך ומתרחק. מסקנתם של החוקרים היא שההנהגה הישראלית צריכה לשקול ברצינות ובכוונה כנה היפרדות בהסכמה מהפלסטינים, אך גם צעדים עצמאיים, וזאת בלי לחסום את הדרך לקידום תהליך מדיני עתידי. בכל מקרה, ראוי ורצוי שבכל משא ומתן עתידי, מדינת ישראל תיגש לשולחן הדיונים תוך למידה מהסבבים הקודמים של המשא ומתן ותוך הפקת לקחים מהם, ובכלל זה הכרת החסמים מחד גיסא, והגורמים שיקלו על התקדמות וגיבוש הסכמות מאידך גיסא.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אפרים לביא, מאיר אלרן, ח'דר סואעד, שמואל אבן
תיאור: המשבר הלאומי הרב-מערכתי שמחוללת מגפת הקורונה בישראל, העמיד במבחן את יכולתה של החברה הערבית, המהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, להתמודד עמו ועם השלכותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך. מזכר זה מסכם מחקר שנערך בנושא במכון למחקרי ביטחון לאומי. המחקר התבסס על התפיסה של "חוסן חברתי" והוא כלל סקירה וניתוח של התמודדות הציבור הערבי בישראל עם משבר הקורונה. נבחנו הפעולות שננקטו לבלימת התפשטות הנגיף ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים, התמודדות החברה הערבית עם ההיבט הכלכלי של המשבר, וכן פעילות כוחות הביטחון ביישובים הערבים בימי המגפה. בין היתר, ממצאי המחקר אוששו הערכה כי בלי אנשי הרפואה והבריאות מקרב החברה הערבית, ובלי שיתוף פעולה בינם לבין צוותי הרפואה היהודים - המאבק במגפה והמאמצים להצלת חיים בישראל היו נפגעים קשות. על בסיס ממצאי המחקר נוסחו המלצות למקבלי ההחלטות בישראל, לחיזוק החוסן של החברה הערבית בישראל להתמודד עם מצבי חירום באמצעות השקעות רחבות היקף ברשויות המקומיות. כן הובהר כי התנהלות שוויונית ברמה ההצהרתית ובמישור המעשי תגביר את אמונם של האזרחים הערבים במדינה וברשויותיה, ותסייע בתמודדות עם המשבר הנוכחי ועם משברים עתידיים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: קווין לים
תיאור: הרפובליקה האסלאמית של איראן והרפובליקה העממית של סין הן האיומים האסטרטגיים המרכזיים שישראל ובת בריתה הגדולה ארצות הברית מתמודדות איתם בהתאמה. היחסים בין שתי המדינות והאינטרסים המשותפים שלהן, בעיקר בכל הנוגע לשיתופי הפעולה בתחומי הביטחון והאנרגיה, ליוזמת החגורה והדרך של סין ולחזון המשותף על סדר בין לאומי חדש שמצטמצת בו במידה ניכרת השפעתה של ארצות הברית, מציבים אתגרים לישראל. סין אינה רק אחת המשותפות המובילות של ישראל בתחום המסחר ואחת מהמשקיעות הגדולות בה, אלא גם מקור תמיכה ומכפיל כוח פוטנציאלי לרפובליקה האסלאמית, האויבת הגדולה של ישראל. אולם לסין ואיראן יש גם אינטרסים מנוגדים, לרבות אלה הנוגעים לסף הסובלנות שלהן לחוסר יציבות במזרח התיכון, לאופן שבו הן רואות את הנוכחות הצבאית של ארצות הברית באזור ולהשקפותיהן בנוגע לאופייה של השותפות האסטרטגית הכוללת ביניהן. זאת ועוד, מסקירה של היחיסים בין סין לבין שכנותיה האזוריות של איראן מצטיירת תמונה מורכבת הרבה יותר ולכן גם מעורפלת יותר. בתמונה זו נחשפות מגבלות קשות המכבידות על האינטרקציות של בייג'ינג עם טהראן, וכן הזדמנויות אסטרטגיות לישראל, בעיקר בכל הקשור להסכמי אברהם. רשת מורכבת זו של קשרים אסטרטגיים, כלכליים ודיפולומטיים פרושה על כל אזור המזרח התיכון המורחב ומערבת את כל גורמי הכוח המרכזיים באזור - קרקע פורייה לתחברות, אך במידה לא פחותה גם שיתופי פעולה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אסף אוריון, שחר עילם
תיאור: מערכת היחסים בין ישראל לקהילת יהודי ארצות הברית הייתה בשבעים השנים האחרונות עוגן מרכזי ביכולתן של השתיים להתפתח ולשגשג, והיא עודנה חיונית לביטחון הלאומי של ישראל ושל העם היהודי כולו. בדור הנוכחי אנו עדים למגמות גוברות, הן בישראל והן בקרב יהדות ארצות הברית, של התרחקות וניכור, היחלשות הזיקות ותחושת השייכות, והתרופפות הערבות ההדדית, האכפתיות, והמעורבות בין שתי הקהילות. זאת, בנוסף לאתגרים הניצבים בפני ההמשכיות של קהילת יהודי ארצות הברית ויכולת ההשפעה הפוליטית והחברתית שלה מבית. מגמות ההתרחקות בין הקהילות היהודיות בישראל ובארצות הברית נושאות בחובן השלכות ארוכות טווח על ביטחונה הלאומי של ישראל ועל ביטחונו של העם היהודי כולו, על ייעודה וזהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ועל חוסנן ולכידותן הפנימית של הקהילות היהודיות בארצות הברית ושל החברה הישראלית. שתי הקהילות זקוקות לתוכנית עדכנית, שתישען על היכרות הדדית והבנה עמוקה, ושתאפשר להן לצלוח את מבחני ההווה והעתיד. המחקר שלפניכם נכתב על ידי צוות חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בשותפות עם קרן משפחת רודרמן, הפועלת לחיזוק הקשר בין ישראל לבין יהדות ארצות הברית, ונע על ציר שקושר שתי מערכות מעצבות עבור מדינת ישראל והעם היהודי: יהדות ארצות הברית כרכיב בביטחון הלאומי של ישראל והיחסים בין שתי הקהילות הגדולות של העם היהודי כגורם מעצב מרכזי לביטחונו ולעתידו. המחקר מנתח את ההתפתחויות והמגמות בשתי סוגיות אלו, מצביע על האתגרים המרכזיים שהן מציבות ומציע מתווה כולל למענה הנדרש לאתגרים האסטרטגיים העומדים בהקשר זה בפני מדינת ישראל, קהילת יהודי ארצות הברית והעם היהודי כולו.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני, ענת קורץ, קובי מיכאל
תיאור: מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונה תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח בהסתכלות רחבה ושקולה יותר מאשר בתקופה שמיד לאחריה. חקר העבר והפקת תובנות מהמלחמה ותוצאותיה מאפשרים לנתח את האתגרים הביטחוניים, המדיניים והחברתיים המורכבים הניצבים לפתחה של מדינת ישראל בעת הנוכחית וגם להעריך את אלה הגלומים בתרחישים עתידיים. במלאות 50 שנה למלחמה בחר המכון למחקרי ביטחון לאומי לפרסם ספר המוקדש למלחמה ולקחיה, פרי עטם של חוקרים מהמכון ומחוצה לו. מאמרים אלה, כשהם מקובצים יחדיו, מציגים תמונה מקיפה ומעמיקה של מלחמת ששת הימים, תוצאותיה והשלכותיה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: תומר פדלון, מאיר אלרן, דוד סימן טוב, נעם רן
תיאור: אלוף-משנה (מיל’) ד”ר שמואל אבן ז”ל היה דוקטור למדעים מטעם הטכניון ואוניברסיטת חיפה וחוקר בכיר במרכז יפה באוניברסיטת תל אביב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת בחיל המודיעין, בין היתר כיהן בתפקיד ראש הענף הכלכלי, עוזר ראש חטיבת המחקר להערכה וראש מחלקת בקרה, ופרש בשנת 1999. לצד עבודתו במכון למחקרי ביטחון לאומי עסק ד”ר אבן במחקר ובייעוץ במגזר העסקי, הציבורי והצבאי במסגרת חברת מולטי קונספט (יועצים) בע”מ שהייתה בבעלותו, כיהן כדירקטור מקצועי בחברות כלכליות והיה יו”ר חברת תנובה. ד”ר אבן כתב במכון...
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אלון טל, דב חנין, קובי מיכאל, גליה לינדשטראוס, שירה בוקצ'ין פלס, ויקטור וייס
תיאור: במאמר זה נעשה ניסיון להשיב על השאלה עד כמה שינויי אקלים משפיעים על המחסור במים, ועד כמה מחסור זה משפיע על הביטחון הלאומי של המזרח התיכון בכלל, ושל ישראל בפרט. לשם כך נבחרו שני מקרי בוחן — אגן הנילוס ואגן הפרת — וכן נבחן משק המים של ישראל.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אורנה מזרחי, אודי דקל, יובל בזק
תיאור: בשנים האחרונות הפכה הזירה הצפונית לאתגר הצבאי העיקרי לישראל, עם התגבשותו של הציר האיראני-שיעי, התבססותו בסוריה ובלבנון והרחבת מרחב החיכוך בינו לבין ישראל. התעצמותו של חזבאללה בלבנון והתקרבותם של איראן ושלוחיה לגבול ישראל בחזית הסורית יוצרים אתגרים חדשים לישראל במלחמה הבאה בזירה הצפונית, אשר תהיה שונה מקודמותיה וצפוי כי תכלול את זירות לבנון, סוריה ואף מערב עיראק. מזכר זה מסכם פרויקט של המכון למחקרי ביטחון לאומי. הפרויקט כלל תהליך חשיבה ממושך בהשתתפות מומחים בתחומי הצבא והמודיעין ונועד לבחון ולנתח את הגורמים שעשויים להוביל למלחמה הבאה בצפון, לתאר את אופן התממשות האיום ולהציג דילמות, חלופות אפשריות והזדמנויות לישראל. מטרת המזכר לסייע למערכת הביטחון ולדרג המדיני בישראל בתהליכי החשיבה וההיערכות לקראת מלחמה בצפון, תוך התבוננות לטווח של עשור קדימה והארת נקודות עיוורון. מסמך זה אינו מיועד להתריע על סכנת מלחמה מיידית. ההערכה הרווחת כיום היא כי לאיראן ולחזבאללה אין עניין במלחמה עם ישראל בעתיד הקרוב. עם זאת, נדרשת היערכות לאפשרות של הסלמה או פריצת מלחמה בעקבות שינוי הנסיבות, או כתוצאה מהידרדרות ומהערכות שגויות של מי מהצדדים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
הצג עוד תוצאות