נמצאו 1605 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ראובן הכהן אוריה
תיאור: הספר בוחן באופן מקורי את חידת משיחיות הרממ״ש ואת בשורתה. הוא מראה כי משיחיותו ונביאותו הציבורית-היסטורית הנה פועל יוצר של התודעה המיסטית-חב״דית שלו. תודעה, שתורת האלוהות שלה מרוכזת באינסוף האחדותי הנקרא ׳עצמות ומהות׳ ועומד ביסוד הקביעה: ״קוב״ה, ישראל ואורייתא – כולא חד!״
הספר מוכיח כי תפיסת האלוהות האחדותית של הרממ״ש מחלצת מתוכה בשל הגיונה הפנימי, תהליכים נטורליסטיים ואימננטיים בתיאור של התפתחות וגאולה. ואכן משיחיותו היא תהליך רציונלי, רוחני וטבעי מתחילה ועד גמירא. תהליך שבו מתבטלים היסודות האפוקליפטיים-ניסיים לכל אורך הדרך. לדידו, זוהי הגאולה האחת המובטחת ואין בלתה. היא היוצרת שינוי איכותי בהוויה ההיסטורית-חברתית והתרבותית-לאומית. כל הגותו ומפעלו של רממ״ש היו מתוך תודעה זו, ולשם זיהויו כמשיח בעיני העם והעולם בכללו. ודאותו זו חסרה אך את הסכמת העם וקבלתו, לשם מימושה המלא.
התפיסה האחדותית מביאה לשינוי של המבנים, הדפוסים והמנגנונים שנבנו מדימויים פרסונליים וטרסצנדנטיים החוצצים בין תודעתנו לבין העצמות. בכל הדימויים הפרטיקולריים וההתגלותיים-אפוקליפטיים, וכן בכל אלה שיוצרים היררכיה מהותנית שבין קודש לחול ובין חומר לרוח וכדומה, יחול שינוי ההולם אימננטית את הכוליות האינסופית. שינויים אלה אף מטהרים את האדם והאנושות מהאחיזה האגוצנטרית במציאות ומניעה אותם ליחס חומל וזולתני. כך תיגאל האנושות מהרוע האנושי. בכך ביקש הרממ״ש לגאול את עם ישראל ואחר את העולם כולו מהשפות המעכבות את גאולתו.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: מכרם משירקי
תיאור: ישוע מנצרת, ישו בשפת חז"ל, או בכינויו הערבי עיסא אבן־מרים, נתפס באסלאם כנביא יוצא דופן שנולד באורח פלאי, לימד וחולל נסים ואף הקים מתים לתחייה. ספר חדשני זה עוסק בדמותו של ישוע במחשבההמוסלמית במאות ה-7 עד ה-11. הספר מציג תמונה פנורמית של התפתחות הנרטיב אודות חיי ישוע בעיני המוסלמים בתקופה הקדומה, וסוקר את הדרכים שבהן התייחסו לנושאים רגישים ושנויים במחלוקת, דוגמת האינקרנציה, הצליבה, אלוהותו של ישוע והשילוש.
המחבר מפתח תיזה שלפנינו היסטוריוגרפיה חלופית מגמתית, שלעתים מושפעת מתחושת כוח דתי או חברתי, ולעתים היא תוצר של התמודדות עם דחייה. לפי תפיסה זו, ישוע שימש מעין מסווה שסייע להגן על קבוצות מוחלשות ודיסידנטיות, והוגים שחששו להציג את הגותם בשמם. הוגים מעין אלה בחרו להתבטא בשמו של ישוע, תוך שהם בוחרים את דמות ישוע ההולמת את הגותם: הנביא, הפילוסוף, הסגפן,האידיאולוג ואפילו המצביא של אחרית הימים.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: חנוך בן פזי
תיאור: הדיון בדבר היחס שבין ההומניזם ובין היהדות חייב להתקיים, והוא אכן מתקיים, אך במעגלי שיח מצומצמים מדי. במובנים עמוקים ביותר, הדיון אודות היחס שבין היהדות וההומניזם הוא אחד מן האתגרים הגדולים ביותר של היהדות במאתיים השנים האחרונות. לדיון הזה יש היבטים שונים וכמה מישורים של דיון, וכמובן שאין הוא דיון תיאורטי בלבד. דומה, כי ביסודן של מחלוקות פוליטיות וחברתיות רבות המעסיקות את הציבור בישראל, עומדת שאלת היחס שבין היהדות להומניזם, ולעתים בין המחויבות ליהדות כדת או כלאום ולמחויבות להומניזם כעמדה אתית כלל אנושית.
ביסודו של הספר מצויה ההכרה במחויבות ההומניסטית ובמחויבות היהודית כשתי מערכות ערכיות והכרתיות שונות, אשר יכולות להיות שותפות זו לזו, משלימות זו את זו, ולעתים מתחרות זו בזו. חיבור זה מציג מגוון של גישות וביקורות אודות הגשר המחבר, או החומה המפרידה, החוטים הקושרים, או הסערה המאיימת בכל מפגש שבין שני העולמות. הספר כולו הוא בבחינת הזמנה להתמודד עם סדרה של שאלות המתעוררות במרחב הנפתח בין שני העולמות. ואולי, הוא מבקש להיות קריאה לעצב מחדש את הזהות היהודית במונחים של "הומניות עברית״.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אהרן ז'אן-מארי לוסטיגר
תיאור: הקרדינל אהרן ז'אן-מארי לוסטיגר שאף כל ימיו לבנות גשר בין יהודים לנוצרים ולתרום להבנה הדדית ולהתמודדות עם פצעי העבר, כך שיהיה "מפגש היהודים והנוצרים בשירות האנושות מקור השראה לשלום וברכה עבור כולם". הוא מוסיף ואומר כי "הקבלה של הנוצרים את העם היהודי והיהדות כברכה יכולה להביא להכרה של היהודים בנוצרים ובמציאות הנוצרית. העתיד יגיד והאלוהים יודע, אך לא ניתן לקוות שתהליך כזה יתרחש לפני שנתגבר על משקלן של מאות שנות הרדיפה". אחת התמות המרכזיות בספר זה הוא דרישתו הנחרצת של הקרדינל להעמיק את ההיכרות העצמית דרך המפגש עם הזולת, קרי דיאלוג בין יהודים לנוצרים: "מפגשם של מנהיגי הכנסייה הקתולית והיהדות יכול על בסיס אמון הדדי לעזור במיתון ההתפרצויות חסרות ההיגיון של שנאה, טינה או נקמה, ואם ירצה ה', לכונן דו־שיח המבוסס על כבוד הדדי ומפגשים נושאי פרי".
הקרדינל אהרן ז'אן-מרי לוסטיגר (2007-1926) נולד בפריז להורים יהודים שהיגרו לצרפת מפולין. בגיל 14 הוא נטבל כנוצרי, והוסיף את השמות ז'אן ומארי לשמו אהרן. אימו ג'יזל נספתה באושוויץ. הוא הוסמך לכהן בכנסייה הקתולית, שימש כרועה קהילה בפריז (1979-1969), וכהגמון העיר אורליאן (1981-1979). בשנת 1981 הוא מונה לארכיהגמון של פריז וב-1983 לקרדינל. במעמדו כקרדינל וכארכיהגמון של בירת צרפת, ובשל זהותו היהודית וקשרי הידידות שיצר עם יהודים, תרם הקרדינל לוסיטגר רבות לדו-שיח יהודי-נוצרי בצרפת ומעבר לגבולותיה.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אבי אלקיים
תיאור: דִיוַאן אל־חַלַּאג֗ הוא קובץ שירה דתית מונומנטלית. זוהי יצירה מיסטית אקסטטית מהפכנית פרי עטו של המיסטיקן הצלוּב אל־חֻסַיִן בֶּן מַנְצוּר אל־חַלַּאג֗ (מ' 922). אל־חַלַּאג֗, שהתפרסם בעולם בקריאתו המיסטית האקסטטית אַנַא אל־חַקּ (=אני אלוהים), היה אחד מענקי הרוח בתולדות המיסטיקה במין האנושי, כפי שלימדנו חוקר המיסטיקה הצרפתי הדגול לואי מסיניון שהקדיש עשרות שנים מחייו לחקר חייו ויצירתו של אלחלאג֗. מפגשו המיסטי הֲרֵה הגּוֹרָל עם אהובו האלוהי הוביל אותו להרהורים יוצאי דופן במקוריותם על מהות הקיום האנושי, ועל מצבו הנשגב והטראגי של המיסטיקן. אל־חַלַּאג֗ היה כנראה המשורר הצוּפי האהוב ביותר בקרב הקהילות היהודיות בארצות האסלאם בימי הביניים ובראשית העת החדשה, כפי שעולה בין היתר מחיבורים שנתגלו בגניזות קהיר.
ספר זה פורש מהדורה דו־לשונית מנוקדת של דִיוַאן אל־חַלַּאג֗, המקור בשפה ערבית ולצדו התרגום לעברית בת־זמננו. מטרת הספר היא לפתוח שער להתוודעות מעמיקה ומרתקת של קוראי ערבית ועברית לתולדות השירה המיסטית לסוגיה, להעמקתה של הרוחניות הישראלית בכלל, ולהתחדשותו ולהתגוונותו של הזרם הצוּפי המוסלמי והיהודי בארץ הקדוש בפרט.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: ויליאם ג' פיטרס
תיאור: כל אחד מאיתנו ימות יום אחד, ולרוב, זה לא יקרה בתנאים שלנו... אבל ישנן דרכים להפוך את המוות לחוויה טובה יותר, מרפאת, לא רק לאדם שעובר לעולם הבא, אלא גם לנשארים מאחור.
בת שעשתה מדיטציה וראתה לנגד עיניה את דמות אימה מוארת מבלי שידעה שבאותו רגע היא נפטרה בבית החולים.
אישה חלמה חלום עוצמתי על חברתה הטובה נפרדת ממנה ומהעולם, כשהיא התעוררה היא קראה פוסט על פטירתה באותו לילה.
אם לעוברים תאומים חווה חיזיון במהלך הלידה בו היא נמצאת במסיבה ונפרדת מאחד התאומים שלא ישרוד את הלידה.
בשערי גן עדן הוא מחקר מוסמך ופורץ דרך, עשיר בסיפורים אישיים על הדרכים הרבות שבהן אנשים מלווים את המתים בהיפרדם מהעולם בתהליך שנקרא – "חווית המוות המשותף".
ויליאם פיטרס, עובד סוציאלי שהתמחה בטיפול בחולים סופניים, התנדב בשנת 2000 להשתתף בפרויקט הוספיס בסן פרנסיסקו וחווה חוויה בלתי רגילה. בזמן שהקריא בקול למטופל, הרגיש פתאום שהוא מרחף באוויר מחוץ לגופו ולצידו מרחף המטופל ומסתכל עליו בחיוך. כעבור רגע הרגיש פיטר שהוא חוזר לגופו... אבל המטופל לא שב להכרה ומת.
פיטרס, שהיה מבולבל והמום ממה שקרה, התחיל לחפש אנשים נוספים שעברו חוויות דומות. הוא הקדיש עשרים שנה לאיסוף הסיפורים ומצא שיש בהם דמיון רב החוצה יבשות ותרבויות.
אחרי שנים רבות שבו הרגעים העוצמתיים האלה נלחשו בבתי הוספיס ובקהילות הרפואיות, הם זוכים סוף-סוף לדיון פתוח ולהסברים. בשערי גן עדן מלא בסיפורים מרגשים עד דמעות של בני ובנות זוג שעזבו את העולם לאחר עשרות שנים של זוגיות, ושל הורים שכולים שהשתתפו בתהליך הפרידה של ילדיהם מהעולם. תהליך שלא היה בו רק כאב וצער, אלא גם שלווה, משמעות, המשכיות והמון אהבה.
פיטרס בוחן בכלים מחקריים את ההשפעות של "חוויות המעבר המשותף" – שחרור למראה אדם אהוב שמוצא אושר, או תחושה של התפייסות כשמערכת היחסים היתה טעונה. הוא דן בשאלות כמו מה יכול להסביר את "חוויות המעבר המשותפות"? כיצד נוכל להגביר את הסיכויים שנחווה זאת בעצמנו? האם החוויות הללו רומזות לנו על מה שמחכה לנו מעבר למוות? והחשוב מכול, כיצד הן יכולות לשכך את הפחד מהמוות, להכין אותנו בצורה מיטבית לרגעים האחרונים, ובדרך גם לגרום לנו ליהנות מהחיים בעוצמה.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: דני גליק
תיאור: מהי תודעה? מהו רצון חופשי? מדעי המוח שופכים אור על התעלומות ארוכות השנים הללו, אבל התשובות המתקבלות מטרידות מאוד. נראה שהתודעה אינה אלא אוסף של אותות חשמליים וכימיים, והרצון החופשי הוא אשליה ותו לא. אם זה נכון, כיצד אפשר לחיות חיים בעלי משמעות? אם כל מה שאנחנו עושים נקבע לפי חוקי הטבע, איזה ערך יכול להיות להתנהגות מוסרית, ואפילו להבחנה בין טוב ורע?
ספרו המעמיק והמקיף של דני גליק סוקר את הידע העדכני בתחום; הוא מציע גישה חדשה ומרעננת לשאלות הללו – לצד כמה תשובות מפתיעות. בין השאר עוסק הספר בשאלות הבאות:
האם ייתכנו מחשבים עם תודעה, ואיך ייראו מחשבים כאלה?
באיזו מידה ניתן לראות על מה אדם אחר חולם, לחזות מה הוא מתכנן לעשות, או להשתיל במוחו רצונות? – מבלי שהוא עצמו יידע על כך.
אילו מעגלי קסמים מנהלים את רגשותינו, ולעיתים גורמים לנו להתפרץ בזעם או לשקוע בדכדוך?
מהם הפתרונות שהציעו פרויד, ולפניו בודהה, למעגלי הקסמים האלה, ועד כמה הפתרונות הללו מבוססים מבחינה מדעית?
מה חיות יכולות לחשוב ולהרגיש, איך נראית ידידות בין שתי כבשים, ואילו ערכים מוסריים יש לגמלים ולזאבים?
מהו המקור האפשרי לערכים המוסריים של בני האדם – ומה המחקר המודרני אומר על כך?
המדע מחפש משמעות מציע הגדרה מדויקת למושג החמקמק של תודעה, וכן הגדרה חדשה לרצון חופשי, שמאפשרת לשמור על מה שחשוב בו עבורנו מבלי לסתור את ממצאי המחקר המדעי. כיצד גישה חדשה זו להבנת הרצון החופשי אמורה להשפיע על התפיסות המוסריות שלנו? שאלה זו עומדת במוקד חלקו האחרון של הספר.
רסלינג
מאת: קרל זליג
תיאור: הסופר השווייצרי רוברט ואלזר (1956-1878) נחשב לאחד מגדולי הספרות של המאה ה-20, אף שבימי חייו זכה לקוראים מעטים בלבד. בהיותו "אאוטסיידר" בנשמתו, לא היה מעורה במילייה הספרותי וכתיבתו הייתה ידועה ליודעי ח"ן בלבד. עם מעריציו נמנו פרנץ קפקא ורוברט מוסיל.
קרל זליג, ממוקיריו של ואלזר אף הוא, עשה לעצמו מנהג לבקר את הסופר הנערץ והערירי במוסד הפסיכיאטרי שבו שהה מבחירה ב-23 השנים האחרונות לחייו. פעמיים בשנה יצאו השניים לטייל בצפון-מזרח שווייץ, ושם, על רקע העיירות, ההרים והפונדקים, ניהלו שיחות על ספרות, על כתיבה ועל חייו של ואלזר.
"שיטוטיהם" המשותפים, המתוארים בספר יפה ועדין זה, לוכדים רגעים יקרים מפז, שבהם ניתן לנו להתוודע אל דמותו האניגמטית של הסופר ואל אורח מחשבתו. זוהי פנינה ספרותית של ממש, מסמך תיעודי יחיד במינו לאוהבי הספרות בכלל ולאוהבי ואלזר בפרט.
לשיטוטים עם רוברט ואלזר מצורפים אחרית דבר מאירת עיניים מאת עורכי המהדורה הגרמנית וסיפור קצר מאת ואלזר שטרם פורסם בעברית. סיפורים נוספים ממיטב יצירתו של ואלזר ראו אור בספר איש שלא הבחין בשום דבר בסדרת פועלים - סיפורת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: איימי הורוביץ
תיאור: אין דבר כזה מוזיקה מזרחית מאת ד"ר איימי הורוביץ הוא מחקר אתנוגרפי העוסק בלידתו של סגנון מוזיקלי שיהפוך לימים לסוגה מרכזית בישראל – המוזיקה המזרחית. מאז שנות השבעים ועד אמצע שנות התשעים של המאה העשרים, הודרה המוזיקה המזרחית מהמרחב הציבורי וזכתה ליחס מזלזל מצד המיינסטרים הישראלי. בשנים אלה היא התגבשה בשכונות רבות ברחבי ישראל, כשהיא ממזגת לתוכה שלל מסורות מוזיקליות מאזור הים התיכון ויוצרת פסקול חתרני ומורכב מאין כמוהו. אין דבר כזה מוזיקה מזרחית עוקב אחר עשורים ראשונים אלה בהתפתחות המוזיקה המזרחית, וחושף את המתחים הרבים שהתלוו ליצירתה ואת מנגנוני הדיכוי שהופעלו עליה.
ספרה של הורוביץ הוא מחקר פורץ דרך על ראשית קורותיה של המוזיקה המזרחית. הוא מתחיל בדוכן קסטות בתחנה המרכזית הישנה, ממנו בקע קולו המפלח של זמר אחד ויחיד בדורו: זהר ארגוב. איימי הורוביץ, חוקרת מוזיקה צעירה מארצות הברית, יצאה מהדוכן ההוא למסע אישי מרתק במועדונים, באולפני הקלטות, בהופעות, כשלצידה עוזר המחקר שלה דאז, הסופר ראובן (רובי) נמדר. היא פוגשת דמויות מרכזיות משדה המוזיקה המזרחית של אותם ימים: החל בזמרים וזמרות בולטים, כמו זהר ארגוב וזהבה בן, מלחינים ואמרגנים כמו אביהו מדינה והאחים ראובני, וכלה בבעלי חברות תקליטים ומפיצי קלטות. מסעה המתועד והחד-פעמי חושף את הזיקות הישירות והעקיפות שמתקיימות בין הפוליטי לאסתטי, ואת מידת מורכבותה וחתרנותה של המוזיקה המזרחית, אשר שימשה פסקול משותף לקהילות דחויות רבות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אינגבורג בכמן
תיאור: צעיר וצעירה נפגשים במשרדי הצבא הבריטי באוסטריה בתום מלחמת העולם השנייה, חייל יהודי ונערה אוסטרית, שלימים תהיה לאחת מגדולות המשוררות והסופרות של המאה ה-20. הספר יומן מלחמה מביא את סיפורה של מערכת היחסים הנרקמת ביניהם מפיהם של שני גיבוריו: אינגבורג בכמן והחייל ג'ק האמש, יהודי ממוצא וינאי, שהוברח לאנגליה כילד לפני פרוץ המלחמה.
הקשר הנפשי והאינטלקטואלי העז בין השניים מתועד ביומן נעוריה של בכמן, כמו גם במכתביו של האמש אליה. מכל מקום שנסע אליו כתב לה, ורק כשהיגר לפלשתינה והשתקע בה, הקשר ניתק אט-אט. מתשובותיה אליו נשמרו רק מכתב אחד ושיר, ואלה מובאים כאן באדיבות משפחת בכמן בפרסום בינלאומי ראשון.
"אני כבר לא זוכרת על מה דיברנו בהתחלה, אבל אז פתאום דיברנו על ספרים, על מאן וצווייג ושניצלר. הייתי מאושרת כל־כך ופתאום הכול היה שונה לגמרי."
ב-2010, עם צאתו לאור של יומן מלחמה בגרמניה ובאוסטריה, איש עדיין לא ידע מיהו אותו ידיד נפש אהוב מתקופת נעוריה של בכמן ומה עלה בגורלו. זמן מה לאחר פרסום הספר התגלתה זהותו, ורק אז, שנים רבות לאחר מותו, נודע לבניו של האמש מי היא הנערה שתמונותיה נשמרו באלבום המשפחתי ושעליה לא סיפר מעולם.
המהדורה העברית של יומן מלחמה מרחיבה את היריעה ושופכת אור לראשונה על דמותו של ג'ק האמש: נכללים בה תצלומיהם של בכמן ושלו מאותו אלבום משפחתי ומצורפת לה אחרית דבר אישית מאת בנו, יגאל חמיש.
הקיבוץ המאוחד
מאת: סבטלנה אלכסייביץ'
תיאור: זמן מיד שנייה מאת סבטלנה אלכסייביץ' הוא אירוע ספרותי יוצא דופן, יצירה מפעימה שלוכדת רגע היסטורי חד פעמי: המעבר מקומוניזם לקפיטליזם בברית המועצות. כשנה לאחר פרסומו של הספר הוענק לאלכסייביץ' פרס נובל לספרות.
סבטלנה אלכסייביץ' היא אמנית הפרוזה התיעודית, היא הפכה את ה"ראיון" – שיחה המתנהלת לרוב ליד שולחן המטבח – לז'אנר ספרותי רב-עוצמה. ספריה מבוססים על הקשבה ועל רישום עדותם של אנשים מן השורה, תוך התמקדות בכל אותם פרטים בנאליים לכאורה שההיסטוריה הגדולה חולפת על פניהם בסערה, אלה שאינם נחרתים ברישום קורות הימים.
ברגישות ובכשרון מזהיר רוקמת אלכסייביץ' עדוּת לעדוּת לכלל תמונה מקיפה, שיש בה פרשנות עומק של חברה, תרבות וכלכלה. ספרה ממחיש לָעומק חיים תחת משטר טוטליטרי דכאני ומתוך כך עולות שאלות נוקבות על רוח האדם. הרלוונטיות של הספר אוניברסלית וחוצת גבולות ויש בו תרומה מכרעת להבנת העולם שבו אנו חיים גם היום.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דיוויד פוסטר וואלאס
תיאור: "שיקרו לנו ושיקרו לנו, וכשמשקרים לך זה כואב. בסופו של דבר זה עד כדי כך פשוט: זה כואב. ואנחנו ממשיכים ללמוד במשך שנים, מניסיון מר, שזה מבאס מאוד כשמשקרים לך – שזה משפיל אותך, שולל ממך את הכבוד כלפי עצמך, כלפי השקרן, כלפי העולם. בייחוד אם השקרים הם כרוניים, מערכתיים, אם נדמה שהניסיון מלמד שכל מה שאתה אמור להאמין בו הוא בעצם רק משחק שמבוסס על שקרים."
מה ההבדל בין מנהיג אמתי לסוכן מכירות מעולה? מתי הכנות עצמה הופכת לאסטרטגיית שיווק? ומה קורה כשהבוחרים כל כך צמאים לכנות, למישהו שאפשר להאמין לו, עד שהם מוכנים ללכת אחרי מועמד גם כשהמסרים שהוא מטיף להם בכנות הם מחרידים?
למשך שבוע אחד בשנת 2000 התלווה דיוויד פוסטר וואלאס לקמפיין הבחירות של ג'ון ס. מקיין לראשות המפלגה הרפובליקנית ומצא עצמו מסתבך בלוּפּים של אמון וחשדנות כלפי המועמד הכי דוגרי, כנראה, שידעה ארצות הברית לפני דונלד טראמפ. התוצאה היא מסמך מרתק על אסטרטגיה, כנות וציניות בפוליטיקה בת ימינו.
*** ראה אור לראשונה בספר אקספרס הדיבור הישיר
הקיבוץ המאוחד
מאת: נג'לא ג'ריצאתי ח'ורי
תיאור: חצי תרנגול, אף באורך שבע אמות, נערה בתחפושת של נער היוצאת לדו־קרב עם השאה, מלך וּוזיר שיוצאים לשוטט בממלכה בבגדי דרוויש, מפלצות על אם הדרך, אנשים שהופכים לבעלי חיים ולצמחים, נימפות מים, ענקים, רוחות רפאים ושדים לחשנים – כל אלה הם רק חלק משלל הדמויות המופיעות בסיפורי העם שנאספו בקובץ זה.
שישים וחמישה הסיפורים בקובץ הם מבחר מתוך ארכיון ובו מאות סיפורים שאספה הסופרת הלבנונית נג'לא ג'ריצאתי ח'ורי בשנות מלחמת האזרחים בלבנון. את הסיפורים היא שמעה בעל פה, בעיקר מפי נשים מבוגרות – לבנוניות, סוריות ופלסטיניות – אשר המשיכו את המסורת האוראלית של סיפורי העם מן הלבנט (בִּלַאד אַלשַּאם). חלק מהסיפורים מקומיים, וחלקם יובאו ממסורות מערביות ועברו אדפטציה מקומית.
הסיפורים הללו מסגירים מידע רב על הנשים שסיפרו אותם. הם חושפים את ההרגלים שלהן, את המבנה המעמדי של החברה שלהן, את יחסיהן עם הממלכה ואת האופן שבו הן תופסות את הסדר החברתי ואת עולם הטבע. עלילותיהם נעות בין מציאות לבדיון, ובין הסביר למה שאינו בתחום האפשר או הלשון, ולפעמים משולבים בהם גם קטעי נוֹנְסֶנְס החותרים תחת חוקי הלוגיקה וההיגיון.
במסגרת התזה על "הסרת הקסם מהעולם", הראה מקס ובר כיצד החליפו המערכות הרציונליות – של המדינה, הביורוקרטיה, המשפט, החוק והסדר חברתי – את המקום שנשמר ליסודות הפלאיים של העולם. באחרית הדבר שלהם מציעים פרופ' יהודה שנהב־שהרבני ולואי ותד לראות בסיפורי העם שיירים של עידן קדום, המחזירים את הקסם אל העולם.
מכון ון ליר בירושליםפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אילאור פורת
תיאור: ד"ר אילאור פורת מציע עיון מקיף ראשון בשירתו של אחד המשוררים המרתקים והמאתגרים בשירה העברית של מפנה המאה ה־21: חזי לסקלי. פורת מזמין את הקוראים לנסות ולהתעמק בשירתו של משורר שנדמה שהדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיתעמקו בו. מה הקשר בין גברת פריזל מהסדרה "אוטובוס הקסמים" למשורר חזי לסקלי? האם השפה היא בעצם רובוט ענקי? ומהי טעותם הגורלית של הרוצח ושל הבלש הרודף אחריו? לסקלי מציג חידות איגיון, תעלולי שפה וחיבורים בין סוגי אומנות שונים, שמטרתם להכשיל את הקורא. אבל מבעד למערך ההסוואות המתוחכם, נדמה שהדרך לפיצוח אתגרי שירתו של לסקלי היא למעשה פשוטה מדי, פשוטה עד להביך... ד"ר אילאור פורת הוא עורך, מתרגם ומבקר ספרות. זהו ספר העיון הראשון שלו.
הוצאת גמא
מאת: רן אור-נר
תיאור: ביום ראשון של ה-15 באפריל 1945, בשעות הצהרים, נכנסה קבוצה של קצינים בריטים בשערי מחנה הריכוז ברגן-בלזן. לנגד עיניהם התגלה מחזה מזעזע שכמותו לא ראו לפני כן מעולם. מאות גופות של אסירות ואסירים היו פזורים ברחבי המחנה. אסירים שזה אתה יצאו לחופשי נעו בין המבנים, כחושים, מתקשים לעמוד על רגליהם ולא מאמינים שתם הסיוט. בין אנשי הסגל הגרמנים שנתפסו במחנה היו כמה עשרות נשים ששימשו כמפקחות בשירות ה-SS. קציני מודיעין בריטים החלו לחקור את הנשים הללו, ואט אט התבהרה התמונה הרחבה ביחס לתפקידים שהן מילאו כאחראיות על נשים אסירות במחנות ריכוז, עבודה, השמדה ובמפעלי תעשייה שונים.
ספרו החדש של רן אור-נר מתרכז במיקרו היסטוריה; הוא מגולל את סיפורן של כמה מהנשים הללו ששירתו באושוויץ-בירקנאו ובברגן בלזן. הוא מבוסס בעיקרו על החומרים מהמשפט הראשון שנערך במערב לפושעי מלחמה נאצים, משפט בלזן, אשר בו הועמדו לדין 45 נאשמים, מתוכם גם 16 נשים.
נשים בשירות ה-SS הוא הספר הראשון המתפרסם בישראל ביחס לנשים הגרמניות ששירתו ככוח עזר ב-SS, ארגון שהחברות בו הייתה שמורה לגברים גרמנים נבחרים בלבד. הוא משרטט את הרקע המגדרי של הנשים בגרמניה הרפובליקנית, על פי תפיסתה של ההנהגה הנאצית, את גיוסן והכשרתן לשירות במחנות השונים ואת האופן שבו הן מילאו את תפקידן. במקביל לתיאור מעשיהן של המפקחות – כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהצהרות, חקירות ובפרוטוקול המשפט – מובא גם הנרטיב של הקורבנות, האסירות שהיו נתונות למרותן הטוטלית והאכזרית של הנשים הגרמניות. שני הנרטיבים המנוגדים כל כך מהווים ניסיון מורכב שלעולם לא נוכל להשלימו, כלומר להבין כיצד הפכו נשים גרמניות לחלק בלתי נפרד ממנגנון הניצול וההשמדה שיצרה גרמניה הנאצית.
רסלינג
מאת: חגי איתן
תיאור: עיר. רחוב. מונית. מוניות מסתובבות ברחבי העיר… באחת מהן יושב מחברו של ספר זה, מעביר נוסעים מפה לשם, ועל הדרך גם מנהל מחקר-שדה אוטו-אתנוגרפי. רואה ואינו נראה. במונית נרקמים דרך שגרה יחסי-גומלין בין זרים, בין בני-אדם שאינם מכירים זה את זה: עובדה יסודית זו עוררה את סקרנותו, ולמעשה דחפה אותו אל השדה, אל עורקי התנועה של הג'ונגל העירוני. תחילה הוא שאל את עצמו: מה קורה, מה עשוי לקרות, בין נהג לנוסע.ת במהלך נסיעה במונית? מהם המאפיינים המבניים של היחסים הללו? אילו דפוסים של יחסי-גומלין ניתן יהיה לזהות במונית (אם בכלל) – ומה כל זה עשוי ללמדנו אודות התרבות העירונית-ישראלית בת-זמננו? במהלך מחקר השדה, שנמשך כ-18 חודשים, עלו שאלות וסוגיות נוספות, כמו למשל "על בחירת מקום הישיבה במונית", "על שיחת החולין", "על התשר" ועוד.
"מה שאולי הכי מוצא חן בעיני בעבודה כנהג מונית זה הזמן הריק, הפתוח, של השוטטות ברחובות… נהיגה, מעין ריחוף קל על הכביש, מעוררת מחשבות, מעלה זיכרונות, מחוללת חלומות. רק צריך להתנתק מהקריזה שמעלה בך הפקק (ואולי גם מהתוגה שבאה עם הבדידות), ולהתמסר לקצב, לנהיגה, למה שקורה ברחוב. קצת כמו הליכה, רק יותר מהר ובלי להתאמץ. ובמזגן. ואז לפתע מישהו מגיח מאיזה בניין ומניף לעברך אצבע מורה. אתה מחסיר פעימה, מתגלגל לעברו, עוצר לצידו. בן-אדם נכנס לך למונית, מתיישב לצידך או מאחוריך, מבקש להגיע מפה לשם. עם או בלי מונה. רק בבקשה דרך המלך ג'ורג'. מרגע זה מתחיל לך סרט חדש. אתה עדיין משוטט בעיר, אלא שעתה יש לך יעד מוגדר וכיוון ברור, ובן-אדם בשר ודם שיושב פה אתך. לפעמים נשתוק ביחד, נתגלגל ונבהה ונאזין לרדיו; לפעמים תתלקח שיחה. כך או כך, בכל מקרה, תמיד יקרה שם משהו בין אדם לאדם. ואת ה'משהו' הזה יצאתי לחקור, על ה'משהו' הזה ניסיתי לעמוד…" (מתוך הספר).
רסלינג
מאת: סיגל נאור
תיאור: "ובאמת, הספרות היא בגידה ונקמה בכל מה שאנחנו יודעים או בכל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים; הספרות היא בגידה ונקמה בתרבות ובהנחות היסוד השגויות שלה שרק נדמות לנו כאקסיומות; הספרות היא בגידה באהובינו שאותם אנו מעלים על מזבחה"
לפלוש דרך הקיר הוא ספרה החמישי של סיגל נאור והוא מאגד מסות שנכתבו בשני העשורים האחרונים: על ספרות וקריאת ספרות, על פוליטיקה, על פרוזה ועל שירה. כל מסה בספר מתחילה משאלה קיומית מטרידה שאינה מניחה לכותבת והיא מנסה להשיב עליה בכנות ובאומץ. בשתיים מן המסות היא מפנה את השאלה החוצה והתוצאה היא שיחה רבת משתתפים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורלי גל
תיאור: ספרה של אורלי גל וכל הזמן רצים שליחים הלוך ושוב אל ילדותי מתאר ומפרש יצירות של שלושה יוצרים מרכזיים בפרוזה העברית החוזרים באמצעות הכתיבה אל מחוזות ילדותם שהם גם מחוזות הראשית של הציונות המתחדשת. בין סוף שנות ה-60 לשנות ה-80 ראו אור יצירות ספרות שעסקו בילדות הארץ-ישראלית מפרספקטיבה חדשה: הן נכתבו על ידי סופרים שנולדו בארץ ונתפסו הן בעיני ההגמוניה החברתית והתרבותית של התנועות הפועליות ושל ה"התיישבות העובדת", והן בעיני עצמם, כדור "טבעי" ו"ילידי" ראשון בארץ.
יעקב שבתאי, יהושע קנז ומאיר שלו הם בניהן של התנועות הפועליות ושל ה"התיישבות העובדת" השבים בכתיבתם אל מחוזות ילדות אוטוביוגרפיים מנקודת מבט של ילד. ביצירות ניכרת עמדה נוסטלגית כפולת פנים המשקפת תחושת שבר או חסר בתוך הווה פגום, לצד הפניית מבט לאחור אל מרחב ילדות אוטוביוגרפי ספוג אינטימיות וגעגוע. המחברים תרים ביצירותיהם אחר רציפות ושייכות שאבדה; הם חושפים תהליכי התפכחות אישיים שיש בהם גם היבטים לאומיים והיסטוריים.
איך מיוצג העבר? כיצד מצטיירים ההווה של העבר וההווה העכשווי של המחבר דרך נוכחות מבעו הכפול של הזמן? ומה משמעותה של החזרה הספרותית אל מה שנצרב בתודעה כייצוגים בעלי נוכחות סמלית בילדות הארץ-ישראלית? אלה חלק מהשאלות שעולות לנוכח הפניית המבט לאחור והשיבה המאוחרת של המחברים אל הילדות באמצעות הכתיבה.
וכל הזמן רצים שליחים הלוך ושוב אל ילדותי מבוסס על עבודת הדוקטורט של אורלי גל, מורה לספרות ומרצה לחינוך העוסקת בהשפעה ההדדית המתקיימת בין הספרות והאמנות לבין הסביבה התרבותית בתוך מרחב הזהות הישראלי על סמליו וערכיו.
רסלינג
מאת: יוחאי עתריה
תיאור: בכל פעם שמתפרסם מחקר שנוגע למוצא האדם הוא זוכה להד אדיר בתקשורת ולעניין בקרב מדענים. אך בספר זה יוחאי עתריה טוען שהעניין במוצאו של האדם נובע לא רק מהניסיון המדעי לאשש את תורת האבולוציה אלא דווקא מהניסיון להסביר את הזוועות שהתרחשו בעולם במאה ה-20. בעצם אנחנו משתוקקים למצוא את עצמות "האדם הראשון" ולידו עוד שלד, ובידי שניהם אלות וגולגולותיהם מנופצות משום שממצאים כאלה יאפשרו לטעון כי אנחנו רעים מטבענו. אם נוכיח שהאדם רע מטבעו, נוכל להסיר מעצמנו אחריות לזוועות מסביבנו - "זה טבוע בנו".
אולם מאחר שמדענים אינם מסוגלים לספק ממצא ארכיאולוגי- היסטורי מפורש שיעיד כי אנחנו "רוצחים מלידה", אנחנו פועלים בעוד ערוץ - הטכנולוגיה אשמה בהרג, ולא האדם. כך למשל חתם אלברט שפאר, מבכירי המשטר הנאצי, את נאומו במשפטי נירנברג: "אין עוד דבר שיעצור בעד המדע והטכנולוגיה, אם אמנם יופעלו ללא ביקורת ורסן, מלהשלים את מלאכת השמדת האנושות שהם (המדע והטכנולוגיה) פתחו בה ביעילות כה מחרידה"
מנגד, גם אבי פצצת האטום רוברט אופנהיימר גרס כי פיתוח הפצצה נבע בסך הכול מהאפשרויות הטכניות שהתגלו למדענים. לפי גישה זו, אין האדם אחראי להטלת פצצת האטום, ובוודאי לא ליצירת אינטליגנציה מלאכותית שהפוטנציאל לנזקים ממנה כבר ידוע.
באמצעות דיון חדשני בממצאים ארכיאולוגיים, עמדות פילוסופיות, ספרי מדע פופולרי וסרטי מופת עתריה מבקש להוכיח כיצד החיפוש אחר עצמות האדם הראשון והדינמיקה הטכנולוגית פועלים מתוך תפיסה אפוקליפטית:
החיפוש אחר עצמות האדם הראשון מונע מהתשוקה לחשוף את ראשית הזמן, ואילו הטכנולוגיה דוחפת אותנו לעבר סוף העולם וקץ הזמן. אך המטרה משותפת וסמויה: זיכוי האדם מאשמה והסרת אחריות למעשינו.
עם עובד
מאת: מאשה יצחקי, חביבה ישי
תיאור: אברהם אבן עזרא, המשורר, פרשן המקרא, הפילוסוף ואיש המדע, היה מְחדש גדול בשירת החול. נושאים וסוגות המופיעים לראשונה בשירתו – סוגת הוויכוח, הסוגה הלימודית, תיאורי ריאליה ושירי הומור– היו קיימים, כולם, בשירה הערבית של ימי הביניים, אך להוציא מקרים ספורים, לא אומצו בידי משוררי ספרד קודם זמנו.
ספר זה מעמיד מהדורה מדעית מבוארת של שיריו הלימודיים של הראב”ע, ובה מוצגים לפני הקורא מכלול השירים המשתייכים לסוגה חדשה זו. היא כוללת שיר העוסק בחוכמת הרפואה, שיר המתאר את משחק השחמט, אוסף של שירי ויכוח כמו גם מכלול של שירי חידה. המהדורה מבוססת על כל המקורות לשירים הן מכתבי יד, הן מדפוסים עתיקים, והיא כוללת, נוסף להשוואת הנסחים, ביאור לכל שיר ותיאור מפורט של תת הסוגה הספרותית וההיסטוריה שלה בהקשר הרב-תרבותי.
מאת: אבידב ליפסקר
תיאור: הכרך השלישי של מחשבות על עגנון הוא חפירת עומק בטקסט אחד, קורות בתינו, מיצירות הזקונים של עגנון, שפורסם לראשונה בשלמותו כתשע שנים אחרי מותו של המחבר.
המחשבה הביקורתית על קורות בתינו מבוססת בחיבור זה על הבחנה כי יצירה זו עיקר קיומה הוא בממד טקסטואלי או בין-טקסטואלי, כלומר קורות כתיבות הספרים בקהילתו. הבחנה זו לגבי יצירה זו שהיא 'כתיבה על כתיבה' באה להחליף את מה שביקורת עגנון ראתה כיצירה שאין לייחס לה תשומת לב רבה, וכי אינה אלא ניסיון כושל של עגנון להעמיד סאגה משפחתית בדויה למחצה.
הקריאה בקורות בתינו מבקשת להראות כי גם אם שוקעו בה תולדותיהם של אנשים ממשיים מאבות אבותיו של עגנון, הרי בממד העומק שלה אין זו יצירה על אודות בני אדם, אלא על קיומם, תולדותיהם וגלגוליהם של ס פ ר י ם מכל מרחביו של ארון הספרים היהודי. הכוח המניע של יצירה זו טמון באבלו המתמשך של עגנון על אובדנם הקטסטרופלי של כתביו וספריותיו שלוש פעמים בשרשרת אסונות אישיים וקולקטיביים, ומעל כולם השריפה 'המיתולוגית' של כל ספריות עירו בוטשאטש בשנת 1865. מכאן - מאירוע היסטורי זה אשר לסבו ר' יהודה פארב היה חלק חשוב בריפויו - מתגלגלת התֶמה החוזרת בכתבי עגנון של סופרים ואוהבי ספרים שספריותיהם עלו באש, וכן התעניינותו העקבית בספרות השבחים ובסיפוריה על כתבים נשרפים וכתבים גנוזים. מכאן מתגלה גם הפיצוי האסתטי והאידאי שנמצא לו בדמות עיצובו של 'קורות בתינו' כחלל רב-קולי עצום של ספרים בני תקופות שונות, המשוחחים כביכול ביניהם ומבקשים מהמספר להכריע בין עמדותיהם השונות. כל זה מוליך לחיבורו של קורות בתינו כ'סיפור שבחים (הגיוגרפיה) של העצמי הכותב', כלומר לעיצוב האישיות היוצרת של עגנון עצמו כמי שממשיך להיטלטל בין מסורות של חכמים קדומים אנשי מגיה וחכמי אסטרונומיה לבין חכמי הלכה שידיעת התורה שלהם מגיעה כדי ידיעתה כולה בעל-פה והפיכתה מתורת ספרים כתובה לתורה שכולה בעל-פה.
בכרך זה נפרשת מפה ביבליוגרפית המשחזרת עשרות חיבורים מימי-הביניים ועד לעת החדשה, בין שהם נזכרים ובין שהם נרמזים בספר קורות בתינו. זהו אפוא חיבור עקרוני ביחס לַתכונה שיצאו לה מוניטין של עגנון כ'ספרייה מהלכת' של הספר היהודי, ובעיקר של השיח הפנימי הסוער שדעתו הייתה נתונה בו ביחס לחיבורים הכלולים בה. בתוך שיח זה שוקעו הרהורים ספרותיים עקרוניים ביחס לשאלת נצחיותו המסופקת של הספר היהודי ואפשרויות 'התקיימותו' בתודעה קולקטיבית משננת דווקא בעת אובדנו בשריפה או גניזתו מרצון.
בחלקו השני של הספר נזכרות גם כמה עבודות של עגנון מחוץ לקורות בתינו כמו בסיפור 'ספר שאבד' מהקובץ עיר ומלואה כבפרויקט ספרותי 'צפתי' שעגנון החל בו בסיפורו 'מעשה העז' ושני אלה עומדים כדיפטיך זה לצד זה ומטילים אור על מקומה של הספרות היהודית במעברה מהגולה לארץ-ישראל. שאלת ההיסטוריות של עיצובים ספרותיים עומדת גם במרכז הדיון על המבנה המטאפיסי האורבני של 'חנותו של מר לובלין' וברומנים של עגנון בחתימת הספר.
בספר מפתחות ביבליוגרפיים מפורטים של עשרות חיבורים שעגנון נשען עליהם בכתיבת קורות בתינו וכן תצלומיהם של ספרים נדירים ותעודות נדירות ששימשו את עגנון בכתיבת חיבורו זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: תמר רוס
תיאור: תמר רוס סוקרת את האתגרים שהמהפכה הפמיניסטית מעמידה בפני המסורת היהודית ואת דרכי התגובה האפשריות. כמי שאינה מסתפקת בעמדת המשקיף מבחוץ, היא מבקשת לחשוף לא רק את מידת ההטיה האנדרוצנטרית הטבועה במסורת זו, אלא גם להתעמת עם השלכותיה. לדעתה, מעבר לבעיות ההלכתיות והמעשיות שהטיה זו יוצרת, עצם קיומה מאיים על לב־ליבה התיאולוגי של האורתודוקסיה: האמונה בתורה מן השמים.
רוס תובעת הודאה ברורה בהטיה הגברית של מקורותיה המקודשים של היהדות ומציעה צידוק להמרת חשיבותה של הטיה זו, תוך שמירה על סמכותם הפורמלית של מקורות אלה, היא גם מצביעה על אותן מגמות במסורת היהודית שכבר הכירו וקידשו מכניזם זה בגלוי ובמפורש. על סמך תקדימים אלה, שאותם היא משלבת בתיאוריות פרשנות ומשפט עדכניות, היא בונה רציונל תיאולוגי המכוון לדורנו.
עמדותיה של רוס מלמדות כי המהפכה הפמיניסטית באורתודוקסיה חורגת מעבר להשפעותיה המעשיות על חיי היחיד, וכי יש בכוחה להעביר בשורה מקיפה לגבי טיבם של התרבות, החברה והקיום האנושי בכלל.
למהדורה שנייה זו של הספר נוסף אפילוג חדש, המשקף את ההתפתחויות בשטח מאז הוצאתה של המהדורה הראשונה באנגלית בשנת 2004 .
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אסתר מאיר-גליצנשטיין
תיאור: את תולדות יהדות בבל/עיראק מאפיינת החלוקה הבאה:
א. מראשית ההתיישבות היהודית במאה השישית לפנה”ס ועד הכיבוש הערבי באמצע המאה השביעית לספירה. תקופה זו מציינת את צמיחתו ופריחתו של המרכז היהודי בבבל תחת אימפריות פוליתיאיסטיות.
ב. מן הכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה ועד חורבן האזור במאות 13-14 בידי המונגולים. תקופה זו, ימי הביניים של יבשת אירופה, מציינת את בבל בתפארתה, תחת האימפריה העבאסית, ואת שקיעתה ההדרגתית ולבסוף את קיצה בעקבות הכיבוש המונגולי.
ג. תהליך שיקומה וצמיחתה המחודשת של הקהילה מן המאה ה-17 ועד מלחמת העולם הראשונה, תחת האימפריה העות’מאנית. ניתן לראות בתקופה זו את העת החדשה המוקדמת בתולדות יהודי עיראק, עם השפעת הקולוניאליזם וחדירת המודרניזציה וההשכלה האירופית.
ד. תולדות היהודים בתקפה המודרנית, במדינת הלאום העיראקית, מן הכיבוש הבריטי של עיראק ועד ההגירה ההמונית של מרבית היהודים באמצע המאה העשרים.
ספר זה מוקדש לארבע תקופות אלה. לתולדות הקהילה, להתפתחות מוסדותיה, להשפעתה על העולם היהודי עד לשקיעתה ולאחר מכן – לתהליך צמיחתה המחודשת, לפריחתה בתקופה המודרנית ולנסיבות שהובילו לעקירתה מעיראק. השאלה המרכזית שתלווה את הספר הזה לכל אורכו היא שאלת קיומם והישרדותם של היהודים בבבל לאורך פרק זמן כה ארוך של כ-2,600 שנים, מאז גלות בית ראשון ועד העזיבה המאסיבית מעיראק באמצע המאה העשרים: מהם היסודות שאיפשרו את קיומן של הקהילות היהודיות באזור הפרת והחידקל לאורך תקופות זמן כה ארוכות, תחת שלטונן של אימפריות שונות ותחת השפעתן של דתות ותרבויות שונות? ומהם הגורמים אשר בתקופה האחרונה הביאו את הקץ לקיומה של הקהילה והובילו לעקירת היהודים? מדוע עלו רובם למדינת ישראל בניגוד לכל הציפיות ובפרק זמן כל כך קצר שנמשך פחות משנתיים? ומדוע בחרו גם יתר היהודים שנשארו בעיראק לעזוב אותה במהלך שני העשורים הבאים ולהגר ליעדים שונים?
יד יצחק בן-צבי
מאת: מרדכי אסייג
תיאור: בשנות התשעים של המאה העשרים התפתחה פרדיגמה היסטורית-חברתית המכונה 'יהודי נמל' ('Port Jews'), שהציעה התייחסות ייחודית לתהליכי מודרניזציה שהתחוללו בקרב יהודים ספרדיים מערביים בעידן המודרני המוקדם. הפרדיגמה דנה בנסיבות הייחודיות שחוו עיליות יהודיות ספרדיות, שהשתלבו בחברת סביבתם במאה השמונה עשרה ובתחילת המאה התשע עשרה. הללו צמחו בסביבות קוסמופוליטיות בערי הנמל בים התיכון ובחוף האטלנטי האירופי, באיים הקריביים ובחוף המזרחי של ארצות הברית. יהודים שהשתייכו לעילית זו נהנו מתנאים סביבתיים שהקנו להם יתרונות רבי חשיבות, כמו חופש תנועה בארצם ומעבר לים, עיסוק בסחר מקומי ובסחר בין-לאומי והשתלבות בתהליכי חילון ומודרניזציה.
הספר דן במקשתת רחבה בהתפתחות החברתית והכלכלית של יהודי עיר הנמל תיטואן בשנים 1859 – 1912, על פי מאפייני גישה מחקרית זו, ומציג תובנות חדשות ביחס לחברי הקהילה בתקופה הנדונה. יהודי תיטואן, צאצאי מגורשי ספרד, חיו בחברה רוב מוסלמית והתאפיינו בדפוסים חברתיים, כלכליים ותרבותיים הדומים למאפייניה של התפוצה היהודית ספרדית מערבית ברחבי העולם. המחקר חושף כיצד השפיעה מעורבותם של מדינות ליבה אירופיות וארגונים יהודיים פילנתרופיים על תהליכי המודרניזציה בקרב קהילת תיטואן בתקופה הקדם קולוניאלית, עד להחלת הפרוטקטורט הצרפתי-ספרדי ב-1912.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוני רייני
תיאור: הספר דן בשאלה כיצד נתפסים בני דת האסלאם בעיני הנאצים ומדוע הרגישו הנאצים בנוח לשתף פעולה עם עמי האסלאם והערבים בפרט. מחבר הספר מפריך את הטיעון הרווח שהנאצים ראו במוסלמים, באשר הם, שווי מעמד ליהודים בגלל היותם שמיים. כמו כן המחבר מוכיח שלעמי האסלאם היה ערך נעלה באידיאולוגיה הנאצית, והם אף זכו בתואר ‘ארים של כבוד’.
זאת ועוד, היטלר ועוזריו סלדו עמוקות מהדת הנוצרית ושאיפתם הייתה להחליפה בדת האסלאם. מבחינתם, דת זו הלמה יותר את האופי של הנאציזם.
במחקרו נשען המחבר על מקורות ראשוניים, כגון: מסמכים בגרמנית, תעודות בשפות סלביות, עדויות של צמרת המפלגה הנאצית ומחקרים של חוקרים בעלי שם עולמי.
יוני רייני משמש חוקר, מרצה במרכז הבינלאומי לדיפלומטיה ציבורית ולהסברה ישראלית, איש הסברה ויועץ הסברה פרו ישראלית לגורמי הסברה מקצועיים. בעבר שימש חוקר בכיר ב’פורום קדם למזרחנות והסברה’ וכיום פועל באופן עצמאי. חיבר מאמרים שעניינם היסטוריה של המזרח התיכון ושבירת מיתוסים המתייחסים לסכסוך הישראלי ערבי. מאמריו פורסמו באתרי חדשות, בכללם CIJnews, ניוזדסק ישראל ובאתר שהקים ‘ניפוץ מיתוסים, המציאות והעובדות’. יוני רייני הוא בנם של פרופ’ אנסון רייני, ממובילי חוקרי ארץ ישראל בארץ ובעולם, ופרופ’ ציפורה כוכבי רייני שבין היתר תרגמה את מכתבי אל עמארנה האכדיים וחיברה את הביוגרפיה של הסופרת נעמי פרנקל.
מספרי המחבר: “האומנם עזה כבושה ונצורה”. הספר מפריך את הטיעון שעזה נתונה לכיבוש ולמצור בידי ישראל.
“מסתננים עלייך ישראל”. הספר מוכיח כי רובם המוחלט של האפריקאים בארץ אינם פליטים אלא מהגרי עבודה.
“הזכות על ארצנו: נאבקים בנרטיב ה”פלסטיני”’. הספר עוסק בהיסטוריה של ארץ ישראל מהתקופה העות’מנית ועד קום המדינה ומפריך את נרטיב הנכבה הידוע גם כנרטיב “הפלסטיני”. הספר מתאר בהרחבה את ההיבט המשפטי של זכויות היהודים על ארצם מהירדן ועד הים, בכלל זה – הזכות להתיישב ביהודה ושומרון.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: יוני רייני
תיאור: ספר‭ ‬זה‭ ‬הוא‭ ‬חיבור‭ ‬מקיף‭ ‬המתאר‭ ‬את‭ ‬הזיקה‭ ‬בין‭ ‬הנאציזם‭ ‬לעולם‭ ‬המוסלמי‭ ‬דרך‭ ‬השתלשלותם‭ ‬של‭ ‬אירועים‭ ‬היסטוריים‭, ‬המשתקפים‭ ‬בגישתם‭ ‬האידיאולוגית‭ ‬והפוליטית‭ ‬של‭ ‬גורמים‭ ‬נאציים‭ ‬רמי‭ ‬דרג‭: ‬אדולף‭ ‬היטלר‭, ‬היינריך‭ ‬הימלר‭, ‬‘המשרד‭ ‬למדיניות‭ ‬הגזע‭ ‬של‭ ‬המפלגה‭ ‬הנציונל‭ ‬סוציאליסטית‮’‬‭, ‬אדולף‭ ‬אייכמן‭, ‬פריץ‭ ‬גרובה‭ ‬והמופתי‭ ‬חאג‮’‬‭ ‬אמין‭ ‬אל‭ ‬חוסייני‭. ‬המחבר‭ ‬בוחן‭ ‬מסמכים‭ ‬אותנטיים‭ ‬וחומרים‭ ‬תיעודיים‭ ‬בגרמנית‭, ‬בשפות‭ ‬סלאביות‭, ‬בעברית‭ ‬ובערבית‭, ‬ככלי‭ ‬עזר‭ ‬להראות‭ ‬עד‭ ‬כמה‭ ‬הייתה‭ ‬עזה‭ ‬הערצת‭ ‬הנאצים‭ ‬את‭ ‬דת‭ ‬האסלאם‭. ‬הואיל‭ ‬ולדידם‭ ‬הנצרות‭ ‬הייתה‭ ‬דת‭ ‬רכרוכית‭, ‬שאינה‭ ‬הולמת‭ ‬את‭ ‬האופי‭ ‬הנאצי‭, ‬שקלו‭ ‬להמירה‭ ‬בדת‭ ‬מוחמד‭ ‬ואף‭ ‬נקטו‭ ‬פעולות‭ ‬לעידוד‭ ‬גרמנים‭ ‬להתאסלם‭ ‬ולהפצת‭ ‬האסלאם‭. ‬
נוסף‭ ‬על‭ ‬סוגיית‭ ‬הדת, ‬נדונה‭ ‬גם‭ ‬סוגיית‭ ‬הגזע‭ ‬של‭ ‬עמי‭ ‬האסלאם‭ ‬בכלל‭ ‬ושל‭ ‬הערבים‭ ‬בפרט‭. ‬המחבר‭ ‬מראה‭ ‬שבשונה‭ ‬מהיהודים‭, ‬התורה‭ ‬הנאצית‭ ‬מעולם‭ ‬לא‭ ‬ראתה‭ ‬בערבים‭ ‬בני‭ ‬גזע‭ ‬נחות‭, ‬לכן‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬שנישואי‭ ‬תערובת‭ ‬בין‭ ‬ערבים‭ ‬לארים‭ ‬לא‭ ‬נאסרו‭, ‬אף‭ ‬נקבע‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬היטלר‭ ‬ו’מדעני‭ ‬הרייך‮’‬‭ ‬שבדמם‭ ‬זורם‭ ‬דם‭ ‬ארי‭. ‬המחבר‭ ‬דן‭ ‬במידת‭ ‬חשיבותו‭ ‬של‭ ‬המופתי‭, ‬חאג‮’‬‭ ‬אמין‭ ‬אל‭-‬חוסייני‭, ‬לממשל‭ ‬הרייך‭ ‬ולצבאו‭ ‬במהלך‭ ‬מלחמת‭ ‬העולם‭ ‬השנייה‭. ‬כמו‭ ‬כן‭ ‬הוא‭ ‬מתמודד‭ ‬עם‭ ‬השאלה‭: ‬עד‭ ‬כמה‭ ‬השפיעה‭, ‬אם‭ ‬בכלל‭, ‬מעורבותו‭ ‬של‭ ‬המופתי‭ ‬ביישום‭ ‬‘הפתרון‭ ‬הסופי‮’‬‭.‬‮ ‬
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: שמואל ויינשטיין
תיאור: האם קיים קשר התפתחותי סמוי בין תורת החסידות והתיאוריה הפסיכואנליטית? ״פסיכואנליזה מיסטית״ מציג ובוחן את ההשערה שהפסיכואנליזה ינקה, פיתחה והעשירה את רעיונות היסוד של תורת הסוד היהודית כפי שבאו לידי ביטוי בחסידות, תוך נטרול והסוואה של המרכיב המיסטי שבהם.
הספר ״פסיכואנליזה מיסטית״ מציע את רעיון ״הלא־מודע המטפיזי״ כמושג תשתית אשר מרחיב ומותח את עיקרון היסוד הפסיכואנליטי אל הממד המטפיזי. בדומה למנגנון הלא־מודע הפסיכואנליטי, אשר עוסק בפרשנות של תכנים רגשיים ודחפיים ובמינון החשיפה כלפיהם, ״הלא־מודע המטפיזי״ עוסק בפרשנות של החיבור האנושי־אלוהי ובמינון החשיפה כלפיו, האחד מארגן את התנהלותנו הנפשית והשני מדריך את חיינו הרוחניים, ברבדים שאינם גלויים לנו.
החזון המניע את הספר הוא הרחבת היסודות להשבתה של המיסטיקה אל תפיסת הלא־מודע הפסיכואנליטי, ממנו הודרה. חזון זה מהווה נדבך בהשקפה החברתית־ תרבותית אשר תופסת תאוצה בשנים האחרונות , החלת רעיונות החסידות על כל מרקם תחומי החיים מהם החלה לצמוח, תוך שילוב של היבטים חברתיים, נפשיים ורוחניים לכדי תפיסה אחדותית של האדם ושל העולם. הרחבת המשמעויות של מושג הלא־מודע אל התחום המטפיזי, עשויה להשפיע גם על גבולות הגזרה של המתודה הטיפולית הפסיכואנליטית. ״פסיכואנליזה מיסטית״ מציע אפשרות לפרש היבטים רוחניים לא־מודעים מנקודת מבט קלינית, ומתוך כך לאבחן ולהבחין בהתאם גם בין הזיה ואינטואיציה, פנטזיה ואמונה, שיגעון ושפיות, חולי ובריאות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אדם רצון
תיאור: ספר זה עוסק בחיים לצד המוות ובדיאלוג שלנו עם שניהם ועם האנשים שסביבנו. זהו פרי מחקר ארוך, המבוסס על מפגשים עם נוטים למות, תיעוד דבריהם וקריאה בקטעים המתועדים בצד קריאה בהגותם של הוגים יהודים המשתייכים למסורת החשיבה הדיאלוגית. מסורת חשיבה זו נותנת קדימות לדו-שיח עם האחר (אנושי או רוחני) על פני הקיום האינדיבידואלי ורואה בדו-שיח עימו מקור עיקרי למשמעות קיומו של היחיד. הספר מפגיש בין דברי הגות המוגבהים מעל התיעוד העממי, היומיומי ובין קטעי תיעוד של בני אדם השקועים בחייהם ובמותם (או במות יקיריהם). אלו אף אלו , המוגבהים מן החיים והשקועים בהם , מורכבים, מלאי סתירות ואפופי סוד.
אין כאן השוואה שיטתית בין סוגי השיח הללו, אלא כוונה להנכיח את השיח החי על סף המוות ומולו. שני מצבי ההיות , על סף המוות ואל מול המוות , מייצגים שתי עמדות שונות ומשלימות ביחס למוות, ולמעשה הם עלו מתוך המחקר, התנסחו ממפגש למפגש ולבסוף הפכו לנושאי שני השערים המרכזיים בספר. ב"על סף המוות" נבחנים מצבי תודעה שונים, כגון סליחה, תודה, כמיהה ואהבה, שהם מצבים מרכזיים בקיום האנושי לאורך החיים. בשער זה נבחנת עמידותם, ולעיתים אף התעצמותם, על סף המוות. לעומת זאת, ב"אל מול המוות" נבחנות עמדות מרכזיות כלפי המיתה והמוות, כגון היחס למרחב ולזמן בשלב סוף החיים. מתוך בחינת הופעתם אל מול הסוף הקרב ובא עולה ומתבהרת חשיבותם גם בשלבים מוקדמים יותר של החיים. האופן שבו מצטרפים כל אלו, יחד עם אופן הטיפול בהם, מנסחים את אותה עמידה מול המוות הבאה לביטוי בכותרת הספר , מוות דיאלוגי, ואולי אפשר בכלל לחשוב עליה כעל חיים דיאלוגיים נוכח תודעת המוות הטבועה בהם מראשיתם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עטרה איזקסון
תיאור: ספר זה מיועד לאוהבי מוסיקה, אנשי חינוך וחוקרים, מאזינים, משוררים וסופרים וכל אשר מילה וצליל בליבו. הספר בודק את הקשר בין הטקסט והמוזיקה של שירים שהולחנו במאה ה־ 19 : כיצד התייחסו המלחינים שוברט, שומאן, ברהמס, וולף ומאהלר לטקסטים של משוררים בני התקופה, וכיצד עִצבו מחדש את הטקסטים הללו. הם הפקידו את הטקסט בידי שני כלים השותפים לפרשנות: הקול (בפי הזמר או הזמרת) המשקף את הלך הנפש של הדובר, והפסנתר )או התזמורת(, המתארים את האוירה והסביבה החיצונית והפנימית. כך נוצרה ישות או יצירה חדשה כתוצאה מהתמזגות הפואמה והשיר המולחן. המוטו העובר כחוט השני בתוך נפשו של הדובר בשירים השונים הוא בדידות, אהבה נכזבת, געגוע אל הלא מושג, התמזגות עם הטבע ומלנכוליה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אריאל אבן-מעשה
תיאור: לר' דב בער פרידמן, "המגיד ממזריטש" (1772-1704), היה תפקיד מכונן בגיבוש החסידות, תנועת ההתחדשות המיסטית שהפכה לאחד הכוחות החשובים והמצליחים ביותר ביהדות המודרנית. ב"דיבור לאינסוף" אריאל אבן־מעשה פונה לדרשותיו של המגיד כדי להבין את מקומן של המילים בחוויה המיסטית. לטענתו, תורת השפה של המגיד היא המפתח להבנת התיאולוגיה המיסטית המופשטת שלו, ולחיי הדבקות ועבודת השם אליהם ביקש להוביל את תלמידיו. הספר בוחן את חײו של מיסטיקן מופנם זה על בסיס סיפורים, אגדות ומקורות היסטוריים שונים, ומבדיל את הדמות ההיסטורית מהדמות העולה מהמערך המורכב של מסורות טקסטואליות ומסורות בעל־פה שעיצבו את זכר המגיד ואת מורשתו.
אבן־מעשה מראה כיצד תפיסת השפה של המגיד ממזריטש עוצבה מתוך מפגשיו עם הבעל שם טוב (הבעש"ט), שמשנתו הציגה תפיסה רדיקלית של אימננטיות אלוהית. המגיד פירש את האימננטיות כחיוניות לשונית הפועמת ומהדהדת בחלל העולם. מתוך פרשנות זו פיתח המגיד את התפיסה שכל המילים האנושיות, בכל שפה, ואפילו בשימושים היומיומיים ביותר, יכולות להתקדש כאשר תוחזרנה למקורן האלוהי. בחינת הכתיבה ההגותית של המגיד ממזריטש מעמידה בפנינו את דמותו של הוגה חסידי יצירתי ומהפכני. מבחינות רבות, טוען המחבר, המגיד ממזריטש - ולא הבעש"ט - היה המייסד האמיתי של תנועת החסידות והמעצב הראשי של התיאולוגיה שלה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: זיגמונד פרויד
תיאור: מתווה לפסיכולוגיה מדעית (1895), אשר מובא כאן לראשונה בעברית, הוא למעשה חיבורו המטאפסיכולוגי הראשון של פרויד, חיבור המבקש להכפיף את הפסיכולוגיה והפסיכופתולוגיה לחוקים של מדעי הטבע. שתי מטרות מוצהרות עמדו לנגד עיניו, שתיהן מטרות האופייניות למחקר הרפואי של אותם ימים: לחקור נקודת מבט כמותית כבסיס נוירולוגי לפסיכולוגיה, ולהיעזר בפסיכופתולוגיה להבנת הפסיכולוגיה התקינה. מכאן נולד שמו בתרגום לאנגלית כ"פרויקט לפסיכולוגיה מדעית". וכך כתב פרויד לידידו ואיש סודו, הרופא הברלינאי וליהלם פליס, במכתבו מיום 25.5.1895: "במהלך השבועות האחרונים הקדשתי כל רגע פנוי לעבודה זו. ביליתי את שעות הלילה בין 23:00-02:00 בפינטוזים, פרשנויות וניחושים, ולא חדלתי אלא רק משהגעתי לידי אבסורד או משעבדתי יתר על המידה באופן כה קשה עד שלמען האמת לא נותר בי עניין לפעילויותיי הרפואיות היומיומיות. יחד עם זאת, יחלוף עוד זמן רב בטרם תוכל לשאול אותי על אודות התוצאות".
למרות אופיו המדעי של החיבור, ולמרות היותו מהמוקדמים שכתב פרויד, המתווה מכיל בתוכו את תמצית רעיונותיו של פרויד לעתיד, גרעין תפיסותיו את הנפש ותשתית מושגית של עולמו התיאורטי. מכאן חשיבותו של המתווה כלימוד מבואי-יסודי כמעט לכל משנתו של פרויד בארבעים השנים שלאחריו. יחד עם זאת, חיבור זה לא הוקצע מעולם על ידי פרויד כך שיהיה ראוי לפרסום. נהפוך הוא, פרויד השמידו ככל הנראה ולא הזכירו מפורשות עוד לעולם, ואת הימצאו בידינו יש לזקוף לצרור מכתבי פרויד אשר נמצא בעיזבונו של פליס ושרד תלאות מרובות. הטקסט עצמו רווי קיצורים, סימנים והדגשות, ולעיתים הוא סבוך להבנה; אולי בשל כל אלה נפקד מקומו מהלימוד הבסיסי של התיאוריה הפסיכואנליטית במשך שנים רבות. אולם עתה, משמצוי הוא בידינו בעברית – מסודר ומוער – עשוי המתווה להיות כר פורה ללימוד וחקר יסודות התיאוריה הפרוידיאנית.
רסלינג
מאת: ערגה הלר
תיאור: ספרה של ערגה הלר, עצם העניין, עוסק בייצוגים של כלבים ביצירה עברית לילדים. הוא סוקר יצירות שכל ילד ישראלי גדל עליהן, קרא אותן, האזין להן בתסכיתים או צפה בהן בקולנוע. אלה יצירות דוגמת "כושי כלב קט" שגיבורו הוא הכלב כושי, "שמלת השבת של חנה'לה" עם הכלב זוזי, "שמונה בעקבות אחד" עם הכלב לקש שהופך עם הזמן למוקי, "איה פלוטו" עם פלוטו הנודע, או "עזית הכלבה הצנחנית" עם כלבה הישראלית המפורסמת לא פחות מפלוטו. אבל המחקר העומד מאוחרי ספר זה אינו מתמקד בדרכי הייצוג ובמופעים של הכלבים אלא ממיין אותם לתבניות סדורות, אגב כך שהוא מציע פרשנות תרבותית-היסטורית להופעתם בטקסטים.
בעלי חיים ככלל תופסים מקום נרחב בספרות הילדים העולמית ונושאים תפקידים שונים. מבין כל בעלי החיים לכלבים שמור מקום מיוחד הודות למגוון התפקידים שהם ממלאים בחיי האדם ולקשר המיוחד בין האדם לכלב. הם נתפסים כמייצגים אוניברסליים של ערכים, חִבְרוּת וחֲבֵרוּת. אבל לכלבים בספרות הילדים שנכתבה בעברית לפני הקמת המדינה, ובשלושים השנים הראשונות שלה, יש תפקיד משמעותי נוסף לערכים אוניברסליים. בתחילת דרכם של הכלבים בסיפורים, בשירים ובפזמונים העבריים הכלב הוא גם חיית מחמד וגם סוכן של בניית זהות לאומית מקומית. עם הקמת המדינה וגיבוש זהותו של ה"צבר" ממשיכה דמות הכלב להתפתח עם האידיאל הישראלי ומציעה לקוראים הצעירים תבניות חדשות המתעדכנות תוך כדי התרחשות. בהתאם לכך המחברת מבררת בין השאר כיצד הופך "כושי" ל"עזית", כיצד הכלב השומר על הקיבוץ הופך לחביב השכונה העירונית, וכיצד כל הכלבים גיבורי המלחמה הופכים ממתים בשדה הקרב, לנכים משוקמים, למילואימניקים משוחררים, ולבסוף לגיבורי-על אלמותיים.
רסלינג
מאת: בעז שושן
תיאור: כיצד ומתי התגבשה טענת הח'ליפים העבאסים שכיהנו בבגדאד במשך למעלה מ-500 שנה – מאמצע המאה ה-8 עד אמצע המאה ה-13 – שהם הראויים יותר מכל מתחריהם ומתנגדיהם לשלוט בעולם האסלאם? מה הייתה הטענה ומה היו התהפוכות שעברה? תשובות לשאלות אלה ולרבות אחרות שמעלה ספרו החדש של בועז שושן מתבססות על בחינה של הקשר הסבוך בין היסטוריה, זיכרון היסטורי והמצאת מסורת. שלושה מכלל שישה מקרי הבוחן שנדונים בספר מציגים את ההיסטוריה שסיפרו ראשוני העבאסים לעצמם ולנתיניהם באמצעות כותבים מטעמם, כפי ששירתה את צרכיהם האידיאולוגיים. היסטוריה זו משקפת את שאיפתם לעצב זיכרון היסטורי מסוים מאוד, ובאופן הזה לגבש מסורת היסטורית שהולמת את צרכיהם. אבל התוצרים של שאיפה זו לא נשארו קבועים: כך למשל ה"זכות" הבלתי מעורערת של העבאסים לח'ליפות שודרגה במרוצת הדורות הראשונים לשלטונם מצוואה של נכד של עלי, אבי השיעה, להבטחה של הנביא מוחמד שניתנה לעבאס, אבי העבאסים, שנים רבות קודם לכן.
בניית בגדאד, בירת הח'ליפות החדשה, ובניית סאמרא, העיר שהחליפה אותה כבירה למשך מספר עשורים, הוצגה על ידי בוניהן הח'ליפים כהגשמת נבואה. לעומת ערים חדשות אלה הוצגה העיר הקדומה חירה שבדרום עיראק כבסיס עתיק יומין לגאווה ערבית שבזכותה הצליחו הערבים להנחיל תבוסה לאימפריה הפרסית עוד לפני בוא האסלאם. דיונים אחרים בספר עוסקים במה שנגזר מעיצוב ההיסטוריה כזיכרון וכהמצאת מסורת: מאבק של זיכרונות-שכנגד ביחס לזיכרון הרשמי והצפה של מסורות חלופיות לנוכח ניסיונות השכחה. כך הדבר ביחס לבניית המסגד האומיי בדמשק שאת המסורות עליו קיבצו תומכי השושלת האומיית שהדיחו העבאסים; כך ביחס למשפחת הווזירים לבית בּרמכּ שמקורביהם שימרו את זכרה לאחר חיסולה, וכך ביחס לח'ליף אמין שנוצח על ידי אחיו מאמוּן במלחמה על השלטון, וחרף התדמית השלילית שדבקה בו סופו הטרגי סופר מנקודות מבט שונות.
רסלינג
מאת: אלי לויס
תיאור: החיבור שלפניכם מציע מענה עשיר לחידה אוניברסלית קלאסית: מהם המקורות הקמאיים לרצונותיו של האדם, לרגשותיו ולהתנהגותו.
קו הפתרון שנקט המחבר, אלי לויס, הוא כינוסן ושילובן למארג אחד של השקפות יסוד מובחנות על ה"טבע האנושי". השיטה: המשגות מקוריות מסוימות ושפע של המחשות – בין היתר על מהות הצדק והמרדף אחריו, על התאווה לניצחון ועל הכמיהה לאהבה.
הספר מניח בידי הקוראים מפתח-אב ייחודי להבנת ליבות הנפש והחברה, ומתווה להפקת שימושים מעשיים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יוסי אלפי
תיאור: עושים סיפור הוא ספר החושף לראשונה את סודות האמנות של מספרי הסיפורים (storytelling ) ואף שואף לשפר ולשכלל מיומנויות הקשורות בתקשורת בין־אישית. יוסי אלפי, מספר הסיפורים הלאומי של ישראל, שהפך את האומנות הזו למקצוע ואת המקצוע לאמנות בפני עצמה, מוביל את הקוראים אל חדרי החדרים שבלב הסיפור והמספר. כלומר, בלב של כל אחת ואחד מאיתנו.
"כולנו מספרי סיפורים," אלפי אומר, "כולנו מעוניינים להביא את סיפורנו ולהציג את עצמנו לפני העולם. יש העושים זאת בחיק המשפחה, יש המסתפקים בחשיפת הסיפור לפני חבריהם הקרובים, ויש כאלה השואפים לפלס את דרכו של הסיפור אל לבבות ההמונים מתוך הצגתו באופן הנוגע ביותר לפני הציבור הרחב, הדרגים הניהוליים בארגונים שונים ומנהיגיהם וליטול חלק בעולם הסיפור".
"אהבו את הסיפור, לפחות את סיפורכם שלכם!" אלפי מפציר בקוראיו. "אתם המחוללים, היוצרים ומי שמאפשרים לאחרים להקשיב לכם ולראות באמצעותכם סיטואציות ומצבים — ובעצם את העולם כולו — באור שונה, אבל בעיקר לראות את עצמם משתקפים בו."
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דן תורן
תיאור: חוזר לשם עכשיו, ספר הביכורים של דן תורן, הוא יצירה אוטוביוגרפית ברובה, המאוגדת בשישה שערים ומציגה זיכרונות ומחשבות לגבי מקומם של הצלילים בחייו כמוזיקאי, זמר ויוצר. בסיפורים המשעשעים־מרירים מספר תורן בגוף ראשון על שירים שכתב עם ברי סחרוף, מאור כהן ואחרים, על סוף שנות ה־80 בתל אביב ועל הקשרים העמוקים עם יוצרים נוספים, ובהם שולי רנד, שמוליק לוי ויוסף אל דרור.
חוזר לשם עכשיו הוא מסע הלוך ושוב בזמן – משנות ה־60 בגינת דבורה של ילדותו התל אביבית, דרך הופעות שונות בארץ ובעולם, כניסה מפתיעה לעזה בשנות ה־90, מסע הופעות בארצות־הברית עם דנה ברגר ב־2012, ועוד מגוון במות ונסיעות. בכל נקודות הזמן והמקום משתף המחבר את הקוראים בתובנות קטנות וגדולות על משמעות היצירה בחיים.
זה הסיפור שלי על צלילים ועל שירים ועל עצמי. ניסיתי ללכוד במילים את ים התמונות והצלילים, שאליהם צללתי כנער ומהם מעולם לא יצאתי. השתדלתי לתאר את מה שהוביל אותי להיות אדם שחי עם מוזיקה בתוך מוזיקה – עם שירים, יצירה והופעות גם בזמנים שבהם זה נתפס כדבר בלתי אפשרי. ניסיתי שוב לפגוש את האנשים שהיו אתי אז, לתאר את האירועים ולספר את הסיפורים שהובילו אותי לחיות בתוך רוקנרול בעברית, במדינה שבה הרוקנרול אינו חלק מהזרם המרכזי, לא במוזיקה ולא בכלל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גיא ארליך
תיאור: הספר המקומות הריקים של יהודית הנדל הוא מונוגרפיה מקיפה ראשונה מסוגה המוקדשת לסופרת, כלת פרס ישראל, ולמכלול יצירתה. הנדל (1921–2014) פרסמה במהלך חייה עשרה ספרים והפכה לאחת הסופרות הבולטות בספרות העברית והישראלית. עם זאת, לצד ההכרה וההערכה שיצירתה זכתה להן, נשארה הנדל בשולי הקאנון הספרותי והזיכרון התרבותי הקולקטיבי. ספר זה מבקש להאיר את יצירתה באור חדש. נדונות בו יצירותיה המוּכּרות, ובהן ספרה הנחשב הכוח האחר (1984), ולצידן נבחנים ספריה הידועים פחות, כמו גם סיפוריה המוקדמים והנשכחים משנות הארבעים, שפורסמו בעיתונים ובכתבי העת וסללו את דרכה לספר הביכורים אנשים אחרים הם (1950). חומרים מעיזבונה הספרותי של הנדל, שטרם זכה לעיון מחקרי, נחשפים כאן לראשונה ומביאים לידי גילויים מפתיעים ותובנות חדשות באשר להנדל וליצירתה. חומרי העיזבון כוללים בין השאר נובלה גנוזה, שזוכה בספר לעיון נרחב, וטקסט אוטוביוגרפי שעליו עבדה הנדל בעשור האחרון של חייה.
פרקי הספר – הנעים משנות כתיבתה המוקדמות של הנדל ועד לספרה האחרון, המקום הריק (2007) – מציעים מבט חדש על הסופרת ועל יצירתה, על היחסים המרתקים שטוותה בין ה"ספרות" ל"חיים", על הפואטיקה המלנכולית שלה לצד הניסיון לצעוד אל "מעבר למלנכוליה" וגם על "המקום הריק" כמוטיב דומיננטי בכתיבתה. "המקום הריק" הנדון בספר מִתקשר גם למקומה החסר של הנדל בהיסטוריוגרפיה ובקאנון הספרותי.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רונית שלו, שמית קדוש, אלון רז
תיאור: פסיכותרפיה המשלבת גוף, נפש ורוח הינה שפה טיפולית אינטגרטיבית, שהתפתחה מתוך גישות טיפול שונות, הפסיכותרפיה הדינמית, הפסיכותרפיה ההומניסטית, הפסיכותרפיה הגופנית והפסיכולוגיה הטראנס פרסונלית. מתוך הישענות על גופי ידע קיימים לצד התנסות וחקירה משותפות, ומתוך מרחב למידה משותף של מורים ותלמידים במרכז שילוב — בית הספר לפסיכותרפיה גופנית נפשית מבוססת מיינדפולנס שעורכי הספר באים בשעריו, נוצרו תנועות חדשות, שבילים חדשים ללכת בהם, ושפה טיפולית שהלכה והתפתחה.
הספר הזה נולד מתוך חלום משותף לקבץ ידע זה, ומתוך אמונה עמוקה שידע המתהווה ומצטבר ראוי שיימסר. הכותבים והכותבות של ספר זה, הבאים מענפי טיפול שונים, פותחים את הקורא לגופי ידע ודיסציפלינות שונות שבבסיסם האמונה בשילובם של הגוף, הנפש והרוח במרחב הטיפולי. כך נפתחת מניפה רחבה ומעמיקה של גופי ידע מבוססים שונים, נוצר דיאלוג ומתהווה אפשרות ליצירת גשרים ונקודות ממשק בין העולמות השונים והגישות השונות המתעניינים בחוויה הגופנית ומכירים בערכה הרב בתוך עולם הטיפול.
מכאן שספר זה כולל נקודות מבט שונות, החל מגישות דינמיות והתייחסותיות, דרך גישות המבוססות על פסיכותרפיה גופנית, וכלה במסורות המזרח וממדי הרוח. הספר כולל הקדמה מאירת עיניים של ד"ר יורי סלע, פרק פתיחה מרתק של ד"ר ניצה ירום, הפותח את השער הראשון, וחמישה שערים: הראשון עוסק בגוף והקשר הטיפולי מנקודות מבט שונות; השער השני מציג רוחב יריעה של התערבויות וגישות שונות המשלבות גוף, נפש ורוח; השער השלישי עוסק בהתערבויות המבוססות על קשיבות (מיינדפולנס) במרחב הטיפולי; השער הרביעי מביא לפתחנו נושאים של חולי, אובדן, אבל וטראומה; והשער החמישי עוסק בהדרכה בפסיכותרפיה גופנית נפשית. מתוך אמונה שצמיחה של מטפלים מבקשת מהמטפל למצוא את קולו הייחודי, את סגנונו האישי ואת האינטגרציה האישית שלו בעולמו הפנימי, הספר מזמין את הקורא לחשיבה לצד חוויה תוך כדי הקריאה, לפתיחות ולסקרנות וליצירת דיאלוג מפרה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ז'אן-ז'אק רוסו
תיאור: "האדם נולד חופשי, ובכל מקום נתון הוא בכבלים" – מילים מפורסמות אלה, אשר פותחות את האמנה החברתית, מסכמות את העיקרון המרכזי של כל יצירתו של ז'אן-ז'אק רוסו (1778-1712): האדם במהותו הוא טוב, אך החברה משחיתה אותו. "האמנה החברתית" מהווה ניסיון נועז של רוסו להראות כיצד אפשר להיחלץ מן ההשחתה הזו ולעצב חברה שבה תיפתר הסתירה שבין "האדם" המבקש לממש את עצמו לבין "האזרח" המבקש להזדהות עם החברה כולה.
מאז שפרסומה בשנת 1762, ובעיקר מימי המהפכה הצרפתית, "האמנה החברתית" היא יצירה שנויה במחלוקת. "זו אשמתו של רוסו!", קראו שוללי המהפכה אשר פירשו את עקרונותיה ומושגיה – ובעיקר את רעיון "הרצון הכללי" – כמקור השראה למשטר הטרור המהפכני ואף כתשתית אידיאולוגית למשטרים הטוטליטריים של העידן המודרני. עם זאת דומה שרוסו כתב את "האמנה החברתית" כדי להציג דווקא את ההיפך, דהיינו את האפשרות לכונן חברה דמוקרטית פתוחה, שבה תפקיד המדינה הוא לשמור על חירות האזרחים, ושבה אי-אפשר להפריד בין חירותם זו לבין זכותם לחוקק בעצמם את חוקיהם ולקבוע את סדרי השלטון המתאימים להם.
האמנה החברתית מוגשת עתה לקורא בתרגום עברי חדש, מואר ועדכני מאת עידו בסוק. התרגום מלווה במבוא היסטורי מאת ד"ר עמוס הופמן, השופך אור על אישיותו של רוסו ועל הגותו בהקשר של המחשבה המדינית והחברתית של הנאורות במאה ה-18.
רסלינג
מאת: אנה גלמן
תיאור: הקורא בספרה של אנה גלמן משוטט בסמטאות הרב-ממדיות של הפסיכואנליזה: בקליניקה, בחברה, ובתרבות; הוא נפגש עם הפסיכואנליטיקאי כאומן המילה, שכן כאשר כל כך הרבה שיחים של כוחנות ושלטון, כסף, נשק ובריאות ממסדיים מרדימים את הכלל, אזי השיח הפסיכואנליטי הוא הכרחי לטובת ראיה מפוקחת, מעוררת.
הפסיכואנליזה משתנה, והיא חייבת להמציא את עצמה שוב ושוב, בדיוק כפי שעשה לאקאן. הסימפטומים והאי-נחת משתנים בעולם העכשווי, והפרקטיקה של הפסיכו(אנליזה)תרפיה חייבת לדייק את האקט-אומֶר הפסיכואנליטי לטובת חיתוך מדויק של הסבך.
המילה היא אמנם הציר, אבל היא מילה בבשר של הגוף שנוכח בקול, במבט, ב"נושם-נשמה" מעיקה.
כולנו א-נורמליים, סינגולריים שמשתוקקים ל"א-ובייקט" החסר שאבד-ואבוד, אבל דוחפים לעתיד של "אהיה אשר אהיה". הפסיכואנליזה נאמנה לסבל של הסינגולרי, ליוצא מהכלל. זו האתיקה של פסיכואנליטיקאי שמחויב לסובייקט שהוא תמיד אחר בין אחרים, יחיד שנושא את גורלו לבדו, שלא בוחר את נטיותיו. כולנו בודדים-יחידים שמגיעים לאנליזה עם ציפייה למענה, למסע אישי בנוכחות אנליטיקאי.
פסיכואנליזה מדוברת מכיל שיחות, הרצאות ומאמרים על מושגים ורעיונות פסיכואנליטיים בקליניקה בחברה ובתרבות. המחברת מתמודדת עם האתגר הכרוך בהעברה אל הכתוב את מה שמתרחש מעבר למילים של השיח עם אנליזנד בתרבות – את מה שמתגלה בהבזק ונוגע בממד הסודי, הלא ידוע והמשתנה. בחלקו מוקדש הספר לעבודה הפסיכואנליטית של "לדבר עם ילדים" – עם הילד האהוב שסובל את האַפקטים והאֶפקטים של שלושה דורות שמעליו; הילד שהוא הן שחקן והן סביל, סימפטום של האחרים וגם של עצמו, אבל גם סובייקט שצמא לדיבור אמיתי.
רסלינג
מאת: סיגל עדן אלמוגי
תיאור: הבית הפסיכו-מרחבי נוגע במשמעויותיו העמוקות של בית המגורים מנקודת המבט של התיאוריות הפסיכואנליטיות, כמו גם של האדריכלות, התרבות והגיאוגרפיה האנושית. בספר זה מפתחת סיגל עדן אלמוגי רשת מושגית תלת-ממדית המתפרשת על פני מספר תחומים ולאורך שני צירים: ציר המרחב וציר הזמן. בציר הזמן, הבית מתקיים בנפש לאורך החיים; הוא מחזיק את בית הילדות יחד עם שאר הבתים שגרנו בהם, ביתנו כיום, ואף את הבית האידיאלי המדומיין שאולי יהיה לנו בעתיד. בציר המרחב, הבית מסמן מיקום, קירות פיזיים ו"עשיית בית". במפגש בין שני הצירים נוצר "מרחב פוטנציאלי" המקיים בתוכו התלכדות של המציאות הפנימית והחיים החיצוניים גם יחד. הפרטי והציבורי נפגשים ומשתרגים זה בזה, תוך שילוב נקודות מבט ושפות תיאורטיות שונות, ובאופן הזה יוצרים מרחב "פרציבורי".
הבית, לפי המודל הפסיכו-מרחבי, מעצב ונכלל בתוך תבניות נפשיות בלתי-מודעות, עמוקות ובסיסיות המארגנות את החשיבה וההתנהגות, והן קשורות לבית הילדות וליחסי אובייקט מוקדמים. בתוך כך לבית משמעויות שונות ואקטואליות, החל ממקום המשמש כ"סביבה מחזיקה", ועד לתחושות זרות ואלביתיות שמתעצמות במיוחד בעת משבר. מצב הקיצון של האלביתיות מיוצג על ידי היעדרו של הבית, אולם תחושת חסרוּת בית איננה מתייחסת לחוסר במבנה מגורים בלבד, אלא מתוארת כרובד נסתר של אחרוּת בתוך הבית ובתוך העצמי. מתוך הבנות אלו מוצע המושג "חוסן פסיכו-מרחבי" כביטוי ליכולת להתמודד ולהתאים את עצמנו לשינויים בסביבת המגורים בעקבות משבר. מפגש בין-תחומי נוסף מתפתח בהצטלבות של התיאוריה הפסיכואנליטית עם השדה הפמיניסטי; מרחב הבית מהווה כר פורה למשא ומתן, למאבקים, לקונפליקטים ולהסדרים מגדריים-מרחביים.
רסלינג
מאת: אורית רוזנבליט, רן רון
תיאור: מבראשית עדי עד מציע קריאה דרשנית בסיפורי בראשית המקראיים ובטקסי החיים היהודיים. ספר זה מציע קשר עמוק בין טקסי החיים שעוצבו החל מתקופת התנאים לסיפורי בראשית שקדמו להם. הכותבים טוענים שהקשרים ביניהם נובעים מאתיקה דומה המניעה אותם, אתיקה הרואה באדם סובייקט הלוקח אחריות על מעשיו, להבדיל מהאדם שהולך בעקבות ציווי הורי או אפילו אלוהי. כך למשל, סיפורי אברהם ועקדת יצחק מוטענים בפרשנות חדשה בהקשר של טקס בר המצווה, כביטוי למרד של הסובייקט בציווי האלוהי. אתיקה זו, אשר בדרך כלל נותרת סמויה מן העין, מניעה את היצירה והחיים היהודיים, ואף מבדילה אותם מתרבויות אחרות. טקסי החיים (ברית מילה, בר/ת מצווה, חתונה ולוויה) כפי שהם מופיעים במסורת היהודית מקבלים פרשנות חדשה המעמידה במרכז את תהליך הנפרדות בין הורים לילדיהם לאורך החיים, כל זאת על מנת לעודד יצירה חדשה ופריון.
את ההשראה לקריאה הדרשנית המוצגת בספר מצאו הכותבים הן בכתבים פילוסופיים ופסיכואנליטיים (בעיקר אלו של פרויד ולאקאן), והן במקורות יהודיים מתקופות שונות – סיפורי המקרא, המשנה והתלמוד, לצד מקורות מאוחרים כמו ביאליק ומשוררים בני-זמננו השומרים על אתיקה ייחודית זו.
רסלינג
מאת: דוב בלום-יזדי
תיאור: ספרו של דוב בלום-יזדי מציג תהליך מרתק שבו המשחק הופך מכלי תרפויטי לפרדיגמה טיפולית מחודשת. המחבר בונה מערכת אפיונים תיאורטיים רקונסטרוקטיבים שמתרחשים בעקבות סדרת ניתוחים; כל אחת משלושת חטיבות הספר – כוח, זהות וחירות – מסתיימת במערך הגדרות מחודשות של המשחק הטיפולי, וכך, בד בבד נרקמת לאיטה הפרדיגמה של הלִילַה, אשר פירושה בסנסקריט משחק האלים, ובהשאלה – תהליך מתמשך של יצירה.
הקושי שמחבר הספר מעלה הוא הימצאותו של פער בין הצהרות תיאורטיות של אנליטיקאים לבין הקליניקה שלהם, כלומר העדר קשר הכרחי בין השתיים. הניסיון להבין את מהות הפער וכיצד הוא נוצר אינו מעיד על כוונותיהם "הרעות" של האנליטיקאים אלא על תפיסה רדוקציונית של המשחק לכדי כלי טיפולי. אי לכך המחבר שואל מה ניתן ללמוד מהידע של תפיסות דרמטורגיות – מתחומים כמו היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה – על מושגי הכוח, החירות והזהות שבמשחק הטיפולי. בהתאם לכך, תיאוריות פסיכואנליטיות מובאות בצד תיאוריות אשר אותן מכנה המחבר "דרמטורגיות-תרבותיות", מתוך מגמה להרחיב ולהעשיר את הידע על המשחק בטיפול. הספר עוסק בהגדרה מחודשת של סוגיות כוח, חרות וזהות בשדה המשחק הטיפולי באמצעות מערכת השוואות בין-תחומית.
המחבר טוען שכל עוד המשחק יצטמצם לכדי כלי תרפויטי, השימוש בו יהיה דכאני, אולם כאשר המשחק ייתפס כקונספט טיפולי, השימוש בו יאפשר חירות. הפתרון המוצע הוא חילוץ המשחק ממקומו המוגבל ככלי ומיקומו מחדש כפרדיגמה יוצרת בטיפול, בבחינת מרחב הכרתי שבו המטופל מחלץ ידע הדרוש לריפויו. לאורך הספר "פרדיגמת הלִילַה" קורמת עור וגידים לכדי מערכת משחקית כוללת של הנחות שמורכבת מניסיון שנצבר, תבניות, אמונות, דפוסים, פרשנות ודרכי חשיבה, אשר כמכלול משפיעים על תפיסת המציאות של הסובייקט המשחק.
רסלינג
מאת: רוני נאור-חפרי
תיאור: כיצד כאב הופך לאהבה? נזירים אסקטים, שחיו בימי הביניים באירופה, הצליחו להפוך כאב לאהבה: הם גרמו לעצמם כאב כדי לבטא אהבה לאל. כיצד הם עשו זאת? כיצד משפיע הכאב על קיומו של העצמי כבעל הכרה? אילו תכונות משנה הכאב בהכרה? האם הכאב משנה את השפה, את תודעת הזמן, את התוכן החושי או את כל אלה גם יחד? מה קורה בהכרה כשהיא במצב של כאב ותכונותיה משתנות? כיצד יכול העצמי כאובייקט לבטא אהבה לאל, שאינו אובייקט? וכיצד ניתן לבטא אהבה – רגש שתמיד דורש אובייקט כמושא – כלפי מה שאינו אובייקט, האל?
הניתוח הפילוסופי המובא בספרה של רוני נאור-חפרי מציע שהכאב יוצר שינוי או הרס בגבולות ההכרה. שינוי או הרס זה מאפשר חריגה או שחרור של העצמי מגבולות אלה, גם אם באופן חלקי, מוגבל ולזמן קצר. כך, העצמי מתנסה בהיות לא-אובייקט ומתאפשר לו לבטא אהבה לאל, שאינו אובייקט. משמעות קיומו של העצמי כשהוא בכאב נקשרת גם במשמעות קיומו בהקשר הנוצרי: החיקוי את האל. חיקוי זה מתבטא בהתנסות ב-imitatio Christi, על הייצוגים הפיסיים והוויזואליים של האל שהתגשם בבשר בנו כריסטוס, אך גם בהתנסות בהיות לא-אובייקט, בדומה לאל, שאינו אובייקט, הלא הוא מושא האהבה של העצמי.
רסלינג
מאת: עמוס גולדברג
תיאור: "וזכרת" היא המילה הראשונה בציווי המקראי לזכור את מוצא העבדים של העם היהודי: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים". זיכרון טראומת העבדות מוליד במקרא שורה של מחויבויות מוסריות ופוליטיות כלפי "האחר". וזכרת של עמוס גולדברג ממשיך מסורת זו ביחס לזיכרון השואה; הוא מתרגם זאת למחשבה פוליטית ומוסרית מקיפה הנוגעת בעיקר ליחסים שבין יהודים ופלסטינים.
הספר כולל חמשה פרקים, בכל אחד מהם נבחן באופן ביקורתי מושג מפתח בזיכרון השואה באמצעות קריאה אינטרדיסציפלינרית בטקסט אחד שעומד במרכזו. הפרק הראשון בוחן את מושג האנטישמיות והאופן שבו הוא מגויס להשתיק קולות ביקורתיים ביחס לישראל בתוך הקשר של מאבק נרטיבים גלובלי. הפרק השני קורא באופן ביקורתי את הנרטיב ההיסטורי של מוזיאון יד ושם. הפרק השלישי מתמקד במורכבות התיאורטית של מושג העד באמצעות קריאה בספרו של ההיסטוריון שאול פרידלנדר, "גרמניה הנאצית והיהודים". הפרק הרביעי בוחן, בהקשר הישראלי-ציוני, את פגיעותו הרבה של הניצול ואת הצורך בנקמה, תוך קריאה בספר הזיכרונות של ניצול השואה בני וירצברג, "מגיא ההריגה לשער הגיא". הפרק החמישי מתמקד בספריו של הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי, אשר מציעים זיכרון דו-לאומי ישראלי-פלסטיני של השואה והנכבה. הספר נחתם באחרית דבר העומדת על האתגר המוסרי והפוליטי שבהקשבה לעד. גולדברג מבקר את תפישת השואה הרווחת בישראל כתפישה המעודדת זהות מדירה וקורבנית המכחישה את אסונם של הפלסטינים; תחת זאת הוא מציע תפישת זיכרון שמהווה בסיס למחשבה דו-לאומית מכילה ואולי אף גשר לפיוס והשלמה.
רסלינג
מאת: אורית בשקין, מאיר חטינה
תיאור: הספינקס בעידן של תמורות פותח צוהר נוסף, מעמיק ומאתגר, לקורותיה של מצרים המודרנית. מאמרי הספר עוסקים בסוגיות מפתח הקשורות לשיח ההיסטורי וההיסטוריוגרפי אודות מצרים והמרחב הערבי, למשל קולוניאליזם ולאומיות, דת ומדינה, דמוקרטיה וחברה אזרחית, מלחמה ושלום, כל זאת תוך ריענון ואף רביזיה של המחקר הקיים. הדיון האינטגרטיבי בסוגיות האלה חושף מאמץ אינטנסיבי, רצוף אתגרים ומהמורות, לכונן בארץ הנילוס תרבות לאומית מצרית השואפת לזקוף את קומתו של הספינקס ולהצטרף לעולם הגדול, אבל בתנאיה שלה ומבלי להתפרק מהזהות הילידית.
אסופת המאמרים אשר לפניכם משקפת נאמנה מקצת מתחומי העניין והמחקר של פרופ' ישראל גרשוני, איש אוניברסיטת תל-אביב, בעל שם עולמי, ומבכירי המלומדים בדורנו בחקר היסטוריה של הרעיונות ולאומיות במזרח התיכון ובמצרים המודרנית. מחקריו המקיפים על אינטלקטואלים ועל עיצוב תודעה קיבוצית, תרבות דפוס ומרחב ציבורי, הנצחה וזיכרון, פשיזם ודמוקרטיה, הטביעו חותם מהותי על שדה המחקר וההוראה בישראל ובעולם. מחקריו של גרשוני מתאפיינים בניתוח מעמיק ובמחשבה ביקורתית.
"הספינקס בעידן של תמורות" – אשר עם כותביו נמנים תלמידים ותלמידות של גרשוני, וותיקים וצעירים, יהודים וערבים – אינו מתיימר לסכם קריירה ענפה של חוקר פורה, שכן עטו עודנו מושחז ומפעלו האקדמי עדיין בעיצומו.
רסלינג
מאת: אורנה סוסק
תיאור: "הדברים שראיתי בדרכים נדמו לי לפעמים כפרי דמיון. ראיתי אנשי חזון נפגשים כדי לדון, ללמוד, להתווכח, לקבל החלטות, לבנות ולשפץ יקומים מקבילים. ראיתי מתקני עולם מתחייבים למניפסטים ערכיים, קובעים חוקות ומכוננים מהפכות זעירות וססגוניות. ראיתי במו–עיני ובאתי לספר".
ישראל עשירה בקהילות מיוחדות. במסע של שוטטות ומפגשים בכל רחבי הארץ, מנסה המחברת, חברת קהילה בעצמה, להתוודע אליהן, להבין את ההיסטוריה שלהן, את השקפת העולם של חבריהן ואת אופן התנהלותן. הדרכים שבהן בוחרים בני אדם לחיות יחד, לשתף פעולה, לעבוד, ליצור ולחגוג, הן רבות ומגוונות. בעידן של גלובליזציה והכחדה של תרבויות מקומיות, מתעקשות הקהילות המתוארות בספר לקיים את תרבותן הייחודית ולממש את חזונן החד–פעמי. ממלכת היקומים המקבילים השוכנת ממש מתחת לאפינו, נוכחת כאן כהצעה מתמדת, כמטאפורה, כשירה שמתקיימת תמיד לצד השפה אבל נגלית רק למי שמבקש אותה. יקומים מקבילים הוא עדות לכוחה של הקהילה, ליכולת שלה להתמודד עם לחצים עצומים מבפנים ומבחוץ ולשרוד כתרבות. היקומים המקבילים הללו, על ניסיון החיים המשותף שצברו, הם אוצר של ידע מעשי ונגיש הזמין לכל מי שנפשו חפצה בחיי קהילה.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: שרה הלמן
תיאור: הספר מרחבי ניאו-ליברליזציה בישראל: כלכלה פוליטית, אתניות, דת ומגדר מתאר את ההתפשטות הלא אחידה של הניאו-ליברליזם בישראל באמצעות בחינה של האופנים שבהם עקרונות ופרקטיקות ניאו-ליברליים מוחלים על תחומים מוסדיים ועל מגוון קבוצות בחברה. ייחודו של הספר בהדגשת פעולתו הדיפרנציאלית של הפרויקט הניאו-ליברלי: קבוצות שונות מוכלות בפרויקט בדרכים שונות, מתוך הגדרה מחודשת של מיקומן המעמדי, המגדרי, האתני והלאומי. הספר מראה כיצד נוצרה טריטוריה מפוצלת ולא אחידה המורכבת ממגוון מרחבים של ניאו-ליברליזם.
מאמרי הספר, פרי עטם של כלכלנים פוליטיים, סוציולוגיות ומדעני המדינה, מספקים תובנות חדשות על הניאו-ליברליזציה בישראל באמצעות בחינה יסודית של תהליכי עומק וניתוח האופן שבו הם משפיעים על היחסים בין המדינה, הכלכלה והחברה. המאמרים בוחנים את הדינמיקה של פירוק ההסדרים המוסדיים הקודמים, ושל היווצרות תבניות חדשות של ארגון ופעולה. הם מנתחים, כל מאמר מנקודת מבטו, את ההכלאה בין מסורות פוליטיות מוסדיות ובין העקרונות הניאו-ליברליים, ואת האופן שבו הכלאה זו השפיעה על הכלכלה הפוליטית ועל התצורה הפנימית של ישראל. בין השאר המאמרים מתארים כיצד נוצר דפוס ייחודי של ניאו-ליברליזם ישראלי שתכליתו לבלום לחצים גיאופוליטיים; כיצד נוצרו תבניות חדשות של הגנה על עובדים מוחלשים; ואילו שינויים חלו במדיניות החברתית כלפי מובטלים כרוניים. כמה ממאמרי הספר מתמקדים בסוגיות שטרם נחקרו בישראל בהקשר של המפנה הניאו-ליברלי: נשים חרדיות ופלסטינים אזרחי ישראל המועסקים בתעשיית טכנולוגיית העילית, הכלתם החלקית של גברים חרדים בתוכניות תעסוקה, והתגוונות המבנה המעמדי של המזרחים על החלופות התרבותיות שהיא יצרה.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: חגי בועז, עפרי אילני
תיאור: מובנו המילולי של המונח "אנתרופוקן" הוא עידן האדם. המושג מתייחס לטביעת החותם של המין האנושי בטבע, שיוצרת הבחנה בין עידן האדם לעידנים גיאולוגיים קודמים. האנתרופוקן מייצג משבר עמוק. עד כה, האנושות מעולם לא התנסתה בשינוי נרחב ועמוק כל כך של סביבת החיים. במובן זה, החיים בעולם כיום הם בגדר ניסוי שמבוצע על הפלנטה ועל כלל יושביה. האם שוכני הפלנטה, ובהם האדם, יצליחו לשרוד בסביבת החיים העוינת של האנתרופוקן?
מול תחושת ההלם לנוכח הרס כדור הארץ, ההגות האנתרופוקנית במדעי החברה והרוח מבקשת להצביע על שינוי יסודי של רבות מההנחות המוכרות בדבר היחסים בין האנושי לטבעי. מקורן של הנחות אלו בעידן הגיאולוגי הקודם, ההולוקן, שבו התרחשה כל ההיסטוריה האנושית המוכרת. בניגוד לחשיבה ההולוקנית, שבה האוויר, הקרקע והמים הם גורמים נתונים שנמצאים ברקע הפעילות האנושית, החשיבה האנתרופוקנית מתפתחת מתוך פריצתם של גורמים אלו אל לב ההיסטוריה. אי-אפשר עוד לתאר את ההיסטוריה רק כמאבק בין אידיאולוגיות או צורות חברתיות; כדור הארץ הופך לגורם בעל תפקיד היסטורי מרכזי ואף גורלי, והאדם עצמו הופך לכוח טבע.
המקראה אנתרופוקן: עידן האדם מציגה טקסטים יסודיים פרי עטם של הוגות והוגים, חוקרות וחוקרים מובילים בחקר האנתרופוקן בעולם, בהם ברונו לאטור, אליזבת קולברט, טימותי מורטון ואליזבת פובינלי. המאמרים עוסקים בתמות מרכזיות במחשבת האנתרופוקן, בכללן "ההכחדה השישית", "ההאצה הגדולה", תפיסות זמן וטבע, היפר-אובייקטים ותפיסות אפוקליפטיות של משבר האקלים.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עטרה שריקי
תיאור: אפשר להמציא מתמטיקה בלי לדעת הרבה על ההיסטוריה שלה. אפשר להשתמש במתמטיקה בלי לדעת הרבה, אם בכלל, על היסטוריה שלה. אבל ללא ידע עמוק על ההיסטוריה של המתמטיקה, בלתי אפשרי להעריך אותה באופן מלא.
אייב שניצר
מתי התחילו בני האדם לעסוק במתמטיקה ומה הניע אותם לעשות זאת? ממצאים ארכאולוגיים מעידים על כך שכפי הנראה המתמטיקה החלה להתפתח לפני כ-50,000 שנים, עקב הצורך לספור, למנות ולתעד כמויות. לפני כ-10,000 שנים התחילו להשתמש במספרים לצורכי מסחר, ולפני כ-4,000 שנים החלו להופיע במסופוטמיה ובמצרים העתיקה טקסטים מתמטיים הכוללים בעיות אריתמטיות וגאומטריות ופתרונות לבעיות. קו ישר מחבר בין הגילויים הקדומים ויישומיהם לבין המצאות שקשה לדמיין את חיינו בהווה בלעדיהן, כמו טלפונים ניידים, מחשבים, טלוויזיות, מטוסים ומערכות ניווט לווייניות.
בספר זה תוכלו להכיר כמה מציוני הדרך הבולטים בתולדות המתמטיקה בעת העתיקה, תוך התמקדות בשיטות המתמטיות המפתיעות שהתפתחו במצרים העתיקה, במסופוטמיה ובהודו. נתוודע גם לתנאים הגאוגרפיים, הדמוגרפיים והתרבותיים שהיו המניע להתפתחות המתמטיקה באזורים אלה, ולסיפורים המרתקים שמאחורי פענוח הכתבים העתיקים.
רוצים לדעת מי המציא את האפס ואיך הספרות של ימינו קיבלו את צורתן? כיצד חישבו שטח של עיגול? אילו חישובים מתמטיים נדרשו כדי לבנות את הפירמידות? איך מצאו שורש של מספר בלי להזדקק למחשבון? מדוע השעה מחולקת לשישים דקות? והאם פיתגורס באמת היה זה שגילה את המשפט הנקרא על שמו? לכל השאלות הללו ולשאלות רבות נוספות, תוכלו למצוא תשובות בספר שלפניכם. בנוסף לסקירה מרתקת ומקיפה של התפתחות המתמטיקה, של התגליות המתמטיות ושל יישומיהן, יוצעו שאלות פתוחות ותרגילים להעמקת הידע והתובנות.
מכון מופ"ת
הצג עוד תוצאות