נמצאו 707 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אורנה פילץ
תיאור: הלידה היא היסוד ההכרחי שבלעדיו לא ייתכן קיום אנושי. היהדות מעניקה חשיבות עצומה לפריון, להולדה, להמשך השושלת. לפיכך אפשר היה לצפות שהלידה תהפוך לאבן יסוד במחשבה היהודית, ושהנשים, הנושאות את ברכת הפריון בגופן, יזכו בשל כך למעמד מיוחד ולהוקרה. אלא שההפך הוא הנכון. בראשית ילדה מציע מהלך של תיקון. ראשית הוא מברר מה המקור לאותה תופעה מפתיעה של הדרת הלידה והיולדת מהסיפור, התפילה והטקס המסורתיים, ואז מצביע על המעיין המתגבר של מחשבה, פעולה ויצירה נשית סביב הלידה. חלקו הראשון של הספר, 'הכחשת הלידה במסורת היהודית', מציג מגוון טקסים וטקסטים מהמקורות, המעידים שדחיקת הלידה והיולדת לשוליים היא שיטתית ומגמתית. חלקו השני של הספר, 'מתקנות', מאגד חמישה-עשר מאמרים שכתבו נשים מתחומי דעת שונים, ביניהם שירה ואמנות, משפטים ומיילדות, פסיכולוגיה ורבנות. כל אחת מהכותבות מציעה הקשר ומשמעות ללידה, וכולן יחד מעניקות לה מעמד מרכזי בתודעה ובמעשים. בראשית ילדה שזור בסיפורי לידה ושירים שהם טיפה בים יצירת הנשים העכשווית, שבמרכזה חוויית הלידה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יואב ברזלי
תיאור: פירושי מדרש חכמים נכתבו בתחילת המאה השש-עשרה באיטליה, על ידי מחבר אנונימי, והם חלק קטן מתוך חיבור מקיף שנכתב על סדר פרשת השבוע. לאורך החיבור העתיק המחבר את המדרשים הקדומים השלמים, בראשית רבה ומדרשי ההלכה השלמים, כמעט ככתבם. יצירתו העצמאית הם הפירושים שנכתבו בעיקר על הפרשיות החסרות במדרשי ההלכה ולפיכך הם מצויים בשלושה חומשים בלבד, שמות, במדבר ודברים, ואף בהם לא בכל הפרשות. בעל החיבור משתדל לפרש את הפסוקים לפי פשוטם, אך נהג גם לשלב בתוכם דיונים עיוניים והרחבות פרשניות וחינוכיות. במהדורה זו נאספו, לראשונה מתוך כתבי היד, פירושי מדרש חכמים מעשרים ושבע הפרשיות שבן נכתבו וצורפו יחד על מנת להציג את דרכו הפרשנית של המחבר. למהדורה מצורף מבוא שמציג את הרקע לכתיבת הפירושים ודן בדרכי הכתיבה ובמאפייני הפרשנות של בעל הפירושים.
האיגוד העולמי למדעי היהדותהמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: עזרא קהלני
תיאור: מדרש אגדת בראשית הוא מדרש לספר בראשית, בעל מבנה ייחודי. הוא כולל עשרים ושמונה יחידות, שכל אחת מהן מורכבת משלושה פרקים: פרק תורה – על פסוק מבראשית; פרק נביאים – על פסוק מהנביאים ופרק כתובים – על פסוק מתהילים. חלוקה זו משקפת את קריאת התורה בשחרית של שבת, ההפטרה שלאחריה וקריאת פרקי כתובים במנחת השבת. מדרש זה מסתעף מן הספרות התנחומאית והוא נוצר כנראה במאה התשיעית בדרום איטליה. מהדורה ביקורתית זו מורכבת משני חלקים: החלק הראשון כולל מבוא מקיף על אודות עדי הנוסח של המדרש וענפיהם, מקורותיו, מבנהו המיוחד, האמצעים הספרותיים שבו והפולמוס האנטי נוצרי המשוקע בו. החלק השני כולל את נוסח הפנים של המדרש על מאתים וחמש פסקאותיו עם מנגנון חילופי הנוסח. לכל פסקה הוקדם מבוא נפרד המתייחס למבנה שלה, למקורותיה ולתכניה ולאחריו מובא ביאור שיטתי לפסקה.
האיגוד העולמי למדעי היהדותהמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: קלונימוס קלמיש ‬ שפירא
תיאור: ספר זה מביא את דרשותיו של ר' קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, שנדרשו במהלך שנות השואה (ת"ש–תש"ב) בגטו ורשה,על פי כתב ידו אשר שמור במכון היהודי ההיסטורי בוורשה.
קובץ הדרשות נמסר ב'שנות הזעם', כלשונו של האדמו"ר, לארכיון המחתר־ תי 'עונג שבת' בראשותו של ד"ר עמנואל רינגלבלום, הוטמן בכד חלב ונמצא לאחר השואה.
כתב היד פוענח מחדש ויוצא כאן לאור באופן מדויק בתוספת מבוא, ציוני מקורות, הערות רבות ובהשוואה למהדורות קודמות.
האדמו"ר הגיה את דרשותיו מספר פעמים, מחק והוסיף, וצירף הערות בגוף הדרשות ובשולי הגיליון.
מהדורה זו עוקבת אחר השינויים הללו ומציגה את שכבותיהם השונות שנכתבו בזמנים שונים במהלך השואה.
האיגוד העולמי למדעי היהדותיד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורההמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: אשר אלבו
תיאור: ספר זה מבקש לשאול מה מקומה של תופעת הייאוש בכתבי רבי נחמן מברסלב? באיזה אופן מוצג הייאוש הדתי ומה תפקידו בדרך שבה אדם דתי אמור לעבוד את אלוהים ולדבוק בו? מהן הסכנות הטמונות בפיתוי להתמסר לייאוש ומהן הדרכים להתגבר על הייאוש, כפי שמציעים ר' נחמן מברסלב ומפרשיו המודרניים? המחבר טוען שלמושג הייאוש בכתבי רבי נחמן יש משמעות קיומית-אקסיסטנציאלית שיש להבינה גם, אך לא רק, על רקע המשמעות המיסטית של תורתו. אישושה של השערה זו עשוי לתרום תרומה של ממש להבנת עולמו של ר' נחמן, להבנת הקשר של כתביו אל סוגיית הייאוש הדתי בכלל, כמו גם להבנת הסיבות לעניין המחודש שמתעורר בכתביו בדור האחרון. החלק הראשון של הספר עוסק בספר העיקרי של חסידות ברסלב, "ליקוטי מוהר"ן". כמו כן, חלק זה בוחן את הקשר בין תופעת הייאוש לבין מכלול כתביו של רבי נחמן, כפי שמובאים מפיו של תלמידו, ר' נתן, כמו למשל בספרים "חיי מוהר"ן" ו"שיחות הר"ן". כמו כן מוצג היחס בין תופעת הייאוש בכתביו של ר' נחמן לבין תופעות מקבילות בהגות הפילוסופית ובחיי הדת בכלל. בסיומו של החלק הראשון מוצגת קריאה בשני סיפורים של רבי נחמן שבהם תופעת הייאוש וההתמודדות איתה היא מרכזית. בחלקו השני של הספר המחבר בוחן את האופן שבו פיתחו תלמידיו ומפרשיו של ר' נחמן את מושג הייאוש ואת ההתמודדות איתו לאורך הדורות.
רסלינג
מאת: ישי מבורך
תיאור: ההנחה שמתוכה נכתב הספר הנוכחי היא שלא קיים מצב תיאולוגי ללא פתולוגיה שקשורה בו – "פת(יא)ולוגיה". הסובייקט הדתי הוא מי שמוכן לחיות את הסדקים במציאות הדתית ולראות את הסדקים הללו עצמם כמופע של התיאולוגי. משימתו, אם כן, תהיה "לנצֵח" את הפת(יא)ולוגיה; ניצחון שאינו מנסה למצוא פתרון לחולי, אלא מקנה נכונות להיאבקות עמו. זהו סובייקט-נמען שנוכח בקצה האיווי, החֶסר והנוירוזה של האלוהי, כל זאת על ידי כך שהוא, בלשונו של לאקאן, אינו מוותר על האיווי ולוקח אחריות על הלא-מודע שלו. היהודי של הקצה הוא חלק שני מטרילוגיה תיאולוגית אשר עוסקת ב"אמונה שלאחר שנות התוהו" – קדם לו הספר "תיאולוגיה של חסֶר". למרות שמדובר בטרילוגיה, החלק הנוכחי יכול להיקרא באופן עצמאי ללא צורך במבואות מזה אשר קדם לו. פרקי הספר נבנים תוך כדי קריאה מעמיקה במקראות, במדרשי חז"ל, בהלכותיו של הרמב"ם ובתורותיהם של מורי היהדות והוגיה – למשל רבי נחמן מברסלב, רבי צדוק הכהן מלובלין ופרנץ רוזנצווייג – ובאמצעותם הקורא מזומן להשתתף באנליזה שחודרת אל תוך המסורת היהודית והאות, אשר אנו, כבני המרחב המקראי הארץ-ישראלי וכבני ברית, נושאים על בשרנו ובהליכות חיינו. אנליזה זו נתרמת ומועצמת על ידי עיון והתפלמסות עם דברי מבשר הנצרות, פאולוס, ועל ידי אזכור השוואתי לצורת ההתגלות שמניח נביא האסלאם, מוחמד, בקוראן. דווקא מתוך התפיסה שלהם כמבטאים את דרכיו של האלוהי בעולם, הם מאפשרים לעמוד על הממשות התיאולוגית שעליה נסבה המסורת היהודית. ההצטרפות של כל אלו יחדיו היא מבוא שמוליך אל תיאולוגיה של אי-הלימה.
רסלינג
מאת: שולמית קיציס
תיאור: הספר דמות דיוקנו הוא סיכומו של מחקר מרתק המתאר את מערכת היחסים בין רבנים בציונות הדתית לבניהם ובנותיהם. מערכת יחסים מורכבת זו מסופרת מבעד לעיניו של דור הילדים. עשרות ראיונות עומק עם ילדיהם של רבנים בכירים בציונות הדתית מהווים את הבסיס לדמות דיוקנו. קולותיהם של נשים וגברים אלו, המתארים באופן חשוף את חוויותיהם, מקבלים בעבודתה של המחברת פרשנות מעמיקה ורבת-פנים. מערכת יחסיהם של בני הרבנים עם אבותיהם נדונה בספר מתוך פרספקטיבה של חיי היומיום, והיא נוגעת בשאלת היחס אל גופו של האב הרב, הגיאוגרפיה של הבית, מקצבים של נוכחות האב והיעדרו, ומשמעות חדירתם המתמדת של זרים הפולשים אל ביתו הציבורי של הרב. הספר מתאר את תשוקתם של הבנים והבנות לקשר עם האב, למרות הקושי הכרוך בכך, ואת השימוש שהם עושים בדרכים שונות כדי למצוא פרצות ולהגיע אל האב. כמו כן, ספר זה עוסק בשאלת המרידה של בני הרבנים באבותיהם אל מול הרצון להמשכה. בניגוד למה שניתן היה לחשוב, הספר מתאר את מאמציהם של הילדים להמשיך את מסורת האב כמאפיין מובהק של בני רבנים. מאמץ זה נעשה באמצעים מגוונים, והוא מופיע כתשוקות סמויות וגלויות בחיי הבנים. כל אלה מתוארים בספר על רקע התהליכים ההיסטוריים שעברו על הציונות הדתית – מראשית שנות המדינה ועד השנים האחרונות.
רסלינג
מאת: יעקב בן–טולילה
תיאור: הקהילה היהודית של טיטואן נוסדה בידי מגורשים שבאו מספרד. בשנת 1860 כבשו הספרדים את העיר ועזבו אותה כעבור שנתיים. הם שבו אליה ב-1912, עם כינון משטר החסות הספרדי על צפון מרוקו, שנמשך עד 1956, שעה שזכתה מרוקו בעצמאות. יום כניסתם הראשונה של חיילי ספרד בשערי טיטואן מסמל מפנה בחיי היהודים בעיר. ב-1987 הייתה טיטואן כמעט ריקה מיהודים, בעקבות גל הגירה לישראל ולארצות אחרות שהתעצם אחרי עצמאות מרוקו. בקיץ אותה שנה, במסגרת סיור מחקרי, ביקר יעקב בן-טולילה בטיטואן. שם נתוודע לפנקס של החברה קדישא, שתועדו בו נפטרי הקהילה במשך קרוב למאה שנה. בחיבור זה המחבר מביא את תיאור הפנקס, את הרקע ההיסטורי, הסוציולוגי והתרבותי של הקהילה בתקופת ניהולו, תובנות שעלו מניתוח דרכי הרישום בו, ולבסוף את רשימת הנפטרים המלאה. מבעד לכל אלה ניבטת קהילת טיטואן בצבת תהליכים של נסיגה בהוויתה היהודית ושל כיבושי המודרנה בהשפעה ספרדית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יעל מהל
תיאור: הספר מציג לפני הקוראים פתגמים והקשריהם מפי יהודי בוכרה, שתועדו באוזבקיסטן ובישראל. הפתגמים מתורגמים לעברית ומובאים בליווי תעתיק המאפשר התרשמות מקולם המקורי. הספר עוסק בתפקידים החברתיים של הפתגם וביחסי הגומלין של עם סביבתו בהשפעת שינויים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים ולנוכח תהליכי הגירה וקליטה בסביבה חדשה. החידוש המובא בספר הוא מחקר של פתגמי יהודי בוכרה המבוסס על עבודות שדה שתיעדו 255 פתגמים והקשריהם מן המסורת שבעל פה של בני הקהילה הבוכרית החיים באוזבקיסטן ובישראל, בטג'יקית-יהודית במשלבים שונים. בחלקם ניכרת זיקה למקורות עבריים כתזכורת ללכידותו של עם ישראל על פזורותיו השונות. הלשון הציורית, לצד האמצעים הספרותיים האחרים המעצבים את הפתגמים, היא ביטוי ססגוני ושנון למסרים אוניברסליים ולרקע התרבותי ממנו קורצו הפתגמים. הצגת מבחר הפתגמים בספר וניתוחם מהיבטים שונים, מדגימה היטב את כוחו של הפתגם כמרכיב בשיח החברתי. תיעוד אוצר יקר ערך זה תורם לחקר תרבות הקבוצה האתנית כחוליה חשובה בתרבות היהודית והישראלית, המשפיעה מטובה על סביבתה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אליסף תל-אור
תיאור: תלמוד שנוי במחלוקת עוסק בשאלות מרכזיות העומדות בלבו של הקיום האנושי בכלל והקיום היהודי בפרט: המתח בין אוטונומיה לציות לסמכות, היחס בין הגוף לנפש, בין הרוח ליצר; המתח בין הרב-גוניות והלכידות, המחלוקת והאחדות; היחס בין הפרשנות והטקסט ועוד. כל אחת מהשאלות מוצגת באמצעות קריאה של סוגיה תלמודית המופיעה בצורה כמעט זהה בשני התלמודים: הבבלי והירושלמי. אולם חידושו של הספר אינו מסתכם בסוגיה כזו או אחרת שבה הוא עוסק, אלא בשאלה מה מקומו, תפקידו ותרומתו האפשרית של התלמוד לחיינו במאה ה-21? האם בכוחו של התלמוד לתרום דבר מה גם לאלו שהסירו את סמכותו מעליהם? האם אפשר למצוא בתלמוד מזור לרוח האדם באשר הוא אדם? האם יש לתלמוד בשורה שהוא נושא עבור חיי הקהילה והחברה בישראל בימינו? התשובה העומדת ביסודו של ספר זה לשאלות אלו היא שבכוחו של התלמוד – דווקא בשקלא וטריא ההלכתי שבו, ולא רק במקורות האגדתיים – לתרום תרומה משמעותית לאדם ולחברה, אך כל זאת בתנאי שאנו קוראים את התלמוד באופן כזה שיאפשר לו לתרום את תרומתו זו. בעקבות ה"קריאות התלמודיות" של עמנואל לוינס מוצגת בספר קריאה חדשה בתלמוד. דרך זו חולקת ומתפלמסת עם דרכי הקריאה המתקיימות בישיבות, באקדמיה או בבתי המדרש להתחדשות יהודית, אך גם קשובה להן ומאמצת מכל אחת מהדרכים רכיבים אחדים אשר מאפשרים בתורם את הקריאה החדשה המוצעת כאן.
רסלינג
מאת: בנימין איש שלום
תיאור: כמה מהשאלות החמורות המטלטלות מזה שנים את החברה הישראלית – שאלות דת ומדינה, חרדיות וציונות דתית, חילון והדתה, רוחניות, משיחיות ופוליטיקה, שאלות של זהות וערכים, קנאות וסובלנות דתית, הלכה וחירות אישית, דת וחופש יצירה – נקשרות לא אחת בדמותו, בפועלו ובהגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק(1865-1935) , הרב הראשי הראשון לארץ ישראל. הרב קוק היה אחד מגדולי אנשי הרוח במאה ה-20: גדול בתורה, בהלכה, בהגות וביצירה ספרותית, ובה בעת – לצד א.ד. גורדון, ברל כצנלסון, ביאליק, ברנר ואחרים – אחד מאישיה המרתקים של העלייה השנייה. במחקר מקורי ופורץ דרך מציע בנימין איש שלום פרשנות שיטתית, מאתגרת ומערערת מוסכמות המעמידה את הרב קוק בשורה אחת עם גדולי ההוגים בעולם המערבי. המחבר מבקש לתרום להבנת עולמו הרוחני של הרב קוק, תפיסתו את טבע האדם, מהות הדת ומשמעות הלאומיות. הוא מנסה לברר מה היו מניעיו האמתיים, העמוקים, של הרב קוק; האם שיערו מקורביו, תלמידיו וחסידיו את ממדי המהפכה הטמונה בכתביו? האמנם יש ממשיכים לדרכו? מהי הבשורה הרוחנית והאינטלקטואלית הגדולה המקופלת ביצירתו, בשורה אשר יש בה כדי לעצב לא רק אומה, כי אם גם חזון יהודי ואנושי כה עשיר, רחב ועמוק עד שיש בכוחו לחולל מציאות יהודית ואנושית אחרת. ובכלל, האם לא הוחמצה הבשורה? איש שלום מבקש לפתוח צוהר לממד זה בהגותו: לגעת ברוח הגדולה, להתבשם משאיפת החירות, לחוות את חבלי היצירה המקורית בעושרה ובייסוריה, לפענח את החידה והמסתורין האופפים את כתביו.
רסלינג
מאת: ציונה גרוסמרק
תיאור: ספרה של ציונה גרוסמרק, אגדת המסעות, דן בסיפורי מסע בספרות חז"ל. כסוגה ספרותית צמחו סיפורים אלה ממסורות בעל פה שסופרו לאורך דרכי המסחר של העולם העתיק. נוסעים ששבו ממסעותיהם נהגו לספר על אודות החוויות שחוו, או שאימצו לעצמם סיפורים ששמעו מאחרים בהיותם בדרכים וסיפרו אותם כשהם הופכים את עצמם לגיבורי ההרפתקה. כדי להעביר את עוצמת החוויה נהגו לעיתים להגזים. סיפורי מסע חצו גבולות גיאוגרפיים וכרונולוגיים, וכדרכן של מסורות אוראליות השתנו תדיר. סיפורי המסע השתלבו ביצירות כתובות בספרות העולם. כאלה הם סיפורי המסע שמצאו את דרכם אל עולמם של חכמים והם משוקעים בספרות חז"ל. אגדת המסעות מתמקד בסיפורים אלה, תוך כדי התחקות אחר המוטיבים העממיים-אוניברסליים בהם המשקפים מגוון תרבויות שהשפיעו על יהודי תקופת המשנה והתלמוד, לצד בחינת הקשריהם לעולמם של חכמים.
רסלינג
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: פורים וחנוכה ניצבים בנקודת המפגש שבין ההיסטוריה, בין העשייה האנושית לבין השגחה הא-להית, בין כובד הראש לבין החגיגה שופעת העליצות. ממגילת אסתר שואב הרב סולוביצ'יק תובנות באשר למצב האנושי ובאשר ליחסיו של הקב"ה עם עמו ישראל. הוא נופח רוח חיים בדמויות המגילה באמצעות שימוש במדרש הקלאסי, באנלוגיות היסטוריות, בהבנה עמוקה של הטבע האנושי ובהאזנה רגישה לדקויות טקסטואליות. המכנה המשותף העומד בבסיס רעיונותיו על אודות פורים הוא אופיו האוניברסלי והעכשווי של הסיפור. גם מסיפור חנוכה שואב הרב סולוביצ'יק לקחים כלליים. מן העובדה שגזירות היוונים כוונו כנגד קיום המצוות, אנו למדים כי ימי החנוכה מציינים את ניצחונו הרוחני של עם ישראל. הבנה זו מספקת את המפתח להסברת מאפייניו המיוחדים של החג. יתר על כן, הרב מראה כיצד משמש מאבקם הרוחני של החשמונאים אב-טיפוס למאבקם של דורות רבים להגשמה עצמית יהודית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: ספר זה מעצב תגובה יהודית - במישורי השכל, הרגש והמעשה - לתופעות הסבל, המשבר והמוות. דיונו של המחבר בהלכות אבלות מתמקד ביחס שבין מעשיו החיצוניים של האבל לבין עולמו הפנימי. ניתוח הלכתי חודר מתמזג בדפים אלה עם שרטוט עדין ורב-עוצמה של דיוקנו הפילוסופי והפסיכולוגי של האדם הנתון בייאוש ובמצוקה.

הרב סולוביצ'יק מדגיש שהדרישות ההלכתיות שעניינן באבלות ובהספד מבוססות על הכרה בייחודו של כל אדם, שכן רק הכרה זו מאפשרת הערכה נכונה של אותו אובדן שאין לו תחליף. לימוד גישתה של היהדות כלפי המצב האנושי עשוי לעורר את רגישותו של הלומד לצורך לעמוד על משמעות קיומו, להעריך את ייעודו האישי ואף לחתור להגשמתו. דרך תובנות אלו ואחרות, עשוי עצם לימוד הנושאים שבמסות אלו להיעשות למעשה בונה, מזכך ואף גואל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: בעוד שאר כרכי סדרת "מאוצר הרב" מציגים את הרב סולוביצ'יק כהוגה דעות, כלמדן וכדרשן, מציג כרך זה פן אחר של דמותו – היותו מנהיג ומורה דרך רב השפעה, ממעצבי דמותה ודרכה של היהדות האורתודוכסית המודרנית.

הספר כולל מבחר של למעלה משבעים מכתבים, תזכירים וראיונות. לפני כל אחד מובא מבוא קצר שמטרתו להבהיר את רקעו ואת הקשרו ההיסטורי.

הכרך עוסק במגוון נושאים: מדיניות ציבורית, חינוך, חיי בית הכנסת, הקהילה היהודית, ציונות דתית ומדינת ישראל, יחסים בין-דתיים, ותובנות תורניות, פילוסופיות ואישיות. בספר זה מוצאת הגותו של הרב סולוביצ'יק ביטוי מעשי כשהיא מיושמת בקשר לבעיות הבוערות של השעה. בהלכה ישנה מסרים עבור ציבורים מגוונים, והרב סולוביצ'יק מגדיר ומעביר מסרים אלו בכישרון נדיר. בספר זה מדגים הרב סולוביצ'יק במיוחד את אחד מאבני הפינה של משנתו, עצמאותה של ההלכה, ומראה כיצד יש בכוחה של ההלכה לעצב לא רק דרך חיים אלא גם תפיסת חיים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: ספר זה מתמקד במערכות היחסים בתוך המשפחה – בין בני הזוג ובין הורים לילדים. לדעת הרב סולוביצ'יק, פיתוח מערכות הולמות של יחסים משפחתיים הוא דבר נחוץ לשם "גאולת האדם", לא רק בשל חשיבותן של מערכות יחסים אלו, אלא גם משום שבאמצעותן לומד האדם "כיצד לאהוב, לירֹא ולעבוד את הא-להים".

תובנות הספר מושרשות בתיאוריה על האישיות האנושית, היא "תורת האדם", היונקת הן מהתעמקותו של הרב סולוביצ'יק בתנ"ך, בתלמוד, במדרש ובספרות ההלכה, והן מהתמצאותו המקיפה בפילוסופיה ובספרות הכללית. גישתו מציגה אמונה עמוקה ברלוונטיות הנצחית והאוניברסלית של התורה, ומלמדת על ביטחונו המוחלט בהלכה ובכוחה לשקף אמיתות עמוקות על אודות האדם בעומדו בפני קונו, ביחסיו עם סביבתו ובינו לבין עצמו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מיכה קליין
תיאור: על הספר "אבן השתייה": לימוד התלמוד מנקודת ראותו של איש מדעי כדור הארץ מעלה שאלות על זיהוי והבנה של מושגים מתחום הגאולוגיה המוזכרים בתלמודים ובמדרשי חז"ל. "אבן שואבת", "כלי אבן", "זכוכית לבנה", "שיש", "מלח סדומית", "אבנים מפולמות", "אבני אלגביש", "בול של מלח", "אבנים שמתחוטטות על בעליהן" ועוד מוזכרים בתלמוד, וכדי להבינם חייבים להכיר במעט את הליתולוגיה (תחום במדע הגאולוגיה העוסק במסלע). הספר כולל פרקים שבהם כל שם פרק הוא מובאה מהתלמוד ואז עיסוק בהבנת המובאה. כל אחד מפרקי הספר כתוב כיחידה בפני עצמה, ומכאן הקורא אינו מחויב לקרוא ברצף את פרקי הספר.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: אלן מיטלמן
תיאור: "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו", מברך יעקב לפני מותו את בנו יהודה, וצופה עתיד שבו יהפכו צאצאיו של הבן הזה למנהיגיו הפוליטיים של עם ישראל. המלוכה המקראית, שבה התגשמה הבטחתו של יעקב, היא נחלת העבר הרחוק, אבל הפוליטיקה מעולם לא הפסיקה להעסיק את היהודים. גם לאחר שאיבדו את ריבונותם, הם הוסיפו לדון בה ולהתחבט בדילמות הנובעות ממנה לאורך מאות שנים, תוך שהם מתמודדים עם הנסיבות ההיסטוריות המשתנות ועם מציאויות פוליטיות חדשות לאורם של הציוויים העתיקים והכלים הפרשניים שהעמידה להם המסורת. מחקרו של אלן מיטלמן, לא יסור שבט מיהודה, בוחן כמה מן הבעיות המרכזיות של הפילוסופיה הפוליטית – לדוגמה, שאלות הנוגעות לזכויות, לחובות ולטובת הכלל – מנקודת מבטה של ההגות היהודית. בד בבד, הוא גם מנתח מושגי מפתח בעולמה של היהדות – כמו ברית ומסורת – מבעד לפריזמה של הפילוסופיה הפוליטית. הודות לחריפותו האינטלקטואלית של מיטלמן, לסגנונו הבהיר ולשימושו המרשים במקורות תורניים, בספרות תיאורטית ובמחקרים מודרניים, לא יסור שבט מיהודה תורם תרומה שלא תסולא בפז להבנת המחשבה הפוליטית היהודית לגווניה ולקידום הדיון בה.
הוצאת שלם
מאת: אבי שגיא
תיאור: האם היהודי הוא ישראלי; בשר ודם, או שמא היהודי אינו אלא הסובייקט המופשט של אידיאות; עם המכוּנן אך ורק על-ידי “הספר”, מעין רוח רפאים ללא קיום ממשי? האם מולדתו היא ארץ ישראל, כברת ארץ ממשית שאליה הוא משתוקק, או שמולדתו של היהודי היא ארון הספרים שאין לו עגינה במקום ריאלי אלא בתודעה שבלב? שאלות יסודיות אלה מסרבות להיעלם מהשיח היהודי כבר מאות בשנים; התשובות להן יוצרות מעין שני עמים יהודיים שונים, ההולכים ומתרחקים זה מזה עד כדי אובדן הדמיון המשפחתי ביניהם: חלק אחד מעוגן בקיום הממשי ובמרחב מקומי, וחלק אחר מכונן על-ידי ספריה ומערך אידיאות. הספר עם מולדת וספר, הוא ניסיון ראשון להתמודדות מקיפה עם שאלה זו. הוא בוחן את רגע לידת הרעיון ההופך את הקיום היהודי ואת המולדת הממשיים לקיום רוחני המנותק מהממשות הריאלית. טענת הספר היא שאידיאות אלה התפתחו כתגובה להגותו של הפילוסוף פרידריך הֶגֶל, שאפיין את היהודי כרוח רפאים שנותק מההיסטוריה הממשית. אינטלקטואלים יהודים רבים אישרו את הניתוח שהציע הגל, אבל טענו כי דווקא מה שהגל שלל – ראוי להוקרה: העם היהודי הוא עם הנצח, כי הוא עם המכונן על-ידי הרוח, ומולדתו היא הספר. הספר מנתח באופן ביקורתי את מכלול הרעיונות שצמחו בהקשר זה. שיאו של הספר מצוי בטענה שהציונות היא התמודדות חזיתית עם הרחנתו המוחלטת של העם היהודי. הציונות בשלל גילויה היא תביעה לשיבה אל הקיום היהודי הממשי, חזרה לחיי בשר ודם הנטועים במקומות. חיים אנושיים קונקרטיים הם ערש לידת האידיאות, ולא הניתוק מהם. הספר מראה כי המהפכה הציונית היא שיבה אל תפיסות היסוד של המסורת היהודית עתיקת היומין, שצירפה את הרוחני לממשי, ושללה את החריגה מהממשי. הספר מציב תפיסה המשלבת עבר בהווה והווה בעבר, ומצביעה על המשמעות הקיומית של חיים יהודיים, המחייבים את מכלול הקיום הממשי.
כרמל
מאת: יצחק דהן
תיאור: גלי ההגירה מהמזרח למערב שאפיינו את המאה ה־20, הכרזת העצמאות של מרוקו, ההתעוררות הלאומית הערבית, הקמת מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות עם המדינות הערביות במחצית השנייה של המאה ה-20 – כל אלה הביאו לסופה של הקהילה היהודית במרוקו. אולם בשונה מקהילות יהודיות רבות בעולם המוסלמי, תהליך הניתוק ממרוקו נמשך קרוב ל-40 שנה, עובדה המעידה על הקשר המיוחד שהיה לקהילה זו הן עם יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה. קשר זה נמשך עד היום (2022) בארץ היעד החדשה. סוציולוגים והיסטוריונים רבים חקרו את עלייתם של 250,000 יהודי מרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה־20, אולם על הגירתם של 100,000 יהודי מרוקו לארצות המערב נכתב מעט. ספרו של יצחק דהן מציע מסע אינטלקטואלי העוקב אחר יהודים ממרוקו אשר לאחר אלף שנות חיים במדינה זו, קמו במחצית השנייה של המאה ה-20 ונפרדו מערש לידתם: מקנס, פאס, מרקש וקזבלנקה. הם היגרו לפריז, לונדון, ז'נבה, מונטריאול וניו יורק, כמו גם למקומות אחרים, לא-נודעים מבחינתם, אשר שפתם ותרבותם שונות מזו שגדלו עליה. המחבר מציג את ארצות ההגירה, דוברות הצרפתית והאנגלית, וכן את מאפייניהן הייחודיים בתחומי החברה, התרבות והכלכלה, לצד הצגת פסיפס של אנשים וקהילות בעלי גיוון מרתק הנגזר מהשפעות מקומיות. ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, הקלה על המחבר את כניסתו לשדה המחקר. כך התאפשר לו להתמקד הן בחקר הקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הדרכים שבהן חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים.
רסלינג
מאת: מרטין בובר
תיאור: לא מעט ביוגרפיות חשובות מרחיבות דעת ומשכילות נכתבו על אודות איש הרוח והפילוסוף מרטין בובר – הוגה עז רושם, שהדי הגותו, אמרותיו וכתביו אוחזים בנו גם היום למעלה מחצי מאה לאחר מותו. יחד עם זאת, כל הביוגרפיות יחדיו, חשובות ומעמיקות כפי שהן, אינן משתוות בעוצמתן הספרותית לספרון זה, שניתן לראות בו מעין אוטוביוגרפיה מזוקקת הכתובה בצורה של פרגמנטים קצרים.
נהר ספרים
מאת: מנחם רצון
תיאור: בתקופה האחרונה גוברת ההתעניינות באברהם אבן עזרא (1164-1089), מגדולי פרשני המקרא ומחשובי ההוגים היהודים בימי הביניים. ספר זה בוחן את העקרונות המדיניים והחברתיים בהגותו של ראב"ע. באופן הזה הוא מהווה השלמה חשובה לשורת מחקרים שהתפרסמו על ראב"ע אשר בוחנים את הגותו הפילוסופית, את מפעל הפרשנות שלו לספרי המקרא, את כתביו האסטרולוגיים ואת עבודתו בשדה הדקדוק. בספרו של מנחם רצון נרקמת לראשונה תמונה מקיפה של השקפת עולמו החברתית והמדינית של ראב"ע, תוך כדי התייחסות למגוון יצירותיו: פרשנות המקרא, חיבוריו המדעיים ואף שיריו. מניתוח כתביו נפרשת לעיני הקורא עמדתו התיאוקרטית של ראב"ע, אשר לפיה האל הוא "המלך באמת". מעקרון יסוד זה נגזרת עמדתו המדינית האנטי-מלוכנית, כמו גם שלילתו החריפה של ראב"ע כל שעבוד של אדם לאדם אחר. אהבת החירות והכמיהה לצדק חברתי עוברות כחוט השני בהגותו. עמדתו ההומנית, אשר מתבטאת בהדגשתו החוזרת את החובה לסייע לכל החלשים בחברה, אלה שמזלם לא שפר עליהם, נקשרת למרכזיות האסטרולוגיה בהשקפת עולמו. הוא מסביר שהמסגרת המדינית והנהגתה הן האמצעי שאמור להגן על האדם מההשפעות האסטרולוגיות השליליות. ראב"ע חוזר ומדגיש שרק חברה מוסרית וצודקת בהנהגת אנשים חכמים תוכל לשרוד. המנהיגים החכמים, כמו הנביא והכהן, נתפסים כאחראים על רמתה המוסרית והשכלית של הקהילה, והם אמורים להנהיג את ההמון כמו פיקח את העיוור. גם חוקי התורה והפולחן במקדש מתפרשים על ידי ראב"ע כאמצעי הגנה מהגזרות האסטרולוגיות, שכן חוקי התורה מיישרים את לבו של האדם מבחינה מוסרית ושכלית ובכך מהווים תנאי חשוב למימוש תכליתו של האדם.
רסלינג
מאת: דב שוורץ, גילה פריבור
תיאור: הכרך מוקדש לזכרו של ביבליוגרף חשוב, ר' שמואל אשכנזי, והוא כולל שורה של מחקרים בתולדות הספר העברי לדורותיו. שלושת המאמרים הפותחים את הקובץ מוקדשים לחקר פעלו של אשכנזי, בדגש מיוחד על סוגות הפרשנות והמוסר (גריס, שוורץ וסטל). ארבעה מאמרים מציגים מהדורות וטקסטים לחיבורים מתוך היצירה היהודית בימי הביניים (שוורץ ושלוסברג, עמנואל, גורפינקל וקאפח). שני מאמרים נוספים עוסקים בטקסטים מן העת החדשה (חבר־חיבובסקי ופרוידנטל). חותמים את הספר שני מאמרים העוסקים ביצירה הספרותית במאה העשרים (בינדיגר ורובין), ומאמר העוסק בתרבות הקריאה בציבור החרדי (פריבור ולפון־קנדלשטיין).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבישר הר-שפי
תיאור: "הספר 'הסיפור הפועל , עיונים חדשים בסיפור החסידי' מעלה תמונה מחקרית חדשה על הסיפורת החסידית. שאלת ראשיתו ומקורותיו של הסיפור החסידי, סוגותיו השונות, מקומו ותפקידו בתנועה החסידית, נידונים בספר באופן מקיף המשלים מרכיב חשוב שהיה חסר במחקר החסידות העכשווי. התובנות המרתקות שעולות בספר על כוחו הפועל של הסיפור, חשיבותן רבה לא רק לחקר החסידות אלא גם לחקר התרבות האנושית, שהדיבור הנרטיבי ממלא בה תפקיד כה מרכזי". (פרופ' צבי מרק)
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: ספר זה, הרביעי במניין הכרכים פרי עטו של פרופ' דב שוורץ העוסקים בהגותו של הרב סולובייצ'יק, מוקדש בעיקר ליצירתו משלהי שנות השישים של המאה שעברה. מבחינת השיטה הייתה הגותו בשנים אלה פתוחה, ומאמריו ודרשותיו מסתמכים על גישות שונות. מבחינת התכנים מיתן הרי"ד את תפיסת ההתבודדות שלו, והקדיש תשומת לב לקהילה המקראית ולקהילה המודרנית. דמותו של הרב סולובייצ'יק הוארה לא מעט בזכות החיבורים שיצאו לאחר פטירתו, והספר עוסק בתרומה של חיבורים אלה להבנת הממד ההגותי שלו. כקודמיו, אף הדיון בכרך זה מציע קריאה שיטתית בכתיבתו של הרב סולובייצ'יק, ובוחן את מקורותיה הפילוסופיים והפסיכולוגיים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אוריאל סימון
תיאור: על חיי המעשה של ר' אברהם אבן עזרא שרדו ידיעות מעטות מאוד, ועל כן אי אפשר לכתוב ביוגרפיה שלו. לעומת זאת, יש בכתביו שהגיעו לידינו מידע רב על חיי הרוח שלו, המאפשר להרכיב דיוקן אינטלקטואלי. מידע זה מספק לנו גם תשובות לשאלות נוספות, כגון: מהו איש אשכולות ספרדי? מדוע לא עלה ראב"ע לארץ־ישראל? מדוע עזב את ספרד? מהן שלוש המתכונות של פירושיו לתורה? בנוסף, נידונים בספר המתחים שבין עקרון שוויון הדורות לבין יתרון חכמת חז"ל, בין נאמנותיות לבין ביקורתיות במחשבת אבן עזרא, כמו גם דיון בנושא שלילת החושניות ודחיית הנשים של אבן עזרא.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ברכה אליצור
תיאור: "דיוקן בשביל הדורות" עוקב אחר קבוצה של דמויות מקראיות, שזכו לעיצוב מחודש במסורות מימי בית שני, המשנה והתלמוד. השאלה המסקרנת העומדת בבסיסו של המחקר היא מהו הגורם לתנודות באופי פרשנות מעשיהם, לעיתים דמות המוצגת במקרא באופן שלילי, נצבת במלוא פארה בספרות המאוחרת, ולהפך: דמות מקראית חיובית עטופה בביקורת המפקפקת בטוהר מעשיה.

המעקב אחר אופי התגבשות המסורות על דמויות מקראיות פותח צוהר רחב לחשיפת שלבי התפתחות נסתרים של תקופות היצירה, ומאפשר לשרטט אפיונים חברתיים, דתיים ופולמוסיים שלעיתים הוסוו בסוגות ההלכתיות והאגדיות, או שהוצגו מנקודות מבט חד ממדיות. חשיפות אלו מאפשרות הבנה מעמיקה ושלמה יותר של המסורות השונות.

בספר שלפנינו, הדמויות המקראיות הן אמנם אבני בניין, אולם עיקר עיסוקו הוא בהעמקת ההכרות עם מי שבחר לעסוק בהן, ולייחס להן מניעים ומעשים שאינם נצמדים למתואר בפסוקים. ככל שהמרחק בין הדמות המקורית לדמות בלבושה החדש הוא גדול יותר, כן נדרשת הבנת מניעיו של הדורש, הכרת סביבתו התרבותית־חברתית ולעיתים אף הביוגרפית.

הספר מחולק לארבעה שערים, העוסקים באתגרי חיי היהודים בדורות שמבית שני ועד לתקופת התלמוד: ישראל ושכניו הנכרים, ייחוס וגדולה בתורה, הנהגה, מעמד הנשים. בכל חלק נבחרו אבות טיפוס מקראיים שהיוו בסיס להבעת עמדותיהם של הדרשנים בכל אחד מהתחומים. הערכת אב הטיפוס לחיוב או לשלילה, התכונות שיוחסו לו, והחירות שנטל הדרשן בפרשנות מעשיו בשונה מהמתואר במקרא, הן רסיסי המידע שבאמצעותם ניתן לעמוד על השקפותיהם המגוונות של יוצרי המסורות והדרשות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חנוך בן פזי
תיאור: ספרו של חנוך בן-פזי מבקש להעניק משמעות מוסרית למעשה הפרשנות. הוא עוקב אחר תורת הפרשנות של עמנואל לוינס ומציע לראות את היחס שבין בני אדם לספרים כאחד האופנים שבהם הקיום האנושי בא לידי ביטוי, כזה המאפשר לאדם לחיות חיים ראויים ומוסריים. העיון במשמעותו של הספר ובמשמעותה של הקריאה הוא האתגר העומד ביסודו של חיבור זה. ספר זה יכול לשמש צוהר לעולמה המרתק והעשיר של ההרמנויטיקה, כמו גם לשמש מדריך לעולמו של עמנואל לוינס אשר מחבר בין שני עולמות – העולם הפילוסופי והעולם התלמודי, כלומר מעמיד את האפשרות להתבונן בעין פילוסופית בחכמה היהודית ובספרות התלמודית שעיצבה אותה, לצד האפשרות להוסיף בעולם הפילוסופי את המחשבה הייחודית של התלמוד. הספר מציע לקוראיו מבט מחודש ומרענן על הכינוי עם-הספר, ועל אודות מקומם של הספרים בתרבות היהודית שהוקסמה ועדיין נפעמת מהממד הקיומי האנושי שמתקיים בספר. המשמעות המוסרית של פעולת הפרשנות היא האתגר שמעסיק את החיבור הנוכחי. הכוונה אינה רק לעצם הזכות של האדם לפרש, וגם לא לחשיבותה של הפרשנות בהיותה מתווכת ספר ביחס לקורא חדש, אלא באשר לאופיה המיוחד של הפרשנות כחלק משדה האתיקה. לרצות לפרש משמעו לתת כבוד לאדם אשר לו אתה מקשיב, משמעו להעריך את הטקסט שאתה קורא, משמעו גם לרצות לחלוק את ההבנה שלך עם החברה הסובבת אותך. תורת הפרשנות כפי שמוצגת כאן אינה שיח מנוכר של חוקרים על דרכי הידע ועל דרכי המחקר המדעי, שכן יש משמעות מוסרית למעשה הפרשנות, ויש אחריות מוסרית לאופן שבו אדם מפרש טקסט. ומכאן שחיבור זה תובע מקוראיו לשאת באחריות לפרשנותם: במחקר, באמנות, בספרות, בהלכה ובמדע.
רסלינג
מאת: גלעד ששון
תיאור: שלמה המלך הוא מהדמויות המורכבות והמעניינות במקרא, בעיקר לאור המפנה החד שלו ושל מלכותו משיא לשפל. שלמה החל כמלך חכם ועשיר שבנה את בית המקדש, אבל סיים את חייו בשיתוף פעולה עם העבודה הזרה של נשותיו הנוכריות הרבות בשעה שממלכתו נחלשה. מורכבות זו ריתקה גם את חז"ל, והוא קיבל התייחסות נרחבת ביצירותיהם. בספר הזה נאספו המקורות התלמודיים והמדרשיים שעוסקים בשלמה על פי נושאים מרכזיים בביוגרפיה שלו: חכמתו, ספריו, בניית בית המקדש, נישואיו לבת פרעה, חטאיו וקשריו עם שדים.

ניתוח המקורות האלה חושף את עמדות חז"ל בכמה סוגיות: חכמת התורה לעומת החכמה ההלניסטית, היחס לספרי המקרא שיש בהם בעיות תיאולוגיות ומוסריות, חטא הגאווה, השדים בעולמם של החכמים, משיחיות יהודית ונוצרית ועוד. לא אחת מתברר שעמדות החכמים נובעות מתוך התמודדותם עם בעלי גישות אחרות ביחס לשלמה, מבית (בתי מדרש אחרים) ומחוץ, בין שהם בני ברית (יהודים-הלניסטיים) ובין שאינם בני ברית (נוצרים ופגאנים).

מניתוח המקורות עולה שהחכמים התלבטו בשאלה כיצד להסביר את המעבר החד של שלמה ממצב קיצוני אחד למשנהו. כיצד מלך שהגיע לשיאים יוצאי דופן הופך את עורו? בעוד שהיו חכמים שהשלימו עם התיאור הזה, התנגדו לו חכמים אחרים אשר ביקשו לראות את שלמה כדמות אחידה. יש שראו בשלמה דמות אחידה וחיובית – מלך שלא חטא בסוף ימיו. לעומתם, ראו חכמים אחרים בשלמה דמות שלילית שלא הגיעה כלל לשיא, וכבר בשלבים הראשונים של מלכותו נגלו מגרעותיו.
רסלינג
מאת: יצחק בנימיני
תיאור: השיח התיאולוגי בכלל והמונותיאיסטי בפרט. במיוחד התחדדה השאלה אודות אופק הביקורתיות של שדה התיאולוגיה המונותיאיסטית והאופנים שאופק ביקורתי זה יכול לדמיין לעצמו גרעין קדם-דתי דוגמת המסורתיות. יתר על כן, אין לבנימיני אג'נדה, אין תיאולוגיה, אין דרך, אין ארץ ואין דרך ארץ, אין עמדה אודות אלוהים, יהדות, נצרות, אלא רצף ארוך של שאלות שמתרסקות לתוך התשובות והחוצה מהן. הוא אינו יודע. הוא אינו מאמין. הוא אינו לא מאמין. מועקות תיאולוגיות אלו שלחו את המחבר לבחון את מעמדו של הקורא והכתב והקורא במסה על "האנוכתב" כתרכובת של הקורא-המילה-הכותב, את שאלת הבריאה של האלוהים בפתיחה של ספר בראשית כבסיס לתיאולוגיה מסורתית שבה האלוהים תלוי באדם ואינו גורם טרנסצנדנטי לחלוטין, את האפשרות לתקווה אמנציפטורית דרך היפוך בתוך המרחב המיתי ו/או התיאולוגי, את יחסי המקף בין היהדות לנצרות בתוך לוגיקת המושג של היהודו-נצרות וגרעין הקורבניות בתוך לוגיקה זו, את גרעין ה"ככה" באמונה היהודית דרך משנתו של הרב שג"ר בפרט ובמונותיאיזם בכלל, את הלוגיקה הטופולוגית בין המונותיאיזם לבין התיאולוגיה הביקורתית ואת המבנה הממקם את ההמתנה למשיח בתוך השיח המונותיאיסטי, את ניסיונותיו להמשיך לדמיין עוד אברהמים לא צייתניים אחרי הריבוי של פרנץ קפקא, את התקיעות של הסובייקט המערבי בתוך מרחב הטראומה של האחר האלוהי, ו… את הבחינה של מושג האלוהים כעצם הנוסחה שמנהלת את השיח התיאולוגי.
רסלינג
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: מסכת יבמות עוסקת בעיקרה בדיני ייבום, הדינים סבוכים שכן כל טעות בייבום הרת אסון. אסור לאח לשאת את אשת אחיו שלא במסגרת ייבום. הנישואים בין בני משפחה (אדם הנושא את בת אחיו) הקשו גם הם על קיום המצווה, שכן נוצרו מצבים שהאישה אסורה ליבמה למרות שהייתה מותרת לאחיו הנפטר. בנוסף, מקרה של מוות, חליצה או ייבום הם טראומה משפחתית וקהילתית. במסגרת המסכת סדרה של דיונים במקרים משפחתיים מסובכים, חלקם תיאורטיים. עוד במסכת עיסוק בעדות נשים ובעדות עד אחד ועוד נושאי משנה.
תבונות
מאת: דניאל שפרבר
תיאור: כבר תמה התקופה בה לא היה נשמע קולה של האשה בבית הכנסת ובעולמה של ההלכה, ואילו כעת נשים משמשות כראשי קהילות, כרבניות, כפוסקות, כמפקחות כשרות וכדומה. עתה הגיע הזמן להרחיב עוד יותר את תחומי פעילותן ההלכתית במסגרות נוספות ומגוונות, כגון בסנדקאות, מילה, שחיטה, תקיעת שופר, ועוד. ספר זה, סדר נשי, מבקש לבדוק את האפשרויות השונות בהרחבת הפעילות ההלכתית של נשים, תוך שמירה קפדנית על גבולות ההלכה. כל פרק ופרק בא לתת לגיטימציה והכשר הלכתיים ומבוססים לחלקן הפעיל של נשים בתחומים הלכתיים מסוימים, ובכך לפתוח בפניהן מרחבים חדשים למעורבותן בפעילות הלכתית. הספר עשוי לשרת היטב גברים ונשים, מוסדות תפילה וארגונים חברתיים מכל הסוגים והזרמים, רבנים ורבניות, וכל מי שמתעניין בהתחדשות ובהרחבה של ההלכה בימינו, בתוך תחומי ההלכה.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אילן וואיה
תיאור: המבי"ט (ר' משה בן יוסף מטראני, 1580-1500),  ומנסה להשלים פער בנושא דמותו של חכם זה, שהיה אחד מחכמי צפת הבולטים במאה השש־עשרה. ייחודו של הספר הוא העיסוק ב"דמות האדם השלמה", כפי שרואה אותה המבי"ט אל מול כתביהם של מקצת חכמי המוסר, הן מתקופות קודמות, הן מתקופתו, ואף מעט לאחריה. הספר דן גם בבעיות שהתעוררו בתקופתו, דוגמת: אנוסים, גאולה וגירושין, וחושף את ביקורתו על התופעות החברתיות בחברה היהודית, לא רק בעיר צפת אלא גם בערים נוספות ברחבי האימפריה העות'מאנית, שעניינם: פרישות מן החברה, עשירים ועניים, חירות ההוראה ואלימות פיזית ומילולית. הספר מציע התבוננות מקורית ומחקרית בנושאים מגוונים, חשובים ועלומים, על־פי כתביו של המבי"ט ומציג תמונה רחבה יותר מזו שהייתה ידועה עד כה אודות משנתו החברתית והמוסרית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: חני הרן סמית
תיאור: מה מהותו של הניגון בעולמו של ר' נחמן מברסלב, ומה תרומתו הייחודית לחוויה הדתית על פי משנתו? ספר זה מציג תובנות חדשות על "הנקודות הטובות", מושג מפתח בהגותו של ר' נחמן המייצג את ליבת החסד והקדושה בנפש האדם. תורת הנקודות הטובות, הנוגעת במישרין ובעקיפין בנושאים רבים במשנתו של ר' נחמן, התפתחה בשלבים במשך כעשר שנים, החל בתורותיו המוקדמות וכלה ב"מעשה משבעה קבצנים" ובדרשתו האחרונה. ההקשר המוזיקלי של תהליך איתור הנקודות הטובות ב"עצמי" ובזולת, תהליך המביא לידי טרנספורמציה רוחנית ואף משמש אמצעי לקיום העולם, נחשף כאן. תפיסתו של ר' נחמן בדבר התפקיד הרוחני והדתי שהמוזיקה ממלאה בחייהם ובמנהיגותם של צדיקים לסוגיהם, וכן בחייו ובמנהיגותו שלו, נבחנת בספר כולו מתוך הידרשות למקורות מן המדרש ומן הקבלה. בייחוד מודגשת החשיבות של היצירתיות ושל ההתחדשות בתהליך המשיחי, שבו החסד האנושי והמוזיקה בונים יחדיו גשר בין הזמני לעל-זמני ובין האדם לאל. חידושו של הספר במבט הכולל שהוא מציע על מקומו המרכזי של הניגון בתפיסת העולם של ר' נחמן, הן כדרך אידאלית לעבודת האל הן כמטפורה לחיי הדת. מתוך בירור משמעות המושג "ניגון" וזיקתו לחסד מתבארים כאן בראשונה כמה רעיונות יסוד בהגותו של ר' נחמן. דמותו המרתקת מוארת מזווית חדשה, ובתוך כך נחשף כוחה הייחודי של המוזיקה, כחוויה רוחנית-אמונית, להחיות ולחבר, לפרוץ דרך, לרפא ולתקן.
מוסד ביאליק
מאת: לאה אורנט
תיאור: ספר זה עוסק במהותה ובמשמעותה של האמונה על פי ההגות הפילוסופית והתאולוגית הכללית והיהודית, המציעה קשת רחבה של עמדות, הגדרות, אפיונים והנמקות. המחברת מציעה עיון במגוון מייצג של עמדות וגישות בנושא זה, ומגלה כאן צד שווה המשמש תֵזה מלכדת.

לפני הקורא נפרס ריבוי האנפין של האמונה: מצד אחד מופיעה האמונה המסתברת, כאשר היא נשענת על השגות האדם - השגות שכליות, אינטואיטיביות ואחרות, ומצד אחר היא מופיעה כאשר כל ההשגות משתברות לנוכח הטרנסצנדנטי, החורג מכל השגה או הבנה. מתח זה חושף את כפל פניה של האמונה: מלכתחילה אין אדם מאמין, אלא אם כן הוא נאחז באמונתו באמצעות השגותיו הקוגניטיביות, אך מנגד, אמונת האדם היא הכרה בנבצרות כל ההשגות לנוכח הבלתי־מושג. ההגות היהודית נוטה מלכתחילה לראות את יסוד האמונה לא בהשגות האדם, אלא בהתגלות הטרנסצנדנטית הכופה "הר כגיגית". אבל התפיסה של "תורה מן השמיים" קונה לה משמעות רק כאשר "לא בשמיים היא", תורה שתואמת את עולמם של בני אנוש בארץ שניתנה לבני אדם.
מוסד ביאליק
מאת: נטלי אקון
תיאור: עם היעלמותם של נושאי מסורת העברית המרוקאית בא ספר זה להנציח את העברית שהשרישו חכמי מרוקו בבתי המדרש ולתאר את הגייתה של אחת המסורות המרכזיות של הלשון העברית.
מבעד למסורת העברית המרוקאית חושף הספר את זהותה הייחודית של הקהילה היהודית. מצד אחד הוא מתעד את זיקתה ההדוקה למסורות הקדומות: הטברנית, הארץ ישראלית והבבלית, ומן הצד האחר מושקעת בו תשומת לב מיוחדת למגע הלשוני-חברתי בין התרבות העברית-יהודית ובין המודרניות ותרבויות ערב ומערב.
מהי דרך הקריאה המרוקאית המדויקת והאותנטית של יהודי מרוקו? עד כמה השפיעה הסביבה הרב לשונית והרב תרבותית שבה חיו על מסורת העברית המקורית עתיקת היומין? והיכן ממוקמת מסורת העברית המרוקאית על הרצף שבין התנכרות לתרבות המקומית ובין הזדהות עימה?
יד יצחק בן-צבי
מאת: שמעון גרשון רוזנברג
תיאור: קץ עידן האידיאולוגיות הגדולות והאמיתות המוחלטות, שהוא ממאפייני הפוסטמודרניזם, מאיים לרוב על המחשבה הדתית, התופסת רעיונות כגון אלה כמפרקי זהות העלולים להחליש את המחויבות הדתית. העובדה כי רבים חיים כיום בתודעה פוסטמודרנית מקשה על הנחלת השקפת עולם סדורה בכלל, והדבר נכון פי כמה לגבי העולם הדתי שממהותו שואף להעניק משמעות לחיי הפרט והכלל בתוך מסגרת תבונית מסודרת. רוב הניסיונות לגשר על הפער הזה כרוכים בביטול הערך של המצב הפוסטמודרני ולמעשה בסוג של עצימת עיניים אל מול תכניו.
לא כן הספר לוחות ושברי לוחות, המתמודד עם שאלות נוקבות שמעלה הפוסטמודרניזם; שאלות כגון ערך החיים הדתיים, מוסריות, דמוקרטיה, ציונות וניו אייג'. מחבר הספר, הרב שג"ר, אף טוען כי לא ניתן לקיים חיים דתיים ומוסריים שלמים בתקופתנו ללא אימוץ ביקורתי של חלק מתפיסות הפוסטמודרניזם. לדעתו, תפיסות אלה לא מביאות בהכרח להתפרקות דתית וערכית אלא להיפך – ליצירת עולם דתי וערכי אותנטי ומלא חיוניות. הספר מכיל מענה של ממש למצוקות הפרט בראשית המאה העשרים ואחת ובד בבד פורש חזון חברתי עכשווי, רלוונטי מאין כמוהו. (המעטפת האחורית).
מאת: יאיר אלדן
תיאור: באין מוסדות מוסמכים ומוכרים של אכיפה וענישה הפך החרם לאמצעי המרכזי המשמר את סמכותם של חכמים. הנידוי והחרם לא היו רק כלים להטלת מוראם של פרנסי הציבור אלא גם מילאו תפקיד חשוב בשמירה על יציבות חברתית ועל אורחות חיים תקינים המאפשרים את החיים יחד בקהילה היהודית. הנידוי נחשב "בית סוהר בלי מנעול", "כבלי ברזל שאין העין רואה אותם והגוף מרגישם מאוד", "מיתה אזרחית". ובכן, מה טיבה של המערכת החברתית הזאת? מהי מיתה אזרחית? כיצד פועל בית הסוהר בלי מנעול, מהם כלליו, מהן השפעותיו ואיך אמור הגוף להרגיש את הכבלים הבלתי נראים? יאיר אלדן עומד על הקשר ההדוק שבין נידוי ומוות המופיע בספרות חז"ל. טענתו העיקרית היא שהקישור העתיק בין נידוי ואבלות הוא כפול פנים: הוא מבטא את התאבלותו של המנודה על מותו החברתי אבל גם את הפיכתו של המנודה עצמו למת מהלך בתוך תחומי הקהילה. כאן מתגלה הייחוד של מנגנון הנידוי אצל חז"ל: המנודה מאבד את הפנים החברתיים שלו אבל שומר על היותו פועל-חברתי. כתוצאה מכך, הוא חווה את המוות החברתי שלו שוב ושוב מכיוון שהוא עדיין, רשמית, חבר בעל זכויות בקהילה. מנהגי האבלות שנוהג המנודה אינם רק לשם ביזויו אלא מהווים שיקוף של תחושת ההיעלמות של המנודה מהעולם ושל חוויית מותו החברתי, ובד בבד הם גם גורמים להפיכתו לדוחה ומגעיל בעיני הסביבה החברתית הקרובה שלו. ניתוח הקשר בין נידוי ואבלות מביא את אלדן למסקנה מפתיעה: במרכז הקאנון היהודי מופיעה גישה אשר לפיה מנהגי האבלות שנוהג האבל הם אמצעי להשתיק את טענותיו כלפי האל ואת כעסו כלפי הקהילה וכלפי עצמו.
רסלינג
מאת: רגב יעקובוביץ
תיאור: ספרו החשוב של רגב יעקובוביץ עוסק בהגותו המקראית של מרטין בובר, אשר לא אחת נדחקה לקרן זווית אל מול מגוון תחומי הדעת שבהם עסק במשך כשישה עשורים מרתקים וסוערים מראשיתה של המאה ה-20. פועלו הרחב של בובר בתחום המקרא מואר בספר זה בזיקה להגשמה הציונית, תוך מתן דגש על כך שהדיאלוג בין התחומים מלמד על ייחודיות תורתו הדיאלוגית במבחן החיים. הספר עוקב בצורה מעמיקה אחר האופן שבו בובר מנהיר עדויות חיים מההיסטוריה הקדומה של עם ישראל המבקשות אחר ייעוד לאומי שקשור לאתגר ההגשמה של האידיאה האמונית המזוהה עם רעיון הברית ומלכות שמיים. תורת הנביאים, המזדקקת בקריאתו את עדויות הזיכרון הקולקטיבי במקרא, היא המבשרת לאדם היחיד ולעם שמבחן החיים המשמעותיים קשור להכרה בנוכחותו של דיאלוג עם האלוהי, אגב ניסיון להגשימו במינימום עוול בחיים החברתיים. התפתחותו האינטלקטואלית והמנהיגותית של בובר, המזוהה עם ראליזם מאמין, נשענת על עבודותיו המוקדמות על החסידות כמו גם על תפיסתו הדיאלוגית המתגבשת בחיבורו "אני אתה", לצד תובנותיו ממלאכת תרגום המקרא לגרמנית עם שותפו פרנץ רוזנצוויג. דרך קריאתו של בובר את המקרא – על חולשותיה ומגבלותיה ברוח זמנה – מתבררת כמקור השראה לנתיבי יצירה וחיים, היום יותר מתמיד במציאות הישראלית, בכמיהה המבקשת אחר דיאלוג מחודש עם העולם הרוחני והחוויה הדתית, תוך תשומת לב לחובה המוסרית הנדרשת מגילוי פני האדם.
רסלינג
מאת: נינה פינטו–אבקסיס
תיאור: בין שלוש התרבויות של טיטואן, בירתה של מרוקו הספרדית - התרבות היהודית, התרבות הנוצרית והתרבות המוסלמית - התקיימו יחסים מורכבים ברבע השני והשלישי של המאה העשרים, התקופה שבה מתרכזים המחקרים המוצגים בספר זה. היבטים שונים של יחסי גומלין בין־תרבותיים ניכרים בסיפורים על אודות מקום קונקרטי ובאגדות מקום, בטקסים, באמירות פואטיות מן הרחוב ובשפת החכתייה, שאותם בוחן הספר בשיטות ובמתודות מתחומים מגוונים: הפולקלור ולימודי התרבות, חקר הספרות העממית, הסמנטיקה והסוציולינגוויסטיקה.

פרקי הספר מוקדשים לחמש סוגיות מרכזיות מהווי חיי היהודים בטיטואן שלא נחקרו עד כה באופן ממוקד. הספר תורם גם לחקר מצבים בין־תרבותיים אחרים אשר התקיימו בעבר ומתקיימים כיום באירופה, בארצות הברית, בישראל ובמקומות אחרים בעולם, והוא מקנה תובנות חדשות על מצבים סבוכים הנובעים ממגעים בין תרבויות, באשר הן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יהושע גרנט
תיאור: יוסף אבן אביתור - משורר פורה ומקורי שפעל בספרד, ולאחר מכן במזרח, בסוף המאה העשירית — נמנה עם גדולי יוצריה של שירת הקודש העברית לדורותיה. בספר זה מתפרסם לראשונה מקבץ מקיף ומגוון של יצירותיו שביסודן מזמורי תהילים: פיוטים לציון מאורעות במעגל החיים, לשבת ולמועדים, ואף סדרת 'שבחות' יחידה במינה המבוססת על חמישה־עשר מזמורי 'שיר המעלות'. יצירות אלה הוהדרו על פי עשרות מקורות, רובם ככולם כתבי יד קדומים מגניזת קהיר, בלוויית חילופי נוסח וביאור מפורט.
חלקו הראשון של הספר מוקדש לעיון בלשונם של פיוטי אבן אביתור ובאמנות השיר המתגלמת בהם. מרקמהּ הפואטי הייחודי, ה'היפרטקסטואלי' במובהק, של יצירה פייטנית האוצרת בתוכה מזמור מקראי בשלמותו, נבחן בהרחבה לאור תיאוריות בנות זמננו בחקר השיח ובתורת הספרות. עושר יצירתו של אבן אביתור בזיקה למזמורי תהילים נדון לנוכח מגמות מפתח בעולמה של תרבות ישראל במפנה האלף הראשון, כגון הפולמוס הקראי־רבני ועלייתה של שירת 'תור הזהב' בספרד. מתוך כך נפתח כאן פתח להערכה מחודשת של שירת פייטן חשוב ומרתק זה על רקע תקופתו וברצף תולדותיה של השירה העברית בימי הביניים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: זהבה שלו
תיאור: ספר זה מכיל סיפורים מרתקים ודרמטיים מן התלמוד, המגלים לנו את הפעילות הכלכלית של היהודים לפני אלפיים שנה בקירוב, בתקופת חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה.

תקראו כאן, בין היתר, על מזימות כלכליות מסוגים שונים, רכישות נדל"ן שמסתבכות, מתח כלכלי אצל זוגות נשואים, עסקאות שמתבטלות, זיופים, גרימת נזקי גוף או רכוש והפיצוי עבורם, תחרות עסקית, יורשים מפתיעים ויורשים מופתעים, שותפות או סכסוך בין יהודים לגויים, גילויי חסד ויושרה, ועוד ועוד.

חז"ל, בתבונתם הרבה, חשפו את האמת, פתרו את המחלוקות, וניתבו את האנשים לדרך נכונה.
ייחודו של הספר בכך שהוא מהווה הזדמנות להכיר מקרוב את חיי היהודים בבבל ובארץ ישראל, ואת דרך מחשבתם של חז"ל, באמצעות סיפורי מעשים מן השטח, המצויים ברחבי התלמוד, וזאת, כשהם כתובים בלשון בהירה וקולחת.

הסיפורים מחוברים בחוט של אקטואליה לימינו אלה, ומלווים בנימה של הומור. הספר מיועד גם למי שאינו מכיר את התלמוד כלל. לכולם צפויה חווית קריאה מעשירה ומהנה ביותר.
אוריון הוצאה לאור
מאת: עלי מרצבך, ערן רביב
תיאור: ספר זה מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של הלוח העברי הקיים במתכונתו הנוכחית למעלה מאלף שנה, תוך הדגשת הצדדים המתמטיים והאסטרונומיים שלו. בספר מבוארים הכללים היסודיים הנדרשים לשם בניית הלוח וכן הכלים המתקדמים למציאת סימן השנה. לאורך הספר שזורים המקורות הקלסיים בשילוב המחקרים האחרונים. החלק הראשון נפתח בפרק על תולדות האסטרונומיה והנקודה היהודית, לאחריו פרק על נתונים שמימיים, ושני פרקים על תולדות הלוח העברי: האחד עוסק בתקופה שבה הלוח נקבע לפי תצפיות על חידוש הירח, והשני שבה התפתח והתגבש הלוח הקבוע, והנקראת תקופת המעבר.
החלק השני, ליבת הספר, מוקדש ליסודות ולכללים של הלוח העברי  הקבוע, ומכיל ארבעה פרקים יסודיים: העיקרים וחשבון המולדות, המחזור המטוני, קביעת היום הראשון של ראש השנה, "סימן השנה" ומציאתו. הקורא שילמד את החלק השני של הספר כסדרו יוכל לבנות בעצמו לוח לכל שנה נתונה.
בחלק השלישי של הספר אנו מגישים לפני הקורא נושאים הקשורים והנגזרים מהלוח העברי: לוחות למציאת סימן השנה, לוחות אחרים והמעבר בינם לבין הלוח העברי, הלוח השבועי וקביעת חלוקת פרשות התורה, ופרק קצר על הלוח העתידי.
כרמל
מאת: עידית שקד
תיאור: האם אנו מאמינים שאנו לא יכולים להבין? האם במקום שבו יש אמונה יש הבנה? אולי ההבנה היא תנאי לאמונה? הספר דיאלוג עם אלוהים מפגיש לראשונה לוגיקן נוצרי בעל דמיון שאינו יודע גבולות ומשורר יהודי חד מחשבה. במסעותיהם לידיעת האל בחרו שניהם לסטות מדרך המלך לשבילים שטרם סומנו. על רקע הדיאלוג הטעון בין אמונה לתבונה, נחשפת הגות מקורית ומפתיעה שבה רציונליות קרה ולהט מיסטי אחוזים בחיבוק אינטימי. יוהנס אריגנה – לוגיקן בשירות הקיסרות הקרולינגית, המורה שנרצח בידי תלמידיו – הוא התיאולוג החשוב ביותר בהגות הנוצרית של ימי-הביניים המוקדמים. אריגנה חי את חייו על חוד התער, בשביל הצר של אחדות הניגודים. נאמר עליו שהוא חצוף, האשימו אותו בחטאי הגאווה ובפשעי התבונה, גינו את כתביו, רמזו שהקדושה אינה אחת ממעלותיו. למקטרגיו הוא ענה שדבר לא יעצור את המלומד בדרכו אל האמת. כמאתיים שנים אחר כך, במחצית המאה ה-11, אוטודידקט צעיר וזועם יוצא למסע חיפושים נפתל אחר האמת ומוצא בו אהבה: אהבת החכמה ואהבת אלוהים. חייו הקצרים הם עדות לחופש המחשבה ולחופש היצירה שנקנו בייסורים גדולים. ספרו "מקור-חיים" מתקבל במסורת התיאולוגית של ימי-הביניים כפרי עבודתו של נוצרי אלמוני. יחלפו כ-800 שנים עד שתיחשף זהותו של הפילוסוף הצעיר – שלמה אבן גבירול. אריגנה וגבירול נעים במעגלים נפרדים אך חופפים: מתוך בירור הסינתזה הפרשנית של אמת ההתגלות ואמת הפילוסופיה שמציע כל אחד מההוגים נחשף מתווה פילוסופי לידיעת אלוהים אשר אינו אלא מדריך מעשי לדיאלוג עם אלוהים.
רסלינג
מאת: ישי מבורך
תיאור: הספר ארון העדות חותם את הטרילוגיה התיאולוגית שעוסקת ב"אמונה שלאחר שנות התוהו". קדמו לו "תיאולוגיה של חסר" ו"היהודי של הקצה". מה שקושר את שלושת חלקי הטרילוגיה היא ההכרה בעובדה שאי אפשר לאחוז בדת בלי הגרעין הקשה שלה, מכיוון שלא תיתכן אחיזה בדת בלא שמעלים את היסוד שמאפשר את האחיזה הזאת, שמכריח אותה; שכן האחיזה עצמה בדת היא אקט קשה שמאופיין בכפייתיות, בנוירוזה, בהתמסרות ובטוטליות. אם כן, קיום דתי משמעו לגעת באנרגיות הטראומטיות של האותיות-השפה הדתית. לחזות באותו ארון עלום אשר מייצר את דחק האהבה הדתית, במובן הזה שאהבה, כל אהבה, משמעה להיות בעל איווי כלפי האות-מסמן – להתעקש ולרצות ממנו משהו שמעבר לו. זו אהבה אשר באה במגע עם היסודות של הטקסט, עם אותם אלמנטים אשר מערערים את סדרי העולם הדתי – מכלים אותם – אבל בכל זאת הם מוסתרים וגנוזים בתוכם. לפיכך לא תיתכן אחיזה באותיות ובמסמנים של הדת שאינה לוקחת אותנו אל המחוזות האפוקליפטיים-רדיקליים של אותיות אלו. כלומר, לא תיתכן אחיזה בדת שאינה תופסת בעל כורחה את העוקץ המוכחש והגנוז שלה, שדוחק אל עבר הנקודה הקשה של הנוירוזה והכפייתיות. מתוך הכרה זו יוצא הספר למסע בעקבות היסודות המחוקים: הוא צולל אל תוך קודש הקודשים ותר אחר הארון הקדוש והכרובים שניטלו או נגנזו – הוא מבקש לאחוז בא(ינ)רון ולקרוא את הפסוקים של אלוהים יחד עם המדרשים, התורות והאיגרות של שאר צדיקי ומורי הדורות שמנכיחים את חזרתו של המודחק האחרון.
רסלינג
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: 'אגדה למעשה' מבקש להאיר דרך בהבנת האגדה התלמודית ותפקידה בעיצוב החיים היהודיים. הספר מצביע על כך שהאגדה שבתלמוד מהווה חלק בלתי נפרד מהדיונים ההלכתיים. האגדה משרטטת באמצעים ספרותיים ורעיוניים את מכלול השיקולים האנושיים, הרגישויות והדקויות שאינם ניתנים לניסוח מדויק בשפת ההלכה המשפטית והפורמלית. 'אגדה למעשה' מדובב את הסוגיות התלמודיות בשפה עכשווית באמצעות קריאה צמודה של הסוגיות התלמודיות. הספר פורש בפני הקוראים את הלך המחשבה התלמודי - המקפל בתוכו הלכה ואגדה - כבסיס להתמודדותו של האדם בן זמננו עם השאלות הקיומיות העולות ביחסיו עם סביבתו. הכרך הראשון עסק בעיקר בעולמו הפרטי של האדם: מול הא־להים, איש ואשתו, הורים וילדיהם. הספר שלפנינו מתמקד בסוגיות שעניינן האדם בחברה: כבוד האדם, צדקה ומסים, חסד ורווחה, מערכת החינוך, היחסים בין יושבי ארץ ישראל והגולה, ויחסי עם ישראל ואומות העולם. מבחינה מתודולוגית התמקד הכרך הראשון בביסוס טענת היסוד של משמעותה המעשית־הלכתית של האגדה התלמודית, הספר שלפנינו מתמודד עם הקשיים הקיימים בתרגום שפת האגדה, על המליצה, ההפלגה והבדיון שבה, להנחיות בעלות אופי מעשי וריאלי ולהנהגת אורח חיים.
ספריית אלינרתבונות
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: 'אגדה למעשה' מבקש להאיר דרך בהבנת האגדה התלמודית ותפקידה בעיצוב החיים היהודיים. הספר מוכיח כי האגדה הממלאת את דפי התלמוד מהווה חלק בלתי נפרד מהדיונים ההלכתיים. האגדה משרטטת בדרכה הרעיונית והספרותית את מכלול השיקולים האנושיים, הרגישויות והדקויות הנדרשים להבנה המוסרית העמוקה של ההלכה. כל אלה אינם ניתנים לניסוח משפטי פורמלי. 'אגדה למעשה' מדובב את הסוגיות התלמודיות בשפה עכשווית. הוא מנתח את מרקם היחסים בתוך המשפחה - ומעבר לה - באמצעות קריאה צמודה של הסוגיות התלמודיות. הספר פורש בפני הקוראים את הלך המחשבה התלמודי - המקפל בתוכו הלכה ואגדה - כבסיס להתמודדותו של האדם בן זמננו עם השאלות הקיומיות העולות ביחסיו עם אלוהיו, עם ילדיו ועם הוריו וכן במערכת החיים הזוגית שבין איש לאשתו.
ספריית אלינרתבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת שבועות היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה. היא מוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
בשני פרקיה הראשונים היא דנה בטומאת מקדש וקודשיו
בששת הפרקים האחרים היא מבארת ומפרטת את דיני השבועות השונים - שבועת ביטוי, שבועת שוא, שבועת העדות, שבועת הפקדון, שבועת מודה במקצת, שבועת הדיינים, שבועת השומרים.
שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו. ההתחייבות שבשבועה אינה תלויה בתנאי. המסכת דנה מתי האדם עובר על שבועתו ומתי לא.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת אבות היא משנה מיוחדת במינה. היא איננה עוסקת בהלכה, ובדרך כלל גם לא באגדה. כולה דברי מוסר, מחשבה וחכמה. מסכת קצרה זו סופחה לסוף מסכת נזיקין, אולי כדי להראות שדיני ממונות והלכה בכלל, אינם כל מרכיביה של היהדות. מחשבה ומוסר גם הם חלק מהיהדות במובנה הכולל. המסכת מלאה חכמת חיים, שנינות, משחקי לשון ובעיקר מכתמים העוסקים בחיים בכלל ובחייו של היהודי בפרט. בניגוד לרוב המפרשים פירשנו את המסכת כפונה בעיקר לכל יהודי מישראל, ולאו דווקא לחכמים ופוסקי הלכה. המסכת מפורשת מתוכה, כפי שחכמים הגו אותה ולא על רקע זמננו. ברם, למסכת כמות שהיא, השלכות מעמיקות ורחבות על תפישת היהדות ועל חובותיו של המאמין.
מאת: עדיה הדר
תיאור: הניגון שימש בראשית החסידות ככלי מעשי להשפעה על רגשותיהם ונפשותיהם של המנגנים וסביבתם. המטרות היו מגוונות: התעוררות משינה לצורך עבודת ה' ותמריץ להתעלות הלב והנפש הנדרשת לקיום תורה, מצוות, תפילה ואפילו לימוד. השימוש הנרחב בדרשות החסידיות במוטיב הניגון כדימוי והשימוש המעשי בו ככלי לעבודת ה', בצרוף העדויות העולות מהדרשות ומהסיפורת החסידית הענפה, מעידים על חשיבותו ומעלתו הרוחנית בהגות החסידית ובחיי היום יום בקהילות החסידיות. על רקע זה בוחן הספר את מעמדו, תפקידיו ומשמעויותיו של הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב. השוואה מקיפה, שנעשתה לראשונה, לערך הניגון בדרשות ראשית החסידות מהבעל שם טוב ועד האדמו"ר הזקן, מעלה שהדומיננטיות של המוסיקה ונוכחותו של המוטיב המוסיקלי בהגותו של רבי נחמן, הן תופעה חריגה גם על רקע ההשוואה לדרשות אבות החסידות. חיבור זה טוען כי הציר המרכזי שסביבו סובב נושא הניגון בהגותו של רבי נחמן הוא הציר המטאפיסי־קיומי. המוסיקה בתורתו מהווה תשתית לכלל כתיבתו, אם בגלוי ואם בסמוי. רבי נחמן יצר אפוא תאולוגיה מקיפה של המוסיקה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הצג עוד תוצאות