נמצאו 108 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אודי דקל, לייה מורן־גלעד
תיאור: המזכר מתאר את התכנים והמעטפת של תהליך אנאפוליס 2008-2007 להסדר קבע בין מדינת ישראל לבין המייצגים של הפלסטינים - אש"ף והרשות הפלסטינית. הכותבים, שנשאו תפקידים מרכזיים בתכנון, בארגון ובניהול פגישות המשא ומתן, מתארים את המגעים וההתרחשויות "לפני ומאחורי הקלעים", בניסיון מאומץ לאתר את "שביל זהב" בין האינטרסים המתחרים והעמדות המנוגדות של הצדדים, במטרה להגיע להסדר יציב ובר יישום. הפרטים שמובאים במזכר ותיאור העמדות שהוצגו בחדרי המשא ומתן מהווים תצרף מורכב של מציאות החיים המשותפת והנפרדת של ישראל והפלסטינים. ככל שיורדים לעומק הפרטים ונבחנות גישות ועמדות הצדדים ומרחבי הגמישות שלהם, וככל שמתרחבת המודעות למשקל הרב שמייחסים הצדדים לנרטיבים ולאתוסים שהוטמעו במהלך השנים, כך מתרוממות המחיצות ומתבהרים החסמים שמונעים הסְדרה וגישור על הפערים. כדי לקבל החלטה בדבר קידום הסדר בין ישראל לפלסטינים, שהיא גורלית לשגשוגה ולביצורה של מדינת ישראל - יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית - נדרשת גם הסכמת הצד הפלסטיני. דווקא בשנים שחלפו מאז הניסיון הרציני של שני הצדדים להגיע להסדר כולל בתהליך אנאפוליס, הפערים מתרחבים ומעמיקים, והסדר קבע יציב וכולל הולך ומתרחק. מסקנתם של החוקרים היא שההנהגה הישראלית צריכה לשקול ברצינות ובכוונה כנה היפרדות בהסכמה מהפלסטינים, אך גם צעדים עצמאיים, וזאת בלי לחסום את הדרך לקידום תהליך מדיני עתידי. בכל מקרה, ראוי ורצוי שבכל משא ומתן עתידי, מדינת ישראל תיגש לשולחן הדיונים תוך למידה מהסבבים הקודמים של המשא ומתן ותוך הפקת לקחים מהם, ובכלל זה הכרת החסמים מחד גיסא, והגורמים שיקלו על התקדמות וגיבוש הסכמות מאידך גיסא.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אפרים לביא, מאיר אלרן, ח'דר סואעד, שמואל אבן
תיאור: המשבר הלאומי הרב-מערכתי שמחוללת מגפת הקורונה בישראל, העמיד במבחן את יכולתה של החברה הערבית, המהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, להתמודד עמו ועם השלכותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך. מזכר זה מסכם מחקר שנערך בנושא במכון למחקרי ביטחון לאומי. המחקר התבסס על התפיסה של "חוסן חברתי" והוא כלל סקירה וניתוח של התמודדות הציבור הערבי בישראל עם משבר הקורונה. נבחנו הפעולות שננקטו לבלימת התפשטות הנגיף ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים, התמודדות החברה הערבית עם ההיבט הכלכלי של המשבר, וכן פעילות כוחות הביטחון ביישובים הערבים בימי המגפה. בין היתר, ממצאי המחקר אוששו הערכה כי בלי אנשי הרפואה והבריאות מקרב החברה הערבית, ובלי שיתוף פעולה בינם לבין צוותי הרפואה היהודים - המאבק במגפה והמאמצים להצלת חיים בישראל היו נפגעים קשות. על בסיס ממצאי המחקר נוסחו המלצות למקבלי ההחלטות בישראל, לחיזוק החוסן של החברה הערבית בישראל להתמודד עם מצבי חירום באמצעות השקעות רחבות היקף ברשויות המקומיות. כן הובהר כי התנהלות שוויונית ברמה ההצהרתית ובמישור המעשי תגביר את אמונם של האזרחים הערבים במדינה וברשויותיה, ותסייע בתמודדות עם המשבר הנוכחי ועם משברים עתידיים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: קווין לים
תיאור: הרפובליקה האסלאמית של איראן והרפובליקה העממית של סין הן האיומים האסטרטגיים המרכזיים שישראל ובת בריתה הגדולה ארצות הברית מתמודדות איתם בהתאמה. היחסים בין שתי המדינות והאינטרסים המשותפים שלהן, בעיקר בכל הנוגע לשיתופי הפעולה בתחומי הביטחון והאנרגיה, ליוזמת החגורה והדרך של סין ולחזון המשותף על סדר בין לאומי חדש שמצטמצת בו במידה ניכרת השפעתה של ארצות הברית, מציבים אתגרים לישראל. סין אינה רק אחת המשותפות המובילות של ישראל בתחום המסחר ואחת מהמשקיעות הגדולות בה, אלא גם מקור תמיכה ומכפיל כוח פוטנציאלי לרפובליקה האסלאמית, האויבת הגדולה של ישראל. אולם לסין ואיראן יש גם אינטרסים מנוגדים, לרבות אלה הנוגעים לסף הסובלנות שלהן לחוסר יציבות במזרח התיכון, לאופן שבו הן רואות את הנוכחות הצבאית של ארצות הברית באזור ולהשקפותיהן בנוגע לאופייה של השותפות האסטרטגית הכוללת ביניהן. זאת ועוד, מסקירה של היחיסים בין סין לבין שכנותיה האזוריות של איראן מצטיירת תמונה מורכבת הרבה יותר ולכן גם מעורפלת יותר. בתמונה זו נחשפות מגבלות קשות המכבידות על האינטרקציות של בייג'ינג עם טהראן, וכן הזדמנויות אסטרטגיות לישראל, בעיקר בכל הקשור להסכמי אברהם. רשת מורכבת זו של קשרים אסטרטגיים, כלכליים ודיפולומטיים פרושה על כל אזור המזרח התיכון המורחב ומערבת את כל גורמי הכוח המרכזיים באזור - קרקע פורייה לתחברות, אך במידה לא פחותה גם שיתופי פעולה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אסף אוריון, שחר עילם
תיאור: מערכת היחסים בין ישראל לקהילת יהודי ארצות הברית הייתה בשבעים השנים האחרונות עוגן מרכזי ביכולתן של השתיים להתפתח ולשגשג, והיא עודנה חיונית לביטחון הלאומי של ישראל ושל העם היהודי כולו. בדור הנוכחי אנו עדים למגמות גוברות, הן בישראל והן בקרב יהדות ארצות הברית, של התרחקות וניכור, היחלשות הזיקות ותחושת השייכות, והתרופפות הערבות ההדדית, האכפתיות, והמעורבות בין שתי הקהילות. זאת, בנוסף לאתגרים הניצבים בפני ההמשכיות של קהילת יהודי ארצות הברית ויכולת ההשפעה הפוליטית והחברתית שלה מבית. מגמות ההתרחקות בין הקהילות היהודיות בישראל ובארצות הברית נושאות בחובן השלכות ארוכות טווח על ביטחונה הלאומי של ישראל ועל ביטחונו של העם היהודי כולו, על ייעודה וזהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ועל חוסנן ולכידותן הפנימית של הקהילות היהודיות בארצות הברית ושל החברה הישראלית. שתי הקהילות זקוקות לתוכנית עדכנית, שתישען על היכרות הדדית והבנה עמוקה, ושתאפשר להן לצלוח את מבחני ההווה והעתיד. המחקר שלפניכם נכתב על ידי צוות חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בשותפות עם קרן משפחת רודרמן, הפועלת לחיזוק הקשר בין ישראל לבין יהדות ארצות הברית, ונע על ציר שקושר שתי מערכות מעצבות עבור מדינת ישראל והעם היהודי: יהדות ארצות הברית כרכיב בביטחון הלאומי של ישראל והיחסים בין שתי הקהילות הגדולות של העם היהודי כגורם מעצב מרכזי לביטחונו ולעתידו. המחקר מנתח את ההתפתחויות והמגמות בשתי סוגיות אלו, מצביע על האתגרים המרכזיים שהן מציבות ומציע מתווה כולל למענה הנדרש לאתגרים האסטרטגיים העומדים בהקשר זה בפני מדינת ישראל, קהילת יהודי ארצות הברית והעם היהודי כולו.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני, ענת קורץ, קובי מיכאל
תיאור: מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונה תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח בהסתכלות רחבה ושקולה יותר מאשר בתקופה שמיד לאחריה. חקר העבר והפקת תובנות מהמלחמה ותוצאותיה מאפשרים לנתח את האתגרים הביטחוניים, המדיניים והחברתיים המורכבים הניצבים לפתחה של מדינת ישראל בעת הנוכחית וגם להעריך את אלה הגלומים בתרחישים עתידיים. במלאות 50 שנה למלחמה בחר המכון למחקרי ביטחון לאומי לפרסם ספר המוקדש למלחמה ולקחיה, פרי עטם של חוקרים מהמכון ומחוצה לו. מאמרים אלה, כשהם מקובצים יחדיו, מציגים תמונה מקיפה ומעמיקה של מלחמת ששת הימים, תוצאותיה והשלכותיה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: תומר פדלון, מאיר אלרן, דוד סימן טוב, נעם רן
תיאור: אלוף-משנה (מיל’) ד”ר שמואל אבן ז”ל היה דוקטור למדעים מטעם הטכניון ואוניברסיטת חיפה וחוקר בכיר במרכז יפה באוניברסיטת תל אביב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת בחיל המודיעין, בין היתר כיהן בתפקיד ראש הענף הכלכלי, עוזר ראש חטיבת המחקר להערכה וראש מחלקת בקרה, ופרש בשנת 1999. לצד עבודתו במכון למחקרי ביטחון לאומי עסק ד”ר אבן במחקר ובייעוץ במגזר העסקי, הציבורי והצבאי במסגרת חברת מולטי קונספט (יועצים) בע”מ שהייתה בבעלותו, כיהן כדירקטור מקצועי בחברות כלכליות והיה יו”ר חברת תנובה. ד”ר אבן כתב במכון...
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אלון טל, דב חנין, קובי מיכאל, גליה לינדשטראוס, שירה בוקצ'ין פלס, ויקטור וייס
תיאור: במאמר זה נעשה ניסיון להשיב על השאלה עד כמה שינויי אקלים משפיעים על המחסור במים, ועד כמה מחסור זה משפיע על הביטחון הלאומי של המזרח התיכון בכלל, ושל ישראל בפרט. לשם כך נבחרו שני מקרי בוחן — אגן הנילוס ואגן הפרת — וכן נבחן משק המים של ישראל.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אורנה מזרחי, אודי דקל, יובל בזק
תיאור: בשנים האחרונות הפכה הזירה הצפונית לאתגר הצבאי העיקרי לישראל, עם התגבשותו של הציר האיראני-שיעי, התבססותו בסוריה ובלבנון והרחבת מרחב החיכוך בינו לבין ישראל. התעצמותו של חזבאללה בלבנון והתקרבותם של איראן ושלוחיה לגבול ישראל בחזית הסורית יוצרים אתגרים חדשים לישראל במלחמה הבאה בזירה הצפונית, אשר תהיה שונה מקודמותיה וצפוי כי תכלול את זירות לבנון, סוריה ואף מערב עיראק. מזכר זה מסכם פרויקט של המכון למחקרי ביטחון לאומי. הפרויקט כלל תהליך חשיבה ממושך בהשתתפות מומחים בתחומי הצבא והמודיעין ונועד לבחון ולנתח את הגורמים שעשויים להוביל למלחמה הבאה בצפון, לתאר את אופן התממשות האיום ולהציג דילמות, חלופות אפשריות והזדמנויות לישראל. מטרת המזכר לסייע למערכת הביטחון ולדרג המדיני בישראל בתהליכי החשיבה וההיערכות לקראת מלחמה בצפון, תוך התבוננות לטווח של עשור קדימה והארת נקודות עיוורון. מסמך זה אינו מיועד להתריע על סכנת מלחמה מיידית. ההערכה הרווחת כיום היא כי לאיראן ולחזבאללה אין עניין במלחמה עם ישראל בעתיד הקרוב. עם זאת, נדרשת היערכות לאפשרות של הסלמה או פריצת מלחמה בעקבות שינוי הנסיבות, או כתוצאה מהידרדרות ומהערכות שגויות של מי מהצדדים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ששון חדד, תומר פדלון, שמואל אבן
תיאור: התעשיות הביטחוניות הן אחת מאבני היסוד של הביטחון בישראל. קיומן הכרחי משום שישראל אינה יכולה לסמוך על מקורות רכש חיצוניים בלבד. הייצור המקומי מהווה חלק בלתי נפרד גם מהמחקר והפיתוח בישראל, והוא מאפשר להתאים מערכות נשק ייחודיות לצרכים המשתנים של צה"ל, אשר מקנות לו יתרונות בשדה הקרב. מנקודת המבט של התעשיות הביטחוניות צה"ל הוא לקוח מרכזי, והשימוש שהוא עושה בתוצרים ובמוצרים של התעשיות מגביר את המוניטין שלהן בבואן לייצא את מוצריהן למדינות ברחבי העולם. התעשיות הביטחוניות נשענות במידה ניכרת על הזמנות של משרד הביטחון, אשר ממומנות בחלקן הגדול באמצעות המרה של 815 מיליון דולר מתוך כספי הסיוע האמריקאי, נכון לשנת 2019. לפי תוכנית הסיוע הנוכחית לשנים 2028-2019, תצומצם יכולתה של ישראל להמיר את כספי הסיוע לטובת התעשיות המקומיות — בעיקר החל משנת 2025 ועד הפסקתה כליל בשנת 2028. בעקבות זאת הוקם במכון למחקרי ביטחון לאומי בקיץ 2018 צוות מחקר בנושא התעשיות הביטחוניות בישראל, בהשתתפות חוקרים מן המכון ואורחים בתחומים רלוונטיים לנושא. הצוות דן במקומה האסטרטגי של התעשייה הביטחונית בישראל 2019, בסיוע הצבאי האמריקאי, בהשלכות הפסקת ההמרה לשקלים על התעשיות הביטחוניות המקומיות ובדרכים להתמודד עם תהליך זה. מזכר זה הוא תוצר העבודה המקיפה של צוות המחקר.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: לירן ענתבי
תיאור: בינה מלאכותית היא שם כולל למערכות מחשב מבוססות נתונים, שמסוגלות להפיק תובנות וידע חדשים באמצעות יכולות כמו הבנה, הנמקה ותפיסה – שעד כה נתפסו כיכולות הייחודיות לבני אנוש. מומחים מעריכים כי בעתיד בינה מלאכותית תשנה את חיינו לבלי הכר, כאשר תשתלט על מגוון פעולות מוכרות ותאפשר טווח רחב של יכולות ויישומים חדשים. טכנולוגיה זו משפיעה כבר כיום על תחומים רבים, וביניהם באופן בולט על הביטחון הלאומי. ההבנה שבינה מלאכותית כבר אינה טכנולוגיה עתידנית או עתידית אלא דרישת יסוד בהווה שבו אנו חיים החלה לחלחל בשנים האחרונות במדינות ובארגונים רבים. לאור השפעתה הפוטנציאלית של הטכנולוגיה ומעמדה של ישראל כמובילה בתחום זה, התכנס בשנת 2019 צוות מומחים במכון למחקרי ביטחון לאומי, על מנת לגבש מדיניות מומלצת לישראל בתחום. מזכר זה מבקש בין היתר להוות ״מורה נבוכים״ להיכרות עם סוגיות הליבה והמונחים הקשורים לבינה מלאכותית, וכן להציג את המחקר שנערך סביב עבודת צוות המומחים ולאחריה, כמו גם את ההמלצות למדיניות שמתבססות על מסקנות הצוות. המזכר מציג את הטכנולוגיה ואת יישומיה הביטחוניים; סוקר את מצב הפיתוח והשימוש בטכנולוגיה במדינות מובילות בעולם ואת ההשפעות הנוכחיות והעתידיות שלה על הזירה הבינלאומית, ובתוכן ״מרוץ חימוש״; סוקר ומנתח את המצב בתחום בישראל כמו גם את האתגרים הרבים בפיתוח, בהטמעה ובשימוש, וכן בתחום הביטחון והמדיניות. על בסיס כל אלו ניתנות המלצות למדיניות בתחומי המחקר ופיתוח, התקצוב והתשתיות, משאבי אנוש, החקיקה, התקינה, המוסר ועוד. מן המחקר שמסקנותיו מתוארות במזכר זה עולה כי ישראל נדרשת כיום לגבש מדיניות בתחום הבינה המלאכותית על מנת לגרוף הישגים משמעותיים בתחום, ולא להשאיר שדה טכנולוגי חשוב כל כך ורווי אתגרים לפעילותם של כוחות השוק בלבד. טיפול בנושאים המוצגים במזכר עשוי לחולל השפעה מכרעת על עוצמתה העתידית של ישראל, בכלל זאת על כלכלתה ועל יכולתה לשמר ולשפר את הביטחון הלאומי שלה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ציפי ישראלי
תיאור: מהו האיום המרכזי העומד בפני ישראל, בעיני הציבור הישראלי? האם הוא מאמין ש״לנצח נחייה על חרבנו״? איזו אופציה הציבור תופס כטובה ביותר עבור ישראל בסוגיית הסכסוך הישראלי—פלסטיני? "מדד הביטחון הלאומי" הוא מחקר מתמשך וארוך טווח, המתנהל בתוכנית המחקר "דעת קהל וביטחון לאומי" במכון למחקרי ביטחון לאומי. המדד נבנה במטרה לשקף את דעת הקהל בישראל ולבחון את מגמותיה ביחס למגוון סוגיות של ביטחון לאומי. המחקר מתמקד בדעת הקהל ביחס לשני נושאים מרכזיים: הראשון הוא איומים ואתגרים חיצוניים ("ביטחוניים"), ביניהם הסכסוך הישראלי־פלסטיני, הגרעין האיראני, הזירה הצפונית ויחסי ישראל־ארצות הברית; והשני הוא איומים ואתגרים פנימיים ("חברתיים"), הכוללים יחס לממסד הביטחוני, לחזית האזרחית, לאזרחי ישראל הערבים ולתקשורת. חיבור זה המציג את מסקנותיו של מעקב שיטתי אחר עמדותיו של הציבור בישראל לגבי סוגיות אלה, דן גם במשמעויות ובהשלכות האפשריות של דפוסי העמדות על מקבלי ההחלטות בישראל. תכליתו היא לתרום לשיח הציבורי ובה בעת לסייע למקבלי החלטות לזהות — על בסיס אמפירי — את טווח המדיניות שתהיה קבילה על הציבור וכך גם תזכה בסיכויי יישום והיתכנות סבירים. בין הממצאים המנותחים בחיבור זה: שיעור תמיכת הציבור הישראלי בפתרון "שתי מדינות לשני עמים", מידת תמיכתו בהיפרדות מהפלסטינים ובאפשרות של סיפוח חד־צדדי של שטחים ביהודה ושומרון, רמת אמון הציבור במערכת הביטחון, מידת תמיכת הציבור בפעילות צבאית־ישראלית יזומה למניעת התבססות איראן בסוריה ומניעת התעצמות חזבאללה, וכן תפיסת הציבור את מידת המוכנות של החזית האזרחית במקרה של עימות צבאי.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אודי דקל, ענת קורץ, בנדטה ברטי
תיאור: במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.

מהמאמרים הכלולים בקובץ זה עולות מסקנות ברורות, שמשמעויותיהן יחד ולחוד הן שמהלכים לשיקום הרצועה הם צורך השעה. מסקנה זו הודגשה גם בדיונים שהתקיימו במסגרת סדנה שנערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף קרן היינריך בל, ובה השתתפו מומחים הבקיאים במצב ברצועה ונציגי ארגונים בינלאומיים וארגונים לא-ממשלתיים הפועלים ברצועה. הערכה נוספת ששותפים לה רבים מכותבי המאמרים וכן משתתפי הסדנה היא כי רישומו של מפעל שיקום יהיה ניכר רק לאורך זמן. משמעותם של דברים אלה היא שלא יהיה די במודעות למצוקה ברצועה ובהסכמה פורמלית לגבי הצורך לשפר בה את תנאי החיים והתשתיות, ואף לא בגיוס משאבים ראשוני ובהשקתם בפועל של מהלכים בכיוון זה. כל אלה לא יוכלו לבלום מיידית את קריסת התשתיות החברתיות והכלכליות ברצועה, או למנוע כליל תקריות אלימות בין ישראל לחמאס, שאפשר כי יסלימו ויגררו עימות נרחב.למרות זאת, יש לגבש את פרטיו של מפעל השיקום ולנקוט צעדים בהתאם, במטרה להעלות עם הזמן את הסיכוי לצמצם את גורמי הסיכון שמקורם באזור, ולבסס רגיעה חברתית וביטחונית שניתן להעריך כי תוסיף מוטיבציה להשקעה בתשתיות באזור. את 'הסכם הפיוס', שגובש בין חמאס לרשות כפלסטינית באוקטובר 2017 , יש לבחון כהתפתחות שבכוחה להקל על מדינות, מוסדות וארגונים, שיגלו נכונות לקחת חלק במפעל השיקום, לתאם את פרטיו ולפעול למימושו. אשר למבנהו של מפעל השיקום, מוסכם כי עליו להתבצע במעורבות מחויבת וארוכת טווח מצד מוסדות ומדינות מהמזרח התיכון והמערכת הבינלאומית. זאת, כדי לספק לו תוקף ולגיטימציה רחבים ככל האפשר, וכן את המשאבים הרבים שיידרשו לקידומו.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אודי דקל, נועה שוסטרמן
תיאור: שלושה סבבים של עימות בין ישראל לחמאס (2009 ; 2012 ; 2014) גרמו הרס רחב היקף לתשתיות האזרחיות ברצועה, ומאז נמשכת שם הקריסה הכלכלית חברתית. ישראל הטילה סגר על הרצועה — ובמסגרתו הגבלות חמורות על מעבר סחורות ואנשים ממנה ואליה. לכך התווספה בשנים האחרונות הפחתה ניכרת בהעברת כספים מהרשות הפלסטינית וחוסר רצונה לשתף פעולה עם שלטון חמאס ברצועה.

המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני
תיאור: ההתפתחות המהירה של מדינת ישראל כגורם מוביל בתחום הסייבר מהווה מנוף לקידום המחקר בתחום בישראל בכלל ובמכון למחקרי בטחון לאומי בפרט. כדי להעצים את המחקר ואת היקף הפעילות, ובשל העובדה שמרחב הסייבר אינו מכיר בגבולות שבין מדינות וארגונים, החלטנו במכון למחקרי בטחון לאומי להעמיק את פעילות התכנית ולקיים את הכנס השנתי לביטחון סייבר בארצות הברית. כנס DCOI העוסק בהגנה ומודיעין בסייבר מביא לדיון את נושאי הליבה הנוגעים לביטחון והגנת מרחב הסייבר ולהיבטי המודיעין בו. הכנס שמתקיים השנה בוושינגטון, ארצות הברית, אורגן בשיתוף עם מגוון גורמים מישראל, מארצות הברית וממדינות נוספות. התמקדות הכנס במבצעי הגנה ומודיעין מאפשרת למכון לבדל את העשייה שלו בתחום זה וכך לייצר השלמה למגוון הפעילויות המתקיימות בישראל ובעולם. לכנס השנה מספר מטרות ובהן: פיתוח השיח בתחום ביטחון מרחב הסייבר, הן במרחב התאגידי והפיננסי והן במרחב התשתיות הקריטיות; העמקת שיתוף הפעולה בין גורמי ממשל וארגונים, העוסקים בתחום הסייבר בישראל ובארצות הברית; חשיפת שוק הסייבר והטכנולוגיה הישראלית לחברות טכנולוגיה אמריקניות ומדינות אחרות בעולם, המבקשות לפתח עסקים בישראל או המבקשות לחשוף יכולות וטכנולוגיות ישראליות בחו"ל; העמקת שיתוף הפעולה הבין לאומי עם מדינות ידידותיות בתחום הסייבר בעולם.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני
תיאור: ההתפתחות המהירה של מדינת ישראל כגורם מוביל בתחום הסייבר מהווה מנוף לקידום המחקר בתחום זה בישראל בכלל ובמכון למחקרי בטחון לאומי, בפרט. כדי להעצים את המחקר ואת היקף הפעילות, מקדם המכון שיתוף פעולה בינלאומי עם גורמים רלוונטיים בתחום. אחד ממרכיבי שיתוף הפעולה הזה, הינו הכנס הבינלאומי בנושא מבצעי הגנה ומודיעין בסייבר שמקיימת תכנית הסייבר של המכון בשיתוף (CSFI (Initiative Forum Security Cyber — ארגון סייבר גדול וחשוב בקהילת הסייבר האמריקנית. הכנס השנה (2014) מתקיים בשיתוף עם גורמים שונים בישראל ובהם: המשרד למודיעין, המטה הקיברנטי הלאומי, אגף התקשוב של צה"ל והמדען הראשי במשרד הכלכלה. התמקדות הכנס במבצעי הגנה ומודיעין מאפשר למכון למקד ולבדל את העשייה בתחום זה וכך לייצר השלמה למגוון הפעילויות המתקיימות בישראל ובעולם. לכנס השנה מספר מטרות ובהן: א. העמקת שיתוף הפעולה בין גורמי ממשל וארגונים העוסקים בתחום הסייבר בישראל ובארצות הברית. ב. חשיפת שוק הסייבר הישראלי לחברות טכנולוגיות אמריקניות המבקשות לפתח עסקים בישראל או המבקשות לחשוף יכולות וטכנולוגיות ישראליות בחו"ל. ג. הרחבת שיתוף הפעולה הבינלאומי עם מדינות ידידותיות בתחום הסייבר בעולם. כמדי שנה, סמוך לכנס אנו מציעים לקהל שוחרי הסייבר פרסום ייחודי, המרכז מאמרים שפורסמו במסגרת תכנית הסייבר של המכון.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני
תיאור: קובץ מאמרים זה מציג חלק מתוצרי המחקר שהופקו במסגרת תוכנית לוחמת סייבר במכון הנתמכת על ידי קרן ג'וזף וג'נט ניובאוואר, פילדלפיה, ארצות הברית. המאמרים בחוברת זו פורסמו בכתב העת צבא ואסטרטגיה והינם פרי עטם של חוקרי המכון.

יכולות המחשוב והתקשורת ותפוצתן הגלובלית של מערכות המידע גורמות לכך שמדינות חשופות לפגיעה בהן, בין אם על ידי גורמים פליליים ובין אם על ידי גורמים עוינים. למעשה, רוב המערכות בחברה מפותחת תלויות בתשתית מחשוב ומידע. התלות ההולכת וגוברת בטכנולוגיית מידע ובתקשורת מביאה לידי כך שפגיעה במחשבים ובתהליכי זרימת מידע עלולה להוביל לפגיעות פיזיות ממשיות. כלומר, ניתן לשבש מערכות ניהול, שליטה ובקרה באמצעות שינויים בתוכנת המחשב, ללא צורך בתקיפה פיזית. היכולת הטכנולוגית הגבוהה של ישראל בתחומי המחשוב והתקשורת מקנה לה יתרונות עצומים בכל תחומי העשייה ובביטחון בפרט, ומאפשרת לה לפעול במרחב זה הן לצורכי סיכול והן להשגת יתרונות בשדה הקרב המודרני. אולם, התלות הגוברת במחשבים עלולה להיות גם נקודת תורפה המחייבת מענה. קובץ מאמרים זה מציג חלק מתוצרי המחקר שהופקו במסגרת תוכנית לוחמת סייבר במכון הנתמכת על ידי קרן ג'וזף וג'נט ניובאוואר, פילדלפיה, ארצות הברית. המאמרים בחוברת זו פורסמו בכתב העת צבא ואסטרטגיה והינם פרי עטם של חוקרי המכון. תוכנית המחקר עוסקת במגוון היבטים, ביניהם: בניית מסגרת למושגי יסוד בתחום לוחמת הסייבר, ניתוח יכולות לוחמת הסייבר במדינות המייצרות לישראל ולעולם עניין מיוחד, דוגמת סין ואיראן. נושאים נוספים בתוכנית המחקר הם בחינת ההשפעות של עולם הפשע על הביטחון הלאומי, התפוצה של נשק סייבר, ניתוח כישלון שיטות ההגנה ההיקפית בסייבר ובחינת כיווני מענה חדשים, והצעות לקידום רגולציה בתחום הגנת הסייבר של המגזר האזרחי. במהלך השנה האחרונה הוקם במכון למחקרי ביטחון לאומי פורום סייבר – מדיניות ואסטרטגיה. הפורום הוקם, כדי לתת מענה לפער הקיים בשיח שבין שתי סביבות: הסביבה הטכנולוגית, שבה פועלים גורמים רבים ובה התפתח ידע רב מאוד – בישראל (ובעולם), והסביבה האסטרטגית ופיתוח המדיניות. פורום זה מאפשר לייצר שיח בלתי־אמצעי בין חברות טכנולוגיות לבין גורמי מדיניות ואסטרטגיה, ובכך לפתח תובנות ייחודיות לטובת ביצור הגנת הסייבר של ישראל בפרט, וקידום הנושא בארץ ובעולם.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: עוזי עילם
תיאור: פשיטה לילית הוא סיפורם המרתק והמופלא של הלוחמים והמפקדים ביחידה 101, בגדוד 890 ובחטיבה 202 של הצנחנים, שבזכות פעולות התגמול ההרואיות שערכו מעבר לגבול בשנים 1956-1953, שב צה"ל והיה לצבא יוזם ולוחם. הקצב המסחרר של הפעולות והמבצעים המתוארים בספר נותן תחושה של קריאה במותחן בדיוני שקשה להניחו מהיד. בתוך כך הוא ממחיש לקורא את טקטיקות הפעולה המיוחדות של המפקדים שהיו לאגדות עוד בחייהם – מג"ד 890 אריאל שרון וסגנו אהרון דוידי, ושל הסייר והלוחם המהולל מאיר הר-ציון.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף זעירא
תיאור: אבטלה... אינפלציה... אי-שוויון... גירעון...מאזן תשלומים... מס חברוֹת... ניאו-ליברליזם...פיריון... צמיחה כלכלית... רגולציה... תמ"ג... כל המושגים האלה, ועוד עשרות אחרים, "מפגיזים" אותנו באופן יומיומי בכל אמצעי התקשורת, דרך כתבות כלכליות ודיונים של מומחים שמטרתם בדרך כלל להסביר לנו למה מצבנו רק הולך ומידרדר. מה מסתתר מאחורי כל המושגים האלה? ומה הם אומרים לנו על חיינו כאן והיום? ובעיקר: איך לא לתת להם להסתיר מאיתנו את האמת על קבלת ההחלטות המשפיעות על כולנו? כלכלת ישראל עונה על כל השאלות האלה, ועוד הרבה יותר. הספר משלב יחד לסיפור מרתק את הנתונים הכלכליים של ישראל, עם התיאוריה הכלכלית העדכנית ועם ההיסטוריה הייחודית של ישראל. זהו סיפור על התפתחות מרשימה, על הצלחות בהשגת יעדים, אבל גם על נושאים כואבים שעדיין רחוקים מלהיפתר, ובראשם הסכסוך הישראלי-ערבי ואי-השוויון המעמיק בין עשירים לעניים. גם שני אלה אינם גזירת גורל, ויש דרכים להתמודד איתם. כלכלת ישראל הוא תוצאה של שלושים ושבע שנות מחקר כלכלי ובתוכן עשרים שנים של מחקר והוראה על כלכלת ישראל. הוא כתוב ביסודו לקהל הרחב, בצורה ישירה ובגובה העיניים, ללא צורך בידע מוקדם בכלכלה, אבל גם סטודנטים ואנשי מקצוע יוכלו ללמוד ממנו, בעזרת הנספחים המדעיים הנלווים לספר.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: עידו זלקוביץ'
תיאור: פת"ח (תנועת השחרור הפלסטינית) מהווה ציון דרך מרכזי בהווי הפוליטי-חברתי הפלסטיני. מאז היווסדה בשנת 1959 פת"ח בנתה את עץ ההנצחה הלאומי הפלסטיני וכוננה מיתוסים לאומיים שהפכו למרכיב עיקרי בזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני. במסגרת זו נתנה פת"ח לדת מקום של כבוד. ספרו של עידו זליקוביץ' דן בזיקה ההיסטורית והתפקיד החברתי של האסלאם בתוך תנועת הפת"ח, אשר הנה תנועה לאומית מהפכנית. האסלאם שיחק תפקיד מרכזי בתקופת עיצוב הזהות של התנועה שגרעין מייסדיה היה בוגר תנועת האחים המוסלמים; הנהגת הפת"ח השתמשה במוטיבים אסלאמיים, שהיו מקובלים על רוב הציבור, כדי לגייס אותם למאבק נגד ישראל.

על רקע תהליכי האסלאמיזציה שעברו על החברה הפלסטינית ועל המזרח התיכון מאז 1967, ידעה פת"ח לפרוט על מרכיבי הרגש הדתי ולגייס אותו לטובת פעולתה הפוליטית, כל זאת על רקע הפסיביות שאפיינה את תנועת האחים המוסלמים שדגלה בדעוה – הכשרת לבבות – ומיאנה להיכנס לעימות מזוין עם ישראל. כניסתן של תנועות הג'יהאד האסלאמי והחמאס, אשר הציבו סדר יום אסלאמי מובהק למאבק מול ישראל בשנות ה-80, הציבו אתגר מהותי לפת"ח. אתגר זה התעצם לאחר חתימת הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית בהנהגת פת"ח-אש"ף בשנות ה-90, כמו גם לאחר פריצת אינתיפאדת אל-אקצא בשנת 2000. בתקופה זו נאלצה פת"ח להתמודד גם עם אתגרים פנימיים שהציבו בפניהם פלגים צבאיים שמשתייכים לשורותיה, אשר אימצו טרמינולוגיה אסלאמית ולא קיבלו על עצמם את דין התנועה. ספר זה מסתמך על מגוון רב של מקורות בערבית, לצד מקורות ראשונים ייחודיים. הספר בוחן ומנתח את השיח האסלאמי של תנועת פת"ח בשלביה השונים – הן כתנועת שחרור והן כתנועה פוליטית החותרת לפשרה עם ישראל.
רסלינג
מאת: חדאד חאג’ יחיא נסרין, סייף איימן, ניצה קסיר (קלינר), בן פרג'ון
תיאור: החברה הערבית סובלת זה שנים משיעורי עוני גבוהים במידה ניכרת לעומת כלל האוכלוסייה. מחקר זה סוקר כיצד האוכלוסייה הערבית הודרה במשך שנים מרכיבים של מערכת הביטחון הסוציאלי ומההשקעה החברתית של מדינת ישראל; וכיצד השינויים שחלו במדיניות הרווחה בתחילת שנות ה־ 2000 פגעו במיוחד באוכלוסייה זו. ממצאי המחקר מלמדים כי מצבה הירוד של החברה הערבית נובע, בין היתר, מהקצאה לא שוויונית של תקציבי רווחה גם כיום, ובשני אפיקים עיקריים – ברמה הארצית, מערכת הביטחון הסוציאלי אינה מצליחה לחלץ את האוכלוסייה הערבית מעוני במידה שווה לאוכלוסייה היהודית; וברמה המקומית, מנגנוני תקצוב מחלקות הרווחה, בצד חולשתן של הרשויות הערביות, אינם מספקים מענה הולם לצורכי התושבות והתושבים ביישובים הערביים. אומנם בשנים האחרונות חל צמצום מסוים בממדי העוני בקרב האוכלוסייה הערבית, אך הם עדיין גבוהים. דחיקת האוכלוסייה הערבית לשולי החברה הישראלית טומנת בחובה נזקים רב־ממדיים. כאשר שיעור המשפחות מהחברה הערבית החיות בעוני גבוה כל כך, יכולתן להשתלב בתעסוקה איכותית ולהעמיד עבור ילדיהן את הכלים לעשות זאת בעתיד נפגעת פגיעה קשה. ראוי אפוא שהממשלה תנקוט צעדים נרחבים יותר למיגור העוני ולשיפור שירותי הרווחה בקרב אוכלוסייה זו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, גבריאל גורדון
תיאור: מחקר זה בוחן בפעם הראשונה את השפעתן של התמחויות על הישגיהם של בוגרי ובוגרות תואר ראשון בשוק העבודה בישראל. המחקר בדק כיצד השפיעה ההשתתפות בתוכנית "הדבר הבא" על תעסוקתם ועל הכנסתם של בוגריה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: בשנים האחרונות נשמעות טענות כבדות משקל נגד גיוס החובה לצה"ל, בהן חוסר השוויוניות של המודל הקיים, חוסר היעילות הכלכלית הכרוכה בגיוס אוכלוסיות שאינן מתאימות לשירות והפגיעה בערכי החירות וחופש הפרט. הקריאות לשינוי מהותי במודל זה באות על רקע הירידה המתמשכת בשיעור הגברים חייבי הגיוס המתגייסים בפועל לצה"ל ( 69% בלבד בשנת 2019 ).

מיהם הגורמים הפוליטיים והחברתיים־כלכליים המאתגרים באופן פעיל את מודל הגיוס הקיים; מהן ההנמקות והעמדות של המתנגדים למודל גיוס החובה; מהו יחסו של הציבור הישראלי לגווניו למודל הגיוס הרצוי? שאלות אלו ואחרות עומדות במרכז הדיון של מחקר זה. ממצאי המחקר מלמדים על תביעה הולכת וגוברת מצד קבוצות שוליים אזרחיות וחברתיות לקבל הכרעה לביטול הדרגתי של מודל שירות החובה בישראל. תביעות אלו הולכות ומתקרבות למרכז הפוליטי והחברתי ההגמוני, שמידת תמיכתו במודל השירות עדיין גבוהה.

לנוכח סימני השאלה הברורים שמציבות קבוצות גדלות בחברה הישראלית בכל הנוגע למודל שירות החובה, נראה שיהיה קשה להוסיף ולשמור על הלגיטימיות של מודל זה. לפיכך עולות השאלות אם וכיצד ייערכו הצבא והגורמים הפוליטיים לשינויים הערכיים, החברתיים והתרבותיים בחברה הישראלית וביחסה לצה"ל ולשירות החובה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אילת הראל-שלו, שיר דפנה-תקוע
תיאור: שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא מעורר דיון ציבורי סוער ומעסיק את החברה הישראלית בעשורים האחרונים. ויכוחים חריפים על סוגיה זו ניטשים בזירות שונות — צבאיות ואזרחיות כאחד. האם נשים מסוגלות למלא תפקידים אלו והאם ראוי שנשים תשרתנה כלוחמות הן רק שתיים מהשאלות, אשר השיח עליהן משפיע על חיי הנשים בישראל, על מבנה הצבא ועל החברה בכללותה. בספר מובא, באמצעות סיפורן של עשרות חיילות, סיפור הקרב הכפול של נשים ששירתו בתפקידי לחימה ובתפקידים תומכי לחימה בצה"ל. הקרב הכפול שלהן מתרחש בשדה הקרב )בו הן חשופות לטראומה כתוצאה מהפעילות המבצעית(, וכן בחזית המאבק בכוחות המתנגדים להשתלבות נשים בתפקידי לחימה. הספר מבקש להרחיב את היריעה האקדמית והחברתית שאפשר להפיק מניסיונן של נשים כשהן עומדות במרכז ולא כתוספת שולית לנושא הנחקר. הניתוח תקף לא רק לישראל, אלא מציע תובנות משמעותיות הן על שירות נשים בתפקידים קרביים והן על סוגיות רחבות יותר הבוחנות את הקשרים שבין מגדר למלחמה, לטראומה ולפוליטיקה. יתרה מזו, באמצעות הבלטת נקודת המבט של נשים בצבא, הספר מלמד גם על השירות הצבאי ועל החוויות של גברים לוחמים בצבא. הספר מדגיש את הדיכוטומיות הפגומות הרווחות בחקר המלחמה, האלימות והקרב, ומערער עליהן על ידי הצגה וניתוח של נרטיבים מפי מאה לוחמות משוחררות, המספרות את חוויותיהן בסביבה של סכסוך ומלחמה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אבי בן בסט, ראובן גרונאו, אסף זוסמן
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח את התהליכים שחלו במשק הישראלי מ־1995 עד 2017. פרקי הספר נכתבו בידי טובי הכלכלנים בישראל – כל אחד מהם סוקר ובוחן במאמרו את ההתפתחויות העיקריות במשק בתחום התמחותו. נוסף על ההקדמה, שנכתבה בידי העורכים, הפרקים עוסקים בנושאים האלה: מדיניות פיסקלית, מדיניות מיסוי, אינפלציה ומדיניות מוניטרית, מאזן התשלומים, כלכלה וביטחון, שוק ההון, פנסייה, ריכוזיות כלל־משקית, מיסוי משאבי טבע, צמיחה כלכלית ופריון עבודה, אי־שוויון בהכנסות, שוק העבודה, כלכלת חינוך, כלכלת בריאות, כלכלת החברה הערבית, ענף ההיי־טק, שוק הדיור וכלכלת סביבה. בתקופה הנבחנת בספר חלו התפתחויות חיוביות רבות במשק הישראלי. בין היתר, האינפלציה דוכאה סופית, החשבון השוטף במאזן התשלומים נעשה חיובי; משקל החוב בתוצר צומצם לרמה שאין בה כדי לסכן את יציבות המשק בעת משבר; החוב החיצוני השתנה מחיובי לשלילי; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה והתייצב ברמה המקובלת במשקים המפותחים; שיעור האבטלה במשק הוא מהנמוכים בתולדותיו של המשק הישראלי בפרט ומהנמוכים בעולם המערבי בכלל. עם זאת, המשק ממשיך להתאפיין בחוליים שונים: רמת הפריון במרבית הענפים היא מהנמוכות במשקים המפותחים, והפערים הכלכליים בין קבוצות האוכלוסייה השונות העמיקו והחריפו. בשל בעיות אלו, המאיימות על פוטנציאל הצמיחה של המשק ומעיבות על הלכידות החברתית בישראל, נשאלות השאלות אם ההישענות על פעילות המגזר העסקי לא הרחיקה לכת ואם הממשלה לא נסוגה גם מתפקידים שאמורים להיות בליבת האחריות שלה ומתחומים שרבים מסכימים כי בהם דווקא נחוצה התערבות ניכרת מצד הממשלה.
עם עובד
מאת: ענת ברקו
תיאור: "יהיה לנו טוב ביחד... חברה שלי נתנה לנו דירה, כדי שנוכל להיות ביחד... תביא איתך קונדומים... יש לך?"
כך כתבה המחבלת לנער הישראלי בן ה-16 בצ'אט, באינטרנט, באמצעות תוכנת המסרים הישראלית ICQ. השיחות הפכו לתכופות וארוכות יותר, ואיתן גבר רצונו של הנער לפגוש את הבחורה. לבסוף הגיע הנער למקום המפגש שקבעו בצ'אט, שם המתינו לו הטרוריסטית וחבריה, ורצחו אותו בדם קר. במשך 15 השנים האחרונות, קיימה ד"ר ענת ברקו מפגשים עם אסירות ואסירים ביטחוניים פלסטינים בכלא הישראלי. ביניהם היו כאלה שהפיקו פיגועי טרור רצחניים כנגד ישראלים, כגון מנהיג 'החמאס' השייח' אחמד יאסין וחבריו. בספר זה התמקדה ד"ר ברקו בנשים וילדים ששימשו כגלגלי שיניים במכונת הטרור הפלסטינית.
במיומנות וברגישות הסירה ד"ר ענת ברקו את הרעלה מפניהן של האסירות הביטחוניות, וגילתה כי לעתים מנוצלת אישה פצצה מינית בנתיב הפיגוע הרצחני. המתאבדת אינה מכוסה עוד ברעלה ובשמלה ואיברי גופה המעורטל נחשפים לעין כול בתום הפיצוץ. מה הדבר הנורא שעשתה או שעשו בה, שהוביל את המחבלת לדרך אין מוצא זולתי טרור? האם אישה פצצה נחשבת לגיבורה משוחררת בחברה הפלסטינית או שמא היא נותרת חשודה כמופקרת ופגומה? האם לעולם ירחף מעל ראשה סימן שאלה באשר לטוהר מידותיה ומניעיה לבצע פיגוע טרור?
ספר מטלטל זה, חושף את עולמם הפנימי של טרוריסטים ומציע חשיבה 'מחוץ לקופסה' על דרכי התמודדות מול הטרור הרצחני.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עידית שפרן גיטלמן
תיאור: פסיקת בג"ץ בעניין אליס מילר (1995) הייתה אות הפתיחה להרחבת שירות הנשים בצה"ל. מאז נפתחו לשירות נשים, בהדרגה, עוד ועוד תפקידים, והיום הן משרתות במגוון רחב של מקצועות צבאיים, לרבות ביחידות מבצעיות. בצד תהליך זה הולך וגדל מקומם ומספרם של חובשי הכיפות הסרוגות בתפקידי ליבה ובקצונה. עובדה זו מציבה לפני צה"ל את אחד האתגרים החברתיים הגדולים בשנים האחרונות – אתגר השירות המשותף.

כיצד מאזנים בין ערכים המתקשים לעלות בקנה צְבא עַם אחד? האם מחויבותו של צה"ל לעקרון השוויון גוברת על חובתו לאפשר שירות מכבד לכלל חייליו וחיילותיו שאינו סותר את אמונתם או את הגבלותיהם ההלכתיות? האם הסדרת הסוגיה באמצעות פקודת השירות המשותף היא אכן הביטוי הנכון לאיזון הראוי? ומה אפשר ללמוד מן הדרך שעבר צה"ל ועברה החברה הישראלית עד לעדכונה של פקודה זו?

מחקר זה מבקש להשיב על שאלות אלו תוך שהוא בודק את סוגיית השירות המשותף כמקרה מבחן למחלוקת החברתית אשר חדרה את חומות הצבא וחלחלה אל בסיסיו. אחד ממוקדי הדיון בו הוא המאבק הציבורי שהתפתח במקביל לניסוח הפקודה שנועדה להסדיר את השירות של חיילות לצד חיילים דתיים המקפידים על הלכות צניעות והפרדה, מאבק שהתקבע בתודעה הציבורית כמלחמה בין שני צדדים שכל אחד מהם רואה בצה"ל כלי להטמעת ערכים ואג'נדות בצבא בפרט ובחברה הישראלית בכלל. בסופו של הדיון מוצעות מסקנות והמלצות ליישום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, ירדן קידר, נאור פורת
תיאור: ההכשרה המקצועית נועדה לאפשר לאנשים מכל שכבות האוכלוסייה לרכוש מקצוע ולפתח כישורים נדרשים בשוק העבודה. יש לה חשיבות גדולה בפיתוח ההון האנושי, במתן מענה לצורכי המעסיקים ובהגדלת פריון העבודה. בעשורים האחרונים אנו עדים בישראל להידרדרות במעמדו של מערך ההכשרות המקצועיות, בהיקפו ובתקציבו: היקף ההכשרות המקצועיות בתקצוב ציבורי קוצץ בחדות וכך גם התקציב המוקצה להן, והן הפכו בהדרגה למכשיר לשיפור רווחתן של אוכלוסיות חלשות במקום להיות מכשיר לפיתוח ההון האנושי בקרב כלל האוכלוסייה. מגמה זו יצרה מחסור בכוח אדם מיומן, בפרט בענפי התעשייה וההיי־טק. הגורמים למחסור מעצימים זה את זה; כשלים בהכשרה, תקצוב נמוך וחסמים מבניים בתעשייה – כולם מובילים למצוקה בכוח אדם, הן בכמות והן באיכות, הפוגעת בהשקעה בהון היצרני. ואם לא די בכך, עד שנת 2021 צפויים לפרוש מענפי התעשייה עשרות אלפי עובדים מיומנים. מחקר זה בוחן את מערך ההכשרות המקצועיות בישראל בהיבט הארגוני, התכנוני, התקציבי והביצועי ומשווה בינו לבין מערכי הכשרות במדינות מפותחות אחרות. המחקר מזהה את החסמים ואת הכשלים העיקריים בכל אחד מן ההיבטים המפורטים ומגיש המלצות ממוקדות ויישומיות שיסייעו לקובעי המדיניות לשפר את הכמות ואת האיכות של כוח האדם המיומן במשק.
מאת: אילת מעוז
תיאור: על מה מושתת סדר במצב פורע סדר? מה קורה כאשר השאיפה לכונן ריבונות מערערת על אחדותו של הריבון? מהו היחס בין הפרקטיקה הממשית לבין הפנטזיה בדבר סדר יציב, או בין חוק להיעדרו? חוק חי: שיטור וריבונות תחת כיבוש מתחקה אחר ההיסטוריה של השיטור מעבר לקו הירוק ודן ביחסי המשטרה עם פלסטינים, עם מתנחלים ועם רשויות האכיפה והביטחון האחרות. הוא מראה כיצד פרויקט ההתנחלות בגדה המערבית מבוסס על טשטוש הבדלים: בין ציבורי לפרטי, בין פשע לחוק, בין לגיטימי ללא-לגיטימי. שכן במרחב הספר הקולוניאלי סמכויות מדינה מואצלות על ריבוי שחקנים, שהיחסים ביניהם מאופיינים בחיקוי וניכוס, הסתתרות והיחשפות, כמו גם עמעום מושגי ומשפטי. מעבר להיותו כרוניקה של מנגנון, חוק חי חושף את עבודת הריבונות כתנועה דיאלקטית ומתמשכת בין מחיקת גבולות לשרטוטם מחדש. תנועה זו מייצרת תשוקה ריבונית לאחדות סופית ומוחלטת, המובילה את המשטר ואת אזרחיו לאלימות חריגה ועודפת.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יותם מרגלית, איילת הלל, ליאור גרו, רחל זקן
תיאור: שוק העבודה – בישראל ובעולם – עובר זה כמה עשורים שינויים מרחיקי לכת, בכללם: עלייה בשיעור ההשתתפות של נשים, התפתחות טכנולוגיות חדשות המאפשרות עבודה מרחוק והתרחבות השימוש בתצורות תעסוקה לא שגרתיות, כגון העסקה דרך חברות כוח אדם ועבודה בחוזים זמניים. ואולם למרות שינויים אלו, הסדרי העבודה בישראל עדיין מתבססים במידה רבה על החקיקה מ־ 1951 , והתוצאה הבלתי נמנעת היא הסדרי עבודה מיושנים וקשיחים שאינם מתאימים למציאות. רבות מדובר היום על נחיצותם של הסדרי עבודה גמישים, אלא שלעובדים ולמעסיקים ישנם צרכים שלא בהכרח מתיישבים זה עם זה. כיצד אפשר, אם כן, להשיג את היעד של הגמשת מערכת העבודה במשק כך שמצד אחד הוא יענה על הצורך של העובדים בגמישות ומן הצד האחר לא יפגע במעסיקים? מה צריכה לכלול רפורמה בחקיקת העבודה כדי שהיא תתאים למאפייני המשק המקומי? מחקר זה בוחן את צורכיהם של העובדים ושל המעסיקים בישראל בהיבט של גמישות תעסוקתית וסוקר את המדיניות הרלוונטית במדינות אחרות. הוא מציע, על בסיס הממצאים, המלצות מדיניות שתכליתן בניית מערכת עבודה גמישה ויעילה יותר, לרווחת העובדים והמעסיקים כאחד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לירון א. ליבמן
תיאור: האמצעים ללחימה בטרור ולמאבק בו פוגעים לפעמים באנשים שאינם נושאים באחריות למעשי הטרור. ואכן, לעיתים קרובות עולה הטענה, בישראל ובעולם, שאמצעים אלו הם למעשה ענישה קולקטיבית פסולה מבחינה חוקית ומוסרית. האם הריסת בתי משפחות של מחבלים היא בבחינת ענישה קולקטיבית? מה בדבר שלילת היתרי עבודה בישראל מבני משפחה של מחבלים תושבי השטחים? והאם שלילת האפשרות ללימודים אקדמיים מאסירים ביטחוניים אנשי חמאס כדי ללחוץ על החמאס לשחרר חטופים ישראלים גם היא ענישה קולקטיבית? מחקר מדיניות זה מציע מסגרת לבחינת הסוגיה באמצעות הבחנה בין שלושה מושגים: ענישה קולקטיבית, פגיעה קולקטיבית ונזק נלווה. ענישה קולקטיבית יש לאסור באופן מוחלט. גם מפגיעה קולקטיבית יש להימנע בדרך כלל, אם כי אפשר להצדיקה במקרים מיוחדים. נזק נלווה שונה מענישה קולקטיבית ומפגיעה קולקטיבית בכך שהוא תוצאה של פגיעה לא ישירה במי שאינם מעורבים בטרור. לפיכך הצדקת אמצעִי ביטחון הגורם נזק נלווה היא מחוץ לתחומו של מחקר זה. מחקר המדיניות מיישם תחילה את המסגרת המושגית המוצעת על מקרים שאינם בתחום הלחימה בטרור, ולאחר מכן מנתח פרקטיקות שונות בתחום המאבק בטרור. היישום הקונקרטי משמש לחידוד המבחנים לבדיקת ההצדקות לפגיעה קולקטיבית. מקבלי החלטות, בכל הרשויות הרלוונטיות, נקראים כאן לאמץ את ההגדרה המוצעת לענישה קולקטיבית כאיסור מוחלט וכן את המבחן הקונקרטי המוצע בשעה שהם שוקלים הצדקה לחריגה מהחֲזָקה נגד פגיעה קולקטיבית. הדברים נכונים לגופי ביטחון (השוקלים לאמץ אמצעי מסוים למאבק בטרור), לדרג המדיני הממונה עליהם, לכנסת (כאשר נשקל עיגון בחקיקה של אמצעי ביטחון המעורר שאלות) ולרשות השופטת (כאשר היא נדרשת לביקורת שיפוטית על אמצעי ביטחון שאומץ).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יותם מרגלית
תיאור: הדיון בפערים החברתיים בישראל מתמקד ברובו בָּאי־שוויון בהכנסות, שהתרחב בעשורים האחרונים. אך בשנים אלה התפתחה עוד מגמה בעייתית – היווצרותם של "מעמדות" מובחנים בשוק העבודה, הנבדלים לא רק בהכנסה אלא גם ברמת הביטחון התעסוקתי של חבריהם, בתנאים הסוציאליים הנלווים ובאופק הפנסיוני שלהם. מגמה זו היא חלק מתופעת הדואליזציה, שעיקרה: התפתחות פערים מובְנים בין המוגַנים בהסדרי העסקה מסורתיים ובין עובדים חיצוניים, שחשופים לתנודות השוק ונאלצים לעבוד תחת הגנות תעסוקתיות מצומצמות. בישראל פערים אלו גדולים במיוחד בקרב העובדים בלא תואר אקדמי, קבוצה שהיא כמעט מחצית מן השכירים במשק. תופעת  הדואליזציה מתרחשת במדינות רבות בעולם, והיא אכן מאתגרת אותן, אך מאפייניה בישראל בעייתיים במיוחד. מחקר זה מתבסס על ניתוח עומק של נתוני תעסוקה, הכנסה והשכלה של מדגם של למעלה מחצי מיליון עובדים בכל שנה מאז שנת 2001 . הממצאים מציעים התבוננות חדשה במגמות המאפיינות את שוק העבודה בישראל ובהשלכות של מגמות אלו על הפערים החברתיים בין קבוצות העובדים במשק.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יגאל אלון
תיאור: מסך של חול הוא ניסיון עיוני מקיף וראשון לפיתוח תיאוריה ביטחונית ישראלית המבוססת על ניתוח מפורט של גורמי היסוד, הקובעים את מעמדה ובטחונה של המדינה.
מאת: עופר אריאן
תיאור: הספר 'ישראל ומדינת הרווחה' מציע הסבר ייחודי לאחד הנושאים הסבוכים יותר הנוגעים לכל אחד ואחת מאתנו. בשל מורכבות הנושא והשימוש התכוף של נבחרי הציבור במושגים מבלבלים, התקבעה בישראל הסכמה – שאין לה בסיס של ממש – שאת מגבלות מערכי הרווחה בישראל יש לתלות, קודם כול, במחסור במשאבים כלכליים מספיקים. נסקר בו בקצרה (אבל באופן ממצה) הרקע להתגבשות רעיון מדינת הרווחה בעולם המפותח, ובתוך כך הוא עומד על רכיביו העיקריים של מערך רווחה לאומי ראוי. מובאות בו דוגמאות מן העולם הרחב, והן מוצגות בזיקה לרעיונות התאורטיים ולהתחבטויות שאפיינו את יישומם הלכה למעשה. פרקו האחרון של הספר עוסק במקרה הישראלי, ומעיד על מציאות הדברים בישראל לעומת מה שקיוו להשיג.
מוסד ביאליק
מאת: מנחם פינקלשטיין
תיאור: משך כחצי יובל שנים, מעיצומה של מלחמת העולם השנייה ועד אמצע שנות השישים של המאה שעברה, פרסם המשורר נתן אלתרמן מדור שבועי בעיתון "דבר", הוא "הטור השביעי". שבוע אחר שבוע התייחס המשורר לנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי, והעניק להם פרשנות אישית. חלק מן השירים שפורסמו באכסניה זו, כגון "מגש הכסף", הפכו לנכסי צאן ברזל של השירה העברית והקנו לאלתרמן את מעמדו כמשורר לאומי. הטור השביעי וטוהר הנשק משקיף על שירי הטור השביעי מזווית ראייה ייחודית, שעניינה סוגיות של ביטחון המדינה, של "טוהר הנשק" ושל המשפט. הכותב, שופט בית המשפט המחוזי, ד"ר מנחם פינקלשטיין, שימש בשנים 2004-2000 כַּפרקליט הצבאי הראשי, בדרגת אלוף. לפני כן מילא תפקידים מרכזיים במערכת המשפט הצבאית, ובהם – התובע הצבאי הראשי, הסנגור הצבאי הראשי, והמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. במחקר מקיף וראשוני מסוגו, מתחקה המחבר אחר כתיבתו של אלתרמן בממשקים שבין ביטחון, מוסר, משפט וחירויות הפרט, ומטעים כי עקרונות יסוד של רוח צה"ל ושל המשפט הישראלי באים לידי ביטוי נוקב ועקבי בשירי "הטור השביעי". ברבים מהם עסק המשורר בדילמות המורכבות הכרוכות בהפעלת כוח צבאי; כחוט השני נשזרת בהם תפיסת עולמו, כי בצד חובתה של המדינה להגן על חיי אזרחיה ועל עצם קיומה – על השימוש בנשק להיות צודק, מידתי ומרוסן. סוגיות אלה נחשפות בספר על ריבוי רבדיהן ונבחנות בכלים משולבים של תחומי דעת שונים – ספרות, שירה, היסטוריה, משפט והגות יהודית; שילוב תחומים זה הוא מחידושי הספר. אגב כך נפרסות בפני הקורא פרשות מרתקות מתולדותיה של מדינת ישראל כגון "פרשת כפר קאסם", "פעולת קיביה", "משפט טוביאנסקי" ועוד. זאת ועוד, כמי שעמד בראש מערכת המשפט הצבאית בתקופת הלחימה בטרור בראשית המאה ה־21, פותח המחבר צוהר לסוגיות שעמן התמודדו מערכת הביטחון והפרקליטות הצבאית הלכה ומעשה, דוגמת "הסיכול הממוקד", "נוהל שכן", הגדרת המאבק בטרור כ"עימות מזוין" וסוגיית הסרבנות. הטור השביעי וטוהר הנשק מיטיב אפוא להמחיש כי לא נס ליחם של "שירי העת והעתון" של אלתרמן, ועד כמה רלוונטיים גם כיום המסרים החשובים העולים מהם לאתגרים הניצבים בפני מערכת הביטחון.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אלה בן-עטר
תיאור: משדרים תחת אש מביא, לראשונה בישראל, את המתרחש מאחורי המיקרופון בתחנת שידור חינוכית הממוקמת באזור הנגב המערבי, שתושביו חיים בצל איום רקטות וטילים. המחקר שעליו מתבסס הספר מקיף שלוש תקופות של עימותים צבאיים: "עמוד ענן", "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן" (2014-2008), ובודק אילו מהמסרים המועברים בתקשורת תורמים לחוסן האישי והקהילתי של אוכלוסייה תחת איום מתמשך, ואילו פוגעים בתחושת החוסן. בספר משולבות נקודות מבט של שני שדות שונים: שדה תקשורת ההמונים (והרדיו כמקרה בוחן) ושדה הפסיכולוגיה החברתית, העוסק במצבי חירום וחוסן. הספר מתאר את הדרך שבה הרדיו החינוכי, המופעל על ידי שדרנים סטודנטים, מהווה מקור מידע זמין ורלוונטי, כאשר המסרים האינפורמטיביים המופנים למאזינים משולבים במסרים רגשיים. המחקר מצביע על הדרכים שבהן מתמודדים השדרנים הסטודנטים בשידור חי ומול מיקרופון פתוח עם המצוקה והאיום הממשי שהם חווים, ומראה שהיכולת לבנות חוסן קהילתי אינה ספונטנית ואינטואיטיבית בלבד, אלא מחייבת ידע מוקדם ומודעות למרכיבי החוסן. הספר מיועד לסטודנטים, לחוקרי תקשורת, לאנשי בריאות הנפש ולמעצבי מדיניות החפצים ללמוד מקרוב על המתרחש מאחורי הקלעים של תחנת רדיו המשדרת בחירום, ולקבל כלים מעשיים לרתימת כלי תקשורת לחיזוק החוסן הקהילתי בימי חירום; וגם לקהל הקוראים הרחב שמוצא עניין בתפקידם ובתפקודם של אנשי תקשורת המשדרים תחת אש.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יורם מישר
תיאור: ספר זה מציג את עקרונות היסוד של המקרו־כלכלה ואת יישומם במשק הישראלי. אין זה ספר לימוד בלבד. הקורא ימצא בו דיון עדכני וברמה גבוהה במרבית השאלות המקרו־כלכליות החשובות בעולמנו, ובכלל זה בשאלות על מקורות הצמיחה הכלכלית, על דרך תפקודו של שוק ההון, על הגורמים לאינפלציה ולאבטלה, וכן על משברים בינלאומיים חשובים, כמו זה שפקד את מדינות דרום מזרח אסיה ב־ 1998 , כמו זה שפקד את ארגנטינה ב־ 2001 , ואף דיון במשבר הנוכחי שפוקד את ארה“ב ב־ 2008-2007 ועתיד להשפיע על מדינות העולם כולו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מרדכי בר-און
תיאור: באביב ובקיץ תש"ט (1949) התפרקו רוב מסגרותיו של צבא מלחמת העצמאות ומרבית הלוחמים התפזרו לבתיהם. קומץ המפקדים שהמיר את שירות החובה בשירות של קבע, החל להקים מן השברים, צעד אחר צעד, את הצבא המתחדש. שבע שנים מאוחר יותר, בשדה הקרב של סיני, כבר היה צה"ל צבא מאומן ומצויד ובו כעשר חטיבות רגלים ושלוש חטיבות שריון. ספר זה מספר כיצד הצליחה קבוצה לא גדולה של קצינים להקים את צה"ל על רגליו ולהציב את המסגרות, השיטות ותורת הלחימה, ששימשו תשתית איתנה לעשורים הבאים. בין השנים 1953-1949 העסיקו את צה"ל נושאים רבים ומגוונים כגון: עיצוב סופי של קווי שביתת הנשק, המלחמה בהסתננות האלימה, ארגון המילואים, הקמת החילות וגיבוש תורת הביטחון הלאומי. בכל הנושאים הללו ובאחרים עוסק הספר בהרחבה. הוא מסתמך בעיקר על אלפי תעודות האצורות בארכיון צה"ל המעידות על פעילות נרחבת שהתרחשה בצה"ל באותן שנים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: עמית גיש
תיאור: "חורבות מן ההווה" משרטט את מסלולי הנדודים של בונקרים צבאיים, שמאז ראשית המאה העשרים משוטטים בהתמדה על פני הגלובוס: בונקרים שראשיתם בדרום אפריקה של מלחמת הבורים ואחריתם בחומת ההפרדה שהקימה ישראל לאורכם של השטחים הכבושים, ואשר בתווך הוקמו באלפיהם לאורך גבולות צרפת, אנגליה וגרמניה, לחופי האוקיינוס האטלנטי, ובפנים הארץ של אלבניה תחת שנות הדיקטטורה הקומוניסטית. על־אף שסימנים של הרס והזנחה גורמים להם להיראות כשרידיו של עידן קדום, הבונקרים הללו הם חלק בלתי נפרד מתקופתנו אנו: תוצר של פורענויות המאה העשרים, חלל שבו מהדהדים עדיין קולותיהם הנשכחים של אלו שאכלסו אותם, ושל אלה שנגדם הופנו. בהכילם את עוביו של החומר ואת פגיעותו לנוכח הזמן, הבונקרים הם נופים ארכיטקטוניים של יופי מוזר, שובה לב; צורה אסתטית יקרת ערך, השופכת אור על פגיעותם ועל שבריריותם של מפעלות האדם, כדי לפתוח, מתוך החורבן והאלימות, אפשרויות חדשות של עבודת זיכרון.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: כלילה מגן
תיאור: מאז ומעולם הייתה זירת שירותי הביון נושא מושך המצית את הדמיון. החשאיות והמסתורין האופפים אותה רק הגבירו את העניין שמצאו בה עיתונאים, חוקרים באקדמיה ואף הציבור הרחב. חשופים בעלטה מעניק הצצה ראשונה לממד מרתק הנוגע לשירותי המודיעין, ממד אשר נדחק לקרן זווית במשך שנים ארוכות - הקשרים שנרקמו לרוב מאחורי הקלעים, הרחק מעין הציבור, בין ראשי מנגנוני המודיעין ומערכות התקשורת בישראל. בספר נסקרת בהרחבה ההתפתחות המורכבת של היחסים בין שירות הביטחון הכללי והמוסד ובין התקשורת בישראל מאז קום המדינה ועד תחילת המאה העשרים ואחת, והוא דן בדילמות המורכבות שניצבו בפני ראשי הארגונים לאורך השנים, עת נדרשו להתמודד עם סוגיות תקשורתיות מסובכות בכמה מן הפרשיות הביטחוניות שהסעירו את הציבור בארץ ובעולם. האם שירותי המודיעין של מדינת ישראל התאימו עצמם למציאות התקשורתית המשתנה? האם אימצו כלים מעודכנים להתמודדות עם מצבים משבריים, בייחוד לאור התפתחותו המואצת של עידן המידע? סוגיות אלו, כמו גם סוגיות אקטואליות אחרות, נבחנות כאן באופן מרתק. מחברת הספר מפגישה בין שני עולמות הנראים במבט ראשון סותרים לחלוטין: מודיעין ויחסי ציבור, ומדגימה כי הסתירה הזאת היא סתירה לכאורה בלבד. במבט ראשון נראה כי אין לו לעולם המודיעין דבר וחצי דבר עם ענייני תדמית ויחסי ציבור, אלא שבחינה מעמיקה ודקדקנית מגלה כי האמת מורכבת הרבה יותר.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: שגיא טורגן
תיאור: במוקד הספר עומדת שאלת השיפור באיכות כוח האדם בצה"ל ובאיכות הפיקוד בו לאחר מלחמת העצמאות. המקאמה שכתב דיין במהלך השתתפותו בקורס פיקודי מעידה על המתח ועל המאבק בין שתי האסכולות שעיצבו את צה"ל: יוצאי ההגנה והפלמ"ח מול יוצאי הצבא הבריטי. הדעות השונות בקרב שתי האסכולות וגורמים משפיעים נוספים קבעו את דרך המחשבה כיצד להכשיר את הלוחמים והמפקדים בצה"ל. בתהליך שארך שנים אחדות השתפר כוח האדם בצה"ל וגובשה המתודה להכשרת המפקד הישראלי וליצירת דמות מפקד ייחודית. שני תהליכים אלה, המתוארים לראשונה בהרחבה בספר זה, והשינוי החיובי ברוח הלחימה שהובילו דיין והצנחנים, תרמו תרומה מכרעת להפיכתו של צה"ל לצבא שביצע בהצלחה את משימתו 'במבצע קדש' בשנת 1956. בעקבות הצלחה זו הפכו תפיסת ההכשרה לפיקוד ו'דמות המפקד' שגובשו בשנים שקדמו למבצע, למודל שעל פיו הוכשרו דורות של מפקדים בצה"ל.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מאיר חזן, מרדכי בר-און, יצחק גרינברג
תיאור: ספר זה הוא הקובץ הרביעי שיוצא לאור במסגרת פרויקט חקר החברה האזרחית במלחמת העצמאות, שאותו יזמו פרופ' אניטה שפירא וד"ר מרדכי בר-און. כחמישים חוקרים וחוקרות נענו לאתגר ופרות עיוניהם ראו אור בשלושה קבצים: 'עם במלחמה', 'אזרחים במלחמה', ו'פוליטיקה במלחמה'. קובץ זה מוקדש לעיון בבעיות הכלכליות שהתעוררו בתקופה הנדונה. בחלק הראשון של הקובץ נבחנים האילוצים התקציביים והכלכליים שיצרה המלחמה והשפעתם על השיקולים הצבאיים והמדיניים, לצד הצורך לפעול לשיקום הכלכלה עם תום המלחמה. כמו כן הוא מציג את הדרכים שבהן הועמד הרכוש הכפרי הפלסטיני הנטוש לרשות הסוכנות היהודית ואת השימושים האזרחיים במחנות הצבא ובמתקני השלטון הבריטי שנותרו בסיום המנדט. החלק השני עוסק בכמה מרכיבים של כלכלת הערים הגדולות. מתוארים בו מאבקי השליטה בנמל חיפה, השינוי המהפכני שחל במעמדה ובכלכלתה של תל אביב ומצוקות האזרחים במהלך המצור המתמשך על ירושלים היהודית. החלק השלישי דן בהיערכותם של מגזרים אזרחיים שונים להתמודדות עם פגעי המלחמה: לשכות המסחר שייצגו את הסקטור הפרטי , קשיי הלבשתם של אלפי המגויסים, 'השוק השחור' שהעיב על הסולידריות הפנימית, תרומתם של ארגוני הנשים ויצ"ו וארגון אמהות עובדות למאמץ האזרחי ופעילותה של ועדת הנגב. החלק הרביעי מוקדש לעיון בדרכים שבהן תפקדו גורמים מרכזיים בחברה האזרחית תחת אש. נדונים בו האתגרים הכלכליים שהונחו לפתחם של שני קיבוצים גדולים, הצרכים הרפואיים שסיפקה קופת חולים הכללית, פועלם של נהגי התחבורה הציבורית בדרכים בעת המלחמה וייצור החשמל ואספקתו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מרדכי קרמניצר, אביעד בן יהודה, נמרוד רוזלר, גיל רוטשילד אליאסי, יונתן רום
תיאור: האם נוסף על הקורבנות בנפש שהטרור מפיל, המאבק בו מחייב גם פגיעה בזכויות אדם? האם מדינה דמוקרטית יכולה להיאבק ביעילות בטרור בלי לאבד את נשמתה? מהן ההטיות המשפיעות על ההחלטות של קובעי המדיניות? האם האמצעים הדרסטיים והפוגעניים ביותר הם גם היעילים ביותר? והאם אפשר לסמוך על הביקורת השיפוטית שתגן במידה הראויה על זכויות האדם, גם אלו של הטרוריסטים? הספר בוחן שאלות אלו ונוספות גם במבט כללי וגם במבט מקרוב. כדי לנסות ולהשיב עליהן הוא בודק לעומק שלוש סוגיות עיקריות: שימוש בעינויים בחקירתם של חשודים במעורבות בטרור; מעצרים מינהליים ותיוג אתני כפי שהוא בא לדי ביטוי בבידוק הביטחוני בשדות התעופה; והמניעה הגורפת של איחוד משפחות פלסטיניות מעורבות )ערבי או ערבייה אזרחי ישראל ופלסטיני או פלסטינית תושבי השטחים( בתוך תחומי מדינת ישראל. הספר מציע דרכים לשיפור הליכי קבלת ההחלטות במאבק בטרור. תכליתן של ההצעות להביא למדיניות מאוזנת ומידתית יותר, שהיא גם יעילה יותר בטווח הארוך.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ניר חסון
תיאור: קיץ 2014 היה סוער. בחודש יוני נחטפו ונרצחו הנערים נפתלי פרנקל, אייל יפרח וגיל-עד שער. שבועות ספורים לאחר מכן נרצח בידי יהודים מוחמד אבו חְ'דֵיר, בן גילם הפלסטיני, וגל אלימות חסר תקדים שטף את ירושלים. זוהי נקודת המוצא לספר אורשלים, המתבונן מחדש בירושלים– עיר מאוחדת-מחולקת – חמישים שנה לאחר ש"חוברה לה יחדיו" במלחמת ששת הימים. הספר לוקח אותנו למסע מרתק בין מיסמכים והצהרות לבין ראיונות ודיוקנאות אנושיים; בין פלסטינים ובין מתנחלים; בין הר הבית לבין מחנה הפליטים שועפאט; ובין הבעיות המורכבות של העיר לבין ההצעות לפתרונן והסיכוי להתממשותן. ירושלים העולה מן הספר היא מקום קפקאי ואלים, אבל לא נטול תקווה.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: אפרים לפיד
תיאור: ספרו של אפרים לפיד מציג את הצלחותיה הרבות של קהילת המודיעין הישראלית, אך אינו נרתע מחשיפה של כישלונות. בהקדמה לספרו כותב המחבר : "המסר העולה בעיני בכתיבת הספר – צניעות. למודיעין יש תפקיד חשוב בקבלת החלטות טקטיות ואסטרטגיות לכל אורך ההיסטוריה הביטחונית שלנו, אך כדאי להיות צנועים באשר לחשיבות עצמית חסרת גבולות לעתים, ובעיקר להעריך את מה שעשו קודמינו, לא הכול הומצא על ידינו..". "לוחמי הסתר – המודיעין הישראלי– מבט מבפנים"הוא ספר חובה למשרתים בעבר ובהווה במודיעיןהישראלי, מתנה ראויה לצעירים העומדים להתגייס לצה"ל ולכל מי שמתעניין בביטחון המדינה ובתולדות ישראל, צה"ל וקהילת הסוד.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ניטה שוחט, דיוויד ברומוויץ', יואב רינון
תיאור: "אנשים מעטים מבין אלה שעימם אנו חולקים את העולם הזה משנים את מהלך ההיסטוריה האנושית, לא רק באמצעות התפקיד שהם ממלאים במהלך האירועים האנושי, אלא משום שהם מרחיבים את הדמיון המוסרי שלנו ומאלצים אותנו לצַפּוֹת מעצמנו ליותר."
ברק אובמה, נאום ההספד לשמעון פרס, 30 בספטמבר, 2016 דמיון מוסרי הוא היכולת לראות את עמדתו של השונה מאיתנו, וכך להרחיב את האמפתיה כלפי האחר ואת היכולת לראייה מורכבת של המציאות. על מלחמה וסקס: דמיון מוסרי בישראל של היום מבקש לעורר ולטפח את הדמיון המוסרי בעזרת חיבור בין יצירות קלאסיות לאקטואליית החיים בישראל. ניטה שוחט בוחנת את הרעילות של תרבות הלוחמים הישראלית מבעד למחזות השקספיריים; יואב רינון משתמש ב'קומדיית האונס' שנכתבה ביוון העתיקה וברומא להבהרת תפיסת הניצול המיני והאונס הרווחת בישראל; ודייויד ברומוויץ' מנסח את מושג הדמיון המוסרי ומיישם אותו על תופעת הטרור הבינלאומי. משלושת חלקי הספר עולה השאלה: היכן אנו מצויים ומי אנחנו רוצים להיות?
הקיבוץ המאוחד
מאת: ידידיה יערי, חיים אסא
תיאור: המאבק הממושך של ישראל בארגוני טרור תת-מדינתיים דוגמת החמאס והחיזבאללה הוליד לאחר מלחמת לבנון השנייה צורך ממשי ביצירת דוקטרינת לחימה חדשה עבור שדה הקרב הא-סימטרי. בשדה הקרב הזה נלחם צד חזק אך פגיע – המדינה – בצד חלש אך עמיד – ארגון טרור תאי, אמורפי, הפזור עמוק ברבדיה של אוכלוסיה אוהדת. יחד עם המערב כולו מצויה ישראל במערכה שיצרה סדרה של אילוצים מסוג חדש, כגון סף הלגיטימיות, היעלמות המטרות, לחימה בעורף ותהליך שחיקה מתמשך. במערכה זו נדרשת לחימה מסוג אחר, ולהכרעה הצבאית בה משמעות שונה מזו המקובלת. על רקע זה נדרשו ראשי מערכת הביטחון לפתח קונספציה חדשה שתתאים לשדות הקרב העכשוויים והעתידיים והסביבה הפוליטית-חברתית שבה הם אמורים לשחק תפקיד. שדה הקרב הא-סימטרי, שמחבריו נמנים על הצוות שהוקם לגבש קונספציה זו, פורש את עיקרי התפיסה החדשה: לוחמה מבוזרת באמצעות מבני כוח גרעיניים דינמיים. הלוחמה המבוזרת, והרשת המאפשרת אותה, יוצרות לראשונה אופציה ממשית לפתח סוג חדש של עימות מזוין שיהיה לא רק יעיל ואפקטיבי בהרבה בדרך הוצאתו לפועל, אלא גם, ובעיקר, סלקטיבי, מדויק ומידתי, באופן שיאפשר לצמצם למינימום הרג והרס חסרי אבחנה. בהתבסס על מסקנות מלחמת לבנון השנייה, "עפרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן", ולא פחות מכך על פעילות כוחות הקואליציה בעיראק ובאפגניסטן, משרטטים אסא ויערי את שדה הקרב של ראשית המאה ה-21 ואת הצעדים שעל צה"ל לעשות כדי לנצח בו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה בן חורין
תיאור: תרומתם של המכשירים הפיננסיים הנגזרים לשוק ההון היא בהיותם כלים חיוניים ויעילים בניהול סיכונים פיננסיים, שכן בין היתר, הם כלי עזר יעיל בפיצול או בפירוק התשואה והסיכון הגלומים בנכס הבסיס. בעזרתם יכול המשקיע לבחור את מקטעי הרווח או ההפסד המועדפים עליו, לצד מקטעי הסיכון התואמים לתשואה שנבחרה, ולשנות פוזיציות השקעה במהירות וביעילות ספר חדש ומקיף, אודות מכשירים פיננסיים נגזרים המתאים ללומדים מתחילים כמו גם לפעילים בשוק ההון.
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ
מאת: עמית לזרוס, סאמי מיעארי
תיאור: מחקר זה ביקש בראש ובראשונה לתרום לגוף הידע המנסה למפות את מגוון המשתנים הגורמים לָאי–שוויון הכלכלי בין קבוצות בחברה הישראלית בכלל ובין הקבוצה הערבית לקבוצות היהודיות בפרט. העלייה העיקשת בישראל בעשורים האחרונים באי–שוויון בהכנסות הפנויות ומחירו הכלכלי והחברתי הכבד ההולך ומתעצם הביאה חוקרים וקובעי מדיניות כאחד להכרה שיש לפעול לתיחומו ולהקטנתו. מחקרים רבים זיהו גורמים שונים כתורמים להעמקת האי–שוויון בישראל, ואולם נראה שמעטים קשרו בינו לבין ענף מחקרי שמתמודד עם סוגיה אחרת — הגורמים לאי–הלימה בין השכלת הפרט לתעסוקתו והקשר שבין אי–הלימה זו לשכר. המחקר בחן אפוא את השפעתה של סוגיה זו בשני שלבים עיקריים: ראשית, השכיחות של מצבי האי–הלימה בקרב קבוצות המוצא השונות בחברה הישראלית והגורמים למצבי אי–הלימה אלו; ושנית, נבדק אם הרכב מצבי האי–הלימה בקבוצות המוצא הוא גורם נוסף במנגנון היוצר את האי–שוויון הכלכלי בין קבוצות אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמיחי כהן, סטיוארט כהן
תיאור: פתגם רומי עתיק קובע כי "בעת מלחמה המשפט מחריש", אולם ניסיון החיים במדינת ישראל עומד בסתירה לפתגם זה. הביטחון הלאומי עבר בישראל תהליך מואץ של "משפטיזציה", שהפך את בית המשפט העליון לבורר בסוגיות רבות הקשורות לביטחון לאומי, החורגות מתפקידו המסורתי כמגן זכויות הפרט. זאת החל מהסדרת גיוסם של חלקי אוכלוסייה שונים לשירות צבאי, עבור התאמתו של מועמד זה או אחר לתפקיד הרמטכ"ל וכלה בקביעת המותר והאסור בנושאים מבצעיים, ובפרט ביחס למאבקה של ישראל נגד הטרור. איך נוצר המצב הזה ומהן השלכותיו על תפקודה של מערכת הביטחון ועל היחסים בין הרשות השופטת בישראל לבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת? הספר יורים ושופטים מספק תשובות לשאלות הללו. באמצעות ניתוח המשלב ראייה משפטית עם פרספקטיבה היסטורית ופוליטית הוא מראה כי העלייה בהשפעת בית המשפט העליון על הביטחון הלאומי נובעת מהירידה בכוחן של הממשלה והכנסת בתחום זה ומהצורך למלא את החלל החוקתי שנוצר. התוצאה היא אותה משפטיזציה של הביטחון הלאומי, המפרה את האיזון הדרוש במשטר דמוקרטי בין רשויות השלטון, פוגעת באוטונומיה של הצבא ובטווח הארוך עלולה דווקא להזיק למעמדו של בית המשפט. בחלקו האחרון של הספר מציעים המחברים כמה דרכים לתקן מצב בעייתי זה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עומרי שמיר
תיאור: צרכנות פוליטית היא תופעה ארוכת שנים המתחזקת בעשורים האחרונים בישראל ובעולם. המושג 'צרכנות פוליטית' מתייחס לשימוש של אזרחים בכוחם הצרכני כדי להחליט לרכוש מוצר מסוים או להימנע מרכישת מוצר אחר במטרה לחולל שינוי חברתי ופוליטי. הספר מהקלפי אל השוק מציג את השימוש בצרכנות פוליטית בישראל ומציע ראייה חדשה של הזירה הצרכנית המקומית כזירה אלטרנטיבית בה מתנהלים מאבקים פוליטיים. למרות הקשיים והחסמים הנידונים בספר, עולה ממנו כי הצרכנות הפוליטית בישראל אינה תופעה זניחה או חולפת אלא תהליך שהולך ומתעצם. הסיבות העיקריות להתרחבות השימוש האזרחי בצרכנות פוליטית נעוצות במשבר הדמוקרטיה ובכשלי הממשל, בהתפשטותה של תרבות הצריכה הגלובלית ובהתחזקותם של ערכים המבטאים דאגה לחברה ולסביבה. במרכז הספר מהקלפי אל השוק עומדים יזמי הצרכנות פוליטית, שבחרו לאמץ את האקטיביזם הצרכני כדרך פעולה חלופית כדי להשפיע על המדיניות הציבורית ועל התנהלות המגזר העסקי. הספר מנתח את יחסי הגומלין בין היזמים לבין אזרחים־צרכנים אותם הם מבקשים לרתום למאבק הפוליטי, וכן בינם לבין העסקים שאת התנהלותם הם מבקשים לשנות. ברקע נמצאת גם המדינה האמונה על הסדרה ושינוי של כללי המשחק. פרקי הספר מתמקדים במקרים ממספר תחומי מדיניות: סביבה (ניסויים בבעלי חיים); חברה (נגישות, זכויות עובדים ויוקר המחייה) ויחסי דת ומדינה (מעמדה של השבת במרחב הציבורי).
פרדס הוצאה לאור בע"מ
הצג עוד תוצאות