נמצאו 133 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יורם פריד, גדעון ביגר
תיאור: מעורבות צה"ל בהכוונה ותכנון התעשייה והתשתיות האזרחיות מיד עם תום מלחמת העצמאות נבעה ממספר סיבות אשר לא רק תלויות אחת בשנייה אלא גם משפיעות זו על זו: "תפיסת האיום", כלומר החשש מפני סבב לחימה נוסף מול מדינות ערב; התפיסה שהמלחמה המודרנית היא מלחמה טוטלית בין עמים, לא רק בין צבאות; ההבנה שפוטנציאל המלחמה של מדינות ערב גדול לאין שעור מזה של מדינת ישראל; הקביעה שצה"ל הוא הגוף היחיד המוסמך לקבוע את עקרונות הביטחון הלאומי, מכיוון שהגופים האזרחיים אינם מודעים לצרכים הביטחוניים של המדינה. מבחינת צה"ל כל ההיבטים האזרחיים במדינה, בדגש על התעשייה האזרחית, נתפסו כחלק מרכזי בפוטנציאל הלחימה של צה"ל וכגורם מכריע בניצחון ובשיקום המדינה לאחר מכן. מסיבות אלו דרשו בצה"ל להיות מעורבים בכל הקשור למיקומם של מפעלים ותשתיות וצורת בנייתם, באופן כזה שיענה על שתי דרישות מרכזיות: שישרתו את צה"ל ואת המאמץ המלחמתי, ושניתן יהיה להגן עליהן בזמן מלחמה כדי שימלאו את הדרישה הראשונה. מהתיאור ההיסטורי המובא בספר עולות מספר מסקנות ביחס לקשר בין צה"ל לחברה האזרחית: צה"ל לא חרג מכללי המשחק הדמוקרטיים; מעורבות זו לא נבעה מרצון למיליטריזציה או דומיננטיות אלא מחשש אמיתי שהדרג המדיני אינו מבין את צרכי הביטחון; בשנים אלו הייתה דומיננטיות אזרחית אשר באה לידי ביטוי בדחייה והתעלמות מדרישות הצבא; יש לראות את תפיסת הביטחון בצורה הוליסטית ורחבה. זאת ועוד, השאלות אשר נבדקות לאורך הספר, כמו למשל מי אחראי? מי מתכנן? מי מכוון? ולמי יש את הכוח והסמכות להחליט? – שאלות אלה ואחרות עדיין מלוות את יחסי צה"ל עם החברה האזרחית.
רסלינג
מאת: אומי לייסנר
תיאור: לאורך ההיסטוריה היוותה הלידה אתר מרכזי לניהול מאבקי שליטה על גוף האישה. תחילה הייתה ידן של כוחות הדת על העליונה, ועם הזמן התחזקה אחיזת המדינה בתחום. במאות האחרונות נוסף למערכה מאבק פרופסיונלי. במקור דובר בשאיפת הרופאים להוציא מידי המיילדות את רשות הטיפול בלידות רגילות (לא-פתולוגיות), אבל מאז הצטרפו גורמים נוספים לרשימת המרוויחים מאירוע הלידה, למשל מוסדות אשפוז, מיצרי טכנולוגיות רפואיות, עורכי דין ועוד. כך הפכה היולדת למעין "משאב טבע" שאותו ניתן "לכרות", בעוד שצרכיה וזכותה לאוטונומיה גופנית נשארו לרוב הרחק מאחור. ספר זה עוקב אחר התפתחויות אלה כפי שהתרחשו בזירה המקומית; הוא מתמקד בסעיף חוק הביטוח הלאומי (1953) אשר לפיו רק נשים שאושפזו ללידה זכאיות למענק אשר חלקו ניתן לאם לטובת רכישת ציוד לתינוק וחלקו לבית החולים, לטובת הוצאות האשפוז. לימים הסכימו בתי החולים לחדול לדרוש סכומים נוספים מהיולדת עבור הטיפול שקיבלה בפועל, בשל קבלת "מענק אשפוז" אחיד בתמורה לכל יולדת – בתנאי שהסכום עלה על ההוצאות שנדרשו בלידה בדרך כלל. כך הפכו היולדות שנזקקו להכי מעט טיפול למייצרות הכי הרבה רווח עבור מוסדות האשפוז. עם זאת, הלכה למעשה, בתי החולים בארץ מעולם לא היו ערוכים לקבלת כלל היולדות כראוי, ובנסיבות של מצוקה במיטות אשפוז ובתקנים למיילדות התגברה רמת ההתערבות הרפואית השגרתית בלידה והידרדרו תנאי האשפוז. בנסיבות אלה ניתן היה לצפות לפיתוח מערך לניהול לידות חוץ-אשפוזיות, כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם. בפועל העדיפו הרשויות לפתוח את דלתות בתי החולים למגוון שירותים פרטיים ליולדות, כלומר שבמקום לרופף את חובת אשפוז היולדות או לשפר את תנאי האשפוז, הוחלט לנצל אותם ליצירת רווחים נוספים.
רסלינג
מאת: בנימין גדרון, יסכה מוניקנדם־גבעון, ענבל אבו, אורן קפלן
תיאור: המשבר העולמי של השנים 2008-2009 הוכיח בצורה מובהקת את פגיעותם של ציבורים רחבים, מוסדות וארגונים הפועלים במסגרת השיטה הכלכלית הנאו-ליברלית. משבר זה הוציא המונים לרחובות בפעילויות מחאה חברתית בכל העולם, פעילויות שהתמקדו בדרישה לצדק חברתי ושהקיפו מאות-אלפים גם בישראל. במקביל למחאה נגד השיטה המיטיבה עם בודדים ופוגעת ברבים, פיתחו יזמים יצירתיים מערכים עסקיים המשלבים בפעילותם מטרות חברתיות (או סביבתיות), מערכים עסקיים אשר אינם קיימים לצורך מקסום רווחים בלבד. ליד יוזמות אלה, הנקראות בשם הכולל "עסקים חברתיים", התפתחו גם מערכי מימון והשקעה חדשים – המבקשים להפיק, מעבר לתשואה הכלכלית, גם תשואה חברתית (או סביבתית) – הנקראים בשם הכולל "השקעות חברתיות". פעילויות אלה התפתחו במיוחד בעשור האחרון – ניתן לראות בהם תשתית ל"כלכלה החברתית". לשילוב של שיקולים חברתיים בפעילות כלכלית יש היסטוריה של מאות שנים. הדפוסים המאפיינים את ההתפתחויות האחרונות ואשר הופכים את ה"כלכלה החברתית" ל"חדשה" הם מרכיב היזמות של פרטים והתשתית הטכנולוגית הענפה המושפעת בישראל בעיקר מיזמות בתחום ההיי-טק. הספר שלפניכם מנתח את המקורות ההיסטוריים והאידיאיים של הכלכלה החברתית החדשה בישראל; הוא מציג דוגמאות לביטוייה הארגוניים בתחום העסקים החברתיים וההשקעות החברתיות בעולם; הוא מביא ממצאי מחקר של ארגוני כלכלה חברתית בישראל שנאספו במסגרת מחקר השוואתי בינלאומי בכ-50 מדינות.
רסלינג
מאת: אבנר ברנע
תיאור: דניאל כהנמן (חתן פרס הנובל לכלכלה) ציין ש"היכולת להיות מופתעים הוא היבט מהותי של חיינו המנטליים; ההפתעה היא האינדיקטור הרגיש ביותר לאופן שבו אנו מבינים את עולמנו ולציפיות שלנו ממנו". במוקד הספר את זאת לא צפינו עומדת השאלה כיצד מתמודדות מדינות, באמצעות ארגוני מודיעין, עם הפתעות אסטרטגיות, לצד בדיקת דרכי ההתמודדות של ארגונים עסקיים-כלכליים עם התפתחויות בלתי-צפויות. ארגוני מודיעין, קברניטי מדינות ומנהלים בכירים בתחום העסקי משקיעים מאמץ גדול על מנת למנוע הפתעות אסטרטגיות, אבל בפועל הם ממשיכים להיות מופתעים. ארגוני מודיעין עוסקים שנים רבות בשאלה כיצד לשפר את היכולות שלהם על מנת למנוע הפתעות אסטרטגיות. העדר התרעה ביחס לאיומים קריטיים המתפתחים בתחום העסקי מציג בעיה דומה אשר לא זכתה לדיון מספק. ספרו של אבנר ברנע מתמודד עם שלוש שאלות מרכזיות: מה ניתן ללמוד מניתוח השוואתי של כשלונות מודיעיניים, בתחום הלאומי והעסקי, על מנת להעשיר את הבנתנו ביחס לסיבות לכישלונות מודיעיניים? מה ניתן ללמוד מניתוח השוואתי של כשלונות מודיעיניים בשני סוגי הפתעות: הפתעה מרוכזת והפתעה מפוזרת; כיצד יכול המחקר ההשוואתי של כשלונות מודיעיניים בתחום הלאומי והעסקי לתרום לשיפור ההיערכות של מדינות, כלכלות ועסקים להתמודד עם הפתעות אסטרטגיות? הספר בוחן את כשלונות המודיעין מנקודת מבט חדשה המאפשרת לסווג הפתעה אסטרטגית לפי ארבעה ממדים. על סמך ניתוח ארבעה מקרי בוחן של כשלונות מודיעיניים, שניים בתחום המודיעין הלאומי (מתקפת 9/11 והאינתיפאדה הראשונה) ושניים בתחום העסקי-כלכלי (המשבר הפיננסי בשנת 2008 וקריסת IBM בשנת 1993), ניתן להבין טוב יותר את תופעת הכשלון המודיעיני.
רסלינג
מאת: לב גרינברג
תיאור: כיצד ניתן להסביר את המהפך שהתחולל בחברה הישראלית – בין ימי האופוריה והפתיחות לשלום של הסכמי אוסלו לקבורתו הפומבית ימים ספורים לאחר פרוץ האלימות באוקטובר 2000? הספר שלום מדומיין, שיח מלחמה הוא ניסיון ראשון מסוגו להתחקות בצורה מקיפה ושיטתית אחר התהליכים שהובילו לאובדן התקווה. ספרו של לב גרינברג מסביר בצורה בהירה כיצד נוצרה הנכונות המחודשת (בתיווך הפוליטיזציה של צה"ל) להקרבה ולתמיכה בעימות אלים ומתמשך – עד הניצחון. אבל לא מדובר בצייד אשמים, לא בצד כלשהו (הפלסטיני או הישראלי, מתונים או קיצונים) וגם לא במנהיג כלשהו (ערפאת, ברק, נתניהו, פרס, רבין או שרון), שכן המנהיגות אינה אלא ביטוי של הלך רוח ציבורי, של תהליכים פוליטיים וכוחות פנימיים וחיצוניים המופעלים עליה. שלום מדומיין, שיח מלחמה עוסק במנהיגות הישראלית בהקשרה הרחב – בהצלחתם של רבין ושרון, במשבר המנהיגות שנפער בפוליטיקה הישראלית לאחר הסתלקותם הפתאומית, ובכישלונם של פרס, נתניהו וברק, כמו גם הצמד אולמרט-פרץ במלחמת לבנון השנייה. שלום מדומיין, שיח מלחמה דן בתהליך פוליטי מורכב שאפשר לדמיין שלום, לדמיין מציאות חדשה, אך הקשה על מימוש הדמיון. הספר מנתח מדוע בסופו של דבר התהליך קרס והוביל לעימות אלים מחודש, אכזרי וארוך יותר מבעבר, כזה המונע אפילו לדמיין כיצד ניתן לצאת ממעגל האלימות ולשוב להידבר על שלום.
רסלינג
מאת: רוברט ט' סטנפורד, פרנק נ' הורטון, ריצ'רד ס' שווייקר, צ'רלס ו' וולן הבן, גארנר א' שרייבר
תיאור: הספר שלפניכם הוא מסמך היסטורי רב חשיבות, שנכתב על ידי חמישה חברי קונגרס אמריקאים על רקע מלחמת וייטנאם, והשפיע על מקבלי ההחלטות בממשל ניקסון שביטל את גיוס החובה בארה"ב )נושא שהיה גם חלק מהבטחת הבחירות של ניקסון(. בדצמבר 1972 גויס ג'פרי מלינגר, החייל האחרון שגויס בגיוס חובה בארה"ב. הספר שלפניכם מפרט בצורה שיטתית את הסיבות המעשיות והמוסריות בגינן ראוי לעבור למודל צבא מתנדב, כמו גם את הפעולות המעשיות שננקטו בארה"ב כדי לעבור למודל הזה. בישראל מעורר הדיון בגיוס החובה רגשות עזים המונעים לעיתים את הדיון המושכל לגביו. מטרתו של הספר היא להציג את הטיעונים לגבי מודל הגיוס ההתנדבותי־המקצועי בצורה ברורה ומובנת.
על מנת שנוכל לבחור בשיטת הגיוס המתאימה לישראל ראוי לגלות כי קיימות אפשרויות שונות לבנייה של כוח צבאי. כמו גם להבין את ערך הרצון החופשי של המשרתים בצבא כגורם המשפר את יכולותיו ועוצמתו.
הוצאת אנכי
מאת: אלי אבידר
תיאור: מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי? מאז קום המדינה ידעה ישראל מנהיגים משמאל, שגישושי השלום הנלהבים שלהם נענו בטרור ובשפיכות דמים, ומנהיגים מימין, שהכרזותיהם הלוחמניות שידרו לצד שני דווקא חולשה. אלה וגם אלה השיגו את התוצאות ההפוכות מאלה שקיוו להן. למה, בעצם? מה משבש בצורה כה מסוכנת את הדיאלוג שלנו עם העולם הערבי? האם באמת אין פרטנר, או שמא לא למדנו את שפתו? ספרו של אלי אבידר, 'התהום', מנסה להשיב בכנות ובאומץ על שאלות יסוד אלה.
אגם הוצאה לאור
מאת: איל השקס
תיאור: במקום הגישה המוכרת, שגרסה שהסכמים מדיניים מקיפים יביאו לקשרים כלכליים, כיום שולטת גישת גשרי הכלכלה: התמריצים לקשרים כלכליים מסייעים ויסייעו להגיע לקירבה מדינית, בין ישראל למדינות ערב. "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות ובחריין, הם דוגמה מובהקת למגמה זו, אך הם רק קצה הקרחון. מדינות ערב רוצות בקשר עם ישראל, לא כי הן אוהבות את ישראל (הן לא), אלא כי הן אוהבות את עצמן. אלו נאבקות יום יום עם בעיות דרמטיות - שפתרונן נמצא במידה רבה בחדשנות הישראלית ובמיקומה הגיאוגרפי – בנושאי מים, חקלאות, אנרגיה, מסחר, תעסוקה ועוד. הצורך בקשרים כלכליים הוא הדדי ובשונה מחלום העבר בדבר "מזרח תיכון חדש", בפני ישראל, המגזר העסקי והאזרחים ניצבות הזדמנויות כלכליות ומדיניות היסטוריות, שאסור להחמיצן.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: שלמה עוגן גולדמן
תיאור: אתגר הטרור מעורר עניין רב בקרב קובעי המדיניות, המוסדות הכלכליים ואזרחים מהשורה; מוקד העיסוק בו הוא מחקרי-אקדמי ואקטואלי גם יחד. עם זאת, ברוב הזמן אנשי האקדמיה מנהלים את השיח ביחס לטרור בינם לבין עצמם. בה-בעת, בזירה הציבורית רווחות עמדות ותחושות אשר אינן מתיישבות בהכרח עם השיח האקדמי, כך שלעיתים מוצגות "עובדות" ביחס לטרור שאין להן כל אחיזה במציאות. ספרו של שלמה עוגן גולדמן מבקש לגשר על הפער הזה באמצעות הצגה מעובדת, קלילה ומתומצתת של הידע האקדמי הכבד והעמוס. הספר מדגיש את המקרה הישראלי, כך שחלקים מהספר עוסקים בנושאים רלוונטיים לחיים בישראל – למשל הטרור האסלאמי, התפתחות הטרור הפלסטיני לאורך השנים ודרכי ההתמודדות איתו. כך יוכל הקורא ליהנות ממידע מעמיק ומבוסס המוצג באופן פשוט ונגיש, תוך כדי התייחסות לנתונים ולמחקרים שעשויים לעניין את הקוראים בכלל ואת הקורא הישראלי בפרט. בחלק הראשון של הספר יתוודע הקורא לדיון ביחס לשאלות כגון מהו טרור, מהי ההיסטוריה של הטרור ומהי תמונת המצב העולמית העכשווית. בחלק השני ייחשף הקורא למיתוסים הקשורים בגורמים לטרור – גלובליזציה, עוני, דת (בייחוד האסלאם), טרור המתאבדים והיכולת לנצח את ארגוני הטרור – וילמד על מידת אמיתותם.
רסלינג
מאת: יאיר דוד
תיאור: ‫ "בחטיבת מילואי צנחנים צה"לית הייתה מחלקת אנשי מילואים שהתנהגה אחרת. שונה מכל מחלקה אחרת. אנשיה כינו את עצמם לעיתים המחלקה, לעיתים מחלקת סאגר. הם היו צנחנים, כעשרים אנשי מילואים שהתגייסו בתחילת שנות השישים של המאה העשרים. רובם הוכשרו כנווטי טילי נ"ט קלים, טילים שיצאו משירות לאחר כמה שנים, והתפזרו ביחידות צנחנים שונות. לאחר מלחמת יום כיפור הם התקבצו יחדיו, מיוזמתם, מכמה מסגרות לוחמות, התמקמו בחולות של איסמעיליה, ליקטו טילים נגד טנקים מסוג סאגר שהותירו המצרים בחולות סיני ושיגרו כמה מהם על המצרים. גם אל לבנון הגיעו. הם השתתפו בלחימה במלחמת שלום הגליל ומיד עם תום הקרבות, אולי מעט לפני תום הקרבות, חזרו על דפוס פעולתם – חיפשו, איתרו ואספו טילי סאגר בדרום לבנון ושיגרו מהם על הסורים. הם דאגו למנות לעצמם מפקד מחלקה, שלא היה קצין; התנהלו ברמת המחלקה שלא על פי הפקודות; ניהלו שיחות על עתיד המחלקה על דעת עצמם ואף שזכו לתמיכה של מפקדיהם הישירים, המחלקה מעולם לא קיבלה בצה"ל הכרה רשמית כמחלקת לוחמה בשריון האויב.צה"ל ראה בהם לוחמי צנחים רגליים ותו לא". (מאתר האינטרנט של העורך). ‬
מאת: יותם מרגלית, ירדן קידר, גבריאל גורדון
תיאור: מה הן הסיבות לנשירה מוקדמת של מבוגרים ממעגל התעסוקה; אילו ענפי תעסוקה מתאפיינים יותר בפרישה מוקדמת של עובדות ועובדים; אילו אמצעי מדיניות נהוגים בישראל ובמדינות אחרות כדי לטפל בנשירת עובדים בגילים אלו; וכיצד השפיעה מגפת הקורונה על תעסוקת מבוגרים בישראל? שיעור התעסוקה של מבוגרים בני +50 בישראל נמוך במידה רבה משיעור התעסוקה של צעירים, ומדובר בתהליך ירידה הדרגתי ארוך שנים. לתופעה זו השלכות חברתיות וכלכליות קשות: עוני, פנסיה דלה ופגיעה ברמת החיים לאחר הפרישה - מציאות שמובילה במקרים רבים להסתמכות גוברת על תמיכה ממשלתית בדמות קצבאות רווחה והשלמת הכנסה. המחקר תעסוקת מבוגרים בישראל מבקש לאפיין את תופעת הנשירה המוקדמת משוק העבודה, שנים לפני גיל הפנסיה, ולהציע צעדי מדיניות לצמצומה. לצורך כך המחקר מנתח נתונים מינהליים של כלל המבוגרים לאורך תקופה של שני עשורים; בוחן את רמת המיומנויות שלהם בהשוואה למיומנויות של קבוצות גיל אחרות בישראל ושל מקביליהם המבוגרים בעולם; וסוקר את הצעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים הנפוצים בכלכלות מפותחות אחרות ואת הנתונים בעניין מידת הצלחתם. לנוכח הממצאים, המחקר מציג המלצות מדיניות יישומיות שמשקפות גישה חדשה לצמצום התת–תעסוקה בקרב מבוגרים. צעדים אלו, הנוגעים לשינוי היכולות של עובדות ועובדים ולתמריצים המכוונים לעובדים ולמעסיקים כאחד, ירחיבו מאוד את האפשרויות של מבוגרים להישאר רלוונטיים בשוק העבודה גם בגילים מאוחרים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: קרנית פלוג, דפנה אבירם-ניצן, יותם מרגלית, גבי גורדון, רחל זקן, ירדן קידר, עידו חי, רועי קנת-פורטל, זק הירש
תיאור: קשה אולי לזכור, אך ערב פרוץ מגפת הקורונה היה מצב המשק הישראלי טוב למדי: קצב צמיחה איתן, שיעור האבטלה הנמוך ביותר זה עשרות שנים, וביקוש גובר לעובדים שהביא לעלייה מתמשכת בשכר. אך מציאות זו חוותה טלטלה קשה כבר עם זיהוי החולים הראשונים בארץ בפברואר 2020 . כדי לצמצם את התפשטות הנגיף אימצה הממשלה צעדים חסרי תקדים, ובהם סגרים ממושכים, הוצאת עובדים רבים לחל"ת והטלת מגבלות חריפות על אופן העבודה ועל היקף המסחר. לצעדים אלו היו השלכות כבדות משקל על הפעילות הכלכלית בישראל, השפעות שאת חלקן אנו חווים גם עתה: תעשיות שלמות שנפגעו, עסקים שעברו לעבודה מרחוק, ועובדים שנאלצו שוב ושוב לנסות לאזן בין החשש הבריאותי לבין הצורך להתפרנס. מה הייתה השפעת צעדי הממשלה האלה על מצב העסקים? אילו ענפים נפגעו יותר ואילו פחות? אילו סוגי עובדים היו חשופים יותר למגבלות שהטילה הממשלה? האם אוכלוסיות מסוימות נפגעו קשה יותר או לזמן ממושך יותר? האם המדיניות הישראלית בשוק העבודה תאמה את שנעשה בזמן המשבר במדינות אחרות? ועד כמה דומות היו השלכות המשבר על העובדים ועל העסקים במדינות השונות?

בשל קצב האירועים יוצא הדופן מפרוץ המשבר הדיון הציבורי מתמקד באופן טבעי ב"כאן ובעכשיו". עם זאת, ניתוח ההתפתחויות שעבר המשק חשוב לשם הפקת לקחים ולעיצוב מושכל של המדיניות בעתיד. באמצעות ניתוח מגוון של נתונים - נתונים מינהליים, סקרים והשוואות בינלאומיות – מסמך זה מציג סקירת עומק של ההתרחשות לאחר פרוץ המשבר. הממצאים מציעים תובנות חדשות בדבר השינויים שעבר המשק ומכוונים זרקור אל הצעדים הנדרשים לחיזוק שוק עבודה והתאמתו לאתגרי העתיד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שגית אזארי-ויזל, יעל מלצר, אלון פורת, ירדן קידר
תיאור: הכשרות מקצועיות לא רק מעצימות את ההון האנושי, אלא יש להן גם תפקיד מרכזי בפיתוח כלכלי, בהעלאת פריון העבודה ובהקטנת הפערים בחברה המודרנית. לכן בישראל, כמו בארצות אחרות, ההכשרות מפוקחות על ידי המדינה וכמה מהן אף מסובסדות באופן חלקי או מלא על ידה. בשנים האחרונות גדלה החשיבות של מערך ההכשרות על רקע השינויים בשוק העבודה העתידי, והיא הועצמה לנוכח המשבר הבריאותי–כלכלי אשר פקד את המשק מחודש מרץ 2020 . המחקר מלגות קיום בתוכניות להכשרה מקצועית מנסה להתמודד עם שאלות חשובות בתחום: כיצד מלגות קיום משפיעות על הצלחת סטודנטים בתוכניות לימוד והכשרה מקצועית? מהי המדיניות הנהוגה במדינות המפותחות באשר למימון השכלה ולרכישת מקצוע לעומת המדיניות הנהוגה בישראל? האם יש קבוצות אוכלוסייה שמושפעות במידה אחרת ממלגות הקיום? בהתאם לממצאי המחקר מוצגת בסופו שורה של המלצות בתקווה לספק לקובעי המדיניות עדות מהימנה על מידת השפעתן של מלגות הקיום, כדי שיוכלו לגבש מדיניות מושכלת בתחום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: מחקר זה בחן עמדות של עובדים ומעסיקים לא־חרדים כלפי עמיתים ועובדים חרדים במגוון מקומות עבודה משותפים במגזר העסקי בישראל. מכיוון שלמעסיקים ולארגוני מעסיקים, וגם לגורמים הממשלתיים העוסקים בהעצמת אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה, יש תפקיד מכריע בקידום מהלכים לשיפור ההעסקה המגוונת במגזר הפרטי ולהעמקתה, עולות ממחקר זה כמה המלצות העשויות לשפר את אופני הקליטה וההעסקה של עובדים חרדים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, ירדן וייס, דנה עמיר
תיאור: ענף ההיי-טק הוא קטר הצמיחה העיקרי של כלכלת ישראל. הוא מתאפיין בפריון עבודה ובשכר גבוהים ותורם להגדלת הפריון במשק. למרות תרומתו המרשימה למשק, חסרים בו עובדים מיומנים בעלי הכשרה מתאימה וניסיון. אנשים עם מוגבלות ששיעורי התעסוקה בקרבם נמוכים בהרבה מאלו של האוכלוסייה הכללית יפיקו תועלת מהשתלבות בענף זה, שיכול לאפשר להם עבודה בשעות גמישות או עבודה מהבית בשכר גבוה. מחקר זה בוחן לראשונה את שיעורי ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי-טק בישראל, את הפערים ביניהם ובין האוכלוסייה הכללית ואת הסיבות המשוערות לפערים אלו. כדי לצייר תמונת מצב עדכנית של היצע העבודה לאנשים עם מוגבלות בענף ההיי-טק ולאמוד את פוטנציאל ההשתלבות שלהם ואת החסמים המקשים על מימושו, המחקר משלב ניתוח כמותני, המתבסס על קבצים מינהליים וסקרי למ"ס, עם סקירה איכותנית של הפרקטיקות הרווחות בתחום זה, בהתבסס על דוגמאות ממקרי בוחן בעולם. נוסף על הסקירה נערכו ראיונות עם גורמים רלוונטיים: אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי-טק, מעסיקים בהיי-טק ובעלי תפקידים בארגונים המסייעים בהשמת אנשים עם מוגבלות. ראיונות אלו נועדו לסייע לנו להבין את המציאות היום-יומית בשטח ואת הצרכים והרצונות של כלל השחקנים במערכת. למחקר שלושה פרקים. פרק 1 יסקור את ספרות המחקר העולמית ויערוך השוואה בין הגישות הציבוריות והפרטיות הנהוגות בעולם לשילוב אנשים עם מוגבלות בהיי-טק. פרק 2 יסכם תובנות עיקריות מראיונות עם כ-30 בעלי עניין: אנשים עם מוגבלות שמועסקים בהיי-טק; מעסיקים, מנהלות משאבי אנוש ומגייסות בהיי-טק; נציגים של עמותות, מיזמים חברתיים או חברות השמה לאנשים עם מוגבלות בהיי-טק. פרק 3 יציג ניתוח כמותי של פוטנציאל ההשתלבות ואת החסמים המקשים על אנשים עם מוגבלות לקבל משרות בהיי-טק. ניתוח זה התאפשר בזכות מסד נתונים ייחודי המצליב נתונים על מוגבלות מסקרי כוח אדם של הלמ"ס עם קבצים מינהליים המכילים מידע על מאפייני הרקע של אנשים עם מוגבלות (השכלה, שכר, מקום מגורים, מוצא וכדומה). ממצאי המחקר ישרתו הן את המגזר העסקי הן את קובעי המדיניות. מיפוי החסמים המקשים על אנשים עם מוגבלות להשתלב בענפי ההיי-טק ישמש בסיס להמלצות מעשיות בדבר השינויים וההתאמות שיש לעשות כדי לאפשר קליטה מיטבית של האוכלוסייה הזאת בענף. יישום ההמלצות יוכל לתרום לגיוון בענפי ההיי-טק, הסובלים ממחסור בעובדים מיומנים, ובתוך כך להגדיל את התוצר ופריון העבודה; ואנשים עם מוגבלות יצאו נשכרים מבחינה כלכלית משילובם בענפים אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתמר יקיר, גל זהר, רועי קנת-פורטל, גבריאל גורדון, ניסן אברהם
תיאור: בדוח מחקר זה נבחנים שיעורי היציאה מתעסוקה ושיעורי החזרה לתעסוקה במהלך משבר הקורונה בשנים 2020 - 2021 . הניתוח מתבסס על נתונים מינהליים של שירות התעסוקה ועל נתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מתמקד באוכלוסיית השכירים בגילי העבודה העיקריים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתי ברון, איתי שפירא
תיאור: במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על תנאי ההסדרה עם ישראל. כל אלו מתרחשים על רקע משבר פוליטי מתמשך בישראל, המקשה על פיתוח אסטרטגיה עדכנית, ותחרות אסטרטגית בין המעצמות, המובילה לקשיי תפקוד במערכת הבינלאומית. חיסול קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני, בתקיפה אמריקאית בראשית שנת 2020, מעניק בראייתנו משקל כבד יותר להערכתנו בדבר האפשרות להסלמה והצורך לגבש אסטרטגיה ישראלית חדשה. האירוע יוצר הקשר חדש וטומן בחובו פוטנציאל לתפנית אסטרטגית.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ענת קורץ, דרור שלום
תיאור: בפרוס שנת 2022 מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל מאופיין בחוסר הלימה בין עוצמתה הביטחונית, הכלכלית והטכנולוגית, לבין חומרת האתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים הניצבים לפתחה. אלה מציבים איום אסטרטגי מהמורכבים והמדאיגים שידעה ישראל, וחושפים אגב כך את היעדרה של תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מולם.

במוקד האתגרים: איראן - הממשיכה בחתירתה להגיע לסף גרעיני ובה בעת מעצימה ללא הרף את היכולת לאיים על ישראל באש היקפית, מסיבית ומדויקת מכמה זירות; הזירה הפלסטינית — המציבה בפני ישראל סיכונים ממשיים של הסלמה, התפרקות הרשות והיעדר משילות, תוך גלישה למצב של מדינה דו־לאומית אחת וערעור על זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל מעמדה בזירה המדינית והמשפטית הבינלאומית; ובישראל פנימה - השסעים הבין־מגזריים, הקיטוב הפוליטי, אובדן האמון במוסדות המדינה והכרסום בממלכתיות הפכו לאיום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי של ישראל.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ענת קורץ, איתי ברון
תיאור: ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020 , שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות באופן שלא הוביל להסלמה וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה לקידום נורמליזציה עם שורת מדינות במזרח התיכון, שמסמנת צמצום במרכזיותו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני בסדר היום האזורי והבינלאומי.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: איתי ברון
תיאור: השימוש שעשתה ישראל בכוח האווירי שלה במשך יותר משבעה עשורים משקף חשיבה יצירתית, קבלת החלטות נועזת ויכולת ביצוע מדויקת. לאורך התקופה הפך חיל האוויר מגוף קטן ודל במטוסים ובטייסים למרכיב מרכזי בעוצמה הצבאית הכוללת של ישראל. מאז שנות ה־90 מעניקה הצמרת המדינית והצבאית עדיפות ברורה לשימוש בכוח האווירי במבצעים ובמלחמות על פני שימוש בכוחות היבשה. הטענה המרכזית בספר היא כי עדיפות זו התפתחה בעקבות שינויים חברתיים ופוליטיים, התפתחויות טכנולוגיות ותמורות שהתרחשו במאפייני המלחמה, באופי האויבים ובעוצמת האיומים שישראל מתמודדת עימם. על רקע שינויים אלו ידע חיל האוויר להציע למקבלי ההחלטות יכולות ותפיסות שאפשרו הפעלת כוח יעילה וצמצום הסיכונים הצבאיים והמדיניים המאפיינים את הפעלת כוחות היבשה. עם זאת, הספר חושף גם את מגבלותיו של השימוש בכוח אווירי, את רגישותו לצורות הפעלה שגויות, את תלותו העצומה במודיעין, את פערי הציפיות בנוגע ליכולותיו, את הקושי שלו להתמודד עם 'דור האויבים החדש' שהתפתח בעשורים האחרונים ואת האיומים החדשים על העליונות האווירית ארוכת השנים שביסס. לכוח האווירי יהיה תפקיד מרכזי במלחמה הבאה והוא יגרום נזק גדול מאוד לאויב. אבל הוא לא יצליח למנוע הרס והרג בעורף הישראלי. פער בסיסי זה ביכולותיו של הכוח האווירי הוא אחת הסיבות לכך שהנהגה מדינית וצבאית אחראית אינה יכולה לוותר על כוחות יבשה מצוידים, מאורגנים ובעלי תפיסת תמרון רלוונטית לאתגרי ההווה והעתיד.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: לירן ענתבי, נועם רחמים
תיאור: דיפ־פייק (זיוף עמוק) הוא יישום טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר לשנות או לעבד את התוכן של תמונות או סרטונים כך שקשה ולפעמים אף בלתי אפשרי להבחין שמדובר בזיוף. כמו יישומים רבים אחרים בתחום הבינה המלאכותית הפך יישום זה בעשור האחרון זול ופשוט יחסית לשימוש, ובחלק מן המקרים הוא אף זמין לכל מי שיש לו גישה לרשת האינטרנט. הטכנולוגיה מאפשרת שלל שימושים חיוביים בתחומי הקולנוע והטלוויזיה, הרפואה והפסיכולוגיה, החינוך והשימור ההיסטורי וכן בתחום משחקי המחשב, אך היא מביאה עימה גם יישומים מסוכנים ומטרידים המתבססים על אותן יכולות ממש, ובהן יצירת סרטוני פורנו מזויפים, יצירת תוצרים למטרות סחיטה והונאה וכן להשפעה על הפוליטיקה, לביצוע מניפולציה על דעת הקהל ולפגיעה בביטחון הלאומי. הסיכון בטכנולוגיה הזו ממשי עד כדי כך שהיא הוגדרה בשנת 2019 על ידי ארגוני המודיעין האמריקאיים כאיום האסטרטגי החמור ביותר על הביטחון הלאומי. מחקר זה, שבוצע במסגרת תוכנית ליפקין-שחק לפוסט-אמת ופייק ניוז במכון למחקרי ביטחון לאומי, סוקר ומציג את הטכנולוגיה המשמשת ליצירת זיופים עמוקים ואת מגוון השימושים החיוביים והשליליים המוכרים שלה, תוך דיון במקרי מבחן בולטים מן העולם. כמו כן הוא בוחן את ההתפתחויות בתחום ההיערכות וההתמודדות עם האתגר בעולם ובישראל. המחקר מציג מסקנות שעלו מסימולציה שנערכה בהשתתפות מומחים והמלצות למדיניות רצויה בתחום עבור ישראל, על מנת להיערך כהלכה לקראת האיום ההולך ומתגבש של הדיפ־פייק.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: יגיל לוי, עפרה בן ישי
תיאור: השיח הציבורי בישראל משקף את יכולתה של החברה להתכחש לאלימות הצבאית המופעלת בשמה. האלימות המתבצעת על ידי כוחות מדינתיים נתפסת כלגיטימית, אך האידיאולוגיה המצדיקה אלימות זו מבקשת להסתיר את המעשה האלים עצמו, ולהסוות את אופיו האלים של האקט הצבאי. תובנה זו נכונה בעיקר כאשר האלימות מופנית כלפי אזרחי אויב בפעולות שיטור צבאיות, באופן הכרוך באובדן חיי אדם ובפגיעה הומניטרית. מכאן הצורך, ואף החובה החברתית, לחקור את הלגיטימציה להפעלת אלימות. למרות שצורך זה ברור לכאורה מאליו, חקר הלגיטימציה להפעלת אלימות — בין שמדובר בחקר ההצדקה העקרונית לכינון מבנה עוצמה הנשען על הפעלת אלימות, ובין שבחקר ההצדקה של הפעלה מאורגנת בפועל של כוח פיזי כלפי האויב — אינו בולט במחקר בישראל. ספר זה מבקש לתרום להתמודדות עם הריק המחקרי הזה ולעודד דיון ציבורי בסוגיות שהפעלת האלימות מעלה. הספר מורכב משלושה חלקים: המשגה של הלגיטימציה לאלימות, תהליך ניהול הלגיטימציה לאלימות ברמת הכוחות וברמת הארגון הצבאי, והמיקוח החברתי והפוליטי על הלגיטימציה לאלימות ועל הפרשנויות השונות הניתנות לה. הספר כולל מאמרים ממגוון זוויות ראייה ודיסציפלינות, המאפשרים יחדיו הצצה אל מאחורי הקלעים של תהליך הלגיטימציה לאלימות הצבאית בחברה בישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רחל ארידור-הרשקוביץ, תהילה שוורץ אלטשולר, עידו סיון סביליה
תיאור: אישה מתה בשל עיכוב בטיפול בחדר מיון שנגרם בעקבות מתקפת סייבר על מערכות המחשוב של בית החולים; האקרים מפרסמים מידע פרטי על תלמידי בית ספר; פיתוח של חיסון לנגיף הקורונה יורד לטמיון בגלל חסימת הגישה של החוקרים לדאטה שלהם; מדינה זרה מנצלת פרצה בתוכנת ניטור כדי לחדור למערכות הממוחשבות של רשויות ממשל. אלו הן רק דוגמאות לנזקים הפוטנציאליים של מתקפת סייבר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן ששינסקי, עדו קאליר, רחל זקן, דוד יחיעם אהרן
תיאור: במערכת הפנסיה בישראל שלושה רבדים: קצבת הזִקנה, שנועדה לאפשר רמת קיום מינימלית; הפנסיה התעסוקתית, שנועדה לאפשר לחוסכים רמת חיים דומה לזו שהייתה להם לפני הפרישה מהעבודה; חיסכון פרטי וולונטרי. מחקר זה מבקש לתת מענה לקשיים שבמימון מערכת הפנסיה, הנובעים מהתארכות תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה: בשני רבדיה הראשונים — קצבת אזרחים ותיקים של הביטוח הלאומי והפנסיה התעסוקתית (פנסיית החובה) — באמצעות צעדים התומכים במשקי בית ברמת הכנסות נמוכה ובינונית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יואב צוקרמן
תיאור: “מיהושע פרץ ועד אלון חסן, מיצחק בן–אהרון ועד ישראל כ“ץ, מדוד בן גוריון ועד בנימין נתניהו - נמלי הים של ישראל שימשו תמיד זירת קרבות בין הממשלה לבין ועדי העובדים החזקים בישראל. במשך עשורים נדמה היה שדבר לא יעמוד בפניהם. דווקא כשהגיעו לשיא כוחם , תחת הנהגתו של אלון חסן, הצליחה הממשלה להכריע אותם ולהכניס לזירת הנמלים שחקנים גלובליים שיתחרו בנמלים הממשלתיים“. הספר עבודת נמלים מתאר את אחורי הקלעים של אחת הרפורמות החשובות שידעה המדינה. עבודה מאומצת של שנים שידעה עליות ומורדות, חילופי שרים וממשלות, בתוך סבך של אינטרסים ואסטרטגיות מתנגשות. שבירת כוחו של מונופול העובדים האימתני הושלמה רק בשנים האחרונות, עם קבלת ההחלטה בדבר הקמתם של שני נמלי ים חדשים בחיפה ובאשדוד שיופעלו על ידי שתיים מהחברות הגדולות בעולם.
קדמו לכך עשרות שנים של מאבקי כוח, תככים, מפגשים סודיים מעבר לים, דילים פוליטיים, בתי משפט ותמרונים אינספור של התקשורת ושל הציבור.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אודי דקל, לייה מורן־גלעד
תיאור: המזכר מתאר את התכנים והמעטפת של תהליך אנאפוליס 2008-2007 להסדר קבע בין מדינת ישראל לבין המייצגים של הפלסטינים - אש"ף והרשות הפלסטינית. הכותבים, שנשאו תפקידים מרכזיים בתכנון, בארגון ובניהול פגישות המשא ומתן, מתארים את המגעים וההתרחשויות "לפני ומאחורי הקלעים", בניסיון מאומץ לאתר את "שביל זהב" בין האינטרסים המתחרים והעמדות המנוגדות של הצדדים, במטרה להגיע להסדר יציב ובר יישום. הפרטים שמובאים במזכר ותיאור העמדות שהוצגו בחדרי המשא ומתן מהווים תצרף מורכב של מציאות החיים המשותפת והנפרדת של ישראל והפלסטינים. ככל שיורדים לעומק הפרטים ונבחנות גישות ועמדות הצדדים ומרחבי הגמישות שלהם, וככל שמתרחבת המודעות למשקל הרב שמייחסים הצדדים לנרטיבים ולאתוסים שהוטמעו במהלך השנים, כך מתרוממות המחיצות ומתבהרים החסמים שמונעים הסְדרה וגישור על הפערים. כדי לקבל החלטה בדבר קידום הסדר בין ישראל לפלסטינים, שהיא גורלית לשגשוגה ולביצורה של מדינת ישראל - יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית - נדרשת גם הסכמת הצד הפלסטיני. דווקא בשנים שחלפו מאז הניסיון הרציני של שני הצדדים להגיע להסדר כולל בתהליך אנאפוליס, הפערים מתרחבים ומעמיקים, והסדר קבע יציב וכולל הולך ומתרחק. מסקנתם של החוקרים היא שההנהגה הישראלית צריכה לשקול ברצינות ובכוונה כנה היפרדות בהסכמה מהפלסטינים, אך גם צעדים עצמאיים, וזאת בלי לחסום את הדרך לקידום תהליך מדיני עתידי. בכל מקרה, ראוי ורצוי שבכל משא ומתן עתידי, מדינת ישראל תיגש לשולחן הדיונים תוך למידה מהסבבים הקודמים של המשא ומתן ותוך הפקת לקחים מהם, ובכלל זה הכרת החסמים מחד גיסא, והגורמים שיקלו על התקדמות וגיבוש הסכמות מאידך גיסא.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אפרים לביא, מאיר אלרן, ח'דר סואעד, שמואל אבן
תיאור: המשבר הלאומי הרב-מערכתי שמחוללת מגפת הקורונה בישראל, העמיד במבחן את יכולתה של החברה הערבית, המהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, להתמודד עמו ועם השלכותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך. מזכר זה מסכם מחקר שנערך בנושא במכון למחקרי ביטחון לאומי. המחקר התבסס על התפיסה של "חוסן חברתי" והוא כלל סקירה וניתוח של התמודדות הציבור הערבי בישראל עם משבר הקורונה. נבחנו הפעולות שננקטו לבלימת התפשטות הנגיף ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים, התמודדות החברה הערבית עם ההיבט הכלכלי של המשבר, וכן פעילות כוחות הביטחון ביישובים הערבים בימי המגפה. בין היתר, ממצאי המחקר אוששו הערכה כי בלי אנשי הרפואה והבריאות מקרב החברה הערבית, ובלי שיתוף פעולה בינם לבין צוותי הרפואה היהודים - המאבק במגפה והמאמצים להצלת חיים בישראל היו נפגעים קשות. על בסיס ממצאי המחקר נוסחו המלצות למקבלי ההחלטות בישראל, לחיזוק החוסן של החברה הערבית בישראל להתמודד עם מצבי חירום באמצעות השקעות רחבות היקף ברשויות המקומיות. כן הובהר כי התנהלות שוויונית ברמה ההצהרתית ובמישור המעשי תגביר את אמונם של האזרחים הערבים במדינה וברשויותיה, ותסייע בתמודדות עם המשבר הנוכחי ועם משברים עתידיים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: קווין לים
תיאור: הרפובליקה האסלאמית של איראן והרפובליקה העממית של סין הן האיומים האסטרטגיים המרכזיים שישראל ובת בריתה הגדולה ארצות הברית מתמודדות איתם בהתאמה. היחסים בין שתי המדינות והאינטרסים המשותפים שלהן, בעיקר בכל הנוגע לשיתופי הפעולה בתחומי הביטחון והאנרגיה, ליוזמת החגורה והדרך של סין ולחזון המשותף על סדר בין לאומי חדש שמצטמצת בו במידה ניכרת השפעתה של ארצות הברית, מציבים אתגרים לישראל. סין אינה רק אחת המשותפות המובילות של ישראל בתחום המסחר ואחת מהמשקיעות הגדולות בה, אלא גם מקור תמיכה ומכפיל כוח פוטנציאלי לרפובליקה האסלאמית, האויבת הגדולה של ישראל. אולם לסין ואיראן יש גם אינטרסים מנוגדים, לרבות אלה הנוגעים לסף הסובלנות שלהן לחוסר יציבות במזרח התיכון, לאופן שבו הן רואות את הנוכחות הצבאית של ארצות הברית באזור ולהשקפותיהן בנוגע לאופייה של השותפות האסטרטגית הכוללת ביניהן. זאת ועוד, מסקירה של היחיסים בין סין לבין שכנותיה האזוריות של איראן מצטיירת תמונה מורכבת הרבה יותר ולכן גם מעורפלת יותר. בתמונה זו נחשפות מגבלות קשות המכבידות על האינטרקציות של בייג'ינג עם טהראן, וכן הזדמנויות אסטרטגיות לישראל, בעיקר בכל הקשור להסכמי אברהם. רשת מורכבת זו של קשרים אסטרטגיים, כלכליים ודיפולומטיים פרושה על כל אזור המזרח התיכון המורחב ומערבת את כל גורמי הכוח המרכזיים באזור - קרקע פורייה לתחברות, אך במידה לא פחותה גם שיתופי פעולה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אסף אוריון, שחר עילם
תיאור: מערכת היחסים בין ישראל לקהילת יהודי ארצות הברית הייתה בשבעים השנים האחרונות עוגן מרכזי ביכולתן של השתיים להתפתח ולשגשג, והיא עודנה חיונית לביטחון הלאומי של ישראל ושל העם היהודי כולו. בדור הנוכחי אנו עדים למגמות גוברות, הן בישראל והן בקרב יהדות ארצות הברית, של התרחקות וניכור, היחלשות הזיקות ותחושת השייכות, והתרופפות הערבות ההדדית, האכפתיות, והמעורבות בין שתי הקהילות. זאת, בנוסף לאתגרים הניצבים בפני ההמשכיות של קהילת יהודי ארצות הברית ויכולת ההשפעה הפוליטית והחברתית שלה מבית. מגמות ההתרחקות בין הקהילות היהודיות בישראל ובארצות הברית נושאות בחובן השלכות ארוכות טווח על ביטחונה הלאומי של ישראל ועל ביטחונו של העם היהודי כולו, על ייעודה וזהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ועל חוסנן ולכידותן הפנימית של הקהילות היהודיות בארצות הברית ושל החברה הישראלית. שתי הקהילות זקוקות לתוכנית עדכנית, שתישען על היכרות הדדית והבנה עמוקה, ושתאפשר להן לצלוח את מבחני ההווה והעתיד. המחקר שלפניכם נכתב על ידי צוות חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בשותפות עם קרן משפחת רודרמן, הפועלת לחיזוק הקשר בין ישראל לבין יהדות ארצות הברית, ונע על ציר שקושר שתי מערכות מעצבות עבור מדינת ישראל והעם היהודי: יהדות ארצות הברית כרכיב בביטחון הלאומי של ישראל והיחסים בין שתי הקהילות הגדולות של העם היהודי כגורם מעצב מרכזי לביטחונו ולעתידו. המחקר מנתח את ההתפתחויות והמגמות בשתי סוגיות אלו, מצביע על האתגרים המרכזיים שהן מציבות ומציע מתווה כולל למענה הנדרש לאתגרים האסטרטגיים העומדים בהקשר זה בפני מדינת ישראל, קהילת יהודי ארצות הברית והעם היהודי כולו.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני, ענת קורץ, קובי מיכאל
תיאור: מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונה תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח בהסתכלות רחבה ושקולה יותר מאשר בתקופה שמיד לאחריה. חקר העבר והפקת תובנות מהמלחמה ותוצאותיה מאפשרים לנתח את האתגרים הביטחוניים, המדיניים והחברתיים המורכבים הניצבים לפתחה של מדינת ישראל בעת הנוכחית וגם להעריך את אלה הגלומים בתרחישים עתידיים. במלאות 50 שנה למלחמה בחר המכון למחקרי ביטחון לאומי לפרסם ספר המוקדש למלחמה ולקחיה, פרי עטם של חוקרים מהמכון ומחוצה לו. מאמרים אלה, כשהם מקובצים יחדיו, מציגים תמונה מקיפה ומעמיקה של מלחמת ששת הימים, תוצאותיה והשלכותיה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: תומר פדלון, מאיר אלרן, דוד סימן טוב, נעם רן
תיאור: אלוף-משנה (מיל’) ד”ר שמואל אבן ז”ל היה דוקטור למדעים מטעם הטכניון ואוניברסיטת חיפה וחוקר בכיר במרכז יפה באוניברסיטת תל אביב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת בחיל המודיעין, בין היתר כיהן בתפקיד ראש הענף הכלכלי, עוזר ראש חטיבת המחקר להערכה וראש מחלקת בקרה, ופרש בשנת 1999. לצד עבודתו במכון למחקרי ביטחון לאומי עסק ד”ר אבן במחקר ובייעוץ במגזר העסקי, הציבורי והצבאי במסגרת חברת מולטי קונספט (יועצים) בע”מ שהייתה בבעלותו, כיהן כדירקטור מקצועי בחברות כלכליות והיה יו”ר חברת תנובה. ד”ר אבן כתב במכון...
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אלון טל, דב חנין, קובי מיכאל, גליה לינדשטראוס, שירה בוקצ'ין פלס, ויקטור וייס
תיאור: במאמר זה נעשה ניסיון להשיב על השאלה עד כמה שינויי אקלים משפיעים על המחסור במים, ועד כמה מחסור זה משפיע על הביטחון הלאומי של המזרח התיכון בכלל, ושל ישראל בפרט. לשם כך נבחרו שני מקרי בוחן — אגן הנילוס ואגן הפרת — וכן נבחן משק המים של ישראל.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אורנה מזרחי, אודי דקל, יובל בזק
תיאור: בשנים האחרונות הפכה הזירה הצפונית לאתגר הצבאי העיקרי לישראל, עם התגבשותו של הציר האיראני-שיעי, התבססותו בסוריה ובלבנון והרחבת מרחב החיכוך בינו לבין ישראל. התעצמותו של חזבאללה בלבנון והתקרבותם של איראן ושלוחיה לגבול ישראל בחזית הסורית יוצרים אתגרים חדשים לישראל במלחמה הבאה בזירה הצפונית, אשר תהיה שונה מקודמותיה וצפוי כי תכלול את זירות לבנון, סוריה ואף מערב עיראק. מזכר זה מסכם פרויקט של המכון למחקרי ביטחון לאומי. הפרויקט כלל תהליך חשיבה ממושך בהשתתפות מומחים בתחומי הצבא והמודיעין ונועד לבחון ולנתח את הגורמים שעשויים להוביל למלחמה הבאה בצפון, לתאר את אופן התממשות האיום ולהציג דילמות, חלופות אפשריות והזדמנויות לישראל. מטרת המזכר לסייע למערכת הביטחון ולדרג המדיני בישראל בתהליכי החשיבה וההיערכות לקראת מלחמה בצפון, תוך התבוננות לטווח של עשור קדימה והארת נקודות עיוורון. מסמך זה אינו מיועד להתריע על סכנת מלחמה מיידית. ההערכה הרווחת כיום היא כי לאיראן ולחזבאללה אין עניין במלחמה עם ישראל בעתיד הקרוב. עם זאת, נדרשת היערכות לאפשרות של הסלמה או פריצת מלחמה בעקבות שינוי הנסיבות, או כתוצאה מהידרדרות ומהערכות שגויות של מי מהצדדים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ששון חדד, תומר פדלון, שמואל אבן
תיאור: התעשיות הביטחוניות הן אחת מאבני היסוד של הביטחון בישראל. קיומן הכרחי משום שישראל אינה יכולה לסמוך על מקורות רכש חיצוניים בלבד. הייצור המקומי מהווה חלק בלתי נפרד גם מהמחקר והפיתוח בישראל, והוא מאפשר להתאים מערכות נשק ייחודיות לצרכים המשתנים של צה"ל, אשר מקנות לו יתרונות בשדה הקרב. מנקודת המבט של התעשיות הביטחוניות צה"ל הוא לקוח מרכזי, והשימוש שהוא עושה בתוצרים ובמוצרים של התעשיות מגביר את המוניטין שלהן בבואן לייצא את מוצריהן למדינות ברחבי העולם. התעשיות הביטחוניות נשענות במידה ניכרת על הזמנות של משרד הביטחון, אשר ממומנות בחלקן הגדול באמצעות המרה של 815 מיליון דולר מתוך כספי הסיוע האמריקאי, נכון לשנת 2019. לפי תוכנית הסיוע הנוכחית לשנים 2028-2019, תצומצם יכולתה של ישראל להמיר את כספי הסיוע לטובת התעשיות המקומיות — בעיקר החל משנת 2025 ועד הפסקתה כליל בשנת 2028. בעקבות זאת הוקם במכון למחקרי ביטחון לאומי בקיץ 2018 צוות מחקר בנושא התעשיות הביטחוניות בישראל, בהשתתפות חוקרים מן המכון ואורחים בתחומים רלוונטיים לנושא. הצוות דן במקומה האסטרטגי של התעשייה הביטחונית בישראל 2019, בסיוע הצבאי האמריקאי, בהשלכות הפסקת ההמרה לשקלים על התעשיות הביטחוניות המקומיות ובדרכים להתמודד עם תהליך זה. מזכר זה הוא תוצר העבודה המקיפה של צוות המחקר.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: לירן ענתבי
תיאור: בינה מלאכותית היא שם כולל למערכות מחשב מבוססות נתונים, שמסוגלות להפיק תובנות וידע חדשים באמצעות יכולות כמו הבנה, הנמקה ותפיסה – שעד כה נתפסו כיכולות הייחודיות לבני אנוש. מומחים מעריכים כי בעתיד בינה מלאכותית תשנה את חיינו לבלי הכר, כאשר תשתלט על מגוון פעולות מוכרות ותאפשר טווח רחב של יכולות ויישומים חדשים. טכנולוגיה זו משפיעה כבר כיום על תחומים רבים, וביניהם באופן בולט על הביטחון הלאומי. ההבנה שבינה מלאכותית כבר אינה טכנולוגיה עתידנית או עתידית אלא דרישת יסוד בהווה שבו אנו חיים החלה לחלחל בשנים האחרונות במדינות ובארגונים רבים. לאור השפעתה הפוטנציאלית של הטכנולוגיה ומעמדה של ישראל כמובילה בתחום זה, התכנס בשנת 2019 צוות מומחים במכון למחקרי ביטחון לאומי, על מנת לגבש מדיניות מומלצת לישראל בתחום. מזכר זה מבקש בין היתר להוות ״מורה נבוכים״ להיכרות עם סוגיות הליבה והמונחים הקשורים לבינה מלאכותית, וכן להציג את המחקר שנערך סביב עבודת צוות המומחים ולאחריה, כמו גם את ההמלצות למדיניות שמתבססות על מסקנות הצוות. המזכר מציג את הטכנולוגיה ואת יישומיה הביטחוניים; סוקר את מצב הפיתוח והשימוש בטכנולוגיה במדינות מובילות בעולם ואת ההשפעות הנוכחיות והעתידיות שלה על הזירה הבינלאומית, ובתוכן ״מרוץ חימוש״; סוקר ומנתח את המצב בתחום בישראל כמו גם את האתגרים הרבים בפיתוח, בהטמעה ובשימוש, וכן בתחום הביטחון והמדיניות. על בסיס כל אלו ניתנות המלצות למדיניות בתחומי המחקר ופיתוח, התקצוב והתשתיות, משאבי אנוש, החקיקה, התקינה, המוסר ועוד. מן המחקר שמסקנותיו מתוארות במזכר זה עולה כי ישראל נדרשת כיום לגבש מדיניות בתחום הבינה המלאכותית על מנת לגרוף הישגים משמעותיים בתחום, ולא להשאיר שדה טכנולוגי חשוב כל כך ורווי אתגרים לפעילותם של כוחות השוק בלבד. טיפול בנושאים המוצגים במזכר עשוי לחולל השפעה מכרעת על עוצמתה העתידית של ישראל, בכלל זאת על כלכלתה ועל יכולתה לשמר ולשפר את הביטחון הלאומי שלה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ציפי ישראלי
תיאור: מהו האיום המרכזי העומד בפני ישראל, בעיני הציבור הישראלי? האם הוא מאמין ש״לנצח נחייה על חרבנו״? איזו אופציה הציבור תופס כטובה ביותר עבור ישראל בסוגיית הסכסוך הישראלי—פלסטיני? "מדד הביטחון הלאומי" הוא מחקר מתמשך וארוך טווח, המתנהל בתוכנית המחקר "דעת קהל וביטחון לאומי" במכון למחקרי ביטחון לאומי. המדד נבנה במטרה לשקף את דעת הקהל בישראל ולבחון את מגמותיה ביחס למגוון סוגיות של ביטחון לאומי. המחקר מתמקד בדעת הקהל ביחס לשני נושאים מרכזיים: הראשון הוא איומים ואתגרים חיצוניים ("ביטחוניים"), ביניהם הסכסוך הישראלי־פלסטיני, הגרעין האיראני, הזירה הצפונית ויחסי ישראל־ארצות הברית; והשני הוא איומים ואתגרים פנימיים ("חברתיים"), הכוללים יחס לממסד הביטחוני, לחזית האזרחית, לאזרחי ישראל הערבים ולתקשורת. חיבור זה המציג את מסקנותיו של מעקב שיטתי אחר עמדותיו של הציבור בישראל לגבי סוגיות אלה, דן גם במשמעויות ובהשלכות האפשריות של דפוסי העמדות על מקבלי ההחלטות בישראל. תכליתו היא לתרום לשיח הציבורי ובה בעת לסייע למקבלי החלטות לזהות — על בסיס אמפירי — את טווח המדיניות שתהיה קבילה על הציבור וכך גם תזכה בסיכויי יישום והיתכנות סבירים. בין הממצאים המנותחים בחיבור זה: שיעור תמיכת הציבור הישראלי בפתרון "שתי מדינות לשני עמים", מידת תמיכתו בהיפרדות מהפלסטינים ובאפשרות של סיפוח חד־צדדי של שטחים ביהודה ושומרון, רמת אמון הציבור במערכת הביטחון, מידת תמיכת הציבור בפעילות צבאית־ישראלית יזומה למניעת התבססות איראן בסוריה ומניעת התעצמות חזבאללה, וכן תפיסת הציבור את מידת המוכנות של החזית האזרחית במקרה של עימות צבאי.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אודי דקל, ענת קורץ, בנדטה ברטי
תיאור: במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.

מהמאמרים הכלולים בקובץ זה עולות מסקנות ברורות, שמשמעויותיהן יחד ולחוד הן שמהלכים לשיקום הרצועה הם צורך השעה. מסקנה זו הודגשה גם בדיונים שהתקיימו במסגרת סדנה שנערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף קרן היינריך בל, ובה השתתפו מומחים הבקיאים במצב ברצועה ונציגי ארגונים בינלאומיים וארגונים לא-ממשלתיים הפועלים ברצועה. הערכה נוספת ששותפים לה רבים מכותבי המאמרים וכן משתתפי הסדנה היא כי רישומו של מפעל שיקום יהיה ניכר רק לאורך זמן. משמעותם של דברים אלה היא שלא יהיה די במודעות למצוקה ברצועה ובהסכמה פורמלית לגבי הצורך לשפר בה את תנאי החיים והתשתיות, ואף לא בגיוס משאבים ראשוני ובהשקתם בפועל של מהלכים בכיוון זה. כל אלה לא יוכלו לבלום מיידית את קריסת התשתיות החברתיות והכלכליות ברצועה, או למנוע כליל תקריות אלימות בין ישראל לחמאס, שאפשר כי יסלימו ויגררו עימות נרחב.למרות זאת, יש לגבש את פרטיו של מפעל השיקום ולנקוט צעדים בהתאם, במטרה להעלות עם הזמן את הסיכוי לצמצם את גורמי הסיכון שמקורם באזור, ולבסס רגיעה חברתית וביטחונית שניתן להעריך כי תוסיף מוטיבציה להשקעה בתשתיות באזור. את 'הסכם הפיוס', שגובש בין חמאס לרשות כפלסטינית באוקטובר 2017 , יש לבחון כהתפתחות שבכוחה להקל על מדינות, מוסדות וארגונים, שיגלו נכונות לקחת חלק במפעל השיקום, לתאם את פרטיו ולפעול למימושו. אשר למבנהו של מפעל השיקום, מוסכם כי עליו להתבצע במעורבות מחויבת וארוכת טווח מצד מוסדות ומדינות מהמזרח התיכון והמערכת הבינלאומית. זאת, כדי לספק לו תוקף ולגיטימציה רחבים ככל האפשר, וכן את המשאבים הרבים שיידרשו לקידומו.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אודי דקל, נועה שוסטרמן
תיאור: שלושה סבבים של עימות בין ישראל לחמאס (2009 ; 2012 ; 2014) גרמו הרס רחב היקף לתשתיות האזרחיות ברצועה, ומאז נמשכת שם הקריסה הכלכלית חברתית. ישראל הטילה סגר על הרצועה — ובמסגרתו הגבלות חמורות על מעבר סחורות ואנשים ממנה ואליה. לכך התווספה בשנים האחרונות הפחתה ניכרת בהעברת כספים מהרשות הפלסטינית וחוסר רצונה לשתף פעולה עם שלטון חמאס ברצועה.

המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני
תיאור: ההתפתחות המהירה של מדינת ישראל כגורם מוביל בתחום הסייבר מהווה מנוף לקידום המחקר בתחום בישראל בכלל ובמכון למחקרי בטחון לאומי בפרט. כדי להעצים את המחקר ואת היקף הפעילות, ובשל העובדה שמרחב הסייבר אינו מכיר בגבולות שבין מדינות וארגונים, החלטנו במכון למחקרי בטחון לאומי להעמיק את פעילות התכנית ולקיים את הכנס השנתי לביטחון סייבר בארצות הברית. כנס DCOI העוסק בהגנה ומודיעין בסייבר מביא לדיון את נושאי הליבה הנוגעים לביטחון והגנת מרחב הסייבר ולהיבטי המודיעין בו. הכנס שמתקיים השנה בוושינגטון, ארצות הברית, אורגן בשיתוף עם מגוון גורמים מישראל, מארצות הברית וממדינות נוספות. התמקדות הכנס במבצעי הגנה ומודיעין מאפשרת למכון לבדל את העשייה שלו בתחום זה וכך לייצר השלמה למגוון הפעילויות המתקיימות בישראל ובעולם. לכנס השנה מספר מטרות ובהן: פיתוח השיח בתחום ביטחון מרחב הסייבר, הן במרחב התאגידי והפיננסי והן במרחב התשתיות הקריטיות; העמקת שיתוף הפעולה בין גורמי ממשל וארגונים, העוסקים בתחום הסייבר בישראל ובארצות הברית; חשיפת שוק הסייבר והטכנולוגיה הישראלית לחברות טכנולוגיה אמריקניות ומדינות אחרות בעולם, המבקשות לפתח עסקים בישראל או המבקשות לחשוף יכולות וטכנולוגיות ישראליות בחו"ל; העמקת שיתוף הפעולה הבין לאומי עם מדינות ידידותיות בתחום הסייבר בעולם.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני
תיאור: ההתפתחות המהירה של מדינת ישראל כגורם מוביל בתחום הסייבר מהווה מנוף לקידום המחקר בתחום זה בישראל בכלל ובמכון למחקרי בטחון לאומי, בפרט. כדי להעצים את המחקר ואת היקף הפעילות, מקדם המכון שיתוף פעולה בינלאומי עם גורמים רלוונטיים בתחום. אחד ממרכיבי שיתוף הפעולה הזה, הינו הכנס הבינלאומי בנושא מבצעי הגנה ומודיעין בסייבר שמקיימת תכנית הסייבר של המכון בשיתוף (CSFI (Initiative Forum Security Cyber — ארגון סייבר גדול וחשוב בקהילת הסייבר האמריקנית. הכנס השנה (2014) מתקיים בשיתוף עם גורמים שונים בישראל ובהם: המשרד למודיעין, המטה הקיברנטי הלאומי, אגף התקשוב של צה"ל והמדען הראשי במשרד הכלכלה. התמקדות הכנס במבצעי הגנה ומודיעין מאפשר למכון למקד ולבדל את העשייה בתחום זה וכך לייצר השלמה למגוון הפעילויות המתקיימות בישראל ובעולם. לכנס השנה מספר מטרות ובהן: א. העמקת שיתוף הפעולה בין גורמי ממשל וארגונים העוסקים בתחום הסייבר בישראל ובארצות הברית. ב. חשיפת שוק הסייבר הישראלי לחברות טכנולוגיות אמריקניות המבקשות לפתח עסקים בישראל או המבקשות לחשוף יכולות וטכנולוגיות ישראליות בחו"ל. ג. הרחבת שיתוף הפעולה הבינלאומי עם מדינות ידידותיות בתחום הסייבר בעולם. כמדי שנה, סמוך לכנס אנו מציעים לקהל שוחרי הסייבר פרסום ייחודי, המרכז מאמרים שפורסמו במסגרת תכנית הסייבר של המכון.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני
תיאור: קובץ מאמרים זה מציג חלק מתוצרי המחקר שהופקו במסגרת תוכנית לוחמת סייבר במכון הנתמכת על ידי קרן ג'וזף וג'נט ניובאוואר, פילדלפיה, ארצות הברית. המאמרים בחוברת זו פורסמו בכתב העת צבא ואסטרטגיה והינם פרי עטם של חוקרי המכון.

יכולות המחשוב והתקשורת ותפוצתן הגלובלית של מערכות המידע גורמות לכך שמדינות חשופות לפגיעה בהן, בין אם על ידי גורמים פליליים ובין אם על ידי גורמים עוינים. למעשה, רוב המערכות בחברה מפותחת תלויות בתשתית מחשוב ומידע. התלות ההולכת וגוברת בטכנולוגיית מידע ובתקשורת מביאה לידי כך שפגיעה במחשבים ובתהליכי זרימת מידע עלולה להוביל לפגיעות פיזיות ממשיות. כלומר, ניתן לשבש מערכות ניהול, שליטה ובקרה באמצעות שינויים בתוכנת המחשב, ללא צורך בתקיפה פיזית. היכולת הטכנולוגית הגבוהה של ישראל בתחומי המחשוב והתקשורת מקנה לה יתרונות עצומים בכל תחומי העשייה ובביטחון בפרט, ומאפשרת לה לפעול במרחב זה הן לצורכי סיכול והן להשגת יתרונות בשדה הקרב המודרני. אולם, התלות הגוברת במחשבים עלולה להיות גם נקודת תורפה המחייבת מענה. קובץ מאמרים זה מציג חלק מתוצרי המחקר שהופקו במסגרת תוכנית לוחמת סייבר במכון הנתמכת על ידי קרן ג'וזף וג'נט ניובאוואר, פילדלפיה, ארצות הברית. המאמרים בחוברת זו פורסמו בכתב העת צבא ואסטרטגיה והינם פרי עטם של חוקרי המכון. תוכנית המחקר עוסקת במגוון היבטים, ביניהם: בניית מסגרת למושגי יסוד בתחום לוחמת הסייבר, ניתוח יכולות לוחמת הסייבר במדינות המייצרות לישראל ולעולם עניין מיוחד, דוגמת סין ואיראן. נושאים נוספים בתוכנית המחקר הם בחינת ההשפעות של עולם הפשע על הביטחון הלאומי, התפוצה של נשק סייבר, ניתוח כישלון שיטות ההגנה ההיקפית בסייבר ובחינת כיווני מענה חדשים, והצעות לקידום רגולציה בתחום הגנת הסייבר של המגזר האזרחי. במהלך השנה האחרונה הוקם במכון למחקרי ביטחון לאומי פורום סייבר – מדיניות ואסטרטגיה. הפורום הוקם, כדי לתת מענה לפער הקיים בשיח שבין שתי סביבות: הסביבה הטכנולוגית, שבה פועלים גורמים רבים ובה התפתח ידע רב מאוד – בישראל (ובעולם), והסביבה האסטרטגית ופיתוח המדיניות. פורום זה מאפשר לייצר שיח בלתי־אמצעי בין חברות טכנולוגיות לבין גורמי מדיניות ואסטרטגיה, ובכך לפתח תובנות ייחודיות לטובת ביצור הגנת הסייבר של ישראל בפרט, וקידום הנושא בארץ ובעולם.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: עוזי עילם
תיאור: פשיטה לילית הוא סיפורם המרתק והמופלא של הלוחמים והמפקדים ביחידה 101, בגדוד 890 ובחטיבה 202 של הצנחנים, שבזכות פעולות התגמול ההרואיות שערכו מעבר לגבול בשנים 1956-1953, שב צה"ל והיה לצבא יוזם ולוחם. הקצב המסחרר של הפעולות והמבצעים המתוארים בספר נותן תחושה של קריאה במותחן בדיוני שקשה להניחו מהיד. בתוך כך הוא ממחיש לקורא את טקטיקות הפעולה המיוחדות של המפקדים שהיו לאגדות עוד בחייהם – מג"ד 890 אריאל שרון וסגנו אהרון דוידי, ושל הסייר והלוחם המהולל מאיר הר-ציון.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף זעירא
תיאור: אבטלה... אינפלציה... אי-שוויון... גירעון...מאזן תשלומים... מס חברוֹת... ניאו-ליברליזם...פיריון... צמיחה כלכלית... רגולציה... תמ"ג... כל המושגים האלה, ועוד עשרות אחרים, "מפגיזים" אותנו באופן יומיומי בכל אמצעי התקשורת, דרך כתבות כלכליות ודיונים של מומחים שמטרתם בדרך כלל להסביר לנו למה מצבנו רק הולך ומידרדר. מה מסתתר מאחורי כל המושגים האלה? ומה הם אומרים לנו על חיינו כאן והיום? ובעיקר: איך לא לתת להם להסתיר מאיתנו את האמת על קבלת ההחלטות המשפיעות על כולנו? כלכלת ישראל עונה על כל השאלות האלה, ועוד הרבה יותר. הספר משלב יחד לסיפור מרתק את הנתונים הכלכליים של ישראל, עם התיאוריה הכלכלית העדכנית ועם ההיסטוריה הייחודית של ישראל. זהו סיפור על התפתחות מרשימה, על הצלחות בהשגת יעדים, אבל גם על נושאים כואבים שעדיין רחוקים מלהיפתר, ובראשם הסכסוך הישראלי-ערבי ואי-השוויון המעמיק בין עשירים לעניים. גם שני אלה אינם גזירת גורל, ויש דרכים להתמודד איתם. כלכלת ישראל הוא תוצאה של שלושים ושבע שנות מחקר כלכלי ובתוכן עשרים שנים של מחקר והוראה על כלכלת ישראל. הוא כתוב ביסודו לקהל הרחב, בצורה ישירה ובגובה העיניים, ללא צורך בידע מוקדם בכלכלה, אבל גם סטודנטים ואנשי מקצוע יוכלו ללמוד ממנו, בעזרת הנספחים המדעיים הנלווים לספר.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: עידו זלקוביץ'
תיאור: פת"ח (תנועת השחרור הפלסטינית) מהווה ציון דרך מרכזי בהווי הפוליטי-חברתי הפלסטיני. מאז היווסדה בשנת 1959 פת"ח בנתה את עץ ההנצחה הלאומי הפלסטיני וכוננה מיתוסים לאומיים שהפכו למרכיב עיקרי בזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני. במסגרת זו נתנה פת"ח לדת מקום של כבוד. ספרו של עידו זליקוביץ' דן בזיקה ההיסטורית והתפקיד החברתי של האסלאם בתוך תנועת הפת"ח, אשר הנה תנועה לאומית מהפכנית. האסלאם שיחק תפקיד מרכזי בתקופת עיצוב הזהות של התנועה שגרעין מייסדיה היה בוגר תנועת האחים המוסלמים; הנהגת הפת"ח השתמשה במוטיבים אסלאמיים, שהיו מקובלים על רוב הציבור, כדי לגייס אותם למאבק נגד ישראל.

על רקע תהליכי האסלאמיזציה שעברו על החברה הפלסטינית ועל המזרח התיכון מאז 1967, ידעה פת"ח לפרוט על מרכיבי הרגש הדתי ולגייס אותו לטובת פעולתה הפוליטית, כל זאת על רקע הפסיביות שאפיינה את תנועת האחים המוסלמים שדגלה בדעוה – הכשרת לבבות – ומיאנה להיכנס לעימות מזוין עם ישראל. כניסתן של תנועות הג'יהאד האסלאמי והחמאס, אשר הציבו סדר יום אסלאמי מובהק למאבק מול ישראל בשנות ה-80, הציבו אתגר מהותי לפת"ח. אתגר זה התעצם לאחר חתימת הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית בהנהגת פת"ח-אש"ף בשנות ה-90, כמו גם לאחר פריצת אינתיפאדת אל-אקצא בשנת 2000. בתקופה זו נאלצה פת"ח להתמודד גם עם אתגרים פנימיים שהציבו בפניהם פלגים צבאיים שמשתייכים לשורותיה, אשר אימצו טרמינולוגיה אסלאמית ולא קיבלו על עצמם את דין התנועה. ספר זה מסתמך על מגוון רב של מקורות בערבית, לצד מקורות ראשונים ייחודיים. הספר בוחן ומנתח את השיח האסלאמי של תנועת פת"ח בשלביה השונים – הן כתנועת שחרור והן כתנועה פוליטית החותרת לפשרה עם ישראל.
רסלינג
מאת: נסרין חדאד חאג’ יחיא, סייף איימן, ניצה קסיר (קלינר), בן פרג'ון
תיאור: החברה הערבית סובלת זה שנים משיעורי עוני גבוהים במידה ניכרת לעומת כלל האוכלוסייה. מחקר זה סוקר כיצד האוכלוסייה הערבית הודרה במשך שנים מרכיבים של מערכת הביטחון הסוציאלי ומההשקעה החברתית של מדינת ישראל; וכיצד השינויים שחלו במדיניות הרווחה בתחילת שנות ה־ 2000 פגעו במיוחד באוכלוסייה זו. ממצאי המחקר מלמדים כי מצבה הירוד של החברה הערבית נובע, בין היתר, מהקצאה לא שוויונית של תקציבי רווחה גם כיום, ובשני אפיקים עיקריים – ברמה הארצית, מערכת הביטחון הסוציאלי אינה מצליחה לחלץ את האוכלוסייה הערבית מעוני במידה שווה לאוכלוסייה היהודית; וברמה המקומית, מנגנוני תקצוב מחלקות הרווחה, בצד חולשתן של הרשויות הערביות, אינם מספקים מענה הולם לצורכי התושבות והתושבים ביישובים הערביים. אומנם בשנים האחרונות חל צמצום מסוים בממדי העוני בקרב האוכלוסייה הערבית, אך הם עדיין גבוהים. דחיקת האוכלוסייה הערבית לשולי החברה הישראלית טומנת בחובה נזקים רב־ממדיים. כאשר שיעור המשפחות מהחברה הערבית החיות בעוני גבוה כל כך, יכולתן להשתלב בתעסוקה איכותית ולהעמיד עבור ילדיהן את הכלים לעשות זאת בעתיד נפגעת פגיעה קשה. ראוי אפוא שהממשלה תנקוט צעדים נרחבים יותר למיגור העוני ולשיפור שירותי הרווחה בקרב אוכלוסייה זו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, גבריאל גורדון
תיאור: מחקר זה בוחן בפעם הראשונה את השפעתן של התמחויות על הישגיהם של בוגרי ובוגרות תואר ראשון בשוק העבודה בישראל. המחקר בדק כיצד השפיעה ההשתתפות בתוכנית "הדבר הבא" על תעסוקתם ועל הכנסתם של בוגריה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: בשנים האחרונות נשמעות טענות כבדות משקל נגד גיוס החובה לצה"ל, בהן חוסר השוויוניות של המודל הקיים, חוסר היעילות הכלכלית הכרוכה בגיוס אוכלוסיות שאינן מתאימות לשירות והפגיעה בערכי החירות וחופש הפרט. הקריאות לשינוי מהותי במודל זה באות על רקע הירידה המתמשכת בשיעור הגברים חייבי הגיוס המתגייסים בפועל לצה"ל ( 69% בלבד בשנת 2019 ).

מיהם הגורמים הפוליטיים והחברתיים־כלכליים המאתגרים באופן פעיל את מודל הגיוס הקיים; מהן ההנמקות והעמדות של המתנגדים למודל גיוס החובה; מהו יחסו של הציבור הישראלי לגווניו למודל הגיוס הרצוי? שאלות אלו ואחרות עומדות במרכז הדיון של מחקר זה. ממצאי המחקר מלמדים על תביעה הולכת וגוברת מצד קבוצות שוליים אזרחיות וחברתיות לקבל הכרעה לביטול הדרגתי של מודל שירות החובה בישראל. תביעות אלו הולכות ומתקרבות למרכז הפוליטי והחברתי ההגמוני, שמידת תמיכתו במודל השירות עדיין גבוהה.

לנוכח סימני השאלה הברורים שמציבות קבוצות גדלות בחברה הישראלית בכל הנוגע למודל שירות החובה, נראה שיהיה קשה להוסיף ולשמור על הלגיטימיות של מודל זה. לפיכך עולות השאלות אם וכיצד ייערכו הצבא והגורמים הפוליטיים לשינויים הערכיים, החברתיים והתרבותיים בחברה הישראלית וביחסה לצה"ל ולשירות החובה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אילת הראל-שלו, שיר דפנה-תקוע
תיאור: שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא מעורר דיון ציבורי סוער ומעסיק את החברה הישראלית בעשורים האחרונים. ויכוחים חריפים על סוגיה זו ניטשים בזירות שונות — צבאיות ואזרחיות כאחד. האם נשים מסוגלות למלא תפקידים אלו והאם ראוי שנשים תשרתנה כלוחמות הן רק שתיים מהשאלות, אשר השיח עליהן משפיע על חיי הנשים בישראל, על מבנה הצבא ועל החברה בכללותה. בספר מובא, באמצעות סיפורן של עשרות חיילות, סיפור הקרב הכפול של נשים ששירתו בתפקידי לחימה ובתפקידים תומכי לחימה בצה"ל. הקרב הכפול שלהן מתרחש בשדה הקרב )בו הן חשופות לטראומה כתוצאה מהפעילות המבצעית(, וכן בחזית המאבק בכוחות המתנגדים להשתלבות נשים בתפקידי לחימה. הספר מבקש להרחיב את היריעה האקדמית והחברתית שאפשר להפיק מניסיונן של נשים כשהן עומדות במרכז ולא כתוספת שולית לנושא הנחקר. הניתוח תקף לא רק לישראל, אלא מציע תובנות משמעותיות הן על שירות נשים בתפקידים קרביים והן על סוגיות רחבות יותר הבוחנות את הקשרים שבין מגדר למלחמה, לטראומה ולפוליטיקה. יתרה מזו, באמצעות הבלטת נקודת המבט של נשים בצבא, הספר מלמד גם על השירות הצבאי ועל החוויות של גברים לוחמים בצבא. הספר מדגיש את הדיכוטומיות הפגומות הרווחות בחקר המלחמה, האלימות והקרב, ומערער עליהן על ידי הצגה וניתוח של נרטיבים מפי מאה לוחמות משוחררות, המספרות את חוויותיהן בסביבה של סכסוך ומלחמה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אבי בן בסט, ראובן גרונאו, אסף זוסמן
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח את התהליכים שחלו במשק הישראלי מ־1995 עד 2017. פרקי הספר נכתבו בידי טובי הכלכלנים בישראל – כל אחד מהם סוקר ובוחן במאמרו את ההתפתחויות העיקריות במשק בתחום התמחותו. נוסף על ההקדמה, שנכתבה בידי העורכים, הפרקים עוסקים בנושאים האלה: מדיניות פיסקלית, מדיניות מיסוי, אינפלציה ומדיניות מוניטרית, מאזן התשלומים, כלכלה וביטחון, שוק ההון, פנסייה, ריכוזיות כלל־משקית, מיסוי משאבי טבע, צמיחה כלכלית ופריון עבודה, אי־שוויון בהכנסות, שוק העבודה, כלכלת חינוך, כלכלת בריאות, כלכלת החברה הערבית, ענף ההיי־טק, שוק הדיור וכלכלת סביבה. בתקופה הנבחנת בספר חלו התפתחויות חיוביות רבות במשק הישראלי. בין היתר, האינפלציה דוכאה סופית, החשבון השוטף במאזן התשלומים נעשה חיובי; משקל החוב בתוצר צומצם לרמה שאין בה כדי לסכן את יציבות המשק בעת משבר; החוב החיצוני השתנה מחיובי לשלילי; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה והתייצב ברמה המקובלת במשקים המפותחים; שיעור האבטלה במשק הוא מהנמוכים בתולדותיו של המשק הישראלי בפרט ומהנמוכים בעולם המערבי בכלל. עם זאת, המשק ממשיך להתאפיין בחוליים שונים: רמת הפריון במרבית הענפים היא מהנמוכות במשקים המפותחים, והפערים הכלכליים בין קבוצות האוכלוסייה השונות העמיקו והחריפו. בשל בעיות אלו, המאיימות על פוטנציאל הצמיחה של המשק ומעיבות על הלכידות החברתית בישראל, נשאלות השאלות אם ההישענות על פעילות המגזר העסקי לא הרחיקה לכת ואם הממשלה לא נסוגה גם מתפקידים שאמורים להיות בליבת האחריות שלה ומתחומים שרבים מסכימים כי בהם דווקא נחוצה התערבות ניכרת מצד הממשלה.
עם עובד
מאת: ענת ברקו
תיאור: "יהיה לנו טוב ביחד... חברה שלי נתנה לנו דירה, כדי שנוכל להיות ביחד... תביא איתך קונדומים... יש לך?"
כך כתבה המחבלת לנער הישראלי בן ה-16 בצ'אט, באינטרנט, באמצעות תוכנת המסרים הישראלית ICQ. השיחות הפכו לתכופות וארוכות יותר, ואיתן גבר רצונו של הנער לפגוש את הבחורה. לבסוף הגיע הנער למקום המפגש שקבעו בצ'אט, שם המתינו לו הטרוריסטית וחבריה, ורצחו אותו בדם קר. במשך 15 השנים האחרונות, קיימה ד"ר ענת ברקו מפגשים עם אסירות ואסירים ביטחוניים פלסטינים בכלא הישראלי. ביניהם היו כאלה שהפיקו פיגועי טרור רצחניים כנגד ישראלים, כגון מנהיג 'החמאס' השייח' אחמד יאסין וחבריו. בספר זה התמקדה ד"ר ברקו בנשים וילדים ששימשו כגלגלי שיניים במכונת הטרור הפלסטינית.
במיומנות וברגישות הסירה ד"ר ענת ברקו את הרעלה מפניהן של האסירות הביטחוניות, וגילתה כי לעתים מנוצלת אישה פצצה מינית בנתיב הפיגוע הרצחני. המתאבדת אינה מכוסה עוד ברעלה ובשמלה ואיברי גופה המעורטל נחשפים לעין כול בתום הפיצוץ. מה הדבר הנורא שעשתה או שעשו בה, שהוביל את המחבלת לדרך אין מוצא זולתי טרור? האם אישה פצצה נחשבת לגיבורה משוחררת בחברה הפלסטינית או שמא היא נותרת חשודה כמופקרת ופגומה? האם לעולם ירחף מעל ראשה סימן שאלה באשר לטוהר מידותיה ומניעיה לבצע פיגוע טרור?
ספר מטלטל זה, חושף את עולמם הפנימי של טרוריסטים ומציע חשיבה 'מחוץ לקופסה' על דרכי התמודדות מול הטרור הרצחני.
משכל (ידעות  ספרים)
הצג עוד תוצאות