נמצאו 163 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יונה הדרי
תיאור: עשרים ושבעה מרואיינים המייצגים קשת רחבה של דעות והשקפות בציבוריות הישראלית משתתפים בספר. הספר מעמת את המרואיינים עם מכלול יצירתם ומחקריהם בתחומי ההיסטוריה, הספרות, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה וההגות הדתית ובונה תמונת קולאז' מרתקת של המחשבה הציבורית בישראל.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יאיר דואר
תיאור: על הרקע להחלטה על הקמת האחזויות הנח"ל בשנת 1951; על המדיניות של הקמת ההאחזויות וקביעת מיקומן באזורים הוגנים, בשנים 1967-1951; סיפורה של כל אחת מ-35 ההאחזויות שהוקמו בתקופה זו, וסיפוריהם של 17 יישובי הנח"ל, שהוקמו בשנים אלו על ידי גרעיני הנח"ל, בעת שירותם בצה"ל.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אביחי כהן
תיאור: בליל ה-14 במאי 1967 החלה מצרים במפתיע להעביר כוחות צבא גדולים לקדמת סיני, עובדה שהעמידה את ישראל בפני איום ביטחוני חמור ביותר. ההנהגה הביטחונית בראשות לוי אשכול ויצחק רבין הבינה שהאסטרטגיה של שימור ההרתעה באמצעות מדיניות תגמול אקטיבית לא עמדה במבחן. ב-23 במאי 1967 נטל הרמטכ"ל רבין על עצמו אחריות אישית לאירועים ואמר לסגנו עזר ויצמן: "אני סיבכתי את מדינת ישראל בגלל טעויות שעשיתי לפני המלחמה". על אילו טעויות דיבר רבין? האם רבין לא החמיר עם עצמו יתר על המידה? מה היה חלקו של ראש הממשלה ושר הביטחון במצב החדש שנוצר? האם ההנהגה בישראל הייתה "שבויה" בנורמות ודרכי פעולה שעוצבו עוד בתקופת בן גוריון? ספרו של אביחי כהן, גבולות ההרתעה, מבקש לתת מענה על שאלות אלה ורבות אחרות. כהן, אשר מציג בפני הקוראים מחקר חדשני ומרתק על אודות מדיניות הביטחון והתגמול הישראלית בעשור השני לקיומה, מסתמך בעיקר על מקורות ראשוניים וסוקר באופן קולח ומרתק את הנושא. מחקרו של כהן עוקב באופן שיטתי אחר פעולות התגמול העיקריות באותה תקופה, הן מההיבט המבצעי והן מההיבט המדיני, כל זאת תוך כדי התייחסות ליחסים המורכבים בין הדרג המדיני והצבאי באותה תקופה. ניתוחן של סוגיות אלה, אשר נבחנות בדגש על הקשר בינן לבין ההתפתחויות שהובילו למלחמת 1967, שופכות אור על שאלת המחקר המרכזית המוצגת בספר: הקשר בין מדיניות הביטחון השוטף באותה תקופה, תהליך ההסלמה והאירועים שהובילו בסופו של דבר למלחמת 1967. מדובר במחקר יסודי ומעמיק המבוסס ברובו על מחקר ארכיוני נרחב. הספר, אשר מהווה תרומה משמעותית להבנת פרק היסטורי משמעותי בתולדותיה של מדינת ישראל, חשוב גם כיום להבנת האתגרים הביטחוניים העומדים בפני ישראל ודרכי ההתמודדות עמם
רסלינג
מאת: דורון רוזן
תיאור: במשך רוב שנות קיומה הייתה "סולל בונה" תאגיד הסתדרותי שעסק בביצוע פרויקטים אזרחיים רבים של בנייה ותשתיות, ודרך פעילותו הענפה סייע גם רבות למימוש של צרכים ויעדים לאומיים וחברתיים. ברם ספר זה אינו עוסק בתחומי פעילותה של סולל-בונה במישור המשקי-האזרחי, אלא בוחר לגולל את מעורבותה בהיבטים ביטחוניים וצבאיים ובפעולות חירום שנקשרו ביישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופה שקדמה להקמת המדינה. בעשותו זאת, בוחן הספר גם את אופי הקשרים ומידת שיתוף הפעולה שהיו ל"סולל בונה" בפעולותיה אלה עם "ההגנה"- הזרוע הצבאית והביטחונית העיקרית של היישוב היהודי בזמן שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל. בין הנושאים הבולטים הנסקרים בספר נכללים העבודות שביצעה "סולל בונה" בהקמת מערכת אבטחה ובלימה כוללנית לאיטום הגבול הצפוני, שבמרכזם עמדה הקמת גדר ביטחון לאורך הגבול הצפוני עם סוריה ולבנון; התפקיד המרכזי שמילאה במפעלי החירום המדיניים והביטחוניים להקמת יישובים (מבצעי "חומה ומגדל") ובהרחבת המפה היישובית בכללותה; היבטי המעורבות שהיו לה בקשרי השיתוף החשאי-מודיעיני והמבצעי-חתרני שהתקיים בין המוסדות הלאומיים של היישוב היהודי ובין גופי ביון בריטיים בשלוש השנים הראשונות למלחמת העולם השנייה; הסיוע שהושיטו החברה ועובדיה ליחידות שהפעילה ה"הגנה" במסגרת קשרי "השיתוף" (למשל, הפלמ"ח והמחלקה הסורית של ה"הגנה"); הסיוע שהושיטו "סולל בונה" ועובדיה לפעולתם של שליחי המוסד לעלייה ב' בסוריה, לבנון, עירק ואיראן, אשר עסקו בהברחה של עולים ופליטים יהודים בדרכי היבשה לארץ; הסיוע הרב והמגוון שהושיטו החברה ומנגנון עובדיה בנמל חיפה למוסד לעלייה ולגופים הימיים של הפלמ"ח שפעלו עמו בשיתוף בענייני ההעפלה הימית; התפקיד המרכזי והמורכב שהיה לחברה בביצוע מפעלי ההתיישבות בנגב הצפוני ובביצור וחיזוק הנגב כולו; והתפקיד המרכזי שמילאה "סולל בונה" בזמן מלחמת העצמאות בהקמת מערכי ביצורים והגנה בחלק ניכר של אזורי הארץ. בנוסף, עוסק הספר בבירור הסיבות שהביאו למעברה של "סולל בונה" מחברה שהתמקדה בפעילות משקית אזרחית, לחברה שפעילותה הייתה מעוגנת בעיקר בענייני חירום, ביטחון וצבא, ובניתוח המרכזיות שהייתה לדוד הכהן – ממנהליה הבכירים של החברה – במעורבותה ופעולתה בתחום הביטחוני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ראובן פדהצור
תיאור: הספר ניצחון המבוכה מתחקה אחר תהליכי קביעת המדיניות בממשלת אשכול בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים. המאפיינים הבולטים של תהליכים אלה היו מבוכה והיעדר כיוון פעולה ברור. מקורה של המבוכה היה בצורך להתמודד, זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה, עם הגדרה מחודשת של האינטרסים הלאומיים; כיבושי מלחמת ששת הימים העמידו את מקבלי ההחלטות בפני הצורך לגבש מדיניות ברמה האסטרטגית. הם נדרשו להכריע, בתוך זמן קצר וללא הכנה מוקדמת, בשלוש סוגיות אסטרטגיות מרכזיות: נסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית; גיבוש מפת גבולות חדשה; ועיצוב מדיניות ההתיישבות בשטחים הכבושים. בספר נחשף לראשונה המישור הלא פורמאלי של תהליך קביעת המדיניות. בהתבסס על מקורות ראשוניים ועל מסמכים שלא ראו אור עד היום, משורטטת תמונת האמת של מה שנעשה מאחורי הקלעים בממשלת אשכול. נחשפות דרכי ושיטות הפעולה של המעטים שבאמת קבעו את המדיניות. קבוצה קטנה של מחליטים, שמנתה את אלון, דיין, גלילי ואשכול, הוליכה לא פעם את הממשלה כולה לאמץ החלטות שרוב שריה התנגדו להן מלכתחילה. הספר חושף את השימוש המניפולטיבי במידע מסווג והעלמתו מפני רוב שרי הממשלה; את שיתוף הפעולה בין אלון למתנחלים הראשונים ברמת הגולן ולקבוצתו של הרב לוינגר, שהתיישבה בחברון ללא אישור הממשלה; את מאבקי הכוח והחיכוכים האישיים בין ארבעת קובעי המדיניות המרכזיים; את המגעים החשאיים עם המלך חוסיין; ואת ההכרעה בין האופציה הפלסטינית לאופציה הירדנית, שהובילה לשינוי מהותי בבסיסה של "תוכנית אלון". קשה להבין ולהסביר את התהליכים שהובילו להסכמי השלום עם מצרים וירדן ול"הסכמי אוסלו" עם הפלסטינים מבלי להכיר ולהבין את הרקע להם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהחלטותיה ובמעשיה של ממשלת לוי אשכול. ספר זה מוקדש לתיאורה, לניתוחה ולנסיון להסביר את התקופה הקריטית שלאחר מלחמת ששת הימים, זו התקופה אשר שינתה את מהלך ההסטוריה של המזרח התיכון ואשר השפעתה על חייהם, ומותם, של בני הלאומים המאכלסים אותו היתה, ועודה, מכרעת.
מאת: אלי צור
תיאור: הספר לא יוכלו בלעדינו - עמדות מפ"ם בשאלות חוץ ובטחון, 1948 - 1956 מתאר מפלגה, שרבים מבכירי כוחות המגן של המדינה שבדרך ושל מדינת ישראל היו חבריה, שהאמינה כי ביכולתה להתוות דרך בשאלות מבנה הצבא וביחסי צבא - חברה בישראל. כמפלגה שבשורותיה התאחד כל השמאל הציוני, לחמה מפ"ם למען עיצוב מדיניות החוץ של ישראל, ברוח השקפת העולם שטופחה בשורותיה. שלושה חוקרים תרמו ממחקריהם לקובץ זה:
פרופ' אלון קדיש חקר את הבסיס התיאורטי של העמדות הבטחוניות של מפ"ם.
גידי אילת תיאר במחקרו הראשוני את מוסדות מפ"ם, שקישרו בינה לבין חבריה במדים ולבין הוועדות שעיצבו את עמדותיה בנושאי המלחמה. ד"ר שאול פז פרש בפני הקורא את תפישת עולמה של מפ"ם בשאלות מדיניות החוץ, וניסיונותיה להשפיע על הדיפלומטיה הישראלית. ערך את הספר ד"ר אלי צור. לא יוכלו בלעדינו הוא המשך של הקובץ "השמאל המאוחד", שראה אור בשנת 1991 בעריכת פרופ' אלקנה מרגלית בהוצאת "יד יערי".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מריאנו מצוקאטו
תיאור: בספר כלכלת משימה - לכוון גבוה: מבצע הנחיתה על הירח כמדריך לשינוי הקפיטליזם, מזכירה לנו הכלכלנית מריאנה מצוקאטו כיצד גופים ציבוריים ופרטיים שיתפו פעולה בעבר כדי לעשות דברים מופלאים והם יכולים לעשות זאת גם היום. היא מציגה חזון שבו ממשלות, בשיתוף האזרחים, מציבות מטרות שאפתניות, שהגשמתן דורשת שיתוף פעולה אמיתי בין המגזר הממשלתי למגזר העסקי. להיאבק במשבר האקלים, לצמצם את הפער הדיגיטלי, להכחיד את העוני, לעצב חברות בנות קיימא עם שוויון מגדרי ותעסוקה מלאה ומכובדת לכול, למצוא תרופה לסרטן – כל אלה הם אתגרים שנוכל להתמודד אתם אם רק נדמיין מחדש את הממשל ואת מערכות היחסים בין המגזר הציבורי והפרטי, ונבנה מחדש את הקפיטליזם בהתבסס על גישה מכלילה וחדשנית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מנחם דורמן
תיאור: שיחות אלו, שהתנהלו בצל המלחמה בעודה בעיצומה בלבנון, הקיפו תחומים שונים של חיינו כאן, במדינה ובקיבוצים. מלחמת-שלום-הגליל, שנהפכה תוך ימים מספר - לא מחמת תקלה או ביש-מזל, אלא במכוון ובמחשבה-תחילה – למלחמת-לבנון, חוללה משבר חריף, בעורף ובחזית: משבר זה משתקף כיאות בשיחות שלפנינו ועל-כן חיוניותן האקטואלית עומדת בעינה, מה גם שהמלחמה טרם נסתיימה, בעצם. היא לא נסתיימה כי צה"ל עודנו מחופר מעבר לגבולנו הצפוני, ואילו גבולנו הצפוני- שלום הגליל - טרם מובטח. שיחות אלו, ש"יד טבנקין היתה יוזמתן ואכסנייתן, היו שיחות חברים במלוא מובן המלה, ללא התנצחות, בכבוד הדדי והקשבת איש לדברי רעהו, מתור התקווה, שביחד ובמשותף אולי נגיע לשורשי המשבר, שהבנתו עשויה להיות תחילת פתרונו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמיר אביבי
תיאור: מדינת ישראל מעולם לא ענתה לעצמה כראוי על שאלות היסוד של קיומה. מי אנחנו? מה אנחנו עושים פה? הישראלי הממוצע מקדיש לשאלות הקריטיות הללו זמן מועט ביותר, אך דחיית בירורן אינה אפשרית עוד. ישראל ניצבת כיום מול איום חסר תקדים בזירה הפלסטינית, בזירה האיראנית ובזירת הדה־לגיטימציה לקיומו של בית לאומי לעם היהודי. אך ישנה זירה רביעית, חשובה לא פחות, הקשורה למאבק על מרכיב שבעבר נתפס כמובן מאליו אך היום הולך ונכחד מהתפיסה הישראלית: האמונה בצדקת הדרך. חמוש בניסיון צבאי עשיר ולאחר שהקים את תנועת "הביטחוניסטים", פורס אמיר אביבי משנה ביטחונית מסוג חדש. בשפה קולחת ונגישה, ומתוך הבנה מעמיקה של היחסים בין הביטחון הלאומי, המורשת ההיסטורית והחזון לעתיד, הוא משיב על השאלה החשובה ביותר שעל הפרק: כיצד נבטיח את ביטחון ישראל לדורות? הספר מציע חשיבה מקורית ורעננה על האתגרים המוכרים יותר, ומבט חדש על האתגרים המוכרים פחות. שום קורא, בין שהוא בכיר ביטחוני ובין שהוא אזרח מודאג, לא יוכל להישאר אדיש למסקנות.
הוצאת סלע מאיר
מאת: יעקב נגל, יונתן שנזר
תיאור: העימות בעזה במאי 2021 בין ישראל לארגון הטרור חמאס זכה להרבה כותרות בעולם. אולם חלק ניכר מהדיווחים התעלם לחלוטין מההיסטוריה של התפתחות חמאס והעימותים שלו עם ישראל, מהמימון והסיוע האיראני ומהדינמיקה הפוליטית ומרכיבים מרכזיים ומהותיים אחרים בסיפור. מדי כמה שנים חמאס יוזם עימות עם ישראל, אבל הדיווח התקשורתי לא משתפר, ובעידן הרשתות החברתיות המצג נהיה אף בעייתי יותר. התקשורת כמעט שלא מזכירה את האחריות של חמאס לשימוש ב"מגינים אנושיים", לירי עיוור של אלפי רקטות על אזרחי ישראל ולהסטת הסיוע שמיועד לתושבי עזה לטובת התעצמות ובניית מנהרות. הרפובליקה האסלאמית של איראן, התומכת המרכזית בטרור ברחבי העולם, היא הפטרון העיקרי של חמאס מאז הקמת הארגון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת. חמאס קיבל ומקבל סיוע גם מקטאר, טורקיה ומלזיה. המדינות האלו מנסות ללבות את הסכסוך, בעוד מדינות אחרות, דוגמת מצרים, איחוד האמירויות ובחריין, מנסות למזער אותו. וכך מוצאת את עצמה עזה במרכז המאבק על יציבותו העתידית של המזרח התיכון. לפתחו של ממשל ביידן נמצאות כמה החלטות חשובות שישפיעו על עזה ועל האזור כולו. לכוונתה של ארצות הברית לחזור להסכם הגרעין הפגום עם איראן, ואולי אף להסכם גרוע יותר, עשויות להיות השלכות משמעותיות, בהתחשב בכך שההקלה בסנקציות על איראן צפויה להניב הכנסה כספית משמעותית לחמאס ולארגוני טרור אחרים שנתמכים על ידי איראן.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ריטה גולשטיין-גלפרין, גלעד בארי, שאול הרטל, איילת קול, ליאור לוי
תיאור: מדינת ישראל נהנית ממגזר היי-טק חדשני מהגדולים והמוצלחים בעולם, שמועסקים בו כ-10% מהעובדים במשק. עם זאת, "אומת הסטארט־אפ" אינה יכולה להשלים עם מצב שבו חדשנות משמשת רק מיעוט מענפיה הכלכליים; קיים אינטרס לאומי שהחדשנות תוביל להעלאת הפריון והשכר גם בקרב המועסקים בענפי המשק האחרים - כ-90% מהעובדים במשק. ביסוד מחקר זה עומדת התפיסה שלפיה חלחול של חדשנות (טכנולוגית ולא-טכנולוגית) לענפי הכלכלה המסורתיים ישמש זרז לסגירת פער הפריון בין ישראל למדינות מפותחות אחרות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: רחל מדפיס-בן דור
תיאור: הבוקר שאחרי אסון המסוקים בפברואר 1997 היה הרגע שבו רחל מדפיס-בן דור, תושבת הגליל ואם לחייל קרבי, קיבלה החלטה לפעול ליציאתם של חיילינו מלבנון ולא לחדול עד שתושלם המשימה.

רחל כינסה את חברותיה בצפון ויחד הן החליטו לדרוש מההנהגה לבחון מחדש את הקונספציה שלפיה השהות של צה"ל בלבנון מגינה על יישובי הצפון. ממפגש זה צמחה אחת מתנועות המחאה המשפיעות ביותר בתולדות מדינת ישראל, "ארבע אמהות" – לצאת בשלום מלבנון, שם סמלי שנבחר אף על פי שלא היו רק ארבע ולא רק אמהות. לאחר יותר משלוש שנים של פעילות אינטנסיבית הצליחה התנועה להניע את הממשלה לכבות את אש המלחמה בצפון, שבערה במשך 18 שנה. סיפורה המרתק של תנועת "ארבע אמהות", למן התהוותה ועד לסיום המלחמה בלבנון במאי 2000, מובא בספר זה מנקודת מבטה של רחל כמייסדת התנועה וכיו"ר שלה. בעזרת מסמכים מקוריים, שחלקם נחשפים לראשונה, היא מאפשרת מבט מבפנים על האתגרים המרובים ועל הקונפליקטים שעמדו בפני התנועה ועל הדרכים שבהן הצליחה להשיג את מטרותיה. רחל היא רעיה ואם גאה בשלושת בניה ובמשפחות שהקימו; בזכות תמיכתם הצליחה להוביל תנועת מחאה ולסיים עבודת דוקטורט באוניברסיטה העברית בחקר המנהיגות הנשית בתלמוד. את ספרה היא מקדישה לכל אלה שהצליחו ויצליחו לתקן את המציאות הכואבת. גם אם תאבד להם הדרך וגם אם תתארך, יהפכו בה כל אבן עד שיגיעו ליעדם.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: נוה דרומי
תיאור: מה עובר על צה"ל? הצבא שהיה מותג בינלאומי לניצחון בכל מחיר, והכניע צבאות גדולים ממנו בזכות אמונה עיקשת בצדקת הדרך, חתירה למגע ומסירות נפש, נמצא בשני העשורים האחרונים במשבר: הבעיה אינה מחסור בציוד לחימה חדיש או במודיעין איכותי, אלא בכך ש הרוח הצה"לית הולכת ונהיית שפופה, מסופקת ואכולת רגשות אשמה.

הספר הזה ייקח אתכם למסע שמתחיל ברגע שצה"ל הפך מטרה קדושה לזירת היאבקות פוליטית. הוא יראה לכם איך, בניסיון לתת מענה רציני לאתגרים האמיתיים העומדים לפניו, הכניס הצבא מהדלת הראשית גופים ששמו להם למטרה לפגוע ביכולתו לנצח, והטמיעו בו ערכים אנטי-ציוניים ואנטי צבאיים. זהו ספר חובה לכל מי שמאמין שתפקיד הצבא לשמור על ביטחון ישראל במקצועיות, בערכיות וללא פשרות.
הוצאת סלע מאיר
מאת: ישי פרס
תיאור: כמעט אף אחד לא רצה שפקיסטאן תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד זה קרה. כמעט אף אחד לא רצה שצפון קוריאה תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד זה קרה. כמעט אף אחד לא רוצה שאיראן תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד... יום אחד נצטרך להתחיל לדבר על האפשרות שגם זה יקרה. נצטרך להתחיל לשאול מה על ישראל לעשות אם וכאשר איראן, ואולי גם טורקיה, סעודיה, מצרים, יתחמשו ביכולת גרעינית.

הספר שנית לא תיפול הוא הזמנה לשיחה. הזמנה לשיחה על נושא שנדמה שרק מעטים רוצים לקיים, אבל אין ברירה אלא לקיים אותה. הוא הזמנה לשיחה על נושא שהוא בו זמנית גם מפחיד — וגם מרתק. למדינות העולם יש רק היסטוריה קצרה בצילה של פצצת הגרעין, אבל ההיסטוריון ישי פרס מוכיח, שגם מהיסטוריה קצרה, משברית ודרמטית, אפשר ללמוד לא מעט על מה שיקרה כאן ביום שבמזרח התיכון יהיו מדינות חמושות בפצצות גרעין. לא תשתעממו בשיחה הזאת היא רוויה במתח, באירועים מסמרי שיער, בקרבות מסוכנים, בחשיבה מהפכנית, במאבקי כוח ויוקרה, בדילמות של מנהיגים, בחדשנות של ממציאים. היא מרתקת במסקנותיה על מה שישראל תוכל לעשות ביום שאחרי, ומה תתקשה לעשות, ועל מה תהיה מוכרחה לחשוב.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אורי כץ
תיאור: רבים מגדירים את סיפורה של כלכלת ישראל במילה נס. אבל המציאות הכלכלית של ישראל רחוקה מלהיות ניסית. זה עשרות שנים שישראל שומרת על מיקום יחסי קבוע בין אומות העולם: מעל המדינות המתפתחות באסיה, אפריקה ואמריקה הדרומית, אבל מתחת למדינות המפותחות של מערב אירופה ואמריקה הצפונית.

בספרו כסף כחול לבן מסביר הכלכלן ד״ר אורי כץ מדוע ישראל נמצאת היכן שהיא נמצאת ואינה מצליחה להצטרף למועדון המדינות העשירות. בתיאור רחב היקף, שמתחיל במרד הגדול ברומאים ומסתיים במחאה החברתית של 2011, עוקב כץ אחר סיפורה ההיסטורי של כלכלת ישראל, ועומד על הגורמים היסודיים שמשפיעים עליה לטוב ולרע ועל כמה מהמקלות ששליפתם מגלגלי המשק תוכל להזניק את רמת החיים של כולנו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: לירון א. ליבמן
תיאור: כעשור ומחצה חלפו מאז מלחמת לבנון השנייה זרעה מוות והרס בישראל ובלבנון. אף שמאז לרוב השקט נשמר, המצב בגבולה הצפוני של ישראל נותר בלתי יציב. החלטת מועצת הביטחון 1701, שהייתה הבסיס לסיום המלחמה, יושמה באופן חלקי בלבד; חזבאללה לא פורק מנשקו, ולפי דיווחי מודיעין הארגון אף התעצם ;מלחמת האזרחים בסוריה החלישה את משטר אסד ושליטתו במדינה והעמיקה את דריסת הרגל בסוריה של איראן וחזבאללה. הסיכון של עימות נרחב בעקבות הסלמה של אירוע מקומי או החלטה מכוונת של חזבאללה או פטרוניו האיראנים הוא אפוא מציאותי.

על רקע זה המחקר המובא לפניכם מתאר את אתגרי המשפט הבינלאומי שישראל עלולה להתמודד איתם בתרחישים של עימות עתידי בצפון, וכיצד ניתן להיערך להם מראש.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גבריאל גורדון, זק הירש, יותם מרגלית
תיאור: בפברואר 2017 התניע המכון הישראלי לדמוקרטיה צוות עבודה רחב שנקרא, בעת הקמתו, "צוות שוק העבודה העתידי". הרקע להקמת הצוות היה הצורך בהיערכות לאתגרים הצפויים בשוק העבודה, לנוכח תהליכים ומגמות רב־שנתיים בשוק העבודה בעולם, שאותם צפו הגופים הבינלאומיים המובילים (אוטומציה, עבודה מרחוק, מעבר תכוף בין עבודות ועוד), לצד מגמות דמוגרפיות ייחודיות לישראל. הצוות ריכז את כל השחקנים הרלוונטיים – לרבות נציגי ממשלה, אנשי אקדמיה ומחקר, נציגי המגזר העסקי, נציגי העובדים, נציגי המכללות וההשכלה הגבוהה ועמותות הפועלות בתחום – לדיון במצב שוק העבודה (לרשימת חברי הצוות המלאה – ראו עמוד 8). פעילות הצוות, אשר נמשכת זו השנה השישית, מתמקדת בגיבוש המלצות מדיניות המבוססות על מחקר יישומי וכן על ניסיונם העשיר של חברי הצוות. הפעילות כוללת מדי שנה סדרת מפגשי חשיבה, המלווים במחקרי עומק, סקרים והשוואות בינלאומיות שעורכים חוקרי המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה (לרשימת המחקרים המלאה – ראו עמוד 88). הצוות שם לעצמו למטרה לגבש תוכנית אסטרטגית מקיפה להיערכות לאתגרי שוק העבודה העתידי, על בסיס כל עבודת המחקר שנעשית במכון במסגרת הליווי של פעילות הצוות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אילן מזרחי
תיאור: “ספר על משכנתא? למה שנרצה לקרוא אחד כזה?” – אתם בטח שואלים את עצמכם עכשיו. אבל אין לכם ממה לחשוש, זהו אינו ספר רק על משכנתא, זהו ספר עליכם, על ההלוואה שלכם ואולי גם על ההחלטה החשובה ביותר שתיקחו בחייכם. לא מפחדים יותר ממשכנתא הוא בדיוק הספר בשבילכם, הוא יחולל בכם שינוי תודעה ואפילו יגרום לכם לבחון מחדש את כל מה שידעתם על משכנתא. בשיטה פשוטה למדי, ואפילו מהירה, תלמדו כיצד לרכוש כלים כאשר אתם מתנהלים מול הבנקים. כאן תרכשו ז’רגון מקצועי כיצד לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר, לשאול שאלות, לתכנן מסלול, להוזיל ריביות ועוד המון סוגיות שונות שכל אדם מהשורה נתקל בהן כאשר הוא צריך להתמודד אל מול הבנק.

הספר הזה נולד מתוך מטרה להנגיש לקוראים את המידע הרלוונטי ביותר על עולם המשכנתאות, ולכל אדם המעוניין לנהל את הפן הכלכלי בחייו בתבונה.

הוא ניחן בשפה ברורה וקולחת ושופע בדוגמאות מהחיים עצמם, אשר הופכות את חוויית הקריאה למהנה ומיוחדת במינה.

תצחקו, תמרקרו דברים חשובים ואולי תרימו גבה – אבל בסופו של דבר תרגישו, אחרי הקריאה בספר הזה, שאתם יודעים יותר ממה שידעתם בעבר.
ספרי ניב
מאת: מנחם טופל
תיאור: החיפוש האינסופי אחר שותפות עובר כחוט השני לאורך ההיסטוריה האנושית ומקבל ביטוי בולט וייחודי בקואופרציה בישראל המתחדשת. החיפוש אחר הסדרי שותפות כלכלית הוא אינסופי, שכן הוא מלווה שוב ושוב בכישלונות ובניסיונות חוזרים ליצירה שיתופית מחודשת. בטוי לכך היה גם בתולדותיה של הקואופרציה בישראל. הצלחותיה הכבירות, כישלונותיה המהדהדים וניסיונות ההתחדשות לא זכו עד כה להצגה כוללת. ספר זה, הבא למלא אחר החסר הזה, הינו פרי יזמתו של ד"ר יהודה פז (ז"ל). פרק אחר פרק, מוצגות בפני הקורא התאגדויות קואופרציה מגוונות שהוקמו על ידי מגזרים שונים בחברה הישראלית למן ראשית ההתיישבות הציונית ועד ימינו ונחקרו על ידי מיטב המומחים בתחומים השונים. לימוד הצלחות וכישלונות העבר הוא בסיס חשוב להמשך יצירתן של התאגדויות קואופרטיביות חדשות, הקשורות אף הן באותו חוט השני של החיפוש אחר עולם משותף טוב יותר.
מוסד ביאליקיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: הלל גרשוני
תיאור: לקנות כחול־לבן זה פטריוטי / חוק שכר המינימום עוזר לחלשים / המדינה צריכה לתמוך בחקלאות / קפיטליזם אולי עובד אבל לא מוסרי / את הפנסיה והבריאות שלנו רק הממשלה יודעת לנהל/ הרובוטים ייקחו לנו את מקומות העבודה / בלי ועדי עובדים נרוויח שכר רעב / נשים מרוויחות 30% פחות מגברים על אותה עבודה / מיחזור עוזר לסביבה / משבר האקלים עומד להרוס את העולם. בספר "כסף של אחרים", בוחן הלל גרשוני את הטענות השגורות בשיח הציבורי בישראל בנושאי כלכלה, חברה וסביבה, ועומד על התקלות וההטעיות מאחוריהן. מגובה בידע עדכני ובהמחשות חיות, מראה גרשוני שהעלאת שכר המינימום דווקא פוגעת בחלשים, שוועדי עובדים החזקים חיים על חשבונו, שהמדינה גרועה בניהול הדברים החשובים לנו ושמיחזור הוא פעמים רבות דווקא מזיק.
הוצאת סלע מאיר
מאת: דוד דוכן
תיאור: מלחמות ההווה בעידן הפוסטמודרני מתאפיינות בלחימה של מדינות דמוקרטיות-ליברליות בישויות תת-מדינתיות (ארגוני טרור וגרילה) – אלה מלחמות שאינן מוכרעות. חרף העובדה שבין הצדדים הלוחמים שוררת א-סימטריה מובהקת לטובת הצבאות המדינתיים בכל פרמטר (אמצעי לחימה, טכנולוגיה, איכות כוח אדם ומשאבים כלכליים), אזי צבאות אלה מגלים חוסר אפקטיביות בלחימה, אי-עמידה ביעדים שהוכתבו להם על ידי הדרג המדיני.

באמצעות ניתוח קרבות שנבחרו בקפידה, אשר משקפים את המציאות בשדה הקרב האורבני בעת הזאת, מעניק ספר זה לקורא הסברים מעמיקים המלמדים מדוע כושלים הצבאות המדינתיים בלחימתם בשחקנים התת-מדינתיים, למרות עליונותם הצבאית הברורה. הלחימה אינה מוכרעת – על פי השיח הפוסטמודרני כל צד בלחימה מכריז על ניצחון צבאי.

ספר זה עשוי להבהיר לקורא הישראלי מדוע צה"ל ומדינת ישראל יתמודדו בסבבי לחימה נוספים מול חמאס וחזבאללה, במחירים אנושיים כואבים. השיח הפוסטמודרני בהקשר זה, הכולל חוסר רצון לשלם את מחירי המלחמה ורגישות יתר לנפגעים מהצד המדינתי, לצד העדר החלטה מדינית להכריע את היריב, הוא חלק ממארג רחב של נסיבות ומאפיינים הגורמים לחוסר אפקטיביות בלחימה.
רסלינג
מאת: עופר ינאי
תיאור: במאה האחרונה הגיעה האנושות להישגים חסרי תקדים: הפיתוחים הטכנולוגיים הטיסו בני אדם לחלל, העניקו למיליארדים גישה למזון וצמצמו למינימום את המרחקים הגאוגרפיים בין מדינות רחוקות. אבל כדי להמשיך במרוץ הקידמה צריך דבר אחד, והרבה ממנו: אנרגיה. הבשורות הרעות הן שמקורות האנרגיה כפי שהכרנו אותם עתידים להיגמר, ומחירי החשמל המזנקים שמפחידים את כלכלות העולם, הם עדות ישירה לכך. הבשורות הטובות הן שמקורות אנרגיה חדשים ומלהיבים פתוחים בפנינו, מחכים שנשתמש בהם. הספר חדש תחת השמש הוא הזמנה למסע פוקח־עיניים אל מהפכת האנרגיה המתחדשת, ובראשה אנרגיית השמש, המציעה דרך אולטימטיבית להמשך הריצה האנושית קדימה: אנרגיה נצחית, זמינה וזולה, שמובילה לעתיד נקי ומשגשג. מדינת ישראל, "ארץ שכורת שמש", עומדת בפני הזדמנות נפלאה להפוך למובילה עולמית בתחום – אם רק לא הייתה שמה לעצמה רגליים. הספר מתאר גם את דרך החתחתים שעוברים היזמים מול הביורוקרטיה הישראלית, ומסביר מדוע ידם של היזמים תמיד חייבת להיות על העליונה. * למה גם מי שלא מקבל את השיח הקיצוני על "משבר האקלים" צריך לתמוך באנרגיה מתחדשת?
* איך משבר האנרגיה העולמי ישמש לישראל קרש קפיצה כלכלי?
* איזה מכתב כמעט גרם לחיסול תעשיית האנרגיה המתחדשת בישראל?
* כיצד ניתן להגיע לשימוש במאה אחוזים אנרגיות מתחדשות בתוך פחות מעשרים שנה?
הוצאת סלע מאיר
מאת: נפתלי בנט
תיאור: נפתלי בנט שהיה בפרוץ המגיפה שר הביטחון של ישראל, מתאר מבפנים את ההתמודדות עם המגיפה בשבועות הראשונים, ואת הכשלים וההחמצות שהובילו אותנו למשבר המתמשך בו מצויה כיום ישראל.

ניסיונו באותם שבועות ראשונים הוביל אותו למחקר ושיח אינטנסיבי עם טובי המומחים באפדימיולוגיה, כלכלה וניהול משברים, במטרה למצוא את הדרך בה תוכל ישראל להביס את הקורונה ולשגשג לצידה.

בספר זה תמצאו מפת דרכים מפורטת, המבוססת על הנסיון המוצלח של מדינות מזרח אסיה להתמודד עם הנגיף, על ידי שימוש מושכל בפטיש ופינצטה, שיאפשרו לישראל לחיות לצד הקורונה. שליטה במגיפה היא רק הצעד הראשון, בנט מצביע על מספר הזדמנויות שיוצרת הסיטואציה העולמית למדינה קטנה, יזמית וקולטת עלייה כישראל, שעשויים לסייע לנו להפוך את המשבר להזדמנות לקפיצת דרך.
הוצאת סלע מאיר
מאת: רחל ארידור-הרשקוביץ, תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור: דומה שאין צורך להסביר היום את עוצמת הנזקים של מתקפות סייבר. החל בפגיעה במערכות מחשוב של בתי חולים ועצירת טיפולים מצילי חיים, עובר במניעת הזרמת דלק לתחנות דלק וכשלים במערכות החשמל והמים, וכלה בדלף של מידע רגיש ואינטימי או חסימת גישה למערכות מחשב בעסקים קטנים. התגברות מתקפות הסייבר נובעת מכשלי שוק היוצרים הגנת סייבר חסרה. כשלים אלה מצדיקים התערבות של המדינה לשם אסדרת ההגנה על מרחב הסייבר. אסדרה כזאת בישראל מחייבת למידה מניסיונן של מדינות אחרות וכן התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים ועם הצורך באוריינות דיגיטלית בקרב מקבלי ההחלטות. אתגר נוסף שיש צורך להתמודד עימו הוא ריבוי הכובעים של המדינה בבואה לאסדר את הגנת הסייבר: כובע של רגולטור, כובע של בעלים על תשתיות, כובע של שחקן במרחב הבינלאומי ועוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: טליה אהרוני
תיאור: בספרה בלי טובות מגוללת טליה אהרוני מסע רעיוני של יזמות והובלת שינוי ליבוא וקידום רעיון האחריות התאגידית בישראל. בשילוב יוצא דופן בין מבט אישי מעורב לבין ריחוק ביקורתי מציג הספר תיעוד עובדתי וניתוח אקדמי, סוציולוגי-רטרוספקטיבי, לצד עדות אישית של מובילת הדרך המשתפת את הקורא בחוויות וברגשות שהיו חלק בלתי נפרד מתהליך ההקמה והניהול של ארגון "מעלה". סיפור התפתחותו של שדה האחריות התאגידית בישראל הוא חלק אינטגרלי מהדיון הגלובלי על אודות תפקידם החברתי של תאגידים והשפעתם על אנשים, על מדינות, על כלכלות ועל כדור הארץ. הספר פורש את תהליך היבוא וההטמעה של רעיון האחריות התאגידית מהזירה הגלובלית לזירה הלוקלית, משלב ההתעוררות והיזמות, דרך פיתוח הרעיון עד להקמת ארגון ייעודי להפצתו. אהרוני בוחנת את אבני הדרך שהניח ארגון "מעלה", תוך כדי ניתוח האתגרים, הדילמות, הכישלונות וההישגים של הארגון, השדה שנוצר סביבו, מערכת היחסים בין החברה האזרחית והמגזר העסקי ומערך הקשרים וההשפעות ביניהם לבין השדה הגלובלי.
רסלינג
מאת: יוסי מלמן
תיאור: סיפורם של גופי המודיעין הישראלי, המוסד, שב”כ ואמ”ן, רצוף מעשי גבורה ומבצעים נועזים, סיכול איומים ונטרול סכנות. אך מאחורי מסך החשאיות הכבד, חוסים לא רק הישגים אלא גם מאבקים פנימיים ומלחמות אגו, תקלות שאי אפשר היה לצפות ובוגדים שאי אפשר היה לנחש.

הרחק מן העין, בעומק הצללים, פועלים אנשי המבצעים, האיסוף וההערכה, מי ברגל ומי בסייבר, בהגנה על המדינה. הם עובדים ללא לאות, לא פעם בחירוף נפש, אך תהילתם תישמר בסוד, והם מהווים חומה בצורה מפני המבקשים להרע, אלה מחוץ ואלה שמנסים שוב ושוב לחדור פנימה.

ספר זה מציג את האירועים הגדולים של קהילת המודיעין הישראלי מקום המדינה ועד ימינו אלה. הוא יורד אל פרטי הפרטים של ההצלחות שקנו לישראל שם בעולם, כמו גם של המבוכות והכישלונות, שכולם חלק מעשייה יומיומית שאין לה סוף.
תכלת הוצאה לאור
מאת: רוני אלשיך
תיאור: כשרוני אלשיך קיבל על עצמו את תפקיד מפכ"ל המשטרה, הוא לא ידע שהוא עומד בפני קדנציה שלא היתה כמוה. שלוש השנים )2015-2018 )שבהן כיהן כמפכ"ל היו אינטנסיביות מאוד, לא רק עבורו אלא עבור מדינה שלמה, ובמרכזן אירוע תקדימי: הגשת שלושה כתבי אישום נגד ראש ממשלה מכהן בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. אירוע שגליו עדיין מתנפצים בתוך החברה הישראלית.

אלשיך, ששירת 27 שנה בשב"כ, חבוי בצללים, מצא את עצמו בבת אחת לא רק חשוף מעצם תפקידו החדש, אלא גם בעין הסערה. אך מאחורי הכותרות הסנסציוניות, באותן שלוש שנים יזם אלשיך והניע שינויים מרחיקי לכת במשטרה: סידור מחדש של גופי המטה הארצי; רפורמת אמו"ן, ששינתה את תפיסת השיטור (בעקבותיה קיבל בשנת 2019 את פרס נשיא האגודה הישראלית לקרימינולוגיה); רפורמת הרצף המודיעיני, שהשביחה את המלחמה בפשיעה; מהפכה טכנולוגית רוחבית; טיפול עומק בנורמות ובערכים ועוד.

הספר מפכ"ל בחזית – ערכים במבחן הוא שילוב של שניים: אלשיך פורש בו את משנתו הערכית, הניהולית והמנהיגותית, אך זו ארוגה בביוגרפיה של מי ששירת שמונה שנים בצה"ל וכמעט שלושה עשורים בשב"כ, ומשובצת באירועים שליוו את כהונתו במשטרה, שאין אזרח במדינת ישראל שלא נחשף אליהם. ספרו של אלשיך, מי שהיה במוקד העשייה ובחזית הציבורית, עשוי לתרום להבנה מהי משטרה, מיקומה ומכלול תפקידיה, ולתרום לתיעוד האירועים ההיסטוריים מזווית נדירה.
תכלת הוצאה לאור
מאת: אורי בר-יוסף
תיאור: חיל האוויר שיצא למלחמת יום הכיפורים נחשב לטוב מסוגו בעולם. בשנים שקדמו למלחמה הוא קיבל כמחצית מתקציב הביטחון, הוציא משירות את רוב המטוסים המיושנים שבאמצעותם ניצח ביוני 1967 והכפיל את מספר מטוסי הקרב שלו. טייסיו היו עתירי ניסיון מבצעי ואלופי העולם בהפלות מטוסים. לכול היה ברור שאם תפרוץ מלחמה, חיל האוויר לא רק יביס את יריביו הערביים, אלא גם יסלול את הדרך לכוחות היבשה. ציפיות אלה נכזבו. בימי המלחמה הראשונים והקשים ביותר חיל האוויר סייע באופן חלקי בלבד לכוחות היבשה, וכמעט עד סוף המלחמה הוא לא הצליח לממש את מלוא יכולותיו ולתרום באופן משמעותי להשגת הניצחון. השאלה מדוע זה קרה לא קיבלה תשובה מלאה עד היום. היא נותרה חור שחור בהיסטוריה של המלחמה. מלחמה משלו הוא המחקר הראשון שמתאר ומנתח את הדרך שבה פעל חיל האוויר לאורך כל המלחמה על סמך תיעוד מקורי מדיוני הקבינט, המטכ"ל ומטה חיל האוויר ופירוט תוכניות החיל ומבצעיו בפועל. אורי בר־יוסף מציג את השורשים והסיבות להתנהלות החיל ושופך אור על החמצותיו הגורליות.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דורון רובין
תיאור: אלוף (מיל') דורון רובין הוא מהדמויות האגדיות בצה"ל. לוחם אמיץ, מפקד מסור ונערץ. מ"פ במלחמת ששת הימים, מג"ד במלחמת יום הכיפורים, מח"ט צנחנים בשלל מבצעים נועזים, מח"ט שריון במלחמת לבנון ומפקד אוגדה בשריון. מופת של דוגמה אישית ויושרה, שהכשיר מאות לוחמים ומפקדים. בדרכי שלי הוא מסע בין תחנות מפתח בקריירה הצבאית של רובין, ובין קרבות ידועים בתולדות צה"ל, במטרה  להפיק מהם תורת לחימה שעיקרה: מתאמנים כמו שנלחמים. • מה המוטו שנטבע בגדוד 202 בקרב ואדי מבעוק?
• מדוע החווה הסינית הוא "קרב גבורה" ללא גבורה?
• למה נהרגו רבים כל כך בגבעת התחמושת ובקרב על החרמון?
• מה אפשר ללמוד על הלם קרב מקרב סולטאן יעקוב?
• האם יש לחלץ פצועים בכל מחיר?
• למה לאמנות המלחמה אסור להתבסס על מיתוסים ועל הקרבה?
• מדוע בצה"ל מעדיפים חלוקת צל"שים על פני עריכת תחקירים? רובין אינו מהסס לשבור מוסכמות. הוא מצביע על הצלחות אך גם על כישלונות – שלו ושל אחרים – מתוך תפיסה שמפקד טוב צריך לקחת אחריות. הוא מנתח אירועים לעומק ומפרק אותם לגורמים. הוא מתבונן במפקדיו ועמיתיו לאורך השנים: רפול, יאנוש, שומרון, קהלני, מרדכי, מופז, ברק ורבים אחרים. כמו בדרכו הצבאית, גם כאן הוא יסודי, שולט בחומר ואינו מוותר על האמת שלו. לכן בדרכי שלי הוא לא רק קריאת חובה לכל מפקד, אלא ספר שירתק כל אדם שערכיה של מדינת ישראל וצבאה יקרים לו. דורון רובין הלך לעולמו בינואר 2018, זמן קצר לאחר שהשלים את כתיבת בדרכי שלי. הספר נפתח בהקדמה מאת הנשיא ראובן ריבלין, ומצורפים לו פרקים מאת אלוף (מיל') דורון אלמוג ואלוף (מיל') יום־טוב סמיה – שניהם פקודיו של רובין וחבריו. דורון רובין נולד ב־1944 בבית יוסף וגדל בבוסתן הגליל. ב־1963 התגייס לצנחנים. במלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגה בגדוד 890. במלחמת יום הכיפורים פיקד על גדוד 202 והוביל אותו בקרב ואדי מבעוק. לאחר המלחמה שימש כקצין אג"ם של פיקוד הצפון, וב־1977 מונה למפקד בית הספר לקצינים. ב־1979 מונה למפקד חטיבה 35, חטיבת הצנחנים הסדירה, והוביל אותה בסדרת פשיטות בלבנון. הוא עבר הסבה לשריון, וב־1982, שלושה ימים לפני שפרצה מלחמת שלום הגליל, מונה למפקד חטיבת השריון 500, שאותה הוביל בקרב עין זחלתא. לאחר מכן היה מפקד אוגדה 194, וב־1983 מונה למפקד אוגדה 162 ופיקד על הגזרה המזרחית בלבנון. באמצע שנות ה־80 עמד בראש חטיבת התורה והפיתוח במפקדת חילות השדה. ב־1987 הועלה לדרגת אלוף והיה לראש אגף ההדרכה במטה הכללי. ב־1991 השתחרר מצה"ל לאחר 28 שנות שירות. רובין היה בוגר החוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, בוגר בית הספר למלחמה בפריז ובוגר המכללה לביטחון לאומי. הוא נפטר בינואר 2018, והותיר אחריו את אשתו הגר, ארבעה בנים ו־14 נכדים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אביתר מתניה, עמיר רפפורט
תיאור: איך מטפלים במפץ עולמי? איך מתכוננים למהפכה? עידן הסייבר הוא מהפכה. מהפכה גלובלית, מואצת, מסחררת. העולם משתנה, כל זירה בעולם משתנה. העסקים והכלכלה, הטרור והמלחמה, התחבורה ומערכות הבריאות, הפשיעה והמשטרה, הפוליטיקה והמדינאות, יחסים בין־אישיים ויחסי הכוחות בין האזרח לבין הממשלה. שום תחום לא נשאר כפי שהיה. שום תחום לא יישאר כפי שהוא היום. בהתמודדות עם המהפכה הזאת, ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם. אחת משלוש, אולי חמש. וזה לא דבר של מה בכך. פרופ׳ אביתר מתניה הוא האיש שמונה להכין את ישראל להתמודדות עם אתגר הסייבר. הוא האיש שיודע מדוע הצליחה כל כך. עכשיו, בשותפות עם העיתונאי והיזם עמיר רפפורט, שניהם מסבירים מהו עידן הסייבר, מה הופך את ישראל למעצמת סייבר, כיצד המדינה נערכת להתגונן מפני איומי הסייבר וכיצד היא מנסה לנצל את הזדמנויות הסייבר. סייברמאניה הוא ספר על מלחמות העתיד, על יזמי העתיד, על פושעי העתיד, על המצאות העתיד.
סייברמאניה הוא ספר על הצלחות העתיד, על סכנות העתיד, על תעלומות העתיד.
סייברמאניה הוא ספר על מהפכה שמתרחשת, בעצם, כבר בהווה. על מהפכה שבלי להבין את עוצמתה ואת משמעותה אי אפשר להבין את העולם של המאה ה־21.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יורם פריד, גדעון ביגר
תיאור: מעורבות צה"ל בהכוונה ותכנון התעשייה והתשתיות האזרחיות מיד עם תום מלחמת העצמאות נבעה ממספר סיבות אשר לא רק תלויות אחת בשנייה אלא גם משפיעות זו על זו: "תפיסת האיום", כלומר החשש מפני סבב לחימה נוסף מול מדינות ערב; התפיסה שהמלחמה המודרנית היא מלחמה טוטלית בין עמים, לא רק בין צבאות; ההבנה שפוטנציאל המלחמה של מדינות ערב גדול לאין שעור מזה של מדינת ישראל; הקביעה שצה"ל הוא הגוף היחיד המוסמך לקבוע את עקרונות הביטחון הלאומי, מכיוון שהגופים האזרחיים אינם מודעים לצרכים הביטחוניים של המדינה. מבחינת צה"ל כל ההיבטים האזרחיים במדינה, בדגש על התעשייה האזרחית, נתפסו כחלק מרכזי בפוטנציאל הלחימה של צה"ל וכגורם מכריע בניצחון ובשיקום המדינה לאחר מכן. מסיבות אלו דרשו בצה"ל להיות מעורבים בכל הקשור למיקומם של מפעלים ותשתיות וצורת בנייתם, באופן כזה שיענה על שתי דרישות מרכזיות: שישרתו את צה"ל ואת המאמץ המלחמתי, ושניתן יהיה להגן עליהן בזמן מלחמה כדי שימלאו את הדרישה הראשונה. מהתיאור ההיסטורי המובא בספר עולות מספר מסקנות ביחס לקשר בין צה"ל לחברה האזרחית: צה"ל לא חרג מכללי המשחק הדמוקרטיים; מעורבות זו לא נבעה מרצון למיליטריזציה או דומיננטיות אלא מחשש אמיתי שהדרג המדיני אינו מבין את צרכי הביטחון; בשנים אלו הייתה דומיננטיות אזרחית אשר באה לידי ביטוי בדחייה והתעלמות מדרישות הצבא; יש לראות את תפיסת הביטחון בצורה הוליסטית ורחבה. זאת ועוד, השאלות אשר נבדקות לאורך הספר, כמו למשל מי אחראי? מי מתכנן? מי מכוון? ולמי יש את הכוח והסמכות להחליט? – שאלות אלה ואחרות עדיין מלוות את יחסי צה"ל עם החברה האזרחית.
רסלינג
מאת: אומי לייסנר
תיאור: לאורך ההיסטוריה היוותה הלידה אתר מרכזי לניהול מאבקי שליטה על גוף האישה. תחילה הייתה ידן של כוחות הדת על העליונה, ועם הזמן התחזקה אחיזת המדינה בתחום. במאות האחרונות נוסף למערכה מאבק פרופסיונלי. במקור דובר בשאיפת הרופאים להוציא מידי המיילדות את רשות הטיפול בלידות רגילות (לא-פתולוגיות), אבל מאז הצטרפו גורמים נוספים לרשימת המרוויחים מאירוע הלידה, למשל מוסדות אשפוז, מיצרי טכנולוגיות רפואיות, עורכי דין ועוד. כך הפכה היולדת למעין "משאב טבע" שאותו ניתן "לכרות", בעוד שצרכיה וזכותה לאוטונומיה גופנית נשארו לרוב הרחק מאחור. ספר זה עוקב אחר התפתחויות אלה כפי שהתרחשו בזירה המקומית; הוא מתמקד בסעיף חוק הביטוח הלאומי (1953) אשר לפיו רק נשים שאושפזו ללידה זכאיות למענק אשר חלקו ניתן לאם לטובת רכישת ציוד לתינוק וחלקו לבית החולים, לטובת הוצאות האשפוז. לימים הסכימו בתי החולים לחדול לדרוש סכומים נוספים מהיולדת עבור הטיפול שקיבלה בפועל, בשל קבלת "מענק אשפוז" אחיד בתמורה לכל יולדת – בתנאי שהסכום עלה על ההוצאות שנדרשו בלידה בדרך כלל. כך הפכו היולדות שנזקקו להכי מעט טיפול למייצרות הכי הרבה רווח עבור מוסדות האשפוז. עם זאת, הלכה למעשה, בתי החולים בארץ מעולם לא היו ערוכים לקבלת כלל היולדות כראוי, ובנסיבות של מצוקה במיטות אשפוז ובתקנים למיילדות התגברה רמת ההתערבות הרפואית השגרתית בלידה והידרדרו תנאי האשפוז. בנסיבות אלה ניתן היה לצפות לפיתוח מערך לניהול לידות חוץ-אשפוזיות, כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם. בפועל העדיפו הרשויות לפתוח את דלתות בתי החולים למגוון שירותים פרטיים ליולדות, כלומר שבמקום לרופף את חובת אשפוז היולדות או לשפר את תנאי האשפוז, הוחלט לנצל אותם ליצירת רווחים נוספים.
רסלינג
מאת: בנימין גדרון, יסכה מוניקנדם־גבעון, ענבל אבו, אורן קפלן
תיאור: המשבר העולמי של השנים 2008-2009 הוכיח בצורה מובהקת את פגיעותם של ציבורים רחבים, מוסדות וארגונים הפועלים במסגרת השיטה הכלכלית הנאו-ליברלית. משבר זה הוציא המונים לרחובות בפעילויות מחאה חברתית בכל העולם, פעילויות שהתמקדו בדרישה לצדק חברתי ושהקיפו מאות-אלפים גם בישראל. במקביל למחאה נגד השיטה המיטיבה עם בודדים ופוגעת ברבים, פיתחו יזמים יצירתיים מערכים עסקיים המשלבים בפעילותם מטרות חברתיות (או סביבתיות), מערכים עסקיים אשר אינם קיימים לצורך מקסום רווחים בלבד. ליד יוזמות אלה, הנקראות בשם הכולל "עסקים חברתיים", התפתחו גם מערכי מימון והשקעה חדשים – המבקשים להפיק, מעבר לתשואה הכלכלית, גם תשואה חברתית (או סביבתית) – הנקראים בשם הכולל "השקעות חברתיות". פעילויות אלה התפתחו במיוחד בעשור האחרון – ניתן לראות בהם תשתית ל"כלכלה החברתית". לשילוב של שיקולים חברתיים בפעילות כלכלית יש היסטוריה של מאות שנים. הדפוסים המאפיינים את ההתפתחויות האחרונות ואשר הופכים את ה"כלכלה החברתית" ל"חדשה" הם מרכיב היזמות של פרטים והתשתית הטכנולוגית הענפה המושפעת בישראל בעיקר מיזמות בתחום ההיי-טק. הספר שלפניכם מנתח את המקורות ההיסטוריים והאידיאיים של הכלכלה החברתית החדשה בישראל; הוא מציג דוגמאות לביטוייה הארגוניים בתחום העסקים החברתיים וההשקעות החברתיות בעולם; הוא מביא ממצאי מחקר של ארגוני כלכלה חברתית בישראל שנאספו במסגרת מחקר השוואתי בינלאומי בכ-50 מדינות.
רסלינג
מאת: אבנר ברנע
תיאור: דניאל כהנמן (חתן פרס הנובל לכלכלה) ציין ש"היכולת להיות מופתעים הוא היבט מהותי של חיינו המנטליים; ההפתעה היא האינדיקטור הרגיש ביותר לאופן שבו אנו מבינים את עולמנו ולציפיות שלנו ממנו". במוקד הספר את זאת לא צפינו עומדת השאלה כיצד מתמודדות מדינות, באמצעות ארגוני מודיעין, עם הפתעות אסטרטגיות, לצד בדיקת דרכי ההתמודדות של ארגונים עסקיים-כלכליים עם התפתחויות בלתי-צפויות. ארגוני מודיעין, קברניטי מדינות ומנהלים בכירים בתחום העסקי משקיעים מאמץ גדול על מנת למנוע הפתעות אסטרטגיות, אבל בפועל הם ממשיכים להיות מופתעים. ארגוני מודיעין עוסקים שנים רבות בשאלה כיצד לשפר את היכולות שלהם על מנת למנוע הפתעות אסטרטגיות. העדר התרעה ביחס לאיומים קריטיים המתפתחים בתחום העסקי מציג בעיה דומה אשר לא זכתה לדיון מספק. ספרו של אבנר ברנע מתמודד עם שלוש שאלות מרכזיות: מה ניתן ללמוד מניתוח השוואתי של כשלונות מודיעיניים, בתחום הלאומי והעסקי, על מנת להעשיר את הבנתנו ביחס לסיבות לכישלונות מודיעיניים? מה ניתן ללמוד מניתוח השוואתי של כשלונות מודיעיניים בשני סוגי הפתעות: הפתעה מרוכזת והפתעה מפוזרת; כיצד יכול המחקר ההשוואתי של כשלונות מודיעיניים בתחום הלאומי והעסקי לתרום לשיפור ההיערכות של מדינות, כלכלות ועסקים להתמודד עם הפתעות אסטרטגיות? הספר בוחן את כשלונות המודיעין מנקודת מבט חדשה המאפשרת לסווג הפתעה אסטרטגית לפי ארבעה ממדים. על סמך ניתוח ארבעה מקרי בוחן של כשלונות מודיעיניים, שניים בתחום המודיעין הלאומי (מתקפת 9/11 והאינתיפאדה הראשונה) ושניים בתחום העסקי-כלכלי (המשבר הפיננסי בשנת 2008 וקריסת IBM בשנת 1993), ניתן להבין טוב יותר את תופעת הכשלון המודיעיני.
רסלינג
מאת: לב גרינברג
תיאור: כיצד ניתן להסביר את המהפך שהתחולל בחברה הישראלית – בין ימי האופוריה והפתיחות לשלום של הסכמי אוסלו לקבורתו הפומבית ימים ספורים לאחר פרוץ האלימות באוקטובר 2000? הספר שלום מדומיין, שיח מלחמה הוא ניסיון ראשון מסוגו להתחקות בצורה מקיפה ושיטתית אחר התהליכים שהובילו לאובדן התקווה. ספרו של לב גרינברג מסביר בצורה בהירה כיצד נוצרה הנכונות המחודשת (בתיווך הפוליטיזציה של צה"ל) להקרבה ולתמיכה בעימות אלים ומתמשך – עד הניצחון. אבל לא מדובר בצייד אשמים, לא בצד כלשהו (הפלסטיני או הישראלי, מתונים או קיצונים) וגם לא במנהיג כלשהו (ערפאת, ברק, נתניהו, פרס, רבין או שרון), שכן המנהיגות אינה אלא ביטוי של הלך רוח ציבורי, של תהליכים פוליטיים וכוחות פנימיים וחיצוניים המופעלים עליה. שלום מדומיין, שיח מלחמה עוסק במנהיגות הישראלית בהקשרה הרחב – בהצלחתם של רבין ושרון, במשבר המנהיגות שנפער בפוליטיקה הישראלית לאחר הסתלקותם הפתאומית, ובכישלונם של פרס, נתניהו וברק, כמו גם הצמד אולמרט-פרץ במלחמת לבנון השנייה. שלום מדומיין, שיח מלחמה דן בתהליך פוליטי מורכב שאפשר לדמיין שלום, לדמיין מציאות חדשה, אך הקשה על מימוש הדמיון. הספר מנתח מדוע בסופו של דבר התהליך קרס והוביל לעימות אלים מחודש, אכזרי וארוך יותר מבעבר, כזה המונע אפילו לדמיין כיצד ניתן לצאת ממעגל האלימות ולשוב להידבר על שלום.
רסלינג
מאת: רוברט ט' סטנפורד, פרנק נ' הורטון, ריצ'רד ס' שווייקר, צ'רלס ו' וולן הבן, גארנר א' שרייבר
תיאור: הספר שלפניכם הוא מסמך היסטורי רב חשיבות, שנכתב על ידי חמישה חברי קונגרס אמריקאים על רקע מלחמת וייטנאם, והשפיע על מקבלי ההחלטות בממשל ניקסון שביטל את גיוס החובה בארה"ב )נושא שהיה גם חלק מהבטחת הבחירות של ניקסון(. בדצמבר 1972 גויס ג'פרי מלינגר, החייל האחרון שגויס בגיוס חובה בארה"ב. הספר שלפניכם מפרט בצורה שיטתית את הסיבות המעשיות והמוסריות בגינן ראוי לעבור למודל צבא מתנדב, כמו גם את הפעולות המעשיות שננקטו בארה"ב כדי לעבור למודל הזה. בישראל מעורר הדיון בגיוס החובה רגשות עזים המונעים לעיתים את הדיון המושכל לגביו. מטרתו של הספר היא להציג את הטיעונים לגבי מודל הגיוס ההתנדבותי־המקצועי בצורה ברורה ומובנת.
על מנת שנוכל לבחור בשיטת הגיוס המתאימה לישראל ראוי לגלות כי קיימות אפשרויות שונות לבנייה של כוח צבאי. כמו גם להבין את ערך הרצון החופשי של המשרתים בצבא כגורם המשפר את יכולותיו ועוצמתו.
הוצאת אנכי
מאת: אלי אבידר
תיאור: מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי? מאז קום המדינה ידעה ישראל מנהיגים משמאל, שגישושי השלום הנלהבים שלהם נענו בטרור ובשפיכות דמים, ומנהיגים מימין, שהכרזותיהם הלוחמניות שידרו לצד שני דווקא חולשה. אלה וגם אלה השיגו את התוצאות ההפוכות מאלה שקיוו להן. למה, בעצם? מה משבש בצורה כה מסוכנת את הדיאלוג שלנו עם העולם הערבי? האם באמת אין פרטנר, או שמא לא למדנו את שפתו? ספרו של אלי אבידר, 'התהום', מנסה להשיב בכנות ובאומץ על שאלות יסוד אלה.
אגם הוצאה לאור
מאת: איל השקס
תיאור: במקום הגישה המוכרת, שגרסה שהסכמים מדיניים מקיפים יביאו לקשרים כלכליים, כיום שולטת גישת גשרי הכלכלה: התמריצים לקשרים כלכליים מסייעים ויסייעו להגיע לקירבה מדינית, בין ישראל למדינות ערב. "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות ובחריין, הם דוגמה מובהקת למגמה זו, אך הם רק קצה הקרחון. מדינות ערב רוצות בקשר עם ישראל, לא כי הן אוהבות את ישראל (הן לא), אלא כי הן אוהבות את עצמן. אלו נאבקות יום יום עם בעיות דרמטיות - שפתרונן נמצא במידה רבה בחדשנות הישראלית ובמיקומה הגיאוגרפי – בנושאי מים, חקלאות, אנרגיה, מסחר, תעסוקה ועוד. הצורך בקשרים כלכליים הוא הדדי ובשונה מחלום העבר בדבר "מזרח תיכון חדש", בפני ישראל, המגזר העסקי והאזרחים ניצבות הזדמנויות כלכליות ומדיניות היסטוריות, שאסור להחמיצן.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: שלמה עוגן גולדמן
תיאור: אתגר הטרור מעורר עניין רב בקרב קובעי המדיניות, המוסדות הכלכליים ואזרחים מהשורה; מוקד העיסוק בו הוא מחקרי-אקדמי ואקטואלי גם יחד. עם זאת, ברוב הזמן אנשי האקדמיה מנהלים את השיח ביחס לטרור בינם לבין עצמם. בה-בעת, בזירה הציבורית רווחות עמדות ותחושות אשר אינן מתיישבות בהכרח עם השיח האקדמי, כך שלעיתים מוצגות "עובדות" ביחס לטרור שאין להן כל אחיזה במציאות. ספרו של שלמה עוגן גולדמן מבקש לגשר על הפער הזה באמצעות הצגה מעובדת, קלילה ומתומצתת של הידע האקדמי הכבד והעמוס. הספר מדגיש את המקרה הישראלי, כך שחלקים מהספר עוסקים בנושאים רלוונטיים לחיים בישראל – למשל הטרור האסלאמי, התפתחות הטרור הפלסטיני לאורך השנים ודרכי ההתמודדות איתו. כך יוכל הקורא ליהנות ממידע מעמיק ומבוסס המוצג באופן פשוט ונגיש, תוך כדי התייחסות לנתונים ולמחקרים שעשויים לעניין את הקוראים בכלל ואת הקורא הישראלי בפרט. בחלק הראשון של הספר יתוודע הקורא לדיון ביחס לשאלות כגון מהו טרור, מהי ההיסטוריה של הטרור ומהי תמונת המצב העולמית העכשווית. בחלק השני ייחשף הקורא למיתוסים הקשורים בגורמים לטרור – גלובליזציה, עוני, דת (בייחוד האסלאם), טרור המתאבדים והיכולת לנצח את ארגוני הטרור – וילמד על מידת אמיתותם.
רסלינג
מאת: יאיר דוד
תיאור: ‫ "בחטיבת מילואי צנחנים צה"לית הייתה מחלקת אנשי מילואים שהתנהגה אחרת. שונה מכל מחלקה אחרת. אנשיה כינו את עצמם לעיתים המחלקה, לעיתים מחלקת סאגר. הם היו צנחנים, כעשרים אנשי מילואים שהתגייסו בתחילת שנות השישים של המאה העשרים. רובם הוכשרו כנווטי טילי נ"ט קלים, טילים שיצאו משירות לאחר כמה שנים, והתפזרו ביחידות צנחנים שונות. לאחר מלחמת יום כיפור הם התקבצו יחדיו, מיוזמתם, מכמה מסגרות לוחמות, התמקמו בחולות של איסמעיליה, ליקטו טילים נגד טנקים מסוג סאגר שהותירו המצרים בחולות סיני ושיגרו כמה מהם על המצרים. גם אל לבנון הגיעו. הם השתתפו בלחימה במלחמת שלום הגליל ומיד עם תום הקרבות, אולי מעט לפני תום הקרבות, חזרו על דפוס פעולתם – חיפשו, איתרו ואספו טילי סאגר בדרום לבנון ושיגרו מהם על הסורים. הם דאגו למנות לעצמם מפקד מחלקה, שלא היה קצין; התנהלו ברמת המחלקה שלא על פי הפקודות; ניהלו שיחות על עתיד המחלקה על דעת עצמם ואף שזכו לתמיכה של מפקדיהם הישירים, המחלקה מעולם לא קיבלה בצה"ל הכרה רשמית כמחלקת לוחמה בשריון האויב.צה"ל ראה בהם לוחמי צנחים רגליים ותו לא". (מאתר האינטרנט של העורך). ‬
מאת: יותם מרגלית, ירדן קידר, גבריאל גורדון
תיאור: מה הן הסיבות לנשירה מוקדמת של מבוגרים ממעגל התעסוקה; אילו ענפי תעסוקה מתאפיינים יותר בפרישה מוקדמת של עובדות ועובדים; אילו אמצעי מדיניות נהוגים בישראל ובמדינות אחרות כדי לטפל בנשירת עובדים בגילים אלו; וכיצד השפיעה מגפת הקורונה על תעסוקת מבוגרים בישראל? שיעור התעסוקה של מבוגרים בני +50 בישראל נמוך במידה רבה משיעור התעסוקה של צעירים, ומדובר בתהליך ירידה הדרגתי ארוך שנים. לתופעה זו השלכות חברתיות וכלכליות קשות: עוני, פנסיה דלה ופגיעה ברמת החיים לאחר הפרישה - מציאות שמובילה במקרים רבים להסתמכות גוברת על תמיכה ממשלתית בדמות קצבאות רווחה והשלמת הכנסה. המחקר תעסוקת מבוגרים בישראל מבקש לאפיין את תופעת הנשירה המוקדמת משוק העבודה, שנים לפני גיל הפנסיה, ולהציע צעדי מדיניות לצמצומה. לצורך כך המחקר מנתח נתונים מינהליים של כלל המבוגרים לאורך תקופה של שני עשורים; בוחן את רמת המיומנויות שלהם בהשוואה למיומנויות של קבוצות גיל אחרות בישראל ושל מקביליהם המבוגרים בעולם; וסוקר את הצעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים הנפוצים בכלכלות מפותחות אחרות ואת הנתונים בעניין מידת הצלחתם. לנוכח הממצאים, המחקר מציג המלצות מדיניות יישומיות שמשקפות גישה חדשה לצמצום התת–תעסוקה בקרב מבוגרים. צעדים אלו, הנוגעים לשינוי היכולות של עובדות ועובדים ולתמריצים המכוונים לעובדים ולמעסיקים כאחד, ירחיבו מאוד את האפשרויות של מבוגרים להישאר רלוונטיים בשוק העבודה גם בגילים מאוחרים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: קרנית פלוג, דפנה אבירם-ניצן, יותם מרגלית, גבי גורדון, רחל זקן, ירדן קידר, עידו חי, רועי קנת-פורטל, זק הירש
תיאור: קשה אולי לזכור, אך ערב פרוץ מגפת הקורונה היה מצב המשק הישראלי טוב למדי: קצב צמיחה איתן, שיעור האבטלה הנמוך ביותר זה עשרות שנים, וביקוש גובר לעובדים שהביא לעלייה מתמשכת בשכר. אך מציאות זו חוותה טלטלה קשה כבר עם זיהוי החולים הראשונים בארץ בפברואר 2020 . כדי לצמצם את התפשטות הנגיף אימצה הממשלה צעדים חסרי תקדים, ובהם סגרים ממושכים, הוצאת עובדים רבים לחל"ת והטלת מגבלות חריפות על אופן העבודה ועל היקף המסחר. לצעדים אלו היו השלכות כבדות משקל על הפעילות הכלכלית בישראל, השפעות שאת חלקן אנו חווים גם עתה: תעשיות שלמות שנפגעו, עסקים שעברו לעבודה מרחוק, ועובדים שנאלצו שוב ושוב לנסות לאזן בין החשש הבריאותי לבין הצורך להתפרנס. מה הייתה השפעת צעדי הממשלה האלה על מצב העסקים? אילו ענפים נפגעו יותר ואילו פחות? אילו סוגי עובדים היו חשופים יותר למגבלות שהטילה הממשלה? האם אוכלוסיות מסוימות נפגעו קשה יותר או לזמן ממושך יותר? האם המדיניות הישראלית בשוק העבודה תאמה את שנעשה בזמן המשבר במדינות אחרות? ועד כמה דומות היו השלכות המשבר על העובדים ועל העסקים במדינות השונות?

בשל קצב האירועים יוצא הדופן מפרוץ המשבר הדיון הציבורי מתמקד באופן טבעי ב"כאן ובעכשיו". עם זאת, ניתוח ההתפתחויות שעבר המשק חשוב לשם הפקת לקחים ולעיצוב מושכל של המדיניות בעתיד. באמצעות ניתוח מגוון של נתונים - נתונים מינהליים, סקרים והשוואות בינלאומיות – מסמך זה מציג סקירת עומק של ההתרחשות לאחר פרוץ המשבר. הממצאים מציעים תובנות חדשות בדבר השינויים שעבר המשק ומכוונים זרקור אל הצעדים הנדרשים לחיזוק שוק עבודה והתאמתו לאתגרי העתיד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שגית אזארי-ויזל, יעל מלצר, אלון פורת, ירדן קידר
תיאור: הכשרות מקצועיות לא רק מעצימות את ההון האנושי, אלא יש להן גם תפקיד מרכזי בפיתוח כלכלי, בהעלאת פריון העבודה ובהקטנת הפערים בחברה המודרנית. לכן בישראל, כמו בארצות אחרות, ההכשרות מפוקחות על ידי המדינה וכמה מהן אף מסובסדות באופן חלקי או מלא על ידה. בשנים האחרונות גדלה החשיבות של מערך ההכשרות על רקע השינויים בשוק העבודה העתידי, והיא הועצמה לנוכח המשבר הבריאותי–כלכלי אשר פקד את המשק מחודש מרץ 2020 . המחקר מלגות קיום בתוכניות להכשרה מקצועית מנסה להתמודד עם שאלות חשובות בתחום: כיצד מלגות קיום משפיעות על הצלחת סטודנטים בתוכניות לימוד והכשרה מקצועית? מהי המדיניות הנהוגה במדינות המפותחות באשר למימון השכלה ולרכישת מקצוע לעומת המדיניות הנהוגה בישראל? האם יש קבוצות אוכלוסייה שמושפעות במידה אחרת ממלגות הקיום? בהתאם לממצאי המחקר מוצגת בסופו שורה של המלצות בתקווה לספק לקובעי המדיניות עדות מהימנה על מידת השפעתן של מלגות הקיום, כדי שיוכלו לגבש מדיניות מושכלת בתחום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: מחקר זה בחן עמדות של עובדים ומעסיקים לא־חרדים כלפי עמיתים ועובדים חרדים במגוון מקומות עבודה משותפים במגזר העסקי בישראל. מכיוון שלמעסיקים ולארגוני מעסיקים, וגם לגורמים הממשלתיים העוסקים בהעצמת אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה, יש תפקיד מכריע בקידום מהלכים לשיפור ההעסקה המגוונת במגזר הפרטי ולהעמקתה, עולות ממחקר זה כמה המלצות העשויות לשפר את אופני הקליטה וההעסקה של עובדים חרדים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, ירדן וייס, דנה עמיר
תיאור: ענף ההיי-טק הוא קטר הצמיחה העיקרי של כלכלת ישראל. הוא מתאפיין בפריון עבודה ובשכר גבוהים ותורם להגדלת הפריון במשק. למרות תרומתו המרשימה למשק, חסרים בו עובדים מיומנים בעלי הכשרה מתאימה וניסיון. אנשים עם מוגבלות ששיעורי התעסוקה בקרבם נמוכים בהרבה מאלו של האוכלוסייה הכללית יפיקו תועלת מהשתלבות בענף זה, שיכול לאפשר להם עבודה בשעות גמישות או עבודה מהבית בשכר גבוה. מחקר זה בוחן לראשונה את שיעורי ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי-טק בישראל, את הפערים ביניהם ובין האוכלוסייה הכללית ואת הסיבות המשוערות לפערים אלו. כדי לצייר תמונת מצב עדכנית של היצע העבודה לאנשים עם מוגבלות בענף ההיי-טק ולאמוד את פוטנציאל ההשתלבות שלהם ואת החסמים המקשים על מימושו, המחקר משלב ניתוח כמותני, המתבסס על קבצים מינהליים וסקרי למ"ס, עם סקירה איכותנית של הפרקטיקות הרווחות בתחום זה, בהתבסס על דוגמאות ממקרי בוחן בעולם. נוסף על הסקירה נערכו ראיונות עם גורמים רלוונטיים: אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי-טק, מעסיקים בהיי-טק ובעלי תפקידים בארגונים המסייעים בהשמת אנשים עם מוגבלות. ראיונות אלו נועדו לסייע לנו להבין את המציאות היום-יומית בשטח ואת הצרכים והרצונות של כלל השחקנים במערכת. למחקר שלושה פרקים. פרק 1 יסקור את ספרות המחקר העולמית ויערוך השוואה בין הגישות הציבוריות והפרטיות הנהוגות בעולם לשילוב אנשים עם מוגבלות בהיי-טק. פרק 2 יסכם תובנות עיקריות מראיונות עם כ-30 בעלי עניין: אנשים עם מוגבלות שמועסקים בהיי-טק; מעסיקים, מנהלות משאבי אנוש ומגייסות בהיי-טק; נציגים של עמותות, מיזמים חברתיים או חברות השמה לאנשים עם מוגבלות בהיי-טק. פרק 3 יציג ניתוח כמותי של פוטנציאל ההשתלבות ואת החסמים המקשים על אנשים עם מוגבלות לקבל משרות בהיי-טק. ניתוח זה התאפשר בזכות מסד נתונים ייחודי המצליב נתונים על מוגבלות מסקרי כוח אדם של הלמ"ס עם קבצים מינהליים המכילים מידע על מאפייני הרקע של אנשים עם מוגבלות (השכלה, שכר, מקום מגורים, מוצא וכדומה). ממצאי המחקר ישרתו הן את המגזר העסקי הן את קובעי המדיניות. מיפוי החסמים המקשים על אנשים עם מוגבלות להשתלב בענפי ההיי-טק ישמש בסיס להמלצות מעשיות בדבר השינויים וההתאמות שיש לעשות כדי לאפשר קליטה מיטבית של האוכלוסייה הזאת בענף. יישום ההמלצות יוכל לתרום לגיוון בענפי ההיי-טק, הסובלים ממחסור בעובדים מיומנים, ובתוך כך להגדיל את התוצר ופריון העבודה; ואנשים עם מוגבלות יצאו נשכרים מבחינה כלכלית משילובם בענפים אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתמר יקיר, גל זהר, רועי קנת-פורטל, גבריאל גורדון, ניסן אברהם
תיאור: בדוח מחקר זה נבחנים שיעורי היציאה מתעסוקה ושיעורי החזרה לתעסוקה במהלך משבר הקורונה בשנים 2020 - 2021 . הניתוח מתבסס על נתונים מינהליים של שירות התעסוקה ועל נתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מתמקד באוכלוסיית השכירים בגילי העבודה העיקריים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתי ברון, איתי שפירא
תיאור: במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על תנאי ההסדרה עם ישראל. כל אלו מתרחשים על רקע משבר פוליטי מתמשך בישראל, המקשה על פיתוח אסטרטגיה עדכנית, ותחרות אסטרטגית בין המעצמות, המובילה לקשיי תפקוד במערכת הבינלאומית. חיסול קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני, בתקיפה אמריקאית בראשית שנת 2020, מעניק בראייתנו משקל כבד יותר להערכתנו בדבר האפשרות להסלמה והצורך לגבש אסטרטגיה ישראלית חדשה. האירוע יוצר הקשר חדש וטומן בחובו פוטנציאל לתפנית אסטרטגית.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ענת קורץ, דרור שלום
תיאור: בפרוס שנת 2022 מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל מאופיין בחוסר הלימה בין עוצמתה הביטחונית, הכלכלית והטכנולוגית, לבין חומרת האתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים הניצבים לפתחה. אלה מציבים איום אסטרטגי מהמורכבים והמדאיגים שידעה ישראל, וחושפים אגב כך את היעדרה של תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מולם.

במוקד האתגרים: איראן - הממשיכה בחתירתה להגיע לסף גרעיני ובה בעת מעצימה ללא הרף את היכולת לאיים על ישראל באש היקפית, מסיבית ומדויקת מכמה זירות; הזירה הפלסטינית — המציבה בפני ישראל סיכונים ממשיים של הסלמה, התפרקות הרשות והיעדר משילות, תוך גלישה למצב של מדינה דו־לאומית אחת וערעור על זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל מעמדה בזירה המדינית והמשפטית הבינלאומית; ובישראל פנימה - השסעים הבין־מגזריים, הקיטוב הפוליטי, אובדן האמון במוסדות המדינה והכרסום בממלכתיות הפכו לאיום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי של ישראל.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ענת קורץ, איתי ברון
תיאור: ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020 , שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות באופן שלא הוביל להסלמה וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה לקידום נורמליזציה עם שורת מדינות במזרח התיכון, שמסמנת צמצום במרכזיותו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני בסדר היום האזורי והבינלאומי.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: איתי ברון
תיאור: השימוש שעשתה ישראל בכוח האווירי שלה במשך יותר משבעה עשורים משקף חשיבה יצירתית, קבלת החלטות נועזת ויכולת ביצוע מדויקת. לאורך התקופה הפך חיל האוויר מגוף קטן ודל במטוסים ובטייסים למרכיב מרכזי בעוצמה הצבאית הכוללת של ישראל. מאז שנות ה־90 מעניקה הצמרת המדינית והצבאית עדיפות ברורה לשימוש בכוח האווירי במבצעים ובמלחמות על פני שימוש בכוחות היבשה. הטענה המרכזית בספר היא כי עדיפות זו התפתחה בעקבות שינויים חברתיים ופוליטיים, התפתחויות טכנולוגיות ותמורות שהתרחשו במאפייני המלחמה, באופי האויבים ובעוצמת האיומים שישראל מתמודדת עימם. על רקע שינויים אלו ידע חיל האוויר להציע למקבלי ההחלטות יכולות ותפיסות שאפשרו הפעלת כוח יעילה וצמצום הסיכונים הצבאיים והמדיניים המאפיינים את הפעלת כוחות היבשה. עם זאת, הספר חושף גם את מגבלותיו של השימוש בכוח אווירי, את רגישותו לצורות הפעלה שגויות, את תלותו העצומה במודיעין, את פערי הציפיות בנוגע ליכולותיו, את הקושי שלו להתמודד עם 'דור האויבים החדש' שהתפתח בעשורים האחרונים ואת האיומים החדשים על העליונות האווירית ארוכת השנים שביסס. לכוח האווירי יהיה תפקיד מרכזי במלחמה הבאה והוא יגרום נזק גדול מאוד לאויב. אבל הוא לא יצליח למנוע הרס והרג בעורף הישראלי. פער בסיסי זה ביכולותיו של הכוח האווירי הוא אחת הסיבות לכך שהנהגה מדינית וצבאית אחראית אינה יכולה לוותר על כוחות יבשה מצוידים, מאורגנים ובעלי תפיסת תמרון רלוונטית לאתגרי ההווה והעתיד.
המכון למחקרי בטחון לאומי
הצג עוד תוצאות