חוקי עבד ואמה

עמוד:85

יש חוקרים הטוענים שמעשה שחרור העבדים נועד לסייע בהגנה מפני המצור , וכי לא היה בזה ניסיון של ממש ליישם את חוקי העבד שבתורה . א . נמקו טענה זאת בעזרת הכתוב בירמיהו לד . 17-6 , ב . נראה כי ירמיהו לא פירש כך את מעשה השחרור , אלא הוא ראה בו ניסיון ליישם את חוקי שחרור העבד . בססו טענה זאת על הכתוב . כמה מחוקרי המקרא סבורים שהסיפור המופיע בירמיהו לד מעיד על כך שהיו ניסיונות ליישם את חוקי העבד בפועל , וכי ניסיונות אלה נכשלו . כתגובה לכישלונות אלה נוצרו מאוחר יותר חוקי העבד שבספר ויקרא . לדעת חוקרים אלה , מחברי החוק בויקרא כה , שחיו במאה השישית לפני הספירה , היו מודעים לכך שספר דברים הציב יעד קשה מדי להשגה , ועל כן ניסו להציג חוק עבד המפשר בין המציאות לבין האידאלים שייצג ספר דברים . הפשרה שהציעו מחברי החוק בויקרא כה הביאה לידי כך שהעבד שירת תקופה ארוכה הרבה יותר מזו המותרת בספר שמות ובספר דברים , אולם מערכת היחסים שבין העבד למעסיקיו הוגדרה כך שזכויותיו האנושיות , החברתיות והכלכליות של העבד יישמרו . עיינו בויקרא כה ; 43-39 , א . הסבירו כיצד על פי פסוקים אלה העבד משרת תקופה ארוכה יותר מזו שבשמות וכדברים , אך זכויותיו האנושיות נשמרות . ב . איזה משלושת קובצי החוק מציע את הגישה השיוויונית ביותר כלפי העבד ? נמקו ) . מומלץ להיעזר בטבלה ( . עיינו בויקרא כה : 46-44 , בפסוקים אלה מוצעת דרך נוספת , המאפשרת מצד אחד להימנע משיעבוד ללא תנאים אנושיים-סוציאליים , ומצד שני היא מאפשרת להמשיך ולהיעזר בעבדות . מהי הדרך המוצעת בפסוקים אלה ? על פי ספר ויקרא יש לשמור על זכויותיו של העבד העברי ולא לראות בו עבד אלא "שכיר ותושב , " אולם את בני העמים האחרים אפשר לשעבד בעבדות שזכויותיה אינן מוגדרות . ייתכן שגישה כזאת נרמזת גם בקובץ חוקי העבד שבספר שמות .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר