נמצאו 1069 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דב שוורץ
תיאור: כיצד חוו אבות החסידות את בריאת העולמות? מה היו הכלים המושגיים שסייעו להם בחוויה המכוננת? ספר זה עוסק בארכאולוגיה של גוף הידע החסידי. הוא טוען כי התורות של אבות החסידות מושתתות על שלד אינטלקטואלי ומיסטי, הכולל הנחות יסוד משותפות. טענה זו מיושמת על תפיסת הבריאה, הצמצום וראשית ההתהוות בקרב אבות החסידות. עיקר הדיון נסב על הגותם של ר' דובער, המגיד ממזריץ', ותלמידיו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: זאב קיציס
תיאור: ״בואו לתקון״ , קרא פרופסור יואב אלשטיין בכותרת מאמר שפרסם, ובו בנה לראשונה רשימה ביבליוגרפית של ספרות השבחים החסידית. כיוון שהייתה זו עבודה ראשונה וראשונית, קרא אלשטיין לבוא ולתקון ולהשלים את התיאור. ספר זה , ״לתקון באנו״ , הוא השלמת תיאורה של ספרות השבחים החסידית בצורה המקיפה והשלמה ביותר עד כה.
מאות ספרים וספרונים של שבחי צדיקים ראו אור בעולמה של החסידות, החל מ״שבחי הבעש״ט״ (תקע״ה) ועד ימינו. המחקרים הרבים שנעשו עד כה על הסיפורת החסידית פסחו ברובם על תיאור הקורפוס הספרותי עצמו. את החלל הזה בא הספר שלפניכם למלא, בעזרת ביבליוגרפיה מקיפה של ספרות עממית־יהודית מרתקת זו, מראשיתה ועד מלחמת העולם השנייה. ביבליוגרפיה מוערת זו מאירה לראשונה את הסוגות השונות של ספרות השבחים ומגלה תהליכים מרתקים שהתרחשו בקורותיה של ספרות זו, ובראשן תהליך התקבלותה של ספרות השבחים החסידית כספרות תורנית לגיטימית וחשובה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שלום צדיק
תיאור: האם חייבים להאמין בעל טבעי כדי להיות דתי? האם ערעורים על יסודות הדת הם תחילה של כפירה או הדרך לזקק את הדת מאמונות טפילות? ספר זה מנסה לטעון שבימי הביניים היה זרם פילוסופי דתי שלא האמין בעל טבעי, התנגד לקבלה ודגל בכך שהמצוות נועדו לתועלת האדם והחברה. בתחילת העת החדשה זרם זה נעלם תחת מתקפתם המשולבת של החילון הליברלי והדת השמרנית שמאז חילקו בניהם את התודעה הציבורית ושכנעו את כולם שיש לבחור בין שכל לאמונה דתית. הדת השמרנית וחילון הליברלי מסכימים בניהם על כך שהאדם צריך לבחור בין השכל לבין הדת – הם רק חולקים על ההכרעה הראויה. בניגוד לכך הפילוסופיה הדתית קובעת שיש סיבות פילוסופיות להיות דתי וסיבות דתיות להיות פילוסוף. בספר מוצג סקירה היסטורית של המצב בימי הביניים ובימינו, ביקורת על הזרמים השמרנים הדתיים, הליברליים החילוניים והדתיים הליברלים, וכן דרכים מעשיות להחיות את הפילוסופיה הדתית כזרם המשפיע על התודעה הציבורית בימינו.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: צבי מרק, אריאל אבן-מעשה, לוי יצחק קופר
תיאור: הרב קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין מקרקוב (1751 ;1823) היה מנהיג חסידי ודרשן יצירתי, שחי ופעל בתקופת התפשטות החסידות בהשראת הבעש"ט (הרב ישראל בעל שם טוב, 1700 לערך ;1760) הוא היה עד למעבר החסידות ממעגלים אינטימיים של אליטות ויחידי סגולה לתנועת התחדשות רחבה, שהלכה, גדלה והתפשטה.
ר' קלונימוס קלמן התגורר , לפחות במשך חלק מחייו , בקרקוב, וייתכן אף שהיה הצדיק החסידי הראשון שהנהיג עדה חסידית בעיר גדולה. "המאור ושמש" , כפי שמכנים אותו תדיר על שם ספרו , הוא חוליה חשובה בשלב מִיסוּד החסידות. דרשותיו של ר' קלונימוס קלמן כוללות תיאורים של סוגים שונים של הנהגה כריזמטית, כאשר הוא ראה בכל דרך ודרך ייצוג אותנטי של המסע הדתי.
אסופת מאמרים זו כוללת מחקרים המאירים פנים שונים של ר' קלונימוס קלמן, ספרו ומורשתו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שרה שורץ
תיאור: מקדמת דנא התחבטו קוראי ספר בראשית בהבנת תוקפן וטיבן של ברכות יצחק, ודורות של פרשנים תהו על הבחירה ביעקב על אף שנטלן במרמה. מניעיו של יצחק ותפקידו בסיפור עשויים לשפוך אור על סוגיות אלה. האם מימש את התוכנית האלוהית או שמא פעל נגדה? מה חלקו במאבק שהתחולל בין בניו? עד כמה הוא אחראי לקרע שפילג את משפחתו?
אולם העיסוק בדמותו של יצחק מועט. התפיסה הרווחת היא שסיפורו משוקע בסיפורי אברהם ויעקב, ושאביו ובנו מטילים עליו את צִלם הגדול. הקריאה המוצעת בספר זה מערערת על תפיסה זו. ביסודה זיהוי ותיחום הסיפור העצמאי של יצחק בספר בראשית, המתלכד סביב הזמן שבו שימש כאבי המשפחה. חלק הארי של הספר הוא ניתוח ספרותי של הסיפור, הפותח צוהר לאתגרים המרכזיים שעמדו לפתחו של יצחק: ירושת אביו, האחיזה בארץ והבחירה הכואבת בין בניו התאומים.
ליצחק תפקיד מרכזי בדרמה שטלטלה את ביתו, המתחוללת במרחב המשפחתי אך שזורה מבלי הפרד באופק הלאומי. הסיפור על אודותיו משמש זירת דיון בתפיסות הורשה שונות. דרכו נחשפת זווית ראייה מפתיעה על סוגיות יסוד תיאולוגיות, דוגמת תמת הבחירה והיחס הדיאלקטי בין האחריות האנושית ובין הרצון האלוהי בקביעת זהותם של יורשי הברית. עוד מגלה ספר זה פנים חדשות בדמותו של יצחק כְּאָב, וכאב־טיפוס לסיפורי בני הדור השני במקרא , אלו הנדרשים למצוא את האיזון העדין בין המשכיות ושימור ובין שינוי, חידוש, התפתחות וצמיחה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ולריה ליאורה חייבי
תיאור: רבי שניאור זלמן מליאדי - האדמו"ר הזקן - הוא מייסדה של חסידות חב"ד ומתווה דרכה הרעיונית והערכית. האדמו"ר הזקן הציע בכתביו מערכת מושגים יסודית המהווה תשתית לכל מחשבת חב"ד, ומייצגת כמיהה אינטלקטואלית, ידע מיסטי, תאורגיה ותפיסת עשייה דתית.
ספר זה מבקש לדון בתפיסות החינוכיות והדידקטיות של רבי שניאור זלמן. למרבה ההפתעה, ולמרות שאנו מוצאים אצלו דאגה לחסידיו ברובד האינטלקטואלי והמעשי כאחד, לא נמצאת בתורתו התייחסות ישירה לחינוךוהוראה. אף על פי כן, דומה שהאינטואיציות הדידקטיות והחינוכיות של רש"ז שזורות בעקיפין במשלים, ובמיוחד במשל הרב והתלמיד. השימושים הרבים של האדמו"ר הזקן במשל זה נושאים אופי של שיטה, וספר זה מבקש, בעזרת העיון בהם, לפתוח צוהר לשיטתו הרעיונית העשירה של רש"ז גם בתחום החינוך וההוראה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: צבי מרק
תיאור: הספר הוא עיון באופיו של ספר הדרשות של רבי נחמן מברסלב כיצירה רוחנית יוצאת דופן וכתופעה ספרותית ייחודית. בספר נחשף כי בתשתית הדרשות מונחת שורה ארוכה ומרתקת של חזיונות נבואיים, ששמשו כמקור השראה לרעיונות הגלומים דרשות וגם לאופיים הספרותי. מובאים בספר גם גילויים חדשים על הקשר בין עולם החזיונות של רבי נחמן לבין חיבורו הסודי הספר הנשרף", תוך היעזרות בשרידים המועטים שנותרו מחיבור זה.
הרבדים הסיפוריים והסגנון הלשוני המאפיינים את הספר "ליקוטי מוהר"ן" מתגלים כקשורים לרקעו החזיוני וכהולמים את יעדו להעצים את מקום הדמיון בתודעה האנושית. העצמת הדמיון היא חלק מההכנה לשיבה לארץ ישראל, בה הדמיון והנבואה אמורים למלא מקום מרכזי. בלב הספר ישנו ניתוח מפורט של "תשעה תיקונין", אחת מהדרשות הארוכות והחשובות ב"ליקוטי מוהר"ן". הדרשה מיוסדת על חזיון רב רושם, המטיל על רבי נחמן לחדש תורה גואלת שבכוחה לפלס דרך לשיבת עם ישראל לארצו. במסגרת דרשה זו קרא רבי נחמן לכל מי שרוצה להיות יהודי באמת לנסוע לארץ ישראל, ואף שירטט קווי מתאר לפעילות מעשית במישור המדיני שתניע תהליך של שיבה לארץ בעזרת האימפריות השולטות בה ובדרכים אליה. כחלק מפרישת הרקע ההיסטורי לדרשה, נחשפת מעורבותו של רבי נחמן בפרשת ההוצאה להורג של "מוסר" שפגע בהעברת כספי סיוע לארץ ישראל וסיכן את קיומה של הקהילה החסידית בארץ.
הספר "סודות שמים וסודות אדם" פותח אופקים חדשים לקריאה בספר "ליקוטי מוהר"ן", דרך התמקדות בהיבטים הסיפוריים והתמונתיים, בשפת השירה והניגון , ובכך מאפשר מגע בעל אופי שונה עם החיבור. על לימוד בתורות רבי נחמן ללא קשב לרבדים אלו קונן מחברן ואמר "העולם לא טעמו אותי כלום עדַיִן".
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אהתראם זכאים (רבני), יעל זכות (זכאים)
תיאור: בספר זה מובאים זיכרונותיו של הרב יצחק לוריא רבני (1997-1910), נצר לח"י דורות של רבנים ומנהיגי קהילה באספהאן שבאיראן. נוסף על תפקידו כרב ומנהיג קהילה הוא היה גם מורה, סגן מנהל ומנהל בבית הספר מטעם רשת החינוך "אליאנס , כל ישראל חברים" באספהאן, וכונה בפי תלמידיו ומוקיריו מוסיו יצחק, על שום תואר הנימוס Monsieur ("מר") שבו כונו מנהלים ומורים בבתי הספר של הרשת, ששפת ההוראה בהם הייתה צרפתית. כמו כן היה פעיל עלייה וסייע בידי נציגי הסוכנות היהודית בפעילותם באיראן.
זיכרונותיו של הרב רבני, שנכתבו בערוב ימיו בפרסית ותורגמו לעברית בידי בתו אהתראם זכאים (רבני), משקפים את חיי הקהילה היהודית באספהאן בדורו ובדורות שלפניו. המשפחה היהודית באיראן מצטיירת בהם כמשפחה מגובשת אשר דואגת לעתיד ילדיה וחינוכם ולשמירת המסורת והערכים הרוחניים היהודיים למרות המכשולים הרבים, הזרות והעוינות שהיו מנת חלקם של היהודים שחיו בגלות בקרב מוסלמים שיעים. כותב הזיכרונות התייתם מאביו בהיותו נער והוטל עליו נטל הפרנסה של אימו ואחיותיו הצעירות. מתוך תחושת האחריות הטבעית שניחן בה הוא נענה גם לבקשת בני הקהילה להמשיך את דרך אבותיו, למד הלכות שחיטה, בין היתר אצל צאצאי המקובל מולא אור שרגא ביזד שבאיראן, וקיבל סמיכה לרבנות. הוא מילא תפקידים נוספים בשירות הקהילה ומטעם השלטונות באיראן.
התרגום מלווה בהערות שוליים, שחלקן נכתב בידי העורך האקדמי של הספר פרופ' דוד ירושלמי, ובנספחים הכוללים הרחבות בהיבטים שונים בחיי הקהילה היהודית באספהאן בתקופה הנדונה: החינוך, התרבות, הדת והמשפחה. משובצים בספר תצלומים ומסמכים אותנטיים רבים , תמונות מהרובע היהודי באספהאן (המחלה), מבית הספר "אתח’אד" של "אליאנס" באספהאן, תעודות הסמכה לרבנות, העתקות בכתיבת יד מתוך כתבים דתיים, תעודות רשמיות מאת השלטונות ועוד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אריאל אדמוני, אחיה אדמוני
תיאור: ד"ר ש"י אדמוני לימד במוסדות אקדמיים שונים והעמיד תלמידים הרבה. זכה ש"י ובסביבתו עסקו רבים באקדמיה ובמחקר. לזכרו, הקדישו שורת חוקרים מאמרים פרי עטם מתחומים שונים. אסופה זו כוללת מספר שערים. במדעי היהדות נכתבו מחקרים במקרא, במנהגי תפוצות ישראל ובתורת הסוד. במדעי החברה מופיעים מחקרים בקרימינולוגיה, בעבודה סוציאלית ובפסיכולוגיה. במדעי הרוח נכללים עיונים בפילוסופיה, בהיסטוריה, בבלשנות ובמוזיקה.
מאת: ראובן גפני
תיאור: לכרוך את התפילה הוא החלק השני בסדרת מסעותיו של המחבר בעקבות סידורי תפילה ומתפללים בארץ ישראל בעת החדשה. כמו קודמו, פותח סידור, גם כרך זה מבוסס על פרויקט־הרשת השבועי של המחבר ("סידור אחד בשבוע"), וכולל בתוכו את סיפוריהם של כשבעים סידורי תפילה שהודפסו בארץ ישראל, מאמצע המאה התשע עשרה ועד לשנים האחרונות: ספרדיים אשכנזיים, לאומיים וחרדיים, שמרניים ופורצי דרך. הסידורים מוצגים בנימה אישית, תוך התייחסות לדמויותיהם של העורכים ושל המדפיסים; לעיצובם התוכני והחזותי; לנסיבות הזמן והמקום שבו נוצרו; ולמגוון סוגיות הנוגעות לתכנים, לקהלי יעד וכמובן גם לאידיאולוגיה ולפוליטיקה.
רבים מן הסידורים המוצגים בכרך זה נשכחו כמעט לחלוטין ברבות השנים, וסיפוריהם מציגים זוויות מפתיעות ולא מוכרות בסיפור הליטורגי הארץ־ישראלי. לעיתים, הדפסת הסידור היא למעשה רק קצהו של סיפור היסטורי נפתל ומרתק, המשקף פרקים דרמטיים בקורות העם היהודי בעת החדשה, הן בארץ הן מחוצה לה. לצד הסידורים עצמם, סקירות אחדות מוקדשות לתופעות נוספות בחקר התפילה הישראלית: הטמעת התפילות לזכר הנספים בשואה בסידורי התפילה; תפילות לאומיות שלא זכו למקום של קבע בסידורי התפילה, ועוד.
פרקי הספר ערוכים סביב מקבצים שונים, המאפשרים להשוות בין קבוצות שונות של סידורים ולהעריך את השפעתם: סידורי ירושלים בתקופת המנדט; סידורים לאומיים בסערת מדינה; סידורים הנסמכים על הדפסות קודמות בתפוצות; סידורי עדות וקהילות מובחנות; סידורים מתורגמים; סידוריהם של צדיקים ופוסקים; סידורי הזמן החדש; ומספר סידורי חג ומועד.
תבונות
מאת: חיותה דויטש, מיכל טיקוצ'ינסקי
תיאור: בספר שלפנינו מקובצים מאמרים בנושאים הלכתיים שכתבו נשים, רובן השתתפו בתוכנית לכתיבה הלכתית שהקימה הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי במכללת הרצוג. הספר מציע שיח ודיונים הלכתיים בנושאים שונים ומגוונים, לא בהכרח 'נשיים', אם כי חלקו עוסק גם באלה. “סביר להניח שלנשים הנכנסות לדיון ההלכתי תהיה נקודת מבט ייחודית שתתרום לכל נושא, בהתאם להשלכותיו ולמורכבותו" כתבה פרופ' תמר רוס. יקראו הקוראים וישפטו, אם כך הדבר. אנו מפרסמים ספר זה, בתקווה שבעקבותיו יבואו ספרים רבים נוספים, שיעשירו את עולם ההלכה היהודי בזווית שנחסכה ממנו דורות רבים מדי.
תבונות
מאת: ארי לבס
תיאור: סבי, לייב ליאון פינק, התחנן לקב"ה בשנות נדודיו בגלות שיסייע בידו לעלות לציון, שאותה ראה כמולדתו. לייב לא זכה לעלות לארץ ישראל. אלמנתו, שרה אסתר, ובנותיו רוזה וברטה זכו לבנות את ביתן במדינת ישראל. נכדיו נולדו בארץ והם מגשימים את חלום הסב שנספה בקרמטוריום של מחנה ההשמדה בירקנאו-אושוויץ.
חלומו של לייב ליאון התגשם דרכי, אריקה נכדו. סבתי החליטה לעברת את שמו של סבי לשמי, "ארי". בהענקת השם העברי לסבי, נענתה תחינתו מבורא העולם. ארי, לייב ליאון, זכה אחרי מותו בשם עברי במדינת היהודים בארץ ישראל.
יהי זכרו ברוך.
הספר מספר על קצה המזלג את סיפור החיים היהודי בארץ ישראל ובגלויות השונות ואת סיפור חייו של סבי לייב ליאון, אריקה, ומדגיש את החשיבות הגדולה של שילוב ערכים יהודיים בחיים האישיים, המשפחתיים והציבוריים. תקוותי שספר זה יאיר את דרכם של רבים ויסייע בידם בהבנת ייעודם האישי וייעודו של עם ישראל בעולם. בכך יתרום הספר לאחדות עמנו.
אוריון הוצאה לאור
מאת: משה בנוביץ
תיאור: ספרו של משה בנוביץ, זיכרונות ישעיהו בן אמוץ, הוא ניסיון מרתק להסביר כיצד תפסו נביאי המקרא את יצירותיהם. תהום הזמן המבדילה בינינו לבין הנביאים עשויה למנוע מקולם להדהד בליבנו; אנחנו עלולים להתייחס לנבואה בסקפטיות, או לחילופין בתמימות יתר, כתופעה הנשגבת מבינתנו ושייכת לתקופה אחרת. בספר זה מוצעת התייחסות אחרת לנבואה: המחבר מדמיין את ישעיהו הנביא כאדם בעל תודעה שאינה רחוקה מזו של אדם מאמין בן ימינו. ישעיהו תופס את האלוהים ככוח הרצון העומד מאחורי ההוייה, הטבע וההיסטוריה, ואת השליחות הנבואית כתפיסת האדם את הרצון הזה, הזדהות עמו, וחיים לאורו. ניסיון זה לצלול אל עולמו של הנביא ולקרוא אותו מבפנים מתגלה כפרספקטיבה עזה ורעננה החושפת גוונים חדשים בספר ישעיהו. חלקו הראשון של הספר כתוב כרומן זיכרונות שנכתב מנקודת מבטו של ישעיהו, בגוף ראשון: לעת זקנה סוקר ישעיהו את חייו ואת נבואותיו כפי שהם באים לידי ביטוי בספר ישעיהו (פרקים א-לג); הוא מסביר את מערכת היחסים שלו עם אלוהיו ואת תופעת הנבואה. החלק השני הוא פירוש עכשיוי בקולו של בנוביץ לספר הזיכרונות שאותו ייחס לישעיהו. משה בנוביץ מחדש רבות בחקר ספר ישעיהו ופרשנותו; הוא מציג תובנות מחקריות שלו ושל חוקרים אחרים באופן כזה שמַשִּיב בהן רוח חיים. מעבר לדיונים בהיסטוריה ובפרשנות המקרא, יש בספר זה ניסיון לשחזר את הלך הרוח הדתי של ימי הבית הראשון שחולל את הנבואה ואת ספרות המקרא בכלל. הוא מתחקה אחר צימאון הנפש לאל חי ודבקותה בו, כמיהה והזדהות שהניבו תורה ומצוות, נבואות ומזמורים. ספרו של בנוביץ אינו מסתפק בביטוי הערטילאי "השראה אלוהית", אלא מנסה להסביר כיצד תפסו ישעיהו ואחרים בימי הבית הראשון את דבר ה' הפועם בנפשותיהם ומפעים את עולמם.
רסלינג
מאת: אחד העם
תיאור: "מאז הֶלֶם 7 באוקטובר 2023, והמלחמה הבלתי נגמרת שפרצה למחרת היום, צפו ועלו ובחריפות מדממת השאלות שאילו נשאלו קודם לכן, ייתכן ש־7 באוקטובר 2023 לא היה אלא יום רגיל בלוח השנה. אך לא כך אירע. המדינה, המטולטלת בסערת ההפיכה המשטרית ותנועות המחאה, המשיכה לנוע קדימה כמו ספינה שרב החובל שלה מתעלם מאזהרות המכ"ם הצופה לה התרסקות – ערכית ואולי אף ממשית – אל סלעי החוף הקטלניים. אין זה מפליא שכיום, כשמושגי יסוד וערכי יסוד היטשטשו לגמרי, השקר הפך לאמת והאמת הייתה לשקר, רצוי ואולי אף חובה להפנות מבט דווקא לאחור כדי להכיר ולנסות להבין מדוע ואיך התנפצה ספינת החלומות אל סלעי המציאות." [ראובן מירן, מתוך המבוא לספר]
"אחר שנים רבות שעברו עליי בהגיונות ודמיונות על דבר ארץ אבותינו ותחיית עמנו בה, זכיתי עתה סוף סוף לראות בעיניי את מושא חלומותיי, את ארץ הפלאות ההיא, המושכת אליה רבבות לבבות מכל העמים ומכל המדינות. כשלושה חודשים עשיתי בארץ. ראיתי את חורבותיה – שארית חייה לשעבר, התבוננתי אל מצבה האומלל בהווה, אך בייחוד שמתי לב אל העתיד, ובכל אשר התהלכתי הייתה שאלה אחת נגד עיניי תמיד: מה תקוותנו פה לאחרית הימים? האם מוכשרת עוד הארץ לשוב ולחיות, ואם מוכשרים בני ישראל לשוב ולהחיותה?" [אחד העם, מתוך "אמת מארץ ישראל"].
נהר ספרים
מאת: יוסף דן
תיאור: תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון לסקור מזווית ראייה היסטורית את תולדותיה של תורת הסוד העברית. המושג "תורת הסוד" הוא מושג פנימי בתרבות העברית, והוא כולל, בראש ובראשונה, את "מעשה בראשית" – הקוסמוגוניה (מעשה הבריאה) והקוסמולוגיה (מבנה המציאות ומהלכיה) ואת "מעשה מרכבה" – תורת האלוהות, מבנה העולמות העליונים ותורת המלאכים (אנגלולוגיה). לכך יש להוסיף את האסכטולוגיה, האפוקליפטיקה, המשיחיות, המאגיה והדמונולוגיה. תולדות תורת הסוד העברית סוקר את הנושא בעת העתיקה ובימי הביניים: בעלי הסוד באשכנז ובראשית הקבלה וההתפתחות בדור הזוהר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, מתוך תקווה שניתן יהיה להמשיכו עד תקופת הרנסנס והעת החדשה. תולדות תורת הסוד העברית – ימי הביניים דן בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. שתי קבוצות עומדות במרכזו של פרק מעצב זה בתולדות תורת הסוד: בעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז"), והמקובלים שפעלו בעיקר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, למן סוף המאה הי"ב ועד דור הגירוש. בחוגים אלה נתבססה התפיסה המרובדת של האלוהות – בעיקר תורת הכבוד באשכנז ותורת הספירות האלוהיות בקבלה – העוסקת בכוחות שונים בעולם העליון שעִמם מתקשרת נשמתו של האדם. יצירותיהם של בעלי הסוד במאות הי"ב והי"ג שימשו תשתית ורקע לתקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד היהודית, שלהי המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, שבה נוצר ספר הזוהר ונקבעו מסלולי התפתחותה של תורת הסוד העברית. הכרך הנוכחי דן בתקופה שבעקבות הזוהר, והוא השני מבין שני כרכים על תקופה זו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יוסף דן
תיאור: תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון לסקור מזווית ראייה היסטורית את תולדותיה של תורת הסוד העברית. המושג "תורת הסוד" הוא מושג פנימי בתרבות העברית, והוא כולל, בראש ובראשונה, את "מעשה בראשית" – הקוסמוגוניה (מעשה הבריאה) והקוסמולוגיה (מבנה המציאות ומהלכיה) ואת "מעשה מרכבה" – תורת האלוהות, מבנה העולמות העליונים ותורת המלאכים (אנגלולוגיה). לכך יש להוסיף את האסכטולוגיה, האפוקליפטיקה, המשיחיות, המאגיה והדמונולוגיה. תולדות תורת הסוד העברית סוקר את הנושא בעת העתיקה ובימי הביניים: בעלי הסוד באשכנז ובראשית הקבלה וההתפתחות בדור הזוהר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, מתוך תקווה שניתן יהיה להמשיכו עד תקופת הרנסנס והעת החדשה.
תולדות תורת הסוד העברית – ימי הביניים דן בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. שתי קבוצות עומדות במרכזו של פרק מעצב זה בתולדות תורת הסוד: בעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז"), והמקובלים שפעלו בעיקר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, למן סוף המאה הי"ב ועד דור הגירוש. בחוגים אלה נתבססה התפיסה המרובדת של האלוהות – בעיקר תורת הכבוד באשכנז ותורת הספירות האלוהיות בקבלה – העוסקת בכוחות שונים בעולם העליון שעִמם מתקשרת נשמתו של האדם. יצירותיהם של בעלי הסוד במאות הי"ב והי"ג שימשו תשתית ורקע לתקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד היהודית, שלהי המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, שבה נוצר ספר הזוהר ונקבעו מסלולי התפתחותה של תורת הסוד העברית. הכרך הנוכחי דן בתקופה שבעקבות הזוהר, והוא ראשון מבין שני כרכים על תקופה זו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: משה אידל, חגי פלאי, ירון בן-נאה
תיאור: באמצע המאה השש עשרה, למשך כשני עשורים, הפכה צפת למרכז יצירתי פורה בהלכה, בקבלה, בשירה ובפרשנות. אל צפת הגיעו אנשי הלכה ומקובלים רבים וריכוזם במקום קטן מאוד יצר מציאות ייחודית. בצפת עלתה ההתעניינות בחיבורים שנחשבו עתיקים – המשנה והספרות הזוהרית, וחכמי העיר האמינו שהם לא רק חיים באזור הגאוגרפי שבו נוצרו שני החיבורים אלא גם יכולים להשתטח על קברם של המחברים הקדומים ולקבל השראה מהם.
היצירות השונות שנכתבו בצפת השפיעו תוך זמן קצר השפעה נרחבת ומעמיקה על התרבות היהודית לדורותיה, הודות לאישים בעלי מעוף חריג, שהצליחו ליצור יצירות חדשניות ובעלות חשיבות לתרבות שבמסגרתה פעלו. זאת ועוד, בצפת חיו אישים שיצרו ביותר מאשר תחום יצירה רחב אחד, כמו ר' יוסף קארו. מגוון המפגשים התרבותיים בין חכמי ישראל מכל העדות, הן בינם לבין עצמם הן בינם לבין תרבויות הסביבה, חשובים להבנת יצירתם ופעילותם. כמה מן היצירות הצפתיות מתאפיינות בהיקף, בגיוון, במורכבות ובתחכום רב – במיוחד אלה של ר' יוסף קארו. משום כך היה צורך בכמה חוקרים כדי להציג את יצירתו של מרן במלוא היקפה, בעמקות מכאן ומתוך פנייה לציבור הרחב מכאן.
ר' יוסף קארו: היסטוריה, הלכה, קבלה בא להעמיד את ענק הרוח מצפת בשורה הראשונה של גדולי היוצרים בעם ישראל בכל הזמנים, ושלושת המחברים מציגים את רוב תחומי יצירתו יחדיו, על פי חידושי המחקר. החלק הראשון, 'ר' יוסף קארו ותקופתו', מאת ירון בן-נאה, מתאר את הרקע ההיסטורי ודן בחייו של ר' יוסף קארו. החלק השני, 'עיונים במפעל הפסיקה של ר' יוסף קארו', מאת חגי פלאי, דן בחיבוריו של מרן, רקעם והשפעתם. החלק השלישי, 'מרן איש הקבלה: "מגיד מישרים"', מאת משה אידל, משרטט קווים לדמותו הקבלית של ר"י קארו. הספר מציג את דמותו של ר"י קארו במלואה ומאפשר לקורא להבין את השפעתו העצומה עד ימינו אלה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ראובן הכהן אוריה
תיאור: הספר בוחן באופן מקורי את חידת משיחיות הרממ״ש ואת בשורתה. הוא מראה כי משיחיותו ונביאותו הציבורית-היסטורית הנה פועל יוצר של התודעה המיסטית-חב״דית שלו. תודעה, שתורת האלוהות שלה מרוכזת באינסוף האחדותי הנקרא ׳עצמות ומהות׳ ועומד ביסוד הקביעה: ״קוב״ה, ישראל ואורייתא – כולא חד!״
הספר מוכיח כי תפיסת האלוהות האחדותית של הרממ״ש מחלצת מתוכה בשל הגיונה הפנימי, תהליכים נטורליסטיים ואימננטיים בתיאור של התפתחות וגאולה. ואכן משיחיותו היא תהליך רציונלי, רוחני וטבעי מתחילה ועד גמירא. תהליך שבו מתבטלים היסודות האפוקליפטיים-ניסיים לכל אורך הדרך. לדידו, זוהי הגאולה האחת המובטחת ואין בלתה. היא היוצרת שינוי איכותי בהוויה ההיסטורית-חברתית והתרבותית-לאומית. כל הגותו ומפעלו של רממ״ש היו מתוך תודעה זו, ולשם זיהויו כמשיח בעיני העם והעולם בכללו. ודאותו זו חסרה אך את הסכמת העם וקבלתו, לשם מימושה המלא.
התפיסה האחדותית מביאה לשינוי של המבנים, הדפוסים והמנגנונים שנבנו מדימויים פרסונליים וטרסצנדנטיים החוצצים בין תודעתנו לבין העצמות. בכל הדימויים הפרטיקולריים וההתגלותיים-אפוקליפטיים, וכן בכל אלה שיוצרים היררכיה מהותנית שבין קודש לחול ובין חומר לרוח וכדומה, יחול שינוי ההולם אימננטית את הכוליות האינסופית. שינויים אלה אף מטהרים את האדם והאנושות מהאחיזה האגוצנטרית במציאות ומניעה אותם ליחס חומל וזולתני. כך תיגאל האנושות מהרוע האנושי. בכך ביקש הרממ״ש לגאול את עם ישראל ואחר את העולם כולו מהשפות המעכבות את גאולתו.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: חנוך בן פזי
תיאור: הדיון בדבר היחס שבין ההומניזם ובין היהדות חייב להתקיים, והוא אכן מתקיים, אך במעגלי שיח מצומצמים מדי. במובנים עמוקים ביותר, הדיון אודות היחס שבין היהדות וההומניזם הוא אחד מן האתגרים הגדולים ביותר של היהדות במאתיים השנים האחרונות. לדיון הזה יש היבטים שונים וכמה מישורים של דיון, וכמובן שאין הוא דיון תיאורטי בלבד. דומה, כי ביסודן של מחלוקות פוליטיות וחברתיות רבות המעסיקות את הציבור בישראל, עומדת שאלת היחס שבין היהדות להומניזם, ולעתים בין המחויבות ליהדות כדת או כלאום ולמחויבות להומניזם כעמדה אתית כלל אנושית.
ביסודו של הספר מצויה ההכרה במחויבות ההומניסטית ובמחויבות היהודית כשתי מערכות ערכיות והכרתיות שונות, אשר יכולות להיות שותפות זו לזו, משלימות זו את זו, ולעתים מתחרות זו בזו. חיבור זה מציג מגוון של גישות וביקורות אודות הגשר המחבר, או החומה המפרידה, החוטים הקושרים, או הסערה המאיימת בכל מפגש שבין שני העולמות. הספר כולו הוא בבחינת הזמנה להתמודד עם סדרה של שאלות המתעוררות במרחב הנפתח בין שני העולמות. ואולי, הוא מבקש להיות קריאה לעצב מחדש את הזהות היהודית במונחים של "הומניות עברית״.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אביגיל מנקין-במברגר
תיאור: במחקר ההיסטורי של היהדות בשלהי העת העתיקה רווחת הנטייה להפריד בין הלכה למאגיה ובין מעשה משפטי למעשה מאגי. לרוב כרוכה הפרדה זו גם בחלוקה מעמדית: שכבת העילית של הרבנים והמלומדים מן העבר האחד, וההמון האוחז באמונות עממיות מן העבר השני. אולם, האומנם היו הפרדות אלה כה חדות? האם יהודים קדמונים הבחינו בין שבועה בשם האל בבית הדין ובין שבועה בשמו לשם גירוש שדים? האם יש הבדל בין אמונתו של אדם המגרש את אשתו באמצעות גט לאמונתו של אדם המגרש שד באמצעות גט? ואם אין הפרדה כזו, כיצד נוכל להבין מחדש את מוסדות המשפט והמאגיה ביהדות בעת העתיקה? ספר זה מתמקד בבחינת השאלות הללו וסוקר את הקשר, המפתיע לכאורה, בין העולם המשפטי והעולם המאגי במקורות היהודיים העתיקים. הוא מציע את האפשרות שעולמות אלו לא היו רחוקים זה מזה כפי שנדמה. במוקד הספר עומד הממצא הארכיאולוגי של קערות ההשבעה מבבל משלהי העת העתיקה, ולצידו סוגיות ומקורות מספרות חז"ל. הכיתובים שעל הקערות המאגיות רוויים בשפה משפטית וכוללים אזכורים של רבנים ובתי כנסת בצורות שאינן מתגלות בקריאה בקורפוסים הקנוניים. משום כך מספקות הקערות הזדמנות נדירה להבנה מורכבת ועשירה יותר של החברה היהודית העתיקה – החל בהבנה מקומית של מושגי יסוד כמו שבועה, נדר ושטר; דרך הבנה של מבנים קהילתיים; וכלה בחשיבה רחבה יותר על המבנה המרובד של אותה חברה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: תמר רוס
תיאור: תמר רוס סוקרת את האתגרים שהמהפכה הפמיניסטית מעמידה בפני המסורת היהודית ואת דרכי התגובה האפשריות. כמי שאינה מסתפקת בעמדת המשקיף מבחוץ, היא מבקשת לחשוף לא רק את מידת ההטיה האנדרוצנטרית הטבועה במסורת זו, אלא גם להתעמת עם השלכותיה. לדעתה, מעבר לבעיות ההלכתיות והמעשיות שהטיה זו יוצרת, עצם קיומה מאיים על לב־ליבה התיאולוגי של האורתודוקסיה: האמונה בתורה מן השמים.
רוס תובעת הודאה ברורה בהטיה הגברית של מקורותיה המקודשים של היהדות ומציעה צידוק להמרת חשיבותה של הטיה זו, תוך שמירה על סמכותם הפורמלית של מקורות אלה, היא גם מצביעה על אותן מגמות במסורת היהודית שכבר הכירו וקידשו מכניזם זה בגלוי ובמפורש. על סמך תקדימים אלה, שאותם היא משלבת בתיאוריות פרשנות ומשפט עדכניות, היא בונה רציונל תיאולוגי המכוון לדורנו.
עמדותיה של רוס מלמדות כי המהפכה הפמיניסטית באורתודוקסיה חורגת מעבר להשפעותיה המעשיות על חיי היחיד, וכי יש בכוחה להעביר בשורה מקיפה לגבי טיבם של התרבות, החברה והקיום האנושי בכלל.
למהדורה שנייה זו של הספר נוסף אפילוג חדש, המשקף את ההתפתחויות בשטח מאז הוצאתה של המהדורה הראשונה באנגלית בשנת 2004 .
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שמואל ויינשטיין
תיאור: האם קיים קשר התפתחותי סמוי בין תורת החסידות והתיאוריה הפסיכואנליטית? ״פסיכואנליזה מיסטית״ מציג ובוחן את ההשערה שהפסיכואנליזה ינקה, פיתחה והעשירה את רעיונות היסוד של תורת הסוד היהודית כפי שבאו לידי ביטוי בחסידות, תוך נטרול והסוואה של המרכיב המיסטי שבהם.
הספר ״פסיכואנליזה מיסטית״ מציע את רעיון ״הלא־מודע המטפיזי״ כמושג תשתית אשר מרחיב ומותח את עיקרון היסוד הפסיכואנליטי אל הממד המטפיזי. בדומה למנגנון הלא־מודע הפסיכואנליטי, אשר עוסק בפרשנות של תכנים רגשיים ודחפיים ובמינון החשיפה כלפיהם, ״הלא־מודע המטפיזי״ עוסק בפרשנות של החיבור האנושי־אלוהי ובמינון החשיפה כלפיו, האחד מארגן את התנהלותנו הנפשית והשני מדריך את חיינו הרוחניים, ברבדים שאינם גלויים לנו.
החזון המניע את הספר הוא הרחבת היסודות להשבתה של המיסטיקה אל תפיסת הלא־מודע הפסיכואנליטי, ממנו הודרה. חזון זה מהווה נדבך בהשקפה החברתית־ תרבותית אשר תופסת תאוצה בשנים האחרונות , החלת רעיונות החסידות על כל מרקם תחומי החיים מהם החלה לצמוח, תוך שילוב של היבטים חברתיים, נפשיים ורוחניים לכדי תפיסה אחדותית של האדם ושל העולם. הרחבת המשמעויות של מושג הלא־מודע אל התחום המטפיזי, עשויה להשפיע גם על גבולות הגזרה של המתודה הטיפולית הפסיכואנליטית. ״פסיכואנליזה מיסטית״ מציע אפשרות לפרש היבטים רוחניים לא־מודעים מנקודת מבט קלינית, ומתוך כך לאבחן ולהבחין בהתאם גם בין הזיה ואינטואיציה, פנטזיה ואמונה, שיגעון ושפיות, חולי ובריאות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אדם רצון
תיאור: ספר זה עוסק בחיים לצד המוות ובדיאלוג שלנו עם שניהם ועם האנשים שסביבנו. זהו פרי מחקר ארוך, המבוסס על מפגשים עם נוטים למות, תיעוד דבריהם וקריאה בקטעים המתועדים בצד קריאה בהגותם של הוגים יהודים המשתייכים למסורת החשיבה הדיאלוגית. מסורת חשיבה זו נותנת קדימות לדו-שיח עם האחר (אנושי או רוחני) על פני הקיום האינדיבידואלי ורואה בדו-שיח עימו מקור עיקרי למשמעות קיומו של היחיד. הספר מפגיש בין דברי הגות המוגבהים מעל התיעוד העממי, היומיומי ובין קטעי תיעוד של בני אדם השקועים בחייהם ובמותם (או במות יקיריהם). אלו אף אלו , המוגבהים מן החיים והשקועים בהם , מורכבים, מלאי סתירות ואפופי סוד.
אין כאן השוואה שיטתית בין סוגי השיח הללו, אלא כוונה להנכיח את השיח החי על סף המוות ומולו. שני מצבי ההיות , על סף המוות ואל מול המוות , מייצגים שתי עמדות שונות ומשלימות ביחס למוות, ולמעשה הם עלו מתוך המחקר, התנסחו ממפגש למפגש ולבסוף הפכו לנושאי שני השערים המרכזיים בספר. ב"על סף המוות" נבחנים מצבי תודעה שונים, כגון סליחה, תודה, כמיהה ואהבה, שהם מצבים מרכזיים בקיום האנושי לאורך החיים. בשער זה נבחנת עמידותם, ולעיתים אף התעצמותם, על סף המוות. לעומת זאת, ב"אל מול המוות" נבחנות עמדות מרכזיות כלפי המיתה והמוות, כגון היחס למרחב ולזמן בשלב סוף החיים. מתוך בחינת הופעתם אל מול הסוף הקרב ובא עולה ומתבהרת חשיבותם גם בשלבים מוקדמים יותר של החיים. האופן שבו מצטרפים כל אלו, יחד עם אופן הטיפול בהם, מנסחים את אותה עמידה מול המוות הבאה לביטוי בכותרת הספר , מוות דיאלוגי, ואולי אפשר בכלל לחשוב עליה כעל חיים דיאלוגיים נוכח תודעת המוות הטבועה בהם מראשיתם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אריאל אבן-מעשה
תיאור: לר' דב בער פרידמן, "המגיד ממזריטש" (1772-1704), היה תפקיד מכונן בגיבוש החסידות, תנועת ההתחדשות המיסטית שהפכה לאחד הכוחות החשובים והמצליחים ביותר ביהדות המודרנית. ב"דיבור לאינסוף" אריאל אבן־מעשה פונה לדרשותיו של המגיד כדי להבין את מקומן של המילים בחוויה המיסטית. לטענתו, תורת השפה של המגיד היא המפתח להבנת התיאולוגיה המיסטית המופשטת שלו, ולחיי הדבקות ועבודת השם אליהם ביקש להוביל את תלמידיו. הספר בוחן את חײו של מיסטיקן מופנם זה על בסיס סיפורים, אגדות ומקורות היסטוריים שונים, ומבדיל את הדמות ההיסטורית מהדמות העולה מהמערך המורכב של מסורות טקסטואליות ומסורות בעל־פה שעיצבו את זכר המגיד ואת מורשתו.
אבן־מעשה מראה כיצד תפיסת השפה של המגיד ממזריטש עוצבה מתוך מפגשיו עם הבעל שם טוב (הבעש"ט), שמשנתו הציגה תפיסה רדיקלית של אימננטיות אלוהית. המגיד פירש את האימננטיות כחיוניות לשונית הפועמת ומהדהדת בחלל העולם. מתוך פרשנות זו פיתח המגיד את התפיסה שכל המילים האנושיות, בכל שפה, ואפילו בשימושים היומיומיים ביותר, יכולות להתקדש כאשר תוחזרנה למקורן האלוהי. בחינת הכתיבה ההגותית של המגיד ממזריטש מעמידה בפנינו את דמותו של הוגה חסידי יצירתי ומהפכני. מבחינות רבות, טוען המחבר, המגיד ממזריטש - ולא הבעש"ט - היה המייסד האמיתי של תנועת החסידות והמעצב הראשי של התיאולוגיה שלה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אורית רוזנבליט, רן רון
תיאור: מבראשית עדי עד מציע קריאה דרשנית בסיפורי בראשית המקראיים ובטקסי החיים היהודיים. ספר זה מציע קשר עמוק בין טקסי החיים שעוצבו החל מתקופת התנאים לסיפורי בראשית שקדמו להם. הכותבים טוענים שהקשרים ביניהם נובעים מאתיקה דומה המניעה אותם, אתיקה הרואה באדם סובייקט הלוקח אחריות על מעשיו, להבדיל מהאדם שהולך בעקבות ציווי הורי או אפילו אלוהי. כך למשל, סיפורי אברהם ועקדת יצחק מוטענים בפרשנות חדשה בהקשר של טקס בר המצווה, כביטוי למרד של הסובייקט בציווי האלוהי. אתיקה זו, אשר בדרך כלל נותרת סמויה מן העין, מניעה את היצירה והחיים היהודיים, ואף מבדילה אותם מתרבויות אחרות. טקסי החיים (ברית מילה, בר/ת מצווה, חתונה ולוויה) כפי שהם מופיעים במסורת היהודית מקבלים פרשנות חדשה המעמידה במרכז את תהליך הנפרדות בין הורים לילדיהם לאורך החיים, כל זאת על מנת לעודד יצירה חדשה ופריון.
את ההשראה לקריאה הדרשנית המוצגת בספר מצאו הכותבים הן בכתבים פילוסופיים ופסיכואנליטיים (בעיקר אלו של פרויד ולאקאן), והן במקורות יהודיים מתקופות שונות – סיפורי המקרא, המשנה והתלמוד, לצד מקורות מאוחרים כמו ביאליק ומשוררים בני-זמננו השומרים על אתיקה ייחודית זו.
רסלינג
מאת: שרה יפת
תיאור: דברי הימים הוא חיבור היסטוריגרפי אחיד המספר את תולדות ישראל. חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. הוא בנה את ספרו תוך שהוא משתמש בספרי המקרא הקודמים ומשכתבם, ובחומרים נוספים שהיו לפניו, ומכאלה שחיברם מדעתו. והכול לפי השקפותיו התיאולוגיות.
"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שרה יפת
תיאור: חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. הוא בנה את ספרו תוך שהוא משתמש בספרי המקרא הקודמים ומשכתבם, ובחומרים נוספים שהיו לפניו, ומכאלה שחיברם מדעתו. והכול לפי השקפותיו התיאולוגיות.
"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: טובה גנזל
תיאור: נבואות יחזקאל נכתבו מזווית ראייה ייחודית של נביא הנמצא בבבל, אך זועק וכואב את השבר של חורבן המקדש בירושלים. בחלקו הראשון של ספר יחזקאל מופיעות נבואות תוכחה קשות וחמורות, ובחלקו האחרון – נבואות תקומה המבטיחות את תקומת העם והגאולה בעתיד. סגנונו של יחזקאל, תכניו ומעשיו הסמליים שונים משל יתר הנביאים, ובשל כך יש בהם עניין מיוחד. מטרתו של ספר זה היא להציג את נבואות יחזקאל לקוראים המעוניינים להכיר את נקודות המבט הייחודיות של הנביא, תוך לימוד שיטתי של פרקי הספר כולו. הספר עוסק בתוכני הנבואות, במקומן בספר ובהקשרן הספרותי וההיסטורי.
תבונות
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: הוצאה מחודשת של מאמרים שכתב שד"ל בעיתוני התקופה על הנושאים הבוערים בסדר היום של העולם היהודי של המאה ה-19, עוד לפני תחילת הציונות: התגליות של המחקר המדעי; ההתבוללות של חלקים בדור הצעיר; התקשורת החדשה; הגילוי של שפות עתיקות ושל כתבים עתיקים. זוהי אסופה של חלק (קטן) מ- 300 המאמרים שכתב שד"ל על "כל מה שזז". הצצה מרתקת שמחייבת התייחסות חדשה לדברים שפעם היו מובנים מאליהם.
על רש"י ואבן עזרא * על ההיסטוריה של הכתב העברי * על קדמות ספר איוב * על ספר ישעיהו * על החמלה * על מצוות המילה * על גירוש נשים נוכריות * על הסופרים הצדוקים והקראים * על מועד חיבורם של מזמורי תהילים * נגד שפינוזה * על בית הלל ובית שמאי * על צלם אלוקים * על הקבלה * על המוסר ועל תורת אברהם ותורת משה * על אמונה, מצוות וחופש בחירה * על יישוב ארץ ישראל * ועוד.
מאת: לילך שטרן
תיאור: הספר “השתקפות ספר בראשית בראי אומנות הציור” מקפל בחובו מבחר ציורים מקראיים, פרי מכחולם של גדולי הציירים בכל הזמנים. במסגרתו פורשו הציורים מבחינה אמנותית. נבדק אם הם עולים בקנה אחד עם רוח המקרא או שמא מורדים בו. אם כן, איזו עמדה ביקורתית הם מציעים. מובא גם שימוש בווריאציה על נושא; כלומר השוואת צמד תמונות שונות העוסקות בנושא זהה ובדיקה מה מייחד כל תמונה.
ספרי ניב
מאת: מגידוב רוני
תיאור: אדם קם בבוקר וחווה את החיים כהבל, והוא שואל את עצמו איזה יתרון יש לעשייה האנושית.
סוגיית טעם החיים מעסיקה את האנושות מאז ומעולם, וקֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד נתן לתהייה זו ביטוי ישיר ונוקב כבר בפסוק השני של ספרו. האם בכך הסתכמה בשורתו?
על האמירה הפותחת – הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל – הוצעו פירושים רבים. האם בעל הספר דבֵק בהצהרתו ומבקש לאשש אותה, או שהיא מוצגת אך כפן אחד של החיים על פי קהלת? מה, למעשה, הוא מייעץ לאדם שמתחבט בשאלות כגון למה נבראנו, לשם מה אני חי?
הספר יש חיים לפני המוות מבקש להתחקות אחר השתלשלות רעיונותיה של מגילת קהלת ולברר את יסודותיה ואת סודותיה. למסע זה מוזמנים קוראים שהקושיות הנצחיות בדבר פשר הקיום עולות בהם מדי פעם, וכמובן אלה שהפרדוקסים של קהלת ואופן התבוננותו בחיים מסקרנים אותם.
ספרי ניב
מאת: אביבה גיטלמן
תיאור: הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצוויג (1929-1886) חיבר את "כוכב הגאולה" בשנת 1919, ספרו המשמעותי ביותר. ספר זה הוא כגשר הנטוי על פני השקפות מגוונת, דתות ותרבויות, והוא מתפרס על פני יריעה רעיונית רחבה תוך ניתוח ביקורתי, מעמיק ויסודי של מספר רחב של נושאים. רוזנצוויג גדל בבית יהודי מתבולל ואף עמד להתנצר. כחלק מתהליכים קיומים אלו שניווטו את מהלך חייו, החליט לדבוק ביהדותו תוך שאינו זונח את הנצרות ומתעמק באסלם ובדתות המזרח. בבסיס הספר נגלית ההתעקשות של רוזנצוויג לקיים דיאלוג עם אותן דתות שהותירו חותם רעיוני על התרבות האנושית בכלל ועל התרבות המערבית בפרט. "כוכב הגאולה" חושף את הקורא לדיאלוג ולדיון רחב היקף עם מרחבים רעיוניים אלה, דיונים שאינם מנותקים מהווייתו הקיומית של רוזנצוויג, בן לתקופת המודרנה.
מחקרים רבים נכתבו על "כוכב הגאולה", אולם ספרה המעמיק של אביבה גיטלמן, תיאולוגיה אישית, מבקש להיחלץ מהמגמה האפולוגטית של מחקרים רבים, ובהתאם לכך למקם את התרבות היהודית כמוקד ליצירת חייו של רוזנצוויג. בתיאולוגיה אישית מבקשת המחברת לאגד את הדיאלוגים שנכתבו על ידי רוזנצוויג בשפה גרעינית, לעיתים אזוטרית, ולעקוב אחר הכוחות, מכלול האסוציאציות, הרבדים הגלויים והסמויים המניעים את כוחה של שפה זו. באופן הזה מבקשת המחברת להתיר ולו במעט את חוסר הבהירות האופף את "כוכב הגאולה", תוך יצירת כלים ביקורתיים, תרבותיים והיסטוריים לבחינת ספרו של רוזנצוויג. לאורה של חקירה זו מתגלה הגותו של רוזנצוויג כהגות שאינה דתית, אינה מצמצמת את עצמה להגות מודרנית או פוסט-מודרנית אלא הגות אשר כל אחד עשוי למצוא בה חלופה ייחודית.
רסלינג
מאת: יוסי חקלאי
תיאור: בספר זה נכרכו עולמות שונים מתוך כוונה להבהיר ולהבין את גישתם של חכמי העם היהודי ביחס ליופי, אומנות חזותית, ומתוך כך ביחס לעבודה זרה על היבטיה החזותיים. מצטלבים כאן דברי הגות, יצירות של גדולי ישראל, מדון יהודה אברבנאל במאה ה-15 עד ראשית המאה ה 19: הוגים, רבנים, פילוסופים, מקובלים, חסידים וסופרים.
יוסי חקלאי מוביל אותנו להגדרות השונות של האסתטיקה בקרב אותן מִשְׁנוֹת או השקפות, לעתים כתורה של העולם החושי הקולט את סביבתו וגופו ומשפיע על תחושותיו המתורגמות במישור התבוני, לעתים כתיאוריה המנסה לפענח מהו יופי ומהו נשגב; או שמדובר בטקסטים שמסבירים מהי אומנות, מהן האומנויות וכיצד למיינן, לדרגן, להדגיש או לשלול את חשיבותן. מול הגישות המציינות שהיופי או היצירה נוצרות דרך האסוציאציות של הדימויים, פעולת הדמיון המגורה מהאובייקט, תעמוד הגישה של השלמות החושית, מעין דחף פנימי הרוצה ליצור שלמות.
בעקבות השינויים החברתיים והתרבותיים, המבט על היופי והאומנות מובא מזוויות שונות: ניתוח פילוסופי של התלמידים היהודיים של קאנט או של הגל, או היבטים דתיים, הלכתיים, משיחיים, קבליים, שקולותיהם נשמעים ביחס להבנת אומנות ויופי. אלה ואלה מוסיפים מרכיבים חדשים ומשמעותיים בתיאור ובהבנת המושג ומעשה האומנות. המאמינים ישאלו האם היופי מצוי באל, האם הוא נאצל ממנו, והמקובלים יוסיפו את הספירה שבה שוכן היופי. אחרים יזהו את היופי במשכנו ב"שכל העליון" או ב"נפש העולם"; הוגים אחרים יאתרו את מקורות היופי ביקום, בטבע, או במפגש עם נפשו ודמיונו של האדם. יהיו שיאמרו ששורשי היופי מצויים במפגש של החושים עם תופעות טבע, עם הסביבה, ועיבודם על ידי הדמיון האנושי.
רסלינג
מאת: שרגא פישרמן, שלמה קניאל, יובל שרלו
תיאור: מחנכים, מורים, יועצים חינוכיים והנהלות בתי ספר מקבלים החלטות רבות בכל יום. החלטותיהם מושפעות משיקולים רבים ואנו מעוניינים שאחד הקריטיים יהיה השיקול האתי. מטרת הספר היא "לאמן את שרירי האתיקה" של העוסקים בחינוך. בשלבים הראשונים, איש החינוך יהיה זקוק ל'וייז' מלאכותי על מנת לנווט את תהליך קבלת ההחלטה ולהכניס לתוכו את השיקול האתי, בהמשך, וככל שיתנסה בשימוש ב'מצפן המוסרי' יהפוך התהליך לחלק ממנו והזמן הדרוש לקבלת ההחלטה על פי השיקול המוסרי יקטן.
לספר שני חלקים: הראשון תיאורטי ומתמקד בהסבר המושגים, במטרת הספר ובדרך השימוש המוצעת. בחלק השני תשע עשרה דילמות מחיי מחנכים, מנהלים ויועצים חינוכיים. לכל דילמה מספר חלקים: סיפור הדילמה; רקע תיאורטי קצר; תיאור הדילמה, צדדי הדילמה ושיקולי הדעת; 'בעין יהודית' (מקורות היהדות הקשורים לדילמה) ובחירת החלופה שאנו מציעים לדילמה.
ניתן לעשות שימוש בספר הן לעיון והן לסדנאות בהן מוצע לאמן את עצמנו בבחירת חלופות לאור שיקולי דעת אתיים. לחיבור הספר חברו שלושה: הרב יובל שרלו- מומחה לאתיקה, פרופסור שלמה קניאל- מומחה לפסיכולוגיה חינוכית ופרופסור שרגא פישרמן- מומחה לייעוץ חינוכי.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: גדליה לסר
תיאור: במאה העשירית ניטש בספרד היהודית ויכוח חריף ומוחצן בין שניים מבעלי הלשון הראשונים - מנחם בן סרוק ודונש בן לברט. הוויכוח המר, שהיה גם בעל השלכות פרשניות למקרא, גלש והגיע עד כדי האשמתו של מנחם בקָ רָ אוּת. לאחר כמאתיים שנה מפרוץ הוויכוח נזעק רבנו תם הצרפתי, הענק התלמודי, להכריע בין הניצים בסוגיות של לשון. לדבריו, חובתו היא לתקן את העוול המתמשך שנגרם למנחם הן על ידי דונש בתשובותיו השגויות על 'מחברת מנחם', הן על ידי חכמים שבמשך הדורות לא התייצבו לצידו של מנחם. הכרעותיו של רבנו תם מקובצות בחיבור שקיבל את השם 'הכרעות רבנו תם', והן נוטות באופן מובהק לצידו של מנחם. החיבור חושף, בין היתר, את שיטת השורש הייחודית של רבנו תם שטרם אובחנה כראוי במחקר, את שיטתו בנושאים שונים בתורת הלשון ואת דרכו בפירוש המקרא. על אף היות רבנו תם בן המאה השתים־עשרה, אין הוא מכיר את תורת השורש השלָ שי של הפועל העברי, כפי שזיהה אותו יהודה חיוג' בסוף המאה העשירית.
לראשונה, מקובצים בכרך אחד כל מרכיביו של הנושא: ציטוטים רלבנטיים מ'מחברת מנחם', תשובותיו של דונש על מנחם, מהדורה מדעית מוערת ומבוארת של חיבור ההכרעות עם מנגנון חילוף נוסחאות על פי ארבעה כתבי־יד המוכרים כיום ופירוש צמוד המבאר את לשונו הסתומה והחידתית של רבנו תם. למהדורה הוקדם מבוא נרחב הבוחן, בין היתר, את דרכו הפרשנית והלשונית של רבנו תם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אהרן דותן
תיאור: הספר שלפנינו מציג שישים וחמישה פרקים, או קונטרסי מסורה, שנכתבו במועדים שונים ובמקומות שונים. הם מוינו ומוגשים באחת עשרה קבוצות לפי נושאיהם, כגון תשעת הקונטרסים (יב–כ) העוסקים בשווא ובחטפים. כל אחד מהקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. אכן טמונים בחיבור הזה מכמני לשון מני קדם, שהמחבר חשף אותם ובירר אותם מִשָּׁלֵם.
פרסום זה משלים ומרחיב את העבודה של המחבר שראתה אור בשנת תשכ"ז – ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן אשר על פי כתבי יד עם מבואות ומחקרים. מעתה מתעשר חקר המסורה והדקדוק העברי בכלי חדש רב ערך.
אהרן דותן, פרופ' אמריטוס של אוניברסיטת תל־אביב, ונמנה עם חשובי המלומדים בה שנים הרבה. דותן הוא אחד מגדולי חוקרי הלשון העברית וחקר המסורה. חבר האקדמיה ללשון העברית ומעמודי התווך שלה. הרים תרומות רבות ערך בחקר ראשית הדקדוק העברי וחוכמת הלשון העברית בימי הביניים, והעמיד מחקרים חשובים בכל תקופותיה של הלשון העברית. כתב שפע מחקרים בחקר המסורה. בזכות זה הוא עמד עשרות בשנים בראש הארגון הבין־לאומי לחקר המסורה (IOMS). זאת ועוד, דותן הרים תרומות מוכחות בעשייה הלשונית – הן במינוח הן בסוגיות התקן בדקדוק העברי – עוד בהיותו מזכיר מדעי בוועד הלשון העברית ובאקדמיה בשנותיה הראשונות, וביותר הִרְבָּה מעש בתחומים האלה מאז נבחר לחבר האקדמיה בשנת תשכ"ו. הודות להישגיו המעולים בכל התחומים שפעל בהם התעטר כחתן פרס ישראל בשנת תשס"ה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אמיר געש
תיאור: בספר זה מכונסים שישה־עשר מחקרים שהתפרסמו בעבר כמאמרים באכסניות שונות, ובהם עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית – שצמחו ברובם מעבודת המחבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
הספר נפתח במבוא מקיף, אשר מתאר את המחקרים ודן במטרותיהם, ובסופו צורפו מפתחות. חמישה־עשר מפרקי הספר עוסקים בחיבורים רבניים וקראיים מימי הביניים השייכים ברובם לספרות חוכמת הלשון. אחד החיבורים כתוב ערבית, ומן החיבורים הכתובים עברית כמה הם תרגומים מערבית. הפרק האחרון עוסק בצורתם ובשימושם של המספרים המונים בעברית מדוברת בת ימינו ובלהגים נאו־ערביים.
למחקרים המכונסים בספר הזה כמה מטרות פילולוגיות ובלשניות (שלעיתים שלובות זו בזו), ובהן: זיהוי תרגומים; גילוי טקסטים שנוצרו עקב שימוש מוטעה במקורות; חשיפת אוצר המילים המקורי של טקסט השונה מזה שבדפוסים; קביעת זהות מחברי הטקסטים; ביאור טקסטים, תפיסות ומונחים דקדוקיים; חשיפת זיקות בין טקסטים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יהודית הנשקה
תיאור: משנת ר’ יהודה הנשיא, החיבור היסודי של התורה שבעל פה, נשתמרה בידינו בשלושה כתבי יד שלמים בלבד. אחד מהם הוא כתב יד קיימברידג’ , שנכתב במאה הט״ו באחת מארצות הים האגאי. חיבור זה מוקדש לתיאור מקיף ראשון של הלשון הניבטת מעד זה. בחינת לשון כתב היד בנויה משילוב של מחקר פילולוגי עם ניתוח סוציו־לינגוויסטי. פרקי הספר עוסקים בכל ההיבטים של הלשון: כתיב, תורת ההגה, תורת הצורות, התחביר והמילון העולים בכתב היד. לאחר הצגה פילולוגית מפורטת של לשון המשנה בכתב היד, נבחנת לשון זו משני פנים: מחד גיסא יחסה למקורותיה הקדומים של לשון חכמים הארץ־ישראלית בכתבי יד מהימנים, בקטעי גניזה ובאפיגרפיה; ומאידך גיסא נבחנת השתקפותו של תהליך מסירת המשנה. פרק המוקדש לנוסח פסוקי המקרא המשולבים במשנה, בהשוואה למסורות המקרא שבשאר קהילות ישראל, משלים את בחינת רקעו של כתב היד.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: רבקה שמש-סירקין
תיאור: במרכז הספר עומדת שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה. משא ומתן זה מתנהל בין חכמים המציגים את דעותיהם בענייני הלכה, ולעיתים מידיינים ביניהם ומנסים לשכנע בטיעוניהם.
בפרקי המבוא של הספר מוגדרת שיחת המשא ומתן ההלכתי לעומת יחידות שיח אחרות במשנה, מוצג מצאי השיחות במשנה, ומפורטים האפיונים הבסיסיים שלהן. עיקר הספר עוסק בניתוח לשוני של השיחות מהיבטים מתחומי לשון שונים: חקר השיח – מקומה של השיחה בתוך רצף השיח הקודם לה והסיום המופיע לאחריה; פרגמטיקה – פעולות הדיבור של המידיינים; ניתוח השיחה – צמדים שיחתיים בחילופי הדברים והמהלכים הטיעוניים בשיחות; רטוריקה – טיעוני קל וחומר והמבנים המקבילים זה לזה שיש בהם חזרה.
ניתוח שיחת המשא ומתן ההלכתי בתחומי חקר השיח, הפרגמטיקה וחקר השיחה מחזק את העיסוק בתחומי לשון אלו, הנחקרים פחות במחקר לשון חכמים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: עזגד גולד
תיאור: סיפורי נסים הם נכסי צאן ברזל בקרב דתות רבות. מהו נס? מה היחס בין תופעת הנס לאל? האם הנס מעיד על מציאות האל, או שמא 'נסים' נעשים רק למי שמניח מראש את מציאותו של האל? האם נסים הם תופעה אובייקטיבית בעולם, או אולי הם תופעה אפיסטמית, פנימית, המתרחשת רק בתודעתו הסובייקטיבית של האדם באמצעות מתן פרשנות אישית לתופעות חיצוניות? שאלות אלו ואחרות נידונו במישור הפילוסופי והתאולוגי, וריתקו את התודעה האנושית במשך אלפי שנים.
בספר זה זוכה סוגיית הנס לחקירה שיטתית ורחבת-היקף מנקודת מבט חדשנית שכמעט לא עסקו בה בעבר , הפילוסופיה של ההלכה. סוגיות הלכתיות שונות ומגוונות שעוסקות בגלוי או במובלע בנושא הנס והטבע מוארות מנקודת מבט פילוסופית, באמצעות דיון בהשלכות המעשיות-נורמטיביות הנגזרות מתפיסת עולם המניחה את קיומם של נסים. תרומתו הייחודית של הספר וחשיבותו נובעות הן מהעיון המחודש בסוגיית הנס והטבע והן מבחינת המתודולוגיה שעומדת בבסיסו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ענת רובינשטיין
תיאור: אודסה שנת 1900, עיר שוקקת, תוססת ומלאת חיים, מרכז קוסמופוליטי לסחר, לתרבות ולמוסיקה, מעוזם של משוררים, הוגים, סופרים ואנשי שם מהאליטה של התרבות העברית המתחדשת, ביתם של ביאליק טשרניחובסקי, אחד העם, מנדלי מוכר ספרים ושלום עליכם. במרכזה של העיר בית כנסת גדול ומפואר, ועל הבימה חזן ומקהלה. החזן, פיני שמו, קולו מבריק וצח כבדולח, ותפילתו נישאת מקצה העולם עד קצהו, ממלאת את לב המתפללים בהתרגשות וכמיהה. ״נפשי תצא בזמרו […] ינועו אמות הסיפים!״, כך כתב עליו שלום עליכם.
ספרה של ענת רובינשטיין מביא את סיפור חייו ויצירתו של החזן, המלחין וההוגה פנחס מינקובסקי (1859-1924), שהיה מעמודי התווך של העשייה התרבותית והמוסיקלית של יהודי אודסה בתקופת תור הזהב של העיר סביב מפנה המאה ה-20. מינקובסקי שימש כחזן הראשי של בית הכנסת הברודי באודסה במשך שלושה עשורים, וזכה לשם ולתהילת עולם בזכות כשרונו המוסיקלי וכתיבתו הפורה. הוא היה דמות ייחודית בנוף המוסיקה היהודית של תקופתו, אחד מעמודי התווך של הקהיליה החזנית המזרח אירופאית. יצירתו המוסיקלית, עשרות המאמרים שפרסם ומעורבתו בקידום התרבות העברית המתחדשת, הפכו אותו לאחת הדמויות החשובות והמשפיעות, סמל להתגלמות דמות ״המשכיל״ היהודי במזרח אירופה.
השאלות המרכזיות שעולות בספר הן מקומו של מינקובסקי כדמות מפתח ב״השכלה״ באודסה העברית ובעולם היצירה המוסיקלית החזנית, האופן שבו דמותו מהווה חוליה מרכזית על הציר ההיסטורי של מוסיקה יהודית במפנה המאה במזרח אירופה עם המפגש בין יהדות למודרנה. שאלות אלו נבחנות על רקע תהליכים היסטוריים, חברתיים, תרבותיים, מוסיקליים ואסתטיים שהיו חלק ממרקם החיים הבורגני של העיר אודסה בכלל ושל בית הכנסת של יוצאי ברודי בפרט.
רסלינג
מאת: יהושע גרנט
תיאור: הספר מתחקה אחר שלל מסורות שעניינן במה שקדם לבריאת העולם, כדרך שהן משתקפות ומעוצבות בשירת הקודש העברית בת שלהי העת העתיקה וראשית ימי הביניים. הספר נפתח במיפוי מקיף של המסורות העוסקות בדברים שקדמו לבריאה במקרא, בספרות בית שני ובספרות חז"ל. בהמשך מאופיינים דפוסי זיקות לשוניות ותמטיות בין מופעיהן הפייטניים של מסורות מסוג זה לבין מקורותיהן הישירים בספרות האגדה לאגפיה, ואף נחשפות מסורות קדם-בריאה נדירות בפיוטים, החורגות בבירור מן הזרם המרכזי של ספרות חז"ל. מסורות ייחודיות אלה נבחנות בפירוט אל מול מגוון מקורות קדומים שמעבר לדל"ת אמותיה של ספרות בית המדרש ה'קנונית', והדיון מאיר את גלגוליהן של אמונות ודעות על רקע אתגרי פולמוס ומתחים רעיוניים. חטיבה מרכזית בספר מוקדשת לממד הזמן בפואטיקה של הפיוט, בדגש על נקודות ממשק שבין ייצוגי העבר הקמאי ו'ההווה הליטורגי' של ביצוע שירת הקודש במעמד התפילה; הדיון בסוגיה זו מבוסס על יישומן של תובנות תאורטיות מתחומי חקר השירה והסיפורת, ושזורות בו קריאות קרובות בטקסטים פייטניים נבחרים. הספר נחתם בשרטוט קווים לתמורות שחלו בעולמה של השירה העברית במפנה האלף הראשון וכלולה בו גם אסופת פיוטים המוהדרים כאן לראשונה על פי מקורותיהם בכתבי היד של גניזת קהיר. עולמו הייחודי של הפיוט הקדום מצטייר בספר כעצם מעצמיו של פסיפס הספרויות רב-הפנים שנוצר בארץ ישראל וסביבותיה בשלהי העת העתיקה, והוא עשוי לעניין את כל שוחרי חקר ממדיה הספרותיים והרעיוניים של תרבות ישראל הקדומה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: משה גרנות
תיאור: משה גרנות חושף בספר זה את ההונאה – שאחראי לה הוא מחבר ספר דברים – הונאה שקבעה את גורל העולם.
הכוהן חלקיהו ״מצא״ במקדש ספר תורה, שגרם למהפכה, לא רק באמונה הישראלית, אלא גם באמונתם של כמחצית מאוכלוסיית העולם – הנוצרים והמוסלמים. הספר ״שנמצא״ הוא בוודאות ספר דברים, או חלק מרכזי ממנו, והוא מביא חידושים מבהילים בעבודת האל, המנתבים את המאמינים לקנאות בלתי מתפשרת ולשפיכות דמים ללא תכלה וקץ, וכופה שנאה לתרבות ולקדמה. מחבר ספר דברים פעל להעניק לכוהני ירושלים מונופול בתחום הפולחן (אינטרס כלכלי מובהק!), וקבע כי הוא מצטט את משה, שקיבל כביכול את הצווים הנוראים האלה מהאל.
אוריון הוצאה לאור
מאת: לאה בורנשטיין-מקובצקי
תיאור: הספר עיר של חכמים וסוחרים דן בקהילת חלב (ארם צובה) בין השנים רנ"ב-תק"ס (1800-1492). בפרקי הספר מתוארת בהרחבה החברה היהודית בעיר שהורכבה מקבוצות שונות, ובעיקר ממסתערבים, ספרדים ופרנקוס, וזאת על רקע העיר המוסלמית והחברה הנוכרית במקום בשלהי השלטון הממלוכי ובקרוב לשלוש מאות השנים הראשונות של השלטון העות'מאני. המחקר מבוסס על מגוון רחב של מקורות שונים, הן מהמצוי בדפוסים ובכתבי יד והן על ספרות מחקר ענפה במסגרת החיבור נידונו מעמדם המשפטי והחברתי של יהודי חלב, ותוארו חיי החברה והכלכלה הערים שהתנהלו בקהילה. כך גם נבחנו חיי המשפחה והווי החיים בעיר, כמו גם פרשיות שונות שהתרחשו בחיי הציבור היהודי בעיר בתקופה הנדונה ובעיקר אלו הסובבות את משבר השבתאות. הספר מכיל מידע ביוגרפי רב על אישים שונים בקהילה ומדגיש את עיסוק רוב יהודי העיר במסחר, ואת השפעתה של שכבת החכמים הייחודית שהתגבשה בעיר על חיי הקהילה. התובנות העולות מהיריעה הרחבה הנפרשת כאן לראשונה מעניקות תיאור חי של קהילת חלב, שהייתה החשובה בקהילות סוריה בתקופה הנידונה, ומשמיעות את קולה של אחת הקהילות הגדולות והעשירות באימפריה העות'מאנית במשך מאות שנים.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: יעקב אזואלוס
תיאור: ספר זה עוסק בתורת המלאכים – האנגלולוגיה – של כלל תרגומי התורה הארמיים, על רקע תורות דומות בעולם הקדום, ספרות בית שני, מגילות מדבר יהודה וספרות חז"ל. ספר זה דן, בפעם הראשונה, במכלול שלם ומקיף בתורת המלאכים בתרגומי התורה. הדיון מתבסס על נתונים שנאגרו מכל התרגומים הארמיים לתורה, הכוללים את תרגום אונקלוס, הירושלמי על מהדורותיו, כתב יד ניאופיטי ושוליו, ציטוטי תרגום, תרגומי גניזה ותוספתות תרגום. מכל אלה עולה שהתרגומים לתורה אינם עשויים מקשה אחת: מחד גיסא עומד תרגום אונקלוס שמתעלם כמעט לחלוטין מעולם המלאכים, ומאידך גיסא התרגומים הארצישראליים המשלבים את המלאכים בתרגומם גם באותם מקורות שאין להם זכר במקור המקראי. בעיקר בולט יחסו של התרגום המיוחס ליונתן לעולם המלאכים – הוא מרבה להתייחס אליהם לעיתים בציון שמותיהם ובתיאור תפקידם, בניגוד למקרא המציין שני מלאכים בשמם: מיכאל וגבריאל.
תופעה מעניינת בתרגומים אלה מתבטאת בהוספת מלאכים על הסיפור המקראי ככלי לדיוק בטקסט המקראי, ביאורו, מילוי פערים, פתרון בעיות תיאולוגיות ועוד. מהשוואת התרגומים לספרות חז"ל, לספרות החיצונית, לספרות קומראן ולספרות המיסטית היהודית ניתן להסיק על קרבת התרגומים לעולמם של חז"ל בכל הנוגע להתייחסותם למלאכים. אלה ואלה נמנעים מהרחבת יתר של עולם זה, בניגוד לספרות החיצונית, קומראן והספרות המיסטית. יש להבין קרבה זו בשני אופנים: האחד נעוץ ברצון לגמד את דמותם של המלאכים ולציירם בצבעים חיוורים מחשש להערצת יתר של המלאכים ופולחנם. השני נעוץ בעובדה שהתרגומים משופעים במהויות רבות המתווכות בין האל לאדם, כגון מימרא, יקרא ועוד. בפרק האחרון דן המחבר בנושאים כלליים הנוגעים לעולם המלאכים: בריאת המלאכים, דמותם, שפתם, מוגבלותם ושירתם.
רסלינג
מאת: אלן מינץ
תיאור: מפעל יצירתה של ספרות עברית רצינית על אדמת אמריקה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ואחריה כמו נמחק מזיכרונה של ההיסטוריה היהודית-האמריקנית. העברית אומנם הוחייתה כשפה ספרותית מודרנית ברוסיה של המאה התשע-עשרה, ומשם הועברה לארץ ישראל כאחד מנכסי צאן ברזל של המהפכה הציונית, אבל המהגרים היהודים ממזרח אירופה התיישבו רובם ככולם באמריקה, ולא בארץ ישראל. בקרב המון המהגרים התלקטה קבוצה נלהבת קטנה, שראתה בשפה העברית כלי להולכת בני עמם בנתיב המודרניזציה מתוך שמירת הקשר עם ציון. ה"עברים" האמריקנים האלה הקימו בתי ספר ומכללה, הוציאו לאור כתבי עת ועיתונים, ומעל לכול – העמידו את בית היוצר לתרבות ספרותית גבוהה, שעיקרה שירה.
"מקדש מעט" הוא מבוא ביקורתי לשירה העברית באמריקה. המחבר מתמקד בתריסר דמויות מפתח, משוררים שיצרו שירה סקולרית, שעסקה ביסודה במצבו של היחיד הרגיש שנקלע לעולם של חולין. לאחר זמן פרצה השירה הזאת אל מעבר לתחום הצר הזה ועסקה בנופים אמריקניים, וכן בדרמת הגורל, הכיליון והתקווה בחיי עם ישראל באמצע המאה העשרים. המשוררים העבריים האמריקנים פרסמו את שיריהם בתקווה שייקראו גם בארץ ישראל וגם באמריקה. מזה ומזה נכזבה תוחלתם. כמה מהם עלו לישראל בשנות ייסוד המדינה והתערו כאן בסצנה הספרותית החיונית, אבל רוב המשוררים נשארו באמריקה, דבקים עד הסוף באידיאל של ה"עבריות" האמריקנית.
מוסד ביאליק
מאת: ליאורה גולדמן
תיאור: "ברית דמשק", חיבור יהודי קדום שנתגלה במערות קומראן, הוא מן החיבורים החשובים שבמגילות מדבר יהודה. בחיבור מתוארים קורותיה של קבוצה שנבחרה, לפי תפיסתה, מכלל ישראל ונכרתה עימה ברית חדשה בארץ דמשק. החיבור מציג את אמונותיה ואת תפיסותיה של העדה בנוגע ליום הדין ואחרית הימים, ואת פולמוסיה עם מתנגדיה.
ליאורה גולדמן מציעה בספרה פירוש טקסטואלי לקטעים נרחבים מתוך "ברית דמשק", וניתוח של שיטות הפירוש והעיבוד של המקרא המשוקעות בנאומי "ברית דמשק". מבדיקה שיטתית של ארבעה נאומים עולה האופן שבו פירשה עדת המגילות את דברי הנביאים, ומן הפירוש של גולדמן מתבררים הן עיקרי הפולמוס בין עדת קומראן למתנגדיה, הן טכניקת פירוש המקרא הנקוטה בידה.
ארבעת הנאומים המפורשים כאן זורעים אור על סוגיות היסטוריות עיקריות בקורות העדה: הקמת העדה, קבלת הפירוש הייחודי של העדה לתורה והמחלוקת שגרמה לבריחת העדה לגלות בדמשק.בספר ניתן מענה לחסרונו של פירוש שיטתי ומקיף בעברית ל"ברית דמשק", מוצע פירוש לתיאורים ההיסטוריים בהקשרם הטקסטואלי, ונפתח פתח להבנה חדשה של מושג "הפשר" ושיטות פירוש המקרא במגילות מדבר יהודה.
מוסד ביאליק
מאת: דוד לוריא
תיאור: ספר זה עוסק בהשוואת גרסתו של יוספוס פלביוס למגילת אסתר, הכלולה ב"קדמוניות היהודים", למקורות שהיו עשויים להיות לפניו. העבודה ההשוואתית העלתה שהמקורות בכתב שנמצאו לפני יוספוס היו "תרגום השבעים", על שני נוסחיו ותוספותיו, או חלקים מהם, לצד נוסח עברי קדום המיוצג בחלקו על ידי נוסח המסורה. כמו כן הסתייע יוספוס בדרשות, אשר בזמנו עדיין היו על פה, אך את רוח הדברים הכיר ואותם ניתן למצוא כיום במדרש. יוספוס לא ראה את עצמו מתרגם קפדן וקַרְתן הנוהג רק על פי הנוסח המילולי הישיר של המקורות שהיו לפניו. הוא שׂם עצמו, מטעם עצמו, כמי שמכיר בערך עצמו וגם נושא בשליחות עליונה – להביא את קורות עמו בפני משכילי העולם הנאור. אגב כך הוא גם נטל לעצמו את עמדת שליח עמו ושופרו, הראוי מתוקף רקעו הייחודי להפריך את דברי הנאצה נגד הליכות היהודים ומוצאם הנחות. מתוך כל אלה יש לראות את ההיקף הרחב של התוספות שהכניס לנובלה, ואלו מבטאות את מעורבותו האישית והנפשית בעלילה.   משנקרתה ליוספוס ההזדמנות לעסוק בסיפור אסתר הוא הרחיבו ושכללו מעבר לכל תיאור מקראי אחר שהביא ב"קדמוניות היהודים". יוספוס, כמו בחייו גם בכתיבתו, השכיל לשלב שני עולמות: מהמדרש ומהכתבים של יהדות זמנו שאב את הפרטים ואת הלגיטימציה לעלילה, ומהעולם ההלניסטי אימץ את הסגנון הספרותי המשובח, וזה סייע לו להעמיד חיבור שישרת היטב את כוונתו האפולוגטית ויתאים לטעמו האישי של קהל קוראיו.
רסלינג
מאת: דור גז
תיאור: ספר זה בוחן את מורכבותם של ביטויי התפיסה האוריינסטית כפי שהתעצבה בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20 בקרב בני העליות הראשונות. תצלומי התקופה, המציגים את המהגרים היהודים עם פרטי לבוש ואביזרים אוריינטליים, נושאים את חותמה של הכמיהה להיטמע במזרח ולהשתייך למקור ילידי-אותנטי - שאיפה שהתקיימה אך לרגע, עד שקרסה והתפוגגה לאחר מאורעות תרפ"ט. העולים ביקשו לחוות במזרח 'מציאות' שאותה כבר הכירו עוד בטרם דרכה כף רגלם במקום. התנסותם נצבעה בצבעיה של חוויית הייצוג הראשונית. הם כמו פסעו לתוך תצלום מבוים בקפידה, הכולא אותם במסגרת הפריים שלו ובקודים של פרשנותו. העולים הגיעו למזרח לאחר ש'ראו' אותו אינספור פעמים בעיני רוחם כארץ מולדת ישנה שניתן לחדש את הקשר עמה הלכה למעשה. הספר מתמקד באופן מיוחד בתצלומיו של אברהם סוסקין, "הצלם של תל אביב"; הוא מציג דיון השוואתי בין תצלומים בסגנון אוריינטליסטי של צלמים יהודים נוספים לבין תצלומיהם של צלמים מקומיים ואירופים בני תקופתם שפעלו באזור. המבט האוריינטליסטי הטרום-ישראלי, כפי שמשתקף מצילומים אלה, מתאפיין ביחס אמביוולנטי למזרח ואל בני המקום הפלסטינים. חברי התנועות הציוניות עזבו את אירופה שסימנה אותם כמזרחים וכבני הגזע השמי, וביקשו לארח את סממניה של הזהות המקומית במקביל, בהתייחסם לזהות זו הם שאפו לבסס את עליונותם המערבית באמצעות אימוצן של פרקטיקות קולוניאליסטיות ואירופוצנטריות - תחושת עליונות שנשללה מהם באירופה. התצלומים הנידונים בספר, המסגירים את שורשי הפנטזיה הגלויה של ציונות בעת גיבוש "היהודי החדש", עשויים לעורר כיום סקרנות, פליאה, שעשוע או רתיעה והתקוממות אתית ואידיאולוגית. תגובות טעונות אלה מעוררות מחשבה על תרבות ימינו לא פחות מאשר על תרבות הזמן ההוא; הן מצביעות על כך שמדובר בכר פורה במיוחד לדיון רב-פנים על התהוותה של התודעה הציונית בהקשרים עכשוויים.
רסלינג
הצג עוד תוצאות