חוקי עבד ואמה

עמוד:83

המהפכה לדעת ולהאוזן וממשיכי תפיסתו , מחברי החוקים בספר דברים הושפעו מהחוקים בספר שמות שכבר היו קיימים ומוכרים , אולם "התווכחו " עם החוק הקדום שבספר שמות בכמה עניינים . בחוק העבד ניכרת ההשפעה של החוק בספר שמות על החוק בספר דברים : סגנון החוקים דומה מאוד . עיינו בשמות כא , 11-1 , ובדברים טו ^ . 18-12 , הביאו שלוש ראיות העשויות להצביע על היכרותו של החוק כספר דברים עס החוק בספר שמות . בצד הדמיון הרב לחוק העבד שבספר שמות , ניכרת בחוק שבספר דברים האידאולוגיה הייחודית של ספר דברים , המאופיין בגישה הומאנית יותר מזו המאפיינת את ספר שמות . ספר דברים רגיש יותר לאדם ולזכויותיו הבסיסיות . המחוקק בספר זה רואה בעבד אדם מישראל שמכר את כוח העבודה שלו אבל לא שיעבד את חייו הפרטיים ואת בני משפחתו . בין ההבדלים שבין החוק שבספר דברים לחוק בספר שמות , בולט ההבדל ביחס לחיי המשפחה של העבדים . על פי החוק בשמות , אם אדם מוכר את בתו לאמה היא משתחררת על פי חוקיות שונה מזאת של עבד ממין זכר . בניגוד לעבד , את האמה אסור למכור לנוכרים , לבני עם אחר , ויש לשמור על זכויותיה - "שארה , כסותה ועונתה . " אמה שבעליה לא שמרו על זכויות אלה , זכאית להשתחרר . £ א . במה שונה החוק בדברים טו בעניין האישה המשועבדת ? ב . מה דינה של אשת עבד על פי החוק בשמות כא ? המחוקק בספר דברים אינו מתייחס כלל לשאלת המעמד של אשת העבד . הוא אינו מבחין בין אישה שהעבד היה נשוי לה לפני שהשתעבד , ובין אישה שהעבד נשא לאחר שהשתעבד . אפשר ללמוד משתיקת המחוקק בנקודה זאת שהוא אינו רואה את חיי המשפחה של העבד בכפופים לחוק . חיי המשפחה של העבד אינם קשורים באדון . העבד והשפחה של ספר דברים מוכרים את כוח העבודה שלהם , אך לא את חיי המשפחה שלהם . עיינו שוב בשני חוקי העבד בשמות כא , 11-1 , וכדברים טו . 18-12 , א . ערכו השוואה בין מה שאומר העבד שרוצעים את אוזנו בחוק בשמות , לבין מה שאומר העבד הנרצע בדברים . ב . כיצד מחזק השוני במענק שניתן לעבד המשתחרר את הטענה שהחוק בדברים הומאני יותר ? ג . השפה של שני קובצי החוק , עולם המונחים שמחברי הקבצים בחרו להשתמש c מדגישה את גישתם השונה לעבד . בססו טענה זאת על הכינויים לעבד ולבעלים שלו בכל אחד מהקבצים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר