חוקי עבד ואמה

עמוד:75

העבדות בספרי המקרא בניגוד לתרבויות של העולם העתיק , אנו מוצאים במקרא הסתייגות ברורה מתופעת העבדות . את ההסתייגות הזאת אנו מוצאים במיוחד במקומות שבהם הטקסט המקראי מציג גישה אידאולוגית ברורה - בספרות החוק . בחוקי המקרא , שהם מעין "חלון הראווה " האידאולוגי של הטקסטים המקראיים , מוצגות עמדות מפורשות וברורות בנוגע לעבדות . למרות שהעבד מתואר בהם כ '' מקנת כסף , " חוקי המקרא עיצבו את תנאי ההעסקה שלו כך שהעבד אינו מאבד צלם אנוש . במיגוון של חוקים העוסקים בדיני פולחן , בדיני נזיקין , בחגים ובתחומים אחרים , היחס אל העבד אינו כאל חפץ אלא כאל בן-אנוש החי עם אדוניו . ואולם , העבדות באה לידי ביטוי גם ברבים מסיפורי המקרא . החל בסיפורי אבות האומה וכלה בעזרא ונחמיה . למעשה , ברוב הסיפורים והכתובים ההיסטוריוגראפיים שבמקרא נפגוש בעבדים . בדרך כלל העבדים האלה הם חלק מהרקע , חלק מהתפאורה של הסיפור , מציצים לרגע , ממלאים תפקיד-משנה קטן , ונמוגים לשולי הטקסט . כולנו זוכרים את רחל ולאה , אבל נוטים לשכוח את בלהה וזלפה השפחות . הנוכחות העקבית של העבדים והשפחות בטקסטים האלה מלמדת שהם היו כנראה חלק מהסדר החברתי בעולם של מחברי הטקסטים האלה . £ עיינו במקורות שלפניכם : בראשית יז 13 , ( היעזרו בביאורים שבתחתית העמוד : ( שמות יב : 44-43 , ויקרא כב : 11 , דברים ה : 14 , דברים טז : 11 , על פי פסוקים אלה , באילו תחומים יש לעבד מעמד שווה לזה של בן החורין ? ביאורים בראשית יז : : 13 piDE יליד ביתף - "יליד בית " הוא עבד ש \ 1 לר בבית אדוניו כעבד . מקנת כספף - שקנית בכספף .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר