הגנה וסעד לחלשים

עמוד:57

ה , דיני הלוואה המעשרות ומתנות העניים הם סיוע של נתינה ישירה לחלשים בחברה , נתינה שחז"ל כינו מאוחר יותר בשם "צדקה : " אדם המפריש מנכסיו מעשר מחסיר משהו מעצמו ומעביר אותו לידי זולתו . בצד מעשי הצדקה , המחוקק המקראי מרבה לעסוק בדרך סיוע אחרת - ההלוואה . כאשר אדם נותן הלוואה לאדם אחר הוא נותן לו הזדמנות להשתקם ולהחזיר לו את מה שלווה . ברוב החברות ההלוואה אינה נתפסת כמעשה של חסד כלפי הזולת , אלא היא הליך נפוץ ומרכזי בכל מערכת כלכלית . בחוקי המקרא אנו מוצאים יחס ייחודי כלפי ההליך הזה . חוקי המקרא מגבילים את האפשרות שההלוואה תהיה "מקצוע . " המקרא אוסר על גביית ריבית ובכך הופך את ההלוואה להליך המתפקד רק כדרך של עזרה לזולת . בבואו לטפל כנושא ההלוואות , נקודת המוצא של המקרא היא תמיד נקודת מבטו של הלווה . ההלוואה נתפסת כחובה מוסרית כלפי הלווה ולא כאינטרס כלכלי של המלווה . כל מערך ההלוואה נתפס כמערך של תמיכה הדדית בין חברי השבט או בני העם הקדום . עיינו בשמות כב 26-24 , ( היעזרו בביאורים שבתחתית העמוד : ( א . מה אפשר ללמוד מהכתוב 'לא תהיה לו כנ י שה" על זכותו של המלווה ? ב . יש הסבורים כי לאיסור על לקיחת ריבית מן העני לא היה תוקף משפטי אלא תוקף מוסרי דתי בלבד . הביאו מתוך הכתוב שתי הוכחות לטענה זאת . עיינו בדברים כג 21-20 , ( היעזרו בביאורים שבתחתית העמוד : ( א . מי הוא "אחיך " ומה הדרישה של החוק בנוגע אליו ? ב . מה אפשר ללמוד מן המשפט "למען יבך : ? ך ה "' על מידת החובה של איסור הנשך ? עיינו בויקרא כה 36-35 , ( היעזרו בביאורים שבתחתית העמוד : ( ביאורים שמות כב : פסוק : 24 נשה - מלווה הדורש את רחבו בכוח . נשך - ריבית . פסוק : 25 רובל תחבל - תיקח ערבון עד לפרעון החוב . עד בא השמש - ע 7 שקיעת השמש ) . לפי חדל : הבגד יהיה אצל הל 1 וה ורק אחר כך יהיה אפשר לקחתו כערבון ( . דברים כג : פסוק : 20 לא תשיך - לא תיקח מן הלווה נשך על ההלוואה . tar \ a \ . פםו 7 ו : : 35 י - "קלע לנ'וצוקה כלכלית . 9 » " ' 1 ' עמי 0 ה ידו , כלומר , אחיזת ידו של אחיר נשמסה והוא נופל .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר