הגנה וסעד לחלשים

עמוד:51

להקריב קורבנות רק כמקדש המרכזי . מהפכה זאת הביאה לידי כך שעבודת פולחן התקיימה עתה רק במקום המרכזי בירושלים , ולויים וכוהנים מערי השדה נותרו מחוסרי עבודה וחסרי פרנסה , וכך הצטרפו הלויים לרשימת החלשים בחברה שיש לעזור להם . מעניין שהלוי מופיע בכפיפה אחת עם הגר , היתום והאלמנה רק בספר דברים - ספר שבו העם מצווה על ריכוז הפולחן ועל פי עמדת מחקר המקרא נכתב כנראה בתקופה שבה אירעה מהפכת ריכוז הפולחן . עיינו בדברים יב 19-11 , ( היעזרו בביאורים שבתחתית העמוד . ( בססו על פי פסוקים אלה את הטענה שיש קשר בין חוק ריכוז הפולחן ובין הצטרפות הלוי לשכבות החלשות בחברה . סיכום בינייס בחברה המקראית , ההשתייכות לשכבות החלשות בחברה הייתה קשורה קשר אמיץ באפשרות להחזיק בנחלה . הגר , היתום , האלמנה והלוי לא היו רשאים או יכולים להחזיק בנחלה : - הגר היה אדם שהיגר אל המדינה במטרה להשתקע בה , אך הוא לא היה רשאי להחזיק בנחלה . - הנחלות היו שייכות לבתי האב , המשפחות המורחבות , ולכן אישה שהתאלמנה ולא נישאה מחדש למישהו מבית האב של בעלה הייתה עלולה להישאר ללא נחלה . - הלוי לא זכה לנחלה מפני שהוקדש למלאכת הפולחן . ג , מי אחראי לעזור לאנשים המצויים בשוליים ? פעם קראו להם גר , יתום ואלמנה . היום קוראים להם עובדים זרים , זקנים , נכים , שארים ( אלה שנשארו לאחר מות קרוביהם , ( ועוד . כאז כן גם כיום , החכרה המערבית המודרנית רואה עצמה אחראית לדאוג לחלשים שבקרבה , אלה המתקשים לדאוג לעצמם ואשר נקודת הפתיחה שלהם נחותה מזו של האחרים . חוק הביטוח הלאומי אשר התקבל בכנסת השנייה - בנובמבר - 1953 ביוזמתה של שרת העבודה דאז , גולדה מאיר " , נתן ביטוי לסדר העדיפויות הלאומי והחברתי והניח את היסודות להפיכת ישראל למדינת רווחה . זאת חרף המצב הקשה והמצוקה הכלכלית ששררו אז בארץ . ? מאיר ( מאירסון , ( גולדה ( 1978-1898 ) י מדינאית , מנהיגת מפלגת העבודה וראש ממשלת ישראל בשנים -1969 . 1974 דברים יב : פםוק : 15 רק בכל א [ ת נפשך - בשר שהוא "אוות נפשך , " כלומר רצונו של האדם עבו ר עצמו , למאכל , ולא כקורבן . הטמא והםהור 'אכלנו כצבי וכא > - בשר שנשחס למאכל הוא כמו בשר ציד - אין צורך להיות סהור כדי לאוכלו . פסוק : 1 7 בשעךיף - במקום שאתה מתגורר בו . ביאורים

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר