מהו החידוש המהותי של ‘תנועת החסידות’ מיסודו של הבעש”ט? את המענה לשאלה זו מציג הספר שלפניכם בעזרת עיון היסטורי והגותי נרחב בדמותו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ’, תלמידו החשוב של הבעש”ט, מורם של רוב המנהיגים החסידיים בדור השני והשלישי.
הגותו של רבי דוב בער, למרות חשיבותה ומרכזיותה הרבה להבנת התנועה החסידית, עדיין לוטה בערפל.
החידוש הרוחני של החסידות טמון בתמורה מהותית בתפיסת יחסי אלוקים ואדם. מדובר בתובנה מהפכנית, לפיה היצור האנושי אינו מתקן את המציאות ישירות מכוח ערך מעשיו אלא דרך היבטים של שעשוע, תענוג ומשחק בין אדם לקונו, בדומה ליחסי אב ובנו הפעוט. הבנה מחודשת זו של יחסי אלוקים ואדם מחוללת את תפיסת האין המתוארת בהרחבה בתורתו, תפיסה אשר יש לה נגזרות רבות בנוגע לדיוקנה של עבודת ה’ וייעודו של האדם בחייו, היחס לזולת, לימוד תורה, תפילה וקיום מצוות.
ספר זה מהווה המשך לקודמו, ‘סוד הדעת’, העוסק בדמותו של הבעש”ט. הספר מתמודד עם שאלות אלו ונוספות בעזרת עיון נרחב בארון הספרים של תנועת החסידות, ומבקש להציג תמונה רחבה וברורה ככול הניתן של חייו ועולמו הרוחני של המגיד ממזריץ'.
אל הספר