פרשנותו של רבי דוב בער לשאלת תכלית הבריאה וייעודה מציגה תמונה מחודשת על יחסי אלוקים אדם . בכדי לחדד תובנות אלו ולהעמיק במשמעותן , נדון בפרק זה בנושא יסודי בכתבי רבי דוב בער הנמצא בבסיס תפיסת האין : הדגש שנותן רבי דוב בער על יראת האדם מפני בוראו , כגורם המעורר תענוג בעולם העליון . ההפתעה ממעשי האדם , כותב רבי דוב בער ובכך מאזן את תפיסת המשחק , נובעת מיראת האדם בפני בוראו , המכוננת את מלכותו ומאפשרת השראה רוחנית מחודשת . היגדים אלה מצריכים הבהרה בשל דיוקן החסידות , כמי שעניינה הוא אהבה ודבקות . רבי מנחם נחום מצ'רנוביל מביא בשמו של הבעש " ט את ההיגד הבא : בשם הבעש " ט נבג " מ [ נשמתו בגנזי מרומים : [ שהשם ית' חפץ מאוד שיהיו כל ישראל יראים מלפניו , אך מי שיש לו שכל ירא מלפניו [ ... ] לא כמו השוטים שאומרים על היראה אמיתות , שהיא מרה שחורה שאינו צריך רק נקודה , לכן הבל יפצה פיהם ולא כן ידברו . אבל באמת צריך שיפול עליו אימתה ופחד גדול עד שיהיו כל איבריו נרתעים אצלו . מאור עיניים , פרשת יתרו עמ' לה .
אל הספר