פרק מורכב זה הינו לב הספר . עניינו הבהרת מושגי האין והיש , מונחי יסוד להבנת התורה החסידית . מושגים אלו מצויים במשורה בתורת הבעש " ט ומקבלים נוכחות יתרה בתפיסתו הייחודית של רבי דוב בער ואחריו בכתבי תלמידיו . האין הוא מונח רחב שמצד מהותו כאין קשה לנסחו קטגורית , לפיכך אבקש לתאר את מאפייניו מכמה זוויות אפשריות ולא לנסות להגדירו בנוסחה מדויקת וחד משמעית . כתיבתי יוצאת מנקודת הנחה שמושג האין עומד בפני עצמו ומזווית כזו נעסוק בו , מאידך מרכזיותו נובעת מזיקתו לנושאים שנידונו בפרקים קודמים , כגון האירוניה ביחסו של האדם לעצמו , לצד הדגשת יראת הרוממות ותפיסת התיקון על פיה עבודת האדם ' , 'מפרנסת מסייעת לבוראה ומעוררת שעשוע בעולם העליון . זוהי הסיבה לכך שלמרות חשיבות מושגי יסוד אלו ושכיחותם בכתבי רבי דוב בער וחלק ניכר מתלמידיו , פרק זה מובא לקראת סופו של הספר . הסיפור הבא על תלמידו רבי אהרון מקארלין מדגים יפה את השתרשות מושג האין בעולמם של תלמידי רבי דוב בער ומחדד היטב את תוכן לימודו אצל רבו רבי דוב בער : פעם אחת הלך אחד מתלמידי הקדוש הרב המגיד ממעזירטש בחזרה מרבו הנ " ל . והלך דרך עיר קארלין ואתרמ...
אל הספר