הסינאגוגה בווארשה הוקמה בשנות השבעים של המאה -19 ביוזמתם של מתבוללים. הם ביקשו לשמור על היהדות של צאצאיהם באמצעות דת מתוקנת המסתפקת בראוותנות טקסית. תקוותם היתה שיהיה בכוחו של הבניין המפואר, בצלילי תפילה המושמעים על ידי חזן ומקהלה וכן בהטפה בפולנית כדי למנוע מבניהם להיטמע ולעזוב את היהדות. ציפיות מקימי הסינאגוגה נכזבו: מעטים מהם זכו לראות את בניהם בין הבאים בשעריה, ולא כל שכן נכדיהם. היו שבייאושם נאחזו ברפורמה כבקרש הצלה כדי לשמור על צאצאיהם כיהודים בדתם. בעוד הוויכוח והפולמוס בדבר התיקונים היה באבו, התברר שאף חסידי הרפורמה השתמדו. כתוצאה מכך הלך ופחת מספרם של המתבוללים בקרב עדת בית הכנסת ואת מקומם תפסו יהודים פולנים ויוצאי ליטא, שרחוקים היו מאדיקות. אולם היו מושרשים במסורת ישראל. במרוצת השנים, ובייחוד בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, הפכה הסינאגוגה לגורם חשוב בהעמקת התודעה הדתית, הלאומית והציונית של יהדות וארשה. הסינאגוגה מלאה תפקיד ייצוגי ושמשה מעין מקדש מעט ליהדות פולין, ביטוי לחוסנה ולגאוותה. כך אף חשבו הנאצים, שהרסו את הבנין לאחר דיכוי מרד וארשה.
אל הספר