הרוסי לעקור מהשורש כל גילוי של פולניות — בכלל , ומקרב היהודים המתיימרים להיות פולנים — בפרט . רוח הנאמנות לפולין , נשמרה ואף גברה אחרי שקמה לתחייה פולין העצמאית , ב . 1918 אין מדובר כאן , רק בלויאליות של תפילה לשלומה של מלכות , שהיהודים מצווים עליה , אלא מעבר לכך בתקוות וציפיות ל"פולין אחרת , " שלא תפלה את היהודים לרעה , שתכיר בזכויותיהם הלאומיות ותדאג לרווחתם הכלכלית . צוין כבר , שעור בטרם הוכרז על עצמאות פולין , ניתן לא אחת , בין כותלי בית הכנםת ביטוי להזדהות עם האומה הפולנית , שחלום חירותה הלך והתגשם . אחרי שקמה פולין העצמאית , צוינו חגיה ומועדיה "הממלכתיים , " שמחתה ואבלה של המרינה מעל בימת בית הכנסת בתפילה לשלום המדינה ובהטפה מענייני דיומא בשבתות ובמועדי ישראל . ג . טקסי התפילה וההודיה הממלכתיים דפוסי טקסי התפילה הממלכתיים , התגבשו עוד בתקופת כהונתו של ד"ר פוזנאנסקי . אך , קביעת המסגרת והתכנים נקבעו סופית בידי הפרופסור מ . שור , מיד עם בואו לווארשה , ונשמרו כל עוד עמר הבית על מכונו . הרב שור היה גם מחברה של התפילה לשלום ממלכת פולין . 17 החזן , נהג , להשמיעה בשבתות ובחגים , אחרי ק...
אל הספר