פרק ששי בית הכנסת הגדול בין שתי מלחמות העולם 1939-1923 נתקבלה גם על רעתם של משה פלדשטיין ואברהם פורלישבסקי , שנימנו עם חברי האגודה "שפה ברורה , " שעסקה בטיפוח העברית כשפת תרבות ודיבור . במציאות החדשה , אחרי שפחת משקלם בקרב עדת בית הכנםת , השלימו המתבוללים עם בחירתו של הרב הפרופסור משר , שור , כיורשו של הד"ר שמואל פוזנאנסקי , על אף השתייכותו המוצהרת למחנה הציוני . השיקולים המכריעים בבחירת הפרופסור שור , לתפקיד הרם של הרב והמטיף של עדת הםינאגוגה בווארשה , היו סגולותיו האישיות , שבהן ניחן מטבעו , אצילות הופעתו לפני הציבור ודרך מגעיו עם בני ארם . הוא היה אדם , שהתמזגו בו , בצורה הנעלה ביותר , יהדות ואנושיות . משה שור , היה נואם בחסר עליון , נאמן לעקרונותיו האידיאולוגיים ונאבק עליהם בחן ובנועם הליכות , מבלי להעליב את המתנגדים , ועוסק בצורכי ציבור באמונה . הוא ידע למצוא נתיב ללבבות בני אדם ולהשכין בקרבם שלום וריעות . על כל התכונות הטובות שנימנו לעיל , התווסף גם מעמדו כאיש מרע מובהק , שקנה את עולמו במחקריו ההיסטוריים על יהדות פולין , באשורולוגיה ובייחוד במחקר החקיקה במזרח הקרום . ישיבתו באוהל...
אל הספר