א . תדמיתו של בית הכנסת הגדול בעיני יהודי וארשה חלק ניכר ומכובד מן המתבוללים שמקרב המתפללים , נאבקו על זכותם להידמות , בכל הנוגע לעבודת הקודש , לאחיהם המתקדמים בגרמניה , ובארצות הברית , והדבר לא עלה בידם . הסיבות והמניעים לתופעה זו , טמונים בחלקם המכריע , בדינמיקה החברתית של הציבור שנקרא מתקדם או נאור , אשר נשא בלבו את חזון האינטגרציה בקרב האומה הפולנית , ובכל זאת לא היה מוכן לוותר בנקל על ייחודו ועל הישרדותו היהודית . על אף העובדה , שרק מיעוט מהמתפללים , נימנה עם מקיימי תרי"ג מצוות , ורובו ככולו סיגל לו אורח חיים חופשי חילוני , היתד . החוויה היהודית המסורתית טרייה בקרבם . לפיכך דחו המתפללים תיקוני נוסח התפילה , הצעות לתרגם את התפילה , בשלמות או מקצתה , לשפת המרינה וכל שינוי בפולחן , העומד בניגוד למסורת המקודשת מדורי דורות . אין ספק , שהיתה השפעה מסוימת לכך לרועי הערה , המטיפים : א . מ . גולדשמירט , מ . יאסטרוב , י . צילקוב וש . א . פוזנאנסקי , על עיצוב דפוסי הפולחן והנוהג בבית הכנסת . ארבעתם , תרמו את חלקם להרחבת רעתם וגיבוש דעותיהם של המאזינים לדרשותיהם בענייני דת ולאום , הווה ועתיר...
אל הספר