חבל הבשור

עמוד:74

ומודגשים יותר — כנראה בהשפעת המים הזמינים . יתכן שהקשר בין דרום פלשת לדרום הר חברון התנהל לאורכו של נחל גרר . תקופת הברונזה התיכונה isso— 2050 ) לםסה"נ ) ער שלהי שלב בי של תקופת הברונזה התיכונה 2 ( המאה ה 17 לפסה"נ ) אין כל סימן בחבל לנוכחות תושבי קבע או נוודים ונראה שהיה שרוי בשולי תהליך העיור המחודש של הארץ . תחומו של התהליך בררום היה בקירוב תחום האקלים הים תיכוני . בשלהי התקופה חל מפנה בחבל הבשור התחתון : בתל אל פרעה הוקם מבצר אדיר , שהיווה את מצודת הספר הדרומית ביותר והבטיח את עורפו המזרחי של דרום פלשת , שערה של מצרים . שלושה יישובי פרזות קטנים , שהוקמו בקו תל אל עגיול — תל משוש ( בתל ג מה , בתל הרור ובתל שרע ) מצביעים על אפשרות של חידוש דרך הרוחב לאורך נחל גרר . לא מן הנמנע הוא , כי התפשטות יישוב הקבע דרומה היא פועל יוצא של שילוב שתי תופעות : עליית צפיפות היישובים והריבוי הטבעי במרכז ארץ ישראל ותפיסות חדשות של התארגנות בשטח , הקשורות לשושלות המצריות ה"שמיות , " השולטות בדלתא של הנילוס . מערך יישובי הקבע של תקופת הברונזה התיכונה , יצר את הבסיס למפה היישובית של האזור לאלף ומאתיים השנים הבאות עד סוף התקופה הפרסית , בשל עקרון תפיסת מאחזים על מקורות המים הנדירים באזור ועל מעברי דרך מסורתיים ( כגון תל ג'מה — המעבר לאורך הבשור לדרום פלשת . ( תקופת הברונזה המאוחרת 1200 — 1550 ) לפסה"נ ) תקופה זו מתייחדת בשלטון מצרי רצוף בחבל הבשור התחתון ( כבחלקים אחרים של ארץ ישראל , ( שנמשך כנראה עד לאמצע המאה ה 2 ו לפסה"נ . אך גם האדמיניסטרציה המצרית לא שינתה את מערך יישובי הקבע באזור , אלא רק את אופי האתרים שהפכו בהדרגה ליישובים מבוצרים , הכוללים מבנה שלטוני , מבוצר אף הוא . מבנים שלטוניים אלה הוקמו בסגנון מצרי ובשכנות לאחד מהם לפחות ( בתל שרע ) היה גם אתר פולחן ובו מרכיבים מצריים . בתל אל פרעה , שהיה מבוצר כבר בתקופת הברונזה התיכונה , שימשו הביצורים האלה גם בתקופת הברונזה המאוחרת ואליהם הוצמד , בצפון מזרח התל , המבנה השלטוני . כנראה שבמהל ך כל התקופה ניסו המצרים לשלוט באזור , השוכן בעורפו של נתיב התחבורה החיוני , המקשר את מצרים לכנען , ובשכנות לעזה , מאחזם העיקרי בררום ארץ ישראל . נוכחות המצרים בצמתי דרכים ובקרבה למקורות המים , יכלה להתריע מראש ואולי אף למנוע התארגנות שודדים או פושטים מהמדבר שהתכוונו לפגוע בסדר ובתחבורה שברצועת עזה . העדר יישובי פרזות בכל רחבי האזור ב 200 השנים הראשונות של התקופה , מעיד ללא ספק על חוסר הבטחון ששרר בנגב הצפוני ובעטיו אוישו נקודות המפתח במינהל מצרי וכנראה גם בצבא . תוכנית השער הדרומי בתל אל-פרעה אתרי תקופת הברונזה התיכונה

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר