לתולדות ההתיישבות בעמק בית שאן

עמוד:69

928 ו , פורסמה בעיתון הממשלתי הרשמי תכנית להגשמת ההסכם מ ו 92 ו . התכנית החדשה התירה מכירת עודפי אדמה גם ללא תשלום דמי העברה בטאבו — בתנאי שמקרקעין אלה יימסרו לאנשים , שיאושרו בידי הממשלה , ומגמתם תהיה פיתוח התיישבות צפופה ועיבוד אינטנסיבי של האדמה " . התביעות הערביות — שעיקרן היה הארכת תקופת הפרעון ל םג עד 50 שנה — לא חדלו , וכדי להקל על התשלומים ולמנוע מכירת נחלות , ניאותה הממשלה להאריך את תקופת הפרעון ל 25 ואף ל 0 ג שנה " . אלא שגם ארכה זו לא הביאה לירי המפנה המשקי המיוחל . הפלאחים — שחסרו אמצעי ייצור ומימון — לא יכלו להתמודד עם קשיי המקום , הביצות והמחלות , והוסיפו לחפש מוצא בדרך של מכירת אדמות . הסוכנות היהודית לא ויתרה על הרעיון לזכות בחל ק מאדמות בית שאן . לנוכח העלות הגבוהה של ההתיישבות ברצועת החוף וסביב מושבות ההדרים , קסמה לה האפשרות לרכוש גושי קרקע גדולים במחירים נוחים . ההצעות החוזרות ונשנות של היהודים לממשלה ביקשו לרכז את אדמות האריסים ולקבוע להם יחידת מחיה הולמת " , בגורל סביר . - ' הועלתה תכנית להתיישבות יהודית , שלא תפגע בזכויות המעבדים , ותתרום לפיתוח אזורי משותף — בעזרת מימון ממשלתי לעיבוד אינטנסיבי . " ואולם , כאמור , נתקלו כל הפניות בסירוב תקיף - ' \ והממשלה דבקה בקו שקבעה בהסכם "עיור — מדוורה . " גורמים יהודיים החלו אפוא לנהל משא ומתן ישיר עם הערבים . ב 1929 רכשו החברות "הכשרת הישוב" ופיק"א כברות אדמה פזורות ומפוצלות בצפון מערבה של בקעת בית שאן בסך כ - . aj 77 6 , 300 ppn " הקיימת" הופיעה כגורם הרוכש קרקעות רק ב ו 93 ו , כשהוצעו למכירה אדמות תל שוך — לימים קיבוץ ניר דוד . המחיר שנדרש בעבורן היה זול יחסית — 4 לא "י לדונם 2 . 5 ) לא"י לבעלים ; . 5 ו לא"י — פרעון החוב לממשלה " . ( ערב מאורעות 1936 הגיע השטח שבבעלות יהודית ליותר מ 25 , 000 דונם , מרביתו קניין "הקרן הקיימת , " אלא שהשטח היה מפוצל לחלקות בצורה שהכבידה על העיבוד . אדמות אלה היו ריקות מיישוב יהודי , וכדי לממש את הבעלות עליהן עיבדו אותן פלוגות עבודה מטעם הקיבוצים , שהמתינו לאישור ההתיישבות , במימונה של "הקרן הקיימת . " עם זאת היה חשש "פן ישמטו השטחים , והערבים יחזיקו בהם " . " " גם לאחר ששולם כסף לבעלים , נערך רישום ומולאו דרישות החוק — אם נעזבה האדמה ולו גם לזמן קצר עולים השכנים עליה מכל הצדדים , מעמידים אוהלים , חורשים ומעוררים תביעות אריסות , פיצויים ובעלות" — הזהיר חיים שטורמן , איש עין דורוד . המאבק על התור להתיישבות היה חריף . ארגון " השדה" המסונף ל"קיבוץ המאוחד" טען לזכותו , שכן " שבע שנים אנו עומדים בחזית העבודה בהתיישבות ובמושבה . " אנשיו מציינים כי קבוצות העבודה שלהם בנמל חיפה ובמושבה יסייעו למשק מבחינה כלכלית בצעדיו הראשונים - '" . קיבוץ תל עמל של "השומר הצעיר" היה הראשון שאושר בזכות הוותק שלו וניסיונם החקלאי של אנשיו , ביניהם בוגרי בית הספר החקלאי מקווה ישראל \ הקיבוץ השתקע בבית אלפא ואנשיו החלו , עוד ב 934 ו , בעיבור אדמות בית שאן '" . דרישת "הפועל המזרחי" להתיישבות הייתה נמרצת ונשענה על הבטחת נציג "הקרן הקיימת" להנהלת " ההסתדרות הציונית למערב פולין הקטנה ושלזיה , " שאספה כספים למטרה זו ו"הקפיאה" אותם לצורך לחץ " . ארגון "עקיבא" אף שלח פלוגת הכנה לחפציבה , שעסקה בחריש בבקעת בית שאן עד לימי המאורעות , אולם פילוג פנימי דחה מעט את ההכרעה , עד שאושרה ההתיישבות לקבוצת חררה של התנועה " . ארגון עולי יוון טען לזכותו להתיישבות על סמך הבטחות שניתנו להסתדרות הציונית בארץ זו להקצאת 2 , 500 דונם תמורת תרומה " . הם ביקשו להקים מושב עובדים . חברי ארגון בית שאן שהורכב מבין תושביה היהודים של העיירה , הביע אף הוא את רצונו להקים נקודה עירונית חקלאית על אדמות "הקרן הקיימת" ונענה , עקרונית , בחיוב " . התביעות להתיישבות התנקזו במרכז החקלאי אשר אמור היה בשותפות עם הסוכנות , לקבוע את המפתח . הצעת המרכז קבעה שההתיישבות תישא אופי כיבושי ויש להסתפק לפי שעה באמצעים ראשוניים " , וזאת מתוך מגמה לדחפה קדימה . ההתיישבות בבקעת בית שאן אמנם זכתה ל"הכתה רשמית" בדיוני הקונגרס הציוני התשעה עשר 935 ) ו , ( ונמסר בו כי התיישבות זו תוצא אל הפועל עם השלמת ציודן של 2 , 300 משפחות שפנו לחקלאות ונזקקו לביסוס " . אלא שהקיפאון הממושך בהתיישבות הלאומית לא פסח גם על בקעת בית שאן . הסוכנות נמנעה מלהקים יישוב ארעי מחמת ההשקעות הבלתי חוזרות , והמתינה לאפשרות לבנות יישוב מצויד כהלכה . וערת מומחים משותפת לגורמים המיישבים סיירה באזור בקיץ 935 ו , והעלתה כי ההתיישבות בבקעת בית שאן כרוכה בקשיים רבים ומוטב להמתין , שכן "על המשק להיות משק שלחין אינטנסיבי , ולזאת עדיין איננו מוכנים כל צורכנו ; עוד לא נחקרו כהלכה תנאי הקרקע , המים והאקלים ; " אך "השעה דוחקת ואת האדמה מוכרחים להחזיק . " '

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר