ההדרים בשרון - מנוף ליישוב ולפיתוח האזור

עמוד:35

היה גרוע יותר וכ 10 , 000- דונם נהרסו לחלוטין . ( שלטונות הצבא הבריטי סיפקו לפרדסנים חומרי דלק ובנק אפ"ק חידש את האשראי שהיו חיוניים לשיקום הענף . אגודת "פרדס" חידשה את פעילותה ומילאה תפקיד חשוב בתהליך ההתאוששות . בשנת 1922 נבנה , בהשתדלות איכרי פתח-תקוח , קו מסילת-ברזל מיפו , שהקל על הובלת הפרי לנמל . עברו מספר שנים עד שהפרדסניס התאוששו מתקופת המלחמה , ותחילה כמעט שלא היו נטיעות חדשות ( לא בסקטור היהודי ולא בערבי , ( וזאת על אף הביקוש הגובר באירופה . רק בשנות 20-ה המוקדמות ( בתקופת העליח השלישית , ( הוחזר המצב לקדמותו . באזור השרון כמעט ולא חלו שינוייים . רעננה ורמת השרון היו בראשית בניינך ורק פתח-תקוה וחדרה המשיכו להתפתח . הזינוק בימי העלית הרביעית ( 1929-1926 ) מאמצע שנות 20-ה עד אמצע שנות 30-ה שונה נוף השרון לבלי הכר , והוקמו בו עשרות ישובים חדשים , שהתבססו על פרדסים . בסוף תקופת העליה השלישית היתה בין פתחתקוה וחדרה רק מושבה קטנה אחת , כפר סבא , שנהרסה פעמיים ( בימי מלחמת העולם ובמאורעות . ( 1921 רוב השטח היה שומם למחצה , ומיושב שבטי בדווים ואריסים ערביים מעטים . מקץ עשור אחד שגשגו בו עשרות ישובים חקלאיים : מושבות , מושבים וקיבוצים , שהתבססו ברובם על פרדסנות . בתקופה זו התברר לראשונה , שאדמות השרון , שלא זכו להערכה בעבר , מתאימות מאין כמוהן לגידול הדרים . לראשי מוסדות לא היתה באותם ימים הכרה באפשרויות היישוב הגלומות בשרון . זאת ועוד , התפיסה המקובלת היתה זו של "משק מעורב , " דהיינו , ריבוי ענפים חקלאיים שבמרכזם הרפת והלול . התלות בענף המטעים , שלא הרתיעה את היזמים הפרטיים , נראתה בעיני המוסדות ספקולטיבית ולא בטוחה דיה . ההשקעה שנדרשה ליחידת שטח פרדס היתה גבוהה מאד בהשוואה לענפים האחרים , והרתיעה את המוסדות המיישבים , שתקציבם היה דל . לבסוף , גם לגורם הגיאוגרפי היתה השפעה : רוב הישובים הוקמו באותה תקופה באזורים שהתאימו פחות להדרים , כמו בעמק יזרעאל ובסביבות הכנרת . העליה הרביעית , שהחלה בשנת , 1924 נמשכה כשנתיים , ובמהלכה עלו לארץ קרוב 60 , 000-ל עולים - גידול של כשני שלישים באוכלוסיה היהודית בארץ-ישראל ( בסוף העליה השלישית היו בארץ פחות 100 , 000-מ יהודים . ( מאמצע 1926 עד לסוף 1928 פסקה העליה לחלוטין בעקבות המשבר החמור , שהעמיד בסימן שאלה את המשך קיום המפעל הציוני . מעניין כי דווקא בשנות משבר אלו , שהיו מבחינות אחדות הקשות ביותר בתולדות הישוב , ידע ענף החדרים את ראשית שגשוגו והשרון זכה לראשונה לתקופת פריחה ושגשוג . העולים , שרובם הגיעו מפולין ( מכאן הכינוי "העליה הפולנית" או "עליית גרבסקי , ( " היו מהמעמד הבינוני ושאפו להמשיך באורח חיים זעיר-בורגני שאליו הורגלו . לא יפלא על כן , שבניגוד לקודמיהם - חלוצי העליה השלישית - הם נהרו לערים וגרמו בהן לגיאות חסרת תקדים . במהרה התברר כי לגיאות זו לא היה בסיס כלכלי איתן והיא נמשכה פחות משנתיים , ובעקבותיה פרץ , כאמור , בעיקר בתל-אביב , משבר חריף . אולם לא כל אנשי העליה הרביעית התיישבו בערים . בקרב העולים היו שני יסודות חשובים נוספים ' חלוצים מאורגנים שביקשו להתיישב על אדמת הלאום בעזרת תקציב קרן-היסוד ובינתיים נאבקו לכיבוש העבודה במושבות , ויהודים מהמעמד הבינוני ששאפו לשינוי יסודי באורח חייהם וביקשו להתפרנס מחקלאות . שתי קבוצות אלו , אף שהיו שונות זו מזו , הן שיסדו את מרבית הישובים החדשים בשרון .

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר