סיפורם של הסמוראי אבה־נו־יאסונה והשועלה בת אלף השנים

עמוד:76

נטלה השועלה מכחול בפיה , טבלה אותו בדיו שהכינה מדמעותיה , וכתבה על דלת .-הנייר "אם תתגעגע אלי , בוא ליער שינודה . אני הולכת לארץ יי ' . הדלת נפתחה . בפתח עמד יאסונה , וכך אמר : " אל תלכי מעמי , קוזונוהא . הרי את אשתי , הרי את אמו של בני דוג'ימארו . שמעתי כל מה שסיפרת לו , ואיני רוצה עוד באשה ההיא . לך אני חייב את חיי ואת אושרי . אנא , אל תלכי י " אבל קוזונוהא כבר היתה לשועלה . היא האזינה לדברי בעלה בן האדם , בכתה ורצתה לומר לו : כן , אך ענן של חול עלה , היא השמיעה קול : "קונקאידו " ! ונעלמה אל ארץ איזומי . למחרת פגשה קוזונוהא האמיתית את אבה נו יאסונה . היא נישאה לו , והיתה אם טובה לדוג'ימארו . אבל הבן ואביו התגעגעו לקוזונוהא השועלה . כשלא יכלו עוד לשאת את געגועיהם , הלכו שלושתם יום אחד אל יער שינודה כדי לפגוש בשועלה . קוזונוהא האנושית נותרה מחוץ ליער , והאב ובנו נכנסו פנימה . הם הלכו במעבה היער וחזרו וקראו בשמה , אך לא נענו . השועלה ראתה אותם כשנכנסו אל היער , אבל לא התגלתה בפניהם , כדי להימנע מכאב הפגישה . האב ובנו נעצרו בקרחת יער , והאב החליט להרוג את בנו ולקחת את חייו שלו - כה גדולים היו געגועיו לקוזונוהא השועלה . הוא כבר נטל את הפגיון , כאשר הופיעה לפניו השועלה ועצרה בעדו : " לא , אל תעשה זאת . אין דרך לחזור לחיים ההם , שכן שועלים ובני-אדם לא נועדו לחיות יחד . רק בעולם הבא נחזור ונתאחד כמשפחה ונוכל להגשים את אהבתנו . אך אנא , אל תעשה זאת " ! כך אמרה השועלה , ושוב הצילה את חייו של יאסונה והעניקה חיים לבנה . היא נתנה לדוג'ימארו מקל קסמים ומסיכה מכושפת , ואמרה לו שבאמצעותם יוכל לדעת את שפת החיות , לקרוא מחשבות של בני אדם ולדעת את גורלותיהם . היא גם גילתה לו מה יהיה גורלו שלו : להיות ידעוני בחצר הקיסר .

מפה : מיפוי והוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר